ריצ'רד פיינמן

ריצ'רד פיליפס פיינמן
Richard Phillips Feynman
לידה	11 במאי 1918; ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	15 בפברואר 1988 (בגיל 69); המרכז הרפואי האוניברסיטאי של קליפורניה, ארצות הברית
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות מאונטיין ויו
מקום לימודים	תיכון פאר רוקאוויי (1935); המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (1939); אוניברסיטת פרינסטון (1942) ;
מנחה לדוקטורט	ג'ון וילר
מוסדות	אוניברסיטת קורנל (1945–1950); המכון הטכנולוגי של קליפורניה (1950–1988); פרויקט מנהטן (1941–1945) ;
תלמידי דוקטורט	ג'ורג' זייג, Henry Hoyt Hilton, Carl Iddings, Willard Henry Wells, Frank Lee Vernon, Jr., Elisha R. Huggins, Finn Ravndal, Steven Kenneth Kauffmann, James M. Bardeen, Sam M. Berman, Koichi Mano, אלברט היבס, מייקל ברנג'ר, Thomas Curtright, Michael Cohen, Laurie Brown, Philip Moss Platzman, Howard Arthur Kabakow, Marvin Chester, Frank Edward Barnes, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
פרסים והוקרה	המדליה הלאומית למדעים (1979); עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית; מדליית הזהב הבין-לאומית ע"ש נילס בוהר (1973); מדליית ארסטד (1972); חבר זר של החברה המלכותית (8 באפריל 1965); פרס נובל לפיזיקה (1965); פרס ארנסט לורנס (1962); פרס אלברט איינשטיין (1954); עמית פטנאם (1939) ;
בן או בת זוג	Arline Feynman (יוני 1942–16 ביוני 1945)
צאצאים	Michelle Feynman
	richardfeynman.com
תרומות עיקריות
	עבודתו בתחום תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית.
חתימה

ריצ'רד פיליפס פיינמן (באנגלית: Richard Phillips Feynman‏; 11 במאי 1918, קווינס, ניו יורק, ארצות הברית – 15 בפברואר 1988, לוס אנג'לס, קליפורניה) היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1965 על עבודתו בתחום האלקטרודינמיקה הקוואנטית. תרם רבות לפיתוחה של תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית בפרט, לפיזיקה בכלל, וכן היה מרצה רב-השראה. היה שותף ב"פרויקט מנהטן" לפיתוח הפצצה האטומית וחבר בולט ב"ועדת רוג'רס" שחקרה את נסיבות אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר.

לפרסומו של פיינמן הוסיפו גם הרפתקאותיו ועלילותיו השונות, כפי שתוארו בספריו "אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!" ו"מה אכפת לך מה חושבים אחרים?".

ריצ'רד פיינמן, שגם בסביבה ליברלית כמו האקדמיה נחשב לפורץ גבולות בחשיבתו וליוצא דופן בהגיגיו, הקדים פעמים רבות את זמנו, וחזה התפתחויות טכנולוגיות עתידיות שנים רבות ואף עשרות שנים לפני שאלה באו לעולם. בין תחזיותיו: המצאת הטרנזיסטור, המחשב הקוונטי, והננוטכנולוגיה.

קורות חיים

פיינמן נולד בפאר רוקאווי (Far Rockaway) שבקווינס, ניו יורק, בן בכור להוריו, יהודים חילוניים ממוצא ליטאי. כצעיר הושפע מאביו אשר עודד אותו לשאול שאלות על מנת לצאת מגבולות החשיבה המסורתית. אמו תרמה לאישיותו את חוש ההומור שלו, שנשאר איתו כל חייו. בתור ילד הוא התעניין בתיקון מקלטי רדיו^[1], ניחן בחוש לנושאי הנדסה, והתנסה במעבדת כימיה ביתית. בצעירותו הוא גם התעניין במתמטיקה ופיתח נושאים שונים כמו נגזרת חלקית בשימוש בסימנים שהוא המציא, עוד לפני שנכנס לקולג'.

פיינמן קיבל תואר ראשון מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ב-1939, ותואר דוקטור מאוניברסיטת פרינסטון ב-1942. מנחה התזה שלו היה ג'ון ארצ'יבלד וילר. אחרי שסיים את כתיבת התזה שלו על מכניקת הקוונטים, הראה אותה וילר לאיינשטיין, אך האחרון פקפק בה. בזמן מחקר הדוקטורט, נשא פיינמן לאשה את ארלין גרינבאום אשר אובחנה כחולת שחפת, מחלה חשוכת מרפא באותה תקופה.

