ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/יוני 2012

חוסה ראול קפבלנקה (19 בנובמבר 1888 – 8 במרץ 1942), גדול שחמטאי קובה, רב-אמן ואלוף העולם השלישי בשחמט (1921–1927). זכור במיוחד בשל זריזות השיפוט שלו, מיעוט טעויותיו וסגנון משחקו. לעיתים קרובות מזכירים אותו כמועמד לתואר גדול שחקני השחמט בכל הזמנים. בעקבות היותו עילוי שכישרונו בלט מגיל צעיר, היסטוריוני שחמט רבים מתייחסים אליו כאל "מוצרט של השחמט". ריכרד רטי אמר עליו "שחמט היה שפת האם שלו".

קפבלנקה ניצח בדו-קרב מול עמנואל לסקר בתוצאה 4-0 ו-10 תיקו וזכה באליפות העולם. לאירוע של זכייה באליפות העולם ללא הפסד לא היה אח ורע עד לשנת 2000, אז זכה ולדימיר קראמניק 2-0 ו-13 תוצאות תיקו מול גארי קספרוב.

במהלך כל הקריירה שלו, קפבלנקה הפסיד פחות מ-40 משחקים בתחרויות מקצועניות. הוא היה בלתי מנוצח במשך למעלה משמונה שנות פעילות ברמה העולמית הגבוהה ביותר, מ-10 בפברואר 1916, כאשר הפסיד מעמדה עדיפה לאוסקר חאייס, ועד 21 במרץ 1924, עת הפסיד לריכרד רטי בתחרות הבין-לאומית בניו יורק. מדובר על רצף של 63 משחקים תחרותיים כולל התחרות החזקה בלונדון בשנת 1922 וכן בדו-קרב על אליפות העולם מול לסקר.

פרידריך וילהלם ויקטור אלברט מפרוסיה (27 בינואר 1859 – 4 ביוני 1941), הידוע בשמו המלכותי וילהלם השני, היה אחרון השליטים מבית הוהנצולרן ששימשו כקיסר גרמניה ומלך פרוסיה. וילהלם שלט בין השנים 1888–1918. בתקופה זו ניהל מדיניות חוץ תוקפנית, הוביל את גרמניה למלחמת העולם הראשונה, והתפטר לאחר שהסתיימה בהפסד גרמני.

בתולדות עם ישראל וארץ ישראל ייזכר וילהלם כמי ששקל לסייע לבנימין זאב הרצל ולתנועה הציונית בתחילת דרכה, אך בסופו של דבר נמנע מכך, ובמסעו לארץ ישראל בשנת 1898, שהיה נקודת ציון בולטת בהיסטוריה של ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, הותיר אחריו ציוני דרך רבים, מהם קיימים עד היום.

פרידריך וילהלם ויקטור אלברט מפרוסיה (27 בינואר 1859 – 4 ביוני 1941), הידוע בשמו המלכותי וילהלם השני, היה אחרון השליטים מבית הוהנצולרן ששימשו כקיסר גרמניה ומלך פרוסיה. וילהלם שלט בין השנים 1888–1918. בתקופה זו ניהל מדיניות חוץ תוקפנית, הוביל את גרמניה למלחמת העולם הראשונה, והתפטר לאחר שהסתיימה בהפסד גרמני.

בתולדות עם ישראל וארץ ישראל ייזכר וילהלם כמי ששקל לסייע לבנימין זאב הרצל ולתנועה הציונית בתחילת דרכה, אך בסופו של דבר נמנע מכך, ובמסעו לארץ ישראל בשנת 1898, שהיה נקודת ציון בולטת בהיסטוריה של ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, הותיר אחריו ציוני דרך רבים, מהם קיימים עד היום.

פרידריך וילהלם ויקטור אלברט מפרוסיה (27 בינואר 1859 – 4 ביוני 1941), הידוע בשמו המלכותי וילהלם השני, היה אחרון השליטים מבית הוהנצולרן ששימשו כקיסר גרמניה ומלך פרוסיה. וילהלם שלט בין השנים 1888–1918. בתקופה זו ניהל מדיניות חוץ תוקפנית, הוביל את גרמניה למלחמת העולם הראשונה, והתפטר לאחר שהסתיימה בהפסד גרמני.

בתולדות עם ישראל וארץ ישראל ייזכר וילהלם כמי ששקל לסייע לבנימין זאב הרצל ולתנועה הציונית בתחילת דרכה, אך בסופו של דבר נמנע מכך, ובמסעו לארץ ישראל בשנת 1898, שהיה נקודת ציון בולטת בהיסטוריה של ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, הותיר אחריו ציוני דרך רבים, מהם קיימים עד היום.

