מוסקבה

העיר מוסקבה נקראת על שם נהר מוסקבה (רוסית עתיקה: гра́д Моско́в; מילולית: "העיר שעל נהר מוסקבה"). מקור השם לא ידוע, על אף שקיימות מספר תאוריות. רוב ההשערות מבוססות על השפה הפינית לאור העובדה שפינים היו התושבים המקוריים של האזור עד להגעת הסלאבים. תאוריה אחת גורסת כי מקור השם במילה הפינית העתיקה maska ava, שפירושה "אמא דובה".

גילה המדויק של מוסקבה אינו ידוע. היישובים הראשונים קמו בשטח מוסקבה בתקופה הנאוליתית, כ-8 אלף שנה לפני הספירה.

ההתייחסות הראשונה למוסקבה מתוארכת ל-1147 כשיורי דולגורוקי קרא לנסיך רפובליקת נובגורוד "בוא אלי, אחי, למוסקבה".

  ערך מורחב – נסיכות מוסקבה

תשע שנים מאוחר יותר, ב-1156, קרא דולגורוקי לבניית חומת עץ, שנבנתה מספר פעמים מחדש, מסביב לעיר. בשנים 1237–1238 שרפו המונגולים את העיר עד לעפר ותושבים רבים נלקחו בשבי. העיר התאוששה והפכה לבירת נסיכות עצמאית ב-1327. מיקומה המבטיח על מקורו של נהר הוולגה תרם לפיתוחה הקבוע. מוסקבה צמחה לנסיכות יציבה ומשגשגת למשך שנים רבות ומשכה מספר גדול של פליטים מכל רחבי רוסיה.

תחת שלטונו של איוואן הראשון, החליפה העיר את מקומה של טבר כמרכז הפוליטי של נסיכות ולדימיר, והפכה לגובת המסים היחידה של השליטים המונגולים. היות ששילם מס גבוה, זכה איוואן לזיכיון החשוב מהחאן. שלא כמו נסיכויות אחרות, מוסקבה לא חולקה בין בניו לאחר מותו, אלא עברה בשלמותה לבנו הבכור. ב-1380 הוביל הנסיך דמיטרי דונסקוי ממוסקבה צבא רוסי מאוחד לניצחון חשוב על אורדת הזהב בקרב קוליקובו. שנתיים בלבד לאחר מכן נבזזה מוסקבה על ידי החאן טוכטמיש. ב-1480, איוואן השלישי השיג עצמאות מלאה משליטי אורדת הזהב, ואפשר למוסקבה להפוך לכוח המרכזי ברוסיה. בזמנו של איוואן הפכה העיר לבירתה של אימפריה שעתידה לכלול את כל שטחה של רוסיה המודרנית ושטחים נוספים.

ב-1571 הטטרים מקרים תקפו ובזזו את מוסקבה, ושרפו את כולה פרט לקרמלין.

ב-1609 החל הצבא השוודי, בפיקודם של הרוזן יאקוב דה לה גארדי ואוורט הורן, את מסעו מנובגורוד אל מוסקבה, כדי לעזור לצאר וסילי שויסקי להיכנס לעיר ב-1610 ולדכא את המרד שפרץ נגדו. הצבא עזב את העיר בשנה שלאחר מכן, לאחר פלישתו של האיחוד הפולני-ליטאי. במהלך המלחמה, נכנס ההטמן סטאניסלב ז'ולקיווסקי למוסקבה לאחר שהביס את הרוסים בקרב קלושינו.

תחילת המאה ה-17 הייתה עשירה בהתקוממויות ובסופו של דבר שוחררה מוסקבה משליטת פולין ב-1612. במהלך המאה ה-17 היו גם התקוממויות נוספות כמו מהומת המלח של 1648, מהומת הנחושת של 1662 ומרד מוסקבה של 1682.

מגפת המוות השחור כילתה כחצי מאוכלוסיית העיר, והיא חדלה לשמש כבירת רוסיה ב-1712, לאחר הקמתה של סנקט פטרבורג על ידי פיוטר הגדול על חוף הים הבלטי ב-1703. כשנפוליאון פלש לרוסיה ב-1812, תושבי העיר שרפוה והתפנו ממנה בפקודת הצאר אלכסנדר הראשון, לאחר שכוחותיו של נפוליאון הגיעו לעיר ב-14 בספטמבר. צבאו של נפוליאון, שנפגע מהרעב, מהקור ומהאספקה הדלה, אולץ לסגת מן העיר וכמעט הושמד בשל החורף הרוסי הקשה והתקפות הרוסים.

במהלך מהפכת 1905 התרחשו בעיר קרבות בין השלטון לפועלים. לאחר מהפכת אוקטובר (1917) הפכה מוסקבה לבירת הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, וחמש שנים מאוחר יותר לבירת ברית המועצות. במהלך "מלחמת המולדת הגדולה" נגד הגרמנים במלחמת העולם השנייה, התמקמו מועצת ההגנה הלאומית הסובייטית והמטה הכללי של הצבא האדום במוסקבה.

בתקופת סטלין נהרסו מבנים עתיקים רבים, לרבות אנדרטאות ואזורים במרכז העיר, נסללו כבישים רחבים והוקמו אמצעי תחבורה רבים. במקביל הוקמו מספר רב של אזורי תעשייה, לטובת ריכוז כל המפעלים הלאומיים בעיר. בנוסף, הוקמו אוניברסיטאות רבות ומרכזי לימוד לשלל מקצועות.

