ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/ינואר 2020
ינואר | ||
---|---|---|
1 בינואר 2020 |
טריצֶרָטוֹפּס הוא סוג של דינוזאור ממשפחת הצרטופסיים, שחי באמריקה הצפונית בשלהי תור הקרטיקון, החל מ-68 מיליון שנה לפני זמננו ועד הכחדת הקרטיקון-פלאוגן שלפני כ-66 מיליון שנה, שבה נכחדו גם שאר הדינוזאורים. הטריצרטופס נמנה עם הגדולים שבצרטופסים (אורכו 7.9–9 מטרים, גובהו 3 מטרים ומשקלו 6–12 טונות) והוא היה אחד הדינוזאורים הנפוצים ביותר בזמנו. כמו יתר הדינוזאורים בעלי אגן דמוי עוף, הטריצרטופס היה אוכל צמחים, וניזון בעיקר מצמחייה נמוכה שאותה תלש באמצעות המקור שלו. המאפיין העיקרי של הטריצרטופס הוא הגולגולת הגדולה שלו, שלה עטרה (מעין מניפה גרמית) ושלוש קרניים (קרן אחת מעל האף ושתי קרניים מעל אזור הגבות), ששימשו למגוון צרכים: הגנה מפני טורפים כמו הטירנוזאורוס רקס, צרכים חברתיים בעדר (כולל, ככל הנראה, התגוששות עם זכרים אחרים), עיגון לשרירי הלסת העצומים שלו ואמצעי לוויסות טמפרטורת גופו. הטריצרטופס הוא אחד הדינוזאורים הידועים והמוכרים ביותר, והקרבות שאולי התרחשו בינו לבין הטירנוזאור רקס שבו את דמיונם של מדענים, אמנים וחובבי דינוזאורים ברחבי העולם – ושוחזרו במידה זו או אחרת של מהימנות מדעית בסרטי קולנוע ותוכניות מדע פופולרי. את הטריצרטופס גילה ב-1889 הפלאונטולוג האמריקאי עותניאל צ'ארלס מארש. |
עריכה - תבנית - שיחה |
2 בינואר 2020 |
טריצֶרָטוֹפּס הוא סוג של דינוזאור ממשפחת הצרטופסיים, שחי באמריקה הצפונית בשלהי תור הקרטיקון, החל מ-68 מיליון שנה לפני זמננו ועד הכחדת הקרטיקון-פלאוגן שלפני כ-66 מיליון שנה, שבה נכחדו גם שאר הדינוזאורים. הטריצרטופס נמנה עם הגדולים שבצרטופסים (אורכו 7.9–9 מטרים, גובהו 3 מטרים ומשקלו 6–12 טונות) והוא היה אחד הדינוזאורים הנפוצים ביותר בזמנו. כמו יתר הדינוזאורים בעלי אגן דמוי עוף, הטריצרטופס היה אוכל צמחים, וניזון בעיקר מצמחייה נמוכה שאותה תלש באמצעות המקור שלו. המאפיין העיקרי של הטריצרטופס הוא הגולגולת הגדולה שלו, שלה עטרה (מעין מניפה גרמית) ושלוש קרניים (קרן אחת מעל האף ושתי קרניים מעל אזור הגבות), ששימשו למגוון צרכים: הגנה מפני טורפים כמו הטירנוזאורוס רקס, צרכים חברתיים בעדר (כולל, ככל הנראה, התגוששות עם זכרים אחרים), עיגון לשרירי הלסת העצומים שלו ואמצעי לוויסות טמפרטורת גופו. הטריצרטופס הוא אחד הדינוזאורים הידועים והמוכרים ביותר, והקרבות שאולי התרחשו בינו לבין הטירנוזאור רקס שבו את דמיונם של מדענים, אמנים וחובבי דינוזאורים ברחבי העולם – ושוחזרו במידה זו או אחרת של מהימנות מדעית בסרטי קולנוע ותוכניות מדע פופולרי. את הטריצרטופס גילה ב-1889 הפלאונטולוג האמריקאי עותניאל צ'ארלס מארש. |
עריכה - תבנית - שיחה |
3 בינואר 2020 |
פרקים של ספר המדינה הוא אוסף של ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון, הנכלל בכרך "סמוך ונראה". בסאטירות לועג עגנון לסדרי הממשל והדיון הציבורי. תחילתם של "פרקים של ספר המדינה" ב"פתיחה לספר המדינה", שלאחריה ארבע סאטירות:
אף שהפרקים מופיעים בקובץ "סמוך ונראה" כמקשה אחת, הם נכתבו כל אחד בנפרד, ופורסמו בסדר שונה מזה שבו הם מופיעים בקובץ: "קליפת תפוח זהב" ראה אור ראשון, בשנת 1939, "החוטפים" ו"שלום עולמים" ראו אור בשנת 1942, ואחרונים ראו אור "על המיסים" ו"פתיחה לספר המדינה", ב-1950. |
עריכה - תבנית - שיחה |
4 בינואר 2020 |
פרקים של ספר המדינה הוא אוסף של ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון, הנכלל בכרך "סמוך ונראה". בסאטירות לועג עגנון לסדרי הממשל והדיון הציבורי. תחילתם של "פרקים של ספר המדינה" ב"פתיחה לספר המדינה", שלאחריה ארבע סאטירות:
אף שהפרקים מופיעים בקובץ "סמוך ונראה" כמקשה אחת, הם נכתבו כל אחד בנפרד, ופורסמו בסדר שונה מזה שבו הם מופיעים בקובץ: "קליפת תפוח זהב" ראה אור ראשון, בשנת 1939, "החוטפים" ו"שלום עולמים" ראו אור בשנת 1942, ואחרונים ראו אור "על המיסים" ו"פתיחה לספר המדינה", ב-1950. |
עריכה - תבנית - שיחה |
5 בינואר 2020 |
אוּרי אבנרי (10 בספטמבר 1923 – 20 באוגוסט 2018) היה עיתונאי, עורך, סופר, חבר הכנסת, ופעיל פוליטי ישראלי המזוהה עם השמאל הרדיקלי בישראל. ב-1950 קנה את השבועון "העולם הזה", היה לעורכו הראשי במשך 40 שנה, הביא אותו לתפוצה רחבה והפך אותו לשם דבר בעיתונות הישראלית. בתקופתו הפך "העולם הזה" לשבועון לוחם וחוקר אנטי-ממסדי שחושף פרשיות שחיתות, תוך שימוש באמצעים של עיתונות צהובה: פרסום סנסציות, סיפורי מין, רכילות ותמונות עירום – דבר יוצא דופן בישראל של אותם ימים. ב-1965 הקים והנהיג את תנועת "העולם הזה - כוח חדש", והיה חבר הכנסת מטעמה בכנסות השישית והשביעית. לאחר מכן היה שותף להקמת מחנה של"י, וחבר כנסת מטעמה בכנסת התשיעית. היה שותף גם להקמת "הרשימה המתקדמת לשלום" והתנועה החוץ-פרלמנטרית "גוש שלום". במסגרת פעילותו הפוליטית עסק בנושא זכויות האדם, נלחם נגד כפייה דתית, נגד אפליה עדתית, למען שוויון זכויות לערביי ישראל ולמען שלום והשתלבות של ישראל ב"מרחב השמי". |
