איוב ל

א ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני ב גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח ג בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה ד הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם ה מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב ו בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים ז בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו ח בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ ט ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה י תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק יא כי יתרו [יתרי] פתח ויענני ורסן מפני שלחו יב על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם יג נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו יד כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו טו ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי טז ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני יז לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון יח ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני יט הרני ל��מר ואתמשל כעפר ואפר כ אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי כא תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני כב תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה [תושיה] כג כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי כד אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע כה אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון כו כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל כז מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני כח קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע כט אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה ל עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב לא ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים

א וְעַתָּה שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים אֲשֶׁר מָאַסְתִּי אֲבוֹתָם לָשִׁית עִם כַּלְבֵי צֹאנִי. ב גַּם כֹּחַ יְדֵיהֶם לָמָּה לִּי עָלֵימוֹ אָבַד כָּלַח. ג בְּחֶסֶר וּבְכָפָן גַּלְמוּד הַעֹרְקִים צִיָּה אֶמֶשׁ שׁוֹאָה וּמְשֹׁאָה. ד הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם. ה מִן גֵּו יְגֹרָשׁוּ יָרִיעוּ עָלֵימוֹ כַּגַּנָּב. ו בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן חֹרֵי עָפָר וְכֵפִים. ז בֵּין שִׂיחִים יִנְהָקוּ תַּחַת חָרוּל יְסֻפָּחוּ. ח בְּנֵי נָבָל גַּם בְּנֵי בְלִי שֵׁם נִכְּאוּ מִן הָאָרֶץ. ט וְעַתָּה נְגִינָתָם הָיִיתִי וָאֱהִי לָהֶם לְמִלָּה. י תִּעֲבוּנִי רָחֲקוּ מֶנִּי וּמִפָּנַי לֹא חָשְׂכוּ רֹק. יא כִּי יתרו [יִתְרִי] פִתַּח וַיְעַנֵּנִי וְרֶסֶן מִפָּנַי שִׁלֵּחוּ. יב עַל יָמִין פִּרְחַח יָקוּמוּ רַגְלַי שִׁלֵּחוּ וַיָּסֹלּוּ עָלַי אָרְחוֹת אֵידָם. יג נָתְסוּ נְתִיבָתִי לְהַוָּתִי יֹעִילוּ לֹא עֹזֵר לָמוֹ. יד כְּפֶרֶץ רָחָב יֶאֱתָיוּ תַּחַת שֹׁאָה הִתְגַּלְגָּלוּ. טו הָהְפַּךְ עָלַי בַּלָּהוֹת תִּרְדֹּף כָּרוּחַ נְדִבָתִי וּכְעָב עָבְרָה יְשֻׁעָתִי. טז וְעַתָּה עָלַי תִּשְׁתַּפֵּךְ נַפְשִׁי יֹאחֲזוּנִי יְמֵי עֹנִי. יז לַיְלָה עֲצָמַי נִקַּר מֵעָלָי וְעֹרְקַי לֹא יִשְׁכָּבוּן. יח בְּרָב כֹּחַ יִתְחַפֵּשׂ לְבוּשִׁי ��ְּפִי כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵנִי. יט הֹרָנִי לַחֹמֶר וָאֶתְמַשֵּׁל כֶּעָפָר וָאֵפֶר. כ אֲשַׁוַּע אֵלֶיךָ וְלֹא תַעֲנֵנִי עָמַדְתִּי וַתִּתְבֹּנֶן בִּי. כא תֵּהָפֵךְ לְאַכְזָר לִי בְּעֹצֶם יָדְךָ תִשְׂטְמֵנִי. כב תִּשָּׂאֵנִי אֶל רוּחַ תַּרְכִּיבֵנִי וּתְמֹגְגֵנִי תשוה [תּוּשִׁיָּה]. כג כִּי יָדַעְתִּי מָוֶת תְּשִׁיבֵנִי וּבֵית מוֹעֵד לְכָל חָי. כד אַךְ לֹא בְעִי יִשְׁלַח יָד אִם בְּפִידוֹ לָהֶן שׁוּעַ. כה אִם לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם עָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיוֹן. כו כִּי טוֹב קִוִּיתִי וַיָּבֹא רָע וַאֲיַחֲלָה לְאוֹר וַיָּבֹא אֹפֶל. כז מֵעַי רֻתְּחוּ וְלֹא דָמּוּ קִדְּמֻנִי יְמֵי עֹנִי. כח קֹדֵר הִלַּכְתִּי בְּלֹא חַמָּה קַמְתִּי בַקָּהָל אֲשַׁוֵּעַ. כט אָח הָיִיתִי לְתַנִּים וְרֵעַ לִבְנוֹת יַעֲנָה. ל עוֹרִי שָׁחַר מֵעָלָי וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב. לא וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנֹּרִי וְעֻגָבִי לְקוֹל בֹּכִים.

"

לועגים לי אלו הנמצאית במדרגה התחתית

א וְעַתָּה, שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים -

אֲשֶׁר מָאַסְתִּי אֲבוֹתָם את אבא שלהם לא קיבלתי לעבודה, לָשִׁית עִם כַּלְבֵי צֹאנִי.

ב גַּם כֹּחַ יְדֵיהֶם לָמָּה לִּי? עָלֵימוֹ אָבַד כָּלַח!