ב-1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, הוקמו על בסיס תושבי העיר כ-16 דיוויזיות של מתנדבים לאומיים (כ-160,000 איש), כ-25 גדודים (כ-18,500 איש) וארבע חטיבות הנדסה. בנובמבר באותה השנה, נעצרה קבוצת ארמיות מרכז הגרמנית בפאתי העיר, והחל הקרב על מוסקבה. בתי חרושת רבים פונו, יחד עם רוב התושבים והממשל מהעיר, ומה-20 באוקטובר הוכרזה העיר כנצורה. התושבים שנותרו בעיר בנו ואיישו הגנות נ"ט בזמן שהעיר הופצצה מן האוויר. במהלך הקרב סירב סטלין לעזוב את העיר ולכן המטה הכללי והמועצה נותרו גם הם בעיר. על אף המצור וההפצצות, המשיכו מבני הרכבת התחתית של מוסקבה לפעול, וקרוב לסוף הלחימה אף נפתחו קווים חדשים.

ב-1 במאי 1944 הוענקה לעיר מדליה על הגנת מוסקבה. ב-1947 הוענקה לעיר מדליה ליום השנה ה-800 ולראשונה נחגג יום העיר. ב-8 במאי 1965, הייתה מוסקבה אחת משתים עשרה הערים הסובייטיות להן הוענקו התואר עיר גיבורה, להנצחת יום השנה ה-20 לניצחון בעלות הברית.

ב-1980 אירחה העיר את משחקי הקיץ האולימפיים, שהוחרמו על ידי ארצות הברית ועל ידי מספר מדינות מערביות נוספות, בעקבות פלישת ברית המועצות לאפגניסטן ב-1979. בקצה המערבי של העיר הוקם הכפר האולימפי. רוב מתקני הספורט הוקמו בסמוך לאצטדיון לוז'ינקי.

ב-1991 אירע במוסקבה ניסיון ההפיכה של חברי הממשלה שהתנגדו לרפורמות בשלטונו של מיכאיל גורבצ'וב. כאשר התפרקה ברית המועצות באותה השנה, המשיכה מוסקבה לשמש כבירת רוסיה.

מאז 1993 וכניסתה של כלכלת השוק למוסקבה, השתנתה העיר מ"בירה תעשייתית" שבה רוכזו בתקופה הסובייטית כל המפעלים החשובים ל"בירה מסחרית" בה מרוכזים רוב המשרדים והחברות הלאומיות של רוסיה, בדומה לרוב המדינות המערביות. השינוי הביא לעיר קמעונאות, שירותים, אדריכלות ואורח חיים מערביים, והוביל להקמת מרכזי סחר בינלאומיים. לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי במזרח אירופה ופתיחתה לעולם מתוכננת העיר להפוך לעיר עולם, ביחד עם איסטנבול.

ב-2009 אירחה לראשונה את תחרות הזמר של האירוויזיון. ב-2010 פוטר ראש העיר מאז 1992, יורי לוז'קוב, והוחלף בסרגיי סוביאנין. במהלך 2012 הורחב שטח העיר מכ-1.1 אלף קמ"ר לכ-2.5 אלף קמ"ר תוך הקמת שני אזורים מנהליים חדשים (11 ו-12 במפה) אליהם מתוכננים לעבור גם כל משרדי הממשלה. ב-2015 החל תהליך שיקום נהר המוסקבה ויובליו ביחד עם הקמת טיילת משני צדדיו.

בקיץ 2017 אירחה את משחקי גביע הקונפדרציות ושנה לאחר מכן את משחקי גביע העולם בכדורגל. במהלך מגפת הקורונה ברוסיה העיר הייתה מוקד התחלואה העיקרי במדינה.

•  
  הקרמלין, אתר היסטורי מבוצר בלב מוסקבה, המשקיף אל הכיכר האדומה ומשמש כמושב הרשמי של נשיא רוסיה
•  
  מגדל ספאסקאיה, כנסיית וסילי הקדוש, וגום בכיכר האדומה
•  
  כיכר מנז'
•  
  פארק זריאדיה
•  
  מבט לכיוון רחוב ארבאט החדש, ניתן לראות את מלון אוקראינה, בניין משרד החוץ של רוסיה, בניין קומקון, הבית הלבן של רוסיה, ובניין כיכר קודרין.
•  
  רחוב טברסקאיה, הרחוב הראשי של העיר
•  
  ארבאט, הוא אחת מהאטרקציות הפופולריות בעיר
•  
  מבט על מוסקבה סיטי מגבעת הדרור

  ערכים מורחבים – עיריית מוסקבה, ראש עיריית מוסקבה, הדומה העירונית של מוסקבה

על פי חוקת הפדרציה הרוסית, מוסקבה נחשבת לסובייקט עצמאי של הפדרציה הרוסית, עיר פדרלית. מערכת רשויות השלטון של מוסקבה מורכבת ממשלת מוסקבה (עיריית מוסקבה) שהיא הרשות המבצעת ומדומה העירונית של מוסקבה שהיא הרשות המחוקקת.

משנת 2006 עד 2012 לא נערכו בחירות ישירות לראשות העיר עקב שינויים באמנת העיר מוסקבה, ראש העיר מונה על פי צו נשיאותי. הבחירות הישירות הראשונות מתקופת ההצבעה ב-2003 היו אמורות להתקיים לאחר סיום כהונתו של ראש העיר הנוכחי בשנת 2015, אולם, בקשר להתפטרותו מרצונו החופשי, הבחירות התקיימו בספטמבר 2013.

בבחירות 2018 ניצח ראש העיר המכהן סרגיי סוביאנין שזכה ב-70.17% מקולות הבוחרים.

  ערכים מורחבים – הבית הלבן של רוסיה, בניין הדומה

מוסקבה היא מושב הכוח בפדרציה הרוסית, כל רשויות השלטון של המדינה נמצאים בעיר למעט בית המשפט החוקתי של רוסיה שמשנת 2008 נמצא בסנט פטרבורג. במרכז העיר, באוקרוג המרכזי, שוכן הקרמלין, משכנו הרשמי של נשיא הפדרציה הרוסית.

מטה הרשות המבצעת שהיא ממשלת רוסיה נמצא בבית הלבן של רוסיה. הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית נמצאת ליד הכיכר האדומה ומועצת הפדרציה של רוסיה ובית המשפט העליון של רוסיה גם כן נמצאים במוסקבה.

