קטגוריה:בראשית כה כט
נוסח המקרא
ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף
וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף.
וַיָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף׃
וַ/יָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַ/יָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־הַ/שָּׂדֶ֖ה וְ/ה֥וּא עָיֵֽף׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּבַשֵּׁיל יַעֲקֹב תַּבְשִׁילָא וְעָאל עֵשָׂו מִן חַקְלָא וְהוּא מְשַׁלְהֵי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבְהַהוּא יוֹמָא דְמִית אַבְרָהָם בָּשִׁיל יַעֲקב תַּבְשִׁילֵי דִטְלוֹפְחֵי וַאֲזַל לְנַחֲמָא לְאָבוֹי וְאָתָא עֵשָו מִן בָּרָא וְהוּא מְשַׁלְהֵי אֲרוּם חֲמֵשׁ עֲבֵרְיַן עֲבַר בְּהַהוּא יוֹמָא פְּלַח פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה שָׁפַךְ אַדְמָה זַכְיָא וְעָל עַל עוּלֵימְתָּא מְאַרְשָא וְכָּפַר בְּחַיֵי עַלְמָא דְאָתֵי וּבְזָא יַת בְּכֵירוּתָא: |
רש"י
"והוא עיף" - (ב"ר) ברציחה כמה דתימא (ירמיהו ד) כי עיפה נפשי להורגים
[מו] ואותו היום וכו'. ואף על גב דרש"י פירש "ויגדלו ה��ערים" (פסוק כז) כשהיו שלשה עשר שנים וכו' כדלעיל, נראה דלא קשה, דאף על גב שהיה פורש לעבודה זרה - לא עבדה ולא עשה מעשה, אלא פורש אחריה ללמוד דרכה, דלא קאמר ד'עבד עבודה זרה', אלא 'פירש לעבודה זרה', ואין זה עדיין תרבות רעה:
[מז] שהאבלות הוא גלגל שחוזר בעולם. כי ההויה וההפסד תלוי בגלגל, ולפיכך נקרא האבילות 'גלגל שחוזר בעולם'. ואף על גב שגם ההויה הוא מן הגלגל, אין זה דומה, כי עצם הויה הוא בלי זמן, ולפיכך לא נקרא עצם הויה 'גלגל שחוזר בעולם', אבל עצם ההפסד הוא שתולה בגלגל, והבן זה היטב:בד"ה והוא עיף כו' ופגע ביריחו ותימה דלקמן בפרש' ויצא כתב המחבר הזה גופ' דופגע ביריחו הוא לשון חנייה ולא לשון פגישה ע"ש כנ"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהוּא עָיֵף – בִּרְצִיחָה, כְּמָה דְּתֵימָא (ירמיהו ד,לא): "כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים" (בראשית רבה סג,יב).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויזד יעקב נזיד. אמר לו עשו: מה טיבו של תבשיל זה? אמר לו: שמת אותו זקן. אמר לו: באותו זקן נגעה מדת הדין? אמר: אם כן, לא יש מתן שכר ולא תחית המתים. ורוח הקודש אומר: "אל תבכו למת", זה אברהם; "בכו בכו להולך", זה עשו וכו':
ויזד יעקב נזיד. תנא, אותו היום נפטר אברהם אבינו, ועשה יעקב אבינו תבשיל של עדשים לנחם יצחק אביו. ומאי שנא עדשים? מה עדשים אלו גלגל, אף אבלות גלגל. ואיכא דאמרי: מה עדשה אין לה פה, אף אבל אין לו פה; איכא בינייהו לנחומי בביעי. אמר רבי יוחנן: חמש עבירות עבר אותו רשע באותו יום, בא על נערה המאורסה, דכתיב: "ויבא עשו מן השדה", וכתיב התם: "כי בשדה מצאה". הרג את הנפש, כתיב הכא: "והוא עיף", וכתיב התם: "כי עיפה נפשי להורגים". כפר בתחית המתים, דכתיב: "הנה אנכי הולך למות". כפר בעיקר, כתיב הכא: "למה זה לי בכורה", וכתיב התם: "זה אלי ואנוהו". בזה את הבכורה, דכתיב: "ויבז עשו את הבכורה":
אתה מוצא אברהם חי קע"ה שנה, ויצחק ק"פ. אלא אותן ה' שנים שמנע הקב"ה מחייו, מפני ה' עבירות שעשה. אמר הקב"ה: כך הבטחתי את אברהם: "ואתה תבא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה", זו היא שיבה טובה, רואה בנו עובד עבודה זרה ומגלה עריות ושופך דמים? מוטב לו שיפטר בשלום; הדא הוא דכתיב: "טוב חסדך מחיים".- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כה כט.
וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד
וַיָּזֶד
ראו יעקב תכנן את קנית הבכורה תמורת נזיד - "וַיָּזֶד" מלשון זדון
"וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד" - כאילו נאמר: 'ויכין יעקב מזימה זדונית, תבשיל כפתיון למלכודת ערמומית, כדי להפיל את עשו בפח', ככתוב: "וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהׇרְגוֹ בְעׇרְמָה, מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת" (ביאור:שמות כא יד).
וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה
עשו היה "אִישׁ שָׂדֶה" (ביאור:בראשית כה כז) ועבד קשה מדי יום ובמשך כל היום, ולכן הוא היה "עָיֵף" ורעב.
יעקב היה "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" – היה לו זמן לשבת ולהכין אוכל.
עשו חשב שאחרי יום עבודה קשה, הוא יצטרך לשבת ולהכין לעצמו אוכל, ולכן הוא העדיף לבקש אוכל.
לבטח זאת לא היתה הפעם הראשונה שיעקב הכין אוכל ועשו ביקש לאכול ממנו.
מתעוררות מספר שאלות:
- האם יעקב הכין לעשו מלכודת?
- האם ליעקב היה כה חשוב לקנות את הבכורה מעשו?
- האם יעקב חשד שאביו יברך את עשו ויעשה אותו לעבד של עשו?
יצחק היה הילד השני של אברהם, אבל הבכור לשרה, האישה הראשית. יעקב חשש שיצחק יעדיף את הבכור, הגדול והחזק. לא עלה בדעתם של בני המשפחה שהתאומים יכולים לעבוד ביחד, במיוחד כאשר אלוהים שם את הגדול והקטן במצב של עוינות כשאמר לרבקה: "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג).
וְהוּא עָיֵף
"עָיֵף" - חסר כוחות, מותש, חסר התלהבות ואנרגיה, איטי ומשעמם, מאוכזב. (מילוג)
עשו היה איש שדה וגם צייד. הרבה ימים בשנה עובד האדמה רק מסתכל על הצמחים הגדלים ומחכה ליבול. בזמן החופשי שלו, עשו שמר על השדה מפני חיות וצד אותן, ובנוסף יצא למסעות ציד בשדות בר. סביר שעשו נהנה לצוד ונהנה מהכבוד שזה העניק לו ואהבת אביו, ככתוב: "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו, כִּי צַיִד בְּפִיו" (ביאור:בראשית כה כח).
ניתן להבין שהצייד היה כשלון באותו היום. אם עשו היה צד משהו, הוא היה שב הביתה מיד לאחר שהוא צד. אבל כיוון שהוא לא הצליח הוא נשאר עוד ועוד עד מאוחר בערב. ייתכן שעשו ראה בהצלחת הצייד הוכחה לברכת אלוהים. אדם שאלוהים בעוזרו, ככתוב על יוסף: "וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה, יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ" (ביאור:בראשית לט ג). כשלון הצייד הראה לא שהוא לא בחיר אלוהים, ויכולת הקליעה שלו אינה מוחלטת.
עשו היה יכול ללמוד מהכשלון, לנסות ללמוד איך להשתפר, לעקוב אחר חיות ומסלול התנועה שלהן. אבל נראה שהוא התאמץ יותר מדי, וראה בכשלון אובדן כבוד לעייני כל אנשי הבית. וכך הוא שב ריק ועייף.
בהמשך יצחק ינסה את עשו כדי לוודא האם אלוהים יברך אותו בצייד מהיר, כשם שאלוהים העניק איל ליצחק בעקדתו, כדבריו של יצחק לעשו: "וְצֵא הַשָּׂדֶה, וְצוּדָה לִּי צידה" (ביאור:בראשית כז ג), ואכן לעשו היה צייד מהיר ומוצלח, ככתוב: "וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב, מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו, וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ" (ביאור:בראשית כז ל), ועשו ראה בזה אות לברכת אלוהים, אולם זה היה כבר מאוחר מדי.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כה כט"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.