ישעיה ברלין

ערך זה עוסק בפילוסוף פוליטי. אם התכוונתם לרב, ראו ישעיה פיק ברלין.

ישעיה ברלין
Isaiah Berlin

לידה	6 ביוני 1909 ריגה, האימפריה הרוסית
פטירה	5 בנובמבר 1997 (בגיל 88) Acland Hospital, הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	Wolvercote Cemetery
מקום לימודים	קורפוס קריסטי קולג', בית הספר סנט פול
מוסדות	אוניברסיטת אוקספורד
מונחה לדוקטורט	מייקל סנדל
זרם	פילוסופיה אנליטית
תחומי עניין	היסטוריה של הרעיונות, מדע המדינה, אתיקה, פילוסופיה פוליטית, ספרות
עיסוק	פילוסוף, היסטוריון רעיונות, סוציולוג, דיפלומט, היסטוריון, מרצה באוניברסיטה, חוקר מדע המדינה
הושפע מ	בנת'ם, מיל, מרקס, ויקו, הרדר, טולסטוי, לב שסטוב
השפיע על	ג'ון רולס, מייקל איגנטייף, צ'ארלס טיילור, מייקל וולצר, הנרי הארדי, ירמיהו יובל
מדינה	הממלכה המאוחדת, האימפריה הרוסית
יצירות ידועות	Two Concepts of Liberty
פרסים והוקרה	פרס ירושלים (1979) פרס ארסמוס (1983) עמית האקדמיה הבריטית מפקד במסדר האימפריה הבריטית עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים Knight Bachelor

סר ישעיה ברלין (באנגלית: Isaiah Berlin;‏ 6 ביוני 1909, ריגה, פלך ליבוניה, האימפריה הרוסית – 5 בנובמבר 1997, אוקספורד, אנגליה) היה פילוסוף פוליטי והיסטוריון של הרעיונות, יהודי-רוסי בריטי, נחשב אחד מההוגים הליברלים המובילים של המאה ה-20.

לכתיבתו של ברלין על התאוריה הליברלית הייתה השפעה מרחיקת לכת. מאמרו מ-1958, "שני מושגים של חירות", בו הבדיל בין חירות חיובית לחירות שלילית, מהווה חלק חשוב בדיון מאז על היחס בין חירות ושוויון.

ברלין נולד בריגה בירת פלך ליבוניה של האימפריה הרוסית (כיום בירת לטביה) למשפחה יהודית עשירה ומשכילה. אביו היה מנחם מנדל^[1] ברלין, סוחר עצים שתמך בהפצת התרבות המודרנית בקרב יהודי רוסיה, ואמו הייתה מרי (לבית וולשונוק), שרכשה חינוך אירופאי מקיף שטבעה גם בבנה. שנתיים לפני הולדתו של ברלין, ב-1907, הביאה אמו לעולם בן שנפטר בעת הלידה.^[2] בילדותו חי בריגה ובפטרוגראד (סנקט פטרבורג), כשהוא עד למהפכה הרוסית ב-1917, והגיע עם משפחתו לבריטניה ב-1921. בבריטניה למד בבית ספר פרטי – סיינט פול'ז סקול (אנ'), ואז בקורפוס קריסטי קולג' (אנ') באוקספורד, שם למד לימודים קלאסיים, פילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה. הוא נשאר באוקספורד כל חייו, מלבד בתקופה שבה עבד בשביל שירותי המודיעין הבריטי בניו יורק (1940–1942), בשגרירות הבריטית בוושינגטון הבירה (1942–1945) ובמוסקבה (1945–1946). ב-1956 נשא לאשה את אלין האלבאן.

ישעיה ברלין היה היהודי הראשון שקיבל מלגת הצטיינות מ"אול סולס קולג'", אוקספורד. הוא היה הנשיא המייסד של קולג' וולפסון (אנ') באוקספורד, ומ-1957 ל-1967, שימשפרופסור לתאוריה חברתית ופוליטית באוניברסיטת אוקספורד. הוא נעשה לאביר ב-1957, קיבל את אות מסדר ההצטיינות (Order of Merit) ב-1971, והיה הנשיא של האקדמיה הבריטית מ-1974 ועד 1978. בשנת 1979 זכה בפרס ירושלים, המוענק לסופר העוסק בחירות הפרט בחברה. מכותבי האנציקלופדיה העברית.

בן דודו הו�� ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי.^[3]

ברלין ידוע ביותר בזכות מאמרו "שני מושגים של חירות", במקור הרצאה שהעביר כשקיבל את משרת הפרופסור באוקספורד. הוא הגדיר את החירות השלילית כחסרונה של מניעה, או "חירות מ"; ואילו את החירות החיובית הוא הסמיך לרעיון של הגדרה ומיצוי עצמי, או היכולת לעשות בחירות משמעותיות – "החירות ל". חירות חיובית מתמקדת ברצונות ההיפותטיים של היחיד, רצונות שיכולים להיווצר כתוצאה מחינוך, לדוגמה. רעיון זה היווה כלי כנגד הגבלות שהושמו על אנשים בחברות מובנות, הגבלות שברלין טען בחריפות לזכותן.

המאמר שלו "הכרח היסטורי" (1953) התמקד בוויכוח בפילוסופיה של ההיסטוריה. במילותיו של ברלין, השאלה היא האם אדם מאמין כי "החיים של עמים שלמים וחברות הושפעו באופן משמעותי על ידי יחידים יוצאי דופן", או שהאירועים שמתרחשים הם בגלל כוחות על-אנושיים, שאינם מתייחסים לרצון האדם. ברלין ידוע גם בחיבוריו על היסטוריה אינטלקטואלית רוסית.