עריכה - תבנית - שיחה |
6 בינואר 2020 |
אוּרי אבנרי (10 בספטמבר 1923 – 20 באוגוסט 2018) היה עיתונאי, עורך, סופר, חבר הכנסת, ופעיל פוליטי ישראלי המזוהה עם השמאל הרדיקלי בישראל. ב-1950 קנה את השבועון "העולם הזה", היה לעורכו הראשי במשך 40 שנה, הביא אותו לתפוצה רחבה והפך אותו לשם דבר בעיתונות הישראלית. בתקופתו הפך "העולם הזה" לשבועון לוחם וחוקר אנטי-ממסדי שחושף פרשיות שחיתות, תוך שימוש באמצעים של עיתונות צהובה: פרסום סנסציות, סיפורי מין, רכילות ותמונות עירום – דבר יוצא דופן בישראל של אותם ימים. ב-1965 הקים והנהיג את תנועת "העולם הזה - כוח חדש", והיה חבר הכנסת מטעמה בכנסות השישית והשביעית. לאחר מכן היה שותף להקמת מחנה של"י, וחבר כנסת מטעמה בכנסת התשיעית. היה שותף גם להקמת "הרשימה המתקדמת לשלום" והתנועה החוץ-פרלמנטרית "גוש שלום". במסגרת פעילותו הפוליטית עסק בנושא זכויות האדם, נלחם נגד כפייה דתית, נגד אפליה עדתית, למען שוויון זכויות לערביי ישראל ולמען שלום והשתלבות של ישראל ב"מרחב השמי". |
עריכה - תבנית - שיחה |
7 בינואר 2020 |
יומנה של אנה פרנק הוא ספר שנכתב במקור בהולנדית, ומבוסס על היומן האישי שכתבה אנה פרנק בעת ששהתה עם משפחתה במחבוא, מאימת הצורר הנאצי באגף האחורי של בית בעיר אמסטרדם בתקופת השואה בין השנים 1942 ל-1944. היומן של אנה פרנק נחשב ליצירה האישית הפופולרית ביותר בספרות השואה, אך יותר מכך, זהו רב מכר בינלאומי ששומר על מעמדו לאורך שנים רבות. על פי נתוני מוזיאון בית אנה פרנק נמכרו לא פחות מ-33 מיליון עותקים של הספר ב-75 שפות (נכון לשנת 2010). הספר מחזיק בשני שיאים נוספים: זהו רב המכר הגדול ביותר בשפה ההולנדית, והיומן האישי הנמכר ביותר בכל הזמנים. הספר נכלל ברשימות ספרים שונות כאחד הספרים החשובים של המאה העשרים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
8 בינואר 2020 |
אנטילופה הודית היא מין אנטילופה בינונית במשפחת הצבאיים המהווה מין יחיד בסוגה. היא תוארה מדעית לראשונה בשנת 1758 על ידי הזואולוג השוודי קארל לינאוס, ויש לה שני תת-מינים. היא בעלת מראה חינני, ומפגינה דו-צורתיות זוויגית מובהקת הבאה לידי ביטוי בצבע הפרווה: לזכרים פרווה שחורה כהה עם סימונים לבנים בולטים על הפנים ולנקבות פרווה חומה-כתמתמה בהירה. נוסף על כך, הזכרים מתאפיינים בזוג קרניים מסולסלות דמויות חולץ פקקים שנעדרות לרוב אצל הנקבות. האנטילופה ההודית פעילה בעיקר בשעות היום, והיא חיה בדרך כלל בקבוצות או בעדרים גדולים המורכבים מזכר דומיננטי ונקבות. שוכנת בסוואנות ובאזורים מיוערים בדלילות, ובית גידולה מושפע לרוב מהקרבה למים שלהם היא זקוקה באופן קבוע. במהלך עונת הרבייה, הזכרים מתקבצים בזירת הלק ונאבקים על שטח הליבה כדי להגדיל את הסיכוי שלהם להתרבות עם הנקבות. האנטילופה ההודית היא אצנית מהירה ביותר; בריצה לטווח קצר היא נמצאת במקום רביעי מבין היונקים המהירים בעולם, ובריצה לטווח ארוך היא נמצאת במקום השלישי בעולם לאחר הדלגן והאנטילוקפרה האמריקנית. נוסף על יכולת הריצה שלה, האנטילופה ההודית מסוגלת לבצע זינוקים מרהיבים בתופעה המוכרת כדלגנות. הטורף העיקרי שלה כיום הוא הזאב ההודי המסוגל להתחרות בה, ובעבר גם הברדלס האסייתי בטרם הוכחד מהאזור. כפי שמרמז שמה, האנטילופה ההודית מצויה בעיקר בהודו, אף על פי שבעבר הייתה מצויה גם במרבית המדינות הגובלות בה. בתחילת המאה ה-20, האנטילופה ההודית נמצאה במצב מאוים בשל ירידה דרסטית במספרים בעקבות ציד ואובדן בית גידול, אם כי כיום מצבה השתפר באופן כללי. האנטילופה ההודית תופסת מקום חשוב בדת ההינודאית, והיא הובאה למדינות רבות מחוץ לתחומי תפוצתה בשל היותה פופולרית בציד. |
עריכה - תבנית - שיחה |
9 בינואר 2020 |
אנטילופה הודית היא מין אנטילופה בינונית במשפחת הצבאיים המהווה מין יחיד בסוגה. היא תוארה מדעית לראשונה בשנת 1758 על ידי הזואולוג השוודי קארל לינאוס, ויש לה שני תת-מינים. היא בעלת מראה חינני, ומפגינה דו-צורתיות זוויגית מובהקת הבאה לידי ביטוי בצבע הפרווה: לזכרים פרווה שחורה כהה עם סימונים לבנים בולטים על הפנים ולנקבות פרווה חומה-כתמתמה בהירה. נוסף על כך, הזכרים מתאפיינים בזוג קרניים מסולסלות דמויות חולץ פקקים שנעדרות לרוב אצל הנקבות. האנטילופה ההודית פעילה בעיקר בשעות היום, והיא חיה בדרך כלל בקבוצות או בעדרים גדולים המורכבים מזכר דומיננטי ונקבות. שוכנת בסוואנות ובאזורים מיוערים בדלילות, ובית גידולה מושפע לרוב מהקרבה למים שלהם היא זקוקה באופן קבוע. במהלך עונת הרבייה, הזכרים מתקבצים בזירת הלק ונאבקים על שטח הליבה כדי להגדיל את הסיכוי שלהם להתרבות עם הנקבות. האנטילופה ההודית היא אצנית מהירה ביותר; בריצה לטווח קצר היא