פרידריך וילהלם ויקטור אלברט מפרוסיה (27 בינואר 1859 – 4 ביוני 1941), הידוע בשמו המלכותי וילהלם השני, היה אחרון השליטים מבית הוהנצולרן ששימשו כקיסר גרמניה ומלך פרוסיה. וילהלם שלט בין השנים 1888–1918. בתקופה זו ניהל מדיניות חוץ תוקפנית, הוביל את גרמניה למלחמת העולם הראשונה, והתפטר לאחר שהסתיימה בהפסד גרמני.

בתולדות עם ישראל וארץ ישראל ייזכר וילהלם כמי ששקל לסייע לבנימין זאב הרצל ולתנועה הציונית בתחילת דרכה, אך בסופו של דבר נמנע מכך, ובמסעו לארץ ישראל בשנת 1898, שהיה נקודת ציון בולטת בהיסטוריה של ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, הותיר אחריו ציוני דרך רבים, מהם קיימים עד היום.

ירושלים בתקופה הממלוכית – בתקופה שבין השנים 1260–1516 הייתה העיר ירושלים תחת שלטון הממלוכים, עבדים-לוחמים אשר שלטו בכל המזרח התיכון. ירושלים לא הייתה בירה מדינית. ניהולה הופקד בידי פקידים שהיו אנשי דת והתרכזו בבניית מבני-דת מוסלמיים בעיר. הפן המנהלי של העיר הוזנח, ואוכלוסייתה הענייה ברובה, חיה בצילם של ארמונות ומבנים מפוארים, ששימשו כמרכזי לימוד לתורת האסלאם. ירושלים היוותה מרכז חשוב של עלייה לרגל עבור שלוש הדתות, והתקיימו בה קהילות קטנות של נוצרים ויהודים, שאמנם סבלו מהגבלות רבות, אך זכו לזכויות הגנה מסוימות. רבים מהמבנים המפוארים בעיר העתיקה ובהר הבית נבנו בתקופה הממלוכית, והשפעתה של האדריכלות הממלוכית ניכרת בעיר עד היום. פרטי עיצוב ואדריכלות ממלוכיים משמשים את אדריכלי העיר בתקופה המודרנית על מנת ליצור "מראה ירושלמי".

ירושלים בתקופה הממלוכית – בתקופה שבין השנים 1260–1516 הייתה העיר ירושלים תחת שלטון הממלוכים, עבדים-לוחמים אשר שלטו בכל המזרח התיכון. ירושלים לא הייתה בירה מדינית. ניהולה הופקד בידי פקידים שהיו אנשי דת והתרכזו בבניית מבני-דת מוסלמיים בעיר. הפן המנהלי של העיר הוזנח, ואוכלוסייתה הענייה ברובה, חיה בצילם של ארמונות ומבנים מפוארים, ששימשו כמרכזי לימוד לתורת האסלאם. ירושלים היוותה מרכז חשוב של עלייה לרגל עבור שלוש הדתות, והתקיימו בה קהילות קטנות של נוצרים ויהודים, שאמנם סבלו מהגבלות רבות, אך זכו לזכויות הגנה מסוימות. רבים מהמבנים המפוארים בעיר העתיקה ובהר הבית נבנו בתקופה הממלוכית, והשפעתה של האדריכלות הממלוכית ניכרת בעיר עד היום. פרטי עיצוב ואדריכלות ממלוכיים משמשים את אדריכלי העיר בתקופה המודרנית על מנת ליצור "מראה ירושלמי".

אלגרו היא עיר בצפון-מערבה של סרדיניה באיטליה. העיר מכונה גם "ברצ'לונטה" (Barceloneta), היינו, "ברצלונה הקטנה", על שום המיעוט החי בעיר והדובר אלגרס, ניב מזרחי של קטלאנית. העיר מוגדרת כ"אזור לשוני" קטלאני, וגם בחלקו העליון של סמל העיר נראים הדים לקשר שלה עם התרבות הקטלאנית, בדמותם של תשעת הפסים האדומים על רקע זהוב המופיעים בסמל ההיסטורי של ממלכת אראגון.

קיימות ראיות ליישוב בסביבתה של העיר כבר לפני כ-6,000 שנים, והיא נשלטה על ידי הפיניקים והרומאים. העיר הנוכחית נוסדה בשנת 1102 על ידי משפחת דוריה מג'נובה. לאחר מכן נשלטה אלגרו משך מאות שנים על ידי ממלכת אראגון ועל ידי ספרד לאחריה, ושתי אלה הטביעו בה את חותמן. העיר הייתה לחלק מאיטליה בשנת 1861, וכיום מתגוררים בה כ-42,000 איש. אלגרו נחשבת ליעד תיירותי חשוב בצפונה של סרדיניה, והיא ידועה בחומותיה ובמגדלי הביצורים שלאורכן, ובנופיה של "ריביירת האלמוגים" שבמרכזה היא שוכנת.

