ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/מרץ 2021

אליעזר ליבנה (1902 – 1975) היה איש ציבור, עיתונאי, פובליציסט, חבר הכנסת, מראשי האקטיביסטים במפא"י, פעיל למען פי��וז המזרח התיכון מנשק גרעיני ומראשי התנועה למען ארץ ישראל השלמה.

ליבנה (ליבנשטיין במקור) נולד בלודז' בפולין. ב-1920, בתקופת העלייה השלישית, עלה לארץ ישראל. לאחר מכן החל בפעילות ציבורית במסגרת תנועת הפועלים "אחדות העבודה", ובשנת 1923 נבחר כמזכיר מועצת פועלי חיפה. היה שליח ההסתדרות בגרמניה מ-1928 עד 1930 ולאחר מכן מ-1933 עד 1935. במסגרת זו היה פעיל בחברת "העברה". עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפך ליבנה לאיש הסברה מרכזי בשירות ההגנה ומפא"י, ולצד אלעזר גלילי וגרשון ריבלין היה פעיל בהקמת עיתון צבאי מקצועי – "מערכות". בשנת 1940 הוציא ליבנה עיתון נוסף ושמו "אשנב" בשיתוף ברל כצנלסון. ליבנה היה גם לעורכו של הביטאון "בטרם", שהוקם ב-1942 תחת השם "מלחמתנו".

לאחר קום המדינה המשיך ליבנה בפעילותו הציבורית. הוא נבחר מטעם מפא"י לכנסת הראשונה ולאחריה לכנסת השנייה. היה פעיל בוועד לפירוז גרעיני של המזרח התיכון ונמנה עם החותמים על מכתב הייסוד של התנועה למען ארץ ישראל השלמה.

מרכבה היא סדרה של טנקי מערכה ישראליים שמהווה את עמוד השדרה של חיל השריון הישראלי. בראש המיזם עמדו האלוף ישראל טל והמהנדס ישראל טילן. ייצור המרכבה החל ב-1980, ובחלוף השנים פותחו דגמים מתקדמים ומשוכללים יותר (כל דגם מכונה "סימן"). הדגם הראשון שיוצר הוא מרכבה סימן 1 שהשתתף במבצע שלום הגליל. אחריו בא מרכבה סימן 2 ב-1982. ב-1990 נכנס לשירות מרכבה סימן 3 עם תותח ישראלי בקליבר 120 מ"מ, וב-1995 נכנסה לשירות גרסה משופרת, מרכבה סימן 3 ב"ז. ב-2003 נכנס לשירות מרכבה סימן 4. הדגם המתקדם ביותר הוא מרכבה סימן 4מ שמצויד במערכת הגנה אקטיבית, "מעיל רוח", ונחשב לאחד מהטנקים הטובים והממוגנים בעולם. תובת המרכבה שימשה גם בסיס לנגמ"שי מרכבה, בהם הנמ"ר. תכנון המרכבה הוא חדשני ומקורי, ושם דגש על מיגון ושרידות הצוות. מנוע הטנק נמצא בחזית הטנק, דבר שאפשר הוספת מסדרון ודלת יציאה בירכתי הטנק. מזקו"ם הטנק תוכנן לעבירות מרבית, גם בשטחים קשים למעבר דוגמת שדות הבזלת של רמת הגולן וחולות המדבר.

מרכבה היא סדרה של טנקי מערכה ישראליים שמהווה את עמוד השדרה של חיל השריון הישראלי. בראש המיזם עמדו האלוף ישראל טל והמהנדס ישראל טילן. ייצור המרכבה החל ב-1980, ובחלוף השנים פותחו דגמים מתקדמים ומשוכללים יותר (כל דגם מכונה "סימן"). הדגם הראשון שיוצר הוא מרכבה סימן 1 שהשתתף במבצע שלום הגליל. אחריו בא מרכבה סימן 2 ב-1982. ב-1990 נכנס לשירות מרכבה סימן 3 עם תותח ישראלי בקליבר 120 מ"מ, וב-1995 נכנסה לשירות גרסה משופרת, מרכבה סימן 3 ב"ז. ב-2003 נכנס לשירות מרכבה סימן 4. הדגם המתקדם ביותר הוא מרכבה סימן 4מ שמצויד במערכת הגנה אקטיבית, "מעיל רוח", ונחשב לאחד מהטנקים הטובים והממוגנים ��עולם. תובת המרכבה שימשה גם בסיס לנגמ"שי מרכבה, בהם הנמ"ר. תכנון המרכבה הוא חדשני ומקורי, ושם דגש על מיגון ושרידות הצוות. מנוע הטנק נמצא בחזית הטנק, דבר שאפשר הוספת מסדרון ודלת יציאה בירכתי הטנק. מזקו"ם הטנק תוכנן לעבירות מרבית, גם בשטחים קשים למעבר דוגמת שדות הבזלת של רמת הגולן וחולות המדבר.

הסימפוניה השנייה בדו מינור של גוסטב מאהלר, המכונה "התחייה", נכתבה בין 1888 ל-1894 ובוצעה לראשונה ב-1895. מלבד הסימפוניה השמינית, הייתה זו היצירה הפופולרית והמצליחה ביותר של מאהלר בתקופת חייו. אורך היצירה בין 80 ל-90 דקות.

הסימפוניה השנייה כתובה בסגנונו האופייני, הקל לזיהוי, של מאהלר, הן במבנה והן בתזמור. יש בה פאתוס והומור, לגלוג וייאוש, נעימת מחול קלילה וכמיהה לירית, השלמה ותקווה לחיי נצח. הרכב התזמורת גדול מן הרגיל וכולל כלי נשיפה וכלי הקשה מעבר למקובל, נוסף לנבלים ולעוגב, ומאהלר אף מרחיב את תחום התזמורת ומציב קבוצות נגנים גם מאחורי הקלעים. מאהלר בנה את הסימפוניה בהדרגה, תחילה כפואמה סימפונית בת פרק אחד, ובהמשך צירף אליו עוד שלושה פרקים. רק ב-1894, בעת הלווייתו של הנס פון בילוב, באה לו ההשראה לכתיבת הפרק האחרון, הכוראלי, בהשפעת "התחייה", פואמה של פרידריך גוטליב קלופשטוק. מאהלר הוסיף טקסט משלו לפואמה המקורית, ופסקת המפתח שלו הייתה:

על כנפיים שעמלתי להשיגן

אמריא אל על, חותר אל אהבה יוקדת,

אל אור, שלא שזפה עוד עין!

