לדלג לתוכן

גלובס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלובס
תדירות עיתון יומי
סוגה כלכלה
פורמט פורמט טבלואיד
בעלים אלונה בר און
ענת אגמון
עורכת ראשית נעמה סיקולר
תאריכי הופעה 17 באוקטובר 1983 – הווה (41 שנים)
שפה עברית
מערכת ראשון לציון
תפוצה כ-35 אלף[דרוש מקור] (שישי בתפוצתו בישראל)
מדינה ישראלישראל ישראל
www.globes.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלובס הוא עיתון יומי ואתר חדשות כלכלי ישראלי. העיתון המודפס מופץ לבתי המנויים בימים ראשון עד חמישי בשעות הערב. העורכת הראשית היא נעמה סיקולר. מערכת העיתון ממוקמת בראשון לציון.

שער הגיליון הראשון של "גלובס".יצא לאור ב-17 באוקטובר 1983
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ראשיתו של גלובס כשירות מידע למנויים, עיתון פקס, על חברות הנסחרות בבורסה של תל אביב, שנוסד בתחילת שנות ה-80 על ידי יצחק דוידוב[1] ושירת גם את המוסף הכלכלי של מעריב.[2] באמצע שנת 1983 נוסף גם שירות תיווך בין יזמים למשקיעים.[3] באותה שנה חבר דוידוב אל שוקי וזלמן ליבוביץ להקמת עיתון כלכלי, והקימו את "גלובס פבלישר עיתונות 1983 בע״מ" ש-50% ממניותיה הוחזקו על ידי דוידוב, 25% בידי שוקי וזלמן ליבוביץ ועוד 25% על ידי "גחלת", חברת השקעות של "הסנה".[4][5]

העיתון סבל מראשיתו מקשיים כלכליים ובשנת 1984 הועמד למכירה. אדם ברוך בחן את כדאיות רכישת העיתון עבור "ידיעות אחרונות" והמליץ שלא לרוכשו. במקום זאת העיתון נרכש על ידי חיים בר און ומיקי אלבין[6], ובהמשך הצטרף אליו כשותף איש העסקים אליעזר פישמן.[7] העיתון, שנרכש עם 2,200 מנויים, צמח בסוף שנות ה-80 והגיע ל-24,000 מנויים, והיה לעיתון העסקים של ישראל, המציע מידע ופרשנות על המתרחש בבורסה ובכלכלת ישראל.[8] במהלך שנות ה-80 שווקו מינויים משולבים לעיתון, לשבועון "כספים" ולירחון "מוניטין", שהיו בבעלות משותפת.[9]

עם עורכי העיתון לאורך השנים נמנים מתי גולן, אדם ברוך וחגי גולן.

באפריל 1995 היה "גלובס" העיתון הכלכלי הראשון בישראל שהפעיל אתר אינטרנט ופרסם את תכניו ברשת.[10] בהמשך, השיק "גלובס" אתר אינטרנט ואפליקציות דיגיטליות למכשירים ניידים.

עם השנים קמו לעיתון מתחרים כגון "טלגרף" (שנסגר), "TheMarker" ו"כלכליסט".

בשנת 2011 החזיק אליעזר פישמן ב-57.10% ממניות העיתון ועיזבונו של חיים בר און החזיק ב-42.90% מהמניות.[11]

בראשית 2017 היו ההחזקות בעיתון כדלקמן: אליעזר פישמן החזיק בכ-57.5% ממניות "מוניטין עיתונות" שבבעלותה "גלובס", משפחת בר-און החזיקה ב-25.14 אחוזים דרך חברת אילקורפ, ו-17.4 אחוזים נוספים הוחזקו בידי חברת "חיים בראון אחזקות", חברה בבעלות בחלקים שווים של פישמן ומשפחת בר און. בעקבות מינוי כונס נכסים לנכסיו של פישמן, בקשו כונסי הנכסים למכור את העיתון בנפרד מהמניות של חברת מוניטין, לאחר שלהערכתם, העיתון מפסיד מדי שנה מיליוני שקלים, וצפוי להפוך לחדל פרעון במרץ 2017.[12] לאחר משא ומתן מקביל עם משפחת בר-און ועם דוד דוידוביץ', הושג הסכם על מכירת מניותיו של פישמן ב"מוניטין", כ-66 אחוזים, לחברת אילקורפ של משפחת בר און תמורת סכום של כ-106 מיליון ש"ח, סכום שרק חלקו שולם במזומן.[13]

ב-1 בפברואר 2017 פרש מתפקידו העורך חגי גולן. ב-23 ביולי מונתה נעמה סיקולר לעורכת במקומו.

בפברואר 2020 החל "גלובס" במעבר למודל של אתר אינטרנט למנויים בתשלום.[14]

אופי העיתון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתון הודפס מראשיתו בצבע ורוד כהשראה מהעיתון פייננשל טיימס הבריטי. בשנת 1989 החל "גלובס" לנקוט בקו המקובל בעיתונים כלכליים בעולם בו מוחלפים צילומי אישים באיורים. גיל ג'יבלי נבחר לתפקיד המאייר ומשמש בו למעלה משני עשורים, בהם הפכו איוריו לאחד מסמליו של "גלובס". "גלובס" מחולק למנויים בשעות הערב. העיתון יורד לדפוס מיד לאחר סגירת יום המסחר בבורסה ומספק לקוראיו מידע פיננסי על היום החולף.