נמצאת במקום רביעי מבין היונקים המהירים בעולם, ובריצה לטווח ארוך היא נמצאת במקום השלישי בעולם לאחר הדלגן והאנטילוקפרה האמריקנית. נוסף על יכולת הריצה שלה, האנטילופה ההודית מסוגלת לבצע זינוקים מרהיבים בתופעה המוכרת כדלגנות. הטורף העיקרי שלה כיום הוא הזאב ההודי המסוגל להתחרות בה, ובעבר גם הברדלס האסייתי בטרם הוכחד מהאזור. כפי שמרמז שמה, האנטילופה ההודית מצויה בעיקר בהודו, אף על פי שבעבר הייתה מצויה גם במרבית המדינות הגובלות בה. בתחילת המאה ה-20, האנטילופה ההודית נמצאה במצב מאוים בשל ירידה דרסטית במספרים בעקבות ציד ואובדן בית גידול, אם כי כיום מצבה השתפר באופן כללי. האנטילופה ההודית תופסת מקום חשוב בדת ההינודאית, והיא הובאה למדינות רבות מחוץ לתחומי תפוצתה בשל היותה פופולרית בציד. |
עריכה - תבנית - שיחה |
10 בינואר 2020 |
ארס הוא תמיסה ביולוגית המופרשת על ידי בעל חיים ומורכבת מרעלנים העשויים מריכוז גבוה של חלבונים פפטידיים, מולקולות קטנות ומלחים, ואנזימים שמטרתם לשבש את תפקודן הנורמלי של מערכות שונות בגוף. הארס מיוצר בגופם של חלק מבעלי החיים למטרות התגוננות, תחרות, הכנעת הטרף והאצת תהליך עיכולו, ואצל טפילים לעיתים ישמש כחומר משתק. מינים מסוימים מנצלים את הארס למטרות משניות ובצורות ייחודיות. בעל חיים ארסי יחדיר את ארסו באמצעות פציעת גוף המותקף על ידי: הכשה, עקיצה וכן הלאה, אמצעים אלה מבדילים אותו מבעל חיים רעיל אשר יחדיר את רעלו באמצעות בליעה, ספיגה דרך העור, ריריות או שאיפה הארס התפתח במרוצת האבולוציה בקרב בעלי חיים שונים כך שצורת העברתו לקורבן מגוונת ביותר. הוא בנוי מאבני-היסוד הזעירות והחיוניות ביותר לתפקוד מערכות הגוף, אשר עברו מוטציה ותפקידן התהפך לרוב על מנת לשבש את פעילות המערכות האלה. התפתחות הארס במגוון גדול מאוד של מיני בעלי חיים היא דוגמה לאבולוציה מתכנסת ובעלת מאפיינים הומופלסיים – כלומר ללא נוכחות אב קדמון משותף. בעלי החיים הארסיים האחראים לעשרות אלפי מקרי מוות בקרב בני אדם מדי שנה הם אלה הנפוצים בסביבתו הקרובה ולאו דווקא הארסיים ביותר. בעת העתיקה בני האדם עשו שימוש בארס בתור כלי נשק ולצורכי רפואה. בימינו ישנן תרופות רבות שנרקחו מארס. תעשיית הפרמקולוגיה מגלה עניין רב בתחום זה, ומתנהלים מחקרים רבים לצורך ייצור תרופות חדשות ממרכיביו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
11 בינואר 2020 |
ארס הוא תמיסה ביולוגית המופרשת על ידי בעל חיים ומורכבת מרעלנים העשויים מריכוז גבוה של חלבונים פפטידיים, מולקולות קטנות ומלחים, ואנזימים שמטרתם לשבש את תפקודן הנורמלי של מערכות שונות בגוף. הארס מיוצר בגופם של חלק מבעלי החיים למטרות התגוננות, תחרות, הכנעת הטרף והאצת תהליך עיכולו, ואצל טפילים לעיתים ישמש כחומר משתק. מינים מסוימים מנצלים את הארס למטרות משניות ובצורות ייחודיות. בעל חיים ארסי יחדיר את ארסו באמצעות פציעת גוף המותקף על ידי: הכשה, עקיצה וכן הלאה, אמצעים אלה מבדילים אותו מבעל חיים רעיל אשר יחדיר את רעלו באמצעות בליעה, ספיגה דרך העור, ריריות או שאיפה הארס התפתח במרוצת האבולוציה בקרב בעלי חיים שונים כך שצורת העברתו לקורבן מגוונת ביותר. הוא בנוי מאבני-היסוד הזעירות והחיוניות ביותר לתפקוד מערכות הגוף, אשר עברו מוטציה ותפקידן התהפך לרוב על מנת לשבש את פעילות המערכות האלה. התפתחות הארס במגוון גדול מאוד של מיני בעלי חיים היא דוגמה לאבולוציה מתכנסת ובעלת מאפיינים הומופלסיים – כלומר ללא נוכחות אב קדמון משותף. בעלי החיים הארסיים האחראים לעשרות אלפי מקרי מוות בקרב בני אדם מדי שנה הם אלה הנפוצים בסביבתו הקרובה ולאו דווקא הארסיים ביותר. בעת העתיקה בני האדם עשו שימוש בארס בתור כלי נשק ולצורכי רפואה. בימינו ישנן תרופות רבות שנרקחו מארס. תעשיית הפרמקולוגיה מגלה עניין רב בתחום זה, ומתנהלים מחקרים רבים לצורך ייצור תרופות חדשות ממרכיביו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
12 בינואר 2020 |
הוֹמוֹ פְלוֹרֵסִיֶּנְסִיס הוא מין נכחד מן הסוג אדם המיוחד בקומתו הנמוכה, כמטר אחד, שבגללה התפרסם בתקשורת בכינוי "הוביט". עצמות של מספר פרטים ממין זה התגלו החל משנת 2003 באי פלורס שבאינדונזיה, ובכללם גולגולת ושלד מפורטים של נקבה בוגרת אחת, וכן כלי אבן שבהם השתמשו ועצמות חיות נכחדות שאותן כנראה צדו. הנפח הפנימי של קופסת המוח בגולגולת הוא הקטן ביותר שנמצא בפרט בוגר כלשהו מסוג האדם – כשליש מגודל המוח של אדם בן-ימינו ודומה לגודלו של מוח קוף אדם. מחלוקות מדעיות קיימות סביב פלורסיינסיס, וישנם חוקרים שסברו כי אין מדובר במין נפרד באבולוציה של האדם, אלא באוכלוסייה של המין האנושי בן ימינו הומו ספיינס שהייתה חולה בפגם גנטי או התפתחותי כלשהו, אולי צורה של מיקרוצפליה או תסמונת דאון. סברה זו נבעה בין השאר מן התארוך הראשוני המאוחר יחסית של הממצאים, 74 אלף עד 13 אלף שנים בלבד לפני זמננו, תקופה החופפת ברובה לתקופת הגירתו של האדם המודרני לאיי דרום מזרח אסיה ולאוסטרליה. ואולם בשנת 2016 תוקן התארוך של ממצאי פלורסיינסיס לתקופות מעט קדומות יותר – 190 אלף עד 50 אלף שנים לפני זמננו, לפי מספר שיטות שונות של תארוך רדיומטרי. לפי תארוך זה היה פלורסיינסיס בן-תקופתם של האדם הניאנדרטלי, האדם הדניסובי והאדם המודרני, אך קדום מבני האדם המודרניים הקדומים ביותר הידועים בדרום-מזרח אסיה ובאיי סונדה. בנוסף, מאובני אדם בלתי-מזוהים עדיין וכלי אבן מסותתים שנמצאו בפלורס מתקופות של עד לפני כמיליון שנה מצביעים על קדמוניותו של יישוב האדם באי, ובכך תומכים באפשרות של פלורסיינסיס כמין שמוצאו מהומו ארקטוס או ממיני הומינינים קדומים אף יותר.