  ערך מורחב – חלוקה מנהלית של מוסקבה

העיר מחולקת ל-12 אוקרוגים מנהליים, 125 נפות ול-21 יישובים (שנמצאים באוקרוגים 11 ו-12 במפה). כל עשרת האוקרוגים נמצאים בשטח המנהלי של מוסקבה, מלבד העיר זלנוגרד (מספר 10 על המפה). ביולי 2012, בעקבות הרחבת שטח העיר הוקמו 2 אוקרוגים מנהליים חדשים (11 ו-12 במפה). לכל האוקרוגים והמחוזות המנהליים שלט הרלדי, דגל וראש מחוז משלהם. שלושה אוקרוגים (11,10 ו-12 במפה) נמצאים מחוץ לכביש הטבעת של מוסקבה.

אין במוסקבה אזורים מוגדרי גזע, כמו הצ'יינטאון הקיים בערים מסוימות בצפון אמריקה, מערב אירופה או במזרח אסיה.

1. מחוז מרכז
2. מחוז צפון
3. מחוז צפון מזרח
4. מחוז מזרח
5. מחוז דרום מזרח
6. מחוז דרום
7. מחוז דרום מערב
8. מחוז מערב
9. מחוז צפון מערב
10. מחוז זלנוגרד
11. מחוז מוסקבה החדשה
12. מחוז טרויצק

  ערך מורחב – כלכלת מוסקבה

מוסקבה היא אחת הערים המרכזיות באירופה מבחינה כלכלית ותרבותית. העיר עצמה מיצרת 17% מהתוצר הלאומי הגולמי של רוסיה (2017) ^[3].

בתקופה הסובייטית שימשה מוסקבה בתור המרכז התעשייתי של כל ברית המועצות. מאז נפילת ברית המועצות וכניסתה של רוסיה החדשה אל השוק העולמי ואל הסחר החופשי התפנו כמה אזורי תעשייה בעיר ומתחילים להתפנות כל המפעלים החשובים אל ערים אחרות או אל מדינות אחרות לצורך הפיכתה למרכז המסחר וגם העסקים של רוסיה כולה. החלו לקום בעיר מרכזי קניות חדשים וכל בתי-כלבו וחנויות הממשלתיות נמכרו אל ידיים פרטיות.

בורסת מוסקבה חזרה לפעול לאחר שהיא לא פעלה בתקופה הסובייטית ועל חורבות אזור תעשייה שהיה במרכז העיר הוקם מתחם "מוסקבה סיטי" שבו הוקמו גורדי שחקים בסגנון מודרני עבור משרדים ובתי מלון.

שוק צ'רקיזובו שחדל לפעול ביולי 2009 היה השוק הגדול באירופה. המחזור היומי של שוק זה הגיע לכ-30 מיליון דולרים (מדי יום פעלו בו כ-10,000 מוכרים).

בעיר ישנם אזורי תעשייה רבים עוד מתקופת המשטר הקומוניסטי. רוב מרכזי התעשייה הרוסית התרכזה ברחבי העיר ולאחר נפילת ברית המועצות החלו לפנות מפעלים רבים ואזורי תעשייה לטובת הקמתם של אזורי תעשייה מודרנית ותעשיות מתקדמות. בנוסף, ישנם בעיר המון אזורי תעשייה המתפקדים בתור "מפעל בודד" המרכזים בתוכם מספר מפעלים קטנים יותר. רוב אזורי התעשייה הישנים בעיר הוקמו לצד מסילות רכבת או לצד 2 נמלי נהר המוסקבה שבו עוברים אוניות סחר או אוניות נוסעים. אזורי התעשייה החדישים יותר מוקמים לצד כבישים מהירים או לצד שדות תעופה.

כמה מן המפעלים המפורסמים ביותר ברוסיה פעלו בעיר והתפנו אל ערים אחרות לאחר נפילת מסך הברזל. בימינו מיועדים חלק מן המבנים בהם פעלו המפעלים לשימור אדריכלי מחמיר.

מספר אזורי התעשייה בעיר עומד על 209 וחלקם כבר התפנה לטובת הקמתם של גורדי שחקים או שכונות חדשות, כדוגמת: אזור "מוסקבה סיטי" המשמש בתור: מרכז עסקים בינלאומי ובצמוד אליו ממוקמים אזורי תעשייה ישנים המתוכננים להתפנות ובמקומם מתוכנן פרויקט המשך שייקרא: "מוסקבה סיטי 2" או "מרכז נובי (המרכז החדש ברוסית)" ובו מתוכננים להבנות המשרדים של רוב החברות הלאומיות של רוסיה. תחומי התעשייה העיקריים במוסקבה הם תחומי הכימיקלים, המטלורגיה, תעשיית המזון, הטקסטיל, ייצור הרהיטים והפקת האנרגיה, פיתוח תוכנה וייצור מכונות.

בתי הזיקוק של מוסקבה ממוקמים בקצה הדרום-מזרחי של העיר בראיון קאפוטניה ומספקים את רוב חומרי הגלם אל מפעלי התעשייה ברחבי העיר.

מפעל הגז ארמה שסיפק בעבר את תצרוכת הגז לעיר עובר כיום תהליך של שימור והסבה בתור "רובע אומנים".

מפעל מיל מוסקבה היא אחת החברות המובילות בעולם ליצור הליקופטרים צבאיים ואזרחיים.

מרכז הייצור והמחקר הממלכתי חרוניצ'ב הוא מרכז לייצור ציוד עבור תחנות חלל וטילים.

מפעלי ZiL ו-AZLK הם מפעלים מובילים ברוסיה בייצור רכבות ומכוניות בהם ייצרו בעבר את כלי הרכב עבור ראשי השלטון הקומוניסטי ועבור הצבא האדום.

בעיר ממוקמת הנהלת חברת גזפרום – החברה המובילה בעולם בהפקת גז טבעי והחברה הגדולה ביותר ברוסיה.

