הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024)

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024)

27 בפברואר 2024, י"ח באדר א' ה'תשפ"ד 19 בנובמבר 2024, י"ח בחשוון ה'תשפ"ה (רשויות מפונות בדרום) 18 בפברואר 2025, כ' בשבט ה'תשפ"ה (רשויות מפונות בצפון)

→ 2018 2028 ←

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל נערכו ב-27 בפברואר 2024, י"ח באדר א' ה'תשפ"ד, למעט ברשויות שבעוטף עזה או סמוכות לגבול ישראל–לבנון שתושביהן פונו מבתיהם בעקבות מלחמת חרבות ברזל.

הבחירות נועדו להיערך ב-31 באוקטובר 2023, ט"ז בחשוון ה'תשפ"ד ב-253 רשויות מקומיות, אך בשל פרוץ מלחמת חרבות ברזל אישרה הכנסת את דחיית הבחירות ל-30 בינואר 2024, כ' בשבט ה'תשפ"ד,^[1][2] מאוחר יותר, ב-31 בדצמבר 2023, אישרה הממשלה דחייה נוספת של הבחירות ב-239 רשויות ל-27 בפברואר 2024 בשל מספר גבוה של מועמדים המשרתים במילואים.^[3] הבחירות ברשויות בהן נדרש סיבוב שני לראשות המועצה התקיימו ביום ראשון, 10 במרץ 2024, ל' באדר א' ה'תשפ"ד. התאריך נקבע ליומיים לפני התאריך הרגיל כדי להימנע מבחירות בחודש רמדאן. בנוסף הוחלט שברשויות בעוטף עזה ובגבול הצפון שתושביהן פונו מבתיהם בעקבות המלחמה הבחירות בהן תתקיימנה ב-19 בנובמבר 2024, י"ח בחשוון ה'תשפ"ה, למעט ברשויות שאפשר להסתפק בהן בהכרזה בשל מיעוט מועמדים. בעקבות המשך הלחימה ופינוי האוכלוסייה האזרחית בחזית הצפונית הוחלט לדחות את הבחירות בקריית שמונה ושלומי ובמועצות אזוריות נוספות בצפון ל-18 בפברואר 2025, כ' בשבט ה'תשפ"ה.^[4]

יום הבחירות הוא יום שבתון בתחומי הרשויות בהן נערכות הבחירות בהן יעמדו לבחירה מועצות העירייה, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות וכן ראשיהן של כל רשויות מקומיות אלו. במקומות בהם אף לא אחד מן המועמדים לראשות הרשות המקומית עבר את רף 40% מקולותיהם של המצביעים, התקיים שבועיים לאחר מכן, סיבוב שני לבחירה בין שני המועמדים שצברו את מירב הקולות בסיבוב הראשון. בהתאם לחוקי הבחירות לרשויות המקומיות, נדרשים הבוחרים לבחירה כפולה בעיריות ומועצות מקומיות, ובחירה משולשת במועצות אזוריות – בפתק הצבעה צהוב לראש הרשות, ובפתק לבן לרשימה למועצת הרשות ובמועצות אזוריות פתק כחול לוועד המקומי. פתק כחול משמש גם לבחירת ועד רובע עירוני במקומות בהם הוא קיים. על פי החוק, ראש רשות ומועצת רשות שנבחרו בבחירות יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום בחירתם. בנוסף בערים ובמועצות מקומיות בהם יש רק מתמודד אחד (אבל יותר מרשימה אחת למועצת הרשות), מצורף בקלפים פתק בצבע ירוק המייצג התנגדות למועמד היחיד, וניתן להכניסו במקום שם המועמד, זאת לעומת מועצות אזוריות בהן יש רק מועמד אחד שבהם מוכרז המועמד היחיד כראש הרשות ולא מתקיימות בחירות.

היחידה לפיקוח ארצי על הבחירות, שנמצאת במשרד הפנים, אמונה על שמירת קיומן של הבחירות בצורה תקינה ובהתאם לחוק, ושמירה על טוהר הבחירות. בין תפקידיה: הכנת פנקסי בוחרים, הסדרת מיקום קלפיות והנגשתן לציבור, תפעול מערכות ממוחשבות, פיקוח ובקרה על מהלך הבחירות.^[5]

הזכות להשתתף בבחירות נתונה לכל אזרח ישראלי או תושב קבע אשר ביום הבחירות מלאו לו 17 שנים לפחות, דהיינו מי שנולד עד ליום ט"ז בחשוון ה'תשס"ז (7 בנובמבר 2006) ועד בכלל.^[6] זאת בניגוד לבחירות לכנסת, בהן נתונה הזכות רק לאזרחים ורק מגיל 18 שנים.

כל אדם רשאי להשתתף בבחירות ברשות מקומית אחת בלבד, בה היה רשום 47 ימים לפני הבחירות, ביום 14 בספטמבר 2023, אולם מי שיהיה רשום בתקופת 18 החודשים שקדמו לבחירות, ברשות מקומית אחרת שבה התקיימו בחירות בתקופה זו, אינו רשאי להשתתף בבחירות.

ביולי 2023 שונה חוק הרשויות המקומיות ששינה את מועד שליפת פנקס הבחירות הקובע, מ-40 ל-47 ימים לפני הבחירות וכן את מועד הגשת הרשימות מ-34 ל-40 ימים לפני הבחירות.^[7]

הבחירות המקומיות עסקו בעיקר בנושאים מקומיים ומרבית הרשימות שהתמודדו היו מקומיות ולא סיעות בת של מפלגות ארציות, אך יש נושאים שמשותפים לרבות מהרשויות המקומיות.

הבחירות המקומיות נערכו על רקע משבר פוליטי חריף שהתרחש בישראל החל משנת 2019 ועד 2022 ובמהלכו התקיימו תוך שלוש שנים 5 מערכות בחירות לכנסת, והרכב המפלגות, שחלקן הגדול פעל והתמודד גם במישור המקומי, היה שונה בסופו באופן משמעותי מבתחילתו. מאז בחירות 2018 ועד סיום המשבר הוקמו מפלגות חדשות שיוצגו בכנסת וחלקן אף בממשלה ולא היו קיימות לפניו כדוגמת ימינה (הימין החדש) שהייתה מפלגת השלטון אך בסופו של דבר התפרקה עם התפזרות הכנסת, או כחול לבן (חוסן לישראל) ותקווה חדשה שבסופו של דבר התאחדו לרשימת המחנה הממלכתי ומנגד היו מפלגות שפעלו בהצלחה במישור המקומי אך נחלשו בזמן המשבר ובסופו כבר לא יוצגו בכנסת כדוגמת הבית היהודי, מרצ או המפלגה הירוקה (התנועה הירוקה) ואף היו מפלגות שיוצגו בכנסת וברשויות המקומיות והתפרקו למעשה כדוגמת כולנו. זמן קצר אחרי סיום המשבר הפוליטי הוצגה הצעה לרפורמה משפטית בישראל שהובילה לתנועת מחאה נרחבת שבמסגרתה התאגדו לקראת הבחירות המקומיות גופי מחאה שונים למסגרות פוליטיות, ביניהם מסגרת בשם חוזה חדש שהתמודדה ביותר מ-20 רשויות שונות.

מספר הנשים שהתמודדו לבחירות המקומיות 2024 היה הגבוה ביותר אי־פעם.^[8] נכון לספטמבר, נרשמו 85 נשים למועמדות לראשות רשות.^[9]

במשטרת ישראל נערכו על מנת לספק מעטפת הגנה למתמודדים שיש כלפיהם איום, בעיקר בקרב המגזר הערבי, מצד ארגוני פשיעה שונים.^[10]

ביולי 2023 חתם שר הפנים משה ארבל על צו לקביעת מספר חברי העיריות והמועצות המקומיות בבחירות.^[11][12]

הגשת הרשימות התקיימה בימים 20–21 בספטמבר 2023, (ה' בתשרי ו-ו' בתשרי) התשפ"ד. הרשימות לא השתנו למרות דחיית מועד הבחירות. בסוף ינואר הורה צה"ל למועמדים בבחירות המקומיות ששירתו במילואים (במסגרת מלחמת חרבות ברזל) לבחור בין הישארות ברשימות לבין פרישה מהשירות.^[13] בעקבות פרסום העניין, התגבשה הסכמה בין משרדי המשפטים, הביטחון והפנים, במסגרתה יוכלו מתמודדים להמשיך לשרת בצה"ל. המועמדים בבחירות נדרשו להתחייב שלא לקיים תעמולת בחירות במהלך שירותם הצבאי.^[14]

בישראל קיימות 54 מועצות אזוריות והן רשויות מקומיות המורכבת משני רבדים שלטוניים: רובד מקומי ורובד אזורי. במועצות האזוריות מתקיימת ברוב היישובים הצבעה ב-3 פתקים. פתק לראש המועצה, פתק לנציגי היישוב במליאת המועצה האזורית ופתק לרשימה בוועד המקומי. הבחירות היו מיועדות להתקיים ב-53 מועצות אזוריות (כל המועצות האזוריות מלבד יואב) אך בעקבות פריצת מלחמת חרבות ברזל ופינוי תושבים ביישובים רבים בגבול הצפון ובעוטף עזה נדחו הבחירות ב-8 מהמועצות באופן מלא ובמטה אשר באופן חלקי. הבחירות ב-4 המועצות האזוריות בעוטף עזה נדחו עד ל-19 בנובמבר 2024 והבחירות במועצות האזוריות בגבול הצפון נדחו ל-25 בפברואר 2025.

הבחירות לראשות מועצה אזורית אל-בטוף
גאזי פלאח	0.7%
ויסאם פלאח	2.1%
ריאד ח'טיב	41.2%
עאהד רחאל	56%

ראש מועצה אזורית אל-בטוף המכהן עאהד רחאל, שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018, ניצח⁽¹⁾ את האשם פלאח, ריאד ח'טיב, ויסאם פלאח וגאזי פלאח.

בבחירות נבחרו 8 חברים במועצה: שלושה מעוזייר (בהכרזה כיוון שהוגשה רק רשימה אחת), 2 מוואדי אל-חמאם ורומת אל-הייב ואחד מרומאנה.⁽¹⁾

ראש מועצה אזורית אל קסום המכהן סלאמה אל אטרש מסעווה, שנבחר לראשונה ב-2018 לא התמודד לכהונה שנייה בראשות המועצה. על הראשות התמודדו 11 מועמדים, ש-7 מתוכם התמודדו בסופו של דבר בקלפי: סלאח אל סייד,^[15] עבדול בסיט אל-תראבין (עבד אל בסט אלצאנע) מתראבין א-צאנע,^[16] חיסאם הואשלה (2 מועמדים בעלי שם זהה שבסופו של דבר לא התמודדו), גבר אבו כף, עטייה אבו כף, עלי אבו כף (שבסופו של דבר לא התמודד), יעקוב אבו חאמד מדריג'את, מוסלח אבו עסא ועלי אבו רביעה. מועמד נוסף שלא התמודד לבסוף הוא סייף אל-דין א - סיד.^[17] אף מועמד לא קיבל 40% מהקולות והתקיים סיבוב שני בין גבר אבו כף (38.8% מהקולות) ומוסלח אבו עסא (23.5%). בסיבוב השני זכה אבו כף עם רוב של 53.3% מהקולות.

למליאת המועצה נבחרו 10 חברים: 3 נציגים מאום בטין, 2 מא-סייד ועוד נציג מכל ישוב במועצה. ביישובים כוחלה ודריג'את לא התקיימו בחירות לנציג במועצה כיוון שבשתיהן הוגשה רק רשימה אחת לנציג במועצה ורשימה אחת לוועד המקומי.⁽¹⁴⁾

ראש המועצה האזורית אלונה, אריה שרון, המכהן ברציפות בתפקיד זה מאז 1999, הוכרז כמנצח לאחר שלא הוגשו מולו מועמדים אחרים.^[18] סמנכ"ל חברת "דלק" אברהם "בבי" בן יתח מאביאל, הודיע על כוונתו להתמודד, אך לא התמודד לבסוף. מלבד ראש המועצה, גם לנציגי היישובים במליאת המועצה ולוועדים המקומיים ביישובים לא היו מתחרים, ולכן למעשה לא התקיימו בחירות במועצה כלל.^[19][20]

למליאת המועצה נבחרו תשעה נציגים, 3 מכל אחד מ-3 יישובי המועצה.

במועד המקורי של הבחירות, היו חמישה מועמדים לראשות המועצה: ראש מועצה אזורית אשכול המכהן גדי ירקוני, המכהן בתפקיד מאז נבחר לראשונה בבחירות מיוחדות ביוני 2015, מיכל עוזיהו מעין הבשור,^[21] עופר מימון מיבול,^[22] סגן ראש המועצה דודי אלון מיתד^[23] ותמר קדם סימן טוב מניר עוז^[24] תמר קדם סימן טוב נרצחה עם משפחתה בטבח בניר עוז, ב-7 באוקטובר 2023.^[25]

לאחר דחיית הבחירות ל-19 בנובמבר 2024, פרשו שאר המועמדים לראשות המועצה ומיכל עוזיהו, היחידה שהגישה את מועמדותה, הוכרזה כראש המועצה.^[26]

למליאת המועצה ייבחרו 33 חברים: 2 מבארי ועין הבשור כל אחד ועוד נציג אחד מכל יישוב במועצה. במרבית היישובים הוגשה רשימה אחת בלבד, או לא הוגשה רשימה כלל, לנציגות במועצה ולוועד המקומי, ולכן יתקיימו בפועל בחירות רק בארבעה יישובים: נציג למועצה ייבחר ביישובים כיסופים ובעמיעוז ונציגות לוועד המקומי תיבחר ביישובים יתד וצוחר.

הבחירות לראשות מועצה אזורית באר טוביה
קובי אביבי	14.6%	כפר אחים
אודי דניאלי	13.3%	נווה מבטח
גל זנדני	1.8%	ינון
בן כהן	33.9%	אביגדור
רחל פרץ גלאם	13.3%	שדה עוזיהו
דרור שור	23.1%	ביצרון

ראש מועצה אזורית באר טוביה המכהן קובי אביבי מכפר אחים התמודד לכהונה שנייה,^[27] מול דרור שור, ראש המועצה לשעבר, מביצרון,^[28] אודי דניאלי ממושב נווה מבטח,^[29] גל זנדני ממושב ינון,^[30] עו"ד רחל פרץ גלאם משדה עוזיהו^[31] ובן כהן מאביגדור.^[32] בנוסף, עדי נאמן מניר בנים הכריזה על מועמדותה לראשות המועצה,^[33] אך פרשה מאוחר יותר.^[34]

בבחירות לראשות המועצה הגיע ראש המועצה המכהן למקום השלישי והסיבוב השני היה אמור להיערך בין בן כהן לדרור שור. לאחר כשבוע מיום הבחירות הודיע המתמודד אודי דניאלי (שלא נבחר) כי הוא תומך בשור, כששאר המועמדים לא הביעו את תמיכתם באף אחד מהמועמדים בפומבי. מאוחר יותר החליט שור להסיר את מועמדותו בסיבוב השני בשל תוצאות הסבב הראשון^[35] והבחירות בסבב השני עברו למתכונת בו המצביעים בוחרים אם לתמוך בבן כהן או להתנגד לו (פתק ירוק).

בן ניצח עם 90.7% בעדו ו-9.3% נגדו.

למליאת המועצה נבחרו 22 נציגים, אחד מכל יישוב במועצה, למעט אזור כפר הנוער החקלאי כנות, אזור מחנה מרים (בסיס חצור) ואזור בת חצור שלא יוצגו במועצה.

במועצה נערכו בחירות לוועד מקומי ב-21 יישובים, מתוכם ב-18 בוצעה הכרזה כיוון שהוגשה רק רשימה אחת וב-3 יישובים, ינון, שתולים וכפר אחים, התקיימו בחירות לוועד המקומי בין רשימות שונות.

ראש מועצה אזורית בוסתאן אל-מרג' המכהן עבד אלכרים זועבי מנין, שנבחר לראשונה ב-2018 לתפקיד לא התמודד לכהונה נוספת בראשות המועצה. על התפקיד התמודדו חמישה מועמדים: אסמעאיל זועבי, סלמאן זועבי, עבד אלרחמן זועבי ושני מועמדים שונים ששמם אחמד זועבי והובדלו בפתקי ההצבעה באמצעות שם האב – אחמד מוסטפא זועבי ואחמד סלאח זועבי. איש מהמועמדים לא זכה ב-40% מהקולות בסיבוב הראשון ובסיבוב השני התמודדו אחמד זועבי (בן מוסטפא) ואסמעאיל זועבי ובהם ניצח אחמד זועבי ברוב של 59.1% מהקולות.

למליאת המועצה נבחרו שבעה נציגים: 1 מדחי, ו-2 נציגים מכל אחד מהיישובים האחרים במועצה – נין, כפר מצר וסולם.⁽¹³⁾

ראש מועצה אזורית בני שמעון המכהן ניר זמיר מקיבוץ להב, שנבחר לראשונה ב-2018, היה המתמודד היחיד בבחירות והוא הוכרז כזוכה ללא בחירות.

למליאת המועצה נבחרו 18 נציגים מ-13 יישובים: שני נציגים ממשמר הנגב, חצרים, נבטים, בית קמה וגבעות בר כל אחד ועוד נציג אחד משאר יישובי המועצה. ברוב יישובי המועצה הוגשה רק רשימה אחת למועצה ולוועד המקומי (ב-6 יישובים – גבעות בר, חצרים, כרמים, להב, שובל ושומריה הוחלט על זהות ועדים, בתאשור הוחלט על בחירות לוועד המקומי אך לא הוגשו מועמדויות) ובהן תתבצע הכרזה על הרשימות המנצחות, כך שבפועל נפתחו קלפיות רק במשמר הנגב, שם נבחרו שני נציגים למועצה, ובתדהר, שם נבחרו הנציג למועצה ו-5 הנציגים לוועד המקומי.

ראש מועצה אזורית ברנר, דורון שידלוב, המכהן בתפקיד מאז 2012, התמודד כמועמד יחיד לראשות המועצה והוא הוכרז כזוכה ללא בחירות.

למליאת המועצה נבחרו 15 נציגים: 3 מבית אלעזרי, 2 ממושב בניה, 5 מגבעת ברנר, 1 מגיבתון, 3 מקדרון ו-1 מגן שלמה (קבוצת שילר), כשבפועל רק בבית אלעזרי ובגן שלמה הוגשה יותר מרשימה אחת למועצה ורק בבית אלעזרי וקדרון הוגשה יותר מרשימה אחת לוועד המקומי, ולכן בשאר היישובים לא הוצבו קלפיות. בניגוד לבחירות הקודמות, האזור העודף של מחנה תל נוף לא מיוצג במועצה כיוון שהאוכלוסייה לא הגיעה בבחירות אלו לחצי המודד הכללי שנקבע.^[36]

הבחירות לראשות מועצה אזורית גדרות
ראובן גמזו	18.4%	עשרת
שי סולם	37.7%	גן הדרום
ערן גלזר	44%	משגב דב

ראש מועצה אזורית גדרות המכהן יוסי קנדלשיין לא התמודד לכהונה נוספת. ערן גלזר ממשגב דב^[37] ניצח כבר בסיבוב הראשון את מתחריו שי סולם מגן הדרום, וראובן גמזון מעשרת.^[38]

למליאת המועצה נבחרו 18 נציגים: 4 מעשרת, 3 מכפר אביב וממשגב דב ו-2 מגן הדרום, מישר, כפר מרדכי ושדמה. בכל 7 יישובי המועצה התמודדה רק רשימה אחת לוועד המקומי ובכולן הוכרז על הרשימה היחידה כזוכה בבחירות. מנגד, בכל היישובים התמודדו בין 2–4 רשימות על הנציגות למועצה, כשבכל 7 היישובים התמודדו רשימות נשים שכונו "רצות יחד למען גדרות" (רי) והן זכו יחד ב-6 מתוך 18 המושבים במליאת המועצה.

הבחירות לראשות מועצה אזורית גולן
בתיה גוטליב	5.6%	יונתן
חיים רוקח	26.6%	נוב
אורי קלנר	67.8%	רמת מגשימים

ראש מועצה אזורית גולן המכהן חיים רוקח מנוב, שנבחר לראשונה לתפקיד בסיבוב שני ב-2018, הובס על ידי אורי קלנר מרמת מגשימים, ששימש בעבר כסגן ראש המועצה.^[39] מתמודדת נוספת, בתיה גוטליב מיונתן, ששימשה כמנהלת המטה קשרי חוץ וממשל בקדנציה האחרונה במועצה בין השנים 2019–2023, קיבלה כ־5% מקולות המצביעים.^[40] לקראת הבחירות חתם רוקח על הסכמים עם גל גפני מרמות על מינויים למ"מ וסגן ראש המועצה ועם אלה שולמקוביץ מאל-רום על מינויה כסגנית שנייה לראש המועצה במידה וייבחר.^[41][42]

לקראת בחירות אלו נוסף לשטח המועצה היישוב רמת טראמפ, למליאת המועצה נבחרו 32 נציגים, אחד מכל יישוב במועצה חוץ מהיישוב הקהילתי הזעיר נמרוד.

הבחירות לראשות מועצה אזורית גוש עציון
שלמה נאמן	43.9%	כרמי צור
ירון רוזנטל	56.1%	כפר עציון

ראש מועצה אזורית גוש עציון המכהן שלמה נאמן מכרמי צור, שנבחר לראשונה לתפקיד בבחירות מיוחדות בפברואר 2017, הובס בידי ירון רוזנטל מכפר עציון, שהפסיד לנאמן בבחירות המיוחדות.^[43] חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם מנווה דניאל הכריזה על התמודדות^[44] אך הודיעה שבועיים לפני הבחירות על פרישה ותמיכה בשלמה נאמן.^[45]

למליאת המועצה נבחרו 21 נציגים מ-14 יישובים: 3 מתקוע ואלון שבות, 2 מאלעזר, נווה דניאל ונוקדים ואחד מכל אחד משאר יישובי המועצה.

ראש מועצה אזורית גזר המכהנת רותם ידלין מכרמי יוסף, שנבחרה לראשונה לתפקיד ב-2018, הייתה המתמודדת היחידה לראשות המועצה והיא הוכרזה כזוכה ללא בחירות.⁽¹⁷⁾

למליאת המועצה נבחרו 29 נציגים, 2 מבית חשמונאי, כרמי יוסף, נוף איילון ונען כל אחד ועוד נציג מכל ישוב במועצה. בבחירות לנציג המושב סתריה במועצה התוצאה הייתה תיקו 158 בין רונית ויתקון-ברקאי לניצן ארליך והבחירה הוכרעה בהטלת מטבע לטובת ויתקון-ברקאי.^[46](17)

הבחירות לראשות מועצה אזורית גן רווה
מיכל שקורי	4.3%	אירוס
שלמה שש	15.9%	אירוס
משה מאיר	30.8%	גאליה
מירה בן ארי	44.6%	נטעים

ראש מועצה אזורית גן רווה המכהן שלמה אלימלך, שכיהן בתפקיד מאז 1991, לא התמודד לכהונה נוספת. על התפקיד התמודדו ארבעה: מירה בן ארי ממושב נטעים, מיכל שקורי מאירוס,^[47] שלמה שש מאירוס שהתמודד על ראשות המועצה ללא הצלחה ב-2018,^[48] וחבר מליאת המועצה משה מאיר מגאליה.^[49] בבחירות זכתה בן ארי בסיבוב הראשון.⁽¹²⁾

למליאת המועצה נבחרו 17 נציגים מ-9 יישובי המועצה: 3 מגאליה וכפר הנגיד, 2 מנטעים, פלמחים, בית חנן ואירוס, ואחד מעיינות, בית עובד וגן שורק.⁽¹²⁾

הבחירות לראשות מועצה אזורית דרום השרון
חי גוזלן	6.9%	אלישמע
אושרת גני גונן	93.1%	נווה ימין

ראשת המועצה האזורית דרום השרון המכהנת אושרת גני גונן, שנבחרה לראשונה לתפקיד ב-2018, התמודדה לכהונה שנייה בתפקיד מול חי גוזלן מאלישמע ונבחרה בשנית ברוב של 93.1%.

למליאת המועצה נבחרו 44 נציגים מ-31 יישובי המועצה, כאשר מצופית, רמות השבים, כפר סירקין, נווה ימין, חגור, ירחיב, אלישמע, נירית, נווה ירק, מתן, צור יצחק שדי חמד ושדה ורבורג נבחרו שניים ליישוב ומשאר יישובי המועצה נבחר אחד ליישוב וכן נציג לשטח עודף שייצג את היישוב המוסדי בית ברל. בפועל בוצעה הכרזה ב-21 מהיישובים כיוון שהוגשה בהם רשימה אחת למועצה וב-10 יישובים הנציגים נבחרו בקלפי.

הבחירות לראשות מועצה אזורית הגלבוע
הדס שקד	29.6%	גן נר
דני עטר	68.5%	גן נר

ראש מועצה אזורית הגלבוע המכהן היה עובד נור מעין חרוד איחוד, אשר נבחר לראשונה לתפקיד בבחירות מיוחדות שהתקיימו ב-2015. נור הגיש את מועמדותו לבחירה מחדש, אך ב־1 בפברואר 2024 הודיע נור כי לא יתמודד בבחירות, בזמן מלחמת חרבות ברזל,^[50] ועל ראשות המועצה התמודדו שניים: ראש המועצה לשעבר דני עטר מגן נר^[51][52] והדס שקד, אף היא תושבת גן נר.^[53] בבחירות זכה עטר עם 68.5% מהקולות.

למליאת המועצה נבחרו 39 נציגים מ-33 יישובי המועצה. שלושה מגן נר ומוקייבלה, 2 מסנדלה, נעורה וטייבה, ואחד מכל אחד משאר יישובי המועצה פרט ליעל.

ראש מועצה אזורית הגליל העליון המכהן, גיורא זלץ מלהבות הבשן, הודיע בדצמבר 2022 כי לא יתמודד לתקופת כהונה שלישית.^[54] חברת המליאה גלית אורי מקיבוץ קדרים הודיעה באפריל 2023 כי תתמודד על ראשות המועצה.^[55] עוד הכריזו על התמודדות אסף לנגלבן מכפר סאלד,^[56] זוהר ליפקין מקיבוץ הגושרים שמתמודדת בתמיכת ד"ר טל ישראלי ששקל קודם לכן להתמודד בעצמו^[57][58] וד"ר אורית דגני דיניסמן משניר.^[59]

למליאת המועצה ייבחרו 29 נציגים, אחד מכל יישוב במועצה.

המועצה היא אחת הרשויות שפונו בשל המלחמה והבחירות בהן נדחו ל-25 בפברואר 2025 יחד עם הבחירות ברשויות המפונות האחרות בצפון הארץ.

בחירות לראשות מועצה אזורית הגליל התחתון
דקל צור	14.4%	גבעת אבני
ניצן פלג	85.6%	שדמות דבורה

ראש מועצה אזורית גליל תחתון המכהן ניצן פלג משדמות דבורה, שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018, התמודד לקדנציה נוספת ומולו התמודד דקל צור מגבעת אבני.

למליאת המועצה נבחרו 17 נציגים מ-18 יישובי המועצה, אחד לכל יישוב פרט לגבעת אבני, ממנו נבחרו שניים, וכדורי והודיות שלא קיבלו נציג.

בחירות לראשות מועצה אזורית הערבה
מור זילברשטיין	25.3%	צופר
מאיר צור	74.7%	עין יהב

ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה הוא מאיר צור שהוכרז כראש המועצה ב-6 באפריל 2021 לאחר שהיה מועמד יחיד בבחירות מיוחדות לראשות המועצה שהוכרזו עקב התפטרותו של ראש המועצה אייל בלום.^[60] צור נבחר לכהונה נוספת לאחר שמולו התמודד מנכ"ל המועצה לשעבר, עו"ד מור זילברשטיין מצופר.⁽¹¹⁾

למליאת המועצה נבחרו 7 נציגים, אחד מכל יישוב במועצה פרט לעיר אובות. 6 מבין הנציגים למועצה הוכרזו כנציגים כיוון שהיו המועמדים היחידים ביישוב ורק בצופר התקיימו בחירות בין 2 רשימות מועמדים.⁽¹¹⁾ בחירות לוועד המקומי לא התקיימו למעשה כיוון שברוב היישובים לא הוגשו רשימות בשל איחוד ועדים ובספיר, עידן וצוקים הוגשה רשימת מועמדים אחת שהוכרזה כזוכה.

בחירות לראשות מועצה אזורית הר חברון
אריה אודס בן-ציון	43.53%	עשהאל
אלירם אזולאי	56.47%	סנסנה

ראש מועצה אזורית הר חברון יוחאי דמרי מעתניאל, המשמש בתפקיד זו קדנציה שנייה, הודיע ב-21 במאי 2023 כי לא יתמודד על קדנציה נוספת. ארי אודס, תושב מצפה עשהאל ומזכיר היישוב טנא עומרים, ואלירם אזולאי מסנסנה, הודיעו על התמודדותם לתפקיד.^[61] הציונות הדתית והליכוד הודיעו על תמיכה באזולאי.^[62] בבחירות זכה אזולאי עם 2,266 קולות שהם 56.47% מהקולות מול 1,747 קולות שהם 43.53% מהקולות. ^[63]

למליאת המועצה נבחרו 15 נציגים, אחד מכל יישוב במועצה פרט לאביגיל. בכל היישובים לא התקיימו בחירות נפרדות לוועד המקומי אלא רק לנציגות למועצה בשל זהות ועדים או בשל היעדר מועמדים, ורק באשכולות, כרמל ומעון התקיימו בחירות בפועל לנציג במועצה כיוון שביישובים אלו הוגשו שתי רשימות מועמדים.

ראש מועצה אזורית זבולון עמוס נצר מרמת יוחנן, שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018 בסיבוב שני, התמודד בבחירות אלו כמועמד יחיד והוא הוכרז כזוכה.

למליאת המועצה נבחרו 18 נציגים, אחד מכל 13 יישובי המועצה פרט ליישובים נופית ואיבטין, שבחרו שלושה נציגים למועצה ולקיבוץ יגור שבחר שני נציגים. האזורים בתחום העודף במועצה – מכללת אורנים וח'וואלד (שבט) (להבדיל מהיישוב ח'וואלד) – לא היו זכאים לייצוג בבחירות אלו.^[64] בפועל הוכרזו ברוב היישובים נציגי היישובים למועצה ולוועד המקומי בשל הגשה של רשימה אחת ורק ב-3 יישובים נפתחו קלפיות – באיבטין נבחרו 3 הנציגים למועצה, נציג לכל אחת מ-3 הרשימות המתמודדות, ו-9 נציגי הוועד המקומי, בכפר חסידים ב' נבחר הנציג למועצה ובראס עלי נבחרו 5 נציגי הוועד המקומי.

חנן גינת, המשמש כראש מועצה אזורית חבל אילות מאז נבחר בבחירות מיוחדות ביוני 2016, התמודד בבחירות אלו כמועמד יחיד.

למליאת המועצה נבחרו 14 נציגים, אחד לכל יישוב, למעט קיבוץ יטבתה ובאר אורה שייוצגו על ידי 2 נציגים בזכות גודלם היחסי, ושיטים שלא קיבל ייצוג עצמאי.

תוצאות הבחירות לראשות מועצה אזורית חבל יבנה
אריאל בריח	3.3%	בית גמליאל
יששכר מקונן	6.2%	ניר גלים
משה ליבר	38.3%	קבוצת יבנה
אבי פוקס	50.2%	בני דרום

אבי פוקס מבני דרום ניצח בבחירות את ראש מועצה אזורית חבל יבנה, משה ליבר, שנבחר לקדנציה שנייה בבחירות ב-2018, לצד שני המועמדים הנוספים, סגן ראש המועצה סא"ל במיל' יששכר מקונן מניר גלים, שהתמודד מטעם סיעת הציונות הדתית,^[65] וחבר המועצה אריאל בריח מבית גמליאל.

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 11 נציגים מ-7 יישובי המועצה, מספר שעלה בבחירות אלו ל-12. מטעם קבוצת יבנה, בית גמליאל, בן זכאי, ניר גלים ובני דרום נבחרו 2 נציגים למועצה ובית רבן והיישוב המוסדי ישיבת כרם ביבנה שלחו נציג אחד. בפועל הוגשו ברוב המקומות רשימה אחת למועצה ולוועד המקומי ורק בבית גמליאל, שם התמודדו 3 רשימות למועצה, וניר גלים, שם התמודדו 3 רשימות למועצה ו-3 רשימות לוועד המקומי התקיימו בחירות לנציגויות המקומיות.

ראש מועצה אזורית חבל מודיעין המכהן הוא שמעון סוסן. סוסן היה המתמודד היחיד לתפקיד.⁽¹¹⁾

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 30 נציגים: 3 מלפיד, 2 מאחיסמך, ברקת, מזור ונחלים כל אחד ועוד נציג אחד מכל יישוב במועצה.⁽¹¹⁾

ראש מועצה אזורית חוף אשקלון הוא איתמר רביבו, שנבחר לראשונה לתפקיד בסיבוב שני ב-2018. מולו מתמודדת אילנית וואהל מניצן הישנה.^[66]

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 20 נציגים מ-21 יישובי המועצה פרט לכפר סילבר.

המועצה היא אחת הרשויות שפונו בשל המלחמה והבחירות בהן נדחו מהתאריך העיקרי ונקבעו ל-19 בנובמבר 2024.

בבחירות זכה איתמר רביבו ב-88% מהקולות ונבחר שוב לראשות המועצה. אילנית ואהל קיבלה 12% מהקולות.

בחירות לראש מועצה אזורית חוף הכרמל
אלחנן שוורץ	33%	כרם מהר"ל
אסיף איזק	67%	החותרים

ראש מועצה אזורית חוף הכרמל הוא אסיף איזק מקיבוץ החותרים, שנבחר לתפקיד ברוב גדול ב-2018. איזק הודיע כי יתמודד לכהונה נוספת והשיק את קמפיין הבחירות שלו במאי 2023.^[67] מולו התמודד אלחנן שוורץ מכרם מהר"ל.^[68]

למליאת המועצה נבחרו 36 נציגים מ-25 יישובי המועצה. למליאה נבחרו 7 נציגים מעתלית, 5 נציגים מקיסריה ונציג אחד משאר היישובים. כפר צבי סיטרין לא היה זכאי לייצוג. בפועל התקיימו בחירות לנציג למועצה רק בדור, נוה ים, עין איילה ועתלית, ובשאר המקומות הוכרז על הנבחרים כיוון שהוגשה בהם רק רשימה אחת.

הבחירות לוועד מקומי התקיימו רק בדור, מגדים, נוה ים (בין הנבחרים דתיה יצחקי ממפונות כפר ים), עין הוד (כל הנבחרות לוועד היו מרשימת "אין הוד מלבדן" כשהרשימה המתחרה "ועד ממשיך" לא זכתה לאף קול), עתלית וצרופה. בשאר היישובים לא התקיימו בחירות עקב הגשה של רשימה אחת או היעדר בחירות בשל אחדות ועדים.

ראש המועצה האזורית חוף השרון, אלי (אליהו) ברכה, המכהן בתפקיד מאז שנת 2009 התמודד כמועמד יחיד בבחירות 2018 והוכרז כזוכה. גם בבחירות אלו ברכה היה מתמודד יחיד.

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 12 נציגים מכל יישוב במועצה פרט ליקום. בבחירות אלו גם יקום זכאית למושב במועצה וכן מושב עבור "יישוב עודף" המייצג למעשה את היישוב הלא מוכר ארסוף קדם. כיוון שברוב המקומות הוגשה רק רשימה אחת הבחירות תתקיימנה בפועל רק באודים לנציג במועצה וחרוצים למועצה ולוועד המקומי. בבצרה ישנן שתי רשימות לוועד המקומי אבל בשל התפטרויות מספר המועמדים הכולל הוא 5 והם ישמשו כוועד מקומי ללא בחירות.

בחירות לראשות מועצה אזורית לב השרון
רונן סלטון	14.4%	משמרת
לביא זמיר	39%	יעף
אלי אטון	46.6%	ניצני עוז

ראש מועצה אזורית לב השרון, עמיר ריטוב, מכהן בתפקיד ברציפות מאז 2007. מולו התמודדו לביא זמיר מיעף,^[69] רונן סלטון ממשמרת,^[70] ואלי אטון מניצני עוז.^[71] ניסים בן עזוז מפורת הכריז על מועמדותו,^[72] אך פרש מן המירוץ.

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 18 נציגים, אחד מכל יישוב במועצה.

בחירות לראשות מועצה אזורית לכיש
אמיר אלנברג	38.5%	אליאב
בועז שלמה	61.5%	שחר

דני מורביה, המכהן כראש מועצה אזורית לכיש מאז 2004, הודיע בנובמבר 2022 כי לא יתמודד לכהונה נוספת.^[73] לראשות המועצה התמודדו: עו"ד שלום יפרח ממושב עוצם,^[74] בועז שלמה ממושב שחר,^[75] אל"ם עמיר אלנברג מאליאב,^[76] וישי דובני מתלמים.

חן גוטרמן מבני דקלים, שהיה מנכ"ל המועצה עד הבחירות הודיע אף הוא על התמודדות^[77] אך פרש חודש לפני מועד הבחירות המקורי והודיע על תמיכה בבועז שלמה.^[78] מועמד נוסף שפרש הוא סגן המועצה אבי דיאמנט ממושב לכיש. דיאמנט הודיע כי יתמודד במאי 2023 אך פרש מהמירוץ בתחילת אוגוסט כשהוא מעביר את תמיכתו לגוטרמן.^[79][80]

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 19 נציגים, אחד מכל יישוב במועצה.

ראש מועצה אזורית מבואות החרמון המכהן הוא בני בן-מובחר, שנבחר ב-2018 לקדנציה רביעית. מולו מתמודד איתי חיניץ מהמושב רמות נפתלי.^[81]

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 13 נציגים, אחד מכל יישוב במועצה.

המועצה היא אחת הרשויות שפונו בשל המלחמה והבחירות בהן נדחו ל-25 בפברואר 2025 יחד עם הבחירות ברשויות המפונות האחרות בצפון הארץ.

בחירות לראשות מועצה אזורית מגידו
עדית אריאל	2.1%	גבעת עוז
יעלה לוי	22.8%	עין העמק
איציק חולבסקי	30.1%	עין השופט
גיל לין	45%	משמר העמק

ראש מועצה אזורית מגידו, איציק חולבסקי מעין השופט, המשמש בתפקיד תקופת כהונה שנייה הודיע כי יתמודד לראשות המועצה גם בבחירות אלה והוא ראש המועצה הראשון בתולדות מועצה אזורית מגידו המתמודד לקדנציה שלישית.^[82] עוד הכריזו על התמודדותם רותי באום מקיבוץ גבעת עוז,^[83] יעלה חגי-לוי ממושב עין העמק,^[84] גיל לין מקיבוץ משמר העמק, אשר מכהן בשנים האחרונות כמנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית^[85] ועידית אריאל, בתו של ראש המועצה לשעבר מיכאל פרופר-פלד (1974–1980), שאף היא גרה בגבעת עוז.^[86] במהלך המירוץ הסירה רותי באום את מועמדותה. בבחירות עצמן ניצח גיל לין בסיבוב הראשון עם כ-45% מהקולות.

למליאת המועצה נבחרו 13 נציגים, אחד מכל יישוב במועצה.

בחירות לראשות מועצה אזורית מגילות ים המלח
יחיאל ברקי	20.2%	ורד יריחו
אריה כהן	79.8%	מצפה שלם

ראש מועצת מועצה אזורית מגילות ים המלח, אריה כהן, המכהן בתפקיד מ-2015, התמודד בבחירות אלו מול יחיאל ברקי מזכיר הוועד המקומי בוורד יריחו ויעקב יוסף.

במועצה 7 יישובים שבהם נבחרו 12 חברי מועצה: 3 מקליה, 2 מוורד יריחו, 1 מבית הערבה, מצפה שלם, אבנת ואלמוג, שהוא היישוב היחיד בו הוגשה בבחירות אלו יותר מרשימה אחת למועצה, ושני מנדטים לשטח עודף הכולל את בית חגלה שהפך ליישוב עצמאי בספטמבר 2023.^[87][88]

ראש מועצה אזורית מטה אשר הוא משה דוידוביץ מבוסתן הגליל, שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018, הוכרז כזוכה בהיותו המועמד היחיד לתפקיד.

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 32 נציגים מ-32 יישובי המועצה.

8 מיישובי המועצה פונו בשל המלחמה, כאשר רק בבצת ועראמשה יש יותר מרשימה אחת מועמדת לוועד המקומי, ולכן קבע שר הפנים כי בתאריך הבחירות הכלליות יוכרז דוידוביץ כראש המועצה, יתקיימו בחירות במרבית יישובי המועצה ויוכרזו הזוכים ב-6 מהיישובים שפונו וביישובים אחרים עם רשימת מועמדים אחת. הבחירות לוועד המקומי בבצת ועראמשה נדחו ל-25 בפברואר 2025 יחד עם הבחירות ברשויות המפונות האחרות בצפון הארץ.