מות אמות כדי לחיות!

הסימפוניה השנייה בדו מינור של גוסטב מאהלר, המכונה "התחייה", נכתבה בין 1888 ל-1894 ובוצעה לראשונה ב-1895. מלבד הסימפוניה השמינית, הייתה זו היצירה הפופולרית והמצליחה ביותר של מאהלר בתקופת חייו. אורך היצירה בין 80 ל-90 דקות.

הסימפוניה השנייה כתובה בסגנונו האופייני, הקל לזיהוי, של מאהלר, הן במבנה והן בתזמור. יש בה פאתוס והומור, לגלוג וייאוש, נעימת מחול קלילה וכמיהה לירית, השלמה ותקווה לחיי נצח. הרכב התזמורת גדול מן הרגיל וכולל כלי נשיפה וכלי הקשה מעבר למקובל, נוסף לנבלים ולעוגב, ומאהלר אף מרחיב את תחום התזמורת ומציב קבוצות נגנים גם מאחורי הקלעים. מאהלר בנה את הסימפוניה בהדרגה, תחילה כפואמה סימפונית בת פרק אחד, ובהמשך צירף אליו עוד שלושה פרקים. רק ב-1894, בעת הלווייתו של הנס פון בילוב, באה לו ההשראה לכתיבת הפרק האחרון, הכוראלי, בהשפעת "התחייה", פואמה של פרידריך גוטליב קלופשטוק. מאהלר הוסיף טקסט משלו לפואמה המקורית, ופסקת המפתח שלו הייתה:

על כנפיים שעמלתי להשיגן

אמריא אל על, חותר אל אהבה יוקדת,

אל אור, שלא שזפה עוד עין!

מות אמות כדי לחיות!

ציורי הסלע בוואל קמוניקה הם אוסף פטרוגליפים (ציורי סלע) פרהיסטוריים הפזורים לאורך עמק ואל קמוניקה במורדות הרי האלפים בצפון איטליה. הציורים חרותים בסלעים לכל אורך העמק, אך הריכוז הגדול ביתר מצוי בסביבות העיירה קאפו די פונטה שבמרכז העמק. הם נחרתו החל בתקופה האפיפלאוליתית (8000 לפנה"ס) ועד תחילת השלטון הרומי בעמק (במאה הראשונה לספירה). קיומם של ציורי הסלע נודע לעולם המדע לראשונה ב-1909, אבל את עבודת המחקר העיקרית וקביעת הכרונולוגיה של הציורים ביצע עמנואל ענתי, ארכאולוג ישראלי יליד פירנצה, החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20. על פי האומדן הנוכחי יש בעמק כ-300,000 ציורי סלע עתיקים, אחד האוספים הגדולים בעולם מסוגו.

אוסף ציורי הסלע בוואל קמוניקה הוכרז על ידי אונסק"ו ב-1979 כאתר המורשת העולמית הראשון באיטליה.

ציורי הסלע בוואל קמוניקה הם אוסף פטרוגליפים (ציורי סלע) פרהיסטוריים הפזורים לאורך עמק ואל קמוניקה במורדות הרי האלפים בצפון איטליה. הציורים חרותים בסלעים לכל אורך העמק, אך הריכוז הגדול ביתר מצוי בסביבות העיירה קאפו די פונטה שבמרכז העמק. הם נחרתו החל בתקופה האפיפלאוליתית (8000 לפנה"ס) ועד תחילת השלטון הרומי בעמק (במאה הראשונה לספירה). קיומם של ציורי הסלע נודע לעולם המדע לראשונה ב-1909, אבל את עבודת המחקר העיקרית וקביעת הכרונולוגיה של הציורים ביצע עמנואל ענתי, ארכאולוג ישראלי יליד פירנצה, החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20. על פי האומדן הנוכחי יש בעמק כ-300,000 ציורי סלע עתיקים, אחד האוספים הגדולים בעולם מסוגו.

אוסף ציורי הסלע בוואל קמוניקה הוכרז על ידי אונסק"ו ב-1979 כאתר המורשת העולמית הראשון באיטליה.

הגאולוגיה של הרי היורה משתרעת על פני מאות מיליוני שנים. הרכס – המצוי צפונית-מערבית להרי האלפים בשטחן של צרפת ושווייץ – נוצר לפני כ-35 מיליון שנים בעקבות דחיקה של האלפים לכיוון מערב. היורה הוא רכס מקומט וסלעיו נוצרו במהלך עידן המזוזואיקון, לפני 65–250 מיליון שנים. סחיפה עזה שנגרמה בעקבות המסה של אבן גיר גילתה מחשופים מתקופה זו, ומסבירה את היעדרם של סלעים מהשלישון ומהרביעון, המצויים בעיקר באגנים הגובלים ברכס.

הגאולוגיה של הרכס מורכבת מאוד בגלל ריבוי השכבות המרכיבות אותו. 95% מסלעיו הם אבן גיר וחוואר, והם היוו מוקד למחקר ענף שנערך במאות ה-18 וה-19. חוקר הטבע הגרמני אלכסנדר פון הומבולדט, שחקר את תצורות אבן הגיר העשירות במאובנים, כינה אותן בשנת 1799 "גיר היורה". כינוי זה היווה בסיס לשמו של תור היורה בעידן המזוזואיקון בו נוצרו אותם סלעים. שכבות מתור זה נחקרו לראשונה בהרי היורה, אף שהן מייצגות רק חלק מההיסטוריה הגאולוגית של הרכס.

הגאולוגיה של הרי היורה משתרעת על פני מאות מיליוני שנים. הרכס – המצוי צפונית-מערבית להרי האלפים בשטחן של צרפת ושווייץ – נוצר לפני כ-35 מיליון שנים בעקבות דחיקה של האלפים לכיוון מערב. היורה הוא רכס מקומט וסלעיו נוצרו במהלך עידן המזוזואיקון, לפני 65–250 מיליון שנים. סחיפה עזה שנגרמה בעקבות המסה של אבן גיר גילתה מחשופים מתקופה זו, ומסבירה את היעדרם של סלעים מהשלישון ומהרביעון, המצויים בעיקר באגנים הגובלים ברכס.