מפעל המתכות של מוסקבה היה מפעל מפורסם שפעל בעיר שסימלו היה: "הפטיש והמגל" וממנו נלקח הרעיון ליצירת הסמל של תורת הקומוניזם הסובייטי. המפעל שהוקם בשנת 1883 ונסגר בשנת 2011 היה אחד המפעלים הגדולים ברוסיה לייצור מתכות ויציקות. לאחר סגירתו הוחלט לתכנן על שטחו שכונות מגורים ומרכזי תרבות ועסקים.

מפעל השוקולד אוקטובר האדום שהוקם על האי בלצ'וג על גדות נהר מוסקבה בסמוך אל הקרמלין בשנת 1851 על ידי התעשיין הגרמני: תיאודור פרדיננד פון אינמנד ונסגר במהלך שנות ה-90 היה אחד המפעלים המפורסמים ביותר במדינות הגוש הקומוניסטי לייצור ממתקים. המבנים שבו פעל בעבר המפעל משמשים כיום למרכזי לימוד של בתי ספר לעיצוב, אדריכלות ואומנות כגון: "מכון סטרלקה לתקשורת, אדריכלות ועיצוב".

מבשלת קריסטל היא אחת המבשלות הוותיקות ברוסיה. המבשלה מפיקה מספר רב של סוגי וודקה ובהם המותג "סטוליצ'נאיה".

המכון הלאומי להנדסה אווירית בדרום-מזרח העיר הנמצא בשטחו של שדה התעופה רומנסקוי מתוכנן להיות המרכז החדש של התעשייה האווירית הרוסית.

באזור מוסקבה החדשה בדרום-מערב העיר מתוכננים אזורי תעשייה חדישים לתעשיות מדע וטכנולוגיה ביחד עם קמפוס חדש של האוניברסיטה הלאומית למדע וטכנולוגיה. האזור מכונה גם: "עמק הסיליקון של רוסיה".

בתקופת ברית המועצות הוקמו כמה אזורי תעשייה עבור "תעשייה זעירה" של בתי-מלאכה ומפעלים קטנים ושכנו ברחבי העיר כמה "מוסכים מרכזיים" לתיקון כל סוגי הרכב במבנים שעוצבו במיוחד על ידי אדריכלים סובייטיים וכיום עוברים תהליך של שימור ומעבר אל שימוש של מרכזי תרבות.

  ערך מורחב – רובליובקה

בתקופת השלטון הסובייטי השכירה המדינה דירות לאנשים, כאשר גודל הדירה נקבע בהתאם למקצוע של השוכר (אמנים, גיבורי ברית המועצות, מדענים מובילים ואישי שלטון קיבלו דירות גדולות יותר). הבעלות הפרטית בדירות הוגבלה על ידי השלטון. רק לאחר הפרסטרויקה הותרה בעלות אישית בדירות המגורים, ונקבע שכירות בדירות בבעלות המדינה בהתאם למספר השוכרים.

בשנות ה-90 ובראשית המאה ה-21 עלה שווי הנכסים במוסקבה. נכון לשנת 2008, שווי מטר מרובע בפרוורי מוסקבה יכול להגיע ל-4,000 דולר אמריקאי למטר, ובמרכז העיר ל-8,000 דולר אמריקאי למטר. בדירות יוקרה יכול להגיע שווי הנכס ל-40,000 דולר אמריקאי למטר.

נכון לשנת 2006 דמי שכירות לדירת חדר אחד במרכז מוסקבה נעו בין 1,500 דולרים ל-3,000 דולרים, כאשר גודלה של דירת חדר הוא כ-30 מ"ר, ודירת שני חדרים היא 45 מ"ר.

בשל העלויות הגבוהות ויוקר המחיה העולה, נוהגים בעלי דירות במוסקבה להשכיר דירותיהם במרכז העיר, ולהתגורר בעצמם בפרוור בדירה שכורה כאשר ההפרש בדמי השכירות משמש למחייתם.

נכון לשנת 2006 כוח העבודה בעיר כלל 8.47 מיליון עובדים מהם 1.73 מיליון המועסקים על ידי המדינה, 4.42 מיליון מועסקים על ידי חברות פרטיות ו-1.99 מיליון מועסקים על ידי עסקים קטנים. באופן רשמי בעיר מתגוררים 74,400 מובטלים, מהם 34,400 זכאים לדמי אבטלה.

  ערכים מורחבים – גום, צום

בעיר מצויים 600 מרכזי קניות, ביניהם 200 גדולים (למשל אוויאפארק, אברופייסקי, אוחוטני ריאד, מטרופוליס, אפימול סיטי). חלקם הוקמו בשולי העיר (למשל וגאס). בנוסף יש כמה ששימשו בתקופה הסובייטית בתור חנויות ממשלתיות או בתי-כלבו ברשות ממשלתית כגון: "גום" ו-"צום".

בעיר מצויים גם כמה פסאז'ים שהוקמו בתקופת רוסיה הצארית ועוד כמה שווקים המצויים בתוך מבנים שהוקמו במיוחד לכך.

  ערך מורחב – תחבורה ציבורית במוסקבה

למוסקבה יש ארבעה נמלי תעופה (ונוקובו-Внуково, דומודדובו-Домодедово, שרמטייבו-Шереметьево וז'וקובסקי-Жуковский). רוב הטיסות הבינלאומיות נוחתות בשרמטייבו. מנמלי התעופה חברת אארואקספרס מפעילה רכבות היוצאות אל מרכז העיר.

במוסקבה פועלת רשת רכבות ארצית וגם בינלאומית אל מדינות שכנות וממנה גם יוצאים כל הקווים של הרכבת הטרנס-סיבירית. בנוסף גם מקיפה את העיר הטבעת המרכזית של מוסקבה. במוסקבה ישנן עשר תחנות רכבת: קזנסקי, ריז'סקי, לנינגרדסקי, ירוסלבסקי, קייבסקי, בלורוסקי, פבלצקי, קורסקי, ווסטוצ'ני וסביולובסקי.