ראש מועצה אזורית מטה בנימין, ישראל גנץ מפסגות, נבחר לראשונה לתפקיד ב-2018 התמודד לכהונה נוספת. מלבדו, הכריזו על התמודדות בבחירות אפי שרון ממעלה מכמש, שהתמודד בבחירות הקודמות מול גנץ אך פרש באמצע המירוץ, וקובי אלירז מעלי, לשעבר יועץ שר הביטחון לענייני התיישבות.^[89] זמן קצר קודם הגשת הרשימות פרש אפי שרון מהמירוץ והודיע על תמיכה בגנץ.^[90] מועמדותו של אלירז נפסלה משום שלא הגיש את המחאת הערבות לוועדת הבחירות במועדה, והוא החליט שלא לערער על פסילתו^[91] וגנץ נותר מועמד יחיד והוכרז כראש המועצה.

למועצה נבחרו 30 חברים, מהם 2 מטעם גבע בנימין, 2 מטעם כוכב יעקב ונציג אחד מכל שאר היישובים. היישוב תל ציון, שהופרד מכוכב יעקב בהחלטת ממשלה בפברואר 2023^[92][93] והיישובים אלון ונופי פרת, השייכים מוניציפלית לכפר אדומים ושהוגדרו שניהם ב-3 בספטמבר 2023 כאזורי בחירה נפרדים, הפכו זכאים בבחירות אלו למושב במועצה.^[94] בין חברי המועצה נכלל אפי שרון שנבחר כמועמד יחיד מטעם מעלה מכמש.

בחירות לראשות מועצה אזורית מטה יהודה
בני אלירז	8%	טל שחר
יעקב צבי	12%	זכריה
הילה לנקרי-מיוסט	35.3%	שריגים
אבישי כהן	44.8%	נס הרים

ראש מועצה אזורית מטה יהודה ניב ויזל מנתיב הל"ה, שכיהן בתפקיד מאז 2018, הכריז שלא יתמודד לכהונה נוספת. יעקב (ג'קי) צבי ממושב זכריה הכריז בסוף 2022 על מועמדותו לתפקיד.^[95] 3 המועמדים הנוספים היו הילה לנקרי-מיוסט משריגים (לי און), בני אלירז מטל שחר שהתמודד גם למליאה ואבישי כהן מנס הרים. בבחירות זכה אבישי כהן, שזכה בסיבוב הראשון ב-44.8% מהקולות.

למליאת המועצה, הגדולה במספר היישובים בארץ, נבחרו ב-2018 שישים נציגים, אז יוצג כל יישוב ג על ידי נציג בודד, למעט צור הדסה שיוצגה על ידי 3 נציגים. באפריל 2022 חתמה שרת הפנים על החלטה עקרונית להעניק לצור הדסה מעמד עצמאי של מועצה מקומית,^[96] במרץ 2023 החל משרד הפנים בהליך מזורז כדי לסיים את התהליך, וביוני הופרד היישוב רשמית מהמועצה האזורית ומונתה לו ועדה קרואה.^[97]

בבחירות אלו מליאת המועצה כללה 57 חברים כמספר יישובי המועצה לאחר הפרדת צור הדסה. מספר התושבים בתחום העודף של המועצה קטן מחצי המודד הכללי ולכן האזור העודף לא זכה לייצוג במועצה.

בחירות לראשות מועצה אזורית מנשה
אברהם שלמה אביש	38.3%	תלמי אלעזר
אילן שדה	61.7%	מענית

ראש מועצה אזורית מנשה אילן שדה, המכהן בתפקיד מ-1992 נבחר לכהונה נוספת, כשהוא מביס את אברהם שלמה (אביש) מתלמי אלעזר.

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 41 נציגים מ-24 יישובי המועצה פרט לגבעת חביבה.

תוצאות הבחירות לראש המועצה לפני ספירת מעטפות כפולות: אילן שדה קיבל 61.7% מהקולות לעומת אברהם אביש שלמה שקיבל 38.3% מהקולות. סך הכול 8,188 קולות כשרים שהצביעו ב-31 קלפיות. אחוז ההצבעה 52.1%.^[98]

ראש מועצה אזורית מעלה יוסף, שמעון גואטה מגורן, התמודד בהצלחה ב-2018 על תקופת כהונה שנייה, ומתמודד לכהונה שלישית. מולו מתמודדים אבי קרמפה ממנות שכיהן כראש המועצה מ-1992, סיגל שאלתיאל-הלוי ממנות שכיהנה כראש המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן עד התפטרותה על מנת להתמודד לתפקיד, עו"ד צחי בן עיון מצוריאל ועו"ד שלמה ששון מנסורה מחוסן.^[99]

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 19 נציגים: אחד מכל יישוב במועצה פרט לגיתה, מנות ונווה זיו.

המועצה היא אחת הרשויות שפונו בשל המלחמה והבחירות בהן נדחו ל-25 בפברואר 2025 יחד עם הבחירות ברשויות המפונות האחרות בצפון הארץ.

ראש מועצה אזורית מרום הגליל, עמית סופר, נבחר ב-2018 לקדנציה שלישית בתפקיד, בתחילת אוגוסט 2023 הכריז סופר כי הוא מתמודד לקדנציה רביעית,^[100] מולו מתמודדים חבר המועצה מוטי שמקה מכפר חנניה,^[101] סא"ל מאיר בוחבוט מפרוד,^[102] ראש המועצה לשעבר שלמה לוי מכפר חושן^[103] ודוד ממן מכרם בן זמרה.^[104]

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 46 נציגים מ-24 יישובי המועצה.

המועצה היא אחת הרשויות שפונו בשל המלחמה והבחירות בהן נדחו ל-25 בפברואר 2025 יחד עם הבחירות ברשויות המפונות האחרות בצפון הארץ.

בחירות לראשות מועצה אזורית מרחבים
סימון חסון	12.4%	פדויים
שי חג'ג'	87.6%	גילת

ראש מועצה אזורית מרחבים, שי חג'ג', המכהן בראשות המועצה מ-2012, נבחר לכהונה שלישית בתפקיד. מולו התמודד סימון חסון ממושב פדויים.^[105]

למליאת המועצה התמודדו 41 רשימות על 16 המושבים שבה.

ראש מועצה אזורית משגב, דני עברי מיודפת, מכהן בתפקיד מ-2018 והתמודד פעם נוספת לתפקיד. מולו התמודד מוני בוחניק משכניה אך ב-11 בפברואר 2024 בסמוך לבחירות הודיע על פרישתו בשל התנגדותו לבחירות בשעת מלחמה ועברי נותר מועמד יחיד.

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 35 נציגים מ-34 יישובי המועצה, נציג לכל יישוב פרט לפלך שבבחירות אלו זכאי לייצוג.

בראשות מועצה אזורית נווה מדבר עומד אברהים אל הואשלה מקסר א-סיר, שנבחר לתפקיד לראשונה ב-2016 בבחירות הראשונות שהתקיימו במועצה זו, בתחילת אוגוסט 2023 הכריז אל הואשלה כי הוא יתמודד לקדנציה שנייה.^[106] מולו הכריזו על התמודדות סלמאן אבו חמיד מביר הדאג',^[107] סלימאן אל הואשלה מקסר א-סיר^[108] וסאלמה עדיסאן מאבו תלול.^[109] עטייה אבו עסא מביר הדאג' שהודיע על התמודדות פרש מן המירוץ.^[110]

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 סך הכול 3 חברים, נציג אחד לכל יישוב מהיישובים קסר א-סיר, ביר הדאג' ואבו תלול. בבחירות אלו נוסף נציג רביעי ליישוב אבו קרינאת.

בחירות לראשות מועצה אזורית נחל שורק
רמי ברדוגו	19%	גני טל
שי רייכנר	81%	יד בנימין

ראש מועצה אזורית נחל שורק שי רייכנר, שנבחר בבחירות מיוחדות לתפקיד באוקטובר 2021 לאחר שקודמו בתפקיד אלי אסקוזידו התפטר על מנת להתמנות כראש רשות העתיקות, נבחר לכהונה נוספת, כאשר מולו התמודד רמי ברדוגו מגני טל.

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 שמונה נציגים מ-7 יישובי המועצה: 2 מיד בנימין ו-1 מכל אחד מהיישובים האחרים. בפועל יתקיימו בחירות לנציגי המועצה רק ביד בנימין, בני ראם ונצר חזני בהם הוגשה יותר מרשימה אחת למועצה.

ראש מועצה אזורית עמק הירדן, עידן גרינבאום, מכהן בתפקיד מאז שנבחר לראשונה בבחירות מיוחדות ב-2016 מולו התמודד עורך הדין אביגדור (אבי) שמואל מתל קציר.^[111] אך פרש לבסוף וגרינבאום נותר מועמד יחיד.

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 26 נציגים מ-22 יישובי המועצה: 2 נציגים מאפיקים, פוריה נווה עובד ופוריה עילית כל אחד ועוד נציג מכל יישוב במועצה.

בחירות לראשות מועצה אזורית עמק המעיינות
נגה גיל-בשיא	28.5%	מעלה גלבוע
איתמר מטיאש	71.5%	טירת צבי

ראש מועצה אזורית עמק המעיינות, יורם קרין, שמכהן בתפקיד מאז שנת 2009 הודיע שלא יתמודד בבחירות אלה.^[112] שניים הודיעו על מועמדותם לראשות המועצה: איתמר מטיאש מטירת צבי^[113] ונגה גיל-בשיא ממעלה גלבוע.^[114]

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 23 נציגים מ-24 יישובי המועצה, נציג לכל יישוב. בבחירות אלו רק בכפר רופין, מנחמיה ותל תאומים הוגשה יותר מרשימה אחת לנציגות במועצה. במנחמיה הוגשו 2 רשימות לוועד המקומי ובשאר המקומות הוגשה רשימה אחת או שלא הוגשה רשימה.

בחירות לראשות מועצה אזורית עמק חפר
מידן בר	9.7%	חבצלת השרון
אשר קסו	31.1%	מבואות ים
גלית שאול	59.2%	חגלה

ראש מועצה אזורית עמק חפר גלית שאול הודיעה בתחילת יוני 2023 הודיעה על כוונתה להתתמודד לקדנציה שנייה,^[115] מולה התמודדו עורך הדין ויו"ר איגוד הטייסים הישראלי מידן בר מחבצלת השרון^[116] ואיש החינוך אשר קסו ממבואות ים.^[117]

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 47 נציגים מ-44 יישובי המועצה.

בחירות לראשות מועצה אזורית עמק יזרעאל
אלדר סיון	9.6%	שריד
שמוליק דודאי	20.3%	שמשית
שי יזרעאלי	21.4%	כפר יהושע
שלומית שיחור רייכמן	48.6%	תמרת

ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, אייל בצר מנהלל, מכהן בתפקיד מאז 2007 והודיע בתחילת חודש יוני 2023 כי לא יתמודד לקדנציה נוספת.^[118] לראשות המועצה התמודדו: שלומית שיחור רייכמן מתמרת שזכתה בתמיכתם של שני סגני ראש המועצה המכהנים, דלייה אייל ואבי סמוביץ,^[119] חבר מליאת המועצה שמוליק דודאי משמשית,^[120] עורך הדין אלדר סיוון משריד^[121] וסגן ראש המועצה שי יזרעאלי מכפר יהושע^[122] שהודיע ב-17 באפריל כי הוא עוצר את הקמפיין, זאת במטרה לאפשר לאייל בצר להתמודד,^[123] אך בהמשך שב למירוץ.^[124] עופרי רביב מקיבוץ חנתון שהודיע על התמודדות^[52] פרש בהמשך והודיע על תמיכה בשיחור-רייכמן.^[125]

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 44 נציגים מ-38 יישובי המועצה.

ראש מועצה אזורית ערבות הירדן, דוד אלחייני, המשמש בתפקיד מאז 2009, התמודד כמועמד יחיד לראשות המועצה.^[126]

במליאת המועצה ישנם 21 נציגים, שניים יותר מבבחירות הקודמות, ו-35 רשימות התמודדו למועצה.^[126]

בחירות לראשות מועצה אזורית רמת הנגב
טל גרליץ	5.6%	רביבים
ערן דורון	94.4%	מדרשת בן-גוריון

ראש מועצה אזורית רמת הנגב, ערן דורון, המכהן בתפקיד מאפריל 2017, נבחר לכהונה נוספת בראשות המועצה. מולו התמודד טל גרליץ מרביבים.

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 14 נציגים, מתוכם 2 יישובים (מדרשת בן-גוריון ורביבים) מיוצגים על ידי 3 חברי מועצה, 7 יישובים מיוצגים על ידי נציג אחד ונציג אחד המייצג "אזור עודף" של תושבי נקודות יישוב קטנות.

בחירות לראשות מועצה אזורית שדות דן
יובל שטרית	40.7%	חמ"ד
דוד יפרח	59.3%	יגל

בראש מועצה אזורית שדות דן (בשמה הקודם: עמק לוד) עומד מאז 2014 דוד יפרח ממושב יגל, שהתמודד ב-2018 כמועמד יחיד לקדנציה שנייה בתמיכת כל ראשי הוועדים המקומיים במועצה. מולו התמודד בבחירות אלו יובל שטרית מחמ"ד שזכה ב-40.7% מהקולות מול 59.3% ליפרח.

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 15 נציגים מ-9 יישובי המועצה, מספר שנותר בעינו גם בבחירות אלו: 6 נציגים מכפר חב"ד, 2 נציגים מאחיעזר ועוד נציג מכל יישוב במועצה. בכפר חב"ד, בו התמודדו בבחירות הקודמות 3 רשימות למועצה ולוועד המקומי, הושגו בבחירות אלו הסכמות ורק "הרשימה המאוחדת של כפר חב"ד" (אחד) התמודדה לוועד המקומי. הרשימה התמודדה גם למליאת המועצה ותמכה במועמדותו למועצה של דוד יפרח ומולה התמודדה רשימת "תהא שנת פריצת דרך" (כח) שתמכה בשטרית לראשות המועצה.^[127] בבחירות זכתה כל אחת משתי הרשימות ל-3 מנדטים במועצה.

בשאר היישובים הוגשו יותר מרשימה אחת לוועד או למועצה ורק בזיתן ומשמר השבעה התמודדה רק רשימה אחת הן לוועד והן לנציגות במועצה.

ראש המועצה אזורית שדות נגב, תמיר עידאן, התמודד ב-2018 על כהונה נוספת כמועמד יחיד והוכרז כראש המועצה. בבחירות אלו הכריזה ז'אן ברוכי, תושבת מושב שיבולים על התמודדות מולו.^[128] לאחר דחיית הבחירות פרשה ברוכי מהתמודדות ומול עידאן התמודדו שניים: דביר יצחקי תושב מלילות ודוד אביקר משוקדה, איש מפלגת הציונות הדתית.

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 16 נציגים, אחד מכל יישוב במועצה.

המועצה היא אחת הרשויות שפונו בשל המלחמה והבחירות בהן נדחו מהתאריך העיקרי ונקבעו ל-19 בנובמבר 2024.

בבחירות זכה תמיר עידאן ב-77% מהקולות ונבחר שוב לראשות המועצה. דוד אביקר זכה ב-23% מהקולות.

בחירות לראשות מועצה אזורית שומרון
תמיר בן שלומי	20.2%	ברוכין
יוסי דגן	79.8%	שבי שומרון

ראש מועצה אזורית שומרון המכהן יוסי דגן נבחר בשלישית לתפקיד. מולו התמודד תמיר בן שלומי מברוכין.^[129]

במאי 2022 קטן מספר היישובים במועצה ב-2 ל-25 עם ההכרזה על איחוד היישובים "עץ אפרים" ו"שערי תקווה" למועצה מקומית חדשה בשם שער השומרון.

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 29 נציגים מ-27 יישובי המועצה: 3 נציגים משערי תקווה ועוד נציג מכל יישוב במועצה. בבחירות אלו נבחרו 26 נציגים למועצה – נציג אחד לכל אחד מ-25 היישובים וכן נציג לאזור טל מנשה אף שהאזור מוגדר רשמית חלק מחיננית.

ראש מועצה אזורית שער הנגב היה אופיר ליבשטיין מכפר עזה, שכיהן בתפקיד מאז בחירות 2018, בהן ניצח את נירה שפק, גם היא תושבת כפר עזה,^[130] שנבחרה ב-2021 לכנסת מטעם מפלגת יש עתיד. ב-10 בספטמבר 2022, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הודיעו שפק ומפלגתה כי היא לא תתמודד בבחירות לכנסת אלא על ראשות המועצה האזורית שער הנגב.^[131] ב-7 באוקטובר 2023, מספר שבועות לפני המועד המתוכנן של הבחירות, ליבשטיין נרצח בחילופי אש עם מחבלים בזמן טבח שבעה באוקטובר.^[132] את ליבשטיין החליף כממלא מקום סגנו יוסי קרן.^[133]

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 10 נציגים מ-12 יישובי המועצה.

המועצה היא אחת הרשויות שפונו בשל המלחמה והבחירות בהן נדחו מהתאריך העיקרי ונקבעו ל-19 בנובמבר 2024.

בסיבוב הראשון זכה אורי אפשטיין ב-39.86% מהקולות, יוסי קרן ב-33.26% ונירה שפק ב-26.88%. סיבוב שני ייערך בין אפשטיין לקרן.

בחירות לראשות מועצה אזורית שפיר
ליאור איובי	38.1%	זרחיה
אדיר נעמן	61.9%	מרכז שפירא

ראש מועצה אזורית שפיר הוא אדיר נעמן ממרכז שפירא שנבחר לראשונה ב-2018 לאחר שניצח מול 3 מועמדים בהם קודמו בתפקיד אשר אברג'ל. ב-18 במאי 2023 הודיע ליאור איובי על התמודדות לתפקיד.^[134]

למליאת המועצה נבחרו ב-2018 15 נציגים מ-14 יישובי המועצה: 2 ממרכז שפירא ועוד נציג מכל יישוב במועצה. בבחירות אלו נבחרו 16 נציגים למועצה בזכות תוספת של מנדט שני לאבן שמואל. בזבדיאל, משואות יצחק, עין צורים, רווחה ושלווה לא התקיימו בחירות לנציג במועצה כיוון שרק רשימה אחת הגישה מועמדות.

ראש מועצה אזורית תמר הוא ניר ונגר שנתמך על ידי המחנה הממלכתי ואשר נבחר לראשונה לתפקיד בנובמבר 2019 בבחירות מיוחדות לאחר שקודמו, דב ליטבינוף, הורשע בפלילים,^[135] ובבחירות אלו הוכרז כמנצח לאחר שהיה מתמודד יחיד.

למליאת המועצה נבחרו 8 נציגים מ-5 יישובי המועצה: 3 נציגים מעין גדי, 2 נציגים מנאות הכיכר ועוד נציג מכל יישוב במועצה. בפועל לא התקיימו בחירות בקלפי באף אחד מיישובי המועצה כיוון שהיה רק מועמד אחד לראשות המועצה ובכל היישובים התמודדה רק רשימה אחת למועצה ורשימה אחת לוועד המקומי ולכן כל המועמדים נבחרו בהליך של הכרזה.^[18]

העיריות והמועצות המקומיות הן רשויות מקומיות בהן, למעט חריגים בודדים, קיים רובד שלטוני אחד ובהן בוחרים התושבים בשני פתקים את ראש הרשות המקומית ואת מועצת הרשות. בבחירות אלו יתקיימו בחירות ב-200 עיריות ומועצות מקומיות שונות, כאשר בשתי ערים ומועצה אחת שפונו בשל המלחמה נדחו הבחירות מהתאריך העיקרי. הבחירות בשדרות נקבעו ל-19 בנובמבר 2024 יחד עם שאר רשויות שפונו בעוטף עזה והבחירות בקריית שמונה ושלומי נקבעו ל-25 בפברואר 2025 יחד עם הבחירות ברשויות המפונות האחרות בצפון הארץ.

ראש מועצת אבו גוש סלים ג'בר מכהן בתפקיד קדנציה רביעית לא רצופה. ב-8 במאי 2022 פוזרה מועצת אבו גוש לאחר שלא הצליחה להעביר תקציב והיא הוחלפה במועצה קרואה, וראש המועצה זומן לשימוע לפני הדחה אפשרית, שימוע שבסיומו הוחלט להשאיר את ראש המועצה בתפקידו. מולו התמודדו עלאא ג'בר, קאזם איברהים ואחסן עבד אל רחמן.^[136][137]

בבחירות למועצה נבחרו 9 נציגים מתוך 6 הרשימות שהתמודדו למועצה.

באבו סנאן מכהן מאז 2018 פאוזי משלב, שנבחר לתפקיד בסיבוב בחירות שני. מולו התמודדו אבו אנוואר חאני מוחמד משלב^[138] וסלמן עזאם (אבו עמאר) מטעם החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון.^[139]

גאזי סעב, אשר התמודד על ראשות המועצה, נרצח לצד שלושה מבני משפחתו במהלך אירועי הירי ב-22 באוגוסט.^[140]

בבחירות למועצה נבחרו 11 נציגים.

לראשות המועצה התמודדו ראש המועצה המכהן אבי הררי, מתן כצמן מטעם רשימת "קידמה יש עתיד" ומורן מן מרשימת "המושבה".^[141]

בבחירות 2018 למועצה, זכתה סיעת "לי - לתת יותר" בראשות הררי, סיעה שאיחדה את כל הסיעות שיוצגו במועצה שכיהנה בשנים 2013–2018 ב-10 מתוך 11 המושבים, כשמנדט אחד ניתן לסיעת האופוזיציה "בעד" בראשות זהר אברמוב. גם בבחירות אלו נבחרו 11 מושבים למועצה, כאשר הרשימות שהתמודדו היו "לי - לתת יותר" בראשות אבי הררי, "בעד" בראשות זהר אברמוב, "קידמה יש עתיד למועצה רשימה משותפת" המורכבת מרשימת "קידמה" בראשות מתן כצמן וסיעת יש עתיד בראשות לימור גיל שני,^[142] "אבן יהודה שלנו" בראשות אבי קרוננפלד, "המושבה" בראשות מורן מן, ו"יחד בדרך חדשה" בראשות חבר המועצה יוסי אלבז.^[141]

ראש עיריית אום אל-פחם, סמיר מחאמיד, נבחר לראשונה ב-2018 לאחר שניצח בסיבוב השני. מולו התמודד עלי ג'בארין ברכאת מטעם רשימת "צעירי השינוי".

בבחירות למועצה נבחרו 17 נציגים, כאשר התמודדו 7 רשימות למועצת העיר.

• ראש עיריית אופקים המכהן, איציק דנינו, המשמש זו קדנציה שנייה בתפקיד.
• חבר מועצת העיר טל מגרה.^[143]

בבחירות למועצה נבחרו 15 נציגים. כאשר 4 הרשימות שהתמודדו היו:

• הליכוד (מחל) בראשות איציק דנינו, שכוללת בתוכה גם את מפלגת הציונות הדתית בראשות מתוקו אלמו, ואת מפלגת אופקים ביתנו בראשות מרגריטה פרנקל.
• רשימת ש"ס (שס) בראשות שלמה עזרן.
• רשימת "דגל התורה אופקים" (דגל) בראשות אברהם דייטש.^[144]
• אופקימים (פה) בראשות המועמד לראשות העיר טל מגרה.

רשימות שפרשו מהתמודדות:

• מפלגת איגוד קהילות בראשות שילה סעדון, שהייתה אמורה לקבל את קולות העדה התוניסאית בעיר. לאחר הפרישה, הודיעה המפלגה על תמיכה בטל מגרה לראשות העיר.
• מפלגת עוצמה יהודית בראשות אליאב מלול.

ראש העירייה המכהנת של אור יהודה היא ליאת שוחט, המכהנת בתפקיד מאז ספטמבר 2015. היא התמודדה לקדנציה נוספת בראשות "תנועת אור חדש", מולה התמודדו גבי גפן בראש רשימה "חזית תושבים", עוזי אהרון ומירי שמאי גיס.

15 המושבים במועצת העיר היוצאת התחלקו בין 7 סיעות, הגדולה שבהן רשימת "אור חדש בראשות ליאת שוחט" שזכתה ב-5 מושבים. סיעת ש"ס בעיר זכתה ב-3 מושבים. רשימת "קול העיר" (קע) ורשימתו של עוזי אהרון (רק) זכו בשני מנדטים כל אחת. "מאמינים באור יהודה" בראשות אברהם בורוכוב (ים) "אור יהודה ביתנו" (ל), סיעת בת של ישראל ביתנו בראשות ז'אנה כהן והליכוד (מחל) בראשות יחיאל מושייב זכו במנדט אחד כל אחת. את רשימת הציונות הדתית בעיר יוביל יוסי סוויד.^[145] גם בבחירות אלו מספר המושבים נותר 15. בבחירות אלו התמודדו 9 רשימות למועצת העיר.

ראש עיריית אור עקיבא היוצא היה יעקב אדרי מהליכוד, לו זו הייתה הכהונה השנייה ברציפות בתפקיד וחמישית בסך הכול. בינואר 2022 הודיעה פרקליטות המדינה על כוונתה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד אדרי על עבירות שונות בהם לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, עבירות אלימות ועבירות מס.^[146] כתב האישום נגדו הוגש ב-20 במרץ 2023 ואדרי הודיע על התפטרותו מראשות העיר באותו יום.^[147] אדרי נשאר חבר מועצה וב-28 במרץ נבחר אלי אנקונינה לראש עיריית אור עקיבא עד הבחירות.^[148] ב-13 בנובמבר 2022 שנה הכריז חבר המועצה משה ביטון על כוונתו להתמודד לראשות העיר.^[149] בנוסף אליו התמודדו ראש העירייה לשעבר שמחה יוסיפוב,^[150] מנהל מחלקת התחבורה בעיר איציק פתיתו.^[151] וארקדי גדילוב, נציג הליכוד.^[152]

בבחירות למועצה נבחרו 13 נציגים. ראש העירייה אנקונינה, שהוביל בבחירות הקודמות את רשימת ש"ס, התמודד בבחירות אלו בראש רשימת "ביחד למען אור עקיבא" (ש) שאליה הצטרפו בין השאר סגנית ראש העירייה ילנה זסלבסקי שהובילה בבחירות הקודמות את רשימת "גש��"^[153] ומיכאל נורז'יץ שאחיו ודים נרצח בלינץ' ברמאללה. ברשימת "הליכוד" (מחל) בראשות גדילוב התמודדה בין השאר חברת הכנסת לשעבר נאוה בוקר.^[152] כמו כן סיעה נוספת בשם "לב" עם האותיות זך בראשות איציק פתיתו.

בבחירות התקיים סיבוב שני שבו התמודד שמחה יוסיפוב נגד אלי אנקונינה. יוסיפוב ניצח עם 57.1% מהקולות.

ראש מועצת אורנית ניר ברטל, שמכהן בתפקיד מאז 2018, הודיע בתחילת אוגוסט 2023 כי לא יתמודד לקדנציה נוספת.^[154] לראשות מועצת אורנית התמודדו: ראש המועצה לשעבר שלומי לנגר שהפסיד לברטל ב-2018,^[155] אור פירון-זומר,^[156] ורחלי כדורי מטעם רשימת "משנים כיוון".^[157]

במועצת היישוב התחלקו ב-2018 תשעת המושבים בין רשימת "אופק" בראשות ברטל שזכתה ב-6 מנדטים ו"יחד" בראשות שלומי לנגר שזכתה ל-3 מנדטים. בבחירות אלה עלה מספר המושבים במועצה ל-11, ו-3 הרשימות של המועמדים לראשות התמודדו למועצה: "אורנית מתקדמת בראשות אור פירון זומר" (אמ), משנים כיוון (יד) בראשות רחלי כדורי ו"יחד" (של) בראשות שלומי לנגר.

ראש מועצת אזור הוא אריה פכטר, העומד בראש המועצה זו קדנציה שלישית, מולו התמודדו מספר אנשים, בהם חבר המועצה יובל בן בסט מטעם רשימת "דף חדש באזור", וחבר המועצה אוריאל תנעמי מטעם הליכוד ברשימת "לב לאזור".^{[158][144][159]}

בבחירות 2018 התחלקו 6 רשימות ב-11 המקומות במועצה – רשימת "אזור אחת בראשות אריה פכטר" זכתה בחמישה מנדטים, "דף חדש באזור בראשות יובל בן בסט" זכתה בשני מנדטים ו-4 הרשימות האחרות זכו במנדט אחד כל אחת: "הבית היהודי בהנהגת הרב אברהם כהן ובראשות מיכאל ישראלוב", הליכוד, "צעד גדול לאזור בראשות ד"ר מזל שאול" ו"מסורת ועשייה". גם בבחירות אלו נבחרו 11 נציגים.

ראש עיריית אילת הוא אלי לנקרי, שנבחר לתפקיד ב-2021 בבחירות מיוחדות לאחר שקודמו מאיר יצחק-הלוי נכנס לכנסת ביוני אותה שנה. מולו התמודדו גבי קדוש, שכיהן כראש העיר בין השנים 1993–2003 והתמודד על ראשות עיריית חריש ב-2018 וגם בבחירות המיוחדות באילת ב-2021, סגן ראש העירייה מתן בארי,^[160] וסוזי שרם כהן.

בבחירות 2018 התחלקו 8 רשימות ב-17 המקומות במועצה – רשימת "צעירי אילת" בראשות מתן בארי זכתה ב-4 מנדטים, "ים" בראשות יהודה מורדי ו"כיוון חדש בראשות מאיר יצחק הלוי" זכו ב-3 מנדטים כל אחת, "אילת בוחרת אחדות" בראשות משה אלמקיס ו"חוק אילת ביתנו" בראשות סטניסלב דינקין זכו ב-2 מנדטים ו-3 הרשימות האחרות זכו במנדט אחד כל אחת: "אילת מחשבת מסלול מחדש" בראשות שלמה ביטון, "אילת מחכה למהפך" של דובי כהן ו"הליכוד קול אילת" של אולג צ'רנומורץ. גם בבחירות אלה למועצת העיר נבחרו 17 נציגים.

סיעת "ים" בראשות המשנה לראש העיר יהודה מורדי הודיעה שתתמודד פעם נוספת למועצת העיר.^[161]

ראש מועצה אכסאל המכהן הוא מוחמד שלבי, שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018. מולו התמודדו בבחירות אלו 4 מועמדים נוספים: מוחמד חבשי, באסל דראושה, יזיד שדאפנה ועבד אלסלאם דראושה, ראש המועצה לשעבר.

בבחירות אלה המועצה מורכבת מ-13 נציגים, כאשר 16 רשימות התמודדו.

בבחירות קיבל ראש המועצה המכהן, מוחמד שלבי כ-32% מהקולות והודח מתפקידו על ידי ראש המועצה הקודם, עבד אלסלאם דראושה, שקיבל 43% מהקולות ושב לתפקיד ראש המועצה.

ראש המועצה המקומית אליכין הוא עזורי שרוני, שהביס ב-2018 ברוב גדול את קודמו בתפקיד מוטי חי ורשימתו זכתה ב-5 מתוך 9 המושבים במועצה. עזורי התמודד בבחירות אלו פעם נוספת,^[162] הפעם כמועמד יחיד, וקיבל 88.27% תמיכה בקלפי.⁽¹²⁾

בבחירות אלו נבחרו למועצה 9 נציגים בדומה לבחירות הקודמות. מספר הרשימות לבחירה ירד ל-3: רשימת ראש המועצה "יחד בראשות עזורי שרוני" (יחד) שהתמודדה בבחירות הקודמות בשם "יחד לדרך חדשה" ומהווה סיעת בת של הליכוד, "הציונות הדתית בראשות רחמים שמעוני" (טב) שהחליפה את רשימת "הבית היהודי" שהתמודדה בבחירות הקודמות בראשות אבינועם מצובע שהתמודד הפעם במקום 4 ברשימה ורשימת ש"ס (שס) בראשות יהונתן אהרון. "עתידנו בידינו", רשימתו של ראש המועצה הקודם מוטי חי שזכתה במנדט יחיד בבחירות הקודמות, לא התמודדה בבחירות אלו. בבחירות אלו זכתה יחד בשנית ב-5 מנדטים ורשימות הציונות הדתית וש"ס זכו ב-2 מנדטים כל אחת.⁽¹²⁾

ראש עיריית העיר אלעד המכהן הוא ישראל פרוש, שהתמודד לתקופת כהונה שלישית. במרץ 2022 הכריז יו"ר ש"ס אריה דרעי כי יהודה בוטבול, יו"ר סניף המפלגה המקומי, יהיה מועמד המפלגה לראשות העיר.^[163] בנוסף הגישו שני מתמודדים נוספים את מועמדותם, אבי דיין מטעם יחד ובדלוב יניב מטעם הבית שלנו הדתית־לאומית, אך דיין ויחד הודיעו ב־4 באוקטובר 2023 על תמיתכם בפרוש לראשות העיר,^[164][165] ובדלוב הודיע על תמיכתו בבוטבול.^[166]

מפלגת דגל התורה חתמה על הסכם תמיכה בפרוש לראשות העיר,^[167] בתמורה לתמיכת שלומי אמונים במועמד דגל התורה בבית שמש.^[168] בראשות רשימת דגל התורה עומד סגן ראש העירייה אברהם שטרן.^[144]

מועצת העיר שנבחרה כוללת 15 מושבים, בדומה לבחירות הקודמות. תשע רשימות התמודדו על מקום במועצת העיר: אגודת ישראל באלעד (ישראל פרוש), דגל התורה, יש"י - יחד שבטי ישראל בראשות ברק צברי, איחוד הקהילות באלעד בראשות אברהם דיין המזוהה עם יחד (אלי ישי), הבית שלנו באלעד בראשות יניב בדלוב, תושבים שווים בראשות יצחק חלה,^[169] בני תורה, מאוחדים למען הציבור בעיר התורה והחסידות של זאב טפר^[170] וש"ס.

בבחירות נבחר מועמד ש"ס יהודה בוטבול שזכה ב-55.3%. ישראל פרוש הודח מראשות העיר כשזכה ב-44.7%. בבחירות למועצה זכתה ש"ס ב-6 מנדטים, אגודת ישראל ב-4, דגל התורה ב-3, תושבים שווים בראשות יצחק חלה והבית שלנו באלעד בראשות יניב בדלוב במנדט 1 כל אחת.

באלפי מנשה ראש המועצה, שי רוזנצוויג, נבחר לראשונה ב-2018. בבחירות אלה התמודדה מולו אביבה בן רפאל. במועצת אלפי מנשה היוצאת 9 מנדטים שהתחלקו בין 4 רשימות שונות – "אלפי מנשה 2000" בראשות שלמה קטן זכתה במנדט יחיד, "אנחנו" בראשות אורית שגיא זכתה ב-2 מנדטים, "דרך חדשה" בראשות שלומית ארצי זכתה ב-2 מנדטים ו"עשייה" בראשות שי רוזנצויג זכתה ב-4 מנדטים. גם בבחירות אלה נבחרו 9 מושבים.

ראש מועצת אלקנה המכהן הוא אסף מינצר, המכהן בתפקיד מאז 2013. ב-18 ביוני 2023 הודיע מינצר על פרישתו^[171] אך בהמשך חזר בו והודיע שיתמודד בשלישית על ראשות המועצה. באוגוסט 2023 הודיע חבר המועצה והפעיל החברתי, לירן בן שושן, על ריצתו לראשות המועצה אך פרש מהמירוץ ב-12 בפברואר 2024 ומינצר נותר מועמד יחיד, כשבבחירות הוא זכה לתמיכה של 81.7% מהקולות.

תשעת המקומות במליאת המועצה התחלקו ב-2018 בין 3 רשימות: רשימת "אלקנה יותר" בראשות מינצר שזכתה ב-5 מנדטים, רשימת "אלקנה צעירה" בראשות ארי ציגלר ולירן בן שושן ורשימת "אלקנה שלנו" בראשות עו"ד אפרת רוזנבלט שזכו ב-2 מנדטים כל אחת. גם בבחירות אלה נבחרו 9 מושבים שעליהם התמודדו 2 רשימות: רשימת "אלקנה יותר" (אי) של מינצר ורשימת "אלקנה ביחד" (אב) המאחדת את הרשימות של ציגלר ורוזנבלט, כשבבחירות אלו עומד בראש הרשימה בן שושן, ומזוהה עם מפלגת הציונות הדתית.^[172] גם בבחירות אלו זכתה "אלקנה יותר" ב-5 מנדטים ומתחרתה "אלקנה ביחד" זכתה ב-4 המנדטים הנותרים.

ראש מועצה מקומית אעבלין, מאמון שיח', מכהן בתפקיד מאז נבחר לראשונה ב-2010. בבחירות אלו התמודדו מול שיח' 3 מתמודדים – תאאר סלים, אליאס פרעוני ושריף חידר.

במליאת המועצה 11 מושבים שהתחלקו ב-2018 בין 8 רשימות שונות – רשימת אופק חדש זכתה ב-3 מנדטים, רשימת אלוחדה ב-2 מנדטים ו-6 רשימות נוספות (אלאתחאד אל קווי, אעבלין בלדי, אעבלין לכולם, חזית אעבלין הדמוקרטית, סיעת ההתחדשות ועבלין אוולן) זכו במנדט אחד כל אחת. בבחירות אלו התמודדו 13 רשימות – כל 8 הרשימות המיוצגות במועצה היוצאת וכן אלמג'ד (ג), אל עהד אל גידיד (יד), אלאתיגאה אלסחיח (צ), אלבדיל (ץ) בראשות שריף חידר ואלעהד (ר) בראשות מאמון שיח'.

עודד רביבי, ראש מועצת אפרת, המכהן בתפקיד מאז 2008, התמודד לכהונה נוספת. מול רביבי התמודדו עו"ד אביטל כהן,^[173] איש העסקים שלמה בן צבי,^[174] עו"ד אבי חדידה (שהתמודד מול רביבי ב-2018 והפסיד לו) וחבר המועצה דובי שפלר (סיעת "יחד").^[175] חברת המועצה נאווה פרוכטר-כץ שהכריזה על התמודדות פרשה ממנה והתמודדה בסופו של דבר במקום השני ברשימת "האפרתים". במועד הראשון לא זכה אף מועמד ב־40% מהקולות, ועל כן נערך סיבוב שני בין רביבי ושפלר, ובו שפלר זכה ברוב של 53.3% מהקולות.

במליאת המועצה 11 מושבים שהתחלקו ב-2018 בין 5 רשימות – "אפרת מתחדשת" זכתה ב-4 מנדטים, "אפרת שלי", "יחד" ו"שומרי הסף אפרת" קיבלו 2 מנדטים כל אחת ו"יותר לאפרת" קיבלה מנדט אחד. מספר המושבים לבחירה נותר 11 גם בבחירות אלו. בבחירות אלו התמודדו 7 רשימות: "אפרת שלי" (אפ), "יחד" (י), "יותר לאפרת בראשות אברהם חדידה" (כן), "אפרת מתחדשת בראשות עודד רביבי" (ל), "אפרת בתנופה בראשות אביטל כהן" (נ), "האפרתים" (ף), שמה החדש של רשימת "שומרי הסף אפרת", ו"אפרת סיטי" (צ) בראשות שלמה בן צבי. בבחירות אלו "אפרת שלי" ו"אפרת מתחדשת" זכו ב-3 מנדטים כל אחד, "אפרת בתנופה" זכתה בשני מנדטים ו"יותר לאפרת", "אפרת סיטי" ו"יחד" של ראש המועצה הנכנס זכו במנדט אחד כל אחת. רשימת האפרתים לא עברה את אחוז החסימה.

ב-15 ביוני הכריז ראש עיריית אריאל המכהן, אליהו שבירו, כי אין בכוונתו להתמודד לקדנציה שלישית בבחירות הקרובות.^[176][177] ב-22 במאי הודיע סגנו של שבירו בשתי הקדנציות האחרונות, יחיאל טוהמי, על התמודדותו לראשות העיר.^[178] אליו הצטרף ב-8 ביוני רועי מוסט, שלפני הכרזתו היה מנכ"ל החברה הכלכלית של אריאל.^[179] ב-14 ביוני וב-18 ביוני הצטרפו יאיר שטבון, חבר מועצת העיר מאז 2018, ואורן חזן, חבר כנסת לשעבר מטעם הליכוד על הצטרפותם למרוץ הבחירות.^[180][181] ביולי נוספו למצבת המועמדים שלושה מתמודדים נוספים: פבל פולב, חבר מועצת העיר מ-2018 שבסופו של דבר לא התמודד לראשות העיר; אלעד מצוינים, מנכ"ל קרן אריאל לפיתוח בדימוס, ואַלה ויינר, חברת מועצת העיר מ-2018.^{[182][183][184]} יוסי חן, שהתמודד בשני סבבי הבחירות הקודמים זכה בראשות סניף הליכוד בעיר והכריז על התמודדותו לראשות העיר. המקומית האחרונה להכריז על מועמדתה לבחירות היא חברת המועצה קרן קופלר-ברקו מסיעת "בשביל אריאל".^[185] ב-16 באוגוסט הודיע הליכוד על תמיכה בחזן לראשות העיר. אף אחד מהמועמדים לא עבר את סף 40% התמיכה והוכרז על בחירות חוזרות לראש הרשות בין אורן חזן שקיבל 25% מהקולות ויאיר שטבון שקיבל 24% מהקולות. בסיבוב השני שטבון זכה לתמיכת כל שאר מועמדי הסיבוב הראשון, וניצח עם 63.4% לעומת 36.6% לחזן.

