חיים צורי
 | |||||
| צורי ב-2012 | |||||
| לידה |
30 באפריל 1944 (בן 80) ז' באייר ה'תש"ד קריית מוצקין, פלשתינה (א"י)  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| מפלגה | הליכוד, קדימה, "מוצקינטו" | ||||
| בת זוג | דפנה צורי | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
חיים צורי (נולד ב-30 באפריל 1944) הוא פוליטיקאי ומנהל ישראלי. כיהן כראש עיריית קריית מוצקין בשנים 1993–2023[1][2].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צורי נולד בקריית מוצקין. הוא דור שביעי בארץ ישראל מצד אביו, שהיה בן למשפחה ענפה וידועה בחיפה ובעכו (מצאצאי משה צורי), ופעיל במפלגת הציונים הכלליים.
צורי בוגר בית הספר היסודי הראשון בקריה, "אחדות", וסיים לימודי תיכון בבית הספר המקצועי "אינטר" בקריית חיים (בעשור השני של המאה ה-21, "מכללת עמל קריית חיים"). בשנת 1962, עם תום לימודיו, התגייס לצה"ל, ושירת בחיל השריון. הוא סיים את שירותו כמפקד טנק בדרגת סמ"ר. בתפקיד זה וכאיש מילואים השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, בקרבות צה"ל בסיני ובתעלת סואץ.
בשנים 1966–1993 עבד כשותף בחברת "אחדות הנמל והקישון", שעיסוקה מתן שירותי קרקע לסוכני אוניות ועמילות מכס.
צורי שימש דירקטור בחברת נמל חיפה[3].
קריירה פוליטית וכהונתו כראש העירייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1987 הצטרף לסניף הליכוד בקריית מוצקין, נבחר לעמוד בראשו, ובבחירות בשנת 1988 נבחר לראשונה למועצת העיר. הוא הצטרף לקואליציה ומונה לסגן ראש העירייה וממלא מקומו, ללא שכר. בבחירות בשנת 1993, לאחר סיבוב בחירות שני בינו לבין ראש העירייה המכהן, שמחה מילר, נבחר חיים צורי בהפרש זעום לראשות העיר מטעם סיעת הליכוד. במועצת העיר זכתה רשימתו בארבעה מנדטים[4].
בבחירות שנערכו ב-1998 נבחר לראשות העיר מטעם סיעה א-פוליטית בשם "מוצקינטו", וגם סיעתו זכתה ברוב במועצת העיר. בבחירות בשנת 2003 נבחר בשלישית, ללא מתמודדים מולו, וב-2008 נבחר לכהונה רביעית, שבמהלכה קיבל תואר ראשון במשפטים. בבחירות 2013, מששוב היה המתמודד היחיד לראשות העיר, זכה לאמונם של שמונים ושמונה אחוז מהמצביעים[5] (כל האחרים שלשלו לתיבת ההצבעה פתק ירוק במעטפה לראש העירייה, שמשמעותו התנגדות לבחירתו של המועמד לראש הרשות).
יותר מפעם דווח בתקשורת על מזגו החם של צורי ויחסו לחברי האופוזיציה בעירו. באחת מישיבות הוועדה לתכנון ובנייה השליך צורי בקבוק מיץ לעבר ראש עיריית קריית ים, וצלחת עוגות לעבר יושב ראש האופוזיציה בעירו, ארז פרידמן[6]. בית המשפט ביקר אותו על שנקט לשון בוטה בישיבות מועצת העיר נגד יריביו הפוליטיים[7][8]. גם בעשור השני של המאה ה-21 ובשלישי, הועלו בתקשורת טענות נגד התנהלותו של צורי והתנהלות תומכיו במהלך ישיבות המועצה, ועל יחסו לגורמי האופוזיציה במועצת העיר[9].