במוסקבה פועלת רכבת תחתית החל מ-1935, יש בה 14 קווים ו-263 תחנות, חלקן מפוארות ומהודרות במיוחד, כתחנת פלושאד רבוליוציי (כיכר המהפכה) המרכזית, המעוטרת בקשתות ופסלי שחם ותחנת קומסומולסקאייה הבארוקית.

כשנבנו חלק התחנות, בתקופת המלחמה הקרה, הן נבנו גם לשימוש כמקלט אטומי אל מול פצצות האטום של ארצות הברית ולכן הן ידועות גם בעומקן הגדול.

מערכת הרכבת התחתית של מוסקבה מסיעה כ-9 מיליון איש מדי יום ונחשבת לאחת ממערכות הרכבת התחתית העמוסות ביותר בעולם. כמות הנוסעים בה מדי שנה גדולה מזו של לונדון וניו יורק גם יחד.

בעיר פועלת רשת של אוטובוסים רכבות חשמליות ואוטובוסים חשמליים. ישנן מוניות שירות, הפועלות לפי קווי נסיעה של האוטובוסים וכן מוניות ספיישל, אך רבים מהנהגים מסיעים בתשלום כל המבקש. טרמפים בחינם אינם נהוגים במוסקבה.

נהר מוסקבה עובר דרך מרכז העיר. בהתאם לכך בתוך תחומי העיר נבנו כ-20 גשרים מעל הנהר ויובליו. תחילת בניית הגשרים החלה עוד במאה ה-16 וגשר נובוספאסקי עומד בתוואי אחד הגשרים הישנים.

בעיר הוקמו 2 נמלי נהר לצד אזורי תעשייה יחד עם טרמינל נוסעים. האחד בחלקה המערבי (טרמינל הנהר הצפוני) והשני בחלקה המזרחי (טרמינל הנהר הדרומי).

הרמזור הראשון בעיר הוצב בשנת 1930 בפינת רחוב קוזנצקי מוסט.

אף על פי שמאז סוף המאה ה-20 קטן מספר התושבים ברוסיה במאות אלפי תושבים בשנה בשל ילודה נמוכה, במוסקבה חל גידול אוכלוסין חד, בעיקר הודות להגירה. תושבי מוסקבה החדשים נמשכים לצמיחה הכלכלית של עד 20% בעיר, לעומת צמיחה חדה פחות בשאר חלקי המדינה. בעיר ישנו מספר מועט של אנשים מכל התרבויות, מסטודנטים אפריקנים עד אנשי עסקים אירים.

חלוקה אתנית בשנת 2010 – 90.0% רוסים, 1.5% אוקראינים, 1.4% טטרים, 0.5% יהודים ואחרים.

מוסקבה היא מרכז הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית אדוקי האמונה הישנה (אנ'), הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית העתיקה (אנ'), האיחוד הרוסי של הבפטיסטים הנוצרים האוונגליסטים (אנ') ועוד זרמים.

כל דתות העולם הגדולות מיוצגות במוסקבה. בעיר רשומים רשמית יותר מ-1,000 עמותות וארגונים דתיים המייצגים יותר מ-50 עדות דתיות שונות.

הגדולה מבין הארגונים הדתיים היא הכנסייה האורתודוקסית הרוסית (הפטריארכיה של מוסקבה) – היא כוללת כ-500 עמותות וארגונים, 711 כנסיות וקפלות אורתודוקסיות, 6 מנזרי גברים ו-6 נשים שהם חלק מהאפארכיה של העיר מוסקבה. פועלים 645 מקדשים וקפלות – הגדול ביותר הוא קתדרלת ישו המושיע – הקתדרלה הראשית של רוסיה. נכון לנובמבר 2010, 253 כנסיות אורתודוקסיות ציבוריות נפתחו במוסקבה^[4].

האסלאם מיוצג על ידי 25 עמותות וארגונים, השירותים מתקיימים ב-4 מסגדים, הגדול שבהם הוא מסגד הקתדרלה של מוסקבה.

במוסקבה מיוצגת גם היהדות (21 עמותות וארגונים, 5 בתי כנסת); בודהיזם – 16 עמותות וארגונים, 4 מקומות פולחן. הכנסייה האפוסטולית הארמנית – 3 עמותות וארגונים, 2 כנסיות; נצרות קתולית – 12 עמותות וארגונים, 3 מקדשים; לותרניזם – 10 עמותות וארגונים, 3 כנסיות; נצרות פרוטסטנטית – כ-260 עמותות וארגונים, 42 בתי תפילה; כיוונים דתיים אחרים – כ-15 מקומות תפילה.

  ערך מורחב – יהדות מוסקבה

במפקד אוכלוסין שנערך בתחילת המאה ה-21 הגדירו עצמם כ-150 אלף מתושבי העיר כיהודים. עם זאת, להערכת הרב ברל לזר מתגוררים בעיר כחצי מיליון יהודים שלא הצהירו על כך במפקד, והמהווים כמחצית מיהודי רוסיה.

נפת מרינה רושצ'ה הוא הרובע המרכזי של יהודי מוסקבה ובה ממוקמים: מוזיאון היהדות והסובלנות, בית הכנסת מרינה רושצ'ה, המרכז היהודי-קהילתי במוסקבה.

  ערכים מורחבים – שבע האחיות, המגדלים הגבוהים במוסקבה

העיר נודעה בעבר בכינוי "סורוק סורוקוב" (ארבעים פעם ארבעים), על שום כיפות הבצל הרבות של כנסיות שעיטרו את קו השמים שלה. בעת הסובייטית השתנה מראה העיר משמעותית, בעיקר בשל פועלו של סטלין אשר שאף למודרניזציה של העיר באמצעות כבישים ושדרות רחבות, מהם בני עשרה נתיבים ותוכננה להיות: "בירת העולם הקומוניסטי".