מועצת העיר מורכבת מ-13 מנדטים, עליהם התמודדו 10 רשימות: "אריאל חזקה בראשות אורן חזן" (ח), "אריאל הדור הבא" (יש) בראשות אריאל שטבון, "כולנו אריאל בראשות פבל פולב" (ל), "הסיעה לעשייה" (נר) בראשות אלה ויינר, הליכוד (מחל) בראשות יוסי חן, "אריאל שלנו בראשות אלעד מצוינים" (צ), "בשביל אריאל בראשות קרן קופלר ברקו" (קרן) ו"אריאל אחת בראשות רועי מוסט" (ת). מלבד רשימות 8 המועמדים לראשות העיר הצטרפו עוד למירוץ עוד 2 רשימות שהתמודדו למועצה בלבד: רשימת "מאמינים באריאל עוצמה יהודית" (ב) בראשות איילת שליסל ו"אריאל שווה יותר עם אבנר משרקי" (א), שכיהן כחבר במועצת העיר מ-2018, ולאחר הפסדו בבחירות לראשות סניף הליכוד בעיר הקים רשימה עצמאית למועצה. מתוך עשר הרשימות נבחרו בפועל 5 רשימות: "אריאל חזקה בראשות אורן חזן", "אריאל הדור הבא" ו"הסיעה לעשייה" קיבלו 3 מנדטים כל אחת והרשימות "אריאל אחת בראשות רועי מוסט" ו"כולנו אריאל בראשות פבל פולב" קיבלו 2 מנדטים כל אחת.^[186]

לראשות העיר אשדוד התמודדו ראש העירייה המכהן דר' יחיאל לסרי, סגן ראש העירייה אלי נכט, חברת מועצת העיר הלן גלבר, סגן ראש העירייה שמעון כצנלסון^[187] וחבר מועצת העיר אלי לחמני.^[188] איש התקשורת ברק סרי הודיע על התמודדותו במרץ 2023,^[189] אך כמה ימים לפני הבחירות, פרש. ימים ספורים לפני הבחירות פרש גם אבי אמסלם מהתמודדות לראשות העיר והעביר את תמיכתו ללסרי.^[190]

מספר חברי מועצת העיר נותר בבחירות הללו 29 כמו בבחירות הקודמות. 16 הרשימות המתמודדות, לפי סדר אותיות פתק ההצבעה:

• "אשדוד מתקדמת" (א) בראשות ברק סרי.
• "אשדוד ביחד" (אב) בראשות סגן ראש העירייה שמעון כצנלסון, בעלת זיקה למפלגת ישראל ביתנו.^[191][192]
• "יהדות התורה והשבת אגודת ישראל אשדוד" (ג)
• "אשדוד התורנית מחזיקי הדת - שלומי אמונים - דגל התורה" (דגל), רשימה חרדית המשותפת לדגל התורה ול"מחזיקי הדת" (חסידות בעלז) ושלומי אמונים, שתי סיעות פנים מפלגתיות באגודת ישראל המתמודדות באשדוד בנפרד מהסיעה האם.^[144][172]
• "אשדוד שייכת לתושבים בראשות אילן ראובני" (טב), המזוהה על מפלגת הציונות הדתית.^[172]
• "אשדוד בתנופה" (חי) בראשות ראש העירייה יחיאל לסרי, רשימה בעלת זיקה למפלגת הליכוד.^[193][172]
• "עתיד אשדוד" (כן) בראשות סגן ראש העירייה אלי נכט, בעלת זיקה למפלגת כחול לבן חוסן לישראל.^[192]
• "אשדוד הבית שלי" (נץ) בראשות שמשון שהרבני ויגאל מור יוסף
• "אור השחר באשדוד" (נר) בראשות נורין אלקסלסי, רשימה של יוצאי הודו^[194]
• "אין לנו עוד אשדוד" (עוד) בראשות חברת המועצה הלן גלבר.
• "תושווים בראשות נורית טופז" (פ), המזוהה עם מפלגת יש עתיד.^[172]
• "דרך חדשה בראשות משה בוטרשוילי" (פז)
• "קול הלב אופק חדש עוצמה יהודית" (קל) בראשות מאיר בן חמו ועו"ד אייצ'לותם מסאלה, מזוהה עם מפלגת עוצמה יהודית.^[172]
• "תנועת אשדודים" (רק) בראשות המשנה לראש העיר יניב קקון, מזוהה עם מפלגת העבודה הישראלית.^[195][192]
• "ש"ס" (שס) בראשות סגן ראש העירייה אבי אמסלם.
• "אשדוד תנצח" (ת) בראשות חבר המועצה אלי לחמני.

תוצאות:

• ש"ס – 5 מושבים
• יהדות התורה – 4 מושבים
• עתיד ��שדוד – 4 מושבים
• אין לנו עוד אשדוד – 3 מושבים
• אשדוד ביחד – 3 מושבים
• אשדוד בתנופה – 2 מושבים
• אשדוד התורנית מחזיקי הדת – 2 מושבים
• אשדודים – 2 מושבים
• אשדוד מתקדמת – מושב אחד
• אשדוד תנצח – מושב אחד
• דרך חדשה – מושב אחד
• קול הלב אופק חדש עוצמה יהודית – מושב אחד

ראש עיריית אשקלון הוא תומר גלאם, ששימש כראש העירייה בפועל מ-2017 וכראש עיר הנבחר מ-2018. מולו התמודדו איתי סהר,^[196] עו"ד תמר קידר ושלמה סוויסה.

מספר חברי המועצה הנבחרים במועצה היוצאת והנכנסת עומד על 25.

הרשימות שהתמודדו:

• "אשקלון מאוחדת" בראשות ראש העירייה תומר גלאם.^[197]
• בבחירות למועצת העיר תתמודד רשימה מאוחדת של הדגל התורה, הציונות הדתית ו"אחדות ישראל", בראשות הרב ברדא.^[198]
• רשימת "מופת" בראשות איתי סהר.^[199]
• רשימת "אפשר גם אחרת" בראשות עו"ד תמר קידר שהתמודדה גם לראשות העיר.^[200]
• רשימת ש"ס בראשות הרב יעקב אביטן^[200]
• רשימת הצעירים בראשות משה אטיאס^[200]
• "לב לתושב – למען תושבי אשקלון" בראשות לימור נעים.^[201]
• 'הננו' של עמיחי סיבוני ואורן מרציאנו.^[200]

בבאקה אל-גרבייה התקיימו בחירות ב-2019, שנה אחרי הבחירות ברוב הרשויות.^[135] בבחירות זכה ראיד דקה שזכה בסיבוב השני לאחר סיבוב ראשון בו התמודדו 8 מועמדים בקלפי.^[202] בבחירות אלו התמודדו מול דקה שני מועמדים נוספים – עאטף אבו מוך ונאסר אבו מוך.

בבחירות 2019 נבחרו 15 נציגים למועצה מטעם 11 רשימות שונות. רשימתו של דקה לא נבחרה למועצה והוא נחשב לחבר המועצה ה-16.^[203] בבחירות אלו גדל מספר הרשימות ל-12.

בראשות באר יעקב, מועצה מקומית שהוכרזה כעיר ב-2021, עומד ניסים גוזלן ("באר יעקב בתנופה") המכהן בתפקיד ברציפות מאז 2003 והוא מועמד יחיד לתפקיד בבחירות אלו. בבחירות זכה גוזלן ל-94.43% תמיכה.⁽¹¹⁾

מספר חברי המועצה בבחירות אלו עלה מ-13 ל-15. בבחירות למועצת העיר התמודדן 3 רשימות: "באר יעקב אחת בראשות ניסים גוזלן" (נס), רשימה בעלת זיקה למפלגות הליכוד ויש עתיד,^[192] "יד לתושב" (יד) בראשות יפה סלהוב ו"הצעירים-באים" (רק) בראשות ניסן חסון. בבחירות זכתה "באר יעקב אחת" ב-10 מנדטים ו"הצעירים-באים" ל-5 מנדטים בעוד "יד לתושב" לא עוברת את אחוז החסימה.⁽¹¹⁾

רוביק דנילוביץ', המכהן כראש עיריית באר שבע מאז 2008, נבחר ב-2018 לתקופת כהונה נוספת לאחר שזכה ב-92% מהקולות וסיעתו זכתה ב-16 מתוך 27 המושבים במועצת העיר והתמודד לראשות העיר כמועמד יחיד.

שמעון בוקר, סגן ראש העירייה מטעם הליכוד, הודיע שיתמודד לראשות העיר,^[204] וכך גם עדיאל חדד,^[205] אך שניהם פרשו מהמרוץ לראשות העיר טרם הגשת הרשימות.^[206]

מספר המושבים במועצה בבחירות אלו נותר 27.^[207] בבחירות למועצת העיר התמודדו:

• דרך חדשה – בראשות רוביק דנילוביץ' שהוגשה גם להתמודדות לראשות העיר.^[206] הרשימה קיבלה 13 מושבים ו-46.72% מהקולות, ובכך דנילוביץ' איבד את הרוב במועצת העיר.
• רשימת ש"ס - בראשות הרב אושרי אביכזר. הרשימה קיבלה כ-3 מושבים (ו-10.54% מהקולות) והפכה לשנייה בגודלה במועצה. אביכזר מונה לתפקיד סגן ראש העיר.
• רשימת גשר בראשות שמעון טובול.^[144] הרשימה קיבלה כ-9.9% מהקולות ו-3 מושבים. טובול מונה לתפקיד סגן ראש העיר.
• רשימה מטעם ישראל ביתנו - "באר שבע ביתנו" בראשות ג'ולי קייט.^[208] הרשימה קיבלה 6.91% מהקולות ושני מושבים. קייט מונתה ליו"ר וועדת קליטה ועליה.
• רשימה מאוחדת של עוצמה יהודית והציונות הדתית (טב) בראשות גדי מזוז ויאיר תורתי. הרשימה קיבלה כ-6.29% מקולות הבוחרים ו-2 מושבים. מזוז מונה ליו"ר ועדת הנחות ארנונה.
• הפעיל החברתי עידו אטיאס, בראשות רשימת חוזה חדש לבארשבעים.^[209] הרשימה קיבלה כ-6.12% מהקולות ו-2 מושבים במועצה. אטיאס מונה להיות מחזיק תיק עסקים.
• רשימת מחל בראשות אמנון כהן. הרשימה קיבלה כ-4.07% מקולות הבוחרים וכהן לבדו נכנס למועצת העיר.
• רשימת קהילה - בראשות צח ברק (בתמיכת יש עתיד) – קיבלה 3.14% מהקולות ומושב אחד.
• רשימת "אור" בראשות ראש האופוזיציה משה ינאי.^[210] הרשימה קיבלה כ-2.85% מהקולות ולא עברה את אחוז החסימה.
• "שותפות", רשימה יהודית-ערבית בראשות שחדה אבן ברי.^[211][212] הרשימה לא עברה את אחוז החסימה ולא נכנסה למועצת העיר.
• רשימת 64 מנדטים בראשות שמעון בוקר. הרשימה לא עברה את אחוז החסימה ולא נכנסה למועצת העיר.
• רשימת ציר נאמן – בראשות נחום קרליץ. הרשימה לא עברה את אחוז החסימה ולא נכנסה למועצת העיר.

ראש מועצת בועיינה-נוג'ידאת הוא מוניר חמודה, שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018. מולו התמודד סעיד סלימאן.

11 מושבים עומדים לבחירה במועצה.

בוקעאתא היא אחת מארבע המועצות המקומיות הדרוזיות ברמת הגולן בהם כיהנו מאז כיבוש הגולן ב-1967 ועד 2018 תושבים שקיבלו כתב מינוי ורק מ-2018 התקיימו בהן בחירות.^[213] בפועל החרימה רוב האוכלוסייה את הבחירות ומרבית המועמדים שנרשמו בתחילה פרשו. בבוקעתא נותרו כמועמדים יחידים עבאס אבו עואד ורשימתו "בוקעתא בתג'מענא" והם הוכרו כזוכים. בבחירות אלו התמודד עבאס אבו עואד בשנית, כשמולו 3 מועמדים נוספים – ויליאם אבו עואד, עמאשה נאפע ואחמד שמס. אף מועמד לא זכה לרוב של 40% וסבב שני התקיים בין עבאס אבו עואד וויליאם אבו עואד ובו זכה ויליאם אבו עואד בראשות המועצה ברוב של 58.43%.⁽²⁰⁾

בבחירות נבחרו 9 מושבים במליאה, עליהם התמודדו 4 הרשימות שראשיהן התמודדו לראשות המועצה. "בוקעתא בתג'מענא" (נץ) בראשות עבאס אבו עואד ו"בוקעאתא אחת" (ף) בראשות ויליאם אבו עואד זכו בשלושה מנדטים כל אחת, "שבאב אלבלד בוקעתא" (נ) בראשות נאפע עמאשה זכתה בשני מנדטים ו"ביחד לשוויון ופיתוח" (מט) בראשות אחמד שמס זכתה במנדט אחד.⁽²⁰⁾

ראש מועצת ביר אל-מכסור, ח'אלד חוג'יראת, נבחר לראשונה לראשות המועצה ב-2018.

9 המקומות במליאת המועצה שנבחרה ב-2018 התחלקו בין שתי סיעות שזכו בשני מנדטים וחמש רשימות נוספות שזכו במנדט אחד. רשימות "שלווה ופיתוח" ו"אלשבאב" זכו בשני מושבים כל אחת, רשימות "העבודה והשוויון", אלנור, אלוחדה, אחווה ו"יחד" זכו במנדט אחד כל אחד. בבחירות אלו עלה מספר המושבים לבחירה ל-11.

ראש מועצת בית אל, שי אלון, המכהן בתפקיד זו קדנציה שנייה היה המועמד היחיד בבחירות אלו לראשות המועצה.

בבחירות למועצה ב-2018, בה היו חברים 9 נציגים, זכו רשימות "בית אל שלי" ו"תנופה לבית אל" ב-4 מנדטים כל אחת ורשימת "יחד" זכתה למנדט בודד. בבחירות אלו התאחדו "בית אל שלי" ו"תנופה לבית אל" לרשימה משותפת "מאוחדים" (אש)^[192] ובהיעדר רשימות נוספות למועצה לא התקיימה הצבעה ואלון ורשימת מאוחדים הוכרזו כזוכים בבחירות.

בחירות לראשות מועצה מקומית בית אריה-עופרים
שרון אלפסי	62.7%
רן מנו	37.3%

ראש מועצת בית אריה-עופרים המכהן יהודה אלבוים, נבחר לראשונה לתפקיד ב-2018. ב-8 במאי 2022 פוזרה מועצת בית אריה-עופרים לאחר שלא הצליחה להעביר תקציב והיא הוחלפה במועצה קרואה, וראש המועצה זומן לשימוע לפני הדחה אפשרית, שימוע שבסיומו הוחלט להשאיר את ראש המועצה בתפקידו.^[136] מועצת העיר שנבחרה ב-2018 מונה 9 מושבים, "בסגנון שלך" זכתה ב-5 מנדטים, "בית אריה עופרים בראשות אבי נעים" זכתה ב-3 מנדטים ורשימת "הבית המשותף בראשות רון לובה" (טב) הקשורה למפלגת הבית היהודי זכתה במקום אחד במועצה.^[137]

אלבוים לא התמודד בבחירות אלו, לאחר שמנהלת הבחירות מטעם משרד הפנים פסלה את רשימתו ואותו מהתמודדות.^[214] אחרים שהכריזו על מועמדותם הם רון לובה,^[215] רן מנו ושרון אלפסי.^[216] בסופו של דבר התמודדו לראשות רק רן מנו ושרון אלפסי, כשבבחירות עצמן זכה אלפסי ברוב של 62.7%.

גם בבחירות אלו עמדו לבחירה 9 מושבים. על המושבים התמודדו רשימות "כולנו ביחד" (דרך), "עתיד לקהילה בראשות רן מנו" (יחד) ו"בית" (רף) בראשות שרון אלפסי. כל שלוש הרשימות זכו ב-3 מנדטים, כש"בית" של אלפסי מוביל על שתי הרשימות האחרות, שההפרש ביניהן היה 16 קולות לטובת "עתיד לקהילה" בהפרש של 219 ו-235 קולות בהתאמה.

ראש מועצת בית ג'ן, ראדי נג'ם, נבחר לראשונה בסיבוב שני ב-2018.

בבחירות אלו עומדים לבחירה 11 מושבים.

ראש מועצה מקומית בית דגן, אלי דדון, מכהן בתפקיד מאז 2018. מולו התמודדו עורך הדין ישראל דוידוב^[217] וסא"ל תמיר סינוואני.^[218] דדון זכה ברוב גדול עם 61.7% מהקולות מול 25.3% לסינוואני ו-13% לדוידוב.

במועצת העיר היוצאת מכהנים 9 חברי מועצה מ-2 סיעות: "התנועה המקומית למען בית דגן" (5 מושבים) ו"תנופה נטו" (4 מושבים) כשראש המועצה דדון מכהן כחבר מועצה נוסף לאחר שרשימתו לא עברה את אחוז החסימה. בבחירות אלו שוב עמדו לבחירה 9 מושבים, עליהם התמודדו 4 רשימות: "התנועה המקומית למען בית דגן" (לב) שתומכת באלי דדון שהתמודד עצמו באמצעות הרשימה הפיקטיבית "יד ביד בראשות אלי דדון" (יחד), "דרך חדשה בראשות ישראל דוידוב" (אור) ו"כולנו ביחד בראשות תמיר סינבני" (ת). בבחירות זכתה בשנית "התנועה המקומית למען בית דגן" ב-5 מנדטים, זאת בנוסף למנדט העצמאי של דדון, "כולנו ביחד" זכתה ב-3 מנדטים ו"דרך חדשה" זכתה במנדט אחד.

בחירות לראשות עיריית בית שאן
נועם ג'ומעה	50.5%
איתן טייב	13.8%
ז'קי לוי	35.7%

על ראשות העיר בית שאן התמודדו, לצד ראש העירייה המכהן ז'קי לוי, אליו חבר רפי בן שטרית, ראש העירייה הקודם,^[219] כדורגלן העבר איתן טייב^[220] והפעיל הקהילתי נועם ג'ומעה^[221] בנוסף הודיעו על התמודדותם לראשות העיר אושרת בראל^[222] ורונן גרשום שפרשו מהמירוץ בספטמבר 2023 והשתלבו במקומות השני והשלישי בהתאמה ברשימתו נועם ג'ומעה, ורפי בן שטרית שהצטרף לרשימתו של ז'קי לוי.^[223] בבחירות ניצח ג'ומעה את לוי וטייב בסיבוב הראשון ונבחר לראשות העירייה.

בנוסף לרשימות של 3 המועמדים לראשות העיר, "איתן חזק" (א) בראשות טייב, "מחל הליכוד" (מחל) בראשות לוי ו"מקומי" (צ) בראשות ג'ומעה, התמודדו על 13 מושבי המועצה שלוש מפלגות נוספות: "קסם תשובה מאהבה" (ק) בראשות יוסי סויסה ואיתי תורג'מן ו"שחר" (שחר) בראשות שמעון נגר, שהצהירו על תמיכה בראש העיר המכהן ז'קי לוי ורשימת "חנוך לנער בראשות פינחס בדוש" (ח), רשימה עצמאית מטעם דגל התורה.^[144] בבחירות עצמן עברו כל 6 הרשימות את אחוז החסימה. רשימת "מקומי" זכתה ב-4 מנדטים, "חנוך לנער" ב-3, "שחר" ו"מחל הליכוד" זכו ב-2 מנדטים כל אחת ורשימות "איתן חזק" ו"קסם תשובה מאהבה" זכו במנדט אחד כל אחת.

ראש עיריית בית שמש המכהנת עליזה בלוך, שנבחרה לראשונה ב-2018, התמודדה לכהונה נוספת בראשות העיר, כאשר מולה התמודדו ראש העירייה לשעבר וסגן שר החקלאות וחבר הכנסת משה אבוטבול, שהפסיד לבלוך ב־2018 מטעם מפלגת ש"ס,^[224] ושמואל גרינברג, מטעם מפלגת דגל התורה.^[225] מועמד רביעי היה מלאכי כי טוב, ראש רשימת בני תורה^[226] אך סמוך לבחירות הודיע על תמיכה באבוטבול.^[227] מפלגת שלומי אמונים וחסידות בעלז הודיעו על תמיכה בשמואל גרינברג, בתמורה לתמיכת דגל התורה בישראל פרוש באלעד.^[168]

בבחירות נקבע סיבוב שני, כאשר מועמד "דגל התורה" שמואל גרינברג זכה ב-35.7%, ראש העיר המכהנת עליזה בלוך זכתה ב-32.4% ומועמד ש"ס משה אבוטבול זכה ב-31.9%.

מספר חברי מועצת העירייה עלה בבחירות אלו מ-21 ל-25.

11 רשימות התמודדו על מקום במועצה:

בית שמש מאוחדת בראשות עליזה בלוך (ע), ש"ס (שס) בראשות משה אבוטבול), "דגל התורה בית שמש" בראשות שמואל גרינברג, הליכוד (מחל) בראשות שלום אדרי, הציונות הדתית-הבית היהודי (טב) בראשות נתי גבאי שתמכה במועמדותה של בלוך,^[228] "קהילות אגודת ישראל בית שמש" (ג), בני תורה (עץ) בראשות מלאכי כי טוב, "חסידים קהילות ירושלים שלומי אמונים-מחזיקי הדת אגודת ישראל" (כח) בראשות שמעון גולדברג, שנבחר בבחירות הקודמות מטעם אגודת ישראל, "הרשימה הכלל חרדית רמת בית שמש" (דרך), רשימה חרדית מודרנית עצמאית,^[229][230] "הבית שלנו בראשות רינה הולנדר" (ב), רשימה דתית לאומית שהתפצלה מהבית היהודי כשזו חתמה במישור הארצי על התמזגות עם מפלגת הציונות הדתית וחתמה על הסכם עם עוצמה יהודית,,^[231] "בית שמש ליברלית" (ל) בראשות יהודה מוזס (בנו של אליעזר מוזס), המזוהה עם ישראל ביתנו^[232] ו"מחל הליכוד בראשות שלום אדרי" (מחל). 9 מתוך 11 הרשימות נבחרו למועצה: דגל התורה זכתה ב-5 מנדטים ושתי הרשימות החסידיות ג וכח זכו ב-3 מנדטים כל אחת (רשימתם המשותפת של דגל התורה ושני פלגי אגודת ישראל זכתה בבחירות הקודמות ב-8 מנדטים), גם הליכוד ו"בית שמש מאוחדת" של בלוך זכו ב-3 מנדטים כל אחת (הליכוד ירד במנדט ובלוך עלתה במנדט), רשימת דרך החרדית החדשה זכתה ב-2 מנדטים ו"הציונות הדתית-הבית היהודי" ו"הבית שלנו" בראשות הולנדר זכו במנדט אחד כל אחת (הבית היהודי בראשות הולנדר זכתה בבחירות הקודמות ב-3 מנדטים). הרשימה החדשה "בית שמש ליברלית" ו"בני תורה", שזכתה בבחירות הקודמות במנדט, לא עברו את אחוז החסימה.

הבחירות לראשות עיריית ביתר עילית
חננאל שם-טוב	8,122	34%
מנחם זיידה	133	0.65%
מאיר רובינשטיין	15,614	65.35%

ראש עיריית ביתר עילית המכהן מאיר רובינשטיין, שנבחר לתפקיד לראשונה ב־2007, התמודד לכהונה נוספת בראשות העיר, כשמולו התמודד חננאל שם-טוב מטעם מפלגת ש"ס.^[233] שני מועמדים נוספים, יחזקאל רוזנבלום מטעם רשימה משותפת של הליכוד ועוצמה יהודית^[234] ומנחם זיידה, שהתמודד על ראשות העיר גם בבחירות הקודמות, הודיעו על התמודדותם לראשות העיר, אך ב-22 בפברואר 2024 הסירו את מועמדותם לראשות העיר והודיעו על תמיכתם בשם טוב^[235] אך זיידה לא פרש פורמלית וזכה במעט קולות.

במועצת העיר היוצאת והנכנסת עמדו לבחירה 17 מושבים, עליהן התמודדו בבחירות אלו 7 רשימות. ראש העירייה המכהן רובינשטיין, איש מפלגת אגודת ישראל, התמודד רשמית מטעם רשימה פיקטיבית בשם "ביתר מאוחדת" (י) שזכתה ב-15 קולות ולא מטעם רשימת "כלל חסידי ואנשי ירושלים שלומי אמונים - אגודת ישראל" (ג) (בשמה הקודם: "אגודת ישראל ביתר") שזכתה ב-8 מנדטים ולאחר שנבחר הוא נחשב על פי חוק כחבר מועצה נוסף.^[236] מפלגת "דגל התורה" התמודדה עצמאית בפעם השנייה ברציפות בראשות סגן רה"ע דוד זלץ, הפעם תחת הכינוי "לשירות התושב בראשות דודי זלץ" (דגל).^[144] וזכתה ב-4 מנדטים. מפלגת ש"ס ("התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל") התמודדת אף היא פעם נוספת, הפעם בראשות חננאל שם טוב, וזכתה ב-4 מנדטים. מפלגת בני תורה (עץ) שהתמודדה ללא הצלחה בבחירות הקודמות התמודדת בשנית, הפעם בראשות מאיר וינטרוב וזכתה במנדט אחד^[237] רשימת "למעננו תושבים למען תושבים בראשות מנחם זיידה" (ל) התמודדה פעם נוספת אך פרשה למעשה וזכתה ב-7 קולות בלבד. רשימה נוספת, "הרשימה המאוחדת למען ביתר" (לב), רשימה חדשה המשותפת לאנשי הליכוד ועוצמה יהודית,^[238] לא עברה את אחוז החסימה.

סיעות "אנשים" (יקי הרשקופ וישראל פכטר) ו"קהילות הקודש" (משה כהנא וחיים רובינפלד) שהיו חברות במועצה היוצאת לא התמודדו בבחירות אלו.^[237]

ערך מורחב – הבחירות לעיריית בני ברק (2024)

ראש עיריית בני ברק המכהן הוא אברהם רובינשטיין, ראש "הרשימה התורתית המשותפת" ואיש מפלגת דגל התורה. לפי הסכם הרוטציה, אמור נציג אגודת ישראל חנוך זייברט לחזור לכהן כראש העיר.^[144] מפלגת ש"ס הודיעה שח"כ ושר הבריאות אוריאל בוסו יתמודד לראשות העיר בני ברק מטעמה^[239] ולשם כך העביר את כתובתו מהעיר פתח תקווה. בנוסף התמודד על ראשות העיר חבר העירייה יעקב וידר מהליכוד וצבי רייך מטעת סיעת "תורה לשמה", פלג של הפלג הירושלמי המזוהה עם הרב צבי פרידמן. בשבוע לפני הבחירות פרש רייך מהתמודדות בהסכם עם זייברט,^[240] מעט קודם לבחירות הוגשה עתירה נגד מועמדותו של בוסו בטענה שלא העביר את מרכז חייו מפתח תקווה לבני ברק ועל כן הוא פסול מלהתמודד.^[241] העתירה נדחתה.^[242]

27 המקומות במועצת העיר היוצאת התחלקו בין "הרשימה התורתית המרכזית" (שמה המקומי של סיעת יהדות התורה) עם 16 מנדטים, ש"ס עם 6 מנדטים, בני תורה עם 3 מנדטים, יחד והליכוד עם מנדט אחד כל אחת.

בבחירות אלו עמדו לבחירה בשנית 27 חברי מועצה. מפלגת דגל התורה בתחילה הטילה וטו על חנוך זייברט,^[144][243] אך לבסוף חזרה בה מהווטו והודיעה על תמיכה במועמדותו של זייברט.

סיעת יחד בעיר חתמה הסכם איחוד עם מפלגת ש"ס.^[244]

מפלגה חדשה שהוקמה בעיר והתמודדה למועצה היא מפלגת 'טובת העיר' בראשות שלמה אלבוים שהוקמה על ידי קהילת פני מנחם, שפרשה מחסידות גור.^[245][246]

סיעת בני תורה העירונית התפצלה בין תומכי הרב אשר דויטש לבין נאמני הרב צבי פרידמן, כאשר האחרונים הקימו סיעה חדשה בשם "תורה לשמה".^[247] מנחם כרמל עמד בראש רשימת בני תורה.^[248]

בבחירות קיבל חנוך זייברט כ-59% מהקולות וחזר לתפקיד ראש העירייה, בעוד שבוסו קיבל כ-37% מהקולות, וימשיך לכהן כשר הבריאות.

הבחירות לראשות מועצה מקומית בני עי"ש(11)
גיל אילת	1,548	44.62%
אריה גארלה	1,921	55.38%

ראש מועצת בני עי"ש המכהן אריה גארלה מהליכוד, לו זו הכהונה השנייה בתפקיד, התמודד בבחירות מול גיל אילת וניצח אותו ברוב של 55.38%.

בבחירות אלו עמדו לבחירה 9 חברי מועצה ולמועצה התמודדו 3 רשימות: רשימת "הליכוד" (מחל) בראשות אריה גראלה שזכתה ב-4 מנדטים, רשימת "צעירי בני עייש בראשות גיל אילת" (צב), שבמקום השני ברשימתה מנכ"ל המועצה לשעבר צביקי ענקי שהכריז על עצמו כמועמד לראשות המועצה אך הצטרף בהמשך לאילת, זכתה אף היא בארבעה מנדטים, ומפלגת ש"ס (שס) בראשות רענן כפרי שזכתה במנדט אחד.⁽¹¹⁾

ראש מועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה איתי ויסברג, המכהן בתפקיד מאז 2017, הודיע כי לא יתמודד לכהונה נוספת.^[249] חבר המועצה שלומי סלמה הודיע כי יתמודד לתפקיד.^[250] מולו יתתמודדו ענת חולי,^[251] מיכל אורון-עזאני שגם התמודדה לכנסת מטעם ישראל ביתנו^[252] שלומי פרץ^[253] וגיל חנניה שזכה לתמיכת המפלגות כחול לבן^[254] ויש עתיד.^[255]

13 המושבים במועצה היוצאת התחלקו בין 5 סיעות שונות. גם בבחירות אלו עמדו לבחירה 13 מושבים.

בסבב הראשון התמודדו 5 מועמדים, כאשר אף אחד לא השיג מעל 40%. בסבב השני התמודדו גיל חנניה שקיבל כ-34% מהקולות בסבב הראשון ומיכל אורון-עזני שקיבלה כ-21% מהקולות בסבב הראשון, כאשר מספר קולות בודדים הפרידו בינה לבין שלומי פרץ.^[256]

ראש המועצה המקומית המכהן של בסמ"ה הוא ראיד כבהא שמכהן מאז 2013, קודם לכן כיהן בין 2005 ל-2009 כראש המועצה. במועצה היוצאת 11 מושבים.

ראש מועצה מקומית בסמת טבעון המכהן ראאיד זבידאת, מסיים קדנציה ראשונה, אליה נבחר בסיבוב בחירות השני.

מספר החברים במועצה היוצאת והנכנסת הוא 9.

בבחירות התקיים סיבוב שני בו התמודד מוניר זבידאת נגד סאמר זובידאת. מוניר זבידאת ניצח עם 56.6% מהקולות.

ראש מועצת בענה המכהן הוא על�� ח'ליל, שנבחר לראשונה ב-2018 בסיבוב הראשון.

בבחירות אלו עומדים לבחירה 9 חברי מועצה.

בעקבות החלטה של שר הפנים אריה דרעי משנת 2017 בחירות 2018 היו אמורות להיות האחרונות בבת ים עקב איחוד עיריות בין בת ים לתל אביב-יפו ב-2013, אך ההחלטה בוטלה על ידי דרעי עצמו, זמן קצר לפני סיום כהונתו כשר הפנים, עקב הצלחת העירייה ליישם תוכנית הבראה לצמצום הגירעון העירוני.^[257] לראשות העיר התמודדו, לצד ראש העירייה המכהן צביקה ברוט מהליכוד, ראש העירייה לשעבר שלומי לחיאני,^[258] ראש העירייה לשעבר יוסי בכר,^[259] וקטי פיאסצקי מטעם רשימת "בת ים חופשית ודמוקרטית".^[260]

25 המושבים במועצת העיר היוצאת מייצגים 10 רשימות שונות ומספר זהה של מושבים עומדים לבחירה בבחירות אלו. תוצאות הבחירות למועצת העיר:

• בת ים בראשות צביקה ברוט – 7 מושבים
• בת ים אחת בראשות אלי יריב – 4 מושבים
• בת ים בראש מורם בראשות שלמה לחיאני – 3 מושבים
• ישראל ביתנו בראשות אירנה גנין – 3 מושבים
• שס והציונות הדתית חזית דתית מאוחדת – 3 מושבים
• בת ים חופשית ודמוקרטית – 2 מושבים
• מאמינים בבת ים – 2 מושבים
• טל לבת ים – מושב אחד

ראש מועצת גבעת זאב המכהן יוסי אברהמי, המכהן בתפקיד מ-2008, הודיע כי לא יתמודד לכהונה נוספת. על התפקיד התמודדו ארבעה מועמדים: יוסי אסרף,^[261] חגי חיות, לשעבר היועץ המשפטי של המועצה,^[262] יריב כהן וחיים ביטון.^[216][263]

מפלגת ש"ס הודיעה על תמיכתה בחיות לראשות המועצה, לצד חסידויות קרלין, חב"ד ובעלז, בעוד דגל התורה תומכת באסרף.^[264] גם מפלגת הליכוד הודיעה על תמיכה בחיות.^[265]

מספר המושבים במועצה הוא 13, ותשע רשימות התמודדו עליהם: הרשימה התורנית המאוחדת, המזוהה עם דגל התורה, הצלחה גבעה (חגי חיות), כן לשינוי בראשות יריב כהן, טב לגבעה בראשות אילנה דרור ואהרן הינמן, תקווה לגבעה בראשות יוסי אסרף, הליכוד, תכל'ס, מפלגת ש"ס ובתלם.

ראש עיריית גבעת שמואל המכהן הוא יוסי ברודני (סיעת "גבעת שמואל אחת"), שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2008. ברודני התמודד לכנסת בבחירות 2022 במסגרת רשימת הבית היהודי אך רשימתו לא עברה את אחוז החסימה. באפריל 2023 הודיע גל לנצ'נר ("גבעת שמואל מתחדשת") כי יתמודד בשנית מול ברודני על ראשות העירייה.^[266] ב-22 באוגוסט הודיע פעיל הליכוד דור חרלפ על התמודדות לראשות העיר.^[267][268] באותו חודש הודיעה גם חברת המועצה רונית לב (רשימת יחד בגבעה), שהתמודדה לתפקיד גם ב-2018, כי תתמודד לראשות העיר.^[269] ביולי 2023 הודיע חבר מועצת העירייה מטעם ש"ס, עו"ד משה קייקוב כי יתמודד לראשות העיר הפעם לא מטעם ש"ס, אלא ברשימה עצמאית בתמיכת ש"ס ומפלגות נוספות.

מספר חברי המועצה הנבחרים במליאה היוצאת הוא 15 המייצגים 7 רשימות שונות ומספר זהה של מקומות עומד לבחירה בבחירות אלו.

ראש עיריית גבעתיים המכהן רן קוניק, התמודד לכהונה שלישית בראשות העיר. התמודדה מולו טלי ארגמן, לשעבר מ"מ ראש העירייה מטעם רשימת הליכוד המקומית.^[270]

במועצת העיר היוצאת 17 נבחרי ציבור שנבחרו ב-2018 מטעם 7 רשימות שונות ומספר זהה של מקומות עומד לבחירה בבחירות אלו.

לקראת הבחירות התאחדה סיעת יש עתיד עם סיעת מרצ גבעתיים לסיעת "גבעתיים דמוקרטית",^[271] הבנויה על חמשת המקומות שיש לשתי הסיעות במועצה היוצאת. ענבר קדר, מובילת "בונות אלטרנטיבה" בגבעתיים, הצטרפה לרשימה ותמוקם במקום החמישי.^[272] רשימות נוספות שהתמודדו למועצת העירייה הן "גבעתיים שלנו" בראשותו של ראש העירייה רן קוניק, סיעת הגמלאים, סיעת "גבעתיים הבית שלי" וסיעת "צעירים פלוס".

הבחירות לראשות מועצת ג'דייה-מכר
עפיף אל חאג'	925	8.26%
סוהיל מלחם	5,061	45.17%
מחמוד שאמי	2,597	23.18%
ויסאם עריד	2,621	23.39%

ראש מועצת ג'דיידה-מכר סוהיל מלחם, שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018 לאחר סיבוב בחירות שני, נבחר לכהונה שנייה בתפקיד.

מספר המושבים במועצה הוא 13. המושבים התחלקו בין אל־הדף (3), חדש ג'דיידה מכר (2), בל"ד (1) אל־אהאליה (1), אל־מאודה (1), השינוי (1), בלדנא (1), אל־נור (1), הברית הדמוקרטית הלאומית (1) ואל־מוסתקבל (1). הרשימות אל־אמל (1), עתיד ילדינו, אל־מסאר אל־סחיח ואל־רואייה לא עברו את אחוז החסימה.

סהר פינטו מרשימת "גדרתים" ניצח את ראש מועצת גדרה, יואל גמליאל מרשימת "בונים עתיד", שכיהן בתפקיד מאז 2008.

הבחירות לראשות מועצת גדרה
סהר פינטו	6,922	46.7%
יואל גמליאל	5,177	34.9%
טליה לנקרי	2,726	18.4%

במועצת העיר הנכנסת נבחרו 15 חברי מועצה המייצגים 5 רשימות שונות. הגדולה מבניהן היא רשימת "גדרתים" שהגדילה את כוחה מ-5 מנדטים ל-6, רשימת "בונים עתיד" קיבלה שלושה מנדטים, רשימת "אומץ" בראשה עומדת אל"ם במיל' טליה לנקרי שהתמודדה גם לראשות המועצה אך הפסידה, זכתה גם לשלושה מנדטים, רשימת גשר בראשה עומד סגן ראש המועצה המכהן שלום אזרד קיבלה שני מנדטים ורשימת הציונות הדתית בראשה עומד עו"ד יקותיאל תנעמי זכתה למנדט אחד.^[273]

שלוש סיעות לא עברו את אחוז החסימה והן סיעת רוח צעירה בראשות עו”ד אבי מטקו דנקו, סיעת מאוחדים בגדרה בראשות מירב גואטה וסיעת למען גדרה בראשות ציון ידעי. סיעת למען גדרה נותרה מחוץ למועצה כאשר הייתה צריכה חצי קול על מנת לעבור את אחוז החסימה, במקומה קיבלה סיעת "אומץ" מנדט נוסף שאִפשר לקובי אלפסי להיכנס כחבר מועצה.^[274]

ראש מועצת ג'וליס המכהן הוא וסאם נבואני, שנבחר לראשונה ב-2018 לאחר סיבוב שני. מועמדים נוספים הם עו"ד כמאל עמאר, עובד המועצה לשעבר סעיד חג'לה, סלים טריף, חוסאם כבישי.

במליאת המועצה היוצאת ובמליאה הנכנסת 9 מושבים.

ראש מועצת ג'לג'וליה הוא דרוויש ראבי, שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018.

בבחירות אלו עומדים לבחירה 11 חברי מועצה.

ראש מועצה מקומית גן יבנה הוא דרור אהרון מסיעת "דרור לגן יבנה", המכהן ברציפות מאז 2003. מולו התמודדו חברי המועצה מוטי יוסף וחיים שוחמי.

בבחירות אלו עמדו לבחירה 13 חברי מועצה.

הבחירות לראשות עיריית גני תקווה(11)
ליזי דלריצ'ה	7,322	73.45%
יניב שחר	2,647	26.55%

בראש גני תקווה, מועצה מקומית שהוכרזה כעיר ב-1 במאי 2023, עומדת ליזי דלריצ'ה המכהנת בתפקיד מאז 2013. בבחירות לראשות העיר התמודדה דלריצ'ה מול יניב שחר, אותו ניצחה ברוב גדול.