כתיבתו של ברלין על תקופת ההשכלה ומבקריה – שלהם ברלין קרא ה"השכלה שכנגד" – ובייחוד על הרומנטיזם, תרם לתאוריה האתית שלה הוא קרא פלורליזם ערכי.

עבור ברלין, ערכים הם יצירי האדם, ולא יציריו של הטבע שצריך לגלותם, אם כי הוא גם טען כי טבעו של האדם הוא כזה שערכים מסוימים – כמו, החשיבות של חירות אישית – יהיו נכונים בכל התרבויות, ולזה הוא קרא "פלורליזם אובייקטיבי". הוא הציע את הרעיון שערכים מוסריים עשויים להיות נכונים אך לא מתאימים זה לזה, ולפיכך ייתכן כי הם יתנגשו בצורה בלתי ניתנת לפתרון. כאשר ערכים מתנגשים, אין הכוונה שאחד חשוב מהשני. שמירת הבטחה יכולה להתנגש בחיפוש אחר האמת; חירות יכולה להתנגש בצדק חברתי. "מאבקים מוסריים הם חלק מהותי וקבוע של החיים האנושיים... ההתנגשויות של הערכים הם המהות של מה שהם ומה שאנחנו" (ברלין, 1958).

מרבית כתביו תורגמו לעברית:

• ארבע מסות על חירות (עברית: יעקב שרת), תל אביב: רשפים, תשל"א.
• קרל מרקס, חייו וסביבתו (תרגם מאנגלית לפי המהדורה השלישית: אריה חשביה; עריכה מדעית והקדמה: יגאל וגנר), תל אביב: זמורה, ביתן, מודן, תשל"ה 1974.
• הקיפוד והשועל: מסה על השקפת טולסטוי על ההיסטוריה (עברית: יעקב שרת), תל אביב: רשפים, תשל"ט 1979.
• הוגים רוסים (תרגם מאנגלית: אפרים ברוידא), תל אביב: עם עובד, תשמ"ב 1982.
• רשמים אישיים (תרגם מאנגלית: אהרן אמיר), תל אביב: עם עובד, 1983.
• נגד הזרם: מסות בהיסטוריה של האידיאות (תרגם מאנגלית: אהרן אמיר; ערך והוסיף ביבליוגרפיה: הנרי הארדי; הקדים מבוא: רוג’ר האוזהר), תל אביב: עם עובד, תשמ"ו 1986.
• האנושות - בול עץ עיקש: פרקים בהיסטוריה של הרעיונות (תרגם מאנגלית: עדי אופיר), תל אביב: עם עובד, תשנ"ה 1994.
• תחושת המציאות: עיונים ברעיונות ובתולדותיהם (תרגמה מאנגלית: עתליה זילבר), תל אביב: עם עובד, תשנ"ח 1998.
• שורשי הרומנטיקה (תרגמה מאנגלית: עתליה זילבר), תל אביב: עם עובד, תשס"א 2001.

• מייקל איגנטייף, ישעיה ברלין (מאנגלית: כרמית גיא), הוצאת עם עובד, 1999.
• רמין יהנבגלו, שיחות עם ישעיה ברלין (מאנגלית: נורית לוינסון), תל אביב: רשפים, תש"ס-2000.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ישעיה ברלין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ישעיה ברלין

• ישעיה ברלין, ברשת החברתית Goodreads
• הספרייה הווירטואלית לכתבי ישעיה ברלין בניהול של הנרי הארדי
• ישעיה ברלין, הרוחות הקפואות מווסטמינסטר, מכתב אל עורך ה"טיימס", 1946, באתר הארץ, 2 ביוני 2009
• פרופ' אריה דובנוב, ‏ישעיה ברלין - ערך שהוכן עבור המהדורה החדשה של האנציקלופדיה העברית, באתר Academia.edu
• ההספד של ה-BBC
• הערך של ברלין, אנציקלופדיית סטנפורד לפילוסופיה
• משקפיו העכורים של ישעיה ברלין, בכתב העת "תכלת".
• רפי פרסיץ, הפילוסוף שתיעב קיפודים, באתר הארץ, 24 בינואר 2008
• שמעון גלבץ, ג'אמבטיסטה ויקו ו"המדע החדש" (חלק א') בהאייל הקורא
• דו"ח קריאה - ישעיה ברלין: ביוגרפיה מאת מייקל איגנטייף
• דוד מרחב, המאה הקצרה של ישעיה ברלין
• הציווי המוסרי בהגותו של ישעיה ברלין באתר אימגו
• עמית קרביץ ואריה דובנוב, הקיפוד הליברלי והשועל הציוני, באתר הארץ, 12 ביוני 2009
• ולדיסלב דוידזון, ישעיה ברלין: הפילוסוף שאנחנו צריכים, באתר מידה, 30 באוגוסט 2019
• Isaiah Berlin interview on Why Philosophy Matters (1976) בריאיון עם בריאן מגי בתוכנית אנשי הגות, באתר יוטיוב (באנגלית)
• יגאל ליברנט, משנתו של ישעיה ברלין בהשוואה למשנתו של זאב ז'בוטינסקי, באתר השילוח
• יגאל ליברנט, יארצייט – ישעיה ברלין, באתר "דיומא", 5 בנובמבר 2020
• ישעיה ברלין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ישעיה ברלין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ישעיה ברלין (1909-1997), דף שער בספרייה הלאומית