אוניברסיטת אוקספורד
 סמליל אוניברסיטת אוקספורד | |
 | |
| סמל אוניברסיטת אוקספורד | |
| collegiate university | |
|---|---|
| מוטו | Dominus Illuminatio Mea (תרגום הוולגטה ל:"ה' אוֹרִי", תהלים כ"ז) |
| תקופת הפעילות | לא ידוע, לימודים התקיימו מ-1096 – הווה |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | כריס פטן (אנ') |
| סגן נשיא | לואיז ריצ'רדסון |
| סגל | 6,995 (2020) |
| תלמידים | |
| כלל הסטודנטים | 24,515 (2019) |
| סטודנטים לתואר ראשון | 11,955 |
| סטודנטים לתארים מתקדמים | 12,010 |
| מיקום | |
| מיקום | אוקספורד, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| קואורדינטות | 51°45′18″N 1°15′18″W / 51.755°N 1.255°W |
| http://www.ox.ac.uk/ | |
  | |
אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית: The University of Oxford; מכונה גם Oxford University, ולעיתים פשוט Oxford) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית הממוקמת בעיר אוקספורד שבאנגליה. היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם דובר האנגלית והשנייה הוותיקה בעולם בפעילות רציפה. אוקספורד מדורגת בדרך כלל בין חמש האוניברסיטאות המובילות בעולם. הטיימס דירג אותה ב-2020 במקום הראשון.
אוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת קיימברידג' (שהוקמה בשנת 1209 על ידי מלומדים יוצאי אוקספורד) חולקות מאפיינים משותפים רבים והן מכונות יחד "אוקסברידג'". לשתי האוניברסיטאות יש היסטוריה ארוכה של תחרות זו בזו, מאחר שהן שתי האוניברסיטאות העתיקות והיוקרתיות ביותר בעולם דובר האנגלית ומבין המפורסמות ביותר בעולם.
אוניברסיטת אוקספורד חברה במספר ארגונים בין-לאומיים: חברה בקבוצת קוימברה (GC), באירופאום, בליגה האירופית לאוניברסיטאות מחקר (LERU), בברית הבין-לאומית לאוניברסיטאות מחקר (IARU), בפורום מנהיגי האוניברסיטאות העולמי (GULF), באיגוד של אוניברסיטאות חבר העמים הבריטי (ACU) ובארגון האוניברסיטאות העולמי (IAU) של אונסק"ו.[1] בנוסף האוניברסיטה חברה במספר ארגונים בבריטניה: חברה בקבוצת ראסל, בקונסורציום SES, בקבוצת G5, באוניברסיטאות בריטניה (UUK), בקבוצת האוניברסיטאות הלא רשמית, משולש הזהב וחברה מייסדת של מכון אלן טיורינג בלונדון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאריך ייסוד האוניברסיטה אינו ידוע, וייתכן כי אכן לא מדובר באירוע יחיד אלא בתהליך. ישנן עדויות על הוראה במקום כבר בשנת 1096. כאשר הנרי השני אסר על תלמידים אנגלים ללמוד באוניברסיטת פריז ב-1167, אוקספורד החלה לגדול במהירות. החל מתקופה זו והלאה נוסדו מקומות לינה לתלמידים, שלאחר מכן נהפכו לקולג'ים. לאחר הרצח של שני סטודנטים שהואשמו באונס ב-1209, האוניברסיטה פוזרה (דבר שהוביל לייסוד אוניברסיטת קיימברידג'). ב-20 ביוני 1214, שבה האוניברסיטה לאוקספורד עם מנדט שהושג על ידי ניקולאס דה רומאניס, שליח אפיפיורי. מעמדה של האוניברסיטה נקבע באופן סופי על ידי החוק לאיגוד של שתי האוניברסיטאות ב-1571, שבו השם הרשמי של האוניברסיטה הוא "הנשיא, המורים והמלומדים באוניברסיטת אוקספורד".
בשנת 2001 הוקם במסגרת האוניברסיטה מכון לחקר האינטרנט.