הפיתוח המהיר בעידן סטלין הרס בניינים עתיקים בעלי חשיבות היסטורית כמגדל סוחארב שהיה מקום מושבו של המוזיאון להיסטוריה של מוסקבה או השער האדום שהוקם לכבוד הניצחון בקרב פולטבה, אנדרטאות, בתי חנויות, ובתי אחוזה עתיקים וכן מבני דת שונים, כגון: קתדרלת ישו המושיע, שנהרסה כדי להקים על חורבותיה את ארמון הסובייטים שבסוף לא הושלם מעולם ובמקומו הוקמה בשנת 1958 "בריכת מוסקבה" שהייתה אחת מבריכות השחייה הגדולות בעולם. עם זאת, נהרסו גם שרידים של חומת הקרמלין הישנה, כגון שער ולדימיר באזור קיטאי גורוד.

באזור הכיכר האדומה נהרסו שער התחייה יחד עם קתדרלת קאזאן כדי לפנות מקום עבור מצעדים צבאיים שנערכו במקום ולאחר מכן הוקמו מחדש בשנת 1994 ובצמוד אליה הוקם מלון רוסיה שהיה המלון הכי גדול באירופה עד שנהרס לצורך הקמתו של פארק זריאדיה. בית הקברות של חומת הקרמלין תוכנן להיות פנתיאון עבור כל האנשים שפיארו את האידאולוגיה הסובייטית.

סטלין הקים ברחבי מוסקבה שבעה גורדי שחקים מעוטרים שנקראו "שבע האחיות" או "עוגות החתונה". ניתן לראותם כמעט מכל נקודה גבוהה במקצת בעיר. גורדי שחקים אלו הם מהמבנים הגבוהים ביותר במרכז מוסקבה פרט למגדל אוסטנקינו, אשר בשנת 1967, שבה נבנה, היה המבנה הבלתי נתמך הגבוה בעולם (עד אשר נבנה מגדל CN). "שבע האחיות של סטלין" היו 7 גורדי שחקים בסגנון גותי-סטליניסטי שאפיינו את האדריכלות הקומוניסטית שנקראה "קלסיציזם סטליניסטי" או "אדריכלות סטליניסטית" (סגנון שהיה בכל מדינה קומוניסטית). הבניין הראשי של אוניברסיטת מוסקבה שהוקם בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 נתן השראה לסטלין להקמתם של גורדי שחקים סובייטיים ברחבי מוסקבה ולאחר מכן במדינות קומוניסטיות, ושהיו התשובה הקומוניסטית לסגנון גורדי השחקים האמריקאי.

בתקופה הסובייטית תוכנן להקים מסביב למרכז העיר מרכזי תרבות מפוארים וענקיים שנקראו בשם: "ארמונות" שבהם יתכנסו כל המדינות הקומוניסטיות אך לא הוקמו מעולם ונשארו על גבי נייר השירטוטים.

המדיניות הסובייטית של הבטחת שיכון לכל עובד, והגידול המשמעותי באוכלוסין של מוסקבה הביאו לפיתוח אזורי פרברים של בלוקים גדולים ומונוטוניים בשם חרושצ'ובקה, על שמו של מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב.

אזורים כרחוב ארבט הישן, אזור תיירותי שהיה בעבר מרכז הבוהמה, נשארו ברובם כפי שהיו במאה ה-19. בניינים רבים אחרים ברחובות פנימיים מהווים גם הם שרידים לזמני העושר הבורגני של תקופת הצאר. במקביל אליו הוקם בתקופת ברית המועצות רחוב ארבט החדש, המוביל מאזור הקרמלין אל בניין הממשלה וששובצו בו גורדי שחקים בין בתים עתיקים ששוחזרו לאחר נפילת ברית המועצות.

בשנת 1812 הוקם שער ניצחון מפואר לכבוד הניצחון על צבא נפוליאון בשדרות קוטוזובסקי פרוספקט (שהיה גנרל רוסי מפורסם) שבהם ישנם אנדרטאות רבות ובאזור בו גרו בעבר דיפלומטים ואנשי מדע חשובים ומפורסמים. בסמוך אליו הוקם פארק הזיכרון גבעת פוקלונאיה (הנקרא גם "פארק הניצחון") שהוקם לכבוד הניצחון על גרמניה הנאצית ובו מצויים: מוזיאון המלחמה, כנסייה, בית כנסת לזכר יהודים שנספו בשואה, ומסגד לזכר הלוחמים המוסלמים שנלחמו בנאצים. בנוסף ישנם במקום גם מוצגים צבאיים כגון טנקים ומטוסים.

את העיר מוסקבה עוטפת רשת של כבישים טבעתיים מהירים. הטבעת הפנימית מבין ארבעת כבישי הטבעת של מוסקבה היא טבעת השדרות, כביש טבעת זה נבנה במקום בו ניצבו בעבר החומות של קיטאי גורוד, ובלי גורוד (העיר הלבנה) של מוסקבה. הכביש מקיף את מרכז מוסקבה ואת הקרמלין ממזרח, מצפון וממערב, כאשר נהר מוסקבה מונע את השלמת המעגל מדרום.

הטבעת הראשית השנייה, היא טבעת הגנים. טבעת זו הוקמה על בסיס חומת הגנה שבוטלה בשנת 1816 ובמקומה נסלל כביש שלאורכו היו גנים.

הטבעת השלישית, טבעת התחבורה השלישית, הושלמה בשנת 2003 ככביש מהיר.

הטבעת החיצונית ביותר במוסקבה היא כביש הטבעת של מוסקבה (המכונה לעיתים קרובות MKAD, ראשי תיבות ברוסית של Московская Кольцевая Автомобильная Дорога). לפני התרחבותה של מוסקבה בשנת 2012, נחשב ה-MKAD לגבולה של מוסקבה.

