רשות חסות הנוער

רשות חסות הנוער

מידע כללי
תחום שיפוט	ישראל ישראל
משרד אחראי	משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
סוכנות אם	מינהל סיוע לבתי משפט ותקון
מנהל	זיו גרשוני
עובדים	115 עובדי מדינה 1,100 עובדים במיקור חוץ
תקציב	220 מיליון ש"ח בשנה

רשות חסות הנוער היא אחת מיחידות מינהל סיוע לבתי משפט ותקון במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים^[1].

רשות חסות הנוער אחראית על טיפול חוץ ביתי סמכותי-כופה במתבגרים המצויים במצבים של סיכון מוגבר, עבריינות וסטייה חברתית. הרשות מטפלת בבני נוער המצויים בקצה הרצף הטיפולי-חינוכי במדינת ישראל, לאחר שכל ניסיונות הטיפול הקודמים נכשלו. מתבגרים אלו נמצאים במצבי סיכון, ומופנים לטיפול במעונות רשות חסות הנוער. הרשות פועלת מכוח חוק והמושמים בה נמצאים בצו בית משפט או בהחלטה של וועדת תכנון טיפול והערכה, לאור החוק, ועשויים לשהות במעונות חלף מעצר או מאסר.

הרשות מפעילה רצף של 68 מסגרות חוץ ביתיות, הכוללות מעונות נעולים ממשלתיים, פנימיות, הוסטלים כוללניים, הוסטלים שילוביים, קורות גג, קהילות טיפוליות, ��לופות מעצר מוסדיות ודירות המשך, בהם משולבים הקטינים בהתאם לצרכיהם, ועוברים בין המסגרות לפי תוכנית המרחבים התפיסתיים-טיפוליים. ראה להלן הרחבה בנושא.

הרשות ממשיכה ללוות את בוגריה במסגרת תוכנית מחסות לעצמאות, לשם השתלבות מחודשת באופן מיטיב בחברה.

תקנות חסות הנוער (מעונות), תשט"ו-1955^[2], מבססים את מעמדה החוקי של רשות חסות הנוער, בהסתמך על פקודת העבריינים הצעירים, 1937, שהייתה בתוקף מתקופת המנדט הבריטי וחלק ממעונות הרשות הוקמו עוד תחת שלטון הבריטים. בהמשך, מעמדה החוקי בוסס גם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) משנת 1971 (סעיפים 10, 20, 25, 30-44 לחוק)^[3], ובתקנות הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תנאי החזקת קטינים במעון או במעון נעול), תשע"ד-2014^[4]. החוק והתקנות מסדירים את אופן ההשמה במעונות חלף השמה בבתי מעצר ובתי כלא לקטינים, שינוי דרכי הטיפול, העברה בין מעונות, חופשות, שחרור מוקדם, טיפול עוקב, שימוש באמצעי ריסון ועוד.

לאור חקיקת חוק הנוער (טיפול והשגחה) ב-1960, עלתה האבחנה המהותית בין נערים לנערות, כאשר הנערים מעורבים הרבה יותר בפעילות עבריינית ומלווים על ידי קציני מבחן, למול הנערות המתאפיינות בפגיעה עצמית ובמצבי סיכון מוגברים - אשר לא בהכרח יביאו אותה למסלול הפלילי, וייתכן שהיא תטופל על ידי עובד סוציאלי לחוק הנוער במסלול האזרחי. על כן, בשנת 1978 תוקן חוק הנוער (טיפול והשגחה) (סעיף 3, תיקון 6)^[5] כך שתתקיים האפשרות להורות על החזקת קטין במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער שפיטה, (ענישה ודרכי טיפול).