אלגרו היא עיר בצפון-מערבה של סרדיניה באיטליה. העיר מכונה גם "ברצ'לונטה" (Barceloneta), היינו, "ברצלונה הקטנה", על שום המיעוט החי בעיר והדובר אלגרס, ניב מזרחי של קטלאנית. העיר מוגדרת כ"אזור לשוני" קטלאני, וגם בחלקו העליון של סמל העיר נראים הדים לקשר שלה עם התרבות הקטלאנית, בדמותם של תשעת הפסים האדומים על רקע זהוב המופיעים בסמל ההיסטורי של ממלכת אראגון.

קיימות ראיות ליישוב בסביבתה של העיר כבר לפני כ-6,000 שנים, והיא נשלטה על ידי הפיניקים והרומאים. העיר הנוכחית נוסדה בשנת 1102 על ידי משפחת דוריה מג'נובה. לאחר מכן נשלטה אלגרו משך מאות שנים על ידי ממלכת אראגון ועל ידי ספרד לאחריה, ושתי אלה הטביעו בה את חותמן. העיר הייתה לחלק מאיטליה בשנת 1861, וכיום מתגוררים בה כ-42,000 איש. אלגרו נחשבת ליעד תיירותי חשוב בצפונה של סרדיניה, והיא ידועה בחומותיה ובמגדלי הביצורים שלאורכן, ובנופיה של "ריביירת האלמוגים" שבמרכזה היא שוכנת.

פגישתו עם אייכמן באה בעקבות הקשרים שקיים לפני עליית הנאצים לשלטון עם סוכן האס דה פרנץ רייכרט, שהזמין אותו לפגישה. הוא נפגש פעמיים עם אייכמן – בברלין ובקהיר – ודן על אפשרות להוצאה לפועל של עסקאות לעליית יהודים לארץ ישראל, אך הפגישות לא הניבו סיכום ברור.

דבר פגישותיו של פייבל פולקס עם הצמרת הנאצית לא נודע בארץ ישראל עד 1954, אז פורסמו רמזים ראשונים על העניין. פרטים ברורים יותר לגבי הפרשה פורסמו ב-1966 בשבועון הגרמני "דר שפיגל", אז גם פורסמה ברבים זהותו של פולקס, והפרשה עוררה סערה ציבורית בישראל.

קורותיו של פייבל פולקס נותרו עד היום אפופי מסתורין. הנאצים ראו בו בעל תפקיד בכיר בארגון "ההגנה" (כך הוצג על ידי רייכרט), בעוד שלמעשה לא החזיק בפועל בתפקיד רם כלשהו בארגון. ייתכן, עם זאת, שעמד בקשרים עם הנאצים בהוראת צמרת "ההגנה" ותוך שיתוף פעולה עם הארגון, אך לא ברור מה היה אופיים ומטרתם של קשרים אלו. מעבר לכך, עסק בשליחות דיפלומטית גם ב-1948 וב-1949, כשנשלח על ידי ראש הממשלה דוד בן-גוריון לשוחח עם הארכיבישוף ג'ורג' חכים, על מנת להגיע להסדר עם ערביי ארץ ישראל.

פגישתו עם אייכמן באה בעקבות הקשרים שקיים לפני עליית הנאצים לשלטון עם סוכן האס דה פרנץ רייכרט, שהזמין אותו לפגישה. הוא נפגש פעמיים עם אייכמן – בברלין ובקהיר – ודן על אפשרות להוצאה לפועל של עסקאות לעליית יהודים לארץ ישראל, אך הפגישות לא הניבו סיכום ברור.

דבר פגישותיו של פייבל פולקס עם הצמרת הנאצית לא נודע בארץ ישראל עד 1954, אז פורסמו רמזים ראשונים על העניין. פרטים ברורים יותר לגבי הפרשה פורסמו ב-1966 בשבועון הגרמני "דר שפיגל", אז גם פורסמה ברבים זהותו של פולקס, והפרשה עוררה סערה ציבורית בישראל.

קורותיו של פייבל פולקס נותרו עד היום אפופי מסתורין. הנאצים ראו בו בעל תפקיד בכיר בארגון "ההגנה" (כך הוצג על ידי רייכרט), בעוד שלמעשה לא החזיק בפועל בתפקיד רם כלשהו בארגון. ייתכן, עם זאת, שעמד בקשרים עם הנאצים בהוראת צמרת "ההגנה" ותוך שיתוף פעולה עם הארגון, אך לא ברור מה היה אופיים ומטרתם של קשרים אלו. מעבר לכך, עסק בשליחות דיפלומטית גם ב-1948 וב-1949, כשנשלח על ידי ראש הממשלה דוד בן-גוריון לשוחח עם הארכיבישוף ג'ורג' חכים, על מנת להגיע להסדר עם ערביי ארץ ישראל.

