אדוארד מילס פרסל
לידה |
30 באוגוסט 1912 טיילורוויל, אילינוי, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
7 במרץ 1997 (בגיל 84) קיימברידג', מסצ'וסטס, ארצות הברית |
ענף מדעי | פיזיקה גרעינית |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | קנת ביינברידג', הנרי דה-וולף סמית |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | ניקולס בלומברגן, ג'ורג' בנדק, מייקל דמטריוס פפאגיאניס, צ'ארלס פנס סליכטר, וולטר ל. בראון |
פרסים והוקרה |
|
אדוארד מילס פרסל (באנגלית: Edward Mills Purcell; 30 באוגוסט 1912 - 7 במרץ 1997) היה פיזיקאי אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 1952 עבור גילוי התהודה המגנטית הגרעינית. תגליתו סייעה בגילויים במבנה החומר ובפיתוח מכשיר MRI.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בטיילורויל, אילינוי. ב-1933 סיים תואר בהנדסת חשמל באוניברסיטת פרדו באינדיאנה. לאחר שנה בה שהה במסגרת חילופי סטודנטים בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה (Technische Hochschule) בקרלסרוהה ועבד עם ולטר וייזל (Walter Weizel) שב והחל ללמוד פיזיקה באוניברסיטת הרווארד. ב-1938 סיים כדוקטור לפיזיקה ולאחר שנתיים עבר למעבדת הקרינה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שם עבד בפיתוחים צבאיים בקרינת מיקרוגל ורדאר והיה ראש מעבדת המחקר הבסיסי שנועדה לגלות תחומים נוספים בספקטרום האלקטרומגנטי, בה היה שותף גם הפיזיקאי איזידור רבי.
מיד לאחר תום מלחמת העולם השנייה גילה וניסח את התהודה המגנטית הגרעינית בעיקר לצורך שימושים של חקר מבנה החומר ברמה המולקולרית והאטומית. ב-1949 שב להארוורד כפרופסור לפיזיקה. הוא המשיך את מחקריו בתחום המגנטיות הגרעינית, בפרט את התנהגות הספין של חלקיקים במסגרת מולקולות של חומרים שונים במהלך שינויים בשדה מגנטי לרבות אפקט סמית'-פרסל. מחקרים אלה הובילו לפיתוחו של מכשור ה-MRI.
מחקריו בתחום אלקטרומגנטיות בטמפרטורות נמוכות מאוד תרמו לפיתוח תחום הרדיו-אסטרונומיה. כן פיתח את הבנת התנועה האלקטרונית בתוך גבישים ומבנים מוצקים אחרים במסגרת פיזיקה של מצב מוצק. במסגרת עבודתו התאורטית הטיל ספק בסימטריה שבין חלקיקים לאנטי-חלקיקים (שבירת סימטריית CP), שהוכחה בניסוי עליו קיבלו ג'יימס קרונין וואל פיץ' את פרס נובל לפיזיקה בשנת 1980.
פרסל היה יועץ מדעי לנשיאים אייזנהאואר, קנדי וג'ונסון.
ספרו Electricity and Magnetism שהופיע לראשונה ב-1965 הוא ספר לימוד יסודי בתחום במשך כחמישים שנה, מהדורתו השלישית (2013) "תורגמה" למערכת היחידות הבינלאומית, אך בסיס הטקסט נותר כשהיה[1].
פרסים ואותות הצטיינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס נובל לפיזיקה (1952)
- חבר האקדמיה הלאומית למדעים
- חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- המדליה הלאומית למדעים (1979)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדוארד מילס פרסל, באתר פרס נובל (באנגלית)
- אדוארד מילס פרסל, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ביוגרפיה באתר האקדמיה הלאומית למדעים
- אדוארד מילס פרסל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אדווארד מ. פרסל (1912-1997), דף שער בספרייה הלאומית
- אדוארד מילס פרסל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
---|---|---|
1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) |