מבנה העיתון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המגזינים והמוספים של "גלובס".
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

בנוסף לעיתון היומי, לגלובס מצורפים מוספים שבועיים, ירחונים ומגזינים.

עמודי החדשות ומוספים יומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חדשות – העמודים הראשיים של העיתון ("הכותרת"), הכוללים דיווח על החדשות העסקיות והכלכליות בישראל ובעולם בתחומי אקטואליה, כלכלה, נדל"ן, משפט, תשתיות, תעשייה, היי-טק ועוד; וכן עמודי דעות. ראש מערכת החדשות: רועי ברק.
  • שוק ההון – המוסף הכלכלי המורחב של העיתון, המסקר את הבורסות ואת שוקי ההון בישראל ובעולם, ומכסה תחומים של בנקאות, פיננסים, היי-טק, השקעות ועוד. המוסף כולל חדשות, פרשנויות וניתוחים, וכן כלי מידע למשקיעים בשוקי ההון. עורך המוסף: שי שלו.

מוספים ומגזינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נדל"ן – מוסף נדל"ן הכולל מידע ופרשנויות בתחומי נדל"ן פרטי ומסחרי, עסקאות בישראל ובעולם, מניות נדל"ן, תשתיות, נדל"ן ומשפט בישראל ועוד, מופץ בכל יום ראשון. עורכת: הלית ינאי-לויזון.
  • G – מגזין סוף השבוע הכולל מגוון של כתבות ומדורים בתחומי עסקים, פנאי, תיירות, רכב, אוכל ועוד, מופץ בכל יום חמישי. בין כותבי הטורים השבועיים: יואב קרני, רועי ירושלמי וחיליק גורפינקל. עורכת: חגית מהלא.
  • Lady – מגזין הנשים (שפעילותו נפסקה) הכולל סקירות, כתבות וראיונות עם נשים (וגם גברים) מעולם העסקים. הפצה: ביום שלישי של תחילת כל חודש. נערך על ידי ורד רמון-ריבלין.
  • לוח גלובס – לוח המפרסם מודעות דרושים בתחומים שונים, מודעות נדל"ן, לוח בכירים, מקבץ המכרזים שפורסמו באותו השבוע ועוד. מופץ בימי שלישי וחמישי בכל שבוע.
  • המשרוקית - מוסף בדיקת עובדות מטעם גלובס. נכון לספטמבר 2019 מוסף המשרוקית הוא הגורם היחיד בישראל שמוסמך לבדיקת עובדות על פי תו התקן של ארגון ה-IFCN.[15][16]
שער גיליון "גלובס" שעורר את מחאת הקוטג'.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

פרויקטים מיוחדים (אחת לשנה)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מדד המותגים – דירוג 100 המותגים המובילים בישראל, לצד כתבות וראיונות בתחומי שיווק, פרסום, מיתוג ועוד. הפצה: בכל חודש יולי.
  • אנשי השנה – בחירת הדמויות הבולטות והמשפיעות בשנה החולפת בתחומי שוק ההון, בנקאות, תקשורת, שיווק, פרסום ועוד. הפצה: חודש דצמבר.
  • הצעירים המבטיחים – גיליון מיוחד של מגזין G אשר מסמן את 40 ההבטחות הגדולות עד גיל 40 במגוון תחומים. הפצה: חודש דצמבר.
  • המשפיעים בתקשורת - דירוג השפעתם של עיתונאים על השיח התקשורתי והציבורי בישראל באמצעות ניתוח עומק של האנליסטים ביפעת מחקרי מדיה. הפצה: בתחילת כל שנה בחודש ינואר.

מגזינים נוספים:

  • חדשנות - מגזין מסחרי בנושא חדשנות עסקית בעידן המידע. הפצה: אחת לשלושה חודשים. עורך: עומר עידן-נועם.
  • קונספט - מגזין מסחרי בנושא עיצוב ואדריכלות. מופץ אחת לשלושה חודשים ביחד עם מגזין Lady. עורכת: שרון היבש.
  • מגזין IT - מגזין מסחרי בנושא מחשבים וטכנולוגיה לעסקים. עורך: יהודה אלידע.
  • פספורט - מגזין מסחרי בנושא תיירות בעולם המביא סקירות של יעדים ברחבי הגלובוס אשר מכוון בעיקר לאנשי עסקים. עורך: עדי אזולאי.

פלטפורמות דיגיטליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר אינטרנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט של "גלובס" הוקם באפריל 1995 והוא כולל חדשות מעולם העסקים, תוכני וידאו וכן פורטל פיננסי, אפשרות לניהול תיק אישי וירטואלי, כלים פיננסיים למשקיעים בשוק ההון, ועוד.

