ביאור:בראשית כה לב

אדם לא יודע את יום מותו, אבל יכול להרגיש ולחשוש שיום מותו קרב.

לפי חוק חמורבי מספר 165, כל הבנים מתחלקים שווה ברכוש האב לאחר מותו. ייתכן שלבן הבכור יש את הזכות לבחור ראשון את החלקה שהוא רוצה. אולם לפי החוק, האב יכול לתת בחייו לכל בן אהוב כרצונו.

בתורה, יעקב הנהיג את המנהג (או אימץ אותו) שהבכור מקבל כפול מאחיו, ולכן יעקב נתן ליוסף, בנו הבכור מרחל, שני שבטים: אפרים ומנשה. משה שינה את המנהג וקבע: "כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנואָּה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם, בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ" (דברים כא יז), כלומר לראובן היה מגיע כפול ולא ליוסף.

הבכורה היתה בעלת חשיבות, ועובדה לכך היא שיעקב רצה אותה. רואים את חשיבות הבכורה כאשר המילדת של תמר קשרה חוט על היד של התינוק שהוציא את ידו ראשון מתעלת הלידה אבל החזיר ואחיו יצא ראשון וזכה בבכורה מבין התאומים של תמר: פרץ וזרח. בתקופת המלכים, סדר הלידה קבע את הזכות למלוך, אלא אם המלך קבע כרצונו, כמו שדוד המליך את שלמה בניגוד לסדר המקובל (מלכים א א ל). אולם לאלוהים הבכורה לא היתה חשובה, ולכן יצחק נבחר במקום ישמעאל, יעקב נבחר במקום עשו, משה נבחר במקום אהרון, ודוד נבחר במקום אחיו.

לא נראה שהבכורה היתה חשובה לעשו. עשו ידע שהוא זכאי לחלק שווה ברכוש אביו ואולי אף האמין שאביו ייתן לו מתנה גדולה ללא קשר לבכורה. עשו ידע שאביו אוהב אותו ולכן הוא לא דאג.

• עשו היה בן עשירים, ככתוב על יצחק: "ויְַהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן ומִּקְנֵה בָקָר ועֲַבֻדָּה רַבָּה" (ביאור:בראשית כו יד) ולא היתה סכנת רעב.
• עשו עבד בשדה בחריצות עד שהתעייף, כלומר ליצחק היו שדות באזורים פוריים, ואלוהים בירך אותו בגשם וטל לשדות.
• עשו היה "אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה" (ביאור:בראשית כה כז). לא נאמר שעשו היה איש מלחמה או אדם המטייל במקומות רחוקים וצפוי לסכנה בדרכים.
• עשו היה חזק לעבודה, וזריז בציד. לא נראה שעשו היה חולה, חלש בגופו או בשכלו, או עם נטיות התאבדותיות.
• לעשו היה רכוש רב כאשר הוא עבר לאדום, ככתוב: "ויִַּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו, וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ, וְאֶת מִקְנֵהו וְּאֶת כָּל בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (בראשית לו ו).
• עשו לא מת בצעירותו, אלא גידל משפחה גדולה, חזקה ועשירה, כדבריו: "יֶשׁ לִי רָב אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ" (ביאור:בראשית לג ט).
• בשלב זה, עשו עוד לא התחתן ולא היו לו ילדים, כך שבמקרה שהוא ימות, היורש של הבכורה הוא יעקב.

ניתן לראות שלא היה בסיס להצהרה הזו של עשו, כמו כן יעקב לא הגיב לה. יעקב ביקש שעשו ימכור לו את הבכורה וישבע. כלומר, יעקב לא חשב שעשו באמת עומד למות ושהוא יירש את הבכורה ממנו.

האם אלוהים הזהיר את עשו שחייו יהיו קצרים?
האם אלוהים איים על עשו שהוא חייב לוותר על ברכת אלוהים לטובת יעקב ולצאת מכנען, אחרת הוא יומת?
אנחנו רואים שאלוהים איים במוות ובמחלות על פרעה שלקח את שרי (ביאור:בראשית יב יז), על אבימלך מלך גרר שלקח את שרה (ביאור:בראשית כ ג), ועל לבן שרדף אחרי יעקב (ביאור:בראשית לא כד). אלוהים גם נטע ביצחק את הפחד שהוא הולך למות, ככתוב: "וַיֹּאמֶר, הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי; לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי" (ביאור:בראשית כז ב) למרות שהוא חי כ80 שנה נוספות אחרי כן. כל זה היה לפי תוכניתו של אלוהים להעביר את הבכורה ליעקב, להעביר את ברכת יצחק ליעקב, לגרום למתח במשפחה, ולגרום ליצחק לשלוח את יעקב ללבן להתחתן ולהתבגר.

בהמשך ניתן לראות שאלוהים פקד על עשו לעזוב את כנען ובתמורה נתן לו את הר שעיר, ככתוב:

• "ובְּשֵׂעִיר יָשְׁבו הַּחֹרִים, לְפָנִים, ובְּנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוםּ ויַַּשְׁמִידוםּ מִפְּנֵיהֶם, ויֵַּשְׁבו תַּּחְתָּם: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָהֶם" (דברים ב יב).
• "אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבולּ אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר; וְיִירְאו מִּכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד. אַל תִּתְגָּרו בָּם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם, עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל, כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר" (דברים ב ה).

ואכן עוד לפני שיעקב חזר מחרן, עשו עבר להר שעיר, ככתוב: "ויִַּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם" (ביאור:בראשית לב ד). הסיבה לכך היא: "ויֵַּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו. כִּי הָיָה רְכושָּׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו; וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגורֵּיהֶם לָשֵׂאת אֹתָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם" (ביאור:בראשית לו ז).

אולם לא ברור מתי אלוהים אמר לעשו לצאת מכנען: לפני מכירת הבכורה, אחרי שיצחק בירך את יעקב ולפני שיעקב עזב או אחרי שיעקב עזב לחרן?

כאשר עשו שמע את ברכת יצחק ליעקב הוא הופתע ובכה (ביאור:בראשית כז לח), וניתן להסיק שעשו לא ידע עד לרגע זה שאלוהים מתכוון לגרש אותו מכנען. סביר להניח שעשו עזב את כנען להר שעיר לאחר שהוא שמע את ברכת אביו: "הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ" (ביאור:בראשית כז לט) הוא הבין שיעקב קיבך את ברכת אלוהים ושעליו לצאת ולהתרחק מיעקב כדי שלא יהיו ביניהם מלחמות.

עשו לא היה בטוח שברכת אלוהים תתקיים בו, אבל כאשר יעקב חזר עם רכוש רב ומשפחה גדולה, עשו ראה את גדולת אלוהים והאמין שגם הברכה שהוא קיבל תתקיים.