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
13 בינואר 2020 |
הוֹמוֹ פְלוֹרֵסִיֶּנְסִיס הוא מין נכחד מן הסוג אדם המיוחד בקומתו הנמוכה, כמטר אחד, שבגללה התפרסם בתקשורת בכינוי "הוביט". עצמות של מספר פרטים ממין זה התגלו החל משנת 2003 באי פלורס שבאינדונזיה, ובכללם גולגולת ושלד מפורטים של נקבה בוגרת אחת, וכן כלי אבן שבהם השתמשו ועצמות חיות נכחדות שאותן כנראה צדו. הנפח הפנימי של קופסת המוח בגולגולת הוא הקטן ביותר שנמצא בפרט בוגר כלשהו מסוג האדם – כשליש מגודל המוח של אדם בן-ימינו ודומה לגודלו של מוח קוף אדם. מחלוקות מדעיות קיימות סביב פלורסיינסיס, וישנם חוקרים שסברו כי אין מדובר במין נפרד באבולוציה של האדם, אלא באוכלוסייה של המין האנושי בן ימינו הומו ספיינס שהייתה חולה בפגם גנטי או התפתחותי כלשהו, אולי צורה של מיקרוצפליה או תסמונת דאון. סברה זו נבעה בין השאר מן התארוך הראשוני המאוחר יחסית של הממצאים, 74 אלף עד 13 אלף שנים בלבד לפני זמננו, תקופה החופפת ברובה לתקופת הגירתו של האדם המודרני לאיי דרום מזרח אסיה ולאוסטרליה. ואולם בשנת 2016 תוקן התארוך של ממצאי פלורסיינסיס לתקופות מעט קדומות יותר – 190 אלף עד 50 אלף שנים לפני זמננו, לפי מספר שיטות שונות של תארוך רדיומטרי. לפי תארוך זה היה פלורסיינסיס בן-תקופתם של האדם הניאנדרטלי, האדם הדניסובי והאדם המודרני, אך קדום מבני האדם המודרניים הקדומים ביותר הידועים בדרום-מזרח אסיה ובאיי סונדה. בנוסף, מאובני אדם בלתי-מזוהים עדיין וכלי אבן מסותתים שנמצאו בפלורס מתקופות של עד לפני כמיליון שנה מצביעים על קדמוניותו של יישוב האדם באי, ובכך תומכים באפשרות של פלורסיינסיס כמין שמוצאו מהומו ארקטוס או ממיני הומינינים קדומים אף יותר.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
14 בינואר 2020 |
המושל הכללי של ניו זילנד הוא נציג המונרך של ניו זילנד (בימינו צ'ארלס השלישי). המושל הכללי פועל כמשנה למלך המייצג את המלך בניו זילנד ויש הרואים בו ראש המדינה דה פקטו של ניו זילנד. "חוק החוקה" של 1986 קובע ש"המושל הכללי, הממונה על ידי הריבון, הוא נציג הריבון בניו זילנד". לא קיימת הגדרה מדויקת לאורך כהונתו של המושל הכללי, אך מקובל שהמושל הכללי מכהן כחמש שנים. הכינוי המלא של התפקיד הוא: "המושל הכללי והמפקד העליון של ממלכת ניו זילנד". תפקידי המושל הכללי מוגדרים במכתב הרשאה שהוצא ב-1983 (ותוקן ב-2006) והוא כולל מספר סמכויות סטטוריות. כל תפקידיו של המושל הכללי מבוצעים בשמו של המלך. מעבר לתפקידיו החוקתיים, למושל הכללי יש תפקידים טקסיים חשובים. הוא נוסע ברחבי ניו זילנד כדי לפתוח ועידות ונוכח בתפילות ובטקסי אזכרה. כאשר המושל הכללי נוסע מחוץ לניו זילנד, רואים בו כנציגם של המדינה ושל המלך הוא זוכה ליחס שניתן לראש מדינה כמעט ברוב המובנים. על פי "חוק החוקה של ניואה", המושל הכללי גם מייצג את המלך בניואה. בעוד שניואה היא חלק מממלכת ניו זילנד, משמעות מעמדה כשטח בממשל עצמי, הוא שהמושל הכללי מייצג את המלך כראש מדינה בניואה בנפרד ממשרתו כמושל הכללי של כל ממלכת ניו זילנד. המושלת הכללית הנוכחית היא דיים סינדי קירו, שהחלה את כהונתה ב-21 באוקטובר 2021. היא החליפה את דיים פטסי רדי. קירו היא האדם ה-22 המכהנת בתפקיד והאישה הרביעית. החל מ-2019, סגניתה של המושלת הכללית היא הלן וינקלמן, מתוקף תפקידה כנשיאת בית המשפט העליון של ניו זילנד. את הסיוע המנהלתי מקבל המושל הכללי ממשרד ראש ממשלת ניו זילנד והקבינט.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
15 בינואר 2020 |
