תהלים ל

א מזמור שיר חנכת הבית לדוד ב ארוממך יהוה כי דליתני ולא שמחת איבי לי ג יהוה אלהי שועתי אליך ותרפאני ד יהוה העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי [מירדי] בור ה זמרו ליהוה חסידיו והודו לזכר קדשו ו כי רגע באפו חיים ברצונו בערב ילין בכי ולבקר רנה ז ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם ח יהוה ברצונך העמדתה להררי עז הסתרת פניך הייתי נבהל ט אליך יהוה אקרא ואל אדני אתחנן י מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר היגיד אמתך יא שמע יהוה וחנני יהוה ה‍יה עזר לי יב הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה יג למען יזמרך כבוד ולא ידם יהוה אלהי לעולם אודך

א מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. ב אֲרוֹמִמְךָ יְהוָה כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי. ג יְהוָה אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי. ד יְהוָה הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מיורדי [מִיָּרְדִי] בוֹר. ה זַמְּרוּ לַיהוָה חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ. ו כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה. ז וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. ח יְהוָה בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל. ט אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. י מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ. יא שְׁמַע יְהוָה וְחָנֵּנִי יְהוָה הֱ‍יֵה עֹזֵר לִי. יב הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה. יג לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם יְהוָה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ.

א מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת ששרו אותו ביום חנוכת בית המקדש לְדָוִד שכתב אותו דוד המלך (למרות ששלמה בנה את בית המקדש, דוד הכין מראש את החומרים (ש"ב ח, יא), וכן את השירים):

ב אֲרוֹמִמְךָ יְהוָה כִּי דִלִּיתָנִי עשית אותי דל (חלש וחולה), הבאת עלי מגיפה בידך -, וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי לא נתתני ביד אויביי, כבקשת דוד (שמואל ב כד יד): "נפלה נא ביד ה'... וביד אדם אל אפלה"..

ג יְהוָה אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי זעקתי בתפילה אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי עצרת את המגיפה (שמואל ב כד כא)..

ד יְהוָה הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל מהמוות נַפְשִׁי אותי, חִיִּיתַנִי (מיורדי) מִיָּרְדִי בוֹר כך שלא ארד לקבר.

ה זַמְּרוּ לַיהוָה חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ.

ו כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ רק לרגע קל ה' עומד בכעסו, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ ולעומת זאת, תקופה ארוכה כחיי אדם הוא מתרצה ואוהב, בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי אם אדם הולך לישון מתוך בכי, ה' דואג ש... וְלַבֹּקֶר רִנָּה.

ז וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי כאשר הייתי בשלוה: "בַּל אֶמּוֹט שלא אתמוטט לְעוֹלָם".

ח יְהוָה אך אתה הוכחת לי בִּרְצוֹנְךָ שלפי רצונך הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי להרי ישראל ויהודה עֹז עוצמה וביטחון, הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ אבל כאשר כעסת עלי ולא השגחת עלי הָיִיתִי נִבְהָל.

ט אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן.

י מַה בֶּצַע בְּדָמִי איזה רווח יש לך בכך שאמות ואדום?, בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת בור הקבר? הֲיוֹדְךָ עָפָר האם אדם ששב אל העפר (מת) יוכל להודות לך?? הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ האם יוכל ללמד את תורתך, להודיע שאתה אל אמת??

יא שְׁמַע יְהוָה וְחָנֵּנִי, יְהוָה הֱ‍יֵה עֹזֵר לִי!

יב הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי את השק שלבשתי (לבוש אבלות), וַתְּאַזְּרֵנִי חגרת לי חגורה של שִׂמְחָה.

יג לְמַעַן הצלת אותי כדי ש- יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד השיר שאני שר לכבודך ימשיך להתנגן וְלֹא יִדֹּם, יְהוָה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ וכיוון שלשם כך הצלת אותי, זאת אעשה, ואמשיך להודות לך לעולם..