עיתון אלקטרוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לקרוא מדי ערב את העיתון במלואו במסגרת העיתון האלקטרוני המהווה העתק מדויק של העיתון המודפס. שימוש בעיתון האלקטרוני כרוך בתשלום דמי מינוי.

בסוף 2018 החלה מערכת העיתון לפנות לקהלים צעירים והחלה בהקמת מערך פודקאסטים בשלל נושאים כלכליים-חברתיים.

ועידות וכנסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"גלובס" מקיים מדי שנה ועידות גלובס מרכזיות בנושאים עסקיים שעל סדר היום. ישנן ארבע ועידות שנתיות קבועות:

ועידת ישראל לנדל"ן המתקיימת בדרך כלל בחודשי פברואר-מרץ, ועידת שוק ההון של ישראל (יוני) וועידת שיווק פרסום ודיגיטל (MAD) בחודש יולי, וכן ועידת ישראל לעסקים המתקיימת מדי שנה בתחילת חודש דצמבר, החל משנת 1995. ועידת ישראל לעסקים היא האירוע הכלכלי החשוב והיוקרתי ביותר בישראל, המפגיש בין מנהיגי המדינה מקבלי ההחלטות, אנשי העסקים, אנשי ממשל, בכירי המשק והכלכלה, דוברים ומשלחות מהארץ ומהעולם. החל משנת 2000 מתקיימת מול ועידת העסקים ועידת העשוקים במחאה שהוועדה לא עוסקת בסוגיות של עוני ואי שוויון.[17]

במשך השנים עלו נגד העיתון טענות שהוא משרת את האינטרסים של בעליו, איש העסקים אליעזר פישמן. בין השאר טענות שטורי דעה קודמו כידיעה חדשותית[18], שלא הייתה הפרדה ברורה בין הצד המסחרי למערכתי, ושכתבות ותחקירים שביקרו גופים עסקיים שונים הקשורים לפישמן לא פורסמו. בתחקיר מקיף שערכו אורן פרסיקו וגיא מרגלית ממגזין העין השביעית הם מצאו שהטענות נכונות, אך עם זאת "פעלה בעיתון גם עיתונות הגונה ואמיצה בשירות הציבור".[19] לאחר שאלונה בר און רכשה את השליטה בעיתון ב-2018 הושק קוד אתי חדש, והעיתון החל לפרסם "דו"ח אמון" שנתי.[20]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלובס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יעקב דרורי, ייעוץ אישי צמוד בבורסה, מעריב, 5 באוקטובר 1982
  2. ^ ראו למשל את הגרף ב עמירם פליישר, מגור גררה את מניותיה לרווח גדול, מעריב, 14 בדצמבר 1982
  3. ^ גד בירון, מהפכה בגיוס הון, מעריב, 3 במאי 1983; המשך
  4. ^ דרור שרביט, 'גלובוס' ליבוביץ ו'גחלת' מקימים עיתון כלכלי, דבר, 18 באוגוסט 1983
  5. ^ יאיר קוטלר, לא לפרסום, עמ' 75
  6. ^ שמואל נחושתן, גלובס מחליף ידים, כותרת ראשית, 15 באוגוסט 1984
  7. ^ חגי גולן, ‏"גלובס" מציין 17 שנה למותו של מו"ל "גלובס" חיים בר און, באתר גלובס, 22 במאי 2015
  8. ^ "גלובס", באתר גלובס, 16 במרץ 1998
  9. ^ עצמאי - מנהל חברה - בעל עסק, מעריב, 17 בדצמבר 1985
  10. ^ דרור יעקובסון, מנכ"ל גלובס סייטס, ‏האיש שאמר כן לאינטרנט, באתר גלובס, 16 במרץ 1998
  11. ^ תמיר אגמון ועמי צדיק, ‏ניתוח ההשלכות הכלכליות של ריכוזיות ובעלויות צולבות על כלי התקשורת, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 2 בנובמבר 2011, עמוד 11.
  12. ^ איתמר לוין, גלובס בסכנה לחדלות פרעון בעוד חודשיים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 9 בינואר 2017
  13. ^ ע"א 2954/17 דוד דוידוביץ' נ' עו"ד רונן מטרי ואיל רוזובסקי ואחרים, ניתן ב־14 במאי 2017
  14. ^ "דה מרקר" לא לבד: מהיום חומת תשלום גם ב"גלובס", באתר אייס, 3 בפברואר 2020
  15. ^ בדיקת עובדות בפייסבוק: מה בעלי אתרים צריכים לדעת, באתר פייסבוק
  16. ^ דרור שרון, ‏כך תזהו פייק ניוז: הכללים למלחמה במידע שגוי ברשת, באתר גלובס, 23 ביולי 2019
  17. ^ שלומי שפר ושירות "הארץ"‏, "ועידת העשוקים" נגד "ועידת העסקים", באתר וואלה, 6 בדצמבר 2003
  18. ^ יוסי דהאן, הסקופ של גלובס, באתר "העוקץ", 28 באוגוסט 2010
  19. ^ אורן פרסיקו וגיא מרגלית, רוח "גלובס", באתר העין השביעית, 24 בינואר 2017
  20. ^ גלובס דוח אמון 2020