המושל הכללי של ניו זילנד הוא נציג המונרך של ניו זילנד (בימינו צ'ארלס השלישי). המושל הכללי פועל כמשנה למלך המייצג את המלך בניו זילנד ויש הרואים בו ראש המדינה דה פקטו של ניו זילנד. "חוק החוקה" של 1986 קובע ש"המושל הכללי, הממונה על ידי הריבון, הוא נציג הריבון בניו זילנד". לא קיימת הגדרה מדויקת לאורך כהונתו של המושל הכללי, אך מקובל שהמושל הכללי מכהן כחמש שנים. הכינוי המלא של התפקיד הוא: "המושל הכללי והמפקד העליון של ממלכת ניו זילנד". תפקידי המושל הכללי מוגדרים במכתב הרשאה שהוצא ב-1983 (ותוקן ב-2006) והוא כולל מספר סמכויות סטטוריות. כל תפקידיו של המושל הכללי מבוצעים בשמו של המלך. מעבר לתפקידיו החוקתיים, למושל הכללי יש תפקידים טקסיים חשובים. הוא נוסע ברחבי ניו זילנד כדי לפתוח ועידות ונוכח בתפילות ובטקסי אזכרה. כאשר המושל הכללי נוסע מחוץ לניו זילנד, רואים בו כנציגם של המדינה ושל המלך הוא זוכה ליחס שניתן לראש מדינה כמעט ברוב המובנים. על פי "חוק החוקה של ניואה", המושל הכללי גם מייצג את המלך בניואה. בעוד שניואה היא חלק מממלכת ניו זילנד, משמעות מעמדה כשטח בממשל עצמי, הוא שהמושל הכללי מייצג את המלך כראש מדינה בניואה בנפרד ממשרתו כמושל הכללי של כל ממלכת ניו זילנד. המושלת הכללית הנוכחית היא דיים סינדי קירו, שהחלה את כהונתה ב-21 באוקטובר 2021. היא החליפה את דיים פטסי רדי. קירו היא האדם ה-22 המכהנת בתפקיד והאישה הרביעית. החל מ-2019, סגניתה של המושלת הכללית היא הלן וינקלמן, מתוקף תפקידה כנשיאת בית המשפט העליון של ניו זילנד. את הסיוע המנהלתי מקבל המושל הכללי ממשרד ראש ממשלת ניו זילנד והקבינט.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
16 בינואר 2020 |
מבצע פעמון החירות הוא שם הקוד שניתן להפלגה שביצעו ספינות חיל הים לחוף המזרחי של ארצות הברית בקיץ 1976, לאחר שהוזמנו על ידי צי ארצות הברית להשתתף בחגיגות 200 שנה לעצמאותה של ארצות הברית. בנוסף להפגנת הכבוד והידידות לבעל ברית חשוב, כלל המבצע מספר מטרות נוספות מבחינת ישראל: מפגש עם העם האמריקאי והקהילה היהודית וסיוע למפעל המגבית היהודית המאוחדת. מטרה נוספת הייתה הצגת אמצעי הלחימה של חיל הים הישראלי לציי מדינות מדרום אמריקה כדי לסייע בשיווקם עבור התעשיות הביטחוניות. הפלגה זו היא הארוכה ביותר בתולדות חיל הים הישראלי.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
17 בינואר 2020 |
מבצע פעמון החירות הוא שם הקוד שניתן להפלגה שביצעו ספינות חיל הים לחוף המזרחי של ארצות הברית בקיץ 1976, לאחר שהוזמנו על ידי צי ארצות הברית להשתתף בחגיגות 200 שנה לעצמאותה של ארצות הברית. בנוסף להפגנת הכבוד והידידות לבעל ברית חשוב, כלל המבצע מספר מטרות נוספות מבחינת ישראל: מפגש עם העם האמריקאי והקהילה היהודית וסיוע למפעל המגבית היהודית המאוחדת. מטרה נוספת הייתה הצגת אמצעי הלחימה של חיל הים הישראלי לציי מדינות מדרום אמריקה כדי לסייע בשיווקם עבור התעשיות הביטחוניות. הפלגה זו היא הארוכה ביותר בתולדות חיל הים הישראלי.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
18 בינואר 2020 |
הארלם היהודית הייתה שכונה יהודית בעלת מאפיינים של גטו שהתקיימה במנהטן מסוף המאה ה-19 ועד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20. שכונה זו הייתה הריכוז היהודי העירוני השני בגודלו בניו יורק, והגיעה בשיאה ללמעלה מ-170 אלף נפש – יותר יהודים מאשר בלודז', בלונדון או בברלין באותה עת. תושבים יהודים מפורסמים של השכונה היו הארי הודיני, האחים מרקס, ארתור מילר, יוסלה רוזנבלט, הנרייטה סאלד, ג'ורג' גרשווין ובנג'מין פישוטו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
19 בינואר 2020 |
הארלם היהודית הייתה שכונה יהודית בעלת מאפיינים של גטו שהתקיימה במנהטן מסוף המאה ה-19 ועד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20. שכונה זו הייתה הריכוז היהודי העירוני השני בגודלו בניו יורק, והגיעה בשיאה ללמעלה מ-170 אלף נפש – יותר יהודים מאשר בלודז', בלונדון או בברלין באותה עת. תושבים יהודים מפורסמים של השכונה היו הארי הודיני, האחים מרקס, ארתור מילר, יוסלה רוזנבלט, הנרייטה סאלד, ג'ורג' גרשווין ובנג'מין פישוטו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
20 בינואר 2020 |
גדעון רז (2 ביולי 1939 - 17 בפברואר 2015) היה תת-אלוף בחיל הים הישראלי, שירת כמפקד צוללת ואחר כך כמפקד שייטת הצוללות. היה מפקד פלגה בשייטת ספינות הטילים בעת מלחמת יום הכיפורים. פיקד על העברת זוג הסטי"לים הראשון מדגם סער 4 סביב אפריקה לים האדום ושירת בהמשך כמפקד הזירה. הקים את מחלקת אמצעי לחימה במפקדת חיל הים והתקדם לראש מספן הים בדרגת תת-אלוף. בתפקיד זה שימש כממלא מקום מפקד חיל הים מספר חודשים. לאחר סיום תפקידו כראש מספן ים מונה רז לסגן מבקר מערכת הביטחון של האלוף (מיל') מאיר זורע והאלוף שלמה אראל שבא אחריו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
21 בינואר 2020 |
גדעון רז (2 ביולי 1939 - 17 בפברואר 2015) היה תת-אלוף בחיל הים הישראלי, שירת כמפקד צוללת ואחר כך כמפקד שייטת הצוללות. היה מפקד פלגה בשייטת ספינות הטילים בעת מלחמת יום הכיפורים. פיקד על העברת זוג הסטי"לים הראשון מדגם סער 4 סביב אפריקה לים האדום ושירת בהמשך כמפקד הזירה. הקים את מחלקת אמצעי לחימה במפקדת חיל הים והתקדם לראש מספן הים בדרגת תת-אלוף. בתפקיד זה שימש כממלא מקום מפקד חיל הים מספר חודשים. לאחר סיום תפקידו כראש מספן ים מונה רז לסגן מבקר מערכת הביטחון של האלוף (מיל') מאיר זורע והאלוף שלמה אראל שבא אחריו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