בשנת 2024 הושק בבית שגריר בריטניה בישראל מועדון בוגרים אזורי רשמי, Oxford Israel Alumni Society, הפועל כחלק מרשת בוגרים עולמית של אוניברסיטת אוקספורד. המועדון מקיים אירועים חברתיים לבוגרי האוניברסיטה וכן תומך בסטודנטים ישראליים, ובין חבריו נמנים בכירים רבים מהמשק הישראלי.[2][3][4]
ארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוקספורד היא אוניברסיטה המבוססת על קולג'ים, המורכבת מהמתקנים המרכזיים של האוניברסיטה – מחלקות ופקולטות, ספריות ומעבדות, ומ-39 קולג'ים ו-5 מוסדות קבועים פרטיים. כל סגל האוניברסיטה והסטודנטים חייבים להיות חברים באחד מהקולג'ים או המוסדות הללו. הקולג'ים אינם רק מקום לינה, אלא יש להם אחריות על הוראת סטודנטים במעמדות מסוימים. יש קולג'ים שניתן להתקבל אליהם רק לאחר סיום קולג'ים אחרים.
המערכת הקולגיאלית של אוקספורד נובעת מהעובדה שהאוניברסיטה נוצרה מצירוף הדרגתי של מוסדות עצמאיים בעיר אוקספורד.
האוניברסיטה מחולקת למחלקות על פי בסיס נושאי, כמו רוב האוניברסיטאות האחרות. המחלקות אחראיות לחלק גדול מהוראת התארים המתקדמים, ובעת האחרונה לוקחות חלק גדל והולך גם בהוראה של התארים הנמוכים יותר. המחלקות הם גם מרכזים למחקר, שממומן על ידי גופים חיצוניים הכוללים גופי מחקר גדולים; לקולג'ים גם יש עניין במחקר, אך רובם אינם מתמחים בנושא מסוים ופחות מאורגנים למחקר.
הגוף המחוקק המרכזי של אוניברסיטת אוקספורד הוא ה"קהילה" (Congregation), אספה של כל האקדמאים שמלמדים באוניברסיטה. גוף אחר, ה"כינוס" (Convocation), הכולל את כל הבוגרים של אוקספורד, היה בעבר הגוף המחוקק העיקרי של האוניברסיטה, ועד 1949 בחר בשני חברי פרלמנט בעבור האוניברסיטה. לגוף זה יש כעת תפקידים מועטים בלבד: העיקרי הוא לבחור בנגיד (Chancellor) האוניברסיטה (שתפקידו סמלי), וב-2003 נבחר כריס פאטן. הגוף המבצע של האוניברסיטה הוא מועצת האוניברסיטה, שמורכבת מנשיאה (Vice-Chancellor), פרופ' לואיז ריצ'רדסון, ראשי המחלקות וחברים אחרים שנבחרים על ידי ה"קהילה", בנוסף למשקיפים מאגודת הסטודנטים. חוץ מבית הקהילה בהווה, יש גם את בית הקהילה העתיק, ששרד את הרפורמות באוניברסיטה במאה ה-19 וכיום משמש אך ורק לנתינת התארים.
השנה האקדמית מחולקת לשלושה סמסטרים, כל אחד בן שמונה שבועות. סמסטר "מיקלמאס" היא מראשית אוקטובר ועד ראשית דצמבר. "הילרי" הוא בדרך כלל מינואר ועד לפני הפסחא; ו"טריניטי" הוא בדרך כלל מאחרי הפסחא ועד ליוני. סמסטרים אלה הם מהקצרים ביותר בכל אוניברסיטה בריטית, ולפיכך נטל הלימודים בכל סמסטר הוא כבד.
תהליך קבלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקבלה לאוניברסיטת אוקספורד מבוססת על כישרון אקדמי ופוטנציאל הצלחה מקצועית ואקדמית. הקבלה לקולג'ים נעשית על ידיהם, כשהם פועלים יחד על מנת להבטיח כי רק הסטודנטים הטובים ביותר מתקבלים לאוניברסיטה. המיון נעשה בשלבים ולאורך זמן ומתבצע על פי התייחסות בתי הספר, הצהרות אישיות, הישגים לימודיים, הישגים צפויים, עבודות כתובות, מאמרים מקוריים, מבחנים כתובים, ועדות קבלה וראיונות.
עבור התלמידים בתארים המתקדמים, הקבלה הסופית נעשית על ידי המחלקה שבה ילמדו, ולאחר מכן על ידי הקולג' שתחתיו הם נרשמים. סטודנטים שמצליחים במבחנים הראשוניים של הגשה מוקדמת מקבלים מלגות, הממומנות בדרך כלל מקרנות. מלגות "סגורות" עבור בתי ספר מסוימים אינן קיימות עוד כפי שהיה בעבר.