בתקופת כהונתו נפתחו מרכז הספורט והבריכה העירונית "ספורטלי", פארק ציבורי שבו אמפיתיאטרון המכיל 2,500 מקומות ישיבה, גן החיות "חי פארק", היכל תיאטרון, ספרייה עירונית חדשה ומרכז פיס לאמנות, תרבות ומדע. בתקופתו כראש העיר נסגרו שני בתי הספר היסודיים הוותיקים, "אלונים" ו"שרת", אולם מלבד גני ילדים חדשים, הוקמו בצפון העיר בתי הספר היסודיים ע"ש עליזה ומנחם בגין וע"ש יצחק נבון, נפתח בית ספר תיכון שני בעיר - תיכון מקצועי של רשת "עתיד", וכן שתי חטיבות ביניים.
בשנת 2006 עבר צורי למפלגת קדימה[10], אך בהמשך שב לליכוד.
בשנת 2016 פעל, משיקולים פוליטיים לדבריו, לביטול תוכנית "משימת החלל", פרויקט העשרה שבו השתתפו מאות מילדי קריית מוצקין שאותו הוביל ציקי אבישר[11]. באותה שנה פורסם כי צורי שלח לתושבי עירו שהתבטאו נגדו בפייסבוק מכתבי התראה לפני תביעה בגין לשון הרע[12]. בסמוך לכך, הקים אבישר תנועה מקומית בשם "רוח חדשה במוצקין" והחל להניח את התשתית לקראת התמודדות בבחירות.
בינואר 2018, בעקבות עתירה שהוגשה על ידי המועמד לראשות העירייה ציקי אבישר, קבעה ועדת הבחירות האזורית כי בחוברת מידע שחולקה לתושבי העיר על ידי העירייה ישנם מסרים הנחשבים לתעמולת בחירות של צורי. שופט בית המשפט פסק כי יש להשמיד עותקים של החוברת שטרם חולקו, וכי העותר יקבל החזר הוצאות משפט[13]. ביולי 2018 קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, במסגרת עתירה נוספת שהגיש אבישר, כי ריאיון שפורסם עם צורי במקומון בקריות, שעל פרסומו שילם צורי מתקציב העירייה, הוא בגדר תעמולת בחירות. בשל כך חויב צורי להשיב את הסכום ששולם לקופת העירייה[14]. יו"ר ועדת הבחירות האזורית, השופט יצחק כהן, גם קבע כי לעובדי עירייה אסור להמשיך ולעבוד במטה הבחירות של צורי או לקיים פעילות הסברה לטובתו, והחיל את האיסור גם על רעייתו דפנה, מנכ"לית התיאטרון המקומי[15].
בבחירות 2018 גבר על מתחריו, ובהם באבישר, וזכה ב-59% מקולות הבוחרים, אולם כוחה של האופוזיציה התחזק משמעותית במועצת העיר. בבחירות 2024, ולאחר שהושעה מתפקידו בעקבות הגשת כתב אישום נגדו, התמודד פעם נוספת. זאת, אף שמבחינה חוקית לא יהיה רשאי לכהן כראש העירייה לפחות עד חודש יוני. בבחירות אלה גבר אבישר על צורי בהפרש של 194 קולות בתום ספירת המעטפות החיצוניות. סיעתו זכתה ב-7 מושבים מתוך 17 והוא הוסיף לכהן כחבר המועצה. בסמוך למועד כניסתו של אבישר לתפקיד פורסם כי צורי הותיר אחריו נזקים כבדים בלשכת ראש העירייה[16].
חשדות בפלילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2017 פורסם בכאן - תאגיד השידור הישראלי תחקיר ממנו עולה כי צורי מעל בכספי רשת המתנ"סים המקומית[17]. ביוני 2018 נחקר צורי באזהרה בלהב 433 בעניין זה[18], והתיק נסגר[19].