הגאולוגיה של הרכס מורכבת מאוד בגלל ריבוי השכבות המרכיבות אותו. 95% מסלעיו הם אבן גיר וחוואר, והם היוו מוקד למחקר ענף שנערך במאות ה-18 וה-19. חוקר הטבע הגרמני אלכסנדר פון הומבולדט, שחקר את תצורות אבן הגיר העשירות במאובנים, כינה אותן בשנת 1799 "גיר היורה". כינוי זה היווה בסיס לשמו של תור היורה בעידן המזוזואיקון בו נוצרו אותם סלעים. שכבות מתור זה נחקרו לראשונה בהרי היורה, אף שהן מייצגות רק חלק מההיסטוריה הגאולוגית של הרכס.

צה"ל מפעיל מספר דגמים של נגמ"שים כבדים המכונים בקיצור נגמ"כים. נגמ"ש (נושאי גייסות משוריין) הוא רכב המיועד לנשיאת לוחמי חיל רגלים ופלסי הנדסה קרבית. הנגמ"ך הוא נגמ"ש כבד, השוקל כמה עשרות טונות ומבוסס, בדרך-כלל, על תובה של טנק.

בין הנגמ"כים המשמשים או ששימשו את צה"ל:

• נגמשו"ט שהוסב לנגמחו"ן, נקפדון הממוגן בכבדות, נגמפו"פ (הכולל מערכת תצפית "POP"), פומ"ה (פורץ מכשולים הנדסי) ונקפומ"ה, המבוססים כולם על תובת טנק ה"שוט" (צנטוריון)
• אכזרית המבוסס על תובת טנקי 55/T-54 שנלקחו שלל
• נמ"ר המבוסס על תובת טנק מרכבה סימן 4
• אופק המבוסס על תובות מרכבה סימן 2 ומרכבה סימן 3

עקב עימות נמוך עצימות ברצועת הביטחון בלבנון, נזקק צה"ל לנגמ"שים כבדים ובעלי מיגון טוב יותר מאשר נגמ"שי M-113 המיושנים והפגיעים. לשם כך פיתח צה"ל סדרה של נגמ"שים המבוססים על טנקי שוט קל שיצאו משירות, בנוסף לנגמ"ש המבוסס על תובת T-55. ההתבססות על טנק שממוגן בכבדות הוזילה באופן ניכר את העלויות, קיצרה את זמן הפיתוח, ואפשרה ייצור נגמ"ש כבד (נגמ"כ) ורכב קרבי משוריין (רק"ם) הממוגן היטב נגד איומי נ"ט ומטעני חבלה.

צה"ל מפעיל מספר דגמים של נגמ"שים כבדים המכונים בקיצור נגמ"כים. נגמ"ש (נושאי גייסות משוריין) הוא רכב המיועד לנשיאת לוחמי חיל רגלים ופלסי הנדסה קרבית. הנגמ"ך הוא נגמ"ש כבד, השוקל כמה עשרות טונות ומבוסס, בדרך-כלל, על תובה של טנק.

בין הנגמ"כים המשמשים או ששימשו את צה"ל:

• נגמשו"ט שהוסב לנגמחו"ן, נקפדון הממוגן בכבדות, נגמפו"פ (הכולל מערכת תצפית "POP"), פומ"ה (פורץ מכשולים הנדסי) ונקפומ"ה, המבוססים כולם על תובת טנק ה"שוט" (צנטוריון)
• אכזרית המבוסס על תובת טנקי 55/T-54 שנלקחו שלל
• נמ"ר המבוסס על תובת טנק מרכבה סימן 4
• אופק המבוסס על תובות מרכבה סימן 2 ומרכבה סימן 3

עקב עימות נמוך עצימות ברצועת הביטחון בלבנון, נזקק צה"ל לנגמ"שים כבדים ובעלי מיגון טוב יותר מאשר נגמ"שי M-113 המיושנים והפגיעים. לשם כך פיתח צה"ל סדרה של נגמ"שים המבוססים על טנקי שוט קל שיצאו משירות, בנוסף לנגמ"ש המבוסס על תובת T-55. ההתבססות על טנק שממוגן בכבדות הוזילה באופן ניכר את העלויות, קיצרה את זמן הפיתוח, ואפשרה ייצור נגמ"ש כבד (נגמ"כ) ורכב קרבי משוריין (רק"ם) הממוגן היטב נגד איומי נ"ט ומטעני חבלה.

העיירה בוערת (במקור ביידיש: אונדזער שטעטל ברענט!, 'עיירתנו בוערת!'), הידוע גם במילותיו הראשונות: שריפה, אחים, שריפה! (ביידיש: ס'ברענט!, 'שריפה!'), הוא שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג, איש קרקוב, שנכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין לאחר מות פּילסוּדסקי. באותן שנים התחוללה סדרה של פוגרומים ביהודי פולין, ומקובל כי האירוע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פּשִיטִיק, שהתרחש במרץ 1936. השיר נחשב לשיר נבואי, שנתפס בדיעבד כעין אזעקה על השואה המתקרבת.

השיר מתאר את השרפה וההרס ואת ההשמדה הצפויה וקורא ל"אחים", דהיינו היהודים, לעזרה. הדובר, המתאר באריכות את האסון ואת החורבן האנושי המוחלט הקרב ובא, אינו מזכיר כלל את הגורמים לו, לא כל שכן את זהותם; חִצי הביקורת שלו מופנים דווקא אל ה"אחים", ה"חוֹבְקִים יָדַיִם / בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה, / בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב, / אֵשׁ הָעֲיָרָה", ושלהם הוא קורא לפעולה: "מֵרָחוֹק אַל תַּעֲמֹדוּ, / כִּי הָאֵשׁ עוֹלָה. / אַל נָא תְּחַבְּקוּ יָדַיִם, / הַשְּׂרֵפָה גְּדוֹלָה!".

זהו שירו המפורסם ביותר של גבירטיג, כמו גם אחד השירים המזוהים ביותר עם זיכרון השואה. במלחמה הוא הושר בגטאות ובמחתרות היהודיות, ולאחריה הפך לאחד השירים המושרים ביותר בטקסי זיכרון יהודיים לשואה, לצד המנון הפרטיזנים היהודים של הירש גליק. בעברית הוא מוכר בתרגומו של אברהם לוינסון, שהתפרסם ב-1945.

העיירה בוערת (במקור ביידיש: אונדזער שטעטל ברענט!, 'עיירתנו בוערת!'), הידוע גם במילותיו הראשונות: שריפה, אחים, שריפה! (ביידיש: ס'ברענט!, 'שריפה!'), הוא שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג, איש קרקוב, שנכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין לאחר מות פּילסוּדסקי. באותן שנים התחוללה סדרה של פוגרומים ביהודי פולין, ומקובל כי האירוע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פּשִיטִיק, שהתרחש במרץ 1936. השיר נחשב לשיר נבואי, שנתפס בדיעבד כעין אזעקה על השואה המתקרבת.