בבחירות אלו נבחרו למועצת העיר 13 נציגים בדומה לבחירות הקודמות. בבחירות אלו אושרו 4 רשימות לבחירה: רשימת "את" (את) בראשות ליזי דלהריציה זכתה ב-7 מנדטים ורוב מוחלט במועצה, "מאמינים באחדות בראשות טל מתתיהו" (שגב) זכו ב-3 מנדטים, "מתקדמים יחד עם יניב שחר" (יחד) זכו בשני מנדטים ו"גנת בהנהגת אלי רבי" (נ) זכו במנדט אחד.⁽¹¹⁾

ראש מועצת ג'סר א-זרקא, מוראד עמאש, המכהן מאז 2013 נבחר ב-2018 לכהונה נוספת.

בבחירות אלו עומדים לבחירה 13 חברי מועצה.

ראש מועצת ג'ש (גוש חלב) המכהן הוא אליאס אליאס, המכהן בקדנציה חמישית לא רצופה.

בבחירות 2018 למועצה נבחרו 9 נציגים שייצגו 6 רשימות שונות. גם בבחירות אלו עומדים לבחירה 9 מושבים במועצה.

בבחירות אלה אליאס לא התמודד לקדנציה נוספת. שריף ניג'ם ניצח עם 41.7% מהקולות. וגבר על עלם עלם שזכה ב-38.3%, גאנם חליחל שזכה ב-12.5%, וויסאם דיב שזכה ב-7.5%.^[275]

במועצה מקומית ג'ת התקיימו בחירות ב-2019, שנה אחרי הבחירות ברוב הרשויות. בבחירות אלו זכה חאלד גרה לאחר שניצח את קודמו מוחמד ותד.^[135][276]

בבחירות 2019 נבחרו 11 נציגים למועצה מטעם 9 רשימות שונות. ותד וגרה התמודדו שניהם למועצה מטעם רשימות פיקטיביות שקיבלו קולות ספורים כל אחת, וגרה שנבחר כראש המועצה נחשב לחבר המועצה ה-12.^[277]

בבחירות אלו התמודד ראש המועצה חאלד גרה מול אשרף חנדקלו, חוסאם ותד, עסאם שרקייה ופריד שרקייה ולא עלה לסיבוב שני. בסיבוב השני ניצח אשרף חנדקלו את חוסאם ותד ברוב של 51.98% לעומת 49.1% לותד.^[278]

ראש מועצת דבורייה המכהן הוא זוהיר יוספיה.

במועצת העיר 11 חברי מועצה מטעם 9 רשימות שונות. גם בבחירות אלו עומדים לבחירה 11 מושבים במועצה.

בבחירות אלו התמודד ראש המועצה זוהיר יוספיה מול השאם יוסף, נור אלדין יוסף, וריפעת עזאיזה. עזאיזה ניצח ברוב של 60.80% לעומת 25.85% ליוספיה.^[279]

ראש מועצת דיר אל-אסד המכהן הוא אחמד דבאח, שזו לו קדנציה שנייה לאחר שנבחר בשנים ב-2018 בסיבוב שני.

במועצת העיר 11 חברי מועצה מטעם 8 רשימות שונות. גם בבחירות אלו עומדים לבחירה 11 מושבים במועצה.

ראש עיריית דימונה, בני ביטון, משמש בתפקידו מאז 2013.

במועצת העירייה היוצאת חברים 15 נציגים מטעם 9 רשימות שונות. גם בבחירות אלו עומדים לבחירה 15 מושבים במועצה.

ביטון התמודד בבחירות אלה מול אבי בן זיקרי, המשנה למנכ"ל משרד הרווחה ודוברו של ראש העירייה לשעבר מאיר כהן.

הבחירות לראשות מועצת דיר חנא
סעיד חוסיין	4595	63.15%
סקסאם סאלם	2640	36.49%

בדיר חנא גבר סעיד חוסיין על ראש המועצה המכהן קאסם סאלם, שניצח את חוסיין בהפרש של 79 קולות בלבד בבחירות ב־2018.

11 המושבים במועצה יתפלגו בין אלתחאלוף אלוטני אלדימוקרטי (סיעת בת של בל"ד) (7) והחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (4). חמישה רשימות נוספות – בלאדי, אל־איתאחד, אל־טליעה ואלקראר אלבדיל – לא עברו את אחוז החסימה.

ראש מועצת דלית אל-כרמל המכהן, רפיק חלבי, משמש בתפקיד זו קדנציה שנייה. בנוסף הודיע חליל חלבי שיתמודד^[280] אך בהמשך פרש מהתמודדות בשל מצבו הבריאותי.^[281] מועמד נוסף הוא חבר הכנסת לשעבר אכרם חסון.

במועצה היוצאת ובמועצה הנכנסת 13 מושבים. בבחירות אלו התמודדו 14 רשימות, מתוכן 4 רשימות חדשות:^[282] הרשימה החדשה "בוקרא" (אמת), "אלדילאוי אלחור" (ג), "סנדיאת אלגבל" (ה), "אלדאלוי אולך" (חי), "אלאמל-התקווה" (טב), "קידמה ופיתוח" (יד), "אלאמל ואלאסלאת" (יף) של ראש העיר רפיק חלבי, "אלוופאא" (ך), "אלארד" (כן), "למען העתיד" (ע), "אלהדף אלמרסוד" (ץ), "צדק חברתי" (צדק), "קורמאל אלבלד" (ר) ו"הבית הדילאוי" (ת) בראשות המועמד לראשות העיר אכרם חסון המזוהה עם מפלגת תקווה חדשה.^[172]

לקראת הבחירות היה ניסיון שלא התממש להקים רשימה למועצה, בהובלת כמאל חלבי שתייצג את כל פלגי משפחת חלבי בעיר, משפחה המונה מעל 3,000 בעלי זכות בחירה ושלא תזדהה עם אחד המועמדים לראשות המועצה.^[283]

ראש עיריית הוד השרון המכהן הוא אמיר כוכבי, שזכה לראשונה בתפקיד לאחר סיבוב בחירות שני.

דוד ביטון הודיע בנובמבר 2022 על כוונתו לרוץ למועצה בראש רשימה עצמאית.^[284] בינואר 2023, הודיע איש העסקים ערן פרלמן כי יתמודד על ראשות העיר מטעם רשימה חדשה בראשותו בשם "תנופה".^[285][286] במרץ 2023 הודיע עו"ד יעקב בדור על התמודדותו על התפקיד גם כן.^[287] גם חברת מועצת העיר, עדי פרילינג אנקורי, הכריזה על התמודדותה לראשות העיר ולאחר מכן הסירה את התמודדותה ונשארה מועמדת למועצת העיר בלבד.^[288] גם חבר מועצת העיר נדב דואני, עורך הדין יעקב בידור ואיש העסקים יוסי עידן הכריזו על ריצתם לראשות העיר. בידור הצטרף לבסוף למועמד ערן פרלמן והסיר את מועמדותו ועידן פרש מהתמודדות לגמרי. איש התקשורת והמדיה שמואל קורייב, מקורבו של הרב יגאל כהן הודיע על ריצה למועצת העיר ברשימה דתית עצמאית, לבסוף לא הגיש את רשימתו ובחר לתמוך ולעבוד עם הרשימה הדתית המאוחדת "יש לך על מי לסמוך" בראשות חיים שאבי ומאיר טל. מועמדים נוספים הם מעיין דלל מזרחי ומאיר חלוואני ברשימת כחול לבן וכינרת כהן אלישע ברשימה עצמאית.

במועצת העיר הנכנסת 17 מושבים.

תוצאות לפני ספירת המעטפות הכפולות: 17 המנדטים בבחירות למועצת העיר התחלקו כך: סיעתו של ראש העירייה 6 מנדטים, הסיעות של אחים לנשק, ערן פרלמן ונדב דואני 2 מנדטים כל אחד. הסיעות של מעיין דלל וחלוואני, דוד ביטון, חיים שאבי, הליכוד וכנרת אלישע כהן קיבלו מנדט אחד כל אחד.

אמיר כוכבי ראש העירייה המכהן זכה בהצבעה לראשות העיר עם 56.6% מקולות המצביעים, המתחרים נגדו ערן פרלמן עם 24.9% ונדב דואני עם 18.6%.^[289]

ראש מועצת הר אדר המכהן חיים מנדל שקד, שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018, התמודד לכהונה נוספת בתפקיד מול ראש המועצה לשעבר חן פיליפוביץ.^[290]

על תשעת מושבי המועצה התמודדו שתי רשימות: יחד בתנופה של פיליפוביץ והר אדר שלנו של שקד.

ראש עיריית הרצליה המכהן, משה פדלון, המשמש בתפקיד מ־2013, התמודד לכהונה נוספת בתפקיד מטעם המחנה הממלכתי הרצליה, ומולו התמודד יריב פישר מטעם "יש עתיד".^[291] יוסי פרי הודיע על התמודדות^[292] אך פרש.

מועצת העיר מונה 21 מושבים, עליהם התמודדו 11 רשימות: גשר בראשות אלעד צדיקוב, הרצליה למען תושביה בראשות דוקטור שמואל סעדיה עורך דין, חוזה חדש בראשות דנה אורן ינאי, אחדות מסורת ציונות בראשות צבי וייס וירון עולמי, המחנה הממלכתי הרצליה בראשות משה פדלון, הליכוד, רשימת מערב הרצליה ליברלית בראשות הדר לוסטיג, מרצ הירוקה בראשות עופר לוי, יש עתיד ליברלי יריב פישר איל פביאן, רוח צעירה בהרצליה בראשות דניאל אייזנברג צדיקים ומפלגת ש"ס.^[293]

לרשימתו של פדלון התאחדה רשימתה של חברת המועצה מאיה כ"ץ^[294] והפכה למזוהה עם המחנה הממלכתי.^[295]

לרשימת יריב פישר התאחדה סיעת החופש לבחור בראשות איל פביאן.^[296]

תוצאות: בבחירות למועצת העיר: יש עתיד ליברלי בראשות יריב פישר 6 מנדטים, המחנה הממלכתי בראשות משה פדלון 5 מנדטים, חוזה חדש בראשות דנה אורן ינאי 3 מנדטים, מרצ-הירוקה בראשות עופר לוי 3 מנדטים, הליכוד 2 מנדטים, אחדות מסורת וציונות 1 מנדט, ש"ס 1 מנדט. יריב פישר, ראש העיר הנבחר קיבל 50.34% מקולות המצביעים בעוד שמשה פדלון קיבל 49.66% מהקולות.^[297][289] אחוז ההצבעה בהרצליה בבחירות 2024 עומד על 49.8%.

זיו דשא, ראש המועצה המקומית זכרון יעקב מכהן בתפקיד מאז יולי 2016. מולו התמודדו מאיר ליאני, אלי אבוטבול וצילה רשף.

במועצה היוצאת מכהנים 13 חברי מועצה ובמועצה הנכנסת 15 מושבים.

בבחירות אלי אבוטבול קיבל מעל 45% מהקולות ונבחר לראשות העיר, והדיח את ראש המועצה המכהן, זיו דשא, שקיבל רק כ-36% מהקולות.^[298]

ראש מועצת זמר הוא תמים חרזאללה, שנבחר לראשונה ב-2018 לאחר סיבוב בחירות שני. מולו התמודד גאזי גאנם.

במועצת העיר הנכנסת 9 מושבים.

בבחירות שהתקיימו קיבל חרזאללה כ-47.19% מהקולות והפסיד לגאזי גאנם שזכה עם 52.81%.

ראש מועצת זרזיר הוא אמיר מזאריב, שנבחר לראשונה ב-2018 לאחר סיבוב בחירות שני. מול מזאריב התמודדו 3 מועמדים.

במועצת העיר הנכנסת 9 מושבים.

בבחירות שהתקיימו קיבל מזאריב כ-19% מהקולות ולא עלה לסיבוב השני שבו התמודדו עאטף גריפאת וחסן הייב, שקיבלו כל אחד מעל 30% מהקולות.

ב-2018 נבחר צביקה גנדלמן בשנית לראשות עיריית חדרה. באוקטובר 2021 הואשם גנדלמן בעבירות אחדות, בהן מרמה והפרת אמונים, ובעקבות זאת הושעה בינואר 2022 מכהונתו למשך שישה חודשים, שלאחריהם הושעה לשנה נוספת.^[299] גנדלמן הוחלף בידי סגנו ניר בן חיים מסיעת כולנו, שמונה לראש העיר בפועל ונשאר בתפקידו לאחר שגבר בהצבעת מועצת העיר על יו”ר סיעת ’מחוברים’ בעיר, יניב דרי.

ניר בן חיים התמודד לכהונה נוספת עם סיעתו 'אור' בתמיכת הליכוד. גם יניב דרי הכריז על התמודדותו לראשות העיר עם סיעתו 'מחוברים' בתמיכת 'המחנה הממלכתי'. מועמדים נוספים שהתמודדו הם חבר המועצה ומחזיק תיק החינוך טל אליהו, ובועז ביטון יו"ר 'המחנה המאמין'.

מספר חברי מועצת העיר גדל בבחירות 2018 ל-21 ונותר במספר זה בבחירות אלו.

מפלגות ש”ס, הציונות הדתית, עוצמה יהודית ויהדות התורה, רצו למועצת העיר תחת רשימה אחת בשם 'המחנה המאמין', הכוללת בתוכה את רוב המפלגות והתנועות הדתיות-מסורתיות בעיר.^[300] סיעת "זהות יהודית" בראשות מלכיאל אלבז רצה בנפרד.

סיעות נוספות שהתמודדו למועצת העיר:

• "חדרה מנצחת" בראשות עו"ד טל אליהו, שנפטר ב-9 במרץ, כשבוע וחצי לאחר הבחירות
• "חדרה ביתנו" בראשות רומן גישר
• "יחד למען השכונות" בראשות צ'יקו וקנין
• "עידן חדש" בראשות טספאי אדרג'או
• "דור השינוי" בראשות גדם מהרט
• "הליכוד" בראשות שלמה בוזגלו

בבחירות לראשות העיר, קיבל ניר בן חיים מעל 47% מהקולות והוא ממשיך בתפקידו כראש העירייה.^[301]

ראש עיריית חולון, מוטי ששון, המכהן בתפקיד ברציפות מאז 1993, התמודד לכהונה נוספת. בדצמבר 2022 הודיע ניסן זכריה כי יתמודד מול ששון בראשות סיעה חדשה בשם "יחד - בונים עיר בטוחה וחכמה".^[302] כחודש לאחר מכן הודיעה על התמודדותה לראשות העיר גם אשת העסקים ענת כינורי.^[303] במרץ 2023 הודיע שי קינן על התמודדותו לראשות העיר. באפריל 2023 הודיע חבר המועצה מורן ישראל, שהתמודד על ראשות העיר גם ב-2018, על התמודדותו לראשות העיר.^[304] מועמדים נוספים הם חבר המועצה יעקב מזרחי וחברת המועצה לשעבר ד"ר קרן גונן (חולון בראש) שהתמודדה אף היא על התפקיד ב-2018. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) שקלה אף היא להתמודד בחולון אך בהמשך הודיעה כי לא תתמודד על התפקיד.^[305]

מספר המושבים במועצת העיר היוצאת ובנכנסת הוא 27.

במאי 2023 הודיע מנכ"ל מפלגת הציונות הדתית, כי המפלגה תריץ רשימה מטעמה בעיר.^[306]

באוגוסט 2023 הודיע יו"ר מרצ חולון, כי המפלגה תריץ רשימה מטעמה למועצת העיר בשם "מרצ חולון חופשית".

ראש מועצת חורה, חאבס אלעטאונה, נבחר לראשות המועצה ב-2018 בעקבות פרישת קודמו לתפקיד.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 13.

ראש מועצת חורפיש ח'יר אל דין עבדאללה, שנבחר בבחירות מיוחדות ביוני 2021 במקום רפיק מרעי שהתפטר,^[307] לא התמודד בבחירות אלו, ועל ראשות המועצה התמודדו 6 – מאג'ד עאמר (רשימת השחר החדש), שפיק פארס (רשימת אלנור), מוניב בדר (רשימת נדר), פתחי שנאן (הרשימה המשותפת), אנוור עאמר (רשימת חורפ'ש) ושכיב שנאן (רשימת "למען חורפיש").

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9. למועצה התמודדו 15 רשימות שונות.

בבחירות נבחר אנוור עאמר לאחר שזכה ב-53.6% מהקולות.

ראש עיריית חיפה, עינת קליש רותם, (רשימת חיים בחיפה) נבחרה לראשונה ב-2018 לראשות העירייה.

במועצת העיר היוצאת 31 מושבים (מספר המושבים המקסימלי), והיא הורכבה מ-15 סיעות שונות (מתוך 26 שהתמודדו בבחירות 2018).

ביולי 2021 קמה התאגדות כנגד ראש העירייה המכהנת בשם "מועצת השינוי". "מועצת השינוי" מתנגדת לראש העיר ואף הצליחה לשלול את שכרם של שלושה מסגניה ולמנות שני סגנים בתואר מטעמם. מתוקף כך מועצת העיר היא "מועצת מיעוט" ולקליש-רותם אין רוב במועצה. בבחירות אלו התמודדו לא פחות מ-12 מועמדים לראשות העיר.

• ראש העירייה המכהנת עינת קליש רותם תתמודד שוב מטעם סיעתה "חיים בחיפה",^[308] הפעם ללא תמיכת מפלגת העבודה.^[309]
• עורך הדין דוד עציוני הודיע כי יתמודד על ראשות העיר מטעם סיעה חדשה בשם "הבית שלנו"^[310] ואליו חברה תמי ברק, חברת מועצה שנבחרה ברשימתו של עציוני אך במהלך הקדנציה עברה לרשימת "מהפך".^[311] עציוני ורשימתו נתמכים על ידי מפלגת תקווה חדשה.^[312]
• בדצמבר 2021, הודיע אביהו האן ("הירוקים של חיפה") כי יתמודד מטעם סיעתו על ראשות העיר.^[313] האן נתמך על ידי מפלגת כחול לבן.^[314]
• יעקב בורובסקי, שהתמודד בבחירות 2008 ו-2013, התמודד לראשות העיר מטעם רשימת "מחוברים לחיפה".^[315] אל בורובסקי חברו הילה לאופר מסיעת "הירוקים של חיפה" ויעקב פיינגולד מסיעת "מהפך"^[316]
• חבר מועצת העיר צביקה ברבי (אכפת לי מתושבי חיפה) הודיע כי יתמודד מטעם רשימתו לראשות העיר^[317]
• חברת המועצה שרית גולן-שטיינברג (חיפה בשבילנו חוזה חדש).^[318]
• חבר המועצה קיריל קארטניק, שנבחר מטעם סיעת "חיפה מתחדשת", התמודד בראש רשימה עצמאית בשם "אני חי פה" והתמודד מטעמה לראשות העיר.^[319][320]
• מנדי רבינוביץ', מנהל בית בירם, החטיבה העליונה של בית הספר הריאלי התכוון להתמודד,^[321] ואף דווח כי סגר דיל עם הליכוד,^[316] אך לבסוף לא עשה זאת.
• חבר המועצה ניר שובר (שנבחר מטעם סיעתה של ראש העירייה, "חיים בחיפה") התמודד ברשימה עצמאית בשם "חיפה פיתוח".^[322][323] ביוני 2023 הודיע על התמודדותו גם על ראשות העיר.^[324]
• במפלגת "יש עתיד" שקלו להציג את מועמדותו של חבר הכנסת אלעזר שטרן, תושב הושעיה באותה עת, לראשות העיר.^[325] ב-14 במאי 2023 הודיע שטרן רשמית שלא יתמודד על ראשות העיר.^[326] ביום סגירת הרשימות הודיע יוסי שלום נציג יש עתיד על התמודדות לראשות העיר,^[327] לאחר קריסת המגעים לאיחוד עם רשימתו של ראש העירייה יונה יהב.^[328]
• ראש העירייה בין השנים 2003–2018, יונה יהב, הכריז ביוני 2023 על מועמדותו על ראשות העיר.^[329] בנוסף, התקיימו מגעים עם מפלגת יש עתיד על ריצה ברשימה משותפת.^[330] ב-20 בספטמבר הגיש יהב את מועמדותו בראשות רשימת "חיפה שלנו"^[331]
• יצחק בלס חבר מועצת העיר, נציג "חיפאים יחד מנצחים יחד", הודיע כי יתמודד למועצת העיר ולראשות העיר.^[332]
• אבראהים גטאס בראשות רשימת "למען ילדינו", המועמד הערבי הראשון מאז 2008.^[333]

• באוגוסט 2022, סיעת "שדולת הגמלאים" הודיעה כי סגן ומ"מ ראש העירייה לשעבר, ישראל סביון יעמוד בראשה בבחירות הבאות.^[334]
• טטיאנה ג'ון תעמוד בראשות רשימת ישראל ביתנו למועצת העיר.^[335]
• סיעת אגודת ישראל, בה הנציג הוותיק אריה בלינטנטל, פרש מראשות הרשימה ופינה את מקומו לאברהם (אברימי) שטרן, מנהל סניף המפלגה בחיפה וחסיד סרט ויז'ניץ.^[336][337] התקיימו מגעים לאיחוד בין אגודת ישראל לש"ס,^[338] אך לבסוף החליטו המפלגות לרוץ בנפרד.^[339]
• לזר קפלון, יו"ר ישראל ביתנו במועצה הודיע כי יתמודד בראש רשימה עצמאית^[319], ושמה "דהא חיפה".^[340]
• סיעת "צעירי חיפה" שרצה בבחירות הקודמות יחד עם רשימתו של יונה יהב ובבחירות 2013 יחד עם מפלגת יש עתיד, תתמודד בנפרד מרשימתו של יהב,^[319] ויחד עם מפלגת יש עתיד ומרצ.^[341]
• יואב רמתי, חבר מועצת העיר שנבחר מטעם הבית היהודי ונתמך על ידי עוצמה יהודית,^[342] הודיע כי יתמודד מטעם רשימה משותפת בשם חדש יחד עם נציג מפלגת הציונות הדתית, יוסי הניג,^[343] אך מגעים אלה התפרקו^[342] ולבסוף התאחד רמתי עם רשימת "נטו" של עודד סושרד, ביחד הקימו את רשימת "ציונות נטו".^[344] יוסי הניג התמודד בראש הציונות הדתית באופן עצמאי.^[345]
• אבי ויצמן, יו"ר המועצה הדתית לשעבר וחבר מועצה וסגן ראש העירייה לשעבר מטעם ש"ס, שקל להתמודד ברשימה עצמאית למועצה, שתתחרה בש"ס.^[346] ויצמן הביע תמיכה בראש העיר לשעבר יונה יהב^[347] ולבסוף לא הגיש רשימה למועצת העיר.^[348]
• סיעת הליכוד קיימה בחירות מקדימות לרשימה ב-10 ביולי. שני המועמדים על ראשות הרשימה היו יו"ר הסיעה וסגן ראש העירייה לשעבר שמשון עידו ויניב בן שושן.^[349] בבחירות נבחר יניב בן שושן להוביל את רשימת הליכוד שאחריו ברשימה חבר המועצה אלי בן דיין ועידו רק במקום החמישי.^[350]
• רשימה חדשה בשם "התושב במרכז" בראשות יו"ר ועד שכונת נווה שאנן יעקב שטרית.^[351]
• הפעילה החברתית רתם אלכסנדרי הודיעה על התמודדות למועצת העיר באופן עצמאי וחברה לרשימת מרצ^[352] לבסוף התאחדה עם "יש עתיד-צעירי חיפה"^[341]
• הפעיל החברתי יהורם שטרית מתכוון להתמודד בראש רשימת "נוע נוע" למועצת העיר,^[353] לבסוף שטרית אינו הגיש את רשימתו והביע תמיכה ביונה יהב.^[354]
• ב-8 באוגוסט הצביעה האספה הכללית של תנועת "רוב העיר" של עומדים ביחד על התמודדות כרשימה בבחירות למועצת העיר.^[355] ב-18 בספטמבר התכנסה האספה בשנית והצביעה על רשימת התנועה, הפעילה החברתית סאלי עבד נבחרה לעמוד בראש הרשימה.^[356]
• רשימת "דגל לתושב", בראשות סגן ומ"מ רה"ע מיכאל אלפר.^[144]
• חיפה בשבילנו חוזה חדש – איחוד של רשימתה של שרית גולן המתמודדת לראשות העיר ושל חוזה חדש, תנועה המאגדת את ארגוני המחאה נגד הרפורמה המשפטית.^[357]
• במרץ 2023 נציג מפלגת חד"ש בחיפה רג'א זעאתרה התפטר ממועצת העיר ועבר לגור במצרים,^[358] ביולי חזר והתמודד על ראשות חד"ש חיפה.^[359] תחילה התקיימו מגעים על איחוד סיעות חד"ש, בל"ד והכוחות הערבים העצמאיים בעיר על מנת למנוע בזבוז קולות^[360] (בבחירות הקודמות בל"ד ורשימת חיפאנא הערבית לא עברו את אחוז החסימה), אך מגעים אלה קרסו^[361] ולבסוף למועצת העיר התמודדו חד"ש בראשות זעאתרה, ביחד עם פאחר ביאדסי דובר העירייה בערבית,^[362] בל"ד בראשות שרבל דקוור^[363] ו"למען ילדינו" בראשות אבראהים גטאס, איש בל"ד, שהתמודד גם לראשות העיר.^[333] אניס ארמלי שעמד בראשות "חיפאנא" בבחירות הקודמות התמודד ברשימתו של יוסי שלום.^[327]
• נחשון צוק, חבר סיעתה של ראש העירייה קליש וממלא מקומה לשעבר, התמודד ברשימה עצמאית בשם "טק והעיר".^[364]

בבחירות בסיבוב הראשון התמודדו 12 מועמדים: יונה יהב קיבל 36% מהקולות. דוד עציוני קיבל 22%, יעקב בורובסקי קיבל 11.7%, אביהו האן קיבל 9.5%, עינת קליש, ראש העיר היוצאת, קיבלה 4.5% ולא זכתה אפילו במנדט אחד למועצה. צבי ברבי קיבל 2.3%, שרית גולן קיבלה 4.6%, לזר קפלון קיבל 1.3%.

היות שאף מועמד לא קיבל 40% מהקולות כנדרש, התקיים סיבוב שני. בסיבוב השני התמודד יונה יהב נגד דוד עציוני. יהב ניצח עם 62.6% מהקולות.

רשימה	אחוזים	מושבים
חיפה שלנו בראשות יונה יהב	13.79	5
הירוקים כחול לבן	7.9	3
הבית שלנו בראשות דוד עציוני	7.08	2
חוזה חדש	6.7	2
הליכוד	4.99	2
חיפה ביתנו	4.91	2
יש עתיד וצעירי חיפה	4.78	2
שדולת הגמלאים	4.5	2
חד"ש	4.36	2
אני חי פה	3.91	1
מחוברים לחיפה ולקריית חיים	3.74	1
מפלגת ש"ס	3.5	1
אגודת ישראל המאוחדת	3.37	1
דגל לתושב	3.3	1
אחדות הציונות הדתית	3.03	1
רוב העיר	3	1
בל"ד	2.96	1
אכפת לי מתושבי חיפה	2.84	1
חיים בחיפה בראשות עינת קליש רותם	2.22	0
ציונות נטו	1.9	0
חיפה פיתוח	1.83	0
למען ילדינו	1.28	0
התושבים במרכז	1.21	0
טק והעיר	0.72	0
חיפאים יחד מנצחים יחד	0.35	0

הבחירות לראשות מועצת חצור הגלילית(2)
מיכאל קבסה	2,874	51.46%
שמעון סויסה	2,711	48.54%

ראש מועצה מקומית חצור הגלילית, שמעון סויסה, התמודד לכהונה רביעית בתפקיד אך הפסיד למיכאל קבסה, בפער של כ-150 קולות.

ב-8 בפברואר 2024 שאול כמיסה, שהתמודד על ראשות המועצה הכריז על הסרת מועמדותו ותמיכה במועמד מיכאל קבסה.

11 המושבים במועצת חצור הגלילית התחלקו בין ששה מפלגות: הרשימה המאוחדת ש"ס ואגודת ישראל (גשר) זכתה בשלושה מושבים, ערבות הדדית (יד), מחל בראשות סוויסה שמעון (מחל) וחצור אחת מנצחת (רז) של קבסה זכו בשני מושבים כל אחת, ועושים טב (טב) וחצור יחד (פ) זכו במושב אחד.⁽²⁾

חריש, שהייתה מועצה מקומית בבחירות 2018 והוכרזה כעיר במאי 2022 גדלה באופן חד מאז הבחירות 2018 ומספר בעלי זכות הבחירה גדל מכ-2,700 לכ-20,000.

ראש העירייה המכהן יצחק קשת המשמש בתפקיד מ־2013 התמודד לכהונה נוספת מטעם הליכוד, כאשר מולו התמודדו איציק לב מטעם סיעת "דרך ארץ", עידית ינטוב מטעם סיעת "חריש ביתנו" (נציגותה המקומית של ישראל ביתנו), יוחאי פרג'י מטעם מאמינים בחריש, ומשה בן זיקרי המתמודד מטעם מפלגת עוצמה לחריש.^[365][366]

בבחירות 2018 נבחרו למועצה 9 חברים אך בעקבות הגידול החד באוכלוסייה עלה מספר המושבים במליאה ל-15. עשר רשימות התמודדו למועצה. סיעת הליברלים, שזכתה ב-3 מנדטים ב-2018, הודיעה כי תתמודד גם בבחירות אלו.^[367] היא מזוהה עם יש עתיד. כמו כן, תתמודד רשימת אחדות ומסורת המאגדת את כלל הקהילות החרדיות בעיר ובראשה נציג דגל התורה דוד פינקל.^[144] רשימות נוספות הן אפשר אחרת הכח שלכם בחריש, מאמינים בחריש בראשות יוחאי פרג'י ציונית דתית מסורתית, עוצמה לחריש בראשות משה בן זיקרי, בית טב לחריש ציונות דתית מחברת, דרך ארץ בראשות יצחק לב, המזוהה עם המחנה הממלכתי, חריש ביתנו בראשות עידית ינטוב, הליכוד בראשות יצחק קשת, התאחדות הספרדים שומרי תורה (ש"ס).^[368]

ראש המועצה המקומית טובא-זנגרייה, ויסאם פאיז עומר, נבחר לראשונה ב-2018 לתפקיד, אז גבר על קודמו חוסיין אל-הייב. בבחירות אלו התמודדו השניים זה מול זה פעם נוספת, כשברקע כוונה להגיש נגד שניהם כתבי אישום באשמת שוחד.^[369][370]

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9 ולמועצה התמודדו שתי רשימות – "טובא זנגריה תחילה" (ח) בראשות חוסיין אל-הייב ו"חופש השינוי והשוויון" (מרצ) בראשות ויסאם פאיז עומר.

בבחירות 2018 לעיריית טבריה נבחר רון קובי לראשות העיר, יחד עם מועצה בת 15 חברים, בין חבריה גם יוסי בן דוד, ראש העירייה היוצא שהוביל את האופוזיציה במועצת העיר והיא, שהייתה לעומתית לקובי וסיעתו, לא אישרה את תקציב העירייה לשנת 2019 ולאחר מספר ניסיונות נוספים והארכות שלא סייעו להעברת התקציב פיזר שר הפנים את מועצת העיר. בהמשך, לאחר עתירות, ביטול זמני של פיזור המועצה ושימוע לראש העיר, הודח קובי ב-13 בינואר 2020 ומונתה לטבריה ועדה קרואה בראשות שמעון מעתוק, שהוחלף אחרי פחות משנה על ידי בועז יוסף.

רון קובי הצהיר שיתמודד פעם נוספת על התפקיד ממנו הודח, גם ראש העירייה לשעבר יוסי בן דוד^[371] הכריז על התמודדות וכן מספר דמויות נוספות: עורך הדין מאיר אלמקייס,^[372] אביב יצחק עם רשימת "העיר שלנו",^[373] חבר מועצת העיר לשעבר דודיק שטרית^[374] עם רשימת "הדרך לשינוי", בעל המוסך יניב כהן^[375] עורך הדין יוסף טויטו, העיתונאי אופיר נחמני,^[376] מנכ"ל העירייה לשעבר ומנהל מוסדות רבי מאיר יוסי נבעה,^[377] והמתווך ויועץ הנדל"ן אשר דהן.^[378]

ביולי 2023 אושר בכנסת תיקון לחוק הרשויות המקומיות שמבטל את תקופת הצינון הנדרשת מיו"ר וחברי ועדה קרואה להתמודד ולכן כונה "חוק טבריה", מכיוון שיאפשר ליו"ר הוועדה הקרואה בטבריה בועז יוסף, להתמודד על ראשות העירייה. בעקבות אישור החוק עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ לביטול החוק. ב-30 ביולי 2023 שופטי בג"ץ פסלו את מועמדותו של בועז יוסף לראשות עיריית טבריה וקבעו כי החוק יחול מהקדנציה הבאה.

ב-9 בספטמבר חבר עו"ד מאיר אלמקייס לעו"ד שני אילוז ובכך פרש מן המרוץ לראשות העיר.^[379]

ב-19 בספטמבר פרשה עו"ד שני אילוז מן המרוץ לראשות העיר וחברה למועמד רון קובי.^[380]

ב-28 בספטמבר פורסמה רשימת המועמדים הסופית, הכוללת חמישה מועמדים: יוסי בן דוד, רון קובי, אביב יצחק, יוסי נבעה ודודיק שטרית.

ב-11 בפברואר הודיע יוסי בן דוד על פרישה מהמירוץ לראשות עיריית טבריה.

בבחירות נבחר יוסי נבעה לאחר שקיבל מעל 51% מהקולות.

בבחירות אלו עמדו לבחירה 17 חברי מועצה.

ראש המועצה המקומית המכהן של טורעאן הוא מאזן עדוי, שניצח ב-2018 את קודמו לתפקיד עימאד דחלה ושני מועמדים נוספים בסיבוב הראשון. בבחירות אלו נותר עדוי המועמד היחיד לתפקיד לאחר שהמועמד עלי חילאל פרש מהמירוץ עקב איומים על חייו^[381] וכעבור יומיים פרש גם מועמד חד"ש חבר המועצה עבד אלחמיד ח'יראללה ממועמדותו לראשות המועצה בנסיבות דומות.^[382] עדוי נבחר בשנית ברוב של 68.61% בעד מועמדותו.⁽¹⁰⁾

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 13 ועל המקומות במליאה התמודדו 7 רשימות: "אלאחוה" (עד) בראשות שאהר עדוי, רשימה שהורכבה כולה מבני משפחת עדוי, זכתה ב-4 מנדטים והייתה לרשימה הגדולה במועצה. 4 רשימות זכו ב-2 מנדטים כל אחת: "אלדאל" (ד) בראשות סאיל דחלה, "חזית דמוקרטית לשלום ולשוויון טורעאן" (ו) בראשות עבד אלחמיד ח'יראללה הקשורה למפלגת חד"ש הארצית, "אלסלאח ותגייר" (נר) בראשות סארי דחלה ו"שבאב טורעאן" (ק) בראשות וסים סלאמה. "אלעהד" (י) בראשות עבד אלמנועם סבאח קיבלה מנדט אחד ו"נבד אלבלד" (ך) בראשות ראש המועצה מאזן עדוי, שכנראה שימשה כרשימה פיקטיבית במטרה לקבל מנדט נוסף במליאה, קיבלה 55 קולות בלבד.⁽¹⁰⁾

בטייבה התקיימו בחירות ב-2019, שנה אחרי הבחירות ברוב הרשויות. בבחירות אלו זכה שועאע מסארווה מנצור לקדנציה שנייה, לאחר שנבחר בפעם הראשונה ב-2015.^[135][383] יחיא חאג' יחיא התמודד מולו בבחירות.

בבחירות 2019 נבחרו 15 נציגים למועצה מטעם 11 רשימות שונות. רשימתו של מנצור לא נבחרה למועצה והוא נחשב לחבר המועצה ה-16.^[384] גם בבחירות אלה נבחרו 15 נציגים למועצה.

בבחירות קיבל ראש העיר המכהן מנצור 47.1% מהקולות, בעוד שיריבו יחיא קיבל 51% ולכן נבחר לתפקיד והדיח את ראש העיר המכהן.

ראש עיריית טירה הוא עו"ד מאמון עבד אלחי, המכהן בתפקיד משנת 2008. בבחירות אלו ניצח עבד אלחי בסיבוב הראשון 3 מתמודדים מולו.

15 המקומות במועצת העיר התחלקו בין 4 הרשימות שזכו ב-2 מנדטים ו-7 רשימות שזכו במנדט אחד. בבחירות אלו התמודדו 16 רשימות בקלפי על 15 המקומות במועצה. "סיעת אלמואחדה" זכתה ב-3 מנדטים, "רשימת השלום" זכתה ב-2 מנדטים ו-10 רשימות זכו במנדט אחד כל אחת.

ראש העירייה טירת כרמל הוא אריה טל, המכהן בתפקיד זו קדנציה חמישית (לא רצופה) כשבחירות האחרונות נבחר שוב לתפקיד בסיבוב שני. את רשימת הציונות הדתית בעיר יוביל שגיא בן לישה.^[145] אלי כהן, אשר כיהן כסגן ראש עיריית קריית ים ועבר לעיר בעקבות בת-זוגו, הודיע כי יתמודד לראשות העיר מטעם רשימה חדשה אליה הצטרפה חברת מועצת העיר אפרת דוד ששון.^[385] כהן זוכה גם לתמיכת ש"ס.^[386] גם אריה פרג'ון הודיע כי יתמודד.^[387]

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 15.

ראש עיריית טמרה המכהן, ד"ר סוהיל דיאב, המכהן מ־2013, התמודד לכהונה נוספת כראש העירייה, מול מוסטפא אבו רומי ומוסא אבו רומי.

15 רשימות התמודדו על 15 המושבים במועצת העירייה: אל־נג'אח, אל־אמל, אל־תחאלוף אל־טאמראוי ללתג'ייר ג'בהאת טמרה אל־דימוקרטיה ואל־מחבה ואל־מוסאוא, אל־אדמון, איעמאר טמרה, אל־אסראא, וחדת אלופאק, אל־וחדה אל־טמראויה, קיאדה קאדרה, חיראכ, אל־אנתמא, אל־חארה אל־פוקה, טמרה בלדי, אל־ראסלה ואל־תקדום ואל־אזדהאר.

ראש המועצה המקומית יאנוח-ג'ת מועדאד (מודי) סעד החליט לא להתמודד בשנית והוא הוחלף על ידי והיב סייף, היחיד שהגיש מועמדות לראשות המועצה.^[388]

במליאת המועצה היוצאת היו 9 מנדטים שייצגו 9 רשימות מועמדים שונות, מספר מנדטים שעומד לבחירה גם בבחירות אלו, בהן מועמדות 10 רשימות שונות, רובן משפחתיות.^[388]

ראש המועצה המקומית יבנאל מאז 2018 הוא שניר דניאל אריש, שגבר על קודמו בתפקיד רוני כהן בסיבוב השני.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9.

ראש העירייה המכהן הוא רועי גבאי, שנבחר בבחירות מיוחדות לראשות העיר ב-15 בנובמבר 2022, לאחר פטירתו של ראש העירייה הקודם צבי גוב-ארי. גבאי נבחר ברוב של 51% כשהוא מנצח את ממלא מקום ראש העירייה חיים מסינג שקיבל 47% מהקולות ואת חבר המועצה שמעון עשור.^[389] מול רועי גבאי התמודדו בבחירות אלו יו"ר סיעת "יבנאים" סגן ראש העירייה אלי מזוז וחבר המועצה לשעבר ומנכ"ל קבוצת אלמנטס אלון רוזן שמחליף את גוב-ארי בראשות סיעת "יבנה שלנו".

מספר המנדטים במועצת העיר היוצאת עמד על 15, מהם 5 לסיעת "יבנה שלנו" ושאר ה-10 התחלקו בין 6 רשימות נוספות. בבחירות אלו יעלה מספר המנדטים לבחירה ל-17. למועצה התמודדו 9 רשימות: "יבנה שלנו בראשות אלון רוזן" (א), "בתי ישראל בראשות שמעון זריהון" (דף) המזוהה עם העדה האתיופית,^[390] "חוזה חדש ביבנה בהובלת ליאור ולי-אור" (יש), איחוד בין "יבנה שלנו" בראשות ליאור דדוש והסניף המקומי של תנועה "חוזה חדש" בראשות לי-אור דיין אטיאס,^[391] "יבנאים בראשות אלי מזוז" (לב), "הליכוד בראשות עו"ד מאיר דהן" (מחל), "החינוך בראש - רונית ארנפרוינד יבנה ליברלית" (פה), רשימה בעלת זיקה למפלגת יש עתיד,^[172] "יבנה במרכז בראשות רועי גבאי" (קל) סיעתו של ראש העיר המכהן, אליה הצטרף למקום השני חיים מסינג שהפסיד לגבאי בבחירות המיוחדות,^[392] "יבנה למען התושבים" (רק) בראשות המשנה לראש העיר שחר סימנה, רשימה שהתמודדה בבחירות הקודמות בשם "יבנה עיר אחת" ו"שס בראשות פאלי כהן" (שס). סיעת "מקומי יבנה" שזכתה בשני מנדטים בבחירות הקודמות לא התמודדה בבחירות אלו.