22 בינואר 2020 |
השערת שני המקורות מסבירה על פי ביקורת המקרא של הברית החדשה את מקורותיהן של הבשורות הסינופטיות, כלומר, את מקורותיהן של הבשורות על-פי מתי, על-פי מרקוס ועל-פי לוקאס. התאוריה מסבירה הן את השינויים הקיימים בין הבשורות, והן את הדמיון הקיים ביניהן, באופן הבא: הבשורה על-פי מתי והבשורה על-פי לוקאס התבססו שתיהן על שני מקורות עיקריים קדומים להם, הבשורה על-פי מרקוס ומקור נוסף, משוער, המכונה "מסמך ה-Q" או "מקור Q". התאוריה התפרסמה במאה ה-19 והמשיכה להתפתח במאה ה-20, והיא התאוריה השלטת והמקובלת ביותר בתחום. קיימת ביקורת מחקרית על התאוריה הזו והכנסייה הקתולית אף היא מבקרת את התאוריה, ומצדדת בגישה המסורתית שלפיה סדר הבשורות בברית החדשה (דהיינו, הבשורה על-פי מתי, הבשורה על-פי מרקוס והבשורה על-פי לוקאס), הוא הסדר הכרונולוגי של כתיבתן. |
עריכה - תבנית - שיחה |
23 בינואר 2020 |
השערת שני המקורות מסבירה על פי ביקורת המקרא של הברית החדשה את מקורותיהן של הבשורות הסינופטיות, כלומר, את מקורותיהן של הבשורות על-פי מתי, על-פי מרקוס ועל-פי לוקאס. התאוריה מסבירה הן את השינויים הקיימים בין הבשורות, והן את הדמיון הקיים ביניהן, באופן הבא: הבשורה על-פי מתי והבשורה על-פי לוקאס התבססו שתיהן על שני מקורות עיקריים קדומים להם, הבשורה על-פי מרקוס ומקור נוסף, משוער, המכונה "מסמך ה-Q" או "מקור Q". התאוריה התפרסמה במאה ה-19 והמשיכה להתפתח במאה ה-20, והיא התאוריה השלטת והמקובלת ביותר בתחום. קיימת ביקורת מחקרית על התאוריה הזו והכנסייה הקתולית אף היא מבקרת את התאוריה, ומצדדת בגישה המסורתית שלפיה סדר הבשורות בברית החדשה (דהיינו, הבשורה על-פי מתי, הבשורה על-פי מרקוס והבשורה על-פי לוקאס), הוא הסדר הכרונולוגי של כתיבתן. |
עריכה - תבנית - שיחה |
24 בינואר 2020 |
שייטת הטרפדות היא שם כולל למספר יחידות של חיל הים הישראלי שהפעילו ספינות טורפדו. ספינות אלו כונו בחיל הים הישראלי טרפדות. הן היו כלי שיט קטנים ומהירים שקיבלו את שמם מנשק הטורפדו שאותו נשאו. ספינות אלו הופעלו במשך קרוב ל-20 שנה, בשנים 1950–1969. הטרפדות החליפו את ספינות המשמר שהוצאו מהשירות. הן אורגנו תחילה במסגרת של שייטת: השייטת הקטנה, ואחר כך שייטת 5 ושייטת 15. בהמשך אורגנו הטרפדות בפלגות: פלגה 912, פלגה 914 ופלגה 915. הספינות הוצבו בבסיסי חיל הים בחיפה ובאילת ובהמשך גם בבסיס חיל הים באשדוד. מומחים ימיים, יוצאי הצי המלכותי הבריטי וצי ארצות הברית, יעצו לראש הממשלה דוד בן-גוריון לרכוש כלי שיט קטנים ומהירים. הטרפדות נרכשו בארצות הברית, בבריטניה ובצרפת והגיעו לישראל החל משנת 1950. בהמשך נרכשו טרפדות גם באיטליה והיוו מרכיב חשוב בסדר הכוחות של חיל הים. הטרפדות פעלו לצד הקורבטות והפריגטות שהיו בשייטת הגדולה, ובהמשך לצד שייטת המשחתות במלחמת סיני, במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה, במשימות ביטחון שוטף ובמבצעים חשאיים. צוותה של טרפדת מנה 12 – 15 איש, ומהירותה המרבית הגיעה לכ-40 קשר (כ-74 קמ"ש). |
עריכה - תבנית - שיחה |
25 בינואר 2020 |
שייטת הטרפדות היא שם כולל למספר יחידות של חיל הים הישראלי שהפעילו ספינות טורפדו. ספינות אלו כונו בחיל הים הישראלי טרפדות. הן היו כלי שיט קטנים ומהירים שקיבלו את שמם מנשק הטורפדו שאותו נשאו. ספינות אלו הופעלו במשך קרוב ל-20 שנה, בשנים 1950–1969. הטרפדות החליפו את ספינות המשמר שהוצאו מהשירות. הן אורגנו תחילה במסגרת של שייטת: השייטת הקטנה, ואחר כך שייטת 5 ושייטת 15. בהמשך אורגנו הטרפדות בפלגות: פלגה 912, פלגה 914 ופלגה 915. הספינות הוצבו בבסיסי חיל הים בחיפה ובאילת ובהמשך גם בבסיס חיל הים באשדוד. מומחים ימיים, יוצאי הצי המלכותי הבריטי וצי ארצות הברית, יעצו לראש הממשלה דוד בן-גוריון לרכוש כלי שיט קטנים ומהירים. הטרפדות נרכשו בארצות הברית, בבריטניה ובצרפת והגיעו לישראל החל משנת 1950. בהמשך נרכשו טרפדות גם באיטליה והיוו מרכיב חשוב בסדר הכוחות של חיל הים. הטרפדות פעלו לצד הקורבטות והפריגטות שהיו בשייטת הגדולה, ובהמשך לצד שייטת המשחתות במלחמת סיני, במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה, במשימות ביטחון שוטף ובמבצעים חשאיים. צוותה של טרפדת מנה 12 – 15 איש, ומהירותה המרבית הגיעה לכ-40 קשר (כ-74 קמ"ש). |
עריכה - תבנית - שיחה |
26 בינואר 2020 |
שרה טהון (נהגה: טוֹן; 4 במרץ 1881, לבוב, גליציה – 28 במרץ 1920, תל אביב) הייתה אשת ציבור ביישוב, ממייסדות התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל. דמות מפתח במאבק לשוויון זכויות האישה בארץ ישראל, פעילה פמיניסטית וחברתית שפעלה לקידום נשים, לעצמאותן הכלכלית ולזכותן לבחור ולהיבחר למוסדות היישוב היהודי. האישה היחידה שכיהנה כחברה מן המניין ב"ועד הזמני של יהודי ארץ-ישראל", שהוחלף על ידי אספת הנבחרים, הנציגות הבכירה של היישוב היהודי בארץ ישראל בין השנים 1918 – 1920. אשתו של יעקב טהון, מראשי היישוב בתקופת המנדט הבריטי.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