השיר מתאר את השרפה וההרס ואת ההשמדה הצפויה וקורא ל"אחים", דהיינו היהודים, לעזרה. הדובר, המתאר באריכות את האסון ואת החורבן האנושי המוחלט הקרב ובא, אינו מזכיר כלל את הגורמים לו, לא כל שכן את זהותם; חִצי הביקורת שלו מופנים דווקא אל ה"אחים", ה"חוֹבְקִים יָדַיִם / בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה, / בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב, / אֵשׁ הָעֲיָרָה", ושלהם הוא קורא לפעולה: "מֵרָחוֹק אַל תַּעֲמֹדוּ, / כִּי הָאֵשׁ עוֹלָה. / אַל נָא תְּחַבְּקוּ יָדַיִם, / הַשְּׂרֵפָה גְּדוֹלָה!".

זהו שירו המפורסם ביותר של גבירטיג, כמו גם אחד השירים המזוהים ביותר עם זיכרון השואה. במלחמה הוא הושר בגטאות ובמחתרות היהודיות, ולאחריה הפך לאחד השירים המושרים ביותר בטקסי זיכרון יהודיים לשואה, לצד המנון הפרטיזנים היהודים של הירש גליק. בעברית הוא מוכר בתרגומו של אברהם לוינסון, שהתפרסם ב-1945.

העלייה לביריה היא פרשה מתקופת היישוב, שהגיעה לשיאה בין 14 במרץ ל-17 במרץ 1946. תחילת הפרשה בהחלטתם של שלטונות המנדט הבריטי להכריז על היישוב היהודי ביריה, הסמוך לצפת, כ"שטח צבאי מוחזק", וזאת לאחר שתושביו, בני המחלקה הדתית של הפלמ"ח, נתפסו בהחזקה בלתי חוקית של נשק. משמעות ההכרזה הייתה הורדת היישוב מן הקרקע ואיסור על מגורי יהודים במקום. השטח נתפס והוחזק על ידי החיילים הבריטיים.

היישוב הגיב בעלייה המונית של אלפים אל ביריה, אל מול התנגדותו של הצבא הבריטי. העלייה נערכה על ידי חניכי תנועות הנוער, פועלים וחיילים משוחררים, בליל י"א באדר התש"ו, אם במטרה להסמיך את האירוע למאורעות תל חי, ואם במטרה להסוות את האירוע כעלייה השנתית של בני נוער לתל חי. בתחילה גילו הבריטים התנגדות עיקשת, ופיזרו את המתיישבים בטנקים ובשריוניות. לאחר הפעם השנייה שעלו המונים לביריה הסכימו שלטונות המנדט לקיומו של יישוב קבע במקום.

העלייה לביריה היא פרשה מתקופת היישוב, שהגיעה לשיאה בין 14 במרץ ל-17 במרץ 1946. תחילת הפרשה בהחלטתם של שלטונות המנדט הבריטי להכריז על היישוב היהודי ביריה, הסמוך לצפת, כ"שטח צבאי מוחזק", וזאת לאחר שתושביו, בני המחלקה הדתית של הפלמ"ח, נתפסו בהחזקה בלתי חוקית של נשק. משמעות ההכרזה הייתה הורדת היישוב מן הקרקע ואיסור על מגורי יהודים במקום. השטח נתפס והוחזק על ידי החיילים הבריטיים.

היישוב הגיב בעלייה המונית של אלפים אל ביריה, אל מול התנגדותו של הצבא הבריטי. העלייה נערכה על ידי חניכי תנועות הנוער, פועלים וחיילים משוחררים, בליל י"א באדר התש"ו, אם במטרה להסמיך את האירוע למאורעות תל חי, ואם במטרה להסוות את האירוע כעלייה השנתית של בני נוער לתל חי. בתחילה גילו הבריטים התנגדות עיקשת, ופיזרו את המתיישבים בטנקים ובשריוניות. לאחר הפעם השנייה שעלו המונים לביריה הסכימו שלטונות המנדט לקיומו של יישוב קבע במקום.

היפופוטם ננסי הוא יונק גדול, בן למשפחת ההיפופוטמיים, אנדמי ליערות ולביצות במערב אפריקה. אוכלוסיית ההיפו הגמדי הגדולה ביותר נמצאת בליבריה. הוא היצור החי הקרוב ביותר להיפופוטם. ההיפו הגמדי מותאם היטב לחיים ביבשה, אך בדומה לבן דודו הענק, הוא מימי-למחצה, כלומר מסתמך על קרבה למקור מים על מנת לשמור על לחות עורו ועל קור גופו. התנהגויות מסוימות, כמו הזדווגות והמלטת גורים, עשויות להתרחש במים או ביבשה. ההיפו הגמדי הוא בעל חיים מתבודד ופעיל לילה, צמחוני.

ההיפו הגמדי נדיר למדי. עד המאה ה-19 הוא לא היה ידוע מחוץ למערב אפריקה. ההיפו מתרבה היטב בשבי, ולכן מרבית המחקר אודותיו נעשה בגני חיות. בבר, לעומת זאת, מצבו של ההיפו מזהיר פחות: איגוד השימור העולמי מעריך כי בטבע נשארו פחות מ-3,000 פרטים. האיום העיקרי על אוכלוסיות ההיפו הוא אובדן בתי גידול, שכן היערות מבוראים במהירות. איומים משניים יותר מגיעים מצדם של ציידים, טורפים טבעיים ומלחמות האדם.

היפופוטם ננסי הוא יונק גדול, בן למשפחת ההיפופוטמיים, אנדמי ליערות ולביצות במערב אפריקה. אוכלוסיית ההיפו הגמדי הגדולה ביותר נמצאת בליבריה. הוא היצור החי הקרוב ביותר להיפופוטם. ההיפו הגמדי מותאם היטב לחיים ביבשה, אך בדומה לבן דודו הענק, הוא מימי-למחצה, כלומר מסתמך על קרבה למקור מים על מנת לשמור על לחות עורו ועל קור גופו. התנהגויות מסוימות, כמו הזדווגות והמלטת גורים, עשויות להתרחש במים או ביבשה. ההיפו הגמדי הוא בעל חיים מתבודד ופעיל לילה, צמחוני.