מלבד ההיררכיה הנ"ל, קו 5 של הרכבת התחתית של מוסקבה הוא קו הרכבת התחתית בצורת מעגל קו קולצביה, אשר ממוקם בין טבעת הגנים וטבעת התחבורה השלישית.

בשנת 2016 נחנך במוסקבה קו תחבורה מעגלי הטבעת המרכזית של מוסקבה והוא מופעל בתור קו 14 של הרכבת התחתית של מוסקבה. מסילת הברזל עצמה הייתה בשימוש מאז 1907, אך לפני השיפוץ לא הייתה מסילת הרכבת חשמלית ושמשה לצורכי תחבורה של קטרים מונעים בלבד.

מוסקבה שוכנת על נהר מוסקבה, נהרות קטנים יותר זורמים גם דרך האזור העירוני, ולכן יש בעיר מספר רב של גשרים. המפורסמים שבהם הם: גשר האבן הגדול, גשר מוסקבורצקי הגדול, גשר קרים, גשר ז'יבופיסני, גשר בגרטיון, גשר פטריארשי (אנ'), גשר פושקינסקי (רו'), וגשר בוגדן חמלניצקי (רו').

הביאנלה הבינלאומית של מוסקבה לאדריכלות ועיצוב היא אירוע בינלאומי המוקדש לאדריכלות, עיצוב ואומנות הנערך מאז 1995.

הפורום העירוני של מוסקבה הוא פורום בינלאומי בנושא תכנון עירוני, עיצוב עירוני, אדריכלות נוף ועירוניות נוף בהשתתפות אנשי מקצוע מכל העולם הנערך מאז 2011.

הידועים והגדולים שבמוזיאוני במוסקבה הם מוזיאון פושקין וגלריית טרטיאקוב. הגלריה נוסדה על ידי פאבל טרטיאקוב, סוחר עשיר אשר תרם את אוספיו לעיר. בשל גודל האוספים חולקו האוספים בין שתי גלריות – גלריית טרטיאקוב הישנה, הממוקמת דרומית לנהר מוסקבה, ומציגה אמנות של אמנים רוסיים מהמאות ה-18 וה-19, וגלריית טרטיאקוב החדשה, הממוקמת בסמוך לפארק גורקי ומציגה את אמנות המאה ה-20. מוזיאון פושקין, בסמוך לקתדרלה של מוסקבה, מערבית לנהר מוסקבה, מציג אוספים מכל רחבי העולם, ובין היתר כולל העתקים של פסלים יווניים ורומים וכן אוסף נרחב של אמנות אימפרסיוניסטית הכולל יצירות רבות של קלוד מונה, פול סזאן, פול גוגן, וכן יצירות של פבלו פיקאסו.

המוזיאון ההיסטורי הממשלתי הממוקם מערבית לכיכר האדומה מציג את ההיסטוריה של רוסיה מהתקופה הפרה היסטורית ועד ימינו.

המוזיאון הפוליטכני של מוסקבה נוסד בשנת 1872 ומציג את ההיסטוריה של ההתפתחות הטכנולוגית מאז המאה ה-18 ועד ימינו. המוזיאון הזואולוגי של אוניברסיטת מוסקבה הוא המוזיאון הזואולוגי השני בגודלו ברוסיה.

המוזיאון להיסטוריה של מוסקבה מציג את ההיסטוריה של העיר.

המוזיאון לאדריכלות הרוסית ע"ש שצ'וסב הממוקם מערבית לקרמלין וקרוי על שם האדריכל אלכסיי שצ'וסב שהיה האדריכל הראשי של ברית המועצות. המוזיאון מציג את ההיסטוריה של האדריכלות הרוסית וגם דגמים של מבנים רבים. בנוסף נמצא בו מכון לחקר האדריכלות ותכנון ערים.

מוזיאון החלל הרוסי המצוי בתוך אנדרטת כובשי החלל בסופה של שדרת הקוסמונאוטים משמשים בתור אתר ההנצחה המרכזי לזכר אנשי החלל הרוסי וגם אלו שעדיין בחיים.

מוזיאון העיצוב מוסקבה הוא מוזיאון פרטי במימון ממשלתי שהוקם על ידי קבוצת מעצבים רוסים במטרה להציג את תולדות העיצוב הרוסי. כעת המוזיאון שוכן בבניין המנז' על יד הקרמלין ומציג תערוכות באוטובוס נוסע.

קרמלין איזמאילובו הוא מרכז תרבות רוסי הממוקם בצפון-מזרח העיר בסגנון של עיר רוסית מתקופת ימי הביניים הכולל שווקים וכמה מוזיאונים.

מרכז התערוכה של כל רוסיה הממוקם בצפון העיר באזור אוסטנקינו ומשמש בתור מרכז הירידים והתערוכות הראשי של מוסקבה ושל רוסיה כולה ובעבר אירח גם כנסים ותערוכות בינלאומיים. אחד ממרכזי הירידים הגדולים בעולם שבו הוקמו מחדש 2 ביתנים סובייטיים שהשתתפו בירידים בינלאומיים.

מרכז התערוכות והכינוסים סוקולניקי הממוקם בתוך "פארק סוקולניקי" משמש בתור פארק התערוכות הגדול ביותר ברוסיה.

מרכז אקספו מוסקבה המשמש בתור אחד ממרכזי הכינוסים והתערוכות הגדולים ברוסיה.

קרוקוס אקספו הוא אחד מאולמי התערוכות הגדולים והחדישים ביותר ברוסיה הממוקם בתוך מרכז קניות ועסקים.

העיר מוסקבה מהווה מרכז אמנותי ברוסיה ופועלים בה יותר מ-100 תיאטראות, 132 בתי קולנוע ו-24 אולמות קונצרטים. הידוע בתיאטראות הוא תיאטרון בולשוי המצוי בכיכר התיאטרון שבה מצויים תיאטראות נוספים כמו תיאטרון מאלי. כמו כן ידועים בעיר תיאטראות נוספים כגון: תיאטרון וכטנגוב, התיאטרון האמנותי של מוסקבה, תיאטרון טגנקה, תיאטרון לנקום, תיאטרון מאיאקובסקי, תיאטרון סוברמניק, תיאטרון אסטרדה של מוסקבה, ותיאטרון בעלי החיים ע"ש דורוב.