במהלך מלחמת העולם השנייה עבד במעבדות לוס-אלאמוס במסגרת פרויקט מנהטן לפיתוח פצצת האטום. אשתו הראשונה התגוררה בבית חולים סמוך, אך נפטרה במהלך המלחמה. לאחר המלחמה, קיבל משרת פרופסור באוניברסיטת קורנל. בשנת 1951, לאחר שנת שבתון בברזיל, עבר ללמד במכון הטכנולוגי של קליפורניה, שם לימד רוב ימיו.

ב-1978 עבר פיינמן ניתוח להוצאת גידול סרטני מבטנו, שפגע בכלייתו. הוא עבר ניתוחים נוספים ב-1986 וב-1987, אך בפברואר 1988 הוא אושפז בבית החולים של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס עקב סיבוך בכליות ונפטר לאחר שנים עשר ימים.

עבודתו המדעית

עיקר עבודתו של פיינמן הייתה בתחום מכניקת הקוונטים. הוא פיתח מספר גישות לחשוב על הדינמיקה הקוונטית, כאשר הבולטת שבהם היא האינטגרל המסילתי והפרופגטור. לפי גישת אינטגרל המסלול של פיינמן, מערכת קוונטית מתקדמת בזמן בין נקודות שונות במרחב דרך כל המסלולים האפשריים, כאשר כל מסלול משוקלל במופע (פאזה) מרוכבת שפרופורציונית לפעולה הקלאסית של המסילה, כלומר: לאיבר $\ \exp {(-iS/\hbar )}$ . מגישה זו אפשר לקבל את עקרון הפעולה המינימלית הקלאסי כאשר לוקחים בחשבון את ההתאבכות בין המסלולים. מסלולים יתאבכו בצורה בונה סביב מסלול מסוים, רק אם כל הפאזות במסלולים קרובים אליו יהיו דומות מאוד לפאזה המקורית. כלומר, השינוי בפאזה - שהוא השינוי בפעולה $\ \delta S$ יהיה אפס.

בשנת 1939 הוא הוכיח משפט הלמן-פיינמן.

פיינמן גם הציע את פירושו לפתרונות בעלי האנרגיה השלילית של משוואת דיראק, הלא הם האנטי-חלקיקים. לפי פיינמן, אנטי-חלקיק הוא בעצם חלקיק רגיל שנע אחורה בזמן ובא אלינו מהעתיד. פיינמן גם הוכיח שפרשנות זו עקבית עם כל התכונות שנצפו עבור אנטי-חלקיקים ושקולה להתייחסות אליהם כאל "חורים".

מאמצו הגדול ביותר, עליו קיבל את פרס נובל לפיזיקה, הוא פיתוח תורת אלקטרודינמיקה קוונטית (Quantum Electrodynamics או בראשי תיבות QED) המטפלת בתופעת האלקטרומגנטיות באופן קוונטי מלא. בין השאר ביצע פיינמן קוונטיזציה של השדה החשמלי והמגנטי והציג אותם כ"קוואזי"-חלקיקים נושאי כוח הנקראים "פוטונים". עבודתו של פיינמן הפכה בהמשך בסיס למודל הסטנדרטי כאשר גם הכוחות הגרעיניים טופלו בצורה זו.

פיינמן ידוע בשל תרומתו הרבה להוראת הפיזיקה. סדרת הספרים שנכתבה בעקבות הרצאותיו במכון הטכנולוגי של קליפורניה - הרצאות פיינמן על פיזיקה (לא תורגמו לעברית) - היא אחת מסדרות הספרים הפופולריות והמוערכות ביותר בקרב הפקולטות לפיזיקה. ספרים אלה נחשבים למאתגרים במיוחד, ורמתם גבוהה מרמת הלימודים הממוצעת בתואר ראשון. כפיצוי על כך, הם כוללים דיונים מעניינים ונקודות מבט חדשות.

בשנת 1959 הוא הציע אחסון נתונים דיגיטליים על גבי DNA.

