ביריה

ערך זה עוסק ביישוב בישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ביריה (פירושונים).

ביריה

הכניסה ליישוב
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	מרום הגליל
גובה ממוצע[1]	‎812 מטר
תאריך ייסוד	1945
סוג יישוב	יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
- אוכלוסייה	968 תושבים
מפת מיקום מפה דינמית (למפת צפת מוגדלת)   ביריה (למפת צפת רגילה)   ביריה (למפת הגליל העליון רגילה)   ביריה (למפת הגליל העליון מוגדלת)   ביריה 32°58′41″N 35°30′01″E / 32.9779384207016°N 35.5002352151782°E / 32.9779384207016; 35.5002352151782 מפת היישובים של מועצה אזורית מרום הגליל באדום - ביריה בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2]	5 מתוך 10

בִּירִיָּה (גם: בִּרְיָה ו- בִּירִיָּא) הוא מושב-דתי קהילתי בגליל העליון ליד צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

המושב קרוי על שמה של העיירה התלמודית ביריא, ששכנה בסמוך למקום, שמה השתמר ומצוי בערבית בהוראת: בור, וזאת משום בורות לאגירת מי הגשם החצובים בקרבת העיירה הקדומה.

יישוב יהודי בשם ביריא התקיים בתקופת הבית השני, וגדל כנראה עקב הפגיעה בצפת, בעכברה ובגוש חלב הסמוכות בידי הרומאים במהלך דיכוי המרד הגדול בגליל העליון. בין היתר עברה למקום משמרת יקים ממשמרות הכהונה^{[3][דרוש מקור]}. ביריא נודעה בשל חכמים שונים שהתגוררו בה בתקופת המשנה והתלמוד, ובהם התנא רבי אלעזר איש ביריא^[4] והאמוראים אבא ביראה^[5], רבי ירמיה ביראה ועולא ביראה. ביישוב קבר המיוחס לבניהו בן יהוידע שהיה מגיבורי דוד^[6].

כן נזכרת ביריא בכתבי חז"ל בקשר לביקורם במקום של רבי יהודה נשיא ואחיו הלל^[7], ולעניין תושביה שהעבירו את רבי אלעזר ברבי שמעון לקבורה מעכברה לקבר רבי שמעון אביו, בביריה^[8].

שם המקום בצורתו הקדומה: "בירוא", מופיע בספר של תייר-פרסי שעבר בה בשנת 1046 בספר נכתב אודות שני קברים הנמצאים במקום בהם חקוקים השמות: "עיס (ישוע) ושמעון" לפיכך היו שסברו כי התקיים שם ישוב יהודי מסוף ימי הביניים כדוגמת הכפרים שבסביבה: פקיעין ושפרעם. זכרו של המקום מתועד במכתב משנת 1625 ובו מופיעה שאלתו של הרב ניסים בירואני המופנית לרבי יאשיהו בן יוסף פינטו שהתיישב בשנים אלה בצפת, שם המשפחה "בירואני" מלמד על כך שהיה תושב בירייה^[9].

עדויות מאוחרות יותר מספרות על יישוב יהודי שהתקיים במקום בין המאה ה-12 למאה ה-16. במאה ה-16 היה קיים ביישוב דפוס יחסית משוכלל ובו הדפיס הרב יוסף קארו את ספריו כמו כן גר ופעל תקופה מסוימת ביישוב תוך כדי כתיבת חיבורו השולחן ערוך כאשר פרצה מגפת דבר בצפת. היישוב היהודי במקום חרב ככל הנראה בתחילת המאה ה-17. בסוף המאה ה-19 מתואר מנהג צפתי ללכת לאזור ביריה בראש חודש אייר^[6].

עד 1948 התקיים בסמוך כפר ערבי בשם "ביריא"^[10]. בסמוך ליישוב מצויה מצודת ביריה בה אירעו האירועים המכונים העלייה לביריה שהיוו אבן דרך במאבק בשלטונות המנדט הבריטי לקראת הקמת מדינת ישראל.

ערך מורחב – העלייה לביריה

יש גרסאות שונות לגבי הזמן בו נקנו אדמות ביריה. המקדימים מציינים שהשטח נקנה על ידי יק"א או הברון רוטשילד עוד בשנת 1893 והמאחרים מייחסים את קניית השטח לקרן קיימת לישראל בסביבות 1942. דיון משפטי בשאלת אדמות ביריה שנערך בשנת 1946 הראה על רישום במרשם הקרקעות של 450 דונם בבעלות פיק"א עוד בשנת 1895. ניסיון ראשון ליישב את המקום בפועלים חקלאים נערך בשנת 1922, אך כשל.