סופרמן הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיעה בחוברות הקומיקס שהוציאה לאור חברת DC Comics. את הדמות יצרו הכותב ג'רי סיגל והמאייר ג'ו שוסטר, והיא הופיעה לראשונה בחוברת הראשונה של Action Comics מיוני 1938.

סופרמן הוא הניצול היחיד מכוכב הלכת הבדיוני קריפטון, שממנו הוברח בחללית לכדור הארץ לפני שקריפטון הושמד. הוא הישות החזקה ביותר על פני כדור הארץ, ונעזר בכוחותיו העצומים כדי להילחם בפשע ולהגן על נזקקים. הופעתו ייחודית ואיקונית – הוא לבוש בבגדים בצבעי כחול-צהוב-אדום ועטוי גלימה שעליה אות S מסוגננת באזור החזה.

הדמות, שנוצרה על רקע השפל הגדול, הושפעה ממקורות שונים: הדרישה לגיבור שיילחם בעוולות העולם בעקבות מלחמת העולם הראשונה, אלמנטים תרבותיים יהודיים כמו הגולם מפראג ומגזיני ספרות זולה משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.

עד מהרה הפכה הדמות לאייקון תרבות אמריקאי פופולרי. דמותו דורגה כדמות קומיקס ראשונה במעלה במגזינים שונים, וסדרת כותריה – כמו גם יוצריה – זכו במגוון פרסים. לאורך השנים, הופיעה הדמות גם בתסכיתי רדיו, בסדרות טלוויזיה, בסרטי קולנוע, במשחקי מחשב וברצועות קומיקס נוספות. במיוחד נודע סרט הקולנוע "סופרמן" משנת 1978 בכיכובו של כריסטופר ריב, וסרטי ההמשך שנעשו בעקבותיו.

סופרמן הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיעה בחוברות הקומיקס שהוציאה לאור חברת DC Comics. את הדמות יצרו הכותב ג'רי סיגל והמאייר ג'ו שוסטר, והיא הופיעה לראשונה בחוברת הראשונה של Action Comics מיוני 1938.

סופרמן הוא הניצול היחיד מכוכב הלכת הבדיוני קריפטון, שממנו הוברח בחללית לכדור הארץ לפני שקריפטון הושמד. הוא הישות החזקה ביותר על פני כדור הארץ, ונעזר בכוחותיו העצומים כדי להילחם בפשע ולהגן על נזקקים. הופעתו ייחודית ואיקונית – הוא לבוש בבגדים בצבעי כחול-צהוב-אדום ועטוי גלימה שעליה אות S מסוגננת באזור החזה.

הדמות, שנוצרה על רקע השפל הגדול, הושפעה ממקורות שונים: הדרישה לגיבור שיילחם בעוולות העולם בעקבות מלחמת העולם הראשונה, אלמנטים תרבותיים יהודיים כמו הגולם מפראג ומגזיני ספרות זולה משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.

עד מהרה הפכה הדמות לאייקון תרבות אמריקאי פופולרי. דמותו דורגה כדמות קומיקס ראשונה במעלה במגזינים שונים, וסדרת כותריה – כמו גם יוצריה – זכו במגוון פרסים. לאורך השנים, הופיעה הדמות גם בתסכיתי רדיו, בסדרות טלוויזיה, בסרטי קולנוע, במשחקי מחשב וברצועות קומיקס נוספות. במיוחד נודע סרט הקולנוע "סופרמן" משנת 1978 בכיכובו של כריסטופר ריב, וסרטי ההמשך שנעשו בעקבותיו.

נדידת העופות היא תופעה זואולוגית, המתרחשת פעמיים בשנה, כאשר עופות רבים נודדים מאתרי הקינון שלהם (בדרך-כלל באזורים קרים יחסית) למעונות-חורף באזורים חמים יותר. התופעה מתרחשת בין אירופה לאפריקה, בין האמריקות ואף בין הקטבים. רובם של העופות הנודדים האירופאיים עוברים במסלול הנדידה דרך ארץ ישראל, ואף שוהים בה לילה או יותר; מיעוטם, כמו השלוים, חוצים את הים התיכון ונוחתים בחוף הצפוני של אפריקה. מספר העופות שנאמד בכל "גל נדידה" שכזה הוא כחצי מיליארד, מהם כחצי מיליון חסידות.