אוקספורד תמיד נחשבה למקום שבו לומדים בני עשירים מהעשירון העליון בלבד, אך כיום דבר זה אינו נכון לאור קיומן של מלגות שונות המבטיחות שסטודנטים בעלי פוטנציאל גבוה למרות מעמד סוציואקונומי נמוך יזכו ללמוד באוניברסיטה. מחיר הקורס, לפני שהיה ניתן לקבל מלגה, היה גבוה מדי אלא אם כן התלמיד קיבל מלגה, מעמד שרק מספר קטן הצליח לקבל. בתי הספר הציבוריים ובתי הספר העממיים הכינו את תלמידיהם באופן ספציפי יותר עבור בחינת הקבלה, ויש אף שהמליצו לתלמידיהם ללמוד שנה נוספת בבית הספר על מנת ללמוד לבחינה: לתלמידים בבתי ספר אחרים בדרך כלל לא הייתה אפשרות כזו.
עד 1866 היה צריך להיות חבר הכנסייה האנגליקנית כדי לקבל תואר ראשון מאוקספורד, וחברי הכנסיות הפורשות הורשו לקבל תואר שני רק ב-1871. עד 1920 ידע ביוונית עתיקה היה חובה, ולטינית עד ל-1960. נשים התקבלו מאז 1920.
בוגרים מפורסמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקספורד למדו ארבעה מלכים בריטים ויותר משמונה מלכים שאינם בריטים, 47 חתני פרס נובל, 25 ראשי ממשלות בריטיים, שבעה קדושים נוצריים, 86 ארכיבישופים, 18 קרדינלים, אנטי-אפיפיור אחד ועוד מפורסמים רבים.
אוקספורד בספרות ובמדיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סופרים ידועים רבים למדו באוניברסיטה וטענו כי שם קיבלו את מירב השראתם. בשנת 1989 נמנו 533 רומאנים שמתארים התרחשויות באוניברסיטה או קשורים אליה, והמספר רק עלה מאז. כמו כן מספר סרטים מתרחשים באוניברסיטה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית)
אוניברסיטת אוקספורד, ברשת החברתית פייסבוק
אוניברסיטת אוקספורד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אוניברסיטת אוקספורד, ברשת החברתית אינסטגרם
אוניברסיטת אוקספורד, ברשת החברתית Goodreads- אוניברסיטת אוקספורד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ההוצאה לאור של האוניברסיטה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מוסדות להשכלה גבוהה החברים בארגון האוניברסיטאות הבין-לאומי
- ^ Grapevine, March 8, 2024: The voice of Israel, The Jerusalem Post | JPost.com, 2024-03-08 (באנגלית)
- ^ הלאונג׳: הסינמטק באירוע פתיחה חגיגי לכבוד מיכאל סלע ז״ל | TMI, באתר https://tmi.maariv.co.il, 2024-03-11
- ^ Oxford Israel Alumni Society, Oxford Israel Alumni Society, Oxford Israel Alumni Society (ב־)
| אוניברסיטאות החברות בארגון SES | |
|---|---|
|
| אירופאום | |
|---|---|
|
| קבוצת ראסל | ||
|---|---|---|
| אדינבורו • אוקספורד • אימפריאל קולג' • אקסטר • בירמינגהם • בית הספר לכלכלה של לונדון • בריסטול • גלאזגו • דרהאם • המלכה בבלפסט • ווריק • יוניברסיטי קולג' לונדון • יורק • ליברפול • לידס • מנצ'סטר • נוטינגהאם • ניוקאסל • סאות'המפטון • קארדיף • קווין מרי • קיימברידג' • קינגס קולג' לונדון • שפילד | ||
| הליגה האירופית לאוניברסיטאות מחקר | ||
|---|---|---|
| אדינבורו • אוטרכט • אוניברסיטת סורבון • אוקספורד • אימפריאל קולג' • אמסטרדם • ברצלונה • דבלין • היידלברג • הלסינקי • ז'נבה • יוניברסיטי קולג' לונדון • לוון • לונד • ליידן • מילאנו • מינכן • פרייבורג • פריז-סאקלה • ציריך • קופנהגן • קיימברידג' • שטרסבורג | ||
