חירות חיובית

	ערך ללא מקורות
	בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חירות חיובית היא מונח או תפישה בפילוסופיה פוליטית. הוזכרה ונותחה לראשונה כתפישה נפרדת של החירות על ידי תומאס היל גרין, אך תיאורה החשוב ביותר הוא פרי-עטו של ישעיה ברלין. תפישה זו מתייחסת להזדמנות או ליכולת של היחיד לפעול למען הגשמה-עצמית; זאת בניגוד לתפישת החירות השלילית, שמתייחסת לחופש מכפייה.

חירות חיובית מתוארת לעיתים קרובות כחופש להשיג מטרות מסוימות, ואילו חירות שלילית כחופש מכפייה חיצונית. החירות החיובית מודגשת על ידי אנשי השמאל, ואילו החירות השלילית חשובה במיוחד לאלה שנוטים לליברטריאניות. יחד עם זאת, הרוב בשני צידי המתרס הפוליטי מסרב להכיר בחשיבותה ואף בעצם קיומה של ההבחנה בין שתי החירויות. ג'רלד מק'קלום, למשל, מאמין שברלין טעה ושקיימים בחברה מכשולים נוספים לחירות חוץ מאמצעי הכפייה או המניעה שננקטים על ידי השלטונות או פורעי-החוק. לטענתו, ה"חופש" שברלין התייחס אליו אינו חופש כלל.

בקרב הימנים, חלק מן השמרנים מאמצים צורות מסוימות של חירות חיובית. למשל, פוריטנים, כמו קוטון מאדר, התייחסו בכתביהם לעיתים קרובות לחירות, אך התמקדו בחופש מחטא (דחפים מיניים וכדומה); למען חופש כזה, הפוריטנים אף היו מוכנים לוותר על חופש מממשל ולהכיר בחשיבותה של חירות חיובית – חירות כתנאי חיובי לפעילות רצונית ולא כחופש ממגבלות מכוונות שמוטלות עליה. אנרכיסטים ואחרים בשמאל^{[דרושה הבהרה]} רואים את החירות החיובית והחירות השלילית כתלויות זו בזו ולכן כבלתי-ניתנות להפרדה^{[דרוש מקור]}.

ישעיה ברלין הפגין חשדנות רבה כלפי חירות חיובית תוך כדי תיאורה. לטענתו, הרדיפה אחרי חירות חיובית יכולה להוביל למצב, שבו המדינה תכתיב לאזרחיה דרך חיים מסוימת, שלדעתה היא הרציונלית ביותר ולפיכך האזרחים צריכים להשתוקק אליה ללא קשר לרצונותיהם הממשיים.

מגיניה של החירות החיובית טוענים שההשלכות הטוטליטריות לא מתחייבות ממנה ושיש הבדל גדול בין ממשלה המספקת לאזרחיה חירות חיובית לממשלה המתיימרת לקבל בשבילם החלטות. לדבריהם, כל ממשלה דמוקרטית שתתמוך בחירות חיובית לא תיתקל בבעיות שתוארו על ידי ברלין, משום שממשלה כזו לא תהיה במעמד שיאפשר לה להתעלם מרצונותיהם של בני-האדם או החברה. בנוסף לכך, רבים בשמאל רואים בחירות חיובית ערובה לשוויון זכויות בתחומים כמו חינוך ותעסוקה. הם גם חושבים שחירות חיובית מגינה מפני אפליה; ניתן למשל לראות כחירות חיובית את זכותה של אישה לקבל בראיון עבודה אותו יחס שגבר זוכה לו.

• ישעיהו ברלין, ארבע מסות על חירות (עברית: יעקב שרת), תל אביב: רשפים, תשל"א