במרץ 2018, בכתבה של יוסי מזרחי ששודרה בחדשות סוף השבוע של חברת החדשות, הועלו טענות לגבי שימוש פסול-לכאורה של צורי ומקורביו במאגרי מידע לצורך שמירת מידע רגיש על תושבי העיר. לפי התחקיר, מאגר זה שודרג במימון העירייה בעלות 70 אלף שקלים מספר חודשים קודם לכן[20]. ב-4 במרץ פתחה הרשות להגנת הפרטיות בחקירת הפרשה[21], וכעבור מספר ימים, החלה לחקור נושאים אלה גם היחידה הארצית לחקירות הונאה שבלהב 433[22]. ב-2019, צורי נחקר באזהרה מספר פעמים[23][24][25]. באוגוסט 2020 הודיעה המשטרה כי קיימת נגד צורי תשתית ראייתית לעבירות של שוחד, הפרת אמונים ופגיעה בפרטיות הציבור[26][9]. כמו כן הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נגדו ונגד גורמים נוספים בעירייה[24][9] אך זו בוטלה לאחר שהתובע חזר בו.
במרץ 2023 הודיעה פרקליטות המדינה על הגשת כתב אישום נגד צורי, יוסי דואק, מנהל אגף המחשוב בעירייה, יוסי סטלקול ודובי שפיגלר[27]. צורי נאשם בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, פגיעה בפרטיות ושיבוש מהלכי משפט. שלושה חודשים אחר כך, הודיעה הוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות על השעייתו של צורי מתפקיד ראש העירייה[1]. בקשתו של צורי לעכב את ההשעיה נדחתה על-ידי שופטת בג"ץ[2], ולבסוף נדחתה העתירה.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז 1997 נשוי חיים צורי לדפנה, הצעירה ממנו ב-16 שנה, ולשניהם אלו נישואים שניים. לצורי שלושה ילדים מאשתו הראשונה, ובת משותפת עם דפנה[28]. דפנה שימשה מנכ"לית הקאנטרי קלאב העירוני "ספורטלי" ומנכ"לית ה"חי פארק". משנת 2014, היא משמשת מנכ"לית היכל התיאטרון העירוני[29], לאחר ששימשה במשך תקופה ארוכה כממלאת-מקום למנהל המוסד[30][31].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים צורי, באתר האינטרנט של עיריית קריית מוצקין
- אמיר בן-דוד, המפרי בוגרט בקריית מוצקין, באתר זמן ישראל, 14 בנובמבר 2021
- דיקלה שחף, מיכל ראובן, חיים צורי בלי פילטרים: "אני אעזוב בגלל איזו סייעת? אני נשאר כאן", באתר mynet קריות, 8 בספטמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 יוסי מזרחי, ראש עיריית קריית מוצקין הושעה מתפקידו, באתר מאקו, 20 ביוני 2023
- ^ 1 2 יואב איתיאל ואלי אשכנזי, נדחתה בקשתו של ראש עיריית קריית מוצקין לעכב את השעייתו, באתר וואלה, 2 ביולי 2023
- ^ רק אל תקראו לזה מכרז, באתר TheMarker, 15 במרץ 2005
- ^ ילקוט הפרסומים - רשומות, באתר "נבו", 1993
- ^ יעל פרידסון, ממשיכים לקדנציה נוספת: ברקת בירושלים וחולדאי בתל אביב, באתר nrg, 23 באוקטובר 2013
- ^ טיוואן זה כאן: ראש עיר זרק בקבוק מיץ על ראש עיר, באתר ynet, 2 באוגוסט 2004
- ^
הקלטת ישיבת מועצת העיר קריית מוצקין, 4 בנובמבר 2015
- ^ ת"א (שלום חי') 7261/00 צורי נ' פרידמן, פס' 26 (פורסם ב"נבו", 17 במאי 2005)
- ^ 1 2 3 אורן אהרוני,