ערך מורחב – הפרטה

בעבר, כלל מעונות הרשות היו מופעלים ישירות על ידי הרשות, באמצעות עובדי מדינה. לאחר משבר האינפלציה בישראל בשנות ה-80, וההחלטה להעביר את השירותים החברתיים למיקור חוץ - מרבית מעונות הרשות (למעט המעונות הנעולים) עברו להפעלה חיצונית מכרז באמצעות מכרזים עליהם מתמודדים מעת לעת עמותות וחברות. בשנת 2004, במהלך ממשלת ישראל השלושים התקבלה ההחלטה להעביר למיקור חוץ גם מעונות הפועלים על אדמת מדינה^[6], אשר לא בוצעה בפועל לאור אתגרים ביישום והתנגדויות שעלו למהלך, בין היתר בשל העובדה כי המעונות הנעולים מגבילים את חופש החירות והתנועה של הקטינים השוהים בהם - סמכות אשר לא סביר לתת לידי גורם חיצוני שאינו המדינה - בין אם עמותה או חברה. יש לציין כי במקביל באותו הזמן התחוללה סערה ציבורית סביב בג"ץ הפרטת בתי הסוהר שהוגש ב-2005 כנגד רצון המדינה להעביר למיקור חוץ בית סוהר - עתירה אשר התקבלה.

בשנת 2006, התקבלה החלטת המשך בממשלת ישראל השלושים ואחת להקים וועדה בין משרדית לבחינת המודל המיטבי להפעלת המעונות במיקור חוץ^[7]. בהתאם להחלטת וועדה זו, המעונות הממשלתיים הנעולים עברו להפעלה במודל משולב - הכולל עובדי מדינה המנהלים את המעון ומפקחים על הפעילות השוטפת של עובדים במיקור חוץ של מפעילים חיצוניים שונים. בהתאם, במעון ממשלתי יהיו לכל הפחות שישה מפעילים חיצוניים, כולל מפעילים חינוכיים, טיפוליים, אחזקה, ניקיון, פעילויות פנאי, מטפלים אלטרנטיביים, הסעדה, שנת שירות ועוד. במקביל, התקיימו ברשות יחסי עבודה עכורים וקשים במטה רשות חסות הנוער ובמעונות הממשלתיים, דבר שהשפיע לרעה על כלל הפעילות, והביא להקמתה של וועדת בדיקה שכללה המלצות אישיות כנגד חמישה בעלי תפקידים, וביקורת חריפה על רבים נוספים. המלצות וועדת הבדיקה התקבלו על ידי אהוד אולמרט, ששימש באותה העת גם כראש ממשלת ישראל וגם כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים^[8].

בשנת 2007, ביקש משרד האוצר, למרות ההתנגדות הפוליטית, להמשיך במהלכי ההפרטה על ידי שימש בחוק ההסדרים. אך לאחר דיון נוסף הוסכם לבצע פיילוט, במסגרתו יועברו שני מעונות בלבד תהליך של מיקור-חוץ לעמותות ציבוריות תוך ליווי מחקרי, פיקוח הדוק ושמירה על זכויות החוסים והעובדים^[9].

במקביל, רשימות ההמתנה להשמה במעונות הנעולים גדלו, כאשר המפעילים החיצוניים התקשו להעמיד כוח אדם לטובת הפעלת המעונות וכך מחד נותרו קטינים הממתינים למעונות ומצויים במצבי סיכון ומצוקה קשים, מתגוללים ברחובות ומנוצלות בזנות ומאידך מיטות ריקות במעונות, שלא ניתן להשים בהם בני נוער, כיוון שהמפעילים אינם מעמידים את אנשי צוות (מדריכים, עובדים סוציאליים) הדרושים לשם הטיפול בקטינים. ב-2008, לאחר שרשימת ההמתנה למעונות הנעולים הגיעה ל-540 ממתינים - מבקר המדינה התייחס בדו"ח חריף למצב הרעוע ברשות, כשהוא קורא לרשות ולמשרד הרווחה לפעול לתיקון הליקויים^[10].

בשנת 2013 התקיים דיון בוועדה לזכויות הילד בנושא "המחסור החמור במעונות נעולים של חסות הנוער", כאשר בשלב זה היו כ-400 ממתינים להשמה במעונות^[11]. בשנת 2015 השלימה הרשות את העברת כלל המעונות הממשלתיים (תשעה נכון למועד זה) להפעלה באמצעות מיקור חוץ. בשלב זה המתינו למעונות כ-370 נערים ונערות^[12]. בשנת 2017, לאחר חילופי בעלי תפקידים נוסף בהנהלת הרשות ומשרד הרווחה, הודיע משרד הרווחה על רפורמה מקיפה ברשות^[13], ובהתאם פורסם מכרז חדש להפעלת המעונות הנעולים, הקובע כי שכר המינימום של מדריך יעמוד על 30% לפחות מעל לשכר המינימום בישראל^[14]. במקביל הודיע שר הרווחה חיים כץ על רצונו להלאים את המעונות ולהחזירם להפעלה באמצעות עובדי מדינה^[15], מהלך שנבלם בסופו של דבר על ידי משרד האוצר^[16].