ג בְּחֶסֶר וּבְ'כָפָן כנראה צמח, אך יתכן גם על פי הערבית: רעב גַּלְמוּד הַעֹרְקִים' - צִיָּה,

אֶמֶשׁ - שׁוֹאָה וּמְשֹׁאָה.

ד הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ צמחי מדבר מצמיאים, וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים אוכל לא משביע וגורם לכאבי בטן לַחְמָם.

ה מִן גֵּו יְגֹרָשׁוּ, יָרִיעוּ יצעקו לעזרה עָלֵימוֹ כַּגַּנָּב.

ו בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן - חֹרֵי עָפָר בתוך בורות לא יציבים חפורים בחול וְכֵפִים.

ז בֵּין שִׂיחִים יִנְהָקוּ, תַּחַת חָרוּל יְסֻפָּחוּ יצטרכו להתכופף.

ח בְּנֵי נָבָל, גַּם בְּנֵי בְלִי שֵׁם, - נִכְּאוּ מושפלים (מלשון נכואות מִן הָאָרֶץ!

ט וְעַתָּה ועכשיו, כל אלו החלכאים והנדכאים - נְגִינָתָם שירים עצובים או לועגים הָיִיתִי, וָאֱהִי לָהֶם לְמִלָּה בערבית: משל, כלומר מספרים ומצביעים עלי ועל הנוראות הקורות אותי.

י תִּעֲבוּנִי! רָחֲקוּ מֶנִּי! וּמִפָּנַי - לֹא חָשְׂכוּ רֹק ירקו עלי בפנים.

יא כִּי (יתרו) יִתְרִי פִתַּח וַיְעַנֵּנִי, וְרֶסֶן מִפָּנַי שִׁלֵּחוּ.

יב עַל יָמִין - פִּרְחַח יָקוּמוּ רַגְלַי כנראה משמעותו: רגלי "יפרחו" כלומר יעופו - שִׁלֵּחוּ יפילו אותי, או יבעטו בי, וַיָּסֹלּוּ עָלַי סללו דרכי, כלומר קבעו אותי אָרְחוֹת הכבישים, כלומר המסלול הקבוע אֵידָם של הלעג.

יג נָתְסוּ נְתִיבָתִי - לְהַוָּתִי יֹעִילוּ, לֹא עֹזֵר לָמוֹ.

יד כְּפֶרֶץ רָחָב יֶאֱתָיוּ, תַּחַת שֹׁאָה הִתְגַּלְגָּלוּ.

טו הָהְפַּךְ עָלַי בַּלָּהוֹת תִּרְדֹּף כָּרוּחַ נְדִבָתִי, וּכְעָב עָבְרָה יְשֻׁעָתִי.

טז וְעַתָּה עָלַי תִּשְׁתַּפֵּךְ נַפְשִׁי, יֹאחֲזוּנִי יְמֵי עֹנִי!

יז לַיְלָה - עֲצָמַי נִקַּר מֵעָלָי, וְעֹרְקַי לֹא יִשְׁכָּבוּן.

יח בְּרָב כֹּחַ יִתְחַפֵּשׂ לְבוּשִׁי, כְּפִי כֻתָּנְתִּי - יַאַזְרֵנִי.

יט הֹרָנִי לַחֹמֶר, וָאֶתְמַשֵּׁל כֶּעָפָר וָאֵפֶר.

כ אֲשַׁוַּע אֵלֶיךָ - וְלֹא תַעֲנֵנִי, עָמַדְתִּי - וַתִּתְבֹּנֶן בִּי!

כא תֵּהָפֵךְ לְאַכְזָר לִי, בְּעֹצֶם יָדְךָ תִשְׂטְמֵנִי.

כב תִּשָּׂאֵנִי!! אֶל רוּחַ תַּרְכִּיבֵנִי!! וּתְמֹגְגֵנִי (תשוה) תּוּשִׁיָּה?

כג כִּי יָדַעְתִּי - מָוֶת תְּשִׁיבֵנִי! - וּבֵית מוֹעֵד לְכָל חָי.

כד אַךְ לֹא בְעִי יִשְׁלַח יָד, אִם בְּפִידוֹ לָהֶן - שׁוּעַ!

כה אִם לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם האם לא הייתי 'אכפתניק'?? עָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיוֹן?

כו כִּי טוֹב קִוִּיתִי ציפיתי שמהתנהגות טובה אזכה לטוב - וַיָּבֹא רָע, וַאֲיַחֲלָה לְאוֹר - וַיָּבֹא אֹפֶל!

כז מֵעַי רֻתְּחוּ הבטן שלי החלה להתהפך בקרבה - וְלֹא דָמּוּ ועד עכשיו לא השתתקו המעיים שלי, קִדְּמֻנִי יְמֵי עֹנִי!

כח קֹדֵר הִלַּכְתִּי בְּלֹא חַמָּה כאילו אין שמש, קַמְתִּי בַקָּהָל הייתי צועק בלי סיבה באמצע מקום ציבורי - אֲשַׁוֵּעַ.

כט אָח הָיִיתִי לְתַנִּים, וְרֵעַ לִבְנוֹת יַעֲנָה.

ל עוֹרִי שָׁחַר מֵעָלָי, וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב.

לא וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנֹּרִי, וְעֻגָבִי לְקוֹל בֹּכִים.

"