כפר עציון

כפר עציון

תמונה של כפר עציון בשנת 2023
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	יהודה ושומרון
מועצה אזורית	גוש עציון
גובה ממוצע[1]	‎934 מטר
תאריך ייסוד	1967
תנועה מיישבת	הקיבוץ הדתי
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
- אוכלוסייה	1,168 תושבים
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הרי ירושלים מוגדלת)   כפר עציון (למפת הרי ירושלים רגילה)   כפר עציון (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כפר עציון (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כפר עציון 31°39′00″N 35°06′55″E / 31.6498656274428°N 35.115251322026°E / 31.6498656274428; 35.115251322026 מפת היישובים של מועצה אזורית גוש עציון באדום - כפר עציון בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2]	4 מתוך 10
http://www.kfar-etzion.co.il

כְּפַר עֶצְיוֹן הוא קיבוץ מתחדש והתנחלות בגוש עציון, החבר בתנועת הקיבוץ הדתי והיישוב היהודי הראשון ביהודה ושומרון במאה העשרים. הקיבוץ הוקם בשנת 1943 באזור בו נעשו ניסיונות התיישבות החל ב-1926. הקיבוץ חרב במלחמת העצמאות ונבנה מחדש לאחר מלחמת ששת הימים, כקיבוץ בגוש עציון. הכפר נקרא על שם שמואל צבי הולצמן ('הולץ' הוא עץ בגרמנית), ממייסדי חברת "אל ההר", שפעלה בשנות ה-30 להקמת גוש יישובים באזור.

ערך מורחב – אל ההר

הניסיונות להתיישב באדמת האזור החלו בשנת 1927 עת הוקם באזור יישוב בשם "מגדל עדר" אשר ישב במקום בו נמצא צומת גוש עציון^[3]. היישוב ננטש בשנת 1929 עקב מאורעות תרפ"ט. בשנת 1935 יושב האזור על ידי חברת "אל ההר" ואז ניתן למקום שמו "כפר עציון".

החברה רכשה שטח של 5000 דונם. במשך השנים 1932 - 1936 נעשו פעולות רבות לרכישת שטחי קרקע נוספים. סוכני החברה קיבלו מאת יהודי הארץ והגולה הזמנות רבות לקרקעות. הולצמן השיג את הסכמתם של מושל מחוז ירושלים, י. א. פ. קמפבל, ושל ראש הכמרים בכנסייה הרוסית בדבר חכירת המנזר הרוסי.

הובאה למקום קבוצת פועלים יהודים והם השתכנו בחדרי המנזר. הפועלים הכשירו את הקרקע והכינו משתלה גדולה של עצי פרי נשירים, ונבנה בית למרפאה. גם ערביי הסביבה נהנו מהשירות הרפואי והיחסים איתם היו תקינים. כך הונח יסוד ליישוב חדש אשר נקרא על שם אחד ממייסדיו - הולצמן - "כפר עציון"^[4]. ביישוב זה ישבו אנשי 'השומר' לשעבר, כמו פנחס שניאורסון ואחרים, ששמרוהו. חברת אל ההר שיווקה חלקות של 25 דונם בכפר עציון. בתחילת 1935 יצא יוסף ויץ נגד התוכנית של כפר עציון בטענה שהחלקות הן יקרות מדי והסיכון רב^[5][6][7].

עם פרוץ מאורעות תרצ"ו (אפריל 1936) החלו ערביי האזור להתנכל ליישוב היהודי בכפר עציון. בחודש אב תרצ"ו (אוגוסט 1936) עזבה קבוצת הפועלים את המקום וכל העמל הרב שהושקע בו ירד לטמיון. מבנה המרפאה נשרף, אך שוקם לאחר מלחמת ששת הימים^[8].

בשנת 1943 (תש"ג) נוסד קיבוץ כפר עציון, הקיבוץ הראשון בגוש עציון, על ידי קבוצת אברהם (ע"ש הרב אברהם יצחק הכהן קוק) של תנועת השומר הדתי. מייסדי הקיבוץ היו יהודים ממזרח אירופה, רבים מהם ניצולי השואה. הקבוצה, קבוצת פועלים שיתופית דתית, התגבשה במשך 8 שנים בכרכור בטרם עלתה ליישוב. מקורות הפרנסה העיקריים היו רפת, מטע נשירים, ענף בניין ומחצבה. בקיבוץ היה בית מרגוע וב-1946 נחנך בו "נווה עובדיה" - בית אבן מרשים ששימש כבית כנסת ובית מדרש. תכנון הקיבוץ התבצע על ידי האדריכל והאמן מאיר בן אורי, שתכנן קיבוצים ומוסדות דתיים רבים.