במרבית המעונות במכרז החדש זכתה חברת דנאל, כאשר החלפת עמותת ענ"ב (שהפעילה בלעדית את המעונות החל מעת הפרטתם) בראשית 2018 לוותה במאבק עובדים חריף ובהשבתת המעונות^[17]. ביולי הודיע משרד הרווחה כי כוח האדם במעונות אויש, תפוסת המעונות מלאה וכי הרשות החלה בהרחבת כושר התפוסה במעונות^[18].

במקביל, לאור הרצח בפנימיית 'כנף של אהבה' של הרשות, הוקמה וועדת בדיקה ולאור ממצאיה הוחלט לסגור את הפנימייה^[19]. עמותת 'לחן' שהפעילה גם את פנימייה זו, לא הצליחה להתאושש כלכלית מהאירוע ופשטה את הרגל, תוך שהיא סוגרת במהלך 2019 גם את פנימיות 'לחן זיתן' ו'לחן טל מנשה' שהפעילה עבור הרשות^[20].

בתחילת 2020 משרד הרווחה ומשרד האוצר גיבשו מתווה להמשך פיתוח הרשות, הכולל הוספת 60 מקומות חדשים במעונות הנעולים לנערים ונערות על מנת לצמצם באופן מיידי את רשימות ההמתנה שעמדו על כ-150 ממתינים, הוספת מסגרות נעולות לבני נוער שסובלים מתחלואה כפולה: התמכרויות או הפרעה נפשית / הנמכה קוגניטיבית ובשלב השלישי ייפתחו הוסטלים חדשים^[21].

ייעוד רשות חסות הנוער הוא לשמש כגורם המרכזי בישראל המומחה בפיתוח והפעלת רשת מענים ופתרונות מגוונים וייחודיים בחינוך, שיקום וטיפול חוץ-ביתי סמכותי לבני נוער במצבי סיכון וסכנה הנמצאים בקצה הרצף ומופנים לחסות על פי החוק או בצל החוק. בהתאם, הוגדרו תפקידה של הרשות^[22]:

• מתן רשת מענים חוץ ביתיים סמכותיים לבני נוער במצבי סיכון וסכנה.
• אבחון והתערבות קצרת טווח במצבי משבר וסכנה.
• הפעלת מסגרות המספקות קורת גג כתחליף לחיים ברחוב.
• יצירת פתרונות ומענים מותאמים לאוכלוסיות ייחודיות, כגון: חלופות מעצר, שילוב בריאות הנפש וכדומה.
• פיתוח מיומנויות ותוכניות טיפול וחינוך ייחודיות לבני נוער השוהים במסגרות החסות - באמצעות תוכנית היל"ה.
• הפעלת תוכניות הוראה מקיפות והכשרה מקצועית לבני הנוער במעונות.
• קביעת מדיניות פיקוח ובקרה על מכלול השירותים הניתנים במעונות.
• פיתוח כוח אדם למתן מכלול שירותים לבני הנוער במעונות.
• ביצוע מעקב ומתן ליווי וסיוע לבוגרים בהשתלבות בקהילה.
• קיום יחסי גומלין עם גורמי הטיפול בקהילה.

הרשות מפעילה רצף של הרשות היא הגורם המרכזי בישראל, המפתח ומפעיל רשת מגוונת של מסגרות לחינוך, לשיקום ולטיפול חוץ-ביתי סמכותי, למתבגרים במצבי סיכון קיצוניים. בני הנוער המטופלים בידי הרשות מופנים על פי החוק או בצל החוק, בעיקר לאורם של שני חוקי הנוער:

חוק הנוער שפיטה, ענישה ודרכי טיפול - עבור קטינים המעורבים בפלילים, ומטופלים על ידי קצין מבחן בשירות המבחן לנוער.

ערך מורחב – חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)

חוק הנוער (טיפול והשגחה) - עבור קטינים בסיכון בליווי של עובד סוציאלי לחוק הנוער, או בליווי של עובד סוציאלי, בהתאם להחלטת ועדת תכנון, טיפול והערכה בצל החוק.