המתמטיקאי הפולני-אמריקאי מארק כץ (אנ') אמר: "יש שני סוגי גאונים. הגאון ה'רגיל', העושה דברים, אך משאיר לך את האפשרות לחשוב שגם אתה היית יכול לעשותם, אילו רק השתדלת, וישנו ה'קוסם', זה שאין לך מושג איך הוא עושה דברים... ריצ'רד פיינמן הוא קוסם מהדרגה הגבוהה ביותר"^[2].

חקירת אסון הצ'לנג'ר

לאחר אסון התרסקות המעבורת "צ'לנג'ר" ב-1986, התבקש פיינמן להשתתף בוועדת חקירה לברור נסיבות התאונה. פיינמן התגייס למשימה בהסתייגות רבה, משום שהיה בשלבים אחרונים של מחלת הסרטן. פיינמן למד את התחום במהירות, בעיקר באמצעות תחקור ישיר של מהנדסי נאס"א. בשלב מסוים הגיע פיינמן למסקנה שראשי הוועדה שבה השתתף, לא היו מעוניינים להגיע לחקר האמת, אלא ביקשו לסיים את החקירה ללא מהומות.

הסיבה להתפוצצות המעבורת הודלפה לפיינמן על ידי חברים בוועדה שחששו למסור את המידע ישירות עקב חששם כי יבולע להם. פיינמן הדגים את הסיבה להתפוצצות באופן פרובוקטיבי בניסוי פיזיקלי פשוט ששודר בטלוויזיה. הסיבה לפיצוץ נבעה מהטמפרטורה הנמוכה ששררה בעת המראת המעבורת, שגרמה לחלק מהאטמים להפוך לקשיחים ולאבד מגמישותם ומיעילות האטימה שלהם, ובשל כך נגרמה דליפת דלק. מלבד המסקנות הפיזיקליות, היו לפיינמן גם מסקנות בתחום הארגוני. לדעתו, האווירה ששררה בנאס"א הייתה כזו, שמנהלים בכירים בנאס"א העדיפו "שקט תעשייתי" על פני הקשבה לחששות המהנדסים. באופן זה, יכולים היו המנהלים להגן על עצמם מפני מחדלים ותביעות אפשריות. המהנדסים, מצידם, למדו עם הזמן שאם הם מעוררים דאגות ומפנים אותן כלפי מעלה, הדבר לא מתקבל בעין יפה. באופן זה, לטענת פיינמן, אף על פי שהיו מהנדסים שחששו שכשל באטמים עלול לגרום לאסון, לא ננקטה כל פעולה ממשית על מנת למנוע אותו. חקירת אסון המעבורת ומסקנותיה מתוארות בספרו של פיינמן "מה אכפת לך מה חושבים אחרים?".

מספריו שיצאו לאור בעברית

התאוריה המוזרה של אור וחומר, יצא לאור בישראל בשנת 1988, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בתרגומו של דוד פונדק ומסביר את התאוריה של אלקטרודינמיקה קוונטית לציבור הרחב.
"אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!", יצא בישראל בשנת 1995, בהוצאת מחברות לספרות, בתרגומו של עמנואל לוטם
מה אכפת לך מה חושבים אחרים?, הוצאת מחברות לספרות בשנת 1996, בתרגומו של עמנואל לוטם
המשמעות של כל זה - הרהורים של מדען אזרח, יצא בישראל בשנת 1999, בהוצאת מחברות לספרות, בתרגומו של יונתן פרידמן
החדווה שבגילוי דברים, יצא בישראל בשנת 2006, בהוצאת מחברות לספרות, בתרגומו של עמנואל לוטם

יחסו לנשים

בספרו "אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!" מספר פיינמן כי נקט שיטות של "אמן פיתוי" והתייחס לנשים כחסרות ערך כדי לשכב איתן, שיטות שהוא טוען כי נטש בסופו של דבר. הוא מתאר גם איך נהג לעבוד ולערוך ישיבות במועדוני חשפנות, כיצד בעודו פרופסור בקאל-טק הוא צייר דיוקנאות עירום של תלמידות, וכיצד העמיד פנים שהוא סטודנט לתואר ראשון כדי לרמות נשים צעירות לשכב איתו. בעקבות כתבת דיוקן מחמיאה במלאת מאה שנים להולדתו בכתב העת המדעי הנחשב Nature, שהזכירה באופן כללי ביקורת על התנהגותו כלפי נשים אך לא פירטה לגביה, טענה לילה מקניל כי פיינמן מהווה דוגמה ליחס הסלחני על פגיעה בנשים שמקבלים מדענים גברים הנחשבים לגאונים בתחומם^[3].