נדידת העופות היא תופעה זואולוגית, המתרחשת פעמיים בשנה, כאשר עופות רבים נודדים מאתרי הקינון שלהם (בדרך-כלל באזורים קרים יחסית) למעונות-חורף באזורים חמים יותר. התופעה מתרחשת בין אירופה לאפריקה, בין האמריקות ואף בין הקטבים. רובם של העופות הנודדים האירופאיים עוברים במסלול הנדידה דרך ארץ ישראל, ואף שוהים בה לילה או יותר; מיעוטם, כמו השלוים, חוצים את הים התיכון ונוחתים בחוף הצפוני של אפריקה. מספר העופות שנאמד בכל "גל נדידה" שכזה הוא כחצי מיליארד, מהם כחצי מיליון חסידות.

לאופולד בלום הוא גיבור ספרו של ג'יימס ג'ויס, "יוליסס". בלום, המקביל באופן פרודי לדמותו של הגיבור המיתולוגי אודיסאוס, נמנה עם הדמויות הבדיוניות המוכרות והחשובות בספרות המודרנית.

בלום הוא תושב דבלין, אירלנד, בן 38, נשוי ואב לבת. מוצאו היהודי של בלום מציב אותו בקונפליקט מתמשך בין לאומיותו האירית לבין זהותו היהודית. "יוליסס" מתמקד בעלילותיו של בלום על פני יום אחד, 16 ביוני 1904, במהלכו משוטט בלום ברחבי דבלין. דמותו של בלום נחשפת לעיני הקורא באמצעות טכניקת זרם התודעה, שבה מבטא בלום באמצעות מחשבותיו את תחושותיו, לבטיו ומאוויו.

מאז 1954 מצוין 16 ביוני כיום חג על ידי מעריצי ג'ויס, וקרוי על שמו של בלום "בלומסדיי" ("יומו של בלום").

לאופולד בלום הוא גיבור ספרו של ג'יימס ג'ויס, "יוליסס". בלום, המקביל באופן פרודי לדמותו של הגיבור המיתולוגי אודיסאוס, נמנה עם הדמויות הבדיוניות המוכרות והחשובות בספרות המודרנית.

בלום הוא תושב דבלין, אירלנד, בן 38, נשוי ואב לבת. מוצאו היהודי של בלום מציב אותו בקונפליקט מתמשך בין לאומיותו האירית לבין זהותו היהודית. "יוליסס" מתמקד בעלילותיו של בלום על פני יום אחד, 16 ביוני 1904, במהלכו משוטט בלום ברחבי דבלין. דמותו של בלום נחשפת לעיני הקורא באמצעות טכניקת זרם התודעה, שבה מבטא בלום באמצעות מחשבותיו את תחושותיו, לבטיו ומאוויו.

מאז 1954 מצוין 16 ביוני כיום חג על ידי מעריצי ג'ויס, וקרוי על שמו של בלום "בלומסדיי" ("יומו של בלום").

סר וִילְיִאם לוֹרֶנְס בְּרַאג (31 במרץ 1890 – 1 ביולי 1971), פיזיקאי אנגלי יליד אוסטרליה, שזכה יחד עם אביו, ויליאם הנרי בראג, בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1915, על המחקר שערכו על המבנה הגבישי של החומר באמצעות עקיפה של קרני רנטגן. חלקו של ויליאם לורנס בראג היה גילוי חוק בראג, שבו קשר בין אורך הגל של קרינת הרנטגן למרחק בין מישורי האטומים בגביש ולזווית שבין הכיוון המקורי של הקרניים המוקרנות לכיוונן של הקרניים המוחזרות. תגלית זו החלה תחום חדש של מחקר החומר המוצק שהצלחתו הגדולה ביותר הייתה ארבעים שנים אחר כך – גילוי מבנה ה-DNA, ולוויליאם לורנס בראג היה חלק בתגלית זו. בראג היה מנהל מעבדת קוונדיש באוניברסיטת קיימברידג' בתקופה שבה גילו צמד החוקרים שעבדו במעבדה, ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק, את תגליתם ההיסטורית.

סר וִילְיִאם לוֹרֶנְס בְּרַאג (31 במרץ 1890 – 1 ביולי 1971), פיזיקאי אנגלי יליד אוסטרליה, שזכה יחד עם אביו, ויליאם הנרי בראג, בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1915, על המחקר שערכו על המבנה הגבישי של החומר באמצעות עקיפה של קרני רנטגן. חלקו של ויליאם לורנס בראג היה גילוי חוק בראג, שבו קשר בין אורך הגל של קרינת הרנטגן למרחק בין מישורי האטומים בגביש ולזווית שבין הכיוון המקורי של הקרניים המוקרנות לכיוונן של הקרניים המוחזרות. תגלית זו החלה תחום חדש של מחקר החומר המוצק שהצלחתו הגדולה ביותר הייתה ארבעים שנים אחר כך – גילוי מבנה ה-DNA, ולוויליאם לורנס בראג היה חלק בתגלית זו. בראג היה מנהל מעבדת קוונדיש באוניברסיטת קיימברידג' בתקופה שבה גילו צמד החוקרים שעבדו במעבדה, ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק, את תגליתם ההיסטורית.