27 בינואר 2020 |
שרה טהון (נהגה: טוֹן; 4 במרץ 1881, לבוב, גליציה – 28 במרץ 1920, תל אביב) הייתה אשת ציבור ביישוב, ממייסדות התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל. דמות מפתח במאבק לשוויון זכויות האישה בארץ ישראל, פעילה פמיניסטית וחברתית שפעלה לקידום נשים, לעצמאותן הכלכלית ולזכותן לבחור ולהיבחר למוסדות היישוב היהודי. האישה היחידה שכיהנה כחברה מן המניין ב"ועד הזמני של יהודי ארץ-ישראל", שהוחלף על ידי אספת הנבחרים, הנציגות הבכירה של היישוב היהודי בארץ ישראל בין השנים 1918 – 1920. אשתו של יעקב טהון, מראשי היישוב בתקופת המנדט הבריטי.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
28 בינואר 2020 |
הילרי קלינטון היא מדינאית אמריקאית שכיהנה כחברת הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת ניו יורק (2001–2009), ואחר כך כמזכירת המדינה של ארצות הברית (2009–2013) בממשלו של הנשיא ברק אובמה. טרם היבחרה לתפקידים ציבוריים, הייתה הגברת הראשונה של ארצות הברית (1993–2001) במהלך תקופת כהונתו של בעלה, ביל קלינטון, כנשיא ארצות הברית. בבחירות לנשיאות שנערכו ב-2016 הייתה מועמדת המפלגה הדמוקרטית ובכך הייתה לאישה הראשונה שהועמדה לנשיאות מטעם מפלגה גדולה בארצות הברית. עם היבחרו של בעלה לנשיאות ב-1992, הייתה לגברת הראשונה של ארצות הברית. במסגרת זו הנהיגה בבית הלבן מאבק לשוויון מגדרי ולרפורמה במערכת הבריאות. יחסיה האישיים עם ביל היו תחת עין ציבורית ועלו על שרטון בעקבות פרשת מוניקה לווינסקי, אשר הובילה אותה להצהיר הצהרה שאיששה את מחויבותה לנישואין. בשנת 2000 נבחרה מטעם המפלגה הדמוקרטית לייצג את מדינת ניו יורק בסנאט של ארצות הברית, והייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה, וב-2006 נבחרה שוב. ב-2008 התמודדה בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית וזכתה במספר הרב ביותר של צירים מכל מועמדת קודמת, אך במועמדות המפלגה הדמוקרטית זכה הסנאטור ברק אובמה. מ-2009 עד 2013 כיהנה כמזכירת המדינה של ארצות הברית בממשלו של אובמה. במהלך כהונתה הובילה את התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב על רקע האביב הערבי. היא סייעה לארגן את הבידוד הדיפלומטי ואת הטלת הסנקציות הבינלאומיות על איראן במאמץ לכפות עליה את צמצום תוכנית הגרעין שלה, גורמים שבסופו של דבר הביאו להסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית ב-2015. היא כיהנה כמזכירת המדינה בתקופה בה נרשמה התדרדרות משמעותית ביחסי ארצות הברית–ישראל, בין היתר בעקבות היחסים העכורים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא אובמה, וכן בגין היותה מי שהניחה את היסודות להסכם הגרעין, שזכה להתנגדות מוחלטת בקרב ממשלת ישראל. ב-2016 התמודדה קלינטון בשנית בבחירות המקדימות, שבהן גברה על הסנאטור העצמאי ברני סנדרס, ונבחרה כמועמדת המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ב-28 ביולי. בכך הייתה לאישה הראשונה שהייתה מועמדת לנשיאות מטעם אחת המפלגות הגדולות בארצות הברית. היא הפסידה בבחירות הללו ליריבה הרפובליקני, דונלד טראמפ, על אף שזכתה ברוב קולות המצביעים – למעלה מ-65 מיליון קולות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
29 בינואר 2020 |
הילרי קלינטון היא מדינאית אמריקאית שכיהנה כחברת הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת ניו יורק (2001–2009), ואחר כך כמזכירת המדינה של ארצות הברית (2009–2013) בממשלו של הנשיא ברק אובמה. טרם היבחרה לתפקידים ציבוריים, הייתה הגברת הראשונה של ארצות הברית (1993–2001) במהלך תקופת כהונתו של בעלה, ביל קלינטון, כנשיא ארצות הברית. בבחירות לנשיאות שנערכו ב-2016 הייתה מועמדת המפלגה הדמוקרטית ובכך הייתה לאישה הראשונה שהועמדה לנשיאות מטעם מפלגה גדולה בארצות הברית. עם היבחרו של בעלה לנשיאות ב-1992, הייתה לגברת הראשונה של ארצות הברית. במסגרת זו הנהיגה בבית הלבן מאבק לשוויון מגדרי ולרפורמה במערכת הבריאות. יחסיה האישיים עם ביל היו תחת עין ציבורית ועלו על שרטון בעקבות פרשת מוניקה לווינסקי, אשר הובילה אותה להצהיר הצהרה שאיששה את מחויבותה לנישואין. בשנת 2000 נבחרה מטעם המפלגה הדמוקרטית לייצג את מדינת ניו יורק בסנאט של ארצות הברית, והייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה, וב-2006 נבחרה שוב. ב-2008 התמודדה בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית וזכתה במספר הרב ביותר של צירים מכל מועמדת קודמת, אך במועמדות המפלגה הדמוקרטית זכה הסנאטור ברק