ההיפו הגמדי נדיר למדי. עד המאה ה-19 הוא לא היה ידוע מחוץ למערב אפריקה. ההיפו מתרבה היטב בשבי, ולכן מרבית המחקר אודותיו נעשה בגני חיות. בבר, לעומת זאת, מצבו של ההיפו מזהיר פחות: איגוד השימור העולמי מעריך כי בטבע נשארו פחות מ-3,000 פרטים. האיום העיקרי על אוכלוסיות ההיפו הוא אובדן בתי גידול, שכן היערות מבוראים במהירות. איומים משניים יותר מגיעים מצדם של ציידים, טורפים טבעיים ומלחמות האדם.

יהדות בוקרשט היא קהילה יהודית מאורגנת שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר בוקרשט ותרמה רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר בפרט ושל רומניה בכלל. העיר בוקרשט נוסדה במאה ה-14 בקירוב, ויהודי בוקרשט מוזכרים במסמכים החל מהמאה ה-16.

לשיא פריחתה הגיעה הקהילה בתקופה שבין מלחמות העולם. ציירים ומשוררים יהודים, כמו מרסל ינקו וגראסים לוקה, הביאו לכך שבוקרשט בתקופה זו הייתה ל"בירת הסוריאליזם". איסאק פלץ, שביתו ברחוב טראיאן היה בית ועד לסופרי בוקרשט, תיאר בספריו, שנכתבו בתקופה זו, את העיר, את יושביה ואת השכונות היהודיות שבה. אולם, לאחר הרדיפות של תקופת שואת יהודי רומניה ולאחר גילויי העוינות מצד המשטר הקומוניסטי, שבאו לאחר מכן, דעכה הקהילה ומרבית היהודים עלו לישראל.

יהדות בוקרשט היא קהילה יהודית מאורגנת שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר בוקרשט ותרמה רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר בפרט ושל רומניה בכלל. העיר בוקרשט נוסדה במאה ה-14 בקירוב, ויהודי בוקרשט מוזכרים במסמכים החל מהמאה ה-16.

לשיא פריחתה הגיעה הקהילה בתקופה שבין מלחמות העולם. ציירים ומשוררים יהודים, כמו מרסל ינקו וגראסים לוקה, הביאו לכך שבוקרשט בתקופה זו הייתה ל"בירת הסוריאליזם". איסאק פלץ, שביתו ברחוב טראיאן היה בית ועד לסופרי בוקרשט, תיאר בספריו, שנכתבו בתקופה זו, את העיר, את יושביה ואת השכונות היהודיות שבה. אולם, לאחר הרדיפות של תקופת שואת יהודי רומניה ולאחר גילויי העוינות מצד המשטר הקומוניסטי, שבאו לאחר מכן, דעכה הקהילה ומרבית היהודים עלו לישראל.

הגאולוגיה של הגרנד קניון חושפת את אחד הרצפים השלמים והנחקרים ביותר של סלעים על פני כדור הארץ. גילן של קרוב ל-40 שכבות סלעי המשקע שנחשפו בגרנד קניון ובשטח הפארק הלאומי גרנד קניון נע בין 200 מיליון שנים לקרוב ל-2 מיליארד שנים. מרביתן התגבשו במים רדודים וחמימים בסמוך לחופי ים, שמזמן כבר אינם קיימים, במערב אמריקה הצפונית. בין השכבות יש ייצוג הן למשקעים ימיים והן למשקעים יבשתיים, כולל דיונות מאובנות ממדבר נכחד. נתגלו לפחות 14 מקרים של אי התאמה בטור הסטרטיגרפי של שכבות סלעי המשקע באזור הגרנד קניון.

האזור החל להתרומם לפני כ-75 מיליון שנים במהלך האורוגנזה הלרמידית – אירוע של בניית רכסי הרים שהיה הגורם העיקרי ליצירת הרי הרוקי במזרח. בסך הכול התרוממה רמת קולורדו כ-3.2 קילומטרים. פרובינציית אגן ורכס הסמוכה ממערב החלה להיווצר לפני כ-18 מיליון שנים כתוצאה מהתמתחות קרום כדור הארץ. המים של מערכת הניקוז זרמו דרך מה שכיום הוא מזרח הגרנד קניון ונשפכו לתוך מה שהוא כיום חלקה התחתון של פרובינציית אגן ורכס. פתיחתו של מפרץ קליפורניה לפני כ-6 מיליון שנים אפשרה לנהר גדול לחצוב את דרכו מהמפרץ בכיוון צפון מזרח. הנהר החדש השתלט על מערכת הניקוז הישנה על מנת ליצור את נהר הקולורדו שהחל להתחתר בגרנד קניון.

אקלימים לחים יותר, תוצאה של עידני קרח שהחלו לפני 2 מיליון שנים הגבירו במידה ניכרת את חציבת הגרנד קניון, שלפני 1.2 מיליון שנים כבר היה עמוק כמו בימינו. פעילות געשית השקיעה לבה על האזור בתקופה שבין לפני 1.8 מיליון שנים ל-500,000 שנים. לפחות 13 סכרי לבה חסמו את נהר הקולורדו תוך יצירת אגמים שעומקם הגיע עד 600 מטרים. סוף עידן הקרח האחרון ופעולותיו של האדם במאה השנים האחרונות הפחיתו מאוד את עוצמת החתירה של הנהר בקניון. סכרים במיוחד שינו לגמרי את תבניות הסעת הסחף בנהר והשקעתו. נעשו ניסיונות ליזום שיטפונות מבוקרים מסכר קניון גלן במעלה הנהר על מנת לראות האם יש לפעולה זו אפקט משקם. רעידות אדמה ואירועי סחיפה מסוג תנועת בלית עדיין משפיעים על עיצוב פני האזור.

הגאולוגיה של הגרנד קניון חושפת את אחד הרצפים השלמים והנחקרים ביותר של סלעים על פני כדור הארץ. גילן של קרוב ל-40 שכבות סלעי המשקע שנחשפו בגרנד קניון ובשטח הפארק הלאומי גרנד קניון נע בין 200 מיליון שנים לקרוב ל-2 מיליארד שנים. מרביתן התגבשו במים רדודים וחמימים בסמוך לחופי ים, שמזמן כבר אינם קיימים, במערב אמריקה הצפונית. בין השכבות יש ייצוג הן למשקעים ימיים והן למשקעים יבשתיים, כולל דיונות מאובנות ממדבר נכחד. נתגלו לפחות 14 מקרים של אי התאמה בטור הסטרטיגרפי של שכבות סלעי המשקע באזור הגרנד קניון.

