פרווה

עיבוד פרווה נקרא פרוונות ומקצוע זה בעל ותק רב בהיסטוריה האנושית. מסחר הפרווה וציד בעלי חיים לשם פרוותן היו ענף כלכלי חשוב בהיסטוריות העולם. כבר בימי קדם ידוע על שימוש בפרווה כלבוש וכסמל מעמד. בין השאר ידוע על מנהג הפרעה במצרים העתיקה ללכת עם זנב אריה בחגורתו. בארץ ישראל פרוות כבש מעובדת שימשה כלבוש נפוץ. ברומא העתיקה נהגו לוחמים לעטות פרוות של בעלי חיים על מגניהם והנסים שלהם. רבים מהעמים הנודדים של ימי קדם השתמשו בפרווה כחומר גלם לאוהלים. גילוי העולם החדש, במקביל לדעיכתו של ציד חיות הפרווה באירופה הובילו לפריחת ציד חיות הפרוות (בעיקר הבונה הקנדי) והסחר בפרוות במהלך המאה ה-16 והמאה ה-17.

במהלך המאה ה-20 החלו להתפתח תנועות למען זכויות בעלי חיים שקראו להפסקת קיומה של תעשיית הפרוות על ידי חרם צרכנים. במיוחד התפרסמו פעולות שבמסגרתן הפעילים הצטלמו או הפגינו מול חנויות פרווה בעירום, כאשר רק שלט מחאה מכסה את איבריהם האינטימיים. בפעולות אלה השתתפו גם מפורסמים רבים, ביניהם פמלה אנדרסון ופול מקרטני. לעיתים פעילים נגד פרוות נקטו גם בדרכים אלימות - תקיפת קוני פרווה והשחתת חנויות המוכרות פרווה. פעולות אלה הובילו להקטנת הסחר בפרוות. כמו כן התפתחו אריגי טקסטיל מלאכותיים המדמים את הפרוות הטבעיות. כיום מתמקד המאבק כנגד תעשיית הפרוות הסינית, שהיא הגדולה מבין תעשיות הפרווה העולמיות, וכוללת שימוש בפרוות כלבים וחתולים.

בבריטניה, צרפת, בלגיה, הולנד, נורווגיה, אוסטריה, צ'כיה, סלובניה, סלובקיה, סרביה, קרואטיה, מקדוניה ובוסניה והרצגובינה התקבלו חוקים לאיסור על משקי פרווה. בדנמרק נאסרו חוות שועלים לתעשיית הפרווה, ובשוודיה נאסרו חוות שועלים וצ'ינצ'ילות. ביפן משקי פרווה לא נאסרו, אבל נקבעו תקנות מחמירות לפעילותם, שהביאו בפועל לסגירת כל משקי הפרווה ב-2016. בגרמניה התקבלו תקנות שהובילו הפועל לסגירת משקי הפרוות ב-2019.

במספר מקומות התקבלה גם חקיקה נגד מכירת פרוות. קליפורניה אסרה ב-2019 על סחר בפרוות, לאחר שעוד קודם לכן הדבר נאסר במספר רשויות מקומיות במדינה, ביניהן לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו. העיר סאו פאולו בברזיל אסרה ב-2015 על ייבוא ומכירת פרוות. בהודו נאסר ייבוא של פרוות חורפנים, שועלים, צ'ינצ'ילות. באיחוד האירופי נאסר ייבוא של פרוות כלבים, חתולים וכלבי ים, ובארצות הברית ובאוסטרליה נאסר ייבוא של פרוות כלבים וחתולים.

בישראל אסור סחר פרוות של חיות בר בתעשיית האופנה החל מיוני 2021.

הצעת חוק בנושא זה הועלתה לראשונה ב-2009 בידי ח"כ רונית תירוש ואושרה בקריאה ראשונה אך ועדת החינוך, התרבות והספורט, עיכבה את המשך החקיקה. הצעות חוק נוספות בתחום זה הוגשו בשנים הבאות^{[דרושה הבהרה]}. הצעות החוק החריגו שימוש בפרווה לצורכי דת ומסורת (עבור קהילות חסידיות יוצאות יהדות מזרח אירופה, המשתמשות בפרווה לייצור כובע השטריימל הנחבש בשבתות ובמועדי ישראל), למחקר מדעי, לחינוך או להוראה, למטרות פיקוח ואכיפה ולצורך העברת ירושה. במשך השנים, ניסה לובי יצרני הפרווה באירופה וצפון אמריקה להטות חברי כנסת לפעול נגד הצעת החוק, תוך הצגת מידע שקרי לוועדת האתיקה של הכנסת ובעקבות תחקיר שפורסם בתוכנית מבט שני ב-2015^[1], נפתחה ב-2019 חקירה פלילית בנושא^{[דרוש מקור][דרושה הבהרה]}.

לאחר כישלון העברת הצעות החוק שעסקו בתיקון החוק להגנת חיות הבר (ה'תשט"ו-1955), הסדירה אותן השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל (בהתאם להצהרתה בנושא מ-2020) כאשר חתמה ב-9 ביוני 2021 על תיקון לתקנות להגנת חיית הבר (התשל"ו, 1976) שהגביל את האפשרות לקבל היתר סחר בפרוות של חיות בר לצרכים שהוחרגו בהצעות החוק, כך שמנע בפועל את האפשרות לסחור בפרוות של חיות בר לצורכי הלבשה ופנאי^[2][3].

• צבעי חתולים
• ניצוי

• אתר נגד פרוות מטעם ארגון PETA
•   מעילי פרווה תוצרת ישראל, יומני כרמל 1951 (התחלה 5:05)
• שמרית מנור, המין האנושי, בתיעוד אלים ונדיר, הצליח צלם גרמני להביא מסמך מהתופת: כך מתייחסת מארחת אולימפיאדת 2008 לכלבים וחתולים. זהירות, התמונות קשות לצפייה, באתר nana10‏, 20 בינואר 2008
• איתי יעקב, בעקבות הביקורת הגוברת: שנקר מודיעים על ביטול קורס הפרוות, באתר Xnet‏, 30 במרץ 2016
• science/pelage פרווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)