קרב גרניקוס (334 לפנה"ס) היה הקרב הראשון שנערך על אדמת האימפריה הפרסית, בין הצבא היווני-מוקדוני, שפלש לשטחיה בהנהגתו של אלכסנדר הגדול, לבין הצבא הפרסי. המצביאים הפרסים ניסו לבלום את התקדמותו של הצבא הפולש על גדות הנהר גרניקוס, אך כשלו בכך. היה זה הניצחון המשמעותי הראשון של אלכסנדר על צבאות האימפריה הפרסית.

קרב גרניקוס היה הקטן מבין שלושת הקרבות הסדורים שנערכו בין אלכסנדר לכוחותיה של האימפריה הפרסית (השניים האחרים היו קרב איסוס וקרב גאוגמלה), והוא ידוע בעיקר בזכות הצלת חייו של אלכסנדר בידי קלייטוס השחור. הניצחון בקרב שימש לתעמולה ביוון ובמוקדון למען אלכסנדר ומסעו הפרסי. לאחר תבוסת הצבא הפרסי, כבש אלכסנדר הגדול את מרבית שטחה של אסיה הקטנה ללא מאמץ רב.

קרב גרניקוס (334 לפנה"ס) היה הקרב הראשון שנערך על אדמת האימפריה הפרסית, בין הצבא היווני-מוקדוני, שפלש לשטחיה בהנהגתו של אלכסנדר הגדול, לבין הצבא הפרסי. המצביאים הפרסים ניסו לבלום את התקדמותו של הצבא הפולש על גדות הנהר גרניקוס, אך כשלו בכך. היה זה הניצחון המשמעותי הראשון של אלכסנדר על צבאות האימפריה הפרסית.

קרב גרניקוס היה הקטן מבין שלושת הקרבות הסדורים שנערכו בין אלכסנדר לכוחותיה של האימפריה הפרסית (השניים האחרים היו קרב איסוס וקרב גאוגמלה), והוא ידוע בעיקר בזכות הצלת חייו של אלכסנדר בידי קלייטוס השחור. הניצחון בקרב שימש לתעמולה ביוון ובמוקדון למען אלכסנדר ומסעו הפרסי. לאחר תבוסת הצבא הפרסי, כבש אלכסנדר הגדול את מרבית שטחה של אסיה הקטנה ללא מאמץ רב.

דיאטה קטוגנית היא דיאטה המבוססת על צריכה גבוהה של שומן, על חשבון צריכת פחמימות, שמטרתה לטפל בחולי אפילפסיה על ידי חיקוי מצב של צום, שבו ההתקפים האפילפטיים פוחתים. משתמשים בה בעיקר כדי לטפל באפילפסיה קשה בילדים. הדיאטה מחקה צום בהכריחה את הגוף לשרוף חומצות שומן במקום סוכרים. בתזונה מאוזנת מומרות הפחמימות הנמצאות במזון לגלוקוז, חד-סוכר זמין להפקת אנרגיה בגוף החשוב במיוחד לתפקודי המוח. עם זאת, אם יש מעט מאוד פחמימות בתזונה, הכבד הופך את השומן לחומצות שומן, שבתורן מפורקות לגופי קטון, ומכאן שמה של הדיאטה. גופי הקטון עוברים למוח ומחליפים את הגלוקוז כמקור אנרגיה. רמה גבוהה יותר של גופי קטון בדם, מצב הידוע כקטוזיס, גורמת להפחתה בשכיחות ההתקפים האפילפטיים.

הדיאטה הקטוגנית הקלאסית פותחה לטיפול באפילפסיה אצל ילדים בשנות ה-20 של המאה ה-20 והייתה בשימוש נרחב עד העשור שלאחר מכן, אך הפופולריות שלה ירדה עם הכנסת תרופות אנטי-אפילפטיות יעילות. במחצית שנות ה-90 ייסד המפיק ההוליוודי ג'ים אברהמס, שהצליח להגיע לשליטה באפילפסיה הקשה של בנו על ידי טיפול בדיאטה, קרן שתקדם את הטיפול בה. הקרן תמכה במחקר במרכזי רפואה שונים ותוצאותיו שפורסמו ב-1996 סימנו את התחלת העניין המחקרי המתחדש בדיאטה.