הבחירות לראשות עיריית יהוד-מונוסון (סבב ב')(17)
יעלה מקליס	4,723	38.79%
אמנון סעד	7,454	61.21%

בראשות עיריית יהוד-מונוסון עמדה לפני הבחירות יעלה מקליס שזכתה בקדנציה שנייה בסיבוב השני התמודדה לקדנציה שלישית. חבר המועצה ליאור גלבוע, ראש סיעת "הנבחרת הצעירה בראשות העיר" ואחד המועמדים בבחירות 2018, הכריז בנובמבר 2022 על מועמדותו לראשות העיר.^[393] בנוסף הכריזו על מועמדותם חבר המועצה וסגן ראש העירייה לשעבר, אמנון סעד^[394] ויובב גוניקמן, ראש מטה מפלגת יש עתיד בעיר,^[395] שבהמשך הצטרף כמספר 2 לרשימתו של סעד. הדר מימון, חבר המועצה וראש רשימת "יהוד הירוקה והליברלית", הודיע על מועמדותו חודש לפני הגשת הרשימות.^[396] בסיבוב הראשון לא זכה אף מועמד ב-40% מהקולות ובסבב השני התמודדו יעלה מקליס ואמנון סעד שזכה בבחירות עם רוב של 61.21% מהקולות.

במועצת העיר היוצאת 15 מושבים אשר התחלקו בין 8 רשימות שונות וגם בבחירות אלו מספר המושבים לבחירה היה 15, עליהן התמודדו 11 רשימות. 6 רשימות זכו ב-2 מנדטים: אץ בראשות אמנון סעד (אץ), "יחד" (דף) בראשות יעלה מקליס, טב (טב) בראשות שמעון בונפיל הצוות המנצח, רשימה בזיקה למפלגת "הציונות הדתית",^[172] לאחר שזו התאחדה עם מפלגת הבית היהודי שיוצגה במועצה היוצאת,^[397] " רק באחדות ננצח בהנהגת ליאור גלבוע ורדי בושרי וערן דוד" (כן), קולנו נוה (קנ) ו"יהוד מתחדשת" (שס) המזוהה עם מפלגת ש"ס.^[172] רשימות "יהוד הירוקה והליברלית" (ה) בראשות הדר מימון, "מנהיגות ועשייה מהלב בהנהגת יוסי חזן" (ע) ו"ברק בעשייה בראשות ברק עטרי" (רק) זכו במנדט אחד. רשימת "מ בראשות מוטי גרון אורי מיטלמן" (מ) שבזיקה לליכוד^[172] ו"המשמר החברתי בראשות נועם אהרון ואלעד עזר" (צ) לא עברו את אחוז החסימה.⁽¹⁷⁾ חבר המועצה חיים מימון הודיע בתחילה על הקמת רשימה בשם "קולנו יהוד"^[397] אך בסופו של דבר השתלב במקום ה-8 ברשימת "יחד".

רובע נוה מונוסון, שהיה בעבר יישוב עצמאי, מוגדר מאז 2006 כ"רובע עירוני סטטוטורי" ומתקיימות בו בחירות בפתק שלישי למנהלת המקומית בה 9 חברים. רשימת קולנו נוה, המתמודדת היחידה בבחירות אלו מאז הקמת המנהלת, הייתה גם בפעם הזאת הרשימה היחידה שהתמודדה לוועד הרובע העירוני.⁽¹¹⁾

ראש מועצה יסוד המעלה, אילן אור, המכהן בתקופת כהונה שנייה לא התמודד בבחירות אלו. על ראשות המועצה התמודדו עודד מזרחי מסיעת "יחד", שהפסיד בבחירות 2018 לאור, ותמיר שלום מסיעת "למען המושבה".

מספר חברי המועצה בבחירות אלו נותר 7, ועליהם התמודדו 3 הסיעות המכהנות במועצה היוצאת: "יסוד המעלה אחת" (זך) בראשות חבר המועצה יאיר אשכנזי שמחליף את אור אילן הפורש, "למען המושבה" (ץ) בראשות שלום תמיר שמחליף בראש הרשימה את חבר המועצה רמי צור ו"יחד" (ק) בראשות עודד מזרחי שהוביל את רשימתו גם בבחירות הקודמות.

ראש המועצה המקומית יפיע הוא מאהר ח'ליליה, ראש רשימת "וחדת יאפא", שנבחר לראשונה ��תפקיד ב-2018.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו נותר 13 בדומה לבחירות הקודמות.

הבחירות לראשות העיר יקנעם עילית(5)
לאה פדידה	4,422	38.29%
רומן פרס	7,127	50.63%

ראש עיריית יקנעם עילית סימון אלפסי שימש בתפקיד ברצף משנת 1989. ביוני 2022 הודיע כי לא יתמודד לכהונה נוספת.^[398] על התפקיד התמודדו חברת הכנסת לשעבר ויו"ר המתנ"ס לאה פדידה וסגן ראש העירייה רומן פרס.^[398] מועמדותה של פדידה זכתה לתמיכה של מפלגות הליכוד והעבודה.^[399]

בבחירות אלו עלה מספר המקומות במועצה מ-13 ל-15 עליהם התמודדו 8 רשימות. רשימת "רומן פרס ומשפחת יקנעם" (ר) של ראש העיר הנבחר ורשימת "הצעירים למועצת העיר" (צ) בראשות הרב עמית בוחבוט^[400] זכו ב-5 מנדטים כל אחת. רשימת "דרך חדשה בראשות לאה פדידה" (א) קיבלה 2 מנדטים ושלוש רשימות זכו במנדט אחד – "עתיד כחול לבן ביקנעם בראשות צחי אייזיק" (כן),^[401] "מסורת שומרים על האמונה" (שס) המזוהה עם מפלגת ש"ס ו"הליכוד בראשות יורי מגנר" (מחל). רשימת "יקנעם שלנו בראשות אילנה פינטו" (ף) שהתמודדה בבחירות הקודמות תחת השם "מקומי ביקנעם"^[402] ורשימת "גב לתושב בראשות דניאל סירי" (גב) לא עברו את אחוז החסימה.⁽⁵⁾

הבחירות לראשות מועצה מקומית ירוחם(1)
נילי אהרון	2,831	51.19%
טל אוחנה	1,813	32.78%
אילן אלמקייס	886	16.02%

נילי אהרון נבחרה לראשות מועצה מקומית ירוחם, כשהיא מביסה את טל אוחנה, שהביסה את אהרון בבחירות ב-2018 ואת אילן אלמקייס, שהתמודדו גם הוא בבחירות ב-2018.^[403]

11 המושבים במליאת המועצה התחלקו בין שש רשימות, מהן 5 רשימות שזכו בשני מנדטים: "ירוחם אחת בראשות טל אוחנה" (יא), "ירוחם לכולם בראשות אילן אלמקייס" (כן) שהתמודד בבחירות אלו בזיקה למפלגת כחול לבן חוסן לישראל,^[172] "מחל בראשות נילי אהרון" (מחל) שייצגה את הליכוד ואת עוצמה יהודית^[192] ואשר מיכל דיין המיועדת להיות שנייה ברשימתה נפסלה מלהתמודד,^[404] הרשימה החרדית "מורשת ירוחם המאוחדת" (שסג) בראשות אריה אברהם איש דגל התורה והמשותפת לדגל התורה ולש"ס,^[192][144] ו"צח" (צח) בראשות דני לוגסי זכו כולן ב-2 מנדטים, כש"איחוד מנצח בראשות אריה דוקרקר" (אמ) זוכה במנדט אחד. רשימת "חכם בראשות חיים מלול" (חכ) לא עברה את אחוז החסימה.⁽¹⁾

הבחירות לראשות עיריית ירושלים(2)
משה ליאון	179,285	81.07%
יוסי חביליו	41,871	18.93%

ראש עיריית ירושלים המכהן משה ליאון, שנבחר לראשונה לתפקיד בסיבוב השני ב-2018, התמודד לכהונה נוספת בראשות העיר. מולו התמודד סגן ראש העירייה יוסי חביליו,^[405] העומד בראש רשימת "האיחוד הירושלמי". חיים אפשטיין העומד בראש רשימת בני תורה, הודיע על התמודדותו^[406] אך פרש ערב הבחירות.^[240] בנוסף הכריז על מועמדות וליד אבו תאיה, תושב שכונת בית חנינא,^[407] אך מועמדותו נפסלה עקב כך שאינו אזרח ישראלי אלא רק תושב.

מועצת העיר, שיש בה 31 מושבים (מספר המנדטים המקסימלי) הורכבה לאחר בחירות 2018 מנציגים של 11 רשימות, אליהם נוסף ליאון בהתאם לחוק כחבר המועצה ה-32, משום שרשימתו ("ירושלים שלנו") לא עברה את אחוז החסימה. בהמשך הקדנציה התמזגה סיעתו של ליאון עם סיעת הליכוד המקומית שזכתה במנדט אחד. הסיעה הגדולה במועצה הייתה סיעת "התעוררות בירושלים" בראשות עופר ברקוביץ שזכתה ב-7 מנדטים, אך עקב אי-הצטרפות הסיעה לקואליציה העירונית, פרשו ממנה שני חברים שהקימו את סיעת "יחד בירושלים".^[408] במועצה מכהנות ארבע סיעות חרדיות: אגודת ישראל (3 מנדטים), דגל התורה (6 מנדטים), ש"ס (5 מנדטים) ובני תורה (מנדט אחד). רשימה משותפת של דתיים לאומיים וחרדיים: מאוחדים בראשות אריה קינג (2 מנדטים) ורשימה דתית לאומית: הבית היהודי בראשות חגית משה (2 מנדטים). במועצה היוצאת מכהנת גם סיעת "ירושלים תצליח" (2 מנדטים) שב-2018 הריצה את זאב אלקין לראשות העיירה וגם סיעות חילוניות: הליכוד בראשות אלישע פלג (מנדט אחד), מרצ ברשות לורה ורטון (מנדט אחד) ו"מצילים את ירושלים" בהובלתו של יוסי חביליו (מנדט אחד).

באוקטובר 2022, הודיע ברקוביץ' על פסק זמן מהחיים הפוליטיים^[409] והודיע כי לא יתמודד לכהונה נוספת במועצה.^[410] חבר המועצה אדיר שוורץ נבחר ליו"ר התעוררות בירושלים בבחירות פנימיות בין פעיליה.^[411] ב-3 באוגוסט 2023 הודיע יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ על חתימת הסכם בין מפלגתו לסיעת "התעוררות", מפלגת המחנה הממלכתי תתמוך בסיעה וברשימה ישובצו שני מועמדים מטעמה.^[412]

רשימה ערבית עצמאית בשם כל תושביה התמודדה למועצה.^[413] בראש הרשימה עומדת סונדוס אלחות, מורה לערבית.^[414]

ב-10 באוגוסט הצביעה האספה הכללית של תנועת "קול אוהביה" של עומדים ביחד על התמודדות כרשימה בבחירות למועצת העיר.^[415][416] ב-19 בספטמבר התכנסה האספה בשנית וחזרה בה מההחלטה.

ב-20 באוגוסט התאחדו מפלגת הבית היהודי והציונות הדתית והחליטו להריץ בירושלים רשימה בראשות חגית משה.^[417][418] מפלגת נעם הריצה רשימה בשם ירושלים בנעם.^[419] ב-23 באוגוסט מפלגת עוצמה יהודית הודיעה על תמיכה ברשימת מאוחדים בראשות אריה קינג.^[420] ב-21 בספטמבר, היום האחרון להגשת הרשימות, התפצל חבר המועצה יוני יוסף מרשימת מאוחדים והקים את רשימת "ירושלים של זהב" בתמיכתו של הרב מאזוז.^[421] חבר המועצה אבישי כהן שהתפצל מסיעת התעוררות לאחר שחבר לקואליציה של ראש העירייה משה ליאון מריץ רשימה משלו בשם "אחדות ירושלים" שאמורה לייצג את הציבור החרדי המודרני בעיר. גם יוני יוסף וגם אבישי כהן הגישו את רשימותיהם באיחור או עם מסמכים חסרים ומועמדותם נפסלה, על כך עתרו לבית המשפט.^[421] עתירתו של כהן התקבלה, ויוסף הודיע על תמיכה בדגל התורה.^[422][423]

ב-31 באוגוסט הוכרז על הקמת רשימת "האיחוד הירושלמי" בראשותו של סגן ראש העירייה יוסי חביליו, המהווה איחוד של הרשימות "מצילים את ירושלים" בראשותו, יש עתיד, מרצ בראשות לורה ורטון והעבודה.^[424] ב-11 בספטמבר הצטרפה לרשימה הנציגות הירושלמית של "חוזה חדש" – תנועה המאגדת את ארגוני המחאה נגד הרפורמה המשפטית.^[425]

ב-11 בספטמבר התאחדו מפלגת הליכוד ומפלגת "פסגת זאב על המפה" והחליטו להריץ רשימה בראשות יעל ענתבי,^[426] בעבר סגנית ראש העירייה העיר מרשימת פסגת זאב. במקום השני אלעד ווזאנה פעיל חברתי, ברשימה שולבו גם כיומרס מלכאן ושלומי בן עמי. אלון לוי ובני בירנצויג עומדים בראש סיעה חדשה בשם "קודם ירושלים".^[427] חבר המועצה יהודה בן יוסף נותר חברה היחיד של סיעת "ירושלים תצליח" ויעמוד בראשה^[428] לאחר שסירב להתאחד עם רשימת "התעוררות".^[429] ראש העירייה משה ליאון ירוץ מטעם רשימת "ירושלים אחת", במקום השני שובצה ד"ר רונית אחדות הכהן-חודג׳ייב.^[430]

מפלגת "דגל התורה" המייצגת את הציבור הליטאי התמודדה ברשימה עצמאית בראשות אליעזר ראוכברגר.^[144] מפלגת אגודת ישראל המייצגת את הציבור החסידי התמודדה בנפרד. לאחר פרישתו של יוסי דייטש^[431] התקיימו פריימריז לראשות המפלגה,^[432] בהן נבחר צחי ברים חסיד בויאן אשר כיהן עד לבחירות כחבר מועצת עיריית ביתר עילית.

המושבים במועצת העירייה התחלקו כך: דגל התורה (דגל) ומפלגת ש"ס (שס) קיבלו ששה מנדטים כל אחת, האיחוד הירושלמי (א) קיבלה ארבעה, התעוררות בירושלים (הת) קיבלה 3, מפד"ל – הציונות הדתית (טב), ירושלים אחת (יא) ומאוחדים (ק) קיבלו שני מנדטים כל אחת, והליכוד (מחל), ירושלים בנעם (ני) ובני תורה (עץ) קיבלו מושב אחד כל אחת. קודם ירושלים (ד), כל תושביה (דף), אחדות ירושלים (דרך) ירושלים תצליח בראשות יהודה בן יוסף (יב) לא עברו את אחוז החסימה.⁽²⁾

הבחירות לראשות מועצה מקומית ירכא(12)
מוח'לס חמוד	2	0.02%
סלמאן מולא	6,865	63.78%
אנור סלאמה	3,897	36.2%

ראש המועצה המקומית ירכא המכהן הוא והיב חביש. חביש כיהן בקדנציה ראשונה 1998–2003 וחזר לתפקיד בבחירות 2013 והוא מכהן מאז ברצף. הוא הכריז רשמית ב-8 באפריל 2023 שהוא לא יתמודד לקדנציה רביעית ותומך במועמד עו"ד אנור סלאמה שנבחר בבחירות פנימיות שהתקיימו ב-12 ביולי 2023 בתוך מפלגת "מוסתקבל ירכא בלדנא" המפלגה שהוקמה על ידי והיב חביש בשנת 2013. איש העסקים מוח'לס מופיד חמוד הכריז על התמודדותו לראשות המועצה המקומית ירכא ב-6 באפריל 2023 והוא מוביל את מפלגת "ירכא החדשה". ובנוסף מפלגה תחת השם "וחדת ירכא" הכריזה על סלמאן מולא כמועמד שלה ב-27 ביולי 2023 וממול ומאותה משפחה התמודד חבר המועצה לשעבר ממדוח מולא והוביל מפלגה בשם "אלאכלאס" והכריז על כך באופן רשמי ב-17 ביולי 2023 אך לאחר מכן הוא החליט שהוא לא יתמודד בבחירות.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 13. רשימת "אחדות ירכא" (אי) זכתה ב-5 מנדטים, "אלמוסתקבל" (מי) זכתה ב-3 מנדטים, אלאמל (אם) זכתה ב-3 מנדטים, "ירכנא אלחביב" (מה), "אלפגר אלגדיד" (רם) של המועמד לראשות המועצה מוח'לס חמוד ו"ירכא בלדנא" (יב) זכו במנדט כל אחת. "ירכא לכולם" (יד, רשימה פיקטיבית בראשות סלמאן מולא שקיבלה 17 קולות), "אלארואיה" (ד, רשימה פיקטיבית בראשות אנור סלאמה שקיבלה 6 קולות) ו"ירכאנא אלג'דיד" (י) שלא קיבלה אפילו קול אחד לא עברו את אחוז החסימה.⁽¹²⁾

ראש המועצה המקומית כאבול הוא סאלח ריאן ששמר על תפקידו לאחר סיבוב בחירות שני.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 11.

ראש המועצה המקומית המכהן של כאוכב אבו אל-היג'א הוא זאהר סאלח.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9.

ראש מועצת כוכב יאיר צור יגאל המכהן הוא יובל ארד. מולו התמודדה הילה בן הראש חכמון, שזכתה בבחירות, עם 57.7% מקולות הבוחרים לעומת ארד שקיבל 42.3% מהקולות.

11 המושבים במועצה התחלקו בין 7 מנדטים ל"סיעת גל" בראשות יובל ארד ו"קהילה אחת" בראשות שימי אליאל, קודמו בתפקיד של ארד, עם 4 מושבים. גם בבחירות אלו עומדים לבחירה 11 מושבים במועצה.

ראש מועצה מקומית כסייפה מאז 2018 הוא עבד אל עזיז נסאסרה.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 13.

ראש מועצת כסרא-סמיע הוא יאסר ג'דבאן, שנבחר כמתמודד יחיד ב-2018 ורשימתו "אלוחדה" זכתה בבחירות אלו בכל 9 המנדטים למועצה מול רשימה אחת אחרת. גם בבחירות אלו עומדים לבחירה 9 מושבים במועצה.

ראש מועצת כעביה-טבאש-חג'אג'רה הוא ראפע חג'אג'רה, שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018 לאחר סבב בחירות שני.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9.

ראש המועצה המקומית המכהן של כפר ברא הוא מחמוד עאסי.

תשעת המקומות במליאת המועצה היוצאת התחלקו בין 9 רשימות שונות. גם בבחירות אלו עומדים לבחירה 9 מושבים במועצה.

הבחירות לראשות מועצת כפר ורדים(13)
ניר שילה	1,345	49.74%
אייל שמואלי	1,359	50.26%

ראש מועצה מקומית כפר ורדים המכהן הוא אייל שמואלי מרשימת "תכלית", שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018 בסיבוב השני. מולו התמודד בבחירות אלו ניר שילה מרשימת "דרך ערך". בבחירות אלו זכה שמואלי בפער של 14 קולות, כחצי אחוז מהקולות.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9, עליהן התמודדות 3 רשימות. רשימות "תכלית" (ת) בראשות אייל שמואלי ו"דרך ערך" (דע) בראשות ניר שילה זכו ב-4 מנדטים כל אחת ורשימת "כפר ורדים ירוק" (נץ) בראשות יואב ניצב זכתה במנדט התשיעי.⁽¹³⁾

ראש המועצה המכהן של כפר יאסיף הוא שאדי זידאן, שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 11.

ראש עיריית כפר יונה, שושי כחלון-כידור, הודיעה כי תתמודד על ראשות העיר, לאחר שבבחירות הקודמות היא גברה על ראש העירייה המכהן אפרים דרעי שהיה בתפקידו 41 שנים ברציפות. במהלך כהונתה של כחלון-כידור קמה לה אופוזיציה קשה, בשל מדיניות הארנונה, האכיפה והתחבורה שהיא הובילה בעיר, וזו הריצה את אלברט טייב לראשות העיר כנגדה.^[433]

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 15.

בבחירות ניצח אלברט טייב, כאשר קיבל כ-60% מהקולות והדיח את שושי כחלון-כידור, שקיבלה כ-26% מהקולות.^[434]

הבחירות לראשות מועצת כפר כמא
זכריא נאבסו	1,150	50.91%
הארון שובש	1,109	49.01%

ראש המועצה המקומית כפר כמא, זכריא נאבסו, נבחר לכהונה שלישית בראשות המועצה, כשהוא גובר על הארון שובש בפער של 41 קולות. עו"ד קריסטין חון הודיעה על התמודדותה על ראשות המועצה^[435] אך פרשה לפני הבחירות.^[436]

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9, שיתחלקו בין סיעת נף בראשות זכריה נאבסו (3), יחד בראשות נלציק חתוקי (3), סיעת זמן לשינוי בראשות הארון שובש (2) ואדיגה בראשות נבסו מוניר (1).

ראש המועצה המקומית כפר כנא הוא יוסף עואודה, שנבחר לתפקיד לראשונה ב-2018 לאחר סיבוב בחירות שני.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 13.

בבחירות 2018 לראשות מועצת כפר מנדא נבחר בתחילה מואנס עבד אל חלים לאחר שניצח את עלי זידאן אך בתום הליך ערעור בחירות הורה בית המשפט המחוזי על בחירות חוזרות שהתקיימו ב-22 בפברואר 2022, שבסיומן ניצח זידאן.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 13.

ראש עיריית כפר סבא הוא רפי סער (סיעת "דרך חדשה"), שניצח בבחירות 2018 בסיבוב השני.

• ראש העירייה רפי סער התמודד על קדנציה נוספת.^[437]
• חברת המועצה עדי לוי-סקופ תכננה להתמודד לראשות העיר, אך בסוף אוגוסט 2023 הודיעה שהיא תרוץ במשותף עם הדר לביא.^[438][439]
• חברת המועצה הדר לביא (מסיעת כפר סבא מתקדמת), שהתמודדה לראשות העיר בבחירות הקודמות, הודיעה ב-22 במרץ 2023 על התמודדות נוספת.^[440]
• המשנה לראש העיר לשעבר, אסנת ספורטה, שפרשה מהקואליציה בעקבות חילוקי דעות עם ראש העירייה,^[441] תתמודד גם כן על התפקיד.^[442]
• סמנכ"ל עיריות כפר סבא ורמת גן לשעבר, רון קוגמן, הודיע כי יתמודד על התפקיד, אך פרש בטרם התקיימו הבחירות.^[443][444]

• מפלגת מרצ עשויה להתמודד בראשות חבר המועצה קובי פדוה, לאחר שנבחר לראשות הסניף המקומי של מרצ במרץ 2023.^[445] בפברואר 2023, סגן ראש העירייה ומועמד בבחירות הקודמות מטעם מרצ, עילאי הרסגור-הנדין הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים.^[446]
• רשימה עצמאית נוספת בשם "דרך המים" בראשות עו"ד ראובן חן, שבכוונותיה לשנות את אופן השליטה והניהול באגודת המים העירונית ולייצג את תושבי שכונות מזרח העיר.^[447] בספטמבר 2023 הודיע עו"ד חן על התאחדות עם רשימתה של ד"ר אסנת ספורטה.^[448]

מספר חברי המועצה הנבחרים עלה בבחירות 2018 מ-19 ל-21 ונותר במספר זה בבחירות אלו.

תוצאות: 21 המנדטים בבחירות למועצת העיר התחלקו כך: סיעתה של הדר לביא כפר סבא מתקדמת 6 מנדטים, סיעת ממשיכים בעשייה בראשות רפי סער 4 מנדטים. הסיעות כפר סבא חופשית – מרצ והירוקה ותנופה בראשות איתן צנעני 3 מנדטים כל אחת, סיעת יש עתיד וצעירי כפר סבא 2 מנדטים, סיעות הליכוד בהנהגת אורן כהן, כפר סבא 2030 בראשות אסנת ספורטה וכפר סבא נטו בראשות ממה שיינפיין מנדט אחד כל אחת.^[449]

רפי סער קיבל 46.89% מקולות המצביעים ועבור המתמודדת מולו הדר לביא הצביעו 45.24%, המתמודדת השלישית אסנת ספורטה קיבלה 7.87%.^[289]

אחוז ההצבעה בכפר סבא בבחירות 2024 עומד על 56.3%^[449]

ראש עיריית כפר קאסם המכהן הוא עאדל בדיר.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 15.

הבחירות לראשות עיריית כפר קרע(5)
פראס אחמד בדחי	6,707	59.63%
מחמוד יחיא	105	0.94%
מחמוד מסלאחה	4,416	39.33%

לראשות כפר קרע, מועצה מקומית שהוכרזה כעיר ב-10 במאי 2023, נבחר פראס אחמד בדחי לכהונה שנייה. הוא גבר על מחמוד יחיא ועל מחמוד מסלאחה.

מספר החברים במועצת כפר קרע היוצאת ובמועצה הנכנסת הוא 13. 15 רשימות התמודדו למועצה: אלסראג (זד) ואלביאדר (נק) זכו בשני מושבים, אלאזדהאר (אר), אלתחאלוף (גד), הימם (ה), אלנהדה (נ), אלאסלאח (עד), אלהדף (פ) ואלביאן (ק) זכו במושב אחד כל אחת, והרשימות אלמסירה (זף), אלנור (נר), אלוויפאק (ץ), אלבלד בית הימנא (צע) ואהל אלבלד (ר) לא עברו את אחוז החסימה.⁽⁵⁾

ראש המועצה המקומית כפר שמריהו המכהן סרג' קורשיא הוכרז כמנצח לאחר שלא הוגשה מועמדות מתחרה ורשימתו "עצמאות הכפר בראשות סרג' קורשיא" (עצ) הייתה היחידה שהגישה מועמדות למועצה בת 7 הנציגים.⁽¹²⁾

ראש מועצת כפר תבור הוא עודד הלפרין שזכה בתפקיד לראשונה בבחירות 2018. בספטמבר 2023, הודיע ראש האופוזיציה אלי גבאי כי ירוץ עימו ברשימה משותפת ובבחירות אלו הלפרין הוא המועמד היחיד לראשות המועצה.

9 המקומות במליאת המועצה היוצאת התחלקו בין רשימת "עתיד מסחה" ("מסחה" היה שמה של הרשות בראשית הקמתה) בראשות ראש המועצה הנבחר הלפרין עם 4 מנדטים, רשימת "מושבה עם נשמה" עם 3 מנדטים ורשימת "כפר אחד" עם שני מנדטים. בבחירות אלו נבחרו 9 מנדטים למועצה. בבחירות אלו התמודדו שתי רשימות בלבד: "ממשיכים ביחד בראשות עודד הלפרין" (ד) בה הוצב אלי גבאי במקום השלישי ו"המושבה שלנו" (ק) בראשות ליאור אברהמי.

ראש עיריית כרמיאל משה קונינסקי ("רק כרמיאל") שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018 התמודד לכהונה נוספת.^[450] בינואר 2023 הודיע אלון אזולאי, איש מפלגת הליכוד שסייע לקונינסקי בבחירות הקודמות כי יתמודד לראשות העיר וכי לכאורה עבר ניסיון סחיטה על ידי אשת ראש העירייה, סוזי קונינסקי.^[451] עוד הודיעו שיתמודדו בבחירות לראשות העירייה חבר מועצת העיר גיא דוד מרציאנו ומנכ"לית תאגיד המים העירוני בכרמיאל "עין כרמים" בת שבע אזיקרי אבוחצירה.^[452]

מספר חברי מועצת העיר בבחירות אלו הוא 17.

הבחירות לראשות מועצת להבים
אלעד ארזי	2,010	51.6%
יוסי ניסן	1,884	48.4%

ראש מועצת להבים יוסי ניסן (סיעת "להבים שלנו") שנבחר לראשונה לתפקידו ב-2018 בסיבוב שני הודיע כי יתמודד שוב לתפקיד.^[453] מולו התמודד אלעד ארזי.^[454]

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9, עליהם התמודדו 3 רשימות: "להבים שלנו בראשות יוסף יוסי ניסן" (שי), שהוגדרה כסיעת בת של מפלגת העבודה הישראלית, "להבים מתקדמת בראשות אלעד ארזי" (ארז) ו"תושבים למען להבים" (בעד) בראשות ענבר כהן. סיעות "להבים שלנו" ו"להבים מתקדמת" זכו ב-4 מנדטים כל אחת ו"תושבים למען להבים" שכתה במנדט אחד.

הבחירות לראשות עיריית לוד(12)
יורם מרציאנו	10,583	33.76%
יאיר רביבו	20,766	66.24%

ראש העירייה המכהן וראש רשימת הליכוד בעיר, יאיר רביבו, הודיע ב-2021 כי בכוונתו להתמודד על קדנציה שלישית בתפקיד. בתחילת 2023 הודיע יורם מרציאנו, שהפסיד לרביבו בבחירות 2013 ולא התמודד בבחירות 2018, על מועמדותו לראשות העיר.^[455] חבר המועצה גיל חדד, ששימש לאורך הקדנציה הקודמת כסגן ראש העירייה מטעם הליכוד, הודיע לקראת הגשת הרשימות על התמודדות עצמאית למועצה ולעירייה עקב אי כיבוד הסכמים,^[456] אך לאחר כמה ימים הושגו הסכמות והוא חזר לרשימת הליכוד.^[457] בבחירות עצמן זכה רביבו בכמעט שני שלישים מהקולות (66.24%) וניצח את מרציאנו בפער גדול מעט יותר מהפער בבחירות 2013, אז קיבל כ-64% מהקולות מול מרציאנו.⁽¹²⁾

אירועים בולטים שהתקיימו לאחר בחירות 2018 והיו צפויים להשפיע באופן ישיר על תוצאות הבחירות, הם אכלוס שכונת גני איילון ("אחיסמך הגדולה") שמרבית תושביה הם חרדים המשתייכים לזרם הליטאי, ומהומות שומר החומות בעיר במאי 2021 בהם מתו שניים מתושבי העיר ונגרם נזק רב.

בבחירות אלו נבחרו שוב 19 מושבים עליהם התמודדו 10 רשימות. סיעת "הליכוד בראשות יאיר רביבו" (מחל), שזכתה בבחירות הקודמות ב-6 מושבים, קיימה בחירות פנימיות ב-10 ביולי 2023 ובו נבחר ראשון שבתאי קטש ואחריו מיכל חן סופיר, שהתמודדה ללא הצלחה באופן עצמאי בבחירות הקודמות. עוד ברשימה חלק מחברי המועצה היוצאת מטעם הליכוד וחברת המועצה אלמז זירו, שנבחרה בבחירות הקודמות במסגרת הבית היהודי כנציגה של רשימה שהוביל פנחס עידן, ובמקום השישי סגן ראש העירייה כיום גיל חדד שפרש מהרשימה אך חזר אליה בטרם סגירת הרשימות.^[456][457] הרשימה הערבית המאוחדת שקיבלה אף היא 6 מנדטים בבחירות הקודמות התמודדה בבחירות אלו בשם "אלנדא אלערבי-אלדאויה-בלדנא" (נ), הפעם בראשות אקרם סאקאללה.

הרשימה הדתית לאומית בראשות סגן ראש העירייה, שזכתה ב-3 מנדטים בבחירות הקודמות תחת השם "הבית היהודי", אז שיתפה פעולה עם קבוצות נוספות, התמודדה הפעם לבד תחת השם "הציונות הדתית בראשות יוסף חיים הרוש" (טב), בעקבות המיזוג במישור הארצי בין מפלגות הציונות הדתית והבית היהודי. קהילת חב"ד בעיר, המונה למעלה מ-1,000 משפחות, שבתחילה הכריזה על הקמת רשימה שתתמודד בבחירות אלה, איחדה כוחות עם סיעת ש"ס, לה מנדט אחד במועצה היוצאת, והתמודדה למועצה בראשות בני סיתאלכיל שהחליף את מאיר אסולין.^[458][459] לרשימה המאוחדת הצטרפה לבסוף גם סיעת דגל התורה המקומית, כך שכלל מפלגות הציבור החרדי בעיר התמודדו ברשימה אחת תחת השם "התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל" (שס). ברשימה ניתנו 2 המקומות הראשונים לש"ס, המקום השלישי לנציג חב"ד והמקומות ה-4 וה-5 לנציגי דגל התורה.^[144]
המשנה לראש העיר רפי יקותיאלי ("יש עתיד לכולנו" במועצה היוצאת שזכתה במנדט אחד) חבר לאשת התקשורת הדתית הדר מילר שתוביל רשימה שנקראת "לוד שלנו בראשות הדר מילר ורפי יקותיאל" (ר). סיעת "לוד ביתנו" (ל), סיעת בת של ישראל ביתנו שזכתה בשני מנדטים במועצה הקודמת, התמודדה שוב למועצה בראשות אלוירה קוליחמן.
4 הרשימות נוספות שלא היו מיוצגות התמודדו בבחירות: "לוד אחת בראשות יורם מרציאנו" (כן) שראשה מתמודד בשנית לראשות העיר כשאחריו ברשימה עו"ד חלי אסרף סיני, "משה בונפיל לוד של כולנו" (א) בראשות משה בונפיל, חבר מועצה לשעבר שהתמודד ללא הצלחה בבחירות הקודמות לראשות העיר ולמועצה מטעם רשימת מגדלור וברשימתו מזוהה עם מפלגת העבודה הישראלית,^[172] "רפי פריאנטי בלי קומבינות" (רק) ו"אנחנו יחד בראשות טל לינוי" (יז).

בבחירות עצמן זכו סיעות הליכוד, "אלנדא אלערבי-אלדאויה-בלדנא" וש"ס ב-4 מנדטים כל אחד, כששתי הראשונות מאבדות 2 מנדטים מכוחן בעוד ש"ס עולה ב-3 מנדטים. "לוד ביתנו" זכתה ב-3 מנדטים, עלייה מ-2 מנדטים בבחירות הקודמות, "הציונות הדתית" זכתה ב-2 מנדטים, מנדט פחות משל "הבית היהודי" בבחירות הקודמות, "לוד אחת" של מרציאנו זכתה במנדט אחת בדומה למה שקיבלה ב-2013 (מרציאנו לא התמודד ב-2018) וסיעת "לוד שלנו" שהמשיכה את "יש עתיד לכולנו" זכתה בשנית במנדט אחד. רשימות "לוד של כולנו", "אנחנו יחד" ו"רפי פריאנטי בלי קומבינות" לא עברו את אחוז החסימה.⁽¹¹⁾

אירוע יוצא דופן שהתרחש בבחירות המקומיות בלוד היה קמפיין התמודדות הומוריסטי של "כיכר הכדורים לוד".^[460]

ראש המועצה המקומית לקיה הוא אחמד אלאסד, שנבחר לראשות המועצה בסיבוב שני.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 13.

הבחירות לראשות מועצה מקומית מבשרת ציון(1)
יורם שמעון	8,251	76.96%
דב כדורי	2,470	23.04%

ראש המועצה המקומית מבשרת ציון המכהן, יורם שמעון, שנבחר ב-2018 לתקופת כהונה שנייה כמועמד יחיד, הביס את שמעון דב כדורי ברוב של כ-77%.

15 מושבי המועצה התחלקו בין 5 רשימות שהתמודדו בבחירות. רשימת "חי בראשות יורם שמעון" (חי), שהוגדרה סיעת בת של הליכוד, זכתה ב-7 מנדטים, רשימת "חוזה חדש למבשרת ציון אחת בראשות דובי כדורי" (א), איחוד של "חוזה חדש" עם "מבשרת ציון אחת" שהתמודדה בראשות כדורי בבחירות הקודמות זכתה ב-3 מנדטים, "מאוחדים" (לב), רשימה בעלת זיקה למפלגת ש"ס^[172] שהמשיכה את "סיעה דתית מאוחדת" שהתמודדה בבחירות הקודמות כרשימה משותפת של ש"ס והבית היהודי, ו"מבשרת שלנו" (כן) שהתמודדה בבחירות הקודמות בשם "כן כולנו מבשרת ציון" עלו שתיהן ממנדט אחד בבחירות הקודמות ל-2 מנדטים. "צעירי מבשרת טוב ביחד" (צ) בראשות אברהם חיים שהתמודדה בבחירות הקודמות בשם "צעירי מבשרת" ירדה מ-2 מנדטים למנדט אחד.⁽¹⁾

ראש המועצה המקומית המכהן של מג'ד אל-כרום הוא סלים סליבי.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 13.

הבחירות החוזרות לראשות מועצה מקומית מגדל(23) 21 במאי 2024
נתנאל אלפסי	702	54%
רוברט קנדי עמרוסי	597	46%

ראש המועצה המקומית המכהן של מגדל הוא נתנאל אלפסי, שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018. מולו התמודד רוברט קנדי אמרוסי. בספירת הקולות הראשונית נמצא רוב של 601 לטובת אלפסי מול 598 לטובת אמרוסי, כאשר 3 קולות שעליהם נכתב בכתב יד "רוברט אמרוסי" נפסלו.⁽³⁾ על הפסילה הוגש ערעור, שהתקבל ב-13 במרץ 2024 באופן חלקי (בית המשפט סירב לאשר פתיחה של מעטפה כפולה שהגיעה בטעות למג'דל שמס בשל הפגיעה בחשאיות ההצבעה) וכתוצאה מכך נוצר תיקו 601 בין המועמדים.^[461] בעקבות ההחלטה הוחלט על קיום בחירות חוזרות במושבה וערעור שהוגש מטעם אלפסי לבית המשפט העליון נמשך בהמלצת השופטים והבחירות החוזרות נקבעו ל-21 במאי.^{[462][463][464]}ב-21 במאי נערכו בחירות חוזרות לראשות המועצה בהם ניצח אלפסי לאחר שגרף 702 קולות (54%), לעומת רוברט קנדי אמרוסי, שקיבל 597 קולות (46%).^[465](23)

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 7. בבחירות התמודדו 3 רשימות "מגדל מאוחדת בראשות נתנאל אלפסי" (זך), "שומרים על הבית בראשות אמרוסי רוברט" (בית) ו"יחד" בראשות אגם רחמני, משה ויצמן ורון עובדיה (יחד). רשימת "מגדל מאוחדת" זכתה ב-3 מנדטים ורשימות "שומרים על הבית" ו"יחד" זכו בשני מנדטים כל אחת.⁽³⁾

ראש עיריית מגדל העמק הוא אלי ברדה, המכהן בתפקיד מאז 1998 הודיע שלא יתמודד בבחירות אלה.^[466] הודיעו על התמודדות לתפקיד חבר המועצה יקי בן חיים, שהפסיד לברדה ב-2018, חבר המועצה לשעבר (פרש בסוף 2021 בעקבות הסכם רוטציה) חן שאול^[467][52] וחברת המועצה אלגריה בן-קסוס. ב-10 בספטמבר הודיע חן שאול על פרישתו מהמירוץ. בחודש ספטמבר 2023 הודיעה הוועדה המונציפיאלית של הליכוד שתתמוך ביקי בן חיים לראשות העיר.

למועצת העיר התמודדו רשימות:

• "הירוקים" בראשות יקי בן חיים – במועצה היוצאת 2 חברי מועצה מסיעה זו.
• "תנופה" בראשות אלגריה בן קסוס – במועצה היוצאת חברת מועצה אחת מסיעה זו.
• "ש"ס" בראשות נחום אסולין – במועצה היוצאת 4 חברי מועצה מייצגים את מפלגה זו.
• "מגדל העמק ביתנו" בראשות סגן ראש העירייה סרגי אוקלנדר – מפלגת בת של ישראל ביתנו, במועצה היוצאת 4 חברי מועצה מייצגים את סיעה זו.
• "הליכוד" בראשות סגן ראש העירייה אלי בקסיס – במועצה היוצאת 2 חברי מועצה מייצגים את סיעה זו, כשבמקום הראשון ראש העירייה אלי ברדה ובמקום השני אלי בקסיס.
• "למען אחי" בראשות דורון אלחרר – לפני הבחירות נעשה חיבור בין אלחרר שקיבל מנדט אחד בבחירות 2018 לבין דוד זגורי שרץ באותן בחירות אך לא עבר את אחוז החסימה.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 15.

