ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אפריל 2025

פרנסיסקו חאווייר (7 באפריל 1506 – 3 בדצמבר 1552) היה מחשובי המיסיונרים הקתוליים וממייסדי מסדר הישועים. הכנסייה הקתולית רואה בו את גדול מפיצי הנצרות לאחר פאולוס.

עם השנים, צמח המיתוס סביב אישיותו של חאווייר, נוצרו אגדות סביב יכולתו ללמוד שפות חדשות בקלות והיו שנים בהם אף נטען כי גרם להתנצרותם של כמיליון איש. במציאות נראה כי התקשה ברכישת שפות חדשות ומספר המתנצרים בעטיו מוערך כיום בכ-30,000. עם זאת, הוא היה בין המיסיונרים הראשונים שראו את היתרון בלימוד שפתם של העמים בהם פעלו, בהכרת מנהגיהם ובשילוב ילידים בכמורה. חאווייר הקפיד כי הקשר עם הקהילות הנוצריות החדשות יהיה רצוף וכי יזכו להשגחה נמשכת של כוהני דת נוצריים.

עוד בחייו נחשב חאווייר כקדוש, האפיפיור פאולוס החמישי בירך אותו ב-25 באוקטובר 1619 והאפיפיור גרגוריוס החמישה עשר הכריז עליו כקדוש ב-12 במרץ 1622, כשבעים שנה אחרי מותו. יחד איתו הוכרז כקדוש גם מורהו, איגנטיוס מלויולה. חאווייר הוא הקדוש המגן של הודו, של יורדי הים, של המיסיון והמיסיונרים. יום חגו של חאווייר הוא ה-3 בדצמבר.

קרול הראשון, מלך רומניה (20 באפריל 1839 – 10 באוקטובר 1914), היה קצין גרמני ובנו השני של הנסיך הגרמני קרל אנטון. קרול נבחר בשנת 1866 לתפקיד דומניטור של הנסיכויות הרומניות המאוחדות ובשנת 1881 הוכרז כמלך רומניה. הוא היה חבר כבוד של האקדמיה הרומנית מ-1867 ונשיא כבוד ופטרון של האקדמיה מ-1879 ועד ל-1914, מרשל של צבא האימפריה הרוסית ומפקד הכוחות הרומנים והרוסיים שלחמו ברומניה ובבולגריה ��גד צבא האימפריה העות'מאנית במלחמת רוסיה-טורקיה, 1878-1877. תחת שלטונו הממושך (48 שנים) רומניה שינתה את פניה, השתתפה במלחמות והרחיבה גבולות, פרשיות שונות זעזעו את המדינה, את המשפחה המלכותית ואפילו את כס המלכות. לקרול היה יחס מורכב ליהודי רומניה, שבכל שנות שלטונו לא זכו לקבלת האזרחות הרומנית, למרות השתתפותם במלחמות הרומנים. מותו, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מקושר לאכזבתו מכך שלא קיבלו את עמדתו שעל רומניה להצטרף למעצמות המרכז.