בסוף 1947, ערב מלחמת העצמאות, מנה הקיבוץ 163 חברים ו-57 ילדים. כפר עציון היה הראשון מתוך ארבעה קיבוצים שהוקמו כגוש התיישבות מדרום לירושלים על-מנת להגן עליה מפלישה מכיוון דרום. הייתה זו נקודת היישוב העברית הראשונה באזור שמדרום לירושלים, ובעת הקמתה, נקודת היישוב הגבוהה ביותר בארץ ישראל (965 מ').

ערך מורחב – הקרב על גוש עציון

בכ"ט בנובמבר (29 בנובמבר 1947) אושרה תוכנית החלוקה באו"ם, ומיד לאחר מכן פתחו הערבים מארצות האזור במלחמה נגד היהודים. התוצאה המיידית הייתה ניתוק גוש היישובים מירושלים, מקור האספקה העיקרי. תפקידו של כפר עציון היה להפריע לתנועת צבאות ערב ובעיקר מצרים להגיע ולתקוף את ירושלים מהדרום. כשהתגברו הקרבות הוחלט לפנות מהכפר את הילדים, האימהות ונשים בהריון; אלה עברו להתגורר במנזר רטיסבון שבירושלים. אחת האימהות, ציפורה רוזנפלד, בחרה להישאר בקיבוץ ונהרגה בקרבות. בהמשך הועברו תושבים נוספים לפתח תקווה, ולאחר כניעת כפר עציון ומות רוב מגיניו, יושבו בשכונת גבעת עלייה ביפו, באתר המוכר כיום בשם חורשת עציון.

ביום חמישי ד' אייר תש"ח (13 במאי 1948), יום אחד בלבד לפני הכרזת המדינה, נפלו כפר עציון ומגיניו. המגינים, חברים ולוחמי פלמ"ח, נהרגו תוך כדי קרב וחלקם נורו למוות לאחר שנכנעו לכוחות סדירים של צבא ירדן וערביי האזור (ראו: הטבח בכפר עציון). בקרבות גוש עציון נהרגו 242 חברים ולוחמים, ביניהם 21 נשים. ארבעה לוחמים הצליחו להימלט מהקרב. שלושת הקיבוצים האחרים נכנעו והמגינים נשלחו למחנות שבויים בירדן.

ב-27 בספטמבר 1967 (כ"ב באלול ה'תשכ"ז) הוקם הקיבוץ מחדש על מקומו של קיבוץ כפר עציון החרב. מייסדי הקיבוץ היו בני המתיישבים הוותיקים, שאליהם הצטרפו חברי תנועת בני עקיבא מישראל ומהתפוצות. המתיישבים שהו במשך מספר שנים בתנאים קשים שכללו דיור זמני בשרידי בסיס ירדני, אספקה קצובה של מים מעיריית חברון, חשמל מגנרטור וכביש גישה לאזור בית שמש, כביש 367, שנפרץ אך לא כוסה באספלט^[9].

הקיבוץ החדש תוכנן על ידי משרד האדריכלים בר-הרשקוביץ.

הקיבוץ מונה היום כ-230 משפחות. מקורות הפרנסה העיקריים הם:

• שלוש חוות של רביית תרנגולי הודו ביחד עם שותפות במדגרה לאפרוחים של תרנגולי הודו עם קבוצת יבנה. המדגרה היא הגדולה ביותר במזרח התיכון.
• מופת עציון, חברה למחקר ופיתוח של מיגון קרמי בליסטי.
• מטעי דובדבנים בשטחים בהר, 6,000 דונם גידולי שדה ומטע זיתים באזור קסטינה ואזור לכיש בשותפות עם הקיבוצים ראש צורים ומגדל עוז.
• בית ספר שדה ואכסניית נוער וענפי שירות.
• רבים החברים המתפרנסים מעבודות חוץ.