האזור החל להתרומם לפני כ-75 מיליון שנים במהלך האורוגנזה הלרמידית – אירוע של בניית רכסי הרים שהיה הגורם העיקרי ליצירת הרי הרוקי במזרח. בסך הכול התרוממה רמת קולורדו כ-3.2 קילומטרים. פרובינציית אגן ורכס הסמוכה ממערב החלה להיווצר לפני כ-18 מיליון שנים כתוצאה מהתמתחות קרום כדור הארץ. המים של מערכת הניקוז זרמו דרך מה שכיום הוא מזרח הגרנד קניון ונשפכו לתוך מה שהוא כיום חלקה התחתון של פרובינציית אגן ורכס. פתיחתו של מפרץ קליפורניה לפני כ-6 מיליון שנים אפשרה לנהר גדול לחצוב את דרכו מהמפרץ בכיוון צפון מזרח. הנהר החדש השתלט על מערכת הניקוז הישנה על מנת ליצור את נהר הקולורדו שהחל להתחתר בגרנד קניון.

אקלימים לחים יותר, תוצאה של עידני קרח שהחלו לפני 2 מיליון שנים הגבירו במידה ניכרת את חציבת הגרנד קניון, שלפני 1.2 מיליון שנים כבר היה עמוק כמו בימינו. פעילות געשית השקיעה לבה על האזור בתקופה שבין לפני 1.8 מיליון שנים ל-500,000 שנים. לפחות 13 סכרי לבה חסמו את נהר הקולורדו תוך יצירת אגמים שעומקם הגיע עד 600 מטרים. סוף עידן הקרח האחרון ופעולותיו של האדם במאה השנים האחרונות הפחיתו מאוד את עוצמת החתירה של הנהר בקניון. סכרים במיוחד שינו לגמרי את תבניות הסעת הסחף בנהר והשקעתו. נעשו ניסיונות ליזום שיטפונות מבוקרים מסכר קניון גלן במעלה הנהר על מנת לראות האם יש לפעולה זו אפקט משקם. רעידות אדמה ואירועי סחיפה מסוג תנועת בלית עדיין משפיעים על עיצוב פני האזור.

דקליים הם משפחה יחידה בסדרת הדקלאים. משפחת הדקליים מכילה 181 סוגים וכ-2,600 מינים של עצים, שיחים ומטפסים ירוקי עד. הדקליים מצויים בכל האזורים הטרופיים והסובטרופיים וכן באזורים ממוזגים חמימים, והם סימן היכר מובהק של נאות מדבר ושל איים באוקיינוס השקט.

המאפיינים של רוב סוגי הדקליים הם: צמח בעל פרחים חד-פסיגי רב שנתי, לרוב דו-ביתי (שיש ממנו עצי זכר ועצי נקבה), שורשיו צומחים מן הגזע, גזעו דק, ישר ונטול ענפים, ובראשו "כתר" הבנוי מעשרות רבות של עלים ארוכים ("כפות"). עם זאת, מיני הדקליים השונים ניחנים במגוון גדול מאוד של תכונות פיזיות והם שוכנים בכמעט כל סוג של בית גידול בתחום התפוצה שלהם – מיערות גשם טרופיים ועד מדבריות.

דקליים הם משפחה יחידה בסדרת הדקלאים. משפחת הדקליים מכילה 181 סוגים וכ-2,600 מינים של עצים, שיחים ומטפסים ירוקי עד. הדקליים מצויים בכל האזורים הטרופיים והסובטרופיים וכן באזורים ממוזגים חמימים, והם סימן היכר מובהק של נאות מדבר ושל איים באוקיינוס השקט.

המאפיינים של רוב סוגי הדקליים הם: צמח בעל פרחים חד-פסיגי רב שנתי, לרוב דו-ביתי (שיש ממנו עצי זכר ועצי נקבה), שורשיו צומחים מן הגזע, גזעו דק, ישר ונטול ענפים, ובראשו "כתר" הבנוי מעשרות רבות של עלים ארוכים ("כפות"). עם זאת, מיני הדקליים השונים ניחנים במגוון גדול מאוד של תכונות פיזיות והם שוכנים בכמעט כל סוג של בית גידול בתחום התפוצה שלהם – מיערות גשם טרופיים ועד מדבריות.

משינה היא להקת רוק ישראלית, הנחשבת בעיני רבים לאחת הלהקות הבולטות שפעלו בישראל ויש שהגדירוה המצליחה ביותר בתולדות הרוק הישראלי.

את הלהקה הקימו ב-1983 הסולן יובל בנאי והגיטריסט שלומי ברכה. בסוף 1985 יצא אלבומה הראשון, שבו השתתפו לצד בנאי וברכה הבסיסט מייקל בנסון והמתופף איגי דיין. לאחר מכן הצטרף ללהקה הקלידן אבנר חודורוב, ומאז לא השתנה הרכבהּ.

עד לפירוקה ב-1995 הוציאה הלהקה שבעה אלבומי אולפן ואלבום אוסף אחד. בשנת 2003 שבה לפעילות, ומאז הוציאה שני אלבומי הופעה ושני אלבומי אולפן נוספים.

משינה היא להקת רוק ישראלית, הנחשבת בעיני רבים לאחת הלהקות הבולטות שפעלו בישראל ויש שהגדירוה המצליחה ביותר בתולדות הרוק הישראלי.

את הלהקה הקימו ב-1983 הסולן יובל בנאי והגיטריסט שלומי ברכה. בסוף 1985 יצא אלבומה הראשון, שבו השתתפו לצד בנאי וברכה הבסיסט מייקל בנסון והמתופף איגי דיין. לאחר מכן הצטרף ללהקה הקלידן אבנר חודורוב, ומאז לא השתנה הרכבהּ.

עד לפירוקה ב-1995 הוציאה הלהקה שבעה אלבומי אולפן ואלבום אוסף אחד. בשנת 2003 שבה לפעילות, ומאז הוציאה שני אלבומי הופעה ושני אלבומי אולפן נוספים.

ג'יימס האטון (14 ביוני 1726 – 26 במרץ 1797) היה גאולוג, רופא, חוקר טבע וכימאי סקוטי שעסק גם בחקלאות ניסויית. נחשב לאבי הגאולוגיה המודרנית, אם כי ניתן לייחס זאת גם לגאולוגים אחרים, מאחר שבכמה אופנים חשיבתו של האטון הייתה מיושנת על-פי אמות המידה של זמננו. התאוריות שלו בדבר הזמן הגאולוגי – הקרויות גם "זמן עמוק", מסבירות את תכונות קרום כדור הארץ באמצעות תהליכים טבעיים ומניחות את היסוד לתורת הסטרטיגרפיה – נכללו בתאוריית הפלוטוניזם ובעקרון האחידות.