ערך מורחב – חוק הנוער (טיפול והשגחה)

במרבית המקרים, ההשמה ברשות היא תחת צו שיפוטי, הניתן בבית משפט לנוער במסגרת ההליך הטיפולי של הקטין. עם זאת, מתאפשרת במקרים חריגים השמה במסגרות החסות גם שלא תחת צו שיפוטי, זאת למעט מסגרות קורת גג שאליהם מתאפשרת קליטה חירומית ללא צורך בצו שיפוטי^[23]. ההפנייה נעשית על ידי הגורם המטפל באופן דיגיטלי^[24], ולאחר בחינת החומרים על ידי מפקחי ההשמה, ובתיאום עם הגורם המפנה, הקטין יופנה לראיון ובדיקת התאמה באחת המסגרות. יש לציין כי במקרים רבים בני הנוער עוברים בין המסגרות והמרחבים הטיפוליים. ראה להלן הרחבה בנושא.

לרשות מגוון פתרונות חינוכיים וטיפוליים המיועדים לתת מענה על מגוון צורכי האוכלוס��יה המטופלת על ידה. המטרה היא לצייד את החניכים ביכולות ובמיומנויות להשתלבות נורמטיבית בקהילה. הרשות שואפת למצוא פתרונות מותאמים וייחודיים לבעיות ולאוכלוסיות שונות. הרשות מפעילה מערך של 68 מעונות הכוללים:

מעון נעול הוא מסגרת פנימייתית כוללנית, המוקף חומה ועשוי להכיל בני נוער המצויים במצבי סיכון קיצוניים, משתמשים בחומרים פסיכו-אקטיביים, פגיעות עצמיות, הרגלי בריאות והגיינה לקויים ומפגינים תפיסות והתנהגויות אנטי סוציאליות. במעונות הנעולים קיימים מבני 'מגן', ומבני 'קידום', כאשר הטיפול מבוסס על תוכנית השלבים והתקדמות בין המרחבים התפיסתיים-טיפוליים. מעונות אלו מופעלים במודל משולב, הכולל שדרה ניהולית של עובדי מדינה המנהלים את המעון ומפקחים על הפעילות השוטפת של עובדים במיקור חוץ של מפעילים חיצוניים שונים. בהתאם, במעון ממשלתי יהיו לכל הפחות שישה מפעילים חיצוניים, כולל מפעילים חינוכיים, טיפוליים, אחזקה, ניקיון, פעילויות תרבות ופנאי, מטפלים אלטרנטיביים, שירותי הסעדה, שנת שירות (בחלק מהמעונות, באמצעות תנועת הצופים) ועוד.

התקציב שעמד לטובת תפעול תשעת המעונות הממשלתיים (לא כולל תקצוב עובדי המדינה) בשנת 2019 על סך של 123 מיליון ש"ח^[25]. המעונות הקיימים:

• מעון גילעם - מעון נעול לנערים סמוך לקריית אתא.
• מעון מצפה ים - מעון נעול לנערים בהרצליה.
• מעון אל בוסתאן - מעון נעול לנערות מהחברה הערבית בג'וליס.
• מעון נוף הרים - מעון נעול לנערים מהחברה הערבית בירכא.
• מעון בית הנער - מעון נעול לנערים בלב השרון.
• מעון מסילה - מעון נעול לנערות באורה.
• מעון אחווה - מעון לנערים מהמגזר הערבי בעכו^[26].

מעון אבחוני הוא מעון נעול קצר טווח (שלושה חודשים) שנועד לבחון את כוחותיהם, קשייהם וצורכיהם של בני הנוער במגוון תחומי החיים: התנהגותי, לימודי, תעסוקתי, רגשי או נפשי, משפחתי וחברתי. מטרת האבחון היא לסייע בהבניית תוכנית טיפול המשכית בעבור בני הנוער. כמו כן, המעון משמש למתן מענה בזמן משבר קיצוני המצריך התערבות קצרת טווח במתודה מותאמת של עבודה טיפולית סמכותית כופה. חלק מבני הנוער המופנים למעונות החסות עוברים הליך של אבחון והתארגנות טרם קליטתם במעונות ארוכי טווח. בסיום השהות משולבים בני הנוער בתוכניות מותאמות בקהילה או במסגרות חוץ ביתיות המותאמות לאפיוניהם וצורכיהם.

