לדלג לתוכן

חוות שדה בר

יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
חוות שדה בר
כפר נוער
תקופת הפעילות 1998–הווה (כ־26 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°39′38″N 35°14′40″E / 31.66061389°N 35.24435556°E / 31.66061389; 35.24435556
www.sdebar.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
החווה למרגלות ההרודיון
החווה, מבט מההרודיון

חוות שדה בר היא מעון לבנים שהוקם בשנת 1998 במסגרת רשות חסות הנוער, לרגלי ההרודיון, בסמוך לנוקדים. בחווה יש חוות סוסים טיפולית, חקלאות אורגנית, מטעי פרי, מסעדה ופינת חי.

בכפר התחנכו לאורך השנים מאות נערים שעבדו בחקלאות, והקשר בין הנוער לבין החווה נמשך גם בתקופה שלאחר סיום הלימודים.

חוות שדה בר מוחזקת על ידי "עמותת בית עציון". בשנת 2009 הועלו טענות שהביאו להקמת ועדת בדיקה על ידי משרד הרווחה.

ייחודיות חוות הנוער

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייחודיות של חוות הנוער שדה בר באה לידי ביטוי במישורים הבאים:

  • החווה היא הבית והמשפחה של נערים אלה. גם בהגיעם לגיל 18, הגיל בו על פי חוק הם מבוגרים ואחראים לעצמם, רובם לא עוזבים את החווה אלא ממשיכים לגור בה שנים רבות.
  • קבלת ההחלטות מתבצעת בשיתוף אנשי הצוות הגרים בחווה והנערים.
  • השירות הצבאי נתפס כיעד בתהליך השיקום של הנערים. החווה מעודדת את כל נעריה להתגייס ולכן מכינה את הנערים במישור הפיזי והנפשי לשירות צבאי מלא. רוב הנערים מתגייסים ליחידות קרביות וחלקם אף ליחידות מובחרות. הם באים לחווה בימי חופשתם מהצבא.

חניכים מגיעים לחווה על ידי הפניה מרשויות החוק ושירותי הרווחה, בהסכמת הורי הקטינים.

הפעילות החינוכית חברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות חינוכית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחווה היה בית ספר תיכון בפיקוח משרד החינוך, ובניהולו של אורן בית הלחמי, בו למדו חלק מהנערים. בשנת 2019 עבר בית ה��פר למתכונת של מכינה קדם-אקדמית, מטעם אוניברסיטת אריאל.

פעילות חברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות החברתית כוללת טיולים בארץ ומסעות ספורטיביים. המסעות לסוגיהם נערכים במטרה להכין את הנערים לשירות צבאי. הפעילות נועדה לאפשר לחניכים להגיע מוכנים לקראת ימי סיירות ולהתגייס ליחידות קרביות בצה"ל. עם זאת, הפעילות הגופנית והספורט אינם בגדר חובה. הטיולים בארץ כוללים פעילות בחיק הטבע וביקורים באתרים היסטוריים וארכאולוגיים.

ענפי החקלאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחווה קיימים ענפי החקלאות הבאים כחלק מהתהליך החינוכי: סוסים לרכיבה טיפולית, ייצור שמן זית אורגני. מסביב לחווה נשתלו עשרות דונם של עצי זית. בתום עונת המסיק נשלח יבול הזיתים לבית בד ומופק ממנו שמן זית. בנוסף קיימים מטעי רימונים, להפקת מיץ, מטעי שקדים ותאנים וחוות חיות לטיפול רגשי.

טענות על התנהלות החווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 הועלו טענות נגד מייסד ומנהל החווה, יוסי שדה. בעקבות טענות אלה, הקים משרד הרווחה ועדת בדיקה.

הטענות כללו ניהול כספי בלתי תקין של החווה,[1][2] לרבות דיווחים פיקטיביים על מספר תלמידים בבית הספר לצורך קבלת מימון ממשרד החינוך, דיווח לא מדויק על מועדי עזיבה של חניכים במטרה לקבל המשך מימון ממשרד הרווחה אודותם לאחר עזיבתם, וחשדות לגיוס תרומות בדרכים בלתי חוקיות. בנוסף לכך, עלו חשדות לאי סדרים בכל הקשור לרכישת הבתים ב"שדה בר".