אובמה. מ-2009 עד 2013 כיהנה כמזכירת המדינה של ארצות הברית בממשלו של אובמה. במהלך כהונתה הובילה את התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב על רקע האביב הערבי. היא סייעה לארגן את הבידוד הדיפלומטי ואת הטלת הסנקציות הבינלאומיות על איראן במאמץ לכפות עליה את צמצום תוכנית הגרעין שלה, גורמים שבסופו של דבר הביאו להסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית ב-2015. היא כיהנה כמזכירת המדינה בתקופה בה נרשמה התדרדרות משמעותית ביחסי ארצות הברית–ישראל, בין היתר בעקבות היחסים העכורים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא אובמה, וכן בגין היותה מי שהניחה את היסודות להסכם הגרעין, שזכה להתנגדות מוחלטת בקרב ממשלת ישראל. ב-2016 התמודדה קלינטון בשנית בבחירות המקדימות, שבהן גברה על הסנאטור העצמאי ברני סנדרס, ונבחרה כמועמדת המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ב-28 ביולי. בכך הייתה לאישה הראשונה שהייתה מועמדת לנשיאות מטעם אחת המפלגות הגדולות בארצות הברית. היא הפסידה בבחירות הללו ליריבה הרפובליקני, דונלד טראמפ, על אף שזכתה ברוב קולות המצביעים – למעלה מ-65 מיליון קולות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
30 בינואר 2020 |
תומאס הוֹבְּס (5 באפריל 1588 – 4 בדצמבר 1679) היה הוגה דעות ופילוסוף פוליטי אנגלי, שהתפרסם בעיקר בזכות ספרו "לויתן", שבו הוא עוסק במקורות הלגיטימציה של השלטון המדיני והסמכות הריבונית. הובס הביע בספרו לווייתן תמיכה בשלטון ריבוני אבסולוטי, אך התפיסה המוצגת בו השפיעה רבות גם על עולם המושגים הפוליטי המערבי המודרני ועל ההגות הליברלית. הרעיון המטריאליסטי שלפיו האדם אינו אלא גוף פיזי, חומרי ומורכב המצוי בתנועה, השפיע רבות על המחשבה המודרנית. ההנחה שלפיה בני אדם מונעים על ידי אינטרסים ושואפים לשרוד, וכן המסקנה כי ניתן לחקור את עולם הפוליטיקה דרך נקודת מבט רציונלית אינסטרומנטלית, הושפעה גם היא מהגותו של הובס. גם תפיסת החירות השלילית, שהפכה לרעיון מרכזי בהתפתחות הליברליזם, הושפעה מהגותו של הובס. הובס קידם גם את התפיסה שלפיה מקור הסמכות והלגיטימציה של השלטון הוא בברית ראשונית בין האזרחים, ובכך תרם לרעיון של האמנה החברתית. הובס השפיע על עיצוב המחשבה המערבית באמצעות מושג המדינה והריבונות. תיאור מצב הטבע בפילוסופיה של הובס, וכן הדרך שבה הובס הבין את התנהגותם של בני אדם ושל מדינות, השפיעו על מושג האנרכיה ועל הגישה הריאליסטית הקלאסית בתחום היחסים הבינלאומיים במדע המדינה. הובס עסק גם בנושאים הקשורים לדת, לתאולוגיה, וליחסי דת ומדינה. תרומתו בנושאים אלה, ותפיסתו המוסרית הדטרמיניסטית שלפיה הרצון של האדם הוא תמיד תוצאה של גורמים חיצוניים, היו רדיקליות לזמנן והביאו לביקורת חריפה כלפיו. בנוסף לכתיבתו הפוליטית ולעיסוקו בנושאי דת ומוסר, תרם הובס גם למדעי הטבע ולמחקר על גוף האדם, ועסק בין השאר גם במתמטיקה, בגאומטריה, באופטיקה ובקינמטיקה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
31 בינואר 2020 |
תומאס הוֹבְּס (5 באפריל 1588 – 4 בדצמבר 1679) היה הוגה דעות ופילוסוף פוליטי אנגלי, שהתפרסם בעיקר בזכות ספרו "לויתן", שבו הוא עוסק במקורות הלגיטימציה של השלטון המדיני והסמכות הריבונית. הובס הביע בספרו לווייתן תמיכה בשלטון ריבוני אבסולוטי, אך התפיסה המוצגת בו השפיעה רבות גם על עולם המושגים הפוליטי המערבי המודרני ועל ההגות הליברלית. הרעיון המטריאליסטי שלפיו האדם אינו אלא גוף פיזי, חומרי ומורכב המצוי בתנועה, השפיע רבות על המחשבה המודרנית. ההנחה שלפיה בני אדם מונעים על ידי אינטרסים ושואפים לשרוד, וכן המסקנה כי ניתן לחקור את עולם הפוליטיקה דרך נקודת מבט רציונלית אינסטרומנטלית, הושפעה גם היא מהגותו של הובס. גם תפיסת החירות השלילית, שהפכה לרעיון מרכזי בהתפתחות הליברליזם, הושפעה מהגותו של הובס. הובס קידם גם את התפיסה שלפיה מקור הסמכות והלגיטימציה של השלטון הוא בברית ראשונית בין האזרחים, ובכך תרם לרעיון של האמנה החברתית. הובס השפיע על עיצוב המחשבה המערבית באמצעות מושג המדינה והריבונות. תיאור מצב הטבע בפילוסופיה של הובס, וכן הדרך שבה הובס הבין את התנהגותם של בני אדם ושל מדינות, השפיעו על מושג האנרכיה ועל הגישה הריאליסטית הקלאסית בתחום היחסים הבינלאומיים במדע המדינה. הובס עסק גם בנושאים הקשורים לדת, לתאולוגיה, וליחסי דת ומדינה. תרומתו בנושאים אלה, ותפיסתו המוסרית הדטרמיניסטית שלפיה הרצון של האדם הוא תמיד תוצאה של גורמים חיצוניים, היו רדיקליות לזמנן והביאו לביקורת חריפה כלפיו. בנוסף לכתיבתו הפוליטית ולעיסוקו בנושאי דת ומוסר, תרם הובס גם למדעי הטבע ולמחקר על גוף האדם, ועסק בין השאר גם במתמטיקה, בגאומטריה, באופטיקה ובקינמטיקה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
ערכים מומלצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|