תקוע
 תקוע - מבט מהר ההרודיון, יולי 2021
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | גוש עציון |
| גובה ממוצע[1] | 650 מטר |
| תאריך ייסוד | 1977 |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 4,786 תושבים |
(למפת הרי ירושלים רגילה)   תקוע  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
| http://tekoa.org.il | |
תְּקוֹעַ היא התנחלות ויישוב קהילתי השוכן במזרח הרי יהודה. היישוב שייך למועצה אזורית גוש עציון, והוקם על ידי תנועת אמנה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב שוכן צפונית-מזרחית לחורבות היישוב המקראי תקוע, בסמוך לעיירה הפלסטינית תוקוע, ודרומית-מערבית להר ההרודיון.[3] ליד תקוע נמצאת מערת חריטון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקוע הוקמה כהיאחזות נח"ל בשנת 1975[4] על ידי גרעין שח"ם כפר עציון, אוזרחה לאחר שנתיים על ידי גרעיני הנח"ל "קשת" ו"ארגוב", והייתה בסיס להתיישבות במזרח גוש עציון. בשנת 1977 הצטרף להאיחזות גרעין של גוש אמונים שכלל כ-20 צעירים וצעירות שעלו מברית המועצות[5].
בתחילת שנות ה-80 ישראל הכריזה על 1,455 דונם בסביבת ההתנחלות כאדמות מדינה, מתוכם 1,071 דונם שהופקעו מאדמות הכפר תוקוע ושימשו להרחבת היישוב.[6]
בסוף שנות התשעים הוקמו מדרום ליישוב שני מאחזים, תקוע ב' ותקוע ג', כהרחבת היישוב. ב־2002 הוקם כקילומטר מדרום־מזרח להם מאחז נוסף, תקוע ד'.[7]
בשנת 2007 נפתח כביש מירושלים לתקוע (כביש 356) שקיצר את הדרך לירושלים ומאז חלה התפתחות מואצת של היישוב.
ב־2014 הוקם כחצי קילמטר ממזרח לתקוע ד' מארחז בשם תקוע ה'. המאחז פונה לאחר מספר חודשים, אך הוקם בשנית בסוף 2018.[7]
בשנת 2020 גורמים במנהל האזרחי המכונים "צוות הקו הכחול" ביצעו מדידה מחודשת לאדמות היישוב, וגרעו משטחו שטחים רבים שנחשבו עד אז לאדמות מדינה מוסדרות[8][9]. החלטת המנהל הייתה פעולה מנהלית, שלא היה בה בהכרח הגדרה שהשטח הוא בבעלות פרטית פלסטינית. לאחר שהמועצה האזורית גוש עציון, היישוב תקוע ותנועת אמנה הגישו ערעור על ההחלטה, הוחזר רוב השטח והוגדר מחדש כאדמת מדינה[10].
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקוע גרים כ-4,800 תושבים (נכון לשנת 2024), מה שהופך אותו ליישוב המאוכלס ביותר בתחומי המועצה האזורית גוש עציון. אוכלוסיית היישוב מורכבת ברובה מדתיים לאומיים, אך היא מגוונת יותר מיישוב ממוצע במועצה האזורית, וגרים בו גם חסידי ברסלב, חסידי חב"ד, חילונים, מסורתיים ואחרים.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום שוכנת ישיבת הסדר בשם "ישיבת תקוע" שנשיאה היה הרב עדין שטיינזלץ[11]. ביישוב בית ספר מעורב עד כיתה ח', בו לומדים תלמידים דתיים וחילונים. בשנת הלימודים תשע"ה התווספה לבית הספר חטיבת ביניים. ביישוב פועלים סניפים של תנועת הנוער בני עקיבא ותנועת הנוער אריאל.
הרב מנחם פרומן שימש כרב היישוב עד לפטירתו ב-2013. הרב אבי בלידשטיין מונה לתפקיד ב-2015.
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקוע קיימת קהילה רחבה של יוצרים ואמנים. בשנת 2011 נפתחה ביישוב גלריה, המציגה עבודות מעשה ידי התושבים.
בקיץ 2020 נפתח "בית האמנים" ובו כ-14 חללי סטודיו של יוצרים מקומיים - פסלים, ציירים, מעצבים, לצד אולם שמשמש לאירועים ולגלריות.
כמו כן יצאו חמישה גליונות של מגזין ספרותי בשם "שחרית תקוע", על טהרת יצירותיהם של תושבי תקוע.