• מעון צופיה - מעון נעול אבחוני לנערות סמוך ליבנה.
• מעון נווה חורש - מעון נעול אבחוני לנערים בחדרה.

יתר מעונות הרשות מופעלות במיקור חוץ, באמצעות מפעילים חיצוניים הזוכים במכרזי הפעלה לתקופות קצובות, בהתאם לחוק חובת המכרזים^[27]. המפעילים מתוגמלים עבור בני הנוער השוהים במעונות לפי תעריף מוסכם, המתעדכן מעת לעת בהתאם למדד והסכמי השכר במשק ומפקחי מינהל סיוע לבתי משפט ותקון בוחנים את תפקוד ותפעולם המסגרות באופן שוטף. תקציב הפעלת המסגרות באמצעות מפעילים חיצוניים בשנת 2019 עמד על סך של 116 מיליון ש"ח^[28].

מסגרות אלו כוללות פנימיות, הוסטלים כוללניים, הוסטלים שילוביים, קורות גג, קהילות טיפוליות, חלופות מעצר מוסדיות ודירות המשך.

פנימייה היא מסגרת הפועלת במרחב הקידום והשילוב. הרשות מפעילה במיקור חוץ 13 פנימיות, כאשר בכל מסגרת ישנם כ-25 אנשי צוות רב מקצועיים לכל 24 קטינים, הכוללים מנהל, רכז טיפול ועובדים סוציאליים, מטפלים אלטרנטיביים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, אחיות מדריכים וצוות תפעולי. התשלום המועבר על ידי הרשות למפעיל הפנימייה עבור חודש שה��ת לנער עומד על 14,202 ש"ח^[29].

פנימיות המופעלות כיום במימון הרשות: מחול תימורה, נירים, הבית בעמק, גינת עדן, דרך הלב - חיצים, יפתח, בית השנטי, שנטי במדבר, בני דוד, עלמה, כפר בית רות, פנימיית דארנא, בית אופיר.

הוסטל כוללני הוא מסגרת הפועלת במרחב הקידום והשילוב, כאשר מרבית הפעילות מתקיימת בתוך המסגרת, לרבות תוכנית הלמידה באמצעות תוכנית היל"ה. הרשות מפעילה במיקור חוץ 7 הוסטלים כוללניים, כאשר בכל ממסגרת ישנם כ-14 אנשי צוות רב מקצועיים לכל 16 קטינים, הכוללים מנהל, רכז טיפול, מטפל אלטרנטיבי, פסיכולוג, פסיכיאטר, אחות, מדריכים וצוות תפעולי. התשלום המועבר על ידי הרשות למפעיל ההוסטל עבור חודש שהות לנער עומד על 12,298 ש"ח^[30].

הוסטלים כוללניים המופעלים כיום במימון הרשות: אלפנאר, אמאן, בית קשת, בן גלים, חברותא, טבריה, וניגונים.

הוסטל שילובי הוא מסגרת הפועלת במרחב השילוב, כאשר מרבית הפעילות מתקיימת מחוץ למסגרת, תוך שילוב מחדש בקהילה לקראת סיום תהליך השיקום. הרשות מפעילה במיקור חוץ 15 הוסטלים שילוביים, כאשר בכל מסגרת ישנם כ-13 אנשי צוות רב מקצועיים לכל 16 קטינים, הכוללים מנהל, רכז טיפול, מטפל אלטרנטיבי, פסיכולוג, פסיכיאטר, אחות, מדריכים וצוות תפעולי. התשלום המועבר על ידי הרשות למפעיל ההוסטל עבור חודש שהות לנער עומד על 11,773 ש"ח^[31].

הוסטלים שילוביים המופעלים כיום במימון הרשות: אורנים, אלראד, בית אושרית, בית עלם, בית אשל, בית דקל, בית השחף, בית לילך, גלי ים, דולפין, הבית בארנונה - בית הצייר, חמלה, נאות אביב, נאות הדר, ונוה גת.