דיאטה קטוגנית היא דיאטה המבוססת על צריכה גבוהה של שומן, על חשבון צריכת פחמימות, שמטרתה לטפל בחולי אפילפסיה על ידי חיקוי מצב של צום, שבו ההתקפים האפילפטיים פוחתים. משתמשים בה בעיקר כדי לטפל באפילפסיה קשה בילדים. הדיאטה מחקה צום בהכריחה את הגוף לשרוף חומצות שומן במקום סוכרים. בתזונה מאוזנת מומרות הפחמימות הנמצאות במזון לגלוקוז, חד-סוכר זמין להפקת אנרגיה בגוף החשוב במיוחד לתפקודי המוח. עם זאת, אם יש מעט מאוד פחמימות בתזונה, הכבד הופך את השומן לחומצות שומן, שבתורן מפורקות לגופי קטון, ומכאן שמה של הדיאטה. גופי הקטון עוברים למוח ומחליפים את הגלוקוז כמקור אנרגיה. רמה גבוהה יותר של גופי קטון בדם, מצב הידוע כקטוזיס, גורמת להפחתה בשכיחות ההתקפים האפילפטיים.

הדיאטה הקטוגנית הקלאסית פותחה לטיפול באפילפסיה אצל ילדים בשנות ה-20 של המאה ה-20 והייתה בשימוש נרחב עד העשור שלאחר מכן, אך הפופולריות שלה ירדה עם הכנסת תרופות אנטי-אפילפטיות יעילות. במחצית שנות ה-90 ייסד המפיק ההוליוודי ג'ים אברהמס, שהצליח להגיע לשליטה באפילפסיה הקשה של בנו על ידי טיפול בדיאטה, קרן שתקדם את הטיפול בה. הקרן תמכה במחקר במרכזי רפואה שונים ותוצאותיו שפורסמו ב-1996 סימנו את התחלת העניין המחקרי המתחדש בדיאטה.

הגאולוגיה של הרי היורה משתרעת על פני מאות מיליוני שנים. הרכס – המצוי צפונית-מערבית להרי האלפים בשטחן של צרפת ושווייץ – נוצר לפני כ-35 מיליון שנים בעקבות דחיקה של האלפים לכיוון מערב. היורה הוא רכס מקומט וסלעיו נוצרו במהלך עידן המזוזואיקון, לפני 65–250 מיליון שנים. סחיפה עזה שנגרמה בעקבות המסה של אבן גיר גילתה מחשופים מתקופה זו, ומסבירה את היעדרם של סלעים מהשלישון ומהרביעון, המצויים בעיקר באגנים הגובלים ברכס.

הגאולוגיה של הרכס מורכבת מאוד בגלל ריבוי השכבות המרכיבות אותו. 95% מסלעיו הם אבן גיר וחוואר, והם היוו מוקד למחקר ענף שנערך במאות ה-18 וה-19. חוקר הטבע הגרמני אלכסנדר פון הומבולדט, שחקר את תצורות אבן הגיר העשירות במאובנים, כינה אותן בשנת 1799 "גיר היורה". כינוי זה היווה בסיס לשמו של תור היורה בעידן המזוזואיקון בו נוצרו אותם סלעים. שכבות מתור זה נחקרו לראשונה בהרי היורה, אף שהן מייצגות רק חלק מההיסטוריה הגאולוגית של הרכס.

הגאולוגיה של הרי היורה משתרעת על פני מאות מיליוני שנים. הרכס – המצוי צפונית-מערבית להרי האלפים בשטחן של צרפת ושווייץ – נוצר לפני כ-35 מיליון שנים בעקבות דחיקה של האלפים לכיוון מערב. היורה הוא רכס מקומט וסלעיו נוצרו במהלך עידן המזוזואיקון, לפני 65–250 מיליון שנים. סחיפה עזה שנגרמה בעקבות המסה של אבן גיר גילתה מחשופים מתקופה זו, ומסבירה את היעדרם של סלעים מהשלישון ומהרביעון, המצויים בעיקר באגנים הגובלים ברכס.

הגאולוגיה של הרכס מורכבת מאוד בגלל ריבוי השכבות המרכיבות אותו. 95% מסלעיו הם אבן גיר וחוואר, והם היוו מוקד למחקר ענף שנערך במאות ה-18 וה-19. חוקר הטבע הגרמני אלכסנדר פון הומבולדט, שחקר את תצורות אבן הגיר העשירות במאובנים, כינה אותן בשנת 1799 "גיר היורה". כינוי זה היווה בסיס לשמו של תור היורה בעידן המזוזואיקון בו נוצרו אותם סלעים. שכבות מתור זה נחקרו לראשונה בהרי היורה, אף שהן מייצגות רק חלק מההיסטוריה הגאולוגית של הרכס.

העיר הלבנה הוא כינוי רווח לכמה מאזוריה הישנים של תל אביב, בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי באדריכלות (המכונה גם סגנון ה"באוהאוס") — הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה — ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלה שדרות ורחובות ירוקים. רוב מבני הסגנון הבינלאומי הוקמו משנות ה-30 ועד הקמת המדינה, על ידי אדריכלים יהודים שמוצא רובם מגרמניה. עיקר מבני העיר הלבנה שוכנים באזור לב תל אביב, מרכז העיר והצפון הישן. בשנת 2003 קבע אונסק"ו כי אזורי העיר הלבנה בתל אביב הם אתר מורשת עולמית.