הבחירות לראשות מועצת מג'דל שמס(1)
דולאן אבו סאלח	1,751	57.85%
דיא אבו סלאח	285	9.42%
סלים כחלוני	547	18.07%
דיא ספדי	444	14.67%

מג'דל שמס היא הגדולה מארבע המועצות המקומיות הדרוזיות ברמת הגולן בהם כיהנו מאז כיבוש הגולן במלחמת ששת הימים ב-1967 ועד 2018 תושבים שקיבלו כתב מינוי ורק מ-2018 התקיימו בהן בחירות.^[213] בתחילה נרשמו 4 מועמדים לראשות המועצה ו-5 רשימות למליאה אך בעקבות הכרזת חרם פרשו מרבית המועמדים ולאחר הצבעה של 3.39% מבעלי זכות הבחירה נבחר דולאן אבו סאלח לראש המועצה כשרשימתו "מג'דלנא" זוכה בכל 11 המושבים במליאתה. בבחירות אלו לא צפוי חרם על הבחירות.^[468]

אבו סאלח נבחר לכהונה נוספת בראשות המועצה, כאשר הוא מביס את ש��ושת המועמדים שהתמודדו מולו: דיא אבו סאלח, סלים כחלוני ודיא ספדי.

ארבע רשימות בראשות ארבעת המועמדים לראשות המועצה התמודדו על 11 המושבים במועצה: "מג'דלנא ברשות דולאן אבו סאלח" (מ) קיבלה 6 מנדטים ורוב מוחלט במועצה, "כוחנו באחדותינו" (נץ) בראשות סלים כחלוני ו"שינוי" (ר) בראשות דיא ספדי קיבלו 2 מנדטים כל אחד ו"מסאר מושתרק" (דצ) בראשות דיא אבו סאלח שקיבלה מנדט אחד.⁽¹⁾

ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות חיים ביבס, המכהן מאז 2008 היה המועמד היחיד לראשות העיר וזכה לתמיכה של 92.1% מהמצביעים.

מועצת העיר היוצאת מנתה 19 חברי מועצה, אך בבחירות הנוכחיות מספר מחזיקי התיקים וחברים המועצה עלה ל-21, זאת בשל כך שמספר התושבים בעיר חצה את רף 100,000. נכון לאוקטובר 2023 מתמודדות בעיר 12 רשימות שונות למועצת העיר, בהן "המחנה הליברלי", "מודיעין חופשית", "גשר", "בעד", "חי במודיעין מכבים רעות", "בונים עתיד נשארים במודיעין" ורשימת "א. נשים".^[469]

בנוסף התקיימו בחירות לוועד הרובע העירוני של מכבים-רעות ובו 9 מושבים. רשימת "רום" (ר) זכתה ב-3 מושבים ורשימת "שינוי למכבים רעות" (רק) זכתה ב-6 המושבים הנוספים.^[470]

יעקב אשר גוטרמן מכהן כראש עיריית מודיעין עילית משנת 2000 כנציג דגל התורה ברשימת יהדות התורה. יצחק לובצקי מסיעת "תלמידי מרן רבינו שמואל אויערבך זצוק"ל" הכריז מול גוטרמן על ראשות העירייה אך ב-12 בפברואר 2024 הודיע על פרישתו מהתמודדות^[471][240] וגוטרמן נותר מועמד יחיד לראשות המועצה, וקיבל 82.3% כשנגדו הצביעו בפתק ירוק 17.7%.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 19 ועליהם התמודדו נציגי 4 רשימות: 3 הרשימות הוותיקות "יהדות התורה" (ג) בראשות גוטרמן שקיבלה 71.6% מקולות המצביעים, עליה של יותר מ-1,600 קולות ותקבל 14 מושבים בעירייה, בני תורה (עץ) בראשות שמואל אלישוב שקיבלה 10.3% מקולות המצביעים ירידה של כ-100 קלות ותקבל 2 מושבים בעירייה וש"ס (שס) בראשות יעקב דוד מרציאנו שהחליף את אבנר עמר בבחירות אלו שקיבלה 17.6% מקולות המצביעים ותקבל 3 מושבים בעירייה. הרשימה החדשה "תלמידי מרן רבינו שמואל אויערבאך זצוק"ל" (זך) בראשות יצחק לובצקי איש הפלג הירושלמי שפרש מ"בני תורה" ומזוהה עם הרב צבי פרידמן.^[247][472] קיבלה 0.6% מקולות המצביעים ולא תקבל נציגות בעירייה.

ראש מועצת מזכרת בתיה גבי גאון (סיעת משב), שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018, הודיע שיתמודד פעם נוספת.^[473] מולו התמודד חבר מועצת העיר אהוד אביר לב.

מספר חברי המועצה הנבחרים עלה בבחירות 2018 מ-11 ל-13. בבחירות אלו התמודדו 4 רשימות: 3 הרשימות הוותיקות "משב בראשות גבי גאון" (כן), "מל"י מגיע לכם יותר" (זך) בראשות אהוד אביר לב ו"מזכרת מתעוררת נבחרת ההורים והרשימה הליברלית" (ער) שבראשה בבחירות אלו רן כהן לאחר שיערה ישורון מייסדת "מזכרת מתעוררת" פרשה מפוליטיקה, והרשימה החדשה "ביחד מסורתית חברתית בראשות שמואל מימון" (דגל), סיעת בת של המפלגה החרדית דגל התורה. סיעת "לב - למען ביתנו", סיעתו בת 3 המנדטים של ראש העיר הקודם מאיר דהן, שהתמנה ב-2021 למנכ"ל עיריית רחובות^[474] ופרש מהמועצה, לא התמודדה בבחירות אלו.

ראש המועצה המקומית המכהן של מזרעה, פואד עווד, התמודד בבחירות אלו כמועמד יחיד לראשות המועצה וזכה לתמיכה של 95% מהבוחרים.⁽¹²⁾

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9, ולמועצה התמודדו 5 רשימות: "החזית הדמוקרטית מזרעה" (ו), רשימת-בת של מפלגת חד"ש בראשות נאסר נסרה שהחליף בבחירות אלו את מוטלק נאסרה המתמודד במקום הרביעי ברשימה, "אלאתחאד" (י) בראשות עלי דאוד, "מזרעה תחילה" (נ) רשימה פיקטיבית בראשות ראש המועצה פואד עווד שקיבלה 0 קולות בבחירות הקודמות, "אלוופאק" (פ) בראשות גאזי עווד ורשימת "השלום והקדמה" (צם) בראשות סמיח גבדאן המאחדת בין סיעות "אלסלאם" (השלום) ו"אלתקדם" (הקדמה) שכיהנו במועצה היוצאת.^[192] בבחירות זכו רשימות "אלאתחאד" ו"השלום והקדמה" ב-3 מנדטים כל אחת, "אלוופאק" בשני מנדטים ו"החזית הדמוקרטית מזרעה" במנדט אחד, כש"מזרעה תחילה" מקבלת גם בבחירות אלו 0 קולות ומאפשרת לראש המועצה לשמש כחבר המועצה העשירי.⁽¹²⁾

ראש מועצה מקומית מטולה דוד אזולאי, המכהן מאז 2015. במליאת המועצה היוצאת והמליאה הנכנסת 7 מושבים. בבחירות אלו הוגשה רק רשימה אחת בשם "מטולה אחת" (ה) שהוכרזו כזוכים ולא נפתחו קלפיות.⁽²⁾

הבחירות לראשות מועצת מיתר
שמעון פרץ	2,324	41.98%
שמעון מזוז	1,381	24.95%
סער חרזי	1,774	32.04%
שי דוד	57	1.03%

במועצה המקומית מיתר נבחר יו"ר האופוזיציה שמעון פרץ לראשות המועצה, כשהוא גובר על שלושת המועמדים האחרים, בהם ראש המועצה המכהן שמעון מזוז, שנבחר לראשונה לתפקיד בשנת 2018 בסיבוב הבחירות השני שהגיע למקום השלישי לאחר סער חרזי^[475] ושי דוד מטעם מפלגת כחול לבן.^[476]

מספר חברי המועצה בבחירות אלו גדל מ-9 בבחירות הקודמות ל-11, בשל הוספת היישוב הקהילתי כרמית לתחומי המועצה. המושבים יתחלקו בין ביחד בראשות שמעון פרץ (4), מחוברים (סער חרזי) (3), מיתר וכרמית בתנופה בראשות שמעון מזוז (2) שורשים וכרמית מאוחדת (1 לכל אחת). רשימת ישר בראשות שי דוד לא עברה את אחוז החסימה.

הבחירות לראשות מועצת מסעדה
אנגאם אבו סעדה	15	0.93%
בסאם בטחיש	129	8.02%
זאהי בטחיש	211	13.12%
סלמאן בטחיש	725	45.09%
פהד ספידי	399	24.88%
חמוד שקיר	129	8.02%

מסעדה היא אחת מארבע המועצות המקומיות הדרוזיות ברמת הגולן בהם כיהנו מאז כיבוש הגולן ב-1967 ועד 2018 תושבים שקיבלו כתב מינוי ורק מ-2018 התקיימו בהן בחירות.^[213] בתחילה נרשמו לבחירות 2018 שלושה מתמודדים לראשות המועצה ו-4 רשימות אך סמוך לבחירות הוחלט על החרמת הבחירות, מה שהוביל לפרישת כל המועמדים והקמת ועדה קרואה. בבחירות אלו נבחר סלמאן בטחיש לראשות המועצה.

מספר חברי המועצה העומדים לבחירה בבחירות אלו הוא 9. המושבים יתחלקו בין שוויון (4), מסעדה ראשונה (2), עתיד מסעדה (1), מסעדה בלדנא (1) ועצמאית (1). הרשימות הבית האחד וסווא לא עברו את אחוז החסימה.

ראש העירייה מע'אר, שהייתה מועצה מקומית בבחירות 2018 והוכרזה כעיר באוקטובר 2021, הוא פריד גאנם שנבחר ב-2018 לאחר סיבוב בחירות שני.

מספר חברי מועצת העיר בבחירות אלו הוא 13.

ראש המועצה המקומית המכהן של מעיליא הוא חאתם עראף.

מספר חברי המועצה העומדים לבחירה בבחירות אלו הוא 9.

בבחירות התמודד חאתם עראף לקדנציה נוספת והפסיד לאיליא עבד לאחר שקיבל 49.08% לעומת 50.92% מהקולות לעבד.^[477]

בני כשריאל, ראש עיריית מעלה אדומים מאז 1992 הודיע ביום העצמאות שקדם לבחירות כי לא יתמודד בבחירות פעם נוספת^[478] ובהמשך אישרה הממשלה מינויו לתפקיד שגריר ישראל באיטליה.^[479] שני מועמדים התמודדו על ראשות העיר: סגן ראש העירייה גיא יפרח ויו"ר הנהגת ההורים העירונית שלומי ירוחם. חבר המועצה אבי רחמים הודיע על התמודדותו,^[480][481] אך פרש לבסוף.^[482]

15 המושבים במועצת העיר היוצאת התחלקו בין "כחול לבן" של כשריאל שקיבלה 6 מנדטים, "מעלה ביתנו" שקיבלה 5 מנדטים, רשימה משותפת של "יחד" והבית היהודי שקיבלה שני מנדטים וש"ס שקיבלה שני מנדטים אף היא. גם בבחירות אלו יועמדו לבחירה 15 מושבים.

לעירייה התמודדו 7 רשימות: "לב בראשות גיא יפרח" (לב), סיעה הממשיכה את "כחול לבן" של כשריאל שאף הוצב במקום ה-15 ברשימה, "התושבים בראשות שלומי ירוחם" (דרך), "טוב במעלה - הציונות הדתית בהובלת ברנדה הורביץ - פרוור ואייל פישלר" (טב) ו"מעלה אדומים החדשה בראשות אבי רחמים" (ר) שתי סיעות בת של מפלגת הציונות הדתית, מפלגת ש"ס (שס) בראשות יחיאל וקנין, "דגל התורה בהנהגת הרב משה בר-חנון" (ג) ועוצמה יהודית בראשות מוטי פרץ (ב). כנגד סיעת עוצמה יהודית הוגשה ליועצת הממשלתית לממשלה בקשה על ידי הארגונים תג מאיר ו"המרכז לנפגעי גזענות" (ארגון מיסודו של המרכז הרפורמי לדת ומדינה) לפסול את הרשימה לפי סעיף 39ב לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) בגין הסתה לגזענות^[483] אך הרשימה אושרה.

הבחירות לראשות מועצת מעלה אפרים
שלמה ללוש	394	49.75%
בניהו הוכמן	196	24.81%
דרור יהושע	139	17.59%
מיכל שפירא	62	7.85%

ראש מועצת מעלה אפרים שלמה ללוש נבחר לכהונה נוספת בראשות המועצה ברוב של כ־50%. מולו התמודדו שלושה מועמדים, בניהו הוכמן, דרור יהושע ומיכל שפירא.

על 7 המקומות במליאת המועצה המקומית הקטנה ביותר בישראל התמודדו ארבעה רשימות: "יחד פועלים לשינוי" (יף) בראשות ללוש, שקיבלה ארבעה מנדטים ורוב מוחלט במועצה, "אופק בראשות בניהו הוכמן" (צ) שקיבלה שני מנדטים, "נותנים דרור" (דר) בראשות דרור יהושע שקיבלה מנדט אחד, ו"מתחילים לחלום בגדול" (נ) בראשות שפירא שלא עברה את אחוז החסימה.

ראש המועצה המקומית מעלה עירון מחמוד ג'בארין התמודד לכהונה שנייה בתפקיד. מולו התמודדו ארבעה מועמדים: מאהר אגבריה, חסן אגבאריה, מוחמד קרוט אגבריה ומוחמד אגבריה.

מועצת המועצה גדלה בבחירות אלו מ־11 ל־13 נציגים. עשר רשימות התמודדו על מקום במועצה: אל־אופיא (מאהר אגבריה), אל־מוסתקבל, אל־עטאא, אל־אפק אל־גדיד (מוחמד אגבריה), אל־אמל (מחמוד ג'אברין), אל־נהדה, אל־וופא (מוחמד קרוט אגבריה), אל־אסלאח ואל־תע'ייר, שבאב אל־ופאק אל־נוואף (חסן אגבאריה).

ראש העירייה מעלות תרשיחא הוא ארקדי פומרנץ, שניצח בסיבוב שני את שלמה בוחבוט שכיהן בתפקיד 42 שנה ברציפות. מולו התמודדו מוטי בן דוד (רשימת "דרך חדשה") והילה בן-אבו, אליה חבר כמספר 2 חגי וינברג שהיה ראשון המכריזים על מועמדות לראשות העיר.^[484][485]

מספר חברי מועצת העיר בבחירות אלו הוא 15. רשימת הליכוד בעיר מובלת על ידי שמעון ביטון לאחר שהסכמות פנימיות הובילו לביטול הפריימריז.^[486] הקהילות החרדיות בעיר התמודדו תחת רשימה מאוחדת בשם "מעלותי".^[144]

ראש מועצה מקומית מצפה רמון רוני מרום הודיע כי לא יתמודד לכהונה שלישית. לראשות המועצה התמודדו פלורה שושן, מי שכיהנה בראשות המועצה עד לשנת 2013; אליה וינטר איש הליכוד, שכיהן כגזבר המועצה ומזוהה עם הגרעין התורני שלה;^[487] ודני שטרית, שעומד בראשות רשימת "מצפה מאוחדת".^[488]

9 המקומות במליאת המועצה היוצאת התחלקו בין 6 רשימות: "אחדות", "יוזמה ושינוי" ו"כולנו מצפאים" עם 2 מנדטים כל אחת וישראל ביתנו, "מצפה אחת" בראשות פלורה שושן ו"מצפה למצפאים" עם מנדט אחד כל אחת. גם בבחירות אלו נבחרו 9 מועמדים למועצה מתוך 6 רשימות מועמדות:

• "המחנה הממלכתי מצפה רמון בראשות פלורה ששון" (כן) – הפעיל המקומי נדב סילברט שהכריז בתחילה על ריצה לראשות המועצה בראש רשימת "אופק למצפה רמון"^[489] אך ב-21 באוגוסט 2023 הכריז על ריצה משותפת עם פלורה שושן כשהוא מוצב במקום השני ברשימתה.^[490] ב-23 באוגוסט הצטרפה לאיחוד עליזה אוחנה כהן יו"ר "כולנו מצפאים" במקום ה-3.^[491] האיחוד רץ תחת סיעת המחנה הממלכתי^[492] ומוגדרת כבעלת זיקה משולבת עם מפלגות המחנה הממלכתי וכחול לבן חוסן לישראל.^[192]
• עבור כולנו בראשות קורין גולד - מגדים" (דרך) – קורין גולד־מגדים הכריזה בתחילה על ריצה לראשות המועצה מטעם רשימת "עבור כולנו" כסיעת בת של יש עתיד,^[493] אך ברגע האחרון הסירה את מועמדותה לראשות המועצה.^[494]
• ישראל ביתנו (ל) – רשימה בראשות מיכאל אלחזוב המזוהה עם מפלגת ישראל ביתנו הארצית.
• "אחדות" (חי) בראשות דוד צביאל.
• "הליכוד בראשות אליה וינטר" (מחל) – סיעת בת של הליכוד שנטען שקשורה גם לגרעין התורני המקומי ולמפלגת נעם.^[487]
• "מצפה לתיירות ותרבות" (ת) – רשימתו של המועמד לראשות המועצה דני שטרית.

ראש המועצה המקומית המכהן של משהד חסן עבד אל-פתאח נבחר לתפקיד בבחירות מיוחדות ביוני 2021 לאחר שווג'יה סלימאן, שנבחר לתפקיד ב-2018 לאחר סיבוב בחירות שני, התפטר. שמונה מועמדים התמודדו מולו על התפקיד: רואיאת מרעי, סלימאן סלאח, ראיד ערפאת, תאופיק סלימאן, גאזי אבו אסמעיל, יוסף חסן, ח'אלד דח'לאללה וחסן פארוק.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9. 13 רשימות התמודדו על מקומות אלו: אל־משהד אוואלן (רואיאת מרעי), הצדק והפיתוח (סלימאן סלאח), ואחדת אל־משהד, גת חאפר (ראיד ערפאת), אל־משהד בלדנא (תאופיק סלימאן), רואייה סאדקה (גאזי אבו אסמעיל), אל־משה לקראת השינוי (יוסף חסן), מען ללמשהד (חסן עבד אל־פתאח), אל־תקדם ואל־אח'אא, דרך השלום (ח'אל דח'לאללה), אל־קאימה אל־וטניה, אל־ג'יל אל־ג'דיד, ואל עהד (פארוק חסן).

ראש עיריית נהריה הוא רונן מרלי שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018 לאחר שהביס את קודמו ג'קי סבג שכיהן בתפקיד מאז 1989.

מספר חברי מועצת העיר בבחירות אלו הוא 17.

בבחירות למועצת העיר תתמודד רשימת הציונות הדתית בראשות חן אלמגור, זאת לאחר שבמועצה היוצאת אין רשימות המייצגות את הציבור הדתי לאומי בעיר.^[495]

ראש העירייה נוף הגליל (נקראה עד יוני 2019 "נצרת עילית") הוא רונן פלוט, שנבחר לראשונה לתפקיד בבחירות מיוחדות ב-2016 והתמודד בשנית ב-2018 כמועמד יחיד כשהוא זוכה לתמיכה של 98.61% מקולות המצביעים. פלוט התמודד לכהונה נוספת, גם הפעם כמועמד יחיד.^[52]

בבחירות 2018 נבחרו למועצה 17 נציגים, מהם 13 לרשימת "נצרת עילית החדשה" בראשות פלוט, 3 לנציגי "הרשימה המשותפת לדו קיום" ואחד לרשימה הדתית "חזית יהודית מאוחדת". גם בבחירות אלה נבחרו 17 נציגים למועצת העיר. בבחירות אלו התמודדו 4 רשימות על 17 המקומות במועצה: רשימתו של פלוט נקראת בבחירות אלו "נוף הגליל שלנו בראשות רונן פלוט" (א), "הרשימה המשותפת לדו קיום" (ק) בראשות שוכרי עואודה, "הרשימה התורנית המאוחדת" (חי) בעלת הזיקה המשותפת למפלגות ש"ס והציונות הדתית^[192] ורשימה חדשה בשם "עוצמה יהודית בראשות איציק פינטו" (נץ), רשימת בת של עוצמה יהודית שהתמודדה לראשונה.

ראש המועצה המקומית המכהן של נחף הוא עבד אל באסט קיס שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018 בסיבוב בחירות שני. מולו התמודדו בבחירות אלו עומר מטר, מוחמד זורי, איסר עבאס ועומר אסמאעיל.

מספר המושבים במועצה בבחירות אלו הוא 11, עליהם התמודדו 11 רשימות.

ראש עיריית נס ציונה המכהן הוא שמואל בוקסר (רשימת "טוב") שנבחר לראשונה ב-2018, לאחר שגבר על יריבו שחר רובין וזכה בכ-59% מהקולות. מולו התמודדו סגן ראש העירייה נאור ירושלמי המוביל את רשימת "נס ציונה ירוקה",^[496] חבר מועצת העיר עמוס לוגסי,^[497] תומר תדהר שהיה עוזרו ודוברו של ראש העיר הקודם יוסי שבו, והפעילה החברתית גלית אבינועם.^[498]

בנובמבר 2021 הודיע חבר המועצה (ולשעבר סגן ראש העירייה) שחר רובין שיתמודד גם הוא^[499] אך בהמשך הודיע כי הוא פורש מהמירוץ.^[500]

מספר חברי מועצת העיר בבחירות אלו הוא 15. מפלגת הליכוד הודיעה כי היא תומכת בשמואל בוקסר לראשות העיר, אך מריצה רשימה משלה למועצה.^[501] מפלגות יש עתיד והמחנה הממלכתי הצטרפו לרשימתו של ראש העירייה המכהן שמואל בוקסר.^[502]

תוצאות הבחירות לראשות העיר היו 39% לראש העיר המכהן, 29% לתומר תדהר ו-13% לנאור ירושלמי. בסיבוב השני ניצח בוקסר את תדהר ביחס של 57% מול 43%.

הרכב מועצת העיר לאחר הבחירות הוא 4 מנדטים לסיעתו של ראש העיר, 3 מנדטים לסיעות "נס ציונה ירוקה" של נאור ירושלמי ו"מחוברים" של תומר תדהר, 2 מנדטים לסיעת "הצעירים", ומנדט יחיד לסיעות ש"ס, לוגסי ו"המושבה". במשך מספר חודשים פעלה בעירייה "מועצה לעומתית", בה היו לאופוזיציה 8 חברי מועצה לעומת 7 בלבד לקואליציה שהקים ראש העיר.^[503]

ראש עיריית נצרת עלי סלאם ("אבו מאהר"), ראש רשימת "נאסרתי", מכהן זו קדנציה שנייה בתפקיד. מוסעאב דוכאן, אשר התמודד על ראשות העיר, נורה ונפצע באורח בינוני במהלך אירועי הירי ב-28 באוגוסט.^[504] בעקבות תקרית זו הסיר דוכאן את מועמדותו.^[505] המתחרים הנוספים על התפקיד הם שריף זועבי וג'יהאד אבו אחמד.

מספר חברי מועצת העיר בבחירות אלו הוא 19, עליהם התמודדו 4 רשימות: "נאסרתי" (צח) בראשות עלי סלאם, "חזית נצרת דמוקראטית" (גד) בראשות המועמד לראשות שריף זועבי, "אלסמרה" (ז) בראשות המועמד לראשות ג'יהאד אבו אחמד והרשימה הערבית המאוחדת (עם) בראשות ויסאם מרואת.

בבחירות קיבל סלאם מעל 51% מהקולות ונבחר לכהונה נוספת, בעוד ששריף זועבי קיבל כ-46% מהקולות.

ראש העירייה המכהן של נשר רועי לוי (רשימה עצמאית: "כן לנשר"), שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018, מולו התמודד יו"ר האופוזיציה בעיר שלומי זינו מטעם רשימת "הליכוד".^[506] רועי לוי הוא חבר במפלגת הליכוד ונהנה מתמיכת המפלגה במועמדותו לראשות העיר נשר. ב-14 בפברואר 2024 פורסם שמפלגת הליכוד עצרה את התקציב של הרשימה של זינו כיוון שהגיש מועמדות לראשות העיר בניגוד לפסיקת ועדת ההיגוי של המפלגה שיתמודד רק למועצת העיר כיושב ראש סיעת הליכוד בנשר.^[507]

מספר חברי מועצת העיר בבחירות אלו הוא 13. המתמודדים למועצת העיר הן הרשימות הבאות: רשימה עצמאית "כן לנשר" שבראשה עומד רועי לוי, רשימה של ישראל ביתנו ששמה "נשר ביתנו" בראשה עומד גיאורגי גרשקוביץ, רשימה של תנועת ש"ס בראשה עומד דנינו יעקב, רשימה של הליכוד בראשה עומד שלומי זינו, רשימת מועמדים חדשה היא "נשר מספר אחת" בראשות אסף גפן^[508] אשר יחד איתו התמודדה ד"ר טלי רוט-וורשהיימר נכדתו של יצחק רוט שהיה ראש מועצת נשר בין השנים 1957–1972,^[509] ורשימה חדשה נוספת בשם "נשר שלנו" בראשה עומד הגמלאי ליאור דורון.^[510]

ביוני 2023 הופצו בנשר פרסומים שונים ברחבי העיר של אסף גפן, שבהם טען שהוא משתף פעולה עם רשימת רועי לוי. בעקבות כך סיעת "כן לנשר" עתרה לבית המשפט שקבע, שאין לתלות פרסומים מטעים בעיר.^[511]

תוצאות לאחר ספירת קולות החיילים: סיעת 'כן לנשר' שבראשות רועי לוי, קיבלה 8 מנדטים, רשימת "נשר ביתנו", 3 מנדטים. ש"ס מנדט 1. סיעה חדשה "נשר אחת" מנדט 1. סיעת הליכוד לא עברה את אחוז החסימה. רועי לוי נבחר לראשות העיר בפעם השנייה עם 93.8% מהקולות.^[512]

ראש עיריית נתיבות הוא יחיאל זוהר (הליכוד), המכהן בתפקיד מאז 1989. זוהר הוא ראש העירייה שמכהן הכי הרבה שנים בישראל (39). מולו התמודד עורך הדין טל-שלמה אדרי ברשימת "נתיבות של כולנו".^[513]

בבחירות 2018 נבחרו למועצה 15 נציגים, מהם 5 לרשימת "התאחדות בני התורה נתיבות", 4 לרשימת "הליכוד" בראשות זוהר, 2 לרשימת "דרך ארץ", 2 מרשימת "אחדות ביחד", ונציג יחיד מ"נתיבות ביתנו" ו"כולנו נתיבות" כל אחת.^[514] בבחירות אלו גדל מספר המנדטים במועצה ל-17, עליהם התמודדו 5 רשימות: "התאחדות בני התורה נתיבות" (שסג), הליכוד (מחל) בראשות יחיאל זוהר, אחי בראשות שי עמר (אחי), "הציונות הדתית בראשות כנרת אגור כהן" (טב) ו"נתיבות של כולנו" (כך) בראשות טל שלמה אדרי.

בבחירות ניצח ראש העיר המכהן יחיאל זוהר עם מעל % 70 מהקולות בעוד טל אדרי השיג רק % 30 מקולות הבוחרים, זוהי הקדנציה השמינית ברציפות של זוהר ובכך הוא נהיה לראש העיר שמכהן הכי הרבה שנים בישראל (39). הרשימה הגדולה ביותר במועצה היא אחי עם מעל % 39 מקולות הבוחרים ולאחר מכן שסג, מחל, כך, וטב.

ראש העירייה המכהנת, מרים פיירברג מרשימת "נתניה אחת", המכהנת בתפקיד ברציפות מאז 1998, הכריזה על התמודדות לקדנציה שישית.^[515] חברי המועצה אפרים בולמש ("נתניה חופשית באמת", שנתמכה על ידי מפלגת העבודה), טלי מולנר ("פעימה חדשה") ואבי סלמה (שנבחר מטעם סיעתה של ראש העירייה פיירברג, "נתניה אחת") הודיעו כי יתמודדו על ראשות העיר.^[516] ח"כ סימון דוידסון החל בהכנות להתמודדות לראשות העיר אך לבסוף לא התמודד.^[517]

27 המושבים במליאת המועצה היוצאת התחלקו בין 12 סיעות שונות. הגדולה ביניהן היא סיעת "נתניה אחת", לה 6 מושבים במועצת העיר. בבחירות אלה נוספו 2 מושבים ולמועצת העיר נבחרו 29 נציגים.

ראש המועצה המקומית המכהן של סאג'ור הוא ג'בר חמוד שזכה בקדנציה נוספת ב-2018 לאחר שגבר על יריבו העיקרי ב-10 קולות בלבד.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9.

בבחירות אלו קיבל ג'בר חמוד כ-55% מהקולות ונבחר לכהונה נוספת, מול יריבו נהאד אבראהים, שקיבל כ-45% מהקולות.

מוטי לנדאו מרשימת "סביון לתושביה" מכהן כראש המועצה המקומית סביון מאז 2013. על ראשות המועצה התמודדה לינדה אשכנזי בנישו מטעם רשימת "סביון שלנו".

9 המקומות במליאת המועצה היוצאת התחלקו בין "סביון לתושביה בראשות מוטי לנדאו" שזכתה ב-5 מנדטים וברוב מוחלט במועצה ורשימות "סביון שלנו" בראשות דורון ויסברוד ו"בעד סביון" בראשות דפנה שפיגלמן שזכו ב-2 מנדטים כל אחת (רשימה נוספת התמודדה ולא נבחרה). בבחירות אלו שוב התמודדו אותן 3 רשימות: "סביון לתושביה בראשות מוטי לנדאו" (באותיות יש במקום פה), "סביון שלנו) בראשות לינדה אשכנזי בנישו" (כן) שהחליפה את ויסברוד שהתמודד שני ברשימה בבחירות אלו ו"בעד סביון" (דפ) בראשות דפנה שפיגלמן.

בבחירות קיבל מוטי לנדאו מעל 73% מהקולות ונבחר לכהונה נוספת.^[518]

הבחירות לראשות עיריית סח'נין
מוחמד בשיר	5,071	24.91%
מאזן גנאים	10,827	53.18%
כמאל ח'לאיללה	4,462	21.92%

ראש עיריית סח'נין ספואת אבו ריא, איש חד"ש, שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018 לא התמודד לכהונה נוספת. מאזן גנאים, שהובס ב־2018 בידי אבו ריא, נבחר מחדש לראשות העירייה.

15 המושבים במועצה יתחלקו בין אלאעחסאם, חזית סח'נין הדמוקרטית, נהדה מנ ג'דיד, אבנאא אלארד ולקאאימה אשבאדיה, ואלעטאא (2 כל אחת) ואלבינאא יאלתטוור, אלתגמוע אלוטני אלדימוקרט, אלעהד ורשימת אלופאא ואלבנאא (1 לכל אחת). הרשימות אלג'דיד, אל־ווחדה, השינוי, אל־ספא, הרשימה הערבית המאוחדת סח'נין לקדאם, אלועד ואל־מוסתקבל לא עברו את אחוז החסימה.

במועצה מקומית ע'ג'ר (רג'ר), הנמצאת בחלקה בשטח לבנון, לא התקיימה מערכת בחירות של ממש בהמשך לנוהג שקיים במועצה מאז כיבושה על ידי ישראל ותחילת הבחירות שם, לפיה מוגשת לבחירה רשימה אחת ומועמד אחד לראשות המועצה. בתחילה עמד בראש המועצה, סלמאן חטיב, ששימש מוכתר הכפר בימי השלטון הסורי, עד שהוחלף ב־2003 על ידי אחיינו אחמד פתאלי^[519] שהוכרז כמנצח בעקבות אי הגשת מועמדויות נוספות.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 7. גם להן הוגשה רק רשימה אחת, רשימת "הכפר" (אל), בראשות פתאלי.

הבחירות לראשות מועצת עומר
ארז בדש	2,566	54.03%
סימה כחלון	2,183	45.96%

פיני בדש מכהן כראש המועצה המקומית עומר ברציפות מאז 1990 הודיע ביולי 2023 כי לא יתמודד לקדנציה נוספת.^[520] בבחירות 2018 ניצח בדש את סימה כחלון בהפרש של 87 קולות בלבד. כחלון הודיעה כי תתמודד פעם נוספת על ראשות המועצה.^[521] ארז בדש, אחיינו של פיני, המשמש כראש מועצת נאות חובב, הכריז ביוני על התמודדות בבחירות.^[522] גם היזם יוסי כהן הכריז על התמודדות.^[523] בדש ניצח.

9 המושבים במליאת המועצה מתחלקים בין 4 סיעות: סיעת "עומר אחת" של ראש המועצה בדש עם 3 מושבים, ושלוש סיעות נוספות עם שני מנדטים – סיעת "עומר יכולה יותר" (סימה כחלון), קהילה בראשות יוסף כהן וחוזה חדש – עומר. רשימת נעשה ונצליח בראשות פנחסדלויה לא עברה את אחוז החסימה.

סמיר אבו זייד מכהן כראש המועצה המקומית עיילבון, לאחר שניצח ב-2018 את קודמו ג'ריס מטר.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9.

בראשות מועצת עילוט עומד אבראהים אבו ראס.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9.

ראש מועצה מקומית עין מאהל הוא אחמד חביבאללה שנבחר לתפקיד ב-2018.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 11.

עין קנייא היא אחת מארבע המועצות המקומיות הדרוזיות ברמת הגולן בהן כיהנו מאז כיבוש הגולן ב-1967 ועד 2018 תושבים שקיבלו כתב מינוי ורק מ-2018 התקיימו בהן בחירות.^[213] בטרם הוכרז על חרם על הבחירות ב-2018 נרשמו להתמודדות על ראשות המועצה 5 מועמדים ו-5 רשימות התמודדו על 7 המקומות במועצה היוצאת. לאחר ההכרזה על חרם בחירות פרשו כמעט כל המועמדים וואיל מוגרבי, שנותר יחיד ברשימתו "סאוא" קיבל 20 קולות וגבר על סמירה רדא עמראן שקיבלה את קולה בלבד.

בבחירות אלו התמודד מוגרבי בשנית לראשות המועצה בראש רשימת "סאוא" (נ) כשמולו התמודד לראשות המועצה סמיר דעבוס, ראש רשימת "אלנהדה" (אנה). שתי הרשימות התמודדו על 7 המקומות במועצה הנכנסת.

בבחירות נבחר בשנית ואיל מוגרבי עם 84.9% מהקולות לעומת 15.1 לדעבוס. סיעתו "סאוא" (נ) זכתה בשישה מושבים מתוך שבעה. רשימת "אלנהדה" (אנה) של סמיר דעבוס זכתה במושב אחד.

שמעון לנקרי (סיעת "פז"), המכהן כראש עיריית עכו מאז 2003, הודיע בנובמבר 2022 שלא יתמודד לקדנציה חמישית בתפקיד.^[524] אוהד שגב, אשר כיהן כמנכ"ל עיריית חיפה בשנים 2020–2022, התמודד על ראשות העיר מטעם סיעת "פז" של ראש העירייה היוצא והוא נתמך על ידי מפלגות הליכוד וישראל ביתנו.^[525][526] מולו התמודד עו"ד עמיחי בן שלוש.^[527] אריק ברמי, שהתמודד תחילה על התפקיד, הודיע ביוני על פרישה מהמירוץ.

מספר חברי מועצת העיר בבחירות אלו הוא 17.

ראש מועצה מקומית עמנואל המכהן אליהו גפני, איש אגודת ישראל שנבחר מטעם רשימה נפרדת על מנת לקבל מושב נוסף במועצה בבחירות הקודמות, התמודד לכהונה נוספת בתפקיד מטעם דגל התורה. ארבעה מועמדים נוספים התמודדו לתפקיד: יהודה שפיצר מטעם אגודת ישראל עמנואל (חסידות סלונים),^[528] נריה ג'רפי מטעם קהילת תימן המאוחדת, רפאל ברוך ששון מטען נותנים יד וסיוע לתושבים, ואופיר שמחי מטעם מפלגת ש"ס.^[216]

במועצה היוצאת כיהנו 9 חברי מועצה. מטעם ש"ס, "רשימת התורה המאוחדת" ו"חינוך עם נשמה" מכהנים שני נציגים ומטעם רשימות סיעת טוב, "קהילת החסידים וברסלב בעמנואל" וחב"ד עמנואל מכהן נציג אחד. גם בבחירות אלו נבחרו 9 מושבים למועצה. שמונה רשימות מתמודדות על תשעת מושבי המועצה: אגודת ישראל עמנואל (יהודה שפיצר), דגל התורה (אליהו גפני), קהילת תימן המאוחדת (נריה גירפי), חבד באיחוד הקהילות, נותנים יד וסיוע לתושבים (רפאל ברוך ששון), קהילת החסידים וברסלב בעמנואל בראשות הרבנים שליט"א למען התורה, רשימת התורה המאוחדת, וש"ס באיחוד הקהילות אמנואל (אופיר שמחי).

בראש מועצה מקומית עספיא (עוספיה) עומד בהיג' מנסור שנבחר לתפקיד ב-2018. מולו התמודדו איש העסקים חיר כיוף,^[529] ומוניב סאבא^[530] וראיד מנסור.

11 המושבים במועצה היוצאת מייצגים 11 רשימות מועמדים שונות. בבחירות אלו התמודדו 13 רשימות שונות למועצה, בהן "ניו עספיא" (ע) בראשות סגנית ראש המועצה סמירה עזאם שנבחרה לראשונה למועצה בבחירות הקודמות, הדרוזית הראשונה שנבחרה במפלגה עצמאית בישראל.^[531]

בבחירות מוניב סאבא קיבל 41.51% מהקולות ונבחר לראשות המועצה, והדיח את ראש המועצה המכהן, בהיג' מנסור, שקיבל כ-39.51% מהקולות.

הבחירות לראשות עיריית עפולה(1)
אבי אלקבץ	10,568	40.69%
רמי יוסף	7,083	27.27%
יצחק מירון	6,793	26.16%
שלמה מליחי	1,527	5.88%

ראש עיריית עפולה המכהן אבי אלקבץ מסיעת "עפולה אחת" נבחר לכהונה שלישית לא־רצופה בראשות העיר. אלקבץ הביס את קודמו בתפקיד יצחק מירון ("תנופה לעפולה"), שהביס אותו ב־2013 אך הפסיד לו ב־2018 והודיע בספטמבר 2022 כי יתמודד פעם נוספת,^[532] את פרופ' רמי יוסף מסיעת "יחד ננצח",^[533] וחבר המועצה שלמה מליחי (סיעת "עוצמה" בבחירות הקודמות ונציג הליכוד בבחירות אלו)^[534][535] גם עו"ד דב הירש, שהיה הראשון להודיע על התמודדות,^[52] לא התמודד לבסוף לראשות העיר והוא הצטרף כמס' 2 לרשימת צעירי עפולה

17 המקומות במועצת העיר התחלקו בין מפלגת ש"ס (שס) בראשות כפיר סרוסי ויצחק טנגי שהייתה המפלגה היחידה לקבל 3 מנדטים. "עפולה אחת בראשות אבי אלקבץ" (פז), "יחד ננצח" (רק) בראשות רמי יוסף, "עפולה בתנופה" (ת) בראשות יצחק מירון, יהדות התורה (ג) ו"תנועת אחדות בראשות דימה ברוק" קיבלו 2 מנדטים כל אחת. רשימות "הציונות הדתית בראשות חביב פרץ" (טב), "יחד עפולה בתינו" (ל), סיעת הבת של ישראל ביתנו, "הליכוד בראשות שלמה מליחי" (מחל) ו"היזרעאלים בראשות עדיאל אילוז" (יז) קיבלו מנדט אחד לכל סיעה. הרשימות באנד (א), דם חדש עפולה מתעוררת בראשות גל לוי (חד), הבית החברתי בראשות איתי כהן (י), נטו עפולה בראשות לירז וזאן (כן), למען עפולה בראשות יהודה אלמקייס (צ), "ביתא ישראל בראשות אביי דג'ן" (צדק) ו"צעירי עפולה" (רץ) לא עברו את אחוז החסימה.⁽¹⁾

ראש עיריית עראבה המכהן הוא עומר ואכד שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018.

מספר חברי מועצת העיר בבחירות אלו הוא 15.

ראש עיריית ערד המכהן הוא ניסן בן חמו מסיעת "עתיד חדש לערד" שנבחר לראשונה בבחירות מיוחדות ב-2015 ובשנית ב-2018. בן חמו התמודד על כהונה נוספת ומולו התמודדים עוד 4 מועמדים: אורון קליימן מטעם סיעת "עם כל הלב לערד", גיא בריוזה מטעם "קול ערד", יאיר מעיין מטעם סיעת הליכוד וגבריאל ריזינשוילי מטעם "קידמה לערד".