טענות כנגד יוסי שדה, מנהל החווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 התפרסמה כתבה כנגד יוסי שדה והחווה בעיתון "כל העיר" תחת הכותרת "חוות החיות", בכתבה הועלו האשמות קשות כנגד יוסי שדה על יד מספר בוגרים שעזבו את המקום. בין השאר טענות על הפקרות מינית והתעללות בבעלי חיים.

בשנת 2008, נבחר יוסי שדה, מייסד חוות "שדה בר" ומנהלה, להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות. בעקבות זאת פרסם "מעריב" תחקיר ובו עדויות רבות וטענות על אופיו והתנהלותו של יוסי שדה, ובהן: אופי מיני מופרז, התעללות בבעלי חיים, מניפולציות רגשיות קשות, מעילות כספיות והשוואת החווה לכת על ידי בוגריה. שדה הכחיש את הדברים וטען שמדובר ברדיפה על רקע אישי. חקירת המשטרה בנושא, הובילה לסגירת התיק "מחוסר אשמה".[3] בעקבות פרסום התחקיר בוטלה השתתפותו של שדה בטקס הדלקת המשואות.[4] באוקטובר 2009 פרסם "מעריב" תחקיר נוסף ובו עדויות וטענות נוספות כלפי שדה, שהוכחשו גם הן על ידו.[5]

בעקבות תחקיר "מעריב" הורה שר הרווחה יצחק הרצוג להקים ועדה שתבדוק את ההתנהלות בחווה.[6] לתפקיד יושבת ראש הוועדה מונתה פנינה גיא[7] פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר.[8]

הוועדה שוכנעה כי חוות "שדה־בר" אינה מתאימה לשמש כמעון לקטינים המופנים אליה מטעם המדינה. עוד שוכנעה הוועדה כי התנהלותו "האנטי ממסדית" של מר שדה, הקרינה באופן ישיר על היעדר היכולת של המקום להתנהל על-פי נורמות המתבקשות ממוסד ציבורי בכלל וממוסד חינוכי-טיפולי בפרט. רצונו של מר שדה לקיים מסגרת שאינה כפופה לנורמות כל שהן, היא שקבעה שבחווה לא יהיה רישום, לא יהיה תיעוד או דיווח. הוא הנהיג את תרבות ה"אנחנו והם" על פיה כל מי שלא "אנחנו", הוא "עוין לנו ומסכן את קיומינו" לרבות הממסד, המשפחה הביולוגית, מוסדות המדינה כגון משטרה, רשויות הרווחה ושב"כ וחניכים שעזבו את החווה.[9]

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוות שדה בר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סגירת חוות שדה בר על ידי שר הרווחה
  2. ^ עמותת בית עציון (חוות שדה בר) כמפעל כלכלי
  3. ^ קלמן ליבסקינד, יובל גורן ומרב דוד, מדליק משואה עם קופת שרצים, באתר nrg, ‏26 במרץ 2008
  4. ^ אורי יבלונקה וקלמן ליבסקינד, סופי: יוסי שדה לא ידליק משואה, באתר nrg, ‏4 באפריל 2008
  5. ^ קלמן ליבסקינד, תחקיר: הסודות האפלים של חוות הנוער של יוסי שדה, באתר nrg, ‏15 באוקטובר 2009
  6. ^ קלמן ליבסקינד, ועדה תבדוק התנהלות יוסי שדה בחוותו, באתר nrg‏, 30 באוקטובר 2009
  7. ^ אלה לוי-וינריב, ‏עו"ד פנינה גיא: "נשארה לי צלקת מכך שלא מוניתי לפרקליטת מחוז ת"א", באתר גלובס, 26 בספטמבר 2008
  8. ^ הדוח המלא של הוועדה, הורדת הדוח המלא של הוועדה, באתר www.sdebarfarm.com
  9. ^ [1]
  10. ^ התמונה ברזולוציה נמוכה במטרה למנוע את זיהוי הקטינים