קורת גג היא מסגרת הפועלת במרחב התערבות במשבר, כאשר המסגרת קולטת את הקטין באופן חירומי ומידי, ופועלת כדי ליצור קשר עם הוריו או לחלופין עם עובד סוציאלי לחוק הנוער, כדי לתת לקטין מענה ארוך טווח. השהות בקורות הגג היא לתקופה של שלושה חודשים וממנה בני הנוער חוזרים לקהילה - או ממשיכים למסגרות חוץ ביתיות אחרות, ברשות או בפנימיות אחרות. הרשות מפעילה במיקור חוץ 7 קורות גג, כאשר בכל מסגרת ישנם כ-14 אנשי צוות רב מקצועיים לכל 16 קטינים, הכוללים מנהל, רכז טיפול, מטפל אלטרנטיבי, פסיכולוג, פסיכיאטר, אחות, מדריכים וצוות תפעולי. התשלום המועבר על ידי הרשות למפעיל קורת הגג עבור חודש שהות לנער עומד על 14,271 ש"ח^[32].

קורות גג המופעלות כיום במימון הרשות: בית דרור, אתנחתא, מבשר טוב, איילת השחר, בראשית, מקום אחר והבית ברחוב חיים.

קהילה טיפולית היא מסגרת הפועלת לפי תוכנית שנים עשר הצעדים לשם גמילה מהתמכרות בקרב קטינים המשתמשים בחומרים שונים, כולל אלכוהול וסמים. משך הטיפול בקהילות הוא כשנה וחצי. הרשות מפעילה במיקור חוץ 2 קהילות טיפוליות, כאשר בכל מסגרת ישנם כ-25 אנשי צוות רב מקצועיים לכל 36 קטינים, הכוללים מנהל, רכז טיפול, מטפל אלטרנטיבי, פסיכולוג, פסיכיאטר, אחות, מדריכים וצוות תפעולי. התשלום המועבר על ידי הרשות למפעיל הקהילה הטיפולית עבור חודש שהות לנער עומד על 13,569 ש"ח^[33].

קהילות טיפוליות המופעלות כיום במימון הרשות: רטורנו ומלכישוע.

חלופת מעצר מוסדית היא מסגרת כוללנית אשר בה שוהים קטינים במקום לשהות בבית מעצר. בהתאם לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), ולהמלצות קצין מבחן, ניתן לשלב קטין כחלופת מעצר במסגרות חלופיות רבות (כולל מעצר בית בבית המשפחה, או השמה בצו פיקוח מעצרים במסגרת חוץ ביתית מוכרת (של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, פנימיות עליית הנוער של משרד החינוך ועוד)). עם זאת, חלופות המעצר המוסדיות ממוקדות בטיפול בקטינים בטווח הקצר לשם אבחון והתארגנות מחודשת, או שילוב במסגרת המשך. תקופת השהות בחלופת המעצר המוסדית מוגבלת לשלושה חודשים. הרשות מפעילה במיקור חוץ 3 חלופות מעצר, כאשר בכל מסגרת ישנם כ-14 אנשי צוות רב מקצועיים לכל 16 קטינים, הכוללים מנהל, רכז טיפול, מטפל אלטרנטיבי, עו"ס, פסיכיאטר, אחות, מדריכים וצוות תפעולי. התשלום המועבר על ידי הרשות למפעיל קורת הגג עבור חודש שהות לנער עומד על 15,899 ש"ח^[34].

חלופות מעצר מוסדיות המופעלות כיום במימון הרשות: מגן דוד, בית שחר.

דירת המשך היא דירה עצמאית (ל-5 דיירים) המיועדת לבוגרי מעונות חסות הנוער, בגילים 18 עד 24 שנים, חסרי עורף משפחתי, מכל רחבי הארץ המסוגלים לנהל אורח חיים עצמאי. במסגרת מגוריהם במקום זוכים המשתתפים בהכוונה, ליווי ותמיכה לצורך השתלבותם חזרה בקהילה. התכנית כוללת הפעלה במיקור חוץ עבור הרשות של 12 דירות המשך, בליווי כוח אדם מקצועי הכולל מנהלת ארצית, רכזים מחוזיים, עו"ס ואם בית המבקרים בדירה מעת לעת לשם ליווי השוהים בדירה. התשלום המועבר על ידי הרשות למפעיל דירות ההמשך עבור חודש שהות לבוגר עומד על 4,402 ש"ח^[35]. בנוסף, הרשות משלבת את בוגריה גם ב-50 הדירות הקיימות במסגרת תוכנית גשר לעצמאות של מינהל סיוע לבתי משפט ותקון המיועדות לצעירים בסיכון חסרי עורף משפחתי.