בינואר 1945 עלו על הקרקע בביריה חברי המחלקה הדתית של הפלמ"ח, שהורכבה מבוגרי בני עקיבא, כחוליה ראשונה בשרשרת יישובים שנועדו לחבר את צפת לאצבע הגליל. ביריה הוקמה סביב טירה מרכזית במתכונת חומה ומגדל. באותה מסגרת נבנו מצודות רמות נפתלי וחוקוק. בסוף פברואר 1946 מצאו חיילי הצבא הבריטי סליק סמוך לביריה ועצרו את כל שוכני היישוב. במקומם הוצבו במקום נוטרים וב-5 במרץ הוצבה במקום יחידה של הצבא הבריטי. בקשות של היישוב המאורגן לאייש את המצודה באנשים אחרים נענו בשלילה.

כדי לא להחריש מול תקדים של מחיקת יישוב יהודי, הוחלט בהגנה להעלות יישוב חדש בצמוד למצודה, שנמצאה בשליטת הצבא הבריטי. במקום העלייה המסורתית לתל חי בי"א באדר עלו כ-3,000 נערים מיישובי הסביבה, בליל גשם, לגבעה סמוכה למצודה, גדרו את המקום, נטו בו אוהלים וכינו את המקום "ביריה ב'". באותו היום, אחר הצהריים, לאחר שרוב שוהי המקום התפזרו, נכנס הצבא הבריטי לפעולה ותוך שימוש בטנקים ובשריוניות גירש את המתיישבים מהמקום. עוד באותו הלילה (14–15 במרץ) עלו מאות אנשים מצפת וראש פינה למקום והקימו את "ביריה ג'". בעקבות זאת, פינו הבריטים את המצודה והתירו שהיית עשרים מתיישבים בביריה. ההנחה היא שעוצמת המאבק של היישוב המאורגן על ביריה גרמה לבריטים להבין, שלא מדובר בנקודה צבאית אלא ביישוב סביבו יתלכד כל היישוב ולכן נסוגו מהפקעת המקום.

בתנועת בני עקיבא נהוג לציין מדי שנה את יום ביריה בי"א באדר, לזכר העלייה לביריה. תלמידי כיתה ח' (שבט הרא"ה) מסניפי בני עקיבא ברחבי הארץ נוסעים לביריה ביום זה. אירועי ביריה נחשבים בציונות הדתית כסוג של פעילות חלוצית ויש המכנים אותה "תל חי של הציונות הדתית".

בזמן המאבק על המצודה הסתיים משפט, שניהלו הערבים נגד קק"ל לגבי הבעלות על קרקעות ביריה, וחלק מהקרקעות נמסרו לערבים.

במלחמת העצמאות נפגע היישוב קשות ונהרס. בשנת 1949 הוקם במקום מחנה עולים. באוקטובר 1959 הוחלט להפוך את היישוב לכפר יערנים^[11].

המשפחות ביישוב עוסקות בעיקר במקצועות חופשיים. ילדי היישוב לומדים בבתי ספר בצפת.

• ארצות הגליל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמודים 801–804

מדיה וקבצים בנושא ביריה בוויקישיתוף

• ביריה, באתר הרשות לפיתוח הגליל
• התקפת יריות על ביריה עין זיתים וצפת, דבר, 1 בינואר 1948
• על הספר "ביריה שלנו"
• ביריה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• בירייה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

יישובי מועצה אזורית מרום הגליל (מחוז הצפון) קיבוצים פרוד מושבים אביבים • אמירים • דוב"ב • דלתון • חזון • טפחות • כפר שמאי • כרם בן זמרה • מירון • כפר חושן • עלמה • שזור • שפר יישובים קהילתיים אור הגנוז • ביריה • בר יוחאי • כלנית • כפר חנניה • ליבנים • עמוקה כפרים דרוזים וצ'רקסים עין אל-אסד • ריחאניה יישובים לא מוכרים ענבר • קדיתא מפת יישובי המועצה האזורית מפת היישובים של מועצה אזורית מרום הגליל באדום - ביריה בירוק - מיקום בניין המועצה