מועצת העיר היוצאת כללה 15 נבחרים ומספר זהה במועצה הנכנסת. בבחירות אלה התמודדות 8 רשימות למועצה.

בבחירות קיבל בן חמו 41.8% מהקולות, אך יאיר מעיין קיבל 47.9% מהקולות וניצח בבחירות. רשימת אגודת ישראל קיבלה 5 מושבים, רשימתו של בן חמו כארבעה מושבים, הליכוד – 2, ישראל ביתנו – 2, ורשימת "קול ערד" קיבלה מושב אחד.

ראש המועצה המכהן בערערה הוא מודר יונס שנבחר מחדש לתפקיד ב-2018 בסיבוב השני, לאחר סיבוב ראשון בו התמודדו 7 מועמדים.

בבחירות 2018 התמודדו 19 רשימות על 13 המקומות במועצה, מתוכן עברו 8 את אחוז החסימה. רשימת "אלתדאמון אלוטני" קיבלה 3 מנדטים, רשימות "אלנהדה" ו"אלאמל ואלאסלאח" זכו בשני מנדטים ורשימות "אלדמיר ואלאמל", "אלרוחה", "אלופאק", "אלסלאם א", "אלתקוה" ו"אלצדק" זכו במנדט אחד. גם בבחירות אלו נבחרו 13 נציגים למועצה.

ראש המועצה המקומית ערערה בנגב הקודם הוא נאיף אבו עראר. בבחירות נבחר לראשות המועצה, חבר הכנסת לשעבר טלב אבו עראר, שכבר כיהן בתפקיד, בשנים 2000–2004.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 13.

ראש מועצה מקומית פוריידיס המכהן הוא איימן מרעי, שנבחרו לראשונה ב-2018.

11 מושבי מליאת המועצה התחלקו בין 7 רשימות. רשימות "אלעדל ואלאסלח" בראשות מוחמד מרענה ו"אלעילם ואלאימאן" בראשות ראש המועצה הקודם אחמד בריה זכו ב-3 מושבים כל אחת, ורשימות "אלאיכלאס", "אלבר ואלתקוא", "אלנהדה ואלחק" ו"אלנור" זכו במנדט כל אחת. רשימתו של מרעי לא נבחרה למועצה והוא נחשב על פי חוק לחבר המועצה ה-12. גם בבחירות אלו נבחרו 11 נציגים למועצה.

ראש המועצה המקומית פסוטה אדגאר דכואר נבחר ב-2018 לכהונה נוספת.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9.

ראש המועצה המקומית פקיעין סויד סויד נבחר ב-2018 לכהונה נוספת.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9.

ראש המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור היא הגר פרי יגור, ראש סיעת בשבילנו, שנבחרה לראשונה בבחירות 2018 לאחר שניצחה בסיבוב שני את ראש המועצה אלדד בר כוכבא ראש "הרשימה העצמאית". בינואר 2023 הודיע בר כוכבא כי יתמודד פעם נוספת על ראשות המועצה.^[536] בדצמבר 2022, הודיע חבר המועצה אביעד סיני מטעם סיעת "בשבילנו" שפרש מהקואליציה ביולי אותה שנה, על הקמת תנועה מקומית חדשה והתמודדות על ראשות העיר מטעמה.^[537] יו"ר האופוזיציה אייל כגן וחבר המועצה יוני חכימי הודיעו גם הם על התמודדות לראשות המועצה.^[538][539]

במועצה היוצאת 15 מושבים: "בשבילנו" עם 4 מנדטים, "הרשימה העצמאית", "טוב במושבה" ו"הרשימה הדתית המאוחדת" עם 2 מנדטים כל אחת ו-5 רשימות עם מנדט יחיד: "הרשימה החברתית מעודה אפרים", "חייבים לשנות", הבית היהודי, "מושבה אחת" ו"רשימת אזרחים ותיקים". גם בבחירות אלו נבחרו 15 נציגים למועצה. רשימה חדשה בבחירות אלו היא יש עתיד בראשות אלון מרחב.^[540]

ראש המועצה המקומית פרדסיה טל גורקי מכהן בתקופת כהונה שנייה.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9.

ראש עיריית פתח תקווה, רמי גרינברג, התמודד בבחירות אלו, כמו בקודמות, הן לראשות העיר והן למועצה עם רשימה עצמאית, "התחדשות". בבחירות הקודמות, גרינברג ניצח את ראש העירייה המכהן איציק ברוורמן ו-3 מועמדים נוספים בסיבוב אחד בבחירות לראשות העיר, והוביל את רשימתו למספר המושבים הגבוה ביותר במועצה עם 5 מנדטים.^[541] בבחירות לראשות העיר, התמודדו נגד גרינברג חברת המועצה ענת זנזורי, שבבחירות הקודמות הייתה מספר 2 ברשימתו של גרינברג ובתחילת הקדנציה כיהנה כמחזיקת תיק איכות הסביבה,^[542] וחבר המועצה ומתנגדו החריף של גרינברג גנאדי בורשבסקי.^[543]

בבחירות הקודמות למועצת העיר, שמספר חבריה עלה אז מ-27 ל-29, קיבלה סיעת "התחדשות" של ראש העירייה הנכנס גרינברג 5 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה ביותר, סיעות "יש עתיד" בראשות רון כץ ו"ש"ס" בראשות אוריאל בוסו קיבלו שתיהן 4 מנדטים,^[544] סיעות "אכפ"ת בראשות ברוורמן", "הביצועיסטים" בראשות אורי אהד ו"הבית היהודי" בראשות איציק דיעי קיבלו כל אחת 3 מנדטים, סיעות "מחוברים", "מצטיינים עם גנאדי" ו"יהדות התורה"^[545] קיבלו כל אחת שני מנדטים וסיעת "הליכוד" בראשות משה משה, שראש הממשלה בנימין נתניהו לא תמך בה וקרא לבחור אך ורק בגרינברג ובסיעתו, קיבלה מנדט אחד בלבד.

צביקה וישנגרד, חבר הנהלת העיר מטעם סיעת "הבית היהודי" וראש האגף לתרבות יהודית במועצה היוצאת, הוביל רשימה מאוחדת של "הציונות הדתית" בבחירות.^[546][547] התמודדה גם נציגות מקומית של "עוצמה יהודית" הארצית, בראשות גילה בן נאים.^[548] משה משה, שנבחר למועצה הקודמת בראש רשימת הליכוד, הוביל בבחירות אלו רשימה משותפת לרשימתו "אחדות" ולרשימת "כח צעיר" בראשות נדיב ורסנו.^[549] תתמודד רשימת "יהדות התורה", איחוד של המפלגות החרדיות "דגל התורה" ו"אגודת ישראל". באוגוסט 2023, הודיעו אורי אהד ואיתי שונשיין על ריצה משותפת ברשימה ששמה "מחויבים", בתמיכת "חוזה חדש" ו"כחול לבן".^[550]

לבסוף, גרינברג ניצח בבחירות לראשות העיר עם כ-87% תמיכה – בעוד בורשבסקי וזנזורי קיבלו כ-7% וכ-6% תמיכה, בהתאמה. בבחירות למועצת העיר, סיעת "התחדשות" של גרינברג גרפה כמחצית מן הקולות וזכתה ל-13 מושבים. "ש"ס" בראשות אליהו גינת קיבלה 5 מושבים, "מחויבים" בראשות אהד ושונשיין 3, "הציונות הדתית" 3, "יש עתיד" בראשות קדי קואז 2, "פתח תקווה ביתנו" אחד, "יהדות התורה" אחד ו"המחנה הדמוקרטי" אחד.

ראש עיריית צפת שוקי אוחנה, איש הליכוד, שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2018 לאחר סיבוב שני, התמודד לכהונה נוספת. מולו התמודדו יוסי קקון – לשעבר מנכ"ל מועצת רכסים ואיש מפלגת ש"ס, שימש כמועמד כל הסיעות החרדיות לראשות העיר ונתמך בידי מפלגות ש"ס, דגל התורה, אגודת ישראל, סיעת חב"ד ובני תורה (עץ),^[551] וארקדי בראסט – סגן ראש העירייה ומחזיק תיק הקליטה, איש מפלגת ישראל ביתנו. מועמדים שהכריזו על מועמדות אך פרשו הם: שלום אלבז, בעלים של חברת אסטרטגיה ויחסי ציבור ששימש בעבר כעוזר של מנכ"ל עיריית צפת,^[552] שהודיע ב־8 בפברואר על תמיכתו בקקון,^[553] ציון טויטו – חבר מועצת העיר לשעבר,^[554] יוחאי עזרא – חבר המועצה מטעם סיעת הבית היהודי המקומי שהביע תמיכה בשוקי אוחנה, וישראל מאיר סברדלוב מטעם סיעת למען תורה וגמילות חסדים המזוהה עם דגל התורה שהודיע על תמיכה בקקון^[555]

מספר חברי מועצת העיר בבחירות אלו הוא 15 כבעבר.

המועמד החרדי העצמאי שהתמודד בעבר לראשות העיר ואף זכה במושב אחד למועצה אליעזר לזר הודיע כי יתמודד שוב למועצה.

נציג מפלגת אגודת ישראל מטעם סיעת שלומי אמונים המקומית נחמן גלבך שכהן גם כיו"ר האופוזיציה, והפסיד לראש העיר המכהן שוקי אוחנה בסיבוב שני בבחירות הקודמות, התמודד פעם נוספת למועצה ותמך ביוסי קקון לראשות העיר.

נציגי מפלגת דגל התורה המקומית בראשות חבר המועצה ישראל סברדלוב התמודדו פעם נוספת לאחר שהתפצלו מנציג מפלגת יחד העם איתנו דודי כהן.

רשימת חב"ד המקומית תתמודד שוב למועצת העיר לאחר שבשתי מערכות הבחירות האחרונות זכתה לשני מושבים במועצה ולמספר הקולות הרב ביותר, סיעת חב"ד הודיעה בתחילה על תמיכתה לראשות העיר בשוקי אוחנה,^[556] אך בהמשך עברה לתמוך בקקון.

רשימת הליכוד המקומית התמודדה למועצה עם ראש העירייה המכהן שוקי אוחנה וסגנו הנוכחי שלמה חדד, ונציג הצעירים מיק סעדה אחיינו של חבר הכנסת משה סעדה.

נציג מפלגת הציונות הדתית המקומית יותם קארו, הכריז כי יתמודד פעם נוספת למועצת העיר. הרשימה אף זכתה לתמיכתו של רב העיר הרב שמואל אליהו.

מועמדים נוספים למועצה הם ארקדי ברסט (ישראל ביתנו) ויקי אלקבץ (המחנה הממלכתי), וכן המתמודד לשעבר לראשות העיר תמיר סבן.

בבחירות אוחנה הפסיד, כאשר יריבו יוסי קקון קיבל מעל 52% מהקולות, אוחנה קיבל 43% ובארסט קיבל מעל כ-4% מהקולות.

הבחירות לראשות מועצה מקומית קדומים
עוזאל ותיק	1,003	47.38%
אלון פרבשטין	981	46.34%
אליאנה זילברמן	133	6.28%

ראש מועצת קדומים חננאל דורני, שכיהן בתפקיד מאז 2007, הודיע במאי 2023 על פרישה מתפקידו ותמיכה בעוזאל ותיק, ששימש עד אז כמנהל אגף במשרד הפנים.^[557] מול ותיק התמודדו אלון פרבשטיין ואליאנה זילברמן.^[558] בבחירות זכה ותיק בסיבוב הראשון, כשהוא מוביל על פרבשטין ברוב של 22 קולות.

מספר חברי מועצת העיר בבחירות 2018 ובבחירות אלו עמד על 9. למועצה התמודדו 3 הרשימות שראשיהן מתמודדים על ראשותה: רשימת "אהבת קדומים בראשות עוזאל ותיק" (עוז) זכתה ב-5 מנדטים, רשימת "קדומים חוזרת להוביל בראשות אלון פרבשטין" (א) זכתה ב-4 מנדטים, ורשימת "בית קהילה איכות חיים" (ב) בראשות אליאנה זילברמן לא עברה את אחוז החסימה.

ראש המועצה המקומית קדימה-צורן היא קרן גרין שזכתה לראשונה בתפקיד בסיבוב השני. יריבה בבחירות הקודמות, יצחק גולברי שהיה ראש המועצה בשנים 2003–2013, חבר אליה הפעם לרשימה משותפת. עוד התמודדו תומר יעקב חבר מועצה, עו"ד אושיק קולני ודנית ברביבאי.^[559]

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 13.

ארבעה מועמדים עבדאלבאסט סלאמה ראש העירייה המכהן, עלי קשקוש, חסן תאיה ועבדאלפתאח תקרורי.

בבחירות עלי קשקוש זכה בתפקיד אחרי שקיבל 5,445 קולות.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 13.

בראשות המועצה המקומית קצרין עמד דימי אפרצב, לו זו קדנציה שנייה בתפקיד.

9 המושבים במועצה היוצאת התחלקו בין רשימות "הקצרינעים" בראשות אפרצב ו"קצרין תנצח" עם ארבעה מנדטים כל אחת ורשימת "יחד למען אחדות קצרין" עם המנדט התשיעי. גם בבחירות אלו נבחרו 13 נציגים.

בבחירות התמודד אפרצב מול יהודה דואה. דואה ניצח ונבחר לראשות המועצה עם מעל ל-53% מהקולות ורוב המושבים במועצה.

הבחירות לראשות עיריית גני תקווה(11)
ישראל גל	7,604	38.12%
ליאת גרוסמן תמיר	1,770	8.87%
יוסי נשרי	1,935	9.7%
מיכל רוזנשיין	8,637	43.3%

ישראל גל ("הרשימה המאוחדת"), ראש עיריית קריית אונו, כיהן זו תקופת הכהונה השנייה לאחר שגבר על 3 מתחרים אחרים ב-2018. 4 מועמדים הודיעו על התמודדות מולו: ליאת גרוסמן תמיר, שכיהנה 7 שנים כיועצת למעמד האישה בעיריית קריית אונו וכן בתפקיד הממונה למניעת אלימות סמים ואלכוהול בעיר שהתמודדה מטעם רשימת "חוזה חדש",^[560] מיכל רוזנשיין, שכיהנה כמנהלת אגף השירות בעירייה, התמודדה מטעם מפלגת יש עתיד,^[561] ראש העירייה לשעבר יוסי נשרי ושי דבורה, עו"ד בהכשרתו שהיה חבר מועצה בעבר.^[562] בהמשך הודיע שי דבורה על הסרת מועמדותו ותמיכתו במועמדת מיכל רוזנשיין. בבחירות אלו, קיבל ישראל גל כ-38% מהקולות והודח מתפקידו על ידי מיכל רוזנשיין, שקיבלה 43.3% מהקולות.

מספר חברי מועצת העיר בבחירות אלו הוא 15. רשימת "יש עתיד ותקווה בראשות מיכל רוזנשיין" (פה) זכתה ב-6 מנדטים, "הרשימה המאוחדת בראשות ישראל גל" (כן) זכתה ב-4 מנדטים, "חוזה חדש בראשות ליאת גרוסמן תמיר" (ד) זכתה בשני מנדטים, "התאחדנו - הליכוד, שס והציונות הדתית בראשות נפתלי כהן" (שסט), "תנועת התושבים" (ינ) בראשות יוסי נשרי ו"מרצ קריית אונו חופשית בראשות ירון יעקבי" (מרצ) זכו במנדט אחד כל אחת. רשימות "דרך חדשה יובל בר קליפה" (ב) ו"השכנים בראשות עמית עשהאל וסיגל ישראלי" (זך) לא עברו את אחוז החסימה.⁽¹¹⁾

הבחירות לראשות מועצת קריית ארבע
ישראל ברמסון	1,360	41.48%
מלאכי לוינגר	1,260	38.43%
אליעזר רודינג	659	20.10%

ראש מועצת קריית ארבע אליהו ליבמן, שנבחר לראשונה ב-2018 לאחר שניצח את קודמו בסיבוב הראשון, הודיע שלא יתמודד לכהונה נוספת.^[563] 3 הכריזו על התמודדותם: חבר המועצה אליעזר רודריג,^[564][565] ראש המועצה הקודם מלאכי לוינגר וחבר המועצה ישראל ברמסון (שהתמודד בבחירות הקודמות אך פרש וחבר לאליהו ליבמן). יחזקאל חסון, שהכריז על מועמדותו^[566] פרש בהמשך, חבר למועמד ישראל ברמסון וצורף לרשימתו.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9, בהן התחלקו 4 רשימות: "כולנו" (כל) בראשות מלאכי לוינגר זכתה ב-3 מנדטים, "קריה מאוחדת בראשות אליעזר רודריג" (אח), "לב הקריה" (נ) בראשות ישראל ברמסון ו"רוח המקום" (זך) בראשות יוסף-מרדכי בן-דרור, לה זיקה עם מפלגת נעם,^[172] זכו ב-2 מנדטים כל אחת. רשימת "בירת יהודה - בראשות דניאל דלויה ורענן עמרן" (ב) לא עברה את אחוז החסימה.

יעקב פרץ, המכהן בתפקיד ראש העירייה מאז שנת 1996, נבחר בבחירות ב-2018 לאחר שהיה מתמודד יחיד על התפקיד. מולו התמודדה חברת המועצה ויו"ר האופוזיציה הילה שלם (סיעת "הילה שלם והתושבים"), שזכתה בבחירות הקודמות בשלושה מנדטים בבחירות למועצה.^[567][568] בבחירות נבחר פרץ לכהונה נוספת לאחר שקיבל מעל 63% מהקולות.^[569]

שמונה רשימות התמודדו על 17 מקומות במועצת העיר.^[570]

תוצאות הבחירות למועצה

שם הרשימה	מס' מנדטים
אמת בראשות אריה נחום	0
עשייה מנצחת בראשות אלקנה ויסנשטרן	1
הילה שלם והתושבים	5
קריית אתא ביתנו בראשות עדנה שטרניק	1
הליכוד בראשות יעקב פרץ	5
התושבים מעל הכל בראשות ציון אסולין	1
ערכים ועשייה בראשות עופר מועלם	1
התאחדות הספרדים שומרי תורה	3

ראש העירייה, אלי דוקורסקי, שנבחר לראשונה ב-2008, נבחר כמועמד יחיד לראשות העיר. גם עו"ד מימון פאר הכריז על התמודדותו לראשות העיר יחד עם רשימה חדשה.^[571]

מספר המושבים במועצת העיר היוצאת ובמועצה הנכנסת הוא 15.

מועמד		מפלגה	סיבוב ראשון		סיבוב שני
			קולות	%	קולות	%
	אבירם דהרי	תדמית	10,309	33.77	0	–
	כפיר סויסה	קריית גת מנצחת	10,157	33.27	0	–
	יעקב יקיר שינדלר	הביצועיסטים	6,588	21.58
	יגאל וינברגר	יחד	3,477	11.39
סך הכל			30,531	100.00	0	–
קולות כשרים			30,531	100.00	0	–
קולות פסולים/פתק לבן			0	0.00	0	–
סך כל הקולות			30,531	100.00	0	100.00
מצביעים רשומים/שיעור ההצבעה			48,507	62.94	48,507	0.00
מקור: gov.il

אבירם דהרי, המכהן כראש עיריית קריית גת מאז 2003, נבחר ב-2018 לתקופת כהונה נוספת ברוב של 50.34%. באפריל 2022 הודיע חבר המועצה יקיר שינדלר שזכה ל-30% בבחירות הקודמות כי בכוונתו להתמודד נגד אבירם דהרי ברשימה משותפת עם שי זולדן שזכה ל-15% בבחירות הקודמות. כפיר סויסה, מנכ"ל משרד התרבות והספורט, פרש מתפקידו ביוני 2023 כדי להתמודד על ראשות העיר. ביולי 2023 החליטה הוועדה המוניציפלית של הליכוד לתמוך בכפיר סויסה.^[572] דהרי עתר לבית הדין של המפלגה ובית הדין קבע על קיום פריימריז בסניף המקומי. הפריימריז התקיימו ב-15 באוגוסט ובסופם דהרי ניצח את סויסה.

מספר המושבים במועצת העיר היוצאת ובמועצה הנכנסת הוא 17.

בסיבוב הראשון זכה דהרי ל-33.8% מהקולות ועלה לסיבוב השני מול כפיר סויסה שזכה ל-33.3% מהקולות. לקראת הסיבוב השני שיתקיים ב-10 במרץ, חבר ליריבו יקיר שינדלר שזכה ל-21.6% מהקולות וסויסה חבר ליגאל וינברגר שזכה ל-11.4% מהקולות.

ראש המועצה המקומית קריית טבעון הוא עידו גרינבלום שנבחר לתפקיד ב-2018 בסיבוב שני.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 13.

שילה ויינברג, שנבחרה למועצת העיר, היא הטרנסג'נדרית הראשונה בישראל שנבחרה כחברת מועצה.

ראש עיריית קריית ים המכהן הוא דוד אבן צור שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2013, מולו התמודד לראשות העיר אמיר ווסקו.^[573] את רשימת הציונות הדתית הוביל דוד נמר.^[145]

בבחירות ניצח אבן צור עם מעל 65% מהקולות ונבחר לכהונה נוספת.

מספר המושבים במועצת העיר היוצאת ובמועצה הנכנסת הוא 15.

לקראת בחירות 2018 למועצת קריית יערים (טלז סטון) התאחדו או פרשו הסיעות השונות במועצה והוגשה רק רשימה אחת בראשות ראש המועצה אברהם רוזנטל, המכהן בתפקיד משנת 1996, ואחריו ברשימה יצחק רביץ. ראש המועצה והרשימה הוכרזו בנבחרים אך בטרם נכנסה המועצה החדשה לתוקף נפטר רוזנטל מדום לב. רביץ מונה לממלא מקום עד לבחירות המיוחדות ב-9 בינואר 2019 בהן ניצח רביץ את המועמד העצמאי יענקי פלאי.

המועמד היחיד בבחירות אלו לראשות המועצה היה ראש המועצה המכהן יצחק רביץ, אשר זכה ב-65% מקולות הבוחרים. 35% הצביעו נגדו בפתק ירוק.

מספר המושבים במועצה היוצאת ובמועצה הנכנסת הוא 9, עליהם התמודדו בבחירות אלו 2 רשימות: רשימת "קריית יערים מאוחדת" (יד) בראשות ראש המועצה, המייצגת בין השאר את מפלגת דגל התורה,^[144] שהשיגה 4 מושבים, ורשימת "באחדות רשימת בני התורה והקהילות קריית יערים" (שץ), המייצגת בין השאר את מפלגת ש"ס שהשיגה 5 מושבים.^[234]

חיים צורי מסיעת "מוצקין נטו" מכהן כראש העיר קריית מוצקין מאז 1993 והצהיר על כוונותיו להמשיך ולהתמודד חרף החלטת מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה מ-6 ביוני 2022 להגיש כנגדו כתב אישום בחשד לעבירות שוחד ופגיעה בפרטיות, בכפוף לשימוע.^[574] כתב האישום הוגש במרץ 2023.^[575] מועמד נוסף הוא ציקי אבישר ("רוח חדשה במוצקין"), המכהן כראש האופוזיציה.^[576]

מספר המושבים במועצת העיר עלה מ-15 במועצה היוצאת ל-17 במועצה הנכנסת.

ברוב של 194 קולות נבחר ציקי אבישר לראשות העיר קריית מוצקין. למועצת העיר נבחרו: רוח חדשה של ציקי אבישר – 7 מנדטים. מוצקינטו של צורי – 7 מנדטים. ישראל ביתנו – 2 מנדטים. ש"ס עם מנדט אחד.^[577]

��ריק מוגרמן, בן 22, שהתמודד ברשימת רוח חדשה במוצקין נבחר למועצת העיר ובכך נבחר כחבר המועצה הצעיר בישראל.^[578]

הבחירות לראשות עיריית קריית מלאכי(3)
אליהו ללו זהר	7,408	64.97%
אליאור עמר	3,995	35.03%

ראש עיריית קריית מלאכי אליהו (ללו) זוהר, שנבחר לראשונה ב-2013 נבחר לראשות העיר גם בבחירות אלו, הפעם מטעם מפלגת הציונות הדתית שהתאחדה סמוך לבחירות עם מפלגתו המקורית הבית היהודי. מולו התמודד ראש האופוזיציה במועצת העיר היוצאת ויו"ר סיעת הצעירים, אליאור עמר.⁽³⁾

בבחירות אלו עלה מספר המנדטים מ-13 ל-15. רשימת "ואהבת" (נ) בראשות עו"ד יהודה קריספין, המייצגת את חסידות חב"ד בעיר, זכתה ב-4 מנדטים והיא הסיעה הגדולה בעירייה.^[579] רשימת "הציונות הדתית בראשות אליהו זהר" (טב), "התאחדות הספרדים קהילת איילת השחר ואחדות הקהילה הבוכרית" (שס) קיבלה גם בבחירות אלו מנדטים. רשימת "הציונות הדתית בראשות אליהו זהר" (טב) שהחליפה את רשימת "הבית היהודי" ירדה מ-3 מנדטים ל-2 מנדטים. רשימת "צעירים פלוס בראשות אליאור עמר" (א), שנקראה בבחירות הקודמות "צעירים 2018", קיבלה בשנית 2 מנדטים וגם רשימת "זכויותינו בראשות מירי דדון" זכתה בשני מנדטים. רשימת "מחל הליכוד בראשות נדב ויצמן" (מחל) קיבלה פעם נוספת מנדט אחד וגם רשימת "קריה אחת" (ים), איחוד של מועמדים מהקהילה האתיופית^[580] זכתה במנדט אחד. "התקווה לעידן חדש" (ך), שזכתה בבחירות הקודמות בשני מנדטים, "עוצמה יהודית בראשות להב שטרית התאחדות התושבים" (ב), "רוח חדשה" (ח) ו"חברה וקהילה" (רק) לא עברו את אחוז החסימה.⁽³⁾

ראש המועצה המקומית קריית עקרון המכהן הוא חובב צברי, לו זו קדנציה שנייה בתפקיד. סגן ראש המועצה בפועל אילן ירימי ומאיר בלעיש, לשעבר ממלא מקום ראש עיריית בית שמש, הודיעו על התמודדותם לראשות המועצה.

במועד הראשון לא זכה אף מועמד ב־40% מהקולות, ועל כן נערך סיבוב שני בין צברי וירימי, ובו ירימי זכה ברוב של 72.8% מהקולות לעומת 27.2% שקיבל צברי.^[581]

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 11.

ראש עיריית קריית שמונה הוא אביחי שטרן שניצח ב-2018 את קודמו ניסים מלכה בסיבוב הבחירות השני. מולו התמודדו עו"ד אביבה ויצמן זריהן, חבר מועצת העיר אלי זעפרני וסגן ראש העירייה אופיר יחזקאלי.^[582]

מספר חברי מועצת העיר בבחירות אלו הוא 13.

העיר היא אחת הרשויות שפונו בשל המלחמה והבחירות בהן נדחו מהתאריך העיקרי ונקבעו תחילה ל-19 בנובמבר 2024, אך בעקבות המשך המלחמה הוחלט על דחייה נוספת ל-25 בפברואר 2025.^[4]

הבחירות לראשות מועצת קרני שומרון
יגאל להב	2,102	46.35%
יהונתן קוזניץ	2,433	53.65%

ראש מועצת קרני שומרון המכהן יגאל להב התמודד לקדנציה שלישית^[583] והובס בידי יהונתן קוזניץ מרשימת "דורות"^[584] שנתמך על ידי מפלגת עוצמה יהודית^[585] בפער של כשלוש מאות קולות (כ־7%).

על 11 המושבים של חברי המועצה בבחירות התמודדו 3 רשימות. רשימת "יחדיו" (יח) בראשות יגאל להב, שהוגדרה כסיעת בת ובעלת זיקה למפלגה הליכוד,^[172] זכתה ב-3 מושבים, סיעת "דורות" (דר) של קוזניץ זכתה ב-6 מנדטים ורוב מוחלט במועצה וסיעת "התחדשות בראשות יוסי גולדברג" (זך) זכתה בשני מנדטים.

ראש המועצה המקומית ראמה המכהן, שאוקי לטיף (בחלק מהמקורות: אבו לטיף), התמודד בבחירות אלו פעם נוספת כמועמד יחיד כשהפעם הוא זוכה לתמיכת 98.97% מקולות הבוחרים כש-37 איש הצביעו נגדו.⁽¹²⁾ זהו שיעור התמיכה הגבוה ביותר בראש רשות שנרשם בבחירות אלו. בתקופת הבחירות היה לטיף במעצר בית מחוץ ליישוב בשל חשד לסיוע בעבירות סחיטה עבור קרוביו ממשפחת הפשע אבו לטיף והוא קיבל אישור מיוחד להגיע לראמה ביום הבחירות.^[586]

התקן לחברי המועצה בבחירות אלו הוא 9. בבחירות התמודדו רשמית שתי רשימות, רשימת "ראמה" (רמה) שזכתה בכל 9 המנדטים במועצה, ורשימת "צדק ושוויון" (נ) שבאמצעותה התמודד לטיף לראשות המועצה ושקיבלה 97 קולות (פחות מ-3% מהקולות),⁽¹²⁾ כך שלמעשה מליאת המועצה תהיה בת 10 חברים.

ראש העירייה המכהן של ראש העין הוא שלום בן-משה, שנבחר לראשונה בסיבוב בראשון ב-2013 ובשנית ב-2018, אז נזקק לסיבוב השני כדי לנצח. בספטמבר 2023 החליט שלא להתמודד לקדנציה נוספת. המתמודדים על ראשות עיריית ראש העין הם: חבר המועצה עומר רצון,^[587] אל"ם רז שגיא, אשר התמודד נגד בן משה ב-2018,^[588] עורך הדין ישי אדוארד^[589] רני גבריאל,^[590] חבר המועצה לשעבר עו"ד נתנאל אחרק וכן סגנית ראש העירייה לשעבר סיגל שיינמן מטעם סיעת "ראש העין מתקדמת".^[591]

מספר חברי מועצת העיר בבחירות אלו הוא 19.

בבחירות בין 7 מתמודדים, ניצח רז שגיא בסיבוב הראשון.

ראש מועצת ראש פינה הנוכחי הוא מוטי חטיאל שזכה לראשונה בתפקיד בבחירות 2018, בהם ניצח בסיבוב השני. עד לתחילת אוגוסט 2023 לא היה מועמד נגד חטיאל.^[592]

אילה דקל שטיינר, הודיעה שתתמודד על ראשות המועצה אך בהמשך פרשה מהמירוץ בשל אתגר בריאותי.

מספר חברי המועצה עלה בבחירות 2018 מ-7 ל-9 מושבים, מספר שנותר בעינו גם בבחירות אלו.

בבחירות התמודד מוטי חטיאל מול רועי כהן. חטיאל ניצח בבחירות ונבחר לכהונה נוספת.

בראשות עיריית ראשון לציון עומד רז קינסטליך (סיעת "רק ביחד", שהיא איחוד סיעות בין סיעתו של קינסטליך, "הירוקים + הצעירים" וסיעת "דרך חדשה" בראשות סגנית ומ"מ ראש העירייה, ליאל אבן-זהר), אשר ניצח בבחירות 2018 בסיבוב השני את דב צור, אשר כיהן כראש העיר בין השנים 2008–2018. צור הודיע בסוף מאי 2023 כי לא יתמודד פעם נוספת על ראשות העיר.^[593]

בתחילת חודש אוגוסט הודיע המשנה לראש העיר ומחזיק בתיק התחבורה איציק אבשלומוב על התמודדות לראשות העיר והקמת רשימה חדשה למועצת העיר "ראשון אחרת".^[594]מנגד, קינסטליך זוכה לתמיכה רחבה מרשימות אשר צפויות להתמודד. ביניהן: רשימה בראשות חבר המועצה איתן שלום, רשימת "ראשונים" בראשות סגן ראש העירייה מקסים בביצקי, ישראל ביתנו, רשימת "ראשון בכיוון הנכון" בראשות אייל מושיוב^[595] שכיהן בעבר כמשנה לראש העיר בתקופת דב צור, סיעת הליכוד המקומית בראשות המשנה לרה"ע יוסי חממי כשאחריו ברשימה חבר המועצה מן האופוזיציה דורון אוזן, רשימת "ראשון אחת" בראשות סגן ומ"מ ראש העירייה מוטי עג'מי (שנתמכת על ידי מפלגת העבודה), רשימת "פז" בראשות חבר המועצה הוותיק אסף דעבול, סיעת "מאמינים בראשון" בראשות חבר המועצה שמואל ג'מיל יחד עם סיעת "הציונות הדתית" בראשות חבר המועצה נועם חדד.^[596]

מועצת העיר היוצאת והנכנסת מונות 29 מושבים.

ראש העירייה המכהן ברהט היה עטא אבו מדיגם, שנכנס לתפקיד בנובמבר 2022, בעקבות הסכם רוטציה שנחתם על רקע משבר קואליציוני שאירע ב-2019. הוא התמודד לתקופת כהונה נוספת וזכה ב-21.2% מהקולות והפסיד לטלאל אלקרינאוי, שזכה ב-70.8% מהקולות.^[597]

במועצת העיר היוצאת היו 17 מקומות ובבחירות אלו עלה מספרם ל-19.

רחמים מלול, המכהן כראש עיריית רחובות מאז מרץ 2009 מטעם הליכוד, ונבחר ב-2018 לתקופת כהונה נוספת כמועמד יחיד עם תמיכה של 63.16%, הודיע על כוונתו להתמודד גם ב-2023,^[598] אך במסגרת רשימה עצמאית חדשה בשם "אחדות".^[599] מולו התמודדו ראש סיעה עצמאית "רחובותי" וסגן ראש העירייה לשעבר מתן דיל שנתמך על ידי הליכוד ותקווה חדשה,^[600][601] סגן ראש העירייה יניב מרקוביץ' בסיעה עצמאית "כחול לבן-רחובות" נתמך על ידי חוסן לישראל, העבודה וישראל ביתנו.^[602] זוהר בלום, סגן ראש העירייה ומחזיק תיק החינוך בסיעה עצמאית "החינוך בראש" נתמך על ידי יש עתיד^[603][604] ורשימה עצמאית חדשה בשם "חוזה חדש".

מועמד נוסף שהיה אמור להתמודד והסיר את מועמדותו הוא הפעיל החברתי אפרים קפרא, במסגרת רשימה חדשה בשם "קולנו", לאחר שניסה להתמודד ב-2018 אך נפסל.^[605]

חבר המועצה אביב איטח עומד בראשות רשימת הליכוד בעיר, ממנה פרש כאמור ראש העירייה רחמים מלול.^[606] חברת המועצה איטל בציר אלשיך עומדת בראשות רשימת "רחובות חופשית" חברה ביחד עם חבר המועצה לשעבר שוקי קרומר שהודיע שיתמודד בראש רשימה חדשה בשם "הבית של האזרחים הוותיקים והתרבות" ונתמכים על ידי מרצ.^[607] חבר המועצה וסגן ראש העירייה אמיתי כהן עומד בראשות רשימת "הבית של כולנו" ונתמך על ידי הציונות הדתית. חבר המועצה פנחס הומינר עומד בראשות רשימה עצמאית נתמך על ידי אגודת ישראל. חבר המועצה אלדד גדסי, לשעבר ראש המועצה הדתית ברחובות, עומד בראשות רשימת ש"ס בעיר המתמודדת עצמאית.^[608] אפי בן-גד עומד ברשימה עצמאית בראשות רשימת דגל התורה בעיר. אריה ליפסקר עומד בראשות רשימת חב"ד בעיר.

מספר חברי מועצת העיר עלה ב-2018 מ-23 ל-25, מספר שנותר בעינו גם בבחירות אלו.

ראש מועצה מקומית ריינה הוא ג'מיל בסול, ראש רשימה "חזית התיקון", מולו התמודד בבחירות אלו רדואן טאטור מרשימת "אלעמאל ואל אמאל".

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 13, ועל מושבים אלו התמודדו 9 רשימות: אלריינה אוולן (א), אלעמאל ואל אמאל (אמ), אלבית אלרינאוי (ג), אלחיראכ אלשבאבי אלרינאוי (כ), מוגתמע ואחד (נע), אלעדאלה ולנזאהה (ע), חזית התיקון (קצ), אלריינה אלמוסתקלה אלאסליה (רל) ו"אלכראמה" (ש).

הבחירות לראשות מועצה מקומית רכסים(6)
מוטי ויזגן	3,041	49.37%
יצחק רייך	3,118	50.63%

מועצה מקומית רכסים שהייתה בעבר בעלת אוכלוסייה יהודית דתית וחילונית מעורבת, עברה תהליך התחרדות מואץ, בעקבותיו רוב מוחלט של חברי המועצה היוצאת היו חרדים המיוצגים ברשימת "שי" המשותפת למפלגות דגל התורה וש"ס. זהות מועמדה של הרשימה לראשות המועצה נקבע במשך שנים בהסכם רוטציה בין המפלגות, ולפי הסכם זה ראש המועצה המכהן, נציג ש"ס דן כהן, אמור היה להיות מוחלף בשנית על ידי סגן ומ"מ ראש המועצה ונציג דגל התורה יצחק רייך, ששימש בעבר כראש המועצה בשתי קדנציות לא רצופות. למרות ההסכם שהחזיק 20 שנה, מפלגת ש"ס הארצית בראשות היו"ר אריה דרעי החליטה להריץ מועמד משלה גם במקומות בהם היה לה הסכם חתום עם יהדות התורה (כתוצאה מהפרת ההסכם מצד תנועת דגל התורה בעיר אלעד). ש"ס הריצה מטעמה את מוטי ויזגן כמועמד לראשות המועצה שהתמודד מול יצחק רייך.^[609] בבחירות עצמן ניצח רייך בהפרש של 77 קולות, מעט יותר מאחוז מהקולות^[610](6)

מספר המושבים העומדים במליאת מועצה הוא 11. מלבד רשימות ש"ס (שס) ודגל התורה, שהתמודדה תחת הכינוי "דגל לתושב" (דגל), התמודדה למועצה גם רשימת הליכוד (מחל) בראשות שרגא המאירי, שהתמודדה בבחירות הקודמות בשם "רכסים שלי" והייתה משותפת גם למפלגת הבית היהודי. בבחירות זכתה ש"ס ב-6 מנדטים מול 5 לדגל לתושב. רשימת הליכוד לא עברה את אחוז החסימה ולראשונה כל נציגי מליאת המועצה ייצגו רשימות חרדיות.⁽⁶⁾

ראש עיריית רמלה, המכהן, מיכאל וידל, איש הליכוד, התמודד בשלישית לאחר שנבחר לראשונה בבחירות מיוחדות ב-2017. בינואר 2023, חבר המועצה מהאופוזיציה, הראל שוהם הודיע על התמודדותו לראשות העיר.^[611] גם ראש העירייה בעבר, יואל לביא, הכריז שוב על התמודדות לתפקיד. באוגוסט 2023 הכריזו סגן ראש העירייה אברהם דז'ורייב (סיעת הרמלאים) על התמודדותו לראשות העיר. כמו כן, הזמר בני אלבז על הודיע על התמודדותו לראשות העיר.

מספר חברי המועצה הנבחרים עלה בבחירות 2018 מ-17 ל-19 ונשאר בעינו בבחירות אלו. בבחירות התמודד גם עו"ד רונן רוטשטיין העומד בראש סיעת "רמלה אחרת". אורלי ארביב, המשנה לראש העיר ומי שהייתה מס' 2 בליכוד ברמלה, פרשה מהסיעה והיא התמודדת למועצה בראש רשימת "אור עולה ברמלה".^[612][613]

בבחירות קיבל וידל מעל 37% מהקולות, לביא מעל 28% מהקולות והם יעלו להתמודד אחד נגד השני בסבב השני. כמו כן הראל שוהם קיבל מעל 21%, אברהם דז'ורייב קיבל מעל 12%, והמועמד בני אלבז קיבל פחות מאחוז.

ראש העירייה המכהן של רמת גן הוא חבר הכנסת והשגריר לשעבר כרמל שאמה הכהן ("רמת גן אחת"). שאמה ניצח לאחר מערכת בחירות סוערת את קודמו בתפקיד ישראל זינגר בסיבוב שני, כאשר בסיבוב הראשון השתתפו 6 מועמדים מתוך 9 מועמדים שהודיעו תחילה על כוונתם להתמודד לתפקיד. ליעד אילני ("רמת גן שלנו"), מי שהתמודד ב-2018 ולאחר הבחירות התמנה לתפקיד מ"מ וסגן ראש העירייה, הודיע באפריל 2021 על התפטרותו מהקואליציה העירונית.^[614] בסוף 2021 הודיע אילני, ראש האופוזיציה העירונית, על התמודדות מול שאמה הכהן על תפקיד ראש העירייה.^[615] גם עו"ד חיה מנע ("מנהיגות אחרת") הודיעה על התמודדותה לראשות העיר, לאחר איחוד בין רשימתה ובין רשימת "הירוקים" בראשותו של סגן ראש העיר לשעבר, אבי ליליאן, שהוצב במקום השני ברשימה המאוחדת.^[616] מנע התמודדה בבחירות הקודמות ברשימה משותפת עם אביהוא בן-משה, "הרמתגנים עם אביהוא", אך הסיעה התפצלה במהלך כהונת המועצה.