ברשות חסות הנוער ארבעה מרחבים תפיסתיים-טיפוליים:
א. מרחב המגן (נעול),
ב. מרחב הקידום (סגור),
ג. מרחב השילוב (פתוח בקהילה)
ד. מרחב התערבות במשבר (טיפול קצר מועד והסתכלות)

הרשות פועלת כרשת המאפשרת ניוד בין המרחבים הטיפוליים השונים, בהתאם למצבו הנתון של המתבגר וצרכיו. כמו כן, המתבגר עשוי להיות באותו המעון ולהתקדם בשלבים טיפוליים, כך שהמעבר המרחבי הוא מעבר טיפולי. כך נערה במעון נעול יכולה להיות למספר חודשים בקבוצת מגן נעולה, לעבור ממנה לקבוצת קידום במעון, ובהמשך אף לצאת מהמעון להשתלבות מחודשת בקהילה. לעומת זאת, ייתכנו מצבים בהם המעבר בין המרחבים התפיסתיים יהיה גם מעבר פיזי, כגון מעבר ממעון נעול לפנימייה, או מפנימייה להוסטל, כחלק מהתקדמות בתהליך הטיפולי - או מעבר מהוסטל למעון נעול, כחלק מהתדרדרות בתהליך הטיפולי.

"המגן" – המרחב הנעול הוא המסגרת הקיצונית ביותר מבחינת ההרחקה מהחברה. זוהי יחידה טוטאלית שמאפשרת שליטה מרבית לחוסים ולצוות. הפעילות החינוכית-טיפולית אינטנסיבית מאוד, ומאפשרת התארגנות וסוציאליזציה. מטרה נוספת היא ליצור רגיעה, ולאפשר למתבגר להיחשף וללמוד דרכים חדשות. מרחב זה מנותק מהקהילה הסובבת את המעון. המתבגר יועבר למרחב הקידום, שהוא שלב מתקדם יותר, כאשר הוא בשל לחיים בקהילה פתוחה, הפנים גבולות וסיגל מנגנוני ריסון בסיסיים. מעונות אלו מופעלים כמעונות ממשלתיים.

מרחב "הקידום" מהווה קהילה טיפולית בה תנאי החיים אינם מבוססים על הסביבה הפתוחה, אך נגזרים ממנה ונמצאים בזיקה אליה. המתבגרים במסגרת זו זקוקים להתערבות אינטנסיבית, אך הם בעלי מוטיבציה בסיסית לשתף פעולה במהלך הטיפול. המרחב הפיזי אינו מוגן כמו ב"מגן" (חומות, נעילה, בידוד וכו'), אך כל צורכי המחייה וההעשרה מצויים בתוך המרחב כגון: בית ספר, הכשרה מקצועית ופעילות חברתית. הקשר עם הקהילה קיים, אך מבוקר ומותאם למתבגר/ת. מעונות אלו מופעלים כמעונו�� ממשלתיים ובאמצעות מפעילים חיצונים המפעילים פנימיות כוללניות.

מרחב "השילוב" הוא מסגרת פתוחה, שממוקמת בבית מגורים בקהילה הפתוחה. המתבגרים במרחב זה מסוגלים לנהל אורח חיים עצמאי יחסית, אם כי הם עדיין נמצאים בפיקוח לאורך כל היום. במהלך היום הם משולבים במערכות הקהילתיות – בית ספר, עבודה מתנ"ס וכו'. למרחב זה מגיעים מתבגרים ממרחבי "המגן" ו"הקידום" לאחר תהליך טיפול ממוקד, או ישירות מהקהילה. מעונות אלו מופעלים על ידי מפעילים חיצוניים ועמותות, המפעילים הוסטלים כוללניים והוסטלים שילוביים.

מרחב זה כולל מעונות מסוגים שונים: נעולות סגורות וקהילתיות. המטרה העיקרית בו היא אבחון ואיתור הסיבות לתהליך ההידרדרות המואץ של המתבגרים, תוך שימוש בשיטת טיפול קצר מועד (עד שלושה חודשים). המתבגרים מגיעים למרחב זה בצו בית-משפט מיוחד – צו הסתכלות, ולעיתים בתום התערבות קצרה ניתן להחזירם לקהילה.