קללות, צרחות ורמיסת האופוזיציה: הטלנובלה העצובה של עיריית קריית מוצקין, כתבה בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב, 16 בנובמבר 2021; במקור, מתוך סדרת הכתבות "ארץ עיר" ששודרה ב"חדשות הערב", כאן 11
- ^ אחיה ראב"ד, ראש עיריית קריית מוצקין התפקד לתנועת קדימה, באתר ynet, 19 בינואר 2006
- ^ מרדכי גילת, עניי עירו לא קודמים, באתר ישראל היום, 16 בספטמבר 2016
- ^ מרדכי גילת, למי מחכה גלעד ארדן?, באתר ישראל היום, 2 בדצמבר 2016
- ^ מירית פנחס, השופט קבע: מוצקין הפיצה חוברת לתושב הכוללת תעמולת בחירות, באתר mynet קריות, 15 בינואר 2018
- ^ טל שניידר, ראש עיריית קריית מוצקין מימן ראיון מתקציב העירייה, באתר גלובס, 11 ביולי 2018
- ^ תר"מ 47/21 אבישר נ' צורי (פורסם ב-5 ביולי 2018)
- ^ אורן אהרוני, שמים רגל ביציאה מהלשכה: ראשי הרשויות היוצאים שמכשילים את מחליפיהם, כתבה בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב, 2 באפריל 2024
- ^ חן ביאר, המתנ"ס והדולרים: מסלול הכסף לכאורה של ראש העיר קריית מוצקין, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 בנובמבר 2017
- ^ מירית פנחס, ארבעה חודשים לבחירות: ראש עיריית מוצקין נחקר ביאח"ה בפרשת דוח החוקר הפרטי, באתר mynet קריות, 25 ביוני 2018
- ^ יואב איתיאל, אחרי חמש שנים: נסגר התיק נגד ראש עיריית קריית מוצקין, באתר וואלה, 21 בספטמבר 2018
- ^
יוסי מזרחי, ראש העיר ק.מוצקין מסמן מתנגדים?, באתר מאקו, 3 במרץ 2018
- ^ יוסי מזרחי, תחקיר קריית מוצקין: חקירה נפתחה, באתר מאקו, 4 במרץ 2018
- ^ יוסי מזרחי, תחקיר ק. מוצקין: המשטרה מתערבת, באתר מאקו, 10 במרץ 2018
- ^ שולי נאור זוארץ ומירית פנחס, ראש עיריית מוצקין חגג את יום הולדתו, חוקרי יאח"ה המתינו לו מחוץ ללשכה, באתר mynet קריות, 30 באפריל 2019
- ^ 1 2
רפאלה גויכמן, האח הגדול: "ראש העיר אסף עלינו מידע רגיש כדי לעקוב אחרינו", באתר TheMarker, 4 ביולי 2019
- ^ יואב איתיאל, אסף מידע על תושבים לשימוש פוליטי: חשד נגד ראש עיריית קריית מוצקין, באתר וואלה, 27 במרץ 2019
- ^ אלי סניור, המשטרה ממליצה להעמיד לדין את ראש העיר קריית מוצקין על עבירת שוחד, באתר ynet, 17 באוגוסט 2020
- ^ אברהם בלוך ומתן וסרמן, בהמשך לפרסום הראשון במעריב: כתב אישום הוגש נגד ראש עיריית קריית מוצקין, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2023
- ^ הילה מלמד, צורי נטו, הד הקריות, 6 בספטמבר 2018
- ^ דיקלה שחף, הצגה שנייה: דפנה צורי מתמודדת על תפקיד מנכ"לית תיאטרון הקאמרי, באתר mynet קריות, 14 ביולי 2022
- ^ ארי גרינברג, צורי נאלץ לצאת מישיבת מועצה בגלל דפנה, באתר mynet קריות, 11 במרץ 2011
- ^ בג"ץ 3548/13 תיאטרון הצפון מרכז אומנויות הבמה בע"מ נ' עיריית קרית-מוצקין (פורסם ב"נבו", 10 בדצמבר 2014)
| ראשי המועצה המקומית ועיריית קריית מוצקין | ||
|---|---|---|
|