על 25 מושבי מועצת העירייה התמודדו 15 רשימות, מתוכן 12 מכהנות במועצה היוצאת:

• "רמת גן אחת" בראשות כרמל שאמה הכהן. ברשימה זאת תומכות גם מפלגת "תקווה חדשה", והסיעות "רמת גן בראש" ו"כח לאזרחים ותיקים" אשר לא תתמודדנה למועצת העיר הבאה.
• "רמת גן שלנו" בראשות ליעד אילני. ברשימה זאת תומכות גם חברות המועצה היוצאת שרית אסרף-לוי מ"יש עתיד" ואביבית מאור-נמרודי מסיעת "זינגר לרמת גן" (סיעה שלא התמודדה למועצת העיר הבאה).
• "רמת גן חופשית" בראשות רועי ברזילי. ברשימה זאת תומכות מפלגות "העבודה" ו"ישראל ביתנו", וכן ארגוני המחאה נגד הרפורמה המשפטית ("חוזה חדש").
• "הציונות הדתית - רמת גן באמונה" בראשות זוהר ישרים. הרשימה מאחדת את מפלגות הציונות הדתית, וסיעת ר"ג באמונה שהוקמה על ידי הרב יצחק זילברשטיין, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.^[617][618] בתחילה תמכה ברשימה גם מפלגת עוצמה יהודית, אך זו הסירה את תמיכתה.
• "כחול לבן והצעירים" בראשות ישראל זרי. ברשימה זו תומכת מפלגת 'כחול לבן'. בבחירות הקודמות התמודדה הרשימה בשם 'רמת גני'. באוגוסט 2023 קיבלה הרשימה את תמיכת בני גנץ ו'כחול לבן'.
• רשימות נוספות: "הליכוד" בראשות משה רווח, "מרצ" בראשות צחי זליכה, יש עתיד בראשות אסף וייס, "מנהיגות אחרת והירוקים" בראשות חיה מנע, "מאמינים ברמת גן" בראשות אביהוא בן-משה, "תנופה ירוקה" בראשות אלי מוסרי וש"ס בראשות מנחם דוד.

שלוש רשימות אשר אינן מיוצגות במועצת העיר היוצאת התמודדו אף הן למועצה – "קול הצעירים בעלי המוגבלויות והוותיקים" בראשות עומר אפלבוים, "עידן חדש" בראשות שלומי הראל ו"תושבי רמת גן" בראשות אלמוג יולזרי.

מועצת העיר היוצאת מונה 25 חברים, וזה גם מספר חברי המועצה הנכנסת. תוצאות הבחירות למועצה:

• ג אחת בראשות כרמל שאמה הכהן – 6 מושבים
• רמת גן שלנו בראשות ליעד אילני – 4 מושבים
• רמת גן חופשית – 4 מושבים
• כחול לבן והצעירים – 2 מושבים
• יש עתיד לרמת גן – 2 מושבים
• הליכוד – 2 מושבים
• בראשות צחי זליכה בחירה ליברלית
• מאמינים ברמת גן – מושב אחד
• הציונות הדתית רמת גן באמונה – מושב אחד
• בראשות עו"ד מנחם דוד – מושב אחד

ראש עיריית רמת השרון המכהן הוא אבירם גרובר מסיעת "בית", המכהן בתפקיד מאז 2016, שנבחר ב-2018 בשנית בסיבוב בחירות שני. ראש העירייה לשעבר, יצחק רוכברגר, שהורשע בעבירות מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד וזיוף מסמך, ונשלח לעבודות שירות על כך, הודיע כי יתמודד על ראשות העיר מול גרובר,^[619] לאחר שנפסל מהתמודדות בבחירות 2018.^[620] מועמדת שלישית היא קרן מקסימוב ברנדס. עו"ד גַיִיל שורש, בכירה לשעבר במוסד, מועמדת מטעם סיעת "רמת השרון חופשית".

ב-19 בספטמבר 2023 הודיע גרובר שלא יתמודד לקדנציה נוספת.

מספר חברי מועצת העיר בבחירות אלו הוא 17.

יצחק רוכברגר ניצח בבחירות.^[621]

הבחירות לראשות מועצה מקומית רמת ישי(10)
אסף אוברלנדר	2,879	69.02%
עופר בן אליעזר	1,292	30.98%

ראש מועצת רמת ישי היוצא עופר בן אליעזר (רשימת "רמה"), שכיהן בתפקיד ברציפות מאז 2008 התמודד על תקופת כהונה רביעית, מול אסף אוברלנדר.^[622] בבחירות לראשות המועצה זכה אוברלנדר ברוב גדול של כ-69% מהקולות.

במועצה שנבחרה ב-2018 כיהנו 9 חברי מועצה מטעם 5 רשימות שונות וגם בבחירות אלו נבחרו 9 נציגים, שעל זהותם התמודדו רק 3 רשימות. רשימת "תו"ת תושבים ותוצאות בהובלת אסף אוברלנדר" (פז) זכתה ב-6 מנדטים ורוב מוחלט במועצה, רשימת "רמה" (ר) של ראש המועצה היוצא בן אליעזר זכתה ב-3 מושבים ורשימת "התושבים בראשות גיא זקס" (ת) קיבלה 341 קולות, 4 קולות פחות מאחוז החסימה שעמד על 345 קולות.⁽¹⁰⁾

ראש עיריית רעננה הוא חיים ברוידא (רשימת "חיים ברעננה") שניצח בסיבוב שני את קודמו בתפקיד איתן גינזבורג מרשימת "לב", שנבחר כעבור מספר חודשים לכנסת. מולו התמודדו: ניר קריסטל, חבר מועצת העיר מ־2013 שכיהן בעבר ממלא מקום וסגן ראש העיר מטעם רשימת "רעננים", אבי יוסף, העומד בראש רשימת "יחד" וענבר הוכברג מטעם "ליברלים ברעננה".^[623]

החל מספטמבר 2021, המועצה ברעננה היא מועצה לעומתית.^[624] 10 מתוך 19 חברי המועצה הצליחו לשלול את שכר הסגנים ועיכבו את אישור התקציב. בעקבות כך, המועצה הייתה בסכנת פיזור. אך לבסוף העבירה תקציב ולא התפזרה.

המועצה היוצאת מורכבת מ-8 סיעות. הסיעה הגדולה ביותר היא סיעת "מרצ רעננה החופשית", לה 4 מושבים במועצת העיר.

מספר חברי מועצת העיר בבחירות אלו הוא 19.

תוצאות לפני ספירת המעטפות הכפולות: 19 המנדטים בבחירות למועצת העיר התחלקו כך: הסיעה המאוחדת של הרוב הדמוקרטי ברעננה המחנה הממלכתי מרצ יש עתיד חוזה חדש – 7 מנדטים, סיעתו של ראש העירייה חיים ברוידא קיבלה שלושה מנדטים, הסיעות אמונה הסיעה הדתית המאוחדת בראשות חיים גולדמן, ביחד בראשות אבי יוסף ושבת אחים – 2 מנדטים כל אחת, הסיעות רעננים בראשות ניר קריסטל, מאמינים ברעננה בראשות אלי אלוש וליברלים בראשות ענבר הוכברג מנדט אחד כל אחת.

ראש עיריית רעננה המכהן חיים ברוידא זכה בהצבעה לראשות העיר עם 44.2% מקולות המצביעים, המתחרים נגדו אבי יוסף עם 26.6%, ניר קריסטל עם 19.3% וענבר הוכברג עם 9.3%.^[289]

מתמודדים לראשות העיר

• חיים ברוידא – ראש עיריית רעננה מ-2018 וחבר מועצת העיר מ-2003. התמודד מטעם "חיים ברעננה".
• ניר קריסטל – חבר מועצת העיר מ-2013, סגן ומ"מ ראש העירייה בשנים 2019–2021 (ממונה על תחומי חזות העיר, הביטחון והתחבורה). התמודד מטעם "רעננים".
• ענבר הוכברג – חברת מועצת העיר מ-2019, סגנית ראש העירייה בשנים 2021–2022 (ממונה על תרבות, נוער, פנאי והגיל הרך). התמודדה מטעם "ליברלים ברעננה".
• אבי יוסף – עו"ד ופעיל חברתי. התמודד מטעם "רעננה בראש".

• הרוב הדמוקרטי – רשימה משותפת למחנה הממלכתי, מרצ, יש עתיד וחוזה חדש. בראש הרשימה עומד שמואל ווגמן מ"המחנה הממלכתי" ולאחריו רונית וינטראוב מ"מרצ", ראש האופוזיציה בעירייה בקדנציה החולפת, חברת מועצת העיר מ-1998 ולשעבר סגנית ראש העירייה.
• חיים ברעננה – בראשות חיים ברוידא.
• ליברלים ברעננה (לב) – בראשות חברת המועצה ענבר הוכברג. בבחירות הקודמות התמודדה הוכברג מטעם מפלגת מנהיגות מקומית במסגרת רשימת "לב" והצטרפה למועצה כשאיתן גינזבורג הפך לחבר הכנסת ופינה את מקומו.
• רעננים – בראשות ניר קריסטל.
• עוז – בראשות אילן כהן, חבר מועצת העיר מ-2018, המשנה לראש העיר מ-2020 (ממונה על חזות העיר). בעבר כיהן כיו"ר הליכוד ברעננה.
• באמונה – רשימה דתית בראשות חיים גולדמן, חבר מועצת העיר.
• הליכוד (מחל) – בראשות רחלי בן ארי סקעת, לשעבר חברת מועצת העיר.
• אחים – רשימה חרדית בראשות מאיר גרידיש.
• מאמינים – רשימה דתית בראשות יורם סילברמן.
• רעננה בראש – בראשות אבי יוסף.

ראש המועצה המקומית שבלי - אום אל-גנם הוא מוניר שיבלי שנבחר ב-2018 בסיבוב שני. שיבלי נחשד בפרשת קבלת שוחד מרשת בתי הספר טומשין, אבל נכון לזמן הבחירות טרם הוגש נגדו כתב אישום.^[369][370] מול התמודדו 4 מועמדים נוספים: איש העסקים חאתם שיבלי, הבעלים של חברת ש. ישראל להשכרות בע"מ, יוסף שיבלי, סברי טליעה ועדנאן סעאידה.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9. בבחירות התמודדו 9 רשימות: "אלעדל ואלאסלאח" (א), "אלסלאם" (אס), "אלנהדה" (ד) בראשות המועמד לראשות המועצה עדנאן סעאידה, "שוויון" (נ) בראשות המועמד לראשות המועצה חאתם שיבלי, "אלמוסתקבל" (ף), "תקווה" (ץ) בראשות המועמד לראשות המועצה יוסף שיבלי, "אלאסלאח" (ק) בראשות ראש המועצה מוניר שיבלי, "אלאסלאח" (ר) המועמד לראשות המועצה סברי טליעה ו"שינוי" (שם).

ראש המועצה המקומית שגב שלום הוא עאמר אבו מעמר.

בבחירות 2018 התחלקו 11 המקומות במועצה בין 5 רשימות, בראשן "שגב שלום המאוחדת" בראשות ראש המועצה עאמר אבו מעמר שזכתה ב-6 מושבים. גם בבחירות אלה נבחרו 11 מנדטים.

אלון דוידי הוא ראש עיריית שדרות מאז בחירות 2013, מטעם סיעת "מחר". דוידי נבחר לכנסת העשרים וארבע ברשימת ימינה, אך התפטר ממועמדותו יום לפני השבעת הכנסת ונותר בתפקידו כראש עיריית שדרות. באוגוסט הודיע ממלא מקום ראש העירייה לשעבר שי בן יעיש כי יתמודד על ראשות העיר מול אלון דוידי^[625] ובנוסף מתמודדת גם יהודית מלכה אוליאל, סגנית ראש העירייה שנתמכת על ידי המחנה הממלכתי.

בבחירות הקודמות ובבחירות אלו נבחרים 15 מועמדים למועצת העיר.

העיר היא אחת הרשויות שפונו בשל המלחמה והבחירות בהן נדחו מהתאריך העיקרי ונקבעו ל-19 בנובמבר 2024.

בבחירות זכה אלון דוידי ב-78% מהקולות ונבחר שוב לראשות העיר. שי בן יעיש קיבל 22% מהקולות.

הבחירות לראשות מועצה מקומית שוהם(10)
דפנה רביד-רבינוביץ	5,984	52.64%
גלעד רבינוביץ	4,879	42.92%
אלה הדס-דוד	505	4.44%

ראש מועצה מקומית שוהם איתן פטיגרו מרשימת "שוהם שלנו", שנבחר לתפקיד ב-2018, הודיע במאי 2023 שלא יתמודד לכהונה שנייה.^[626] על התפקיד התמודד סגן ראש המועצה לשעבר גלעד רבינוביץ', שהתמודד לתפקיד גם ב-2018, חברת המועצה לשעבר דפנה רביד-רבינוביץ,^[627] ואשת החינוך אלה הדס דוד.^[628] בבחירות נבחרה לראשות המועצה רביד-רבינוביץ עם 52.5% מהקולות, כשגלעד רבינוביץ' זכה ב-43.1% ואלה דוד ב-4.4%.^[629]

על 13 המקומות במועצה התמודדו 7 רשימות. רשימת "שוהם אחת בראשות דפנה רבינוביץ" (דר) ו"שוהם שלנו" (פז) בראשות שמעון אלבאז זכו ב-3 מנדטים כל אחת. הרשימה הדתית "יחד מאמינים בשוהם" (יחד) שבראשה עומדת בבחירות אלו נורית שכטר,^[630] רשימת "כולנו שוהם בראשות גלעד רבינוביץ" (כ) ורשימת "שווים" (ש) בראשות איתן ליליוס שזכו ב-2 מנדטים כל אחת. רשימת "יוסי לוי למועצה" (לב) זכתה במנדט אחד ורשימת "שוהם מנצחת בראשות אלה הדס דוד" (צ) לא עברה את אחוז החסימה.^(10)(22) 7 מ-13 חברי המועצה הנבחרים הן נשים וזה המקרה הראשון במדינת ישראל בו יש במועצה רוב נשי.^[631]

ראש מועצה מקומית שלומי המכהן גבריאל (גבי) נעמן שהודיע על התמודדות נוספת (שישית במספר) לראשות המועצה,^[632] מטעם רשימה משותפת: "דחף-ליכוד-שלומי ביתנו-תקווה חדשה", אולם בשל טעות ברישום בעת הגשת הרשימה, נפסלה הרשימה מהתמודדות בבחירות. נעמן וסיעתו ערערו לבית המשפט המחוזי בחיפה, שדחה את עתירתם, וכך גם בית המשפט העליון.^[633] מלבד נעמן מתמודד יו"ר האופוזיציה במועצה דודו דר^[634] שנותר מועמד יחיד לאחר פסילת מועמדותו של נעמן.

מספר חברי המועצה בבחירות אלו הוא 9.

המועצה היא אחת הרשויות שפונו בשל המלחמה והבחירות בהן נדחו מהתאריך העיקרי ונקבעו תחילה ל-19 בנובמבר 2024, אך בעקבות המשך המלחמה הוחלט על דחייה נוספת ל-25 בפברואר 2025.^[4]

ראש המועצה המקומית שעב מחמוד בוקאעי, שנבחר לתפקיד ב-2018 בסיבוב השני לאחר סיבוב ראשון בו התמודדו על התפקיד 6 מועמדים, התמודד בשנית מול 6 מועמדים: עלי ח'ואלד, נאהד בוקאעי, פרח שחיבר, אוסמה אבו דעוף, סמיר ח'טיב ועווד עבד אל חלים. בסיבוב הראשון לא התקבלה הכרעה ונערך סיבוב נוסף בין מחמוד בוקאעי שקיבל 28.9% מהקולות ואוסמה אבו דעוף שקיבל 17.8% מהקולות. בסיבוב השני ניצח בוקאעי שקיבל 2387 קולות שהם 50.9% מהקולות מול 2303 קולות לאבו דעוף שהם 49.1% מהקולות, הפרש של 84 קולות.⁽¹⁴⁾

מספר המקומות למועצה בבחירות אלו נותר 9 כבעבר. על מקומות אלו התמודדו 16 רשימות שונות. 7 מתוך הרשימות היו רשימות פיקטיביות שבראשותן עמדו שבעת המועמדים במטרה לזכות במנדט נוסף במועצה, ורשימות אלו קיבלו בין 7 ל-20 קולות כל אחת. שאר הרשימות, למעט "עהד גדיד" שקיבלה 2 מנדטים ו"סיעת העתיד" שלא עברה את אחוז החסימה, קיבלו מנדט אחד במועצה.⁽¹⁴⁾

(8)הבחירות לראשות עיריית שפרעם
אמין ענבתאוי	ריאד חוסרי	עורסאן יאסין	מוואפק סואעד	נאהד ח'אזם
22.09%	7.60%	10.97%	13.50%	45.84%
9,371 קולות	1,555 קולות	2,243 קולות	2,760 קולות	4,516 קולות

ראש עיריית שפרעם הוא עורסאן יאסין שכיהן בשנים 1998–2008 ונבחר שוב לתפקיד ב-2018 מול 3 מועמדים אחרים.

מספר חברי מועצת העיר בבחירות אלו הוא 15.

ערך מורחב – הבחירות לעיריית תל אביב-יפו (2024)

רון חולדאי, המכהן כראש עיריית תל אביב-יפו מ-1998, הודיע שיתמודד לקדנציה שישית.^[635] מולו התמודדו השרה וחברת הכנסת לשעבר מטעם מפלגת יש עתיד, אורנה ברביבאי, שפרשה מהכנסת לטובת ההתמודדות,^[636] חבר הכנסת לשעבר יובל צלנר הנתמך על ידי תקווה חדשה,^[637][638] וחבר המועצה עו"ד אמיר בדראן, יו"ר חד"ש ביפו, המתמודד מטעם רשימת "כולנו העיר".^[639]

בנוסף, מספר מועמדים הצהירו על התמודדותם אך פרשו מהמירוץ לפני יום הבחירות. עמוס שפירא הודיע על התמודדותו במרץ 2022,^[640] אך פרש מהמירוץ ב-20 באוגוסט 2023 והודיע כי הוא תומך בברביבאי וכי נבחר לשרת בראש בראש צוות התוכנית האסטרטגית שלה.^[641] ראובן לדיאנסקי, לשעבר סגן ראש העירייה וראש רשימת "חי - חילונים ירוקים" הודיע ב-5 ביוני 2023 שיתמודד לראשות העיר,^[642] אך ביום הגשת הרשימות, 20 בספטמבר הודיע על פרישתו מהמירוץ והתמקדות בהובלת רשימתו מבלי להכריז על תמיכה במועמד.^[643]

חברת המועצה ציפי ברנד מסיעת רוב העיר שהודיעה גם על השתייכות ברמה הארצית למפלגת המחנה הממלכתי,^[644] הכריזה על התמודדותה תחת רשימת "התל אביבים". ב-21 בספטמבר 2023, בעקבות דשדוש בסקרים,^[645] פרשה ברנד מהמירוץ ושובצה במקום השני ברשימתה של של ברביבאי,^[646] לאחר דיווח כי יש עתיד הבטיחה לכסות את הוצאות הקמפיין של ברנד.^[647] הפעיל החברתי ליאור קיי אבישי הכריז גם הוא על ריצה לראשות העיר^[648] אך נעדר מרשימת המועמדים הסופית.

ב-28 באוגוסט, הודיע אסף זמיר שהחליט לחזור לפוליטיקה המקומית ולחבור לרון חולדאי, ושיכהן כסגנו וממלא מקומו של חולדאי אם ייבחר.^[649] עוד דווח כי לפי ההסכם בין השניים חולדאי מתכוון לפרוש מתפקידו בשנה האחרונה של הקדנציה אם ייבחר ולפנות את מקומו לזמיר.^[650]

ב-21 בספטמבר הגיש חבר המועצה עו"ד אמיר בדראן את מועמדותו לראשות העיר.^[651] בדראן עמד בראש רשימת "כולנו העיר" אשר מיזגה בתוכה את הרשימות: אנחנו העיר, עיר סגולה, עיר ירוקה.

בבחירות לראשות העיר, קיבל רון חולדאי מעל 50% מהקולות ובכך נבחר לראשות העיר, אחריו אורנה ברביבאי שקיבלה כ-36% מהקולות ויובל צלנר שקיבל כ-12% מהקולות.^[652]

מועצת העיר תל אביב-יפו מונה 31 חברים, המספר המקסימלי האפשרי למועצת רשות מקומית בישראל. מועצת העיר ה-21, המוחלפת בבחירות אלו, מונה 12 סיעות שהן: תל אביב אחת, רוב העיר, אנחנו העיר, מרצ תל אביב-יפו, גמלאים (רשימה משותפת של כח לגמלאים ו"תל אביב בטוחה"), חי - חילונים ירוקים, מאמינים (רשימה משותפת של הבית היהודי, יהדות התורה ויחד), ש"ס, כולנו העיר (רשימה משותפת של ערבים ויהודים), יש עתיד והליכוד.^[653]

ביוני 2023 הכריז אמרי קלמן על הקמת הרשימה "שווה", רשימה גאה לראשונה במדינת ישראל שרצה לבחירות המקומיות.^[654]

במרץ 2023 נבחרה סגנית ראש העירייה מיטל להבי לקדנציה נוספת כיו"ר מרצ תל אביב-יפו,^[655] ב-30 באוגוסט התאחדה מרצ עם רשימת "הירוק במרכז" ועם "חוזה חדש", תנועה המאגדת את ארגוני המחאה נגד הרפורמה המשפטית.^[656]

נאור נרקיס, ראש תנועת "ישראל נאורה", הכריז על מועמדות למועצה. ב-15 באוגוסט הכריז יחד עם ראובן לדיאנסקי על הצטרפות לרשימת "חי - חילונים ירוקים", אך נעדר מהרשימה הסופית.

ב-1 באוגוסט הצביעה האספה הכללית של תנועת "עיר סגולה" של עומדים ביחד על התמודדות כרשימה בבחירות למועצת העיר.^[657] ב-21 בספטמבר, היום האחרון להגשת הרשימות, התאחדה עיר סגולה עם סיעת "אנחנו העיר" ועם הרשימה "עיר ירוקה" הקשורה לתנועת מגמה ירוקה, שרצה לבחירות למועצה גם ב-2018 אך לא עברה את אחוז החסימה,^[658] שם האיחוד הוא "כולנו העיר" ובראשו עומד אמיר בדראן אשר רץ לראשות העירייה מטעם הרשימה.^[639]

חן אריאלי, סגנית ראש העירייה מטעם "רוב העיר" במועצה היוצאת, הודיעה ב-21 באוגוסט על התמודדות ברשימה עצמאית.^[659] ב-21 בספטמבר הודיעה אריאלי על הצטרפות לרשימתו של חולדאי ושיבוצה במקום השלישי, מאחורי אסף זמיר.^[660]

תוצאות:

סיעה	ראש הסיעה	מושבים
תל אביב אחת	רון חולדאי	7 / 31
יש עתיד	אורנה ברביבאי	6 / 31
חוזה חדש-מרצ תל אביב יפו	מיטל להבי	5 / 31
כולנו העיר	אמיר בדראן	3 / 31
ש"ס	זבולון אלחנן	2 / 31
מאמינים בתל אביב	חיים גורן	2 / 31
חילונים ירוקים	ראובן לדיאנסקי	2 / 31
הליכוד	דודו לניאדו	1 / 31
הגמלאים	נתן וולוך	1 / 31
תקווה חדשה לתל אביב	יובל צלנר	1 / 31
סיעת הצעירים	חן קראוס	1 / 31

• לא עברו את אחוז החסימה – חרות, קול העיר, תושבי העיר, הרשימה השווה

ראש המועצה המקומית תל שבע הוא עומאר אבו רקייק שעלה בבחירות 2018 לסיבוב השני מול מתמודד נוסף שפרש וקיבל 98% תמיכה כמועמד יחיד בסיבוב זה. מולו התמודדו בבחירות אלו מחמד מסאבחה, עמאר אלאעסם וסאגר סרחי.

בבחירות 2018 היו 13 מקומות במליאת המועצה, מספר שנשמר בבחירות אלו, עליהם התמודדו 6 רשימות: "אלנהדה תל אלסבע ללג'מיע" (ד) בראשות מחמד מסאבחה, "השוויון והשינוי" (ו) בראשות עמאר אלאעסם, "אלרסאלה לשינוי" (ם) בראשות עומאר אבו רקייק, "אלשבאב אלמוסתקל" (ע), "אלח'יר ללג'מיע" (ף) ו"בלדי" (ץ) בראשות סאגר סרחי.

ברשויות בהן אף מועמד לא זכה לתמיכת 40% מקולות הבוחרים התקיים סיבוב שני בין 2 המועמדים המובילים. מועד הסיבוב השני ברשויות שבהן התקיימו בחירות במועד בחירות העיקרי נקבע בתאריך שונה מהרגיל בשל חודש רמדאן והסיבוב השני התקיים ביום ראשון 10 במרץ, 12 ימים אחרי הסיבוב הראשון, במקום 14 יום, בדרך כלל. המנצח בבחירות נכנס לתפקידו 21 יום לאחר הבחירות ב-31 במרץ 2024. בנוסף מתקיים סיבוב שני במועצה אזורית שער הנגב, אחת מחמש הרשויות בדרום שהבחירות בהן נדחו ל-19 בנובמבר 2024 והוא יתקיים ב-3 בדצמבר 2024.

סיבוב שני התקיים במועד העיקרי ב-35 עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות:

שם הרשות	מנצח (% הקולות שקיבל)	מתמודד נוסף
אבו גוש	איברהים קאזם (52.6%)	סלים ג'בר
אור עקיבא	שמחה יוסיפוב (57.1%)	אלי אנקונינה
אל קסום	גבר אבו כף (53.4%)	מוסלח אבו עסא
אפרת	דובי שפלר (53.3%)	עודד רביבי
אריאל	יאיר שטבון (62.9%)	אורן חזן
באר טוביה	בן כהן (90.6%)[א]	דרור שור
בוסתאן אל מרג'	אחמד זועבי (59.1%)	איסמאעיל זועבי
בוקעאתא	ויליאם אבו עואד (58.4%)	עבאס אבו עואד
בית ג'ן	נזיה דבור (60.6%)	ראדי גנם
בית שמש	שמואל גרינברג (58.6%)	עליזה בלוך
בנימינה-גבעת עדה	גיל חנניה (62.8%)	מיכל אורון-עזני
בסמת טבעון	מוניר זבידאת (60.6%)	סאמר זובידאת
בענה	אבראהים חסארמה (52.4%)	עלי ח'ליל
ג'וליס	חוסאם כבישי (53.2%)	וסאם נבואני
ג'ת	אשרף חנדקלו (52.1%)	חוסאם ותד
דיר אל אסד	אחמד דבאח (57%)	ריאד אסדי
זרזיר	עאטף גריפאת (54.8%)	חסן הייב
חיפה	יונה יהב (62.6%)	דוד עציוני
חריש	יצחק קשת (60.5%)	יוחאי פרגי
טירת כרמל	דודו כהן (61.5%)	אליהו כהן
יהוד-מונוסון	אמנון דוד סעד (61.4%)	יעלה מקליס
כפר כנא	אמארה איז אלדין (98.8%)[ב]	יוסף עואודה
לקיה	שריף אלאסד (53.9%)	אעמר אלסענא
משהד	אלפתאח חסן (98.6%)	עבד תאופיק סלימאן
נווה מדבר	סלאמה עדיסאן (55.8%)	אברהים אלהואשלה
נס ציונה	שמואל בוקסר (57%)	תומר בן אור תדהר
עראבה	אחמד נסאר (63.5%)	עומר ואכד
ערערה	נזאר אבו עקל (56.8%)	נאדר יונס
פקיעין (בוקייעה)	גמיל חיר (54.6%)	סויד סוויד
פרדס חנה-כרכור	יוני חכימי (60.7%)	הגר פרי יגור
קריית גת	כפיר סויסה (52.1%)	אבירם דהרי
קריית עקרון	אילן ירימי (72.8%)	חובב צברי
רחובות	מתן דיל (59.3%)	זהר בלום
רמלה	מיכאל וידל (53.1%)	יואל לביא
שעב	מחמוד בוקאעי (50.7%)	אוסמה אבו דעוף

"מנהלת שירותים אזרחיים" היא גוף מוניציפלי ייחודי ששטח פעילותה הוא האזרחים הישראלים והנכסים שברשותם שבאזור H2 שבחברון (שטח היישוב היהודי בחברון), זאת במקביל לפעילות עיריית חברון הפלסטינית. המנהלת הוקמה ב-2017 ומונה לה ראש מנהלת (תחילה אברהם בן יוסף ואחריו הרב הלל הורוביץ שהתפטר בסוף 2021).^[661] הבחירות הראשונות למנהלת ולראשה נערכו ב-20 בספטמבר 2022.^[662] בבחירות זכה אייל גלמן ראש רשימת "לב בנים".^[663]

הבחירות במועצה אזורית יואב הוקדמו ל-2 במאי 2023, כחצי שנה לפני המועד המקורי של הבחירות לרשויות המקומיות, כיוון שראש המועצה מטי צרפתי הרכבי, שכיהנה בתפקיד מ-2013 החלה לכהן כחברת כנסת בנובמבר 2022, ולכן לפי חוק הבחירות במועצות המקומיות התקיימו בחירות לראשות המועצה, מליאת המועצה והוועדים המקומיים בתאריך זה.^[664] בסיבוב הראשון התמודדו שבעה מועמדים וכיוון שאף אחד מהם לא קיבל 40% מהקולות התקיים סיבוב שני ב-16 במאי בין נתי לרנר ורונן דגמי. בבחירות אלו זכה לרנר בראשות המועצה ברוב של 54.9% מהקולות.^[665]

בשתי המועצות המקומיות התעשייתיות (נאות חובב ומגדל תפן) לא התקיימו בחירות משום שבהן על פי פקודת המועצות המקומיות ממונה ראש מועצה תעשייתית על ידי שר הפנים. במקביל הוחלט ביולי 2023 על ביטול מעמדה העצמאי של מועצת נאות חובב וסיפוחה לבאר שבע במהלך 2025.^[666]

המועצה המקומית צור הדסה הופרדה רשמית ממועצה אזורית מטה יהודה והוכרזה כמועצה מקומית ביוני 2023 ובראש הוועדה הקרואה מונה עד לבחירות תומר מוסקוביץ.^[97]

המועצה המקומית שער השומרון הוקמה במאי 2022 כאיחוד של היישובים "עץ אפרים" ו"שערי תקווה" שהיו עד אז חלק ממועצה אזורית שומרון. ראש המועצה הראשון, אבי רואה, מונה באותו חודש לתקופה של 4 שנים ולא צפויות להיערך בחירות במועצה עד 2026.^[667]

הבחירות הקודמות במועצה מקומית תל מונד התקיימו ב-24 בנובמבר 2020 לאחר 3 שנות כהונה של ועדה קרואה מטעם משרד הפנים ובהן גברה לין קפלן בסיבוב שני על המועמד אבי אליהו^[668] בגלל הזמן הקצר שעבר מאז בחירות אלו לא התקיימו בה בחירות למועצה.

• אתר האינטרנט הרשמי של הבחירות לרשויות המקומיות בישראל
• הודעה בדבר קביעת מספר חברי המועצה בעיריות ובמועצות מקומיות, והודעה בדבר קביעת מספר חברי המועצה במועצות מקומיות (יהודה ושומרון), באתר משרד הפנים

• הדר כהן‏, לא עוזבים את הכסא: הכירו את ראשי הערים הכי וותיקים בישראל, באתר וואלה, 18 בינואר 2023
• קורין אלבז-אלוש, לראשונה: נחשפות הזיקות בין הרשימות בבחירות המקומיות למפלגות הארציות, באתר ynet, 25 בינואר 2024
• אביעד פוהורליס, אדוני, גברתי, ראש העיר, All•in

1. הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12157, התשפ"ד, 6 במרץ 2024: ירוחם 4416; ג'דידה מכר 4417; להבים 4419; סח'נין 4420; כפר כמא 4423; עומר 4424; דיר חנא 4425; מיתר 4427; עפולה 4429; מסעדה 4432; מג'דל שמס 4434; מבשרת ציון 4436.

2.הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12164, התשפ"ד, 7 במרץ 2024: ירושלים 4470; חצור הגלילית 4473; מטולה 4475; גוש חלב 4476; יסוד המעלה 4479; קצרין 4481; ראש פינה 4483; צפת 4485; טובא זנגריה 4488; מצפה רמון 4490; שגב שלום 4492; כסיפה 4494; ערערה בנגב 4496; דימונה 4499; נתיבות 4502; ערד 4504; אשדוד 4507; כאוכב אבו אלהיג'א 4510.

3. הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12169, התשפ"ד, 10 במרץ 2024: מטה יהודה 4546; עין מאהל 4552; עין קנייא 4555; בני שמעון 4557; חבל אילות 4559; מרחבים 4560; תמר 4561; רמת נגב 4562; גולן 4563; משגב 4565; מגדל 4567.

4. הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12170, התשפ"ד, 10 במרץ 2024: אבו סנאן 4570; כפר יונה 4573; בועיינה נוגידאת 4576; חורפיש 4579; טירה 4581; נחף 4585; מג'ד אלכרום 4587; ע'ג'ר 4590; עילוט 4591; כוכב יאיר צור יגאל 4593; כסרע סמיע 4595.

5. הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12171, התשפ"ד, 10 במרץ 2024: ריינה 4598; מגדל העמק 4601; יוקנעם עילית 4604; יפיע 4607; דבוריה 4610; מעלות-תרשיחא 4613; זכרון יעקב 4616; קריית טבעון 4619; אום אל פחם 4623; חדרה 4625; כפר קרע 4628; מעלה עירון 4631; נוף הגליל 4634; דאלית אל–כרמל 4637; נשר 4640; קריית אתא 4643.

6. הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12172, התשפ"ד, 10 במרץ 2024: אילת 4650; קריית מלאכי 4653; זמר 4656; אלונה 4658; ג'סר א–זרקא 4659; פוריידיס 4662; קלנסואה 4664; קריית מוצקין 4666; רכסים 4669; עספיא 4671.

7. הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12177, התשפ"ד, 11 במרץ 2024: טבריה 4766; טמרה 4769; כפר מנדא 4772; מגאר 4775; עיילבון 4778; כאבול 4781; כפר תבור 4784; סאג'ור 4786; חורה 4789; אשקלון 4791; אופקים 4795; רעננה 4798; קדימה-צורן 4801; פרדסיה 4804; אבן יהודה 4806.

8. הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12181, התשפ"ד, 11 במרץ 2024: לכיש 4842; שפיר 4843; אעבלין 4844; שפרעם 4847; עכו 4850; יבנאל 4853; עמק המעיינות 4856; גליל תחתון 4858; עמק יזרעאל 4860; מגידו 4862; אל–בטוף 4863; נווה מונוסון 4864.

9. הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12182, התשפ"ד, 12 במרץ 2024: כרמיאל 4866; חוף הכרמל 4869; זבולון 4872; דרום השרון 4874; לב השרון 4877; ברנר 4879; שדות דן 4880; כפר קאסם 4882; תל שבע 4885; קריית ביאליק 4887; עמק חפר 4890; חבל יבנה 4893; נתניה 4894; קריית ים 4897; טייבה 4900; כפר ברא 4903; ג'לג'וליה 4906; מזכרת בתיה 4909; חולון 4911; אזור 4914.

10. הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12188, התשפ"ד, 13 במרץ 2024: שבלי-אום אל–גנם 4978; בית שאן 4981; אכסאל 4984; רמת ישי 4987; טורעאן 4989; בית דגן 4992; אלעד 4994; גדרה 4997; שוהם 5000; גדרות 5003; קריית יערים 5005; מנשה 5007; בסמה 5010; באקה אל–גרבייה 5012; גן יבנה 5015; בת ים 5018.

11. הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12193, התשפ"ד, 14 במרץ 2024: אור יהודה 5050; נצרת 5053; כפר יאסיף 5056; קריית אונו 5058; בני ברק 5061; תל–אביב-יפו 5064; גבעתיים 5067; רמת גן 5070; רמת השרון 5073; הרצליה 5076; מכבים רעות 5079; פסוטה 5080; ביר אל–מכסור 5083; כעביה טבאש חגאגרה 5086; גלבוע 5089; גבעת שמואל 5091; עמק הירדן 5094; ראש העין 5096; סביון 5099; יבנה 5101; חוף השרון 5104; נחל שורק 5105; פתח תקווה 5106; חבל מודיעין 5109; בני עי"ש 5111; גני תקווה 5113; הערבה התיכונה 5116; באר יעקב 5117.

12. הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12205, התשפ"ד, 17 במרץ 2024: כפר שמריהו 5804; ראמה 5805; כפר סבא 5807; גן רווה 5810; מזרעה 5811; ראשון לציון 5813; מודיעין מכבים רעות 5817; לוד 5820; הוד השרון 5823; אליכין 5826; ירכא 5828.

13. הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12209, התשפ"ד, 18 במרץ 2024: מעיליא 5852; באר שבע 5855; מטה אשר 5858; פקיעין 5860; נווה מדבר 5864; נהריה 5865; יאנוח ג'ת 5868; כפר ורדים 5871; בוסתאן אל־מרג' 5873; רהט 5874.

14. הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12215, התשפ"ד, 19 במרץ 2024: אל קסום 6076; שעב 6077; זרזיר 6081; בסמת טבעון 6084; לקיה 6088; ג'ת 6092; חריש 6096; אור עקיבא 6100; בנימינה-גבעת עדה 6104; פרדס חנה-כרכור 6108; טירת כרמל 6112; בית שמש 6116.

15. הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12223, התשפ"ד, 20 במרץ 2024: משהד 6202; קריית גת 6205; רחובות 6209; רמלה 6213.

16. הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12225, התשפ"ד, 21 במרץ 2024: אבו גוש 6226; חיפה 6228.

17. הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12231, התשפ"ד, 24 במרץ 2024: יהוד-מונוסון 6436; ערערה 6439; כפר כנא 6443; נס ציונה 6447; דיר אל–אסד 6451; עראבה 6455; ג'וליס 6459.

18. הודעה בדבר תוצאות הבחירות לראשות המועצה האזורית גזר ולמועצת המועצה, ילקוט הפרסומים 12234, התשפ"ד, 25 במרץ 2024, עמ' 6492 ; תיקוני טעויות בהודעות בדבר תוצאות הבחירות לראשות מועצות אזוריות ומועצת המועצות (בוסתאן אל–מרג', אל–קסום, נווה מדבר) 6494.

19. הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12237, התשפ"ד, 27 במרץ 2024: קריית עקרון 6516; באר טוביה 6518.

20. הודעות בדבר תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, לראש הרשות ולמועצת הרשות, ילקוט הפרסומים 12241, התשפ"ד, 28 במרץ 2024: בוקעאתא 6596; בית ג'ן 6598; בענה 6600.

תיקוני תוצאות:
21. תיקון הודעה בדבר תוצאות הבחירות למועצת הרשות המקומית מגדל העמק לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), ילקוט הפרסומים 12343, התשפ"ד, 2 במאי 2024, עמ' 7563

22. תיקון הודעה בדבר תוצאות הבחירות למועצת הרשות המקומית שוהם לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), ילקוט הפרסומים 12402, התשפ"ד, 22 במאי 2024, עמ' 8049

בחירות חוזרות במגדל:
23. הודעה בדבר תוצאות הבחירות לראש הרשות המקומית מגדל לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות) וחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), ילקוט הפרסומים 12504, התשפ"ד, 27 ביוני 2024, עמ' 9869

24. הודעה בדבר תוצאות הבחירות למועצת הרשויות המקומיות, לראשות המועצות האזוריות ולראש הרשות המקומית, קמצ"ם 267, התשפ"ד יוני 2024: אריאל (מועצה) 13391; אפרת (מועצה) 13393; הר חברון 13395; הר חברון 13397; מטה בנימין 13398; ערבות הירדן 13400; שומרון 13402; גוש עציון 13404; בית אל (ראש רשות) 13406; אפרת (ראש רשות) 13407; אריאל (ראש רשות) 13409; בית אל (מועצה) 13411.

ישראל מערכות בחירות לרשויות המקומיות בישראל
1950 • 1955 • 1959 • 1965 • 1969 • 1973 • 1978 • 1983 • 1989 • 1993 • 1998 • 2003 • 2008 • 2013 • 2018 • 2024