בהתאם לשלב התפיסתי-טיפולי בו הקטין נמצא, יתאימו מפקחי ההשמה של הרשות את המעון המתאים לו ביותר. המעונות במרחבים השונים מהווים קהילה טיפולית ומשלבים תכנים לימודיים, חינוכיים ומקצועיים, לצד טיפול אישי וקבוצתי והתערבות משפחתית. תוכנית ההתערבות הסמכותית מאפשרת טיפול צמוד שמספק ביטחון ומאפשר פיתוח מנגנוני ריסון עצמי, חיזוק כוחות אגו, פיתוח בוחן מציאות ופריסת אלטרנטיבות לבחירה אישית. למרות שחלק מהמרחבים אינם קשורים לקהילה, וחלקם אינם קשורים לקהילת המקור של החניכים, מוקדשת במסגרות אלו תשומת לב רבה לחיזוק הקשרים של בני הנוער עם גורמים קהילתיים (מקומות עבודה, מסגרות חינוך, שירות התעסוקה ועוד). דגש מיוחד מושם גם על שיקום היחסים של בני הנוער עם משפחתם, ושיתוף בני המשפחה בתהליך הטיפולי ובהכרעות על המשך הדרך.

התפיסה החינוכית במוסדות שואפת ליצירת אווירה נורמטיבית. בשל המורכבות הרבה של בעיות מתבגרים שרבים מהם מצויים במצב של כאוס בהגיעם למוסד, נוצר הצורך בהצבת גבולות ברורים. בשל כך אנשי הצוות, ובעיקר המדריכים החינוכיים מעורבים במפגשי משמעת רבים. סגנון התנהגות המדריך החינוכי במפגשי משמעת קשור, על פי ההשערה המרכזית בעבודה זו, לתכונות המדריך, ליתר פירוט למרכיב הסמכותי באישיות המדריך, למידת האמונה שלו בעולם צודק, לתפיסת התפקיד ולתפיסת החניך.

תוכנית "מחסות לעצמאות" מסייעת להשתלבותם של בוגרי מעונות חסות הנוער בחברה באופן נורמטיבי, תוך רכישת כישורי חיים ומיומנויות לניהול חיים עצמאיים. התכנית מופעלת עבור הרשות באמצעות עמותת עלם ומציעה לצעירים ליווי אישי וקבוצתי לקראת ובעת חזרתם לקהילה, על ידי שלושה שלבים עיקריים:

• שלב התוויה - יצירת קשר ראשוני עם הבוגר כארבעה חודשים לפני תום שהותו במעון, תחילת התוויה של תוכנית אישית עם הצעיר, מיפוי צרכים, כוחות ומשאבים ראשוני, הגדרת מטרות ראשוניות, תוך התייחסות לקשת תחומי החיים ולכל האתגרים המצפים לו עם שובו לקהילה.
• שלב הליווי - ליווי הבוגר עם חזרתו לקהילה, יישום התכנית האישית, ליווי וחניכה של מבוגר משמעותי (מתנדב), הקניית מיומנויות וכישורי חיים, השתלבות במסלולי לימודים, תעסוקה, צבא והתנדבות, פנאי חברה ומשפחה.
• שלב העצמאות - שלב ההכנה לקראת סיום תוכנית הליווי האישי והשתלבות במערך הליווי המחוזי.

"מחסות לעצמאות" פועלת בפריסה ארצית, תוך חלוקה לשלושה מחוזות (דרום שפלה, מרכז ירושלים וצפון) ובהתייחסות לשני המגזרים בחברה הישראלית – המגזר היהודי והמגזר הערבי. עובדי התכנית משלבים את הבוגרים ברצף המענים של משרד הרווחה, ופועלים כדי לשלבם מחדש בצורה מיטבית בחברה^[36][37].

• שירות המבחן לנוער
• עובד סוציאלי לחוק הנוער
• בית משפט לנוער
• עבריינות נוער
• נוער בסיכון

• רשות חסות הנוער - האתר הרשמי
• מסגרות שמפעילה רשות חסות הנוער