תהלים צה

א לכו נרננה ליהוה נריעה לצור ישענו ב נקדמה פניו בתודה בזמרות נריע לו ג כי אל גדול יהוה ומלך גדול על כל אלהים ד אשר בידו מחקרי ארץ ותועפות הרים לו ה אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו ו באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני יהוה עשנו ז כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם בקלו תשמעו ח אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר ט אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי י ארבעים שנה אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי יא אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי

א לְכוּ נְרַנְּנָה לַיהוָה נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ. ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ. ג כִּי אֵל גָּדוֹל יְהוָה וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים. ד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ. ה אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ. ו בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יְהוָה עֹשֵׂנוּ. ז כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ. ח אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר. ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי. י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי. יא אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי.

פסוק ו חקוק מעל שער הכניסה לבית כנסת בצרפת

א לְכוּ נְרַנְּנָה לַיהוָה, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ למחסה המגן עלינו ומושיע אותנו.

ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה נבוא אליו בליווי של קורבן (או שיר) תודה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ.

ג כִּי אֵל גָּדוֹל יְהוָה, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים יותר מכל שאר הכוחות.

ד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ המקומות העמוקים שמתחת לאדמה, וְתוֹעֲפוֹת המקומות הגבוהים ב- הָרִים לוֹ.

ה אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת - יָדָיו יָצָרוּ.

ו בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה נכרע ברך לִפְנֵי יְהוָה עֹשֵׂנוּ.

ז כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ שהוא רועה וְצֹאן יָדוֹ שנמצא בהשגחתו, עוברים תחת ידו.

הַיּוֹם כעת, לאחר שכיניתם את עצמכם: צאנו של ה' אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ ראוי לכן שתשמעו בקולו.

ח אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כמו במי מריבה, כְּיוֹם מַסָּה כמו במסה ומריבה (שמות יז ז) בַּמִּדְבָּר.

ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי, גַּם רָאוּ פָעֳלִי וראו שיש בכוחי לפעול ולעשות ניסים (כגון להוציא מים מהסלע) וכן להעניש.

י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר אכעס על דור יוצאי מצריים, וָאֹמַר: עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי.

יא אֲשֶׁר אשר על כן נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי בכעסי, כאשר ישראל חטאו: אִם יְבֹאוּן שלא יגיעו אֶל מְנוּחָתִי לארץ ישראל, הארץ שיעדתי למנוחת ישראל (בגלל חטא המרגלים - דברים א לה).