העיר הלבנה הוא כינוי רווח לכמה מאזוריה הישנים של תל אביב, בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי באדריכלות (המכונה גם סגנון ה"באוהאוס") — הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה — ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלה שדרות ורחובות ירוקים. רוב מבני הסגנון הבינלאומי הוקמו משנות ה-30 ועד הקמת המדינה, על ידי אדריכלים יהודים שמוצא רובם מגרמניה. עיקר מבני העיר הלבנה שוכנים באזור לב תל אביב, מרכז העיר והצפון הישן. בשנת 2003 קבע אונסק"ו כי אזורי העיר הלבנה בתל אביב הם אתר מורשת עולמית.

קרייסיס הוא משחק פעולה ממוחשב מז'אנר "משחקי יריות" מגוף ראשון שפותח על ידי חברת קרייטק. עלילת המשחק עוסקת בפלישת חייזרים לכדור הארץ בשנת 2020, ומתרחשת באי טרופי באוקיינוס השקט. שאיפתם של מפתחי המשחק הייתה להציג דמויות בעלות בינה מלאכותית אנושית הנלחמות לצד או נגד נומאד, הדמות אותה יגלם השחקן. נומאד הוא חייל בכוחות המיוחדים של ארצות הברית.

המאפיינים הגרפיים של המשחק זכו לעניין רב מאז חשיפתו לציבור. המשחק יצא ב-13 בנובמבר 2007, לאחר פיתוח שנמשך שנתיים. עם יציאתו זכה לשבחים רבים, ונבחר על ידי מספר רב של מבקרים לתואר "משחק השנה" לשנת 2007. בכנס של חברת EA דווח כי נמכרו מעל למיליון עותקים של המשחק ברחבי העולם עד סוף חודש ינואר 2008.

קרייסיס הוא משחק פעולה ממוחשב מז'אנר "משחקי יריות" מגוף ראשון שפותח על ידי חברת קרייטק. עלילת המשחק עוסקת בפלישת חייזרים לכדור הארץ בשנת 2020, ומתרחשת באי טרופי באוקיינוס השקט. שאיפתם של מפתחי המשחק הייתה להציג דמויות בעלות בינה מלאכותית אנושית הנלחמות לצד או נגד נומאד, הדמות אותה יגלם השחקן. נומאד הוא חייל בכוחות המיוחדים של ארצות הברית.

המאפיינים הגרפיים של המשחק זכו לעניין רב מאז חשיפתו לציבור. המשחק יצא ב-13 בנובמבר 2007, לאחר פיתוח שנמשך שנתיים. עם יציאתו זכה לשבחים רבים, ונבחר על ידי מספר רב של מבקרים לתואר "משחק השנה" לשנת 2007. בכנס של חברת EA דווח כי נמכרו מעל למיליון עותקים של המשחק ברחבי העולם עד סוף חודש ינואר 2008.

הפארק הלאומי גליישר שוכן במדינת מונטנה שבארצות הברית. בפארק שני רכסי הרים, הנחשבים לעיתים כהמשך החלק הדרומי של הרי הרוקי הקנדיים, מאות אגמים בגדלים שונים, למעלה מאלף מינים שונים של צמחים ומאות מיני בעלי חיים. מערכת אקולוגית זו, המשתרעת על שטח של 4,101 קמ"ר, היא המרכז של מה שבעבר כונה "הכתר של המערכת האקולוגית היבשתית", שהוא שטח מוגן המשתרע על פני 44,000 קמ"ר. הפארק נחצה על ידי דרך הולכים-אל-השמש המפורסמת העוברת דרך קו פרשת המים של יבשת אמריקה, ונכללת ברשימת ציוני הדרך ההנדסיים הלאומיים של ארצות הברית, וממנה ניתן לצפות על הנופים המרשימים של רכסי ההרים לואיס וליווינגסטון, יערות צפופים, טונדרה אלפינית, מפלי מים ושני אגמים גדולים. מלבד דרך הולכים-אל-השמש נמצאים בפארק 350 מקומות נוספים הנכללים ברשימה הלאומית של מקומות היסטוריים.

הפארק גובל בפארק הלאומי ווטרטון לייקס שבקנדה. שני הפארקים יחד הוכתרו ב-1932 בשם "פארק השלום הבינלאומי ווטרטון-גליישר", והיו הפארקים הראשונים בעולם שזכו למעמד זה. שני הפארקים הוכרזו על ידי אונסק"ו כשמורה ביוספרית ב-1976, וכאתר מורשת עולמית ב-1995.