רעיונותיו של האטון הדהימו את הקוראים ביחס לדעות ששררו באותה עת. עד פרסומם כבר נצבר ידע רב על סלעים, שכבות סלע ומאובנים, אבל עושר המידע הזה לא הפך לתאוריה כללית ומעשית של הגאולוגיה. משימה כזו סוכלה על ידי האמונה המקובלת כי כדור הארץ נוצר רק לפני כ-6,000 שנים, בהתאם לסיפורי הבריאה בספר בראשית, וכי סלעי המשקע בכל העולם נוצרו כאשר כמות עצומה של מינרלים הושקעה על ידי מי המבול. תהליכי שחיקה כבר היו ידועים, אבל לא היה שום הסבר מקביל ליצירת שטחי האדמה, בניגוד להרס שלהם על ידי בליה. חשיבות היווצרות סלעים באמצעות געשיות ותהליכים תוצרי-חום אחרים בקרום כדור הארץ הוכרה באופן חלקי בלבד.

האטון טען כי סלעים רבים אכן נוצרו על ידי השקעה, כלומר חלקיקי סלע נשטפו מהאדמה אל האוקיינוסים, הצטברו על קרקעיתם והתמצקו לסלעים. אולם, עמדתו הייתה כי התמצקות הסלעים נבעה לא מהשקעה מתוך תמיסה מימית אלא כתוצאה מלחץ וחום – הסבר שנותר תקף גם במחקר המודרני. האטון הוסיף כי בליה ושחיקה יצרו משטחים חדשים באמצעות געשיות ותהליכים אחרים המונעים בחום הפנימי של כדור הארץ שהביאו סלעים חדשים לפני השטח. הרים חדשים אלה וצורות נוף אחרות נשחקו בתורן והושקעו בתוך הים, משם יכלו להידחף אל פני השטח וליצור משטחים חדשים באמצעות תהליכים מונעי-חום מפנים כדור הארץ. לתפיסתו, מכלול תהליכים גאולוגיים אלה יכול להסביר באופן מלא את צורות הנוף הנוכחיות בכל רחבי העולם, וכי ההסבר המקראי לא היה נחוץ בעניין זה. הוא סבר כי תהליכי השחיקה, ההשקעה, ההרבדה וההרמה היו מחזוריים, ובוודאי חזרו על עצמם פעמים רבות לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ.

ג'יימס האטון (14 ביוני 1726 – 26 במרץ 1797) היה גאולוג, רופא, חוקר טבע וכימאי סקוטי שעסק גם בחקלאות ניסויית. נחשב לאבי הגאולוגיה המודרנית, אם כי ניתן לייחס זאת גם לגאולוגים אחרים, מאחר שבכמה אופנים חשיבתו של האטון הייתה מיושנת על-פי אמות המידה של זמננו. התאוריות שלו בדבר הזמן הגאולוגי – הקרויות גם "זמן עמוק", מסבירות את תכונות קרום כדור הארץ באמצעות תהליכים טבעיים ומניחות את היסוד לתורת הסטרטיגרפיה – נכללו בתאוריית הפלוטוניזם ובעקרון האחידות.

רעיונותיו של האטון הדהימו את הקוראים ביחס לדעות ששררו באותה עת. עד פרסומם כבר נצבר ידע רב על סלעים, שכבות סלע ומאובנים, אבל עושר המידע הזה לא הפך לתאוריה כללית ומעשית של הגאולוגיה. משימה כזו סוכלה על ידי האמונה המקובלת כי כדור הארץ נוצר רק לפני כ-6,000 שנים, בהתאם לסיפורי הבריאה בספר בראשית, וכי סלעי המשקע בכל העולם נוצרו כאשר כמות עצומה של מינרלים הושקעה על ידי מי המבול. תהליכי שחיקה כבר היו ידועים, אבל לא היה שום הסבר מקביל ליצירת שטחי האדמה, בניגוד להרס שלהם על ידי בליה. חשיבות היווצרות סלעים באמצעות געשיות ותהליכים תוצרי-חום אחרים בקרום כדור הארץ הוכרה באופן חלקי בלבד.

האטון טען כי סלעים רבים אכן נוצרו על ידי השקעה, כלומר חלקיקי סלע נשטפו מהאדמה אל האוקיינוסים, הצטברו על קרקעיתם והתמצקו לסלעים. אולם, עמדתו הייתה כי התמצקות הסלעים נבעה לא מהשקעה מתוך תמיסה מימית אלא כתוצאה מלחץ וחום – הסבר שנותר תקף גם במחקר המודרני. האטון הוסיף כי בליה ושחיקה יצרו משטחים חדשים באמצעות געשיות ותהליכים אחרים המונעים בחום הפנימי של כדור הארץ שהביאו סלעים חדשים לפני השטח. הרים חדשים אלה וצורות נוף אחרות נשחקו בתורן והושקעו בתוך הים, משם יכלו להידחף אל פני השטח וליצור משטחים חדשים באמצעות תהליכים מונעי-חום מפנים כדור הארץ. לתפיסתו, מכלול תהליכים גאולוגיים אלה יכול להסביר באופן מלא את צורות הנוף הנוכחיות בכל רחבי העולם, וכי ההסבר המקראי לא היה נחוץ בעניין זה. הוא סבר כי תהליכי השחיקה, ההשקעה, ההרבדה וההרמה היו מחזוריים, ובוודאי חזרו על עצמם פעמים רבות לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ.

מבחן בית-עץ-אדם הוא מבחן אישיות השלכתי המיועד להערכת עולמו הרגשי של האדם ומאפייני אישיותו. המבחן משמש ככלי אבחון לפסיכולוגים קליניים, לפסיכולוגים חינוכיים ולפסיכולוגים תעסוקתיים. במבחן מקבל הנבדק הוראה קצרה ועמומה (המוגדרת בעגה המקצועית, גירוי) לצייר בית, עץ ודמות אדם. לאחר מכן, מתבקש הנבדק לתאר את הציורים שצייר ולהסבירם, וזאת מתוך ההנחה כי בעת הציור הוא משליך מעולמו הפנימי על הדף. הבודק במבחן משתמש בכלים ובמיומנויות שרכש, לשם הבנת עולמו של הנבדק דרך הציורים.