ראו גם

לקריאה נוספת

Richard P. Feynman, The character of physical law, Penguin Books, 1965
1965 ,.Feynman, R.P., Leighton, R.B., Sands, M

The Feynman Lectures of Physics, (three volumes, Addison-Wesley, Reading, Massachusetts)

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של ריצ'רד פיינמן (באנגלית אמריקאית)

ריצ'רד פיינמן, ברשת החברתית Goodreads
ריצ'רד פיינמן, באתר פרס נובל (באנגלית)
ריצ'רד פיינמן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ריצ'רד פיינמן, באתר MacTutor (באנגלית)
ריצ'רד פיינמן, באתר גוגל סקולר
ריצ'רד פיינמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הרצאה של ריצ'רד פיינמן אודות מאפייני החוק הפיזיקלי (כתוביות בעברית) - חוק הכבידה.
הרצאה של ריצ'רד פיינמן אודות מאפייני החוק הפיזיקלי (כתוביות בעברית) - על הקשר בין מתמטיקה ופיזיקה.
הרצאה של ריצ'רד פיינמן אודות מאפייני החוק הפיזיקלי (כתוביות בעברית) - חוקי השימור הגדולים.
הרצאה של ריצ'רד פיינמן אודות מאפייני החוק הפיזיקלי (כתוביות בעברית) - הסימטריה בחוק הפיזיקלי.
הרצאה של ריצ'רד פיינמן אודות מאפייני החוק הפיזיקלי (כתוביות בעברית) - ההבדל בין העבר והעתיד.
הרצאה של ריצ'רד פיינמן אודות מאפייני החוק הפיזיקלי (כתוביות בעברית) - הסתברות ואי-הודאות - הטבע מנקודת מבטה של המכניקה הקוונטית.
הרצאה של פיינמן אודות מאפייני החוק הפיזיקלי (כתוביות בעברית) - החיפוש אחר חוקים חדשים.
'כיף לדמיין' עם ריצ'רד פיינמן - כל הפרקים (כתוביות בעברית) - ראיון ארוך עם פיינמן מ-1983.
הטבעת קפאה, המעבורת התפוצצה, באתר "הידען"
ד"ר איתן אוקסנברג, הפיזיקאי ששיגע את אמריקה, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 15 בפברואר 2018
יובל נאמן, ריצ'רד פיינמן – ה"אלוויס פרסלי" של המדע, באתר "פיזיקהפלוס"
פרק נבחר מתוך הספר "החדווה שבגילוי דברים", מאת פרופ' ריצ'רד פ' פיינמן, באתר "פורטל הקשר הישראלי"
Richard Feynman Computer Heuristics Lecture - הרצאה של ריצ'רד פיינמן על מחשבים ובינה מלאכותית
Feynman on Scientific Method - הסבר של ריצ'רד פיינמן על השיטה המדעית
Richard Feynman, The Great Explainer: Great Minds - סרטון הסבר על ריצ'רד פיינמן (באנגלית)
הרצאה של ריצ'רד פיינמן: "Physics is fun to imagine"
ריצ'רד פיינמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ריצ'רד פ. פינמן (1918-1988), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ כשנשאל על ידי שכן איך הצליח לתקן מקלט רדיו בעצמו, השיב שראשית הוא חושב, מבין מה הבעיה ואז מתקן; על כך הגיב השכן בהתפעלות: "הילד הזה מתקן רדיו בכוח המחשבה!"
^ James Gleick, "Part Showman, All Genius", The New York Times, September 20 1992
^ Surely You’re a Creep, Mr. Feynman | Leila McNeill, The Baffler, ‏2019-01-07

[1] כשנשאל על ידי שכן איך הצליח לתקן מקלט רדיו בעצמו, השיב שראשית הוא חושב, מבין מה הבעיה ואז מתקן; על כך הגיב השכן בהתפעלות: "הילד הזה מתקן רדיו בכוח המחשבה!"

[2] James Gleick, "Part Showman, All Genius", The New York Times, September 20 1992

[3] Surely You’re a Creep, Mr. Feynman | Leila McNeill, The Baffler, ‏2019-01-07

[1]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ריצ'רד פיינמן
ציטוטים בוויקיציטוט: החדווה שבגילוי דברים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ריצ'רד פיינמן