במרץ 2015 הוצב פסל אישה באחד הכיכרות ביישוב. הפסל, מעשה ידי פסלת מקומית, עורר התנגדות והושחת חלקית כעבור יום על ידי אלמוני.[12]
פסטיבלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"עד עלות השחר": משנת 2007 עד שנת 2014 התקיים פסטיבל שנתי בליל הושענא רבה[13].
"פסטיבל הבירה": משנת 2015 מתקיים בקיץ פסטיבל שבו נמכרות בירות שונות שכולן תוצרת מקומית[14].
"פסטיבל ירח מלא אהבה": משנת 2017 מתקיים בט"ו באב פסטיבל שנתי בתקוע ד'. בין האמנים שהשתתפו בפסטיבל נמנים עלמה זהר, מארק אליהו, רבע לאפריקה ואחרים[15].
פסטיבל "אמנים מבפנים": משנת 2020 מתקיים פסטיבל אמנים מבפנים - מפגשים אינטימיים בחצרות אמני תקוע[16] ושיטוט אמנותי ברשות הרבים[17]. בין האמנים שהשתתפו: דוד ליפשיץ, יוסי סוויד, מנחם הלברשטט, רחל קשת, סיון הר-שפי.
מבנה היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תקוע א': האזור המרכזי של תקוע, בו גרים כ-90% מהתושבים ובו שוכנים רוב מוסדות היישוב. בתקוע א' נמצאים אזור תעשייה, מספר בתי כנסת, פארקים רבים, אודיטוריום, ספריה, בית הספר וכו'.
- תקוע ב' ו-ג': שכונות הנמצאות כקילומטר דרומה מתקוע א'.
- תקוע ד': מאחז השוכן על גבעה מדרום מזרח לתקוע ב' ו-ג', כ-30 דקות הליכה מתקוע א'[18].
- תקוע ה', ו', חוות ספר המדבר: מאחזים חדשים כהמשך לתקוע שהוקמו במהלך מלחמת חרבות ברזל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תקוע- תקוע, באתר המועצה האזורית גוש עציון
- מו"פ ההר המרכזי לפיתוח החקלאות באזור (נמצא בתוך תקוע)
כאן דוקו | מתנחלת, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 51:52)
תקוע (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ זאב וילנאי, "תקוע (ג)", בתוך: אריאל: אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל כרך ח' (ר–ת), הוצאת עם עובד, 1980, עמ' 8156
- ^ מ. סייר, תקוע בגבול המדבר, מעריב, 4 ביולי 1975
מתקוע ועד תקוע, דבר, 10 באוקטובר 1975 - ^ באישון לילה עבר "גרעין-יריחו" לגור 5 ק"מ צפונה ממעלה אדומים, מעריב, 16 באוקטובר 1977
- ^ פרופיל היישוב תוקוע, באתר המכון למחקר יישומי - ירושלים, 2010 (באנגלית).
- ^ 1 2 דו"ח בצלם וכרם נבות, זה שלנו, זה גם כן מדיניות ההתנחלות הישראלית בגדה המערבית (עמ' 35)
- ^ הסיוע הישראלי להשתלטות הערבית על אדמות מדינה, באתר ריבונות
- ^ יהודה יפרח, פיגוע אנטי־ציוני: צוות של המנהל האזרחי מסכן את ההתיישבות, באתר www.makorrishon.co.il
- ^ עדכון לתושבים- קו כחול, באתר תקוע, 2020-08-07
- ^ דף ישיבת תקוע- אתר ישיבות ההסדר
- ^
חיים לוינסון, פסל של אשה מפלג את תושבי ההתנחלות תקוע, באתר הארץ, 11 במרץ 2015.
- ^ פסטיבל "עד עלות השחר", באתר תיירות גוש עציון (ארכיון)
- ^ צפו: פסטיבל הבירה ה-5 בתקוע, באתר ערוץ 7
- ^ צפו: פסטיבל ט"ו באב תקוע, באתר youtube
- ^ אמנים מבפנים - שנת 2020
- ^ אמנים מבפנים שנת 2021
- ^ בנוסף, בשנת 2014, הוקם ממזרח לתקוע ד' מאחז בשם "תקוע ה'" אך הוא פונה לאחר מספר שבועות. בסוף שנת 2018, במקום בו שכן המאחז תקוע ה', הקימו נערים מתקוע מאחז חדש בשם "חוות ספר המדבר".
| ||||||||||||||||
בקרת זהויות  |
|
|---|