בדרך כלל מבחן זה מועבר לנבדק כחלק מסדרת מבחני אישיות ואינטליגנציה, ובהם מבחן רורשאך, מבחן TAT (או מבחן CAT, אם הנבדק הוא ילד צעיר), מבחן בנדר ומבחן וכסלר. הבודק משקלל את הממצאים העולים מסדרת המבחנים, ושקלול זה מהווה בסיס להערכת אישיותו של הנבדק מבחינה קוגניטיבית, מבחינה רגשית, מבחינה תוך-אישית ומבחינה בין-אישית.

המבחן ושיטות ניתוחו ספגו ביקורת בשל בעיות משמעותיות בתוקפו, אך במספר מחקרים שנערכו בעשורים אחרונים בקרב מספר אוכלוסיות מחקר מסוימות, קיבל התוקף תוצאות חיוביות.

מבחן בית-עץ-אדם הוא מבחן אישיות השלכתי המיועד להערכת עולמו הרגשי של האדם ומאפייני אישיותו. המבחן משמש ככלי אבחון לפסיכולוגים קליניים, לפסיכולוגים חינוכיים ולפסיכולוגים תעסוקתיים. במבחן מקבל הנבדק הוראה קצרה ועמומה (המוגדרת בעגה המקצועית, גירוי) לצייר בית, עץ ודמות אדם. לאחר מכן, מתבקש הנבדק לתאר את הציורים שצייר ולהסבירם, וזאת מתוך ההנחה כי בעת הציור הוא משליך מעולמו הפנימי על הדף. הבודק במבחן משתמש בכלים ובמיומנויות שרכש, לשם הבנת עולמו של הנבדק דרך הציורים.

בדרך כלל מבחן זה מועבר לנבדק כחלק מסדרת מבחני אישיות ואינטליגנציה, ובהם מבחן רורשאך, מבחן TAT (או מבחן CAT, אם הנבדק הוא ילד צעיר), מבחן בנדר ומבחן וכסלר. הבודק משקלל את הממצאים העולים מסדרת המבחנים, ושקלול זה מהווה בסיס להערכת אישיותו של הנבדק מבחינה קוגניטיבית, מבחינה רגשית, מבחינה תוך-אישית ומבחינה בין-אישית.

המבחן ושיטות ניתוחו ספגו ביקורת בשל בעיות משמעותיות בתוקפו, אך במספר מחקרים שנערכו בעשורים אחרונים בקרב מספר אוכלוסיות מחקר מסוימות, קיבל התוקף תוצאות חיוביות.

סלינה קווינטנייה-פרס הייתה זמרת-יוצרת לטינית, מהמובילות בעולם, שזכתה בתהילה בין-לאומית. היא נרצחה על ידי יולנדה סלדיבר, שהייתה מנהלת מועדון מעריציה, ב-31 במרץ 1995. זהו אחד ממקרי הרצח המוכרים ביותר בכל הזמנים. הקהילה הלטינית הושפעה עמוקות ממקרה הרצח ורבים נסעו אלפי קילומטרים כדי לבקר בביתה, בבוטיקים ובזירת הפשע, ואף התפללו לעילוי נשמתה בכנסיות. כל רשתות הטלוויזיה הגדולות בארצות הברית קטעו את התוכניות הקבועות שלהן כדי לדווח על הרצח בזמן אמת. ב-12 באפריל 1995 (שבועיים לאחר מותה) הכריז מושל טקסס באותה עת, ג'ורג' ווקר בוש, על "יום סלינה": כאירוע רשמי של המדינה שחל בסמוך ליום ההולדת שלה. היו אמריקאים שמתחו ביקורת על כך מכיוון ש"יום סלינה" חפף באותה שנה את חג הפסחא.

בעת מותה של סלינה, מוזיקת ​​טחאנו הייתה אחת מתת-הסוגות הפופולריות ביותר בעולם המוזיקה הלטינית בארצות הברית. היא כונתה "מלכת מוזיקת הטחאנו" והפכה לאמן הלטיני הראשון והיחיד בהיסטוריה שהצליח לכבוש עם אלבום (Dreaming of You משנת 1995) את פסגת מצעד הבילבורד 200. כמה שנים לאחר הירצחה, הפופולריות של מוזיקת ​​הטאחנו דעכה. סלדיבר נמצאה אשמה ברצח ונגזר עליה מאסר עולם. ג'ניפר לופז גילמה את סלינה בסרט התיעודי על חייה, "סלינה" (1997), וזכתה להצלחה הן כזמרת והן כשחקנית כמה שנים לאחר מכן.

סלינה קווינטנייה-פרס הייתה זמרת-יוצרת לטינית, מהמובילות בעולם, שזכתה בתהילה בין-לאומית. היא נרצחה על ידי יולנדה סלדיבר, שהייתה מנהלת מועדון מעריציה, ב-31 במרץ 1995. זהו אחד ממקרי הרצח המוכרים ביותר בכל הזמנים. הקהילה הלטינית הושפעה עמוקות ממקרה הרצח ורבים נסעו אלפי קילומטרים כדי לבקר בביתה, בבוטיקים ובזירת הפשע, ואף התפללו לעילוי נשמתה בכנסיות. כל רשתות הטלוויזיה הגדולות בארצות הברית קטעו את התוכניות הקבועות שלהן כדי לדווח על הרצח בזמן אמת. ב-12 באפריל 1995 (שבועיים לאחר מותה) הכריז מושל טקסס באותה עת, ג'ורג' ווקר בוש, על "יום סלינה": כאירוע רשמי של המדינה שחל בסמוך ליום ההולדת שלה. היו אמריקאים שמתחו ביקורת על כך מכיוון ש"יום סלינה" חפף באותה שנה את חג הפסחא.

בעת מותה של סלינה, מוזיקת ​​טחאנו הייתה אחת מתת-הסוגות הפופולריות ביותר בעולם המוזיקה הלטינית בארצות הברית. היא כונתה "מלכת מוזיקת הטחאנו" והפכה לאמן הלטיני הראשון והיחיד בהיסטוריה שהצליח לכבוש עם אלבום (Dreaming of You משנת 1995) את פסגת מצעד הבילבורד 200. כמה שנים לאחר הירצחה, הפופולריות של מוזיקת ​​הטאחנו דעכה. סלדיבר נמצאה אשמה ברצח ונגזר עליה מאסר עולם. ג'ניפר לופז גילמה את סלינה בסרט התיעודי על חייה, "סלינה" (1997), וזכתה להצלחה הן כזמרת והן כשחקנית כמה שנים לאחר מכן.