הקיבוץ נערך להרחבת שורותיו תוך קידום בניית שכונה קהילתית.

מאז 2012 פועל בקיבוץ מרכז מסחרי המכיל חלל עבודה משותף בשם 'הלולים', חנויות הלבשה, חנויות הנעלה, בית קפה, מסעדות ומאפיות.

על מורדות הגבעה שעליה שכן כפר עציון הישן נטוע גן זיכרון, ובו בית אחד ששרד מהקיבוץ שחרב וחזית של בית חווה ("המנזר הגרמני") שהקימו ב-1928 נזירים ממנזר דורמיציון בירושלים ובו התגוררו ראשוני גוש עציון. בגן ניצב בית עדות למורשת גוש עציון, ובו מוזיאון לתולדות ההתיישבות בגוש עציון וחיזיון אור-קולי שמספר את ההיסטוריה של האזור. באותו "מנזר גרמני" ששוחזר קיים ארכיון פעיל שמתעד את כל המסמכים והממצאים של גוש עציון ועוקב אחר פרסומים חדשים. הארכיון מהווה מרכז לחוקרים וסטודנטים שחוקרים את תולדות המקום.

בקיבוץ נמצאים גם מוזיאון האדם בהר, ובו אוסף של כלי בית וכלי עבודה האופייניים להר חברון, וגן בוטני וזואולוגי בשם "שיר השירים".

• חורשת עציון

• יוסי כץ, ההתיישבות היהודית בהרי חברון ובגוש עציון, 1940–1947, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ב.
• עמיה ליבליך, ילדי כפר עציון, כתר, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ז
• דב קנוהל, גוש עציון במלחמתו, 1954

• אתר האינטרנט הרשמי של כפר עציון

מדיה וקבצים בנושא כפר עציון בוויקישיתוף

• כפר עציון - באתר המועצה האזורית גוש עציון
• אתר ההיסטוריה וההנצחה של גוש עציון
• דב קנוהל, "גוש עציון במלחמתו", (מהדורת אינטרנט)
• אנציקלופדיה ynet, לפני שנעלם, באתר ynet, 9 במאי 2009
• ynet, חוזרים הביתה, באתר ynet, 6 באוגוסט 2008: חידוש ההתיישבות בכפר עציון, 1967
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין בית הכנסת בקיבוץ, באתר 'חלון אחורי', 8.5.14
• קיבוץ כפר עציון בראשית ימיו, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• ההתישבות בקיבוץ כפר עציון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• עופר אדרת, יאיר ארזי, בכור הבנים בכפר עציון, נפטר בארה"ב, באתר הארץ, 25 במרץ 2021
• כפר עציון (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית

תצפית פנורמית על כפר עציון מגגו של מוזיאון כפר עציון

קיבוצי הקיבוץ הדתי
שדות נגב	סעד • עלומים
דרום/מרכז	עין צורים • קבוצת יבנה • בארות יצחק
גוש עציון	כפר עציון • ראש צורים • מגדל עוז
עמק בית שאן	שלוחות • עין הנצי"ב • שדה אליהו • טירת צבי
הר הגלבוע	מעלה גלבוע • מירב
הגליל התחתון	לביא • בית רימון
מושבים שיתופיים	משואות יצחק • ניר עציון • בני דרום

יישובי מועצה אזורית גוש עציון (מחוז יהודה ושומרון) קיבוצים כפר עציון • מגדל עוז • ראש צורים יישובים קהילתיים אלון שבות • אלעזר • בת עין • הר גילה • כרמי צור • מיצד (אספר) • מעלה עמוס • משמר יהודה • נווה דניאל • נוקדים • נחל חלץ • קידר • תקוע מאחזים גבעת החי"ש • חוות קשואלה • מעלה רחבעם • נתיב האבות • שדה בועז שכונות איבי הנחל • גבעות • חוות שדה בר • פני קדם אחר בית הברכה • יקב גוש עציון • צומת הגוש • שמורת עוז וגאו"ן • בית ספר שדה כפר עציון מפת יישובי המועצה האזורית מפת היישובים של מועצה אזורית גוש עציון באדום - כפר עציון בירוק - מיקום בניין המועצה