מרכז אמנויות הבמה הבינלאומי של מוסקבה, שנפתח בשנת 2003, והידוע בכינויו בית המוזיקה הבינלאומי של מוסקבה משמש לקונצרטים של מוזיקה קלאסית. במבנה מותקן העוגב הגדול ביותר ברוסיה.

בנוסף מצוי בעיר גם תיאטרון הצבא הרוסי שצורתו היא צורה של "הכוכב הסובייטי האדום".

בעיר פועלים שני מבני קבע של קרקסים: הקרקס המוסקבאי הממלכתי הגדול, וקרקס ניקולין המוסקבאי על שדרת טצבטנוי.

מוסקבה היא המרכז הגדול ביותר של הגסטרונומיה ברוסיה, והיא שומרת על מסורות בנות מאות שנים של המטבח הלאומי.

מוסקבה הפכה לעיר הראשונה במרחב הפוסט-סובייטי שנכללה במדריך מישלן האדום.

בשנת 2021, שני מסעדות במוסקבה נכללו ברשימת 50 המסעדות הטובות בעולם. מסעדת White Rabbit דורגה במקום ה-25, ו-Twins Garden תפסה את המקום ה-30. ניתן לציין גם את מסעדת קפה פושקין המפורסמת, שמתמחה במנות המטבח האצילי הרוסי^[5].

מסעדת "הרקיע השביעי" על מגדל אוסטנקינו הייתה אטרקציה תיירותית פופולרית במוסקבה גם בתקופה הסובייטית וגם עכשיו.

בעיר פועלים בתי קולנוע המפורסמים ביותר ברוסיה שהוקמו עוד בתקופה הסובייטית, ביניהם הבניין של תיאטרון רוסיה ששימש גם בתור בית קולנוע בשם: "קולנוע פושקין" שהיה המפורסם ביותר בתקופה הסובייטית וגם שעבר כמה גלגולים ואחרי בעבר גם כמה כינוסים בינלאומיים, וקולנוע אוקטובר. .

בעיר ישנם כמה פארקי שעשועים שהוקמו בצמוד אל פארקים ואל גני שעשועים. לאחר שנות ה-2000 מתוכננים להבנות ברחבי העיר וסביבותיה פארקי שעשועים ברמה בינלאומית כגון: אי החלומות פארק שעשועים המקורה הגדול ביותר באירופה שנפתח בשנת 2020.

בתקופת ברית המועצות הוקמו ברחבי העיר מרכזי תרבות וכינוסים מרכזיים עבור ארגוני האיגודים המקצועיים ועבור ועדי העובדים של מפעלי התעשייה הרוסית כגון: מועדון פועלי הרכבת.

בעיר מוסקבה 96 פארקים ו-18 גנים ציבוריים (בהם שני גנים בוטניים). נוסף על הפארקים והגנים המוסדרים, בעיר 450 קמ"ר של שטחים ירוקים ו-100 קמ"ר שטחי יער. בעיר 27 מ"ר של שטחים ירוקים לכל תושב^[6] (כמות נכבדת של שטחים ירוקים בהשוואה ל-6 מ"ר לתושב בפריז, 7.5 מ"ר לתושב בלונדון, 8.6 מ"ר לתושב בניו יורק ו-7 מ"ר לתושב בתל אביב^{[דרוש מקור]}). עד לשנת 2020 מתוכננים להיסלל ברחבי העיר שבילי אופניים חדשים יחד עם טיילת לאורך נהר מוסקבה ורצועות ירוקות הנכנסות מחוץ לעיר כלפי מרכז העיר.

פארק גורקי, או בשמו הרשמי "הפארק המרכזי לתרבות ומנוחה ע"ש גורקי" נוסד בשנת 1928. הפארק, ששטחו 689,000 מ"ר, ממוקם על הגדה המזרחית של נהר מוסקבה, ומצויים בו גן שעשועים, אגמים המשמשים לשיט בסירות, מגרשי טניס, רחבות ריקודים ומתקני ספורט רבים. קיים סרט מתח בשם "פארק גורקי" משנת 1983 בכיכובם של ויליאם הארט ולי מרווין. לאחר נפילת ברית המועצות נוספו לו גם פארק מים ופארק שעשועים.

בסמוך לפארק מצויים גני נסקוצ'ני ששטחם 408,000 מ"ר. הגנים הם הפארק הוותיק ביותר במוסקבה, והיוו חלק משטחי אחוזה צארית.

פארקים נוספים בעיר הם פארק איזמאילובסקי שהוקם בשנת 1931. זהו אחד הפארקים העירוניים הגדול בעולם – שטחו 15.34 קמ"ר (שש פעמים מסנטרל פארק); ופארק סוקולניקי ששטחו 6 קמ"ר, אחד הפארקים הוותיקים במוסקבה.

מחוץ לעיר ובסמוך לה, ממוקם הפארק הלאומי לוסיני אוסטרוב ששטחו 116 קמ"ר. פארק זה כולל שטחי טייגה ומצויים בו איילי הצפון.

בסמוך אל גלריית טרטיאקוב החדשה נמצא גן פסלים שבו נמצא אוסף פסלים שהוסרו ממקומם לאחר נפילת ברית המועצות.

בספטמבר 2017 נחנך פארק זאריַדיֶה סמוך לקרמלין, באתר שבו עמד בעבר מלון רוסיה והוא הפארק הראשון שנחנך בעיר, לראשונה מזה 70 שנה.

הגן הבוטני של האקדמיה למדע של מוסקבה נוסד בשנת 1945 והוא הגן הבוטני הגדול ביותר באירופה. שטחו של הגן 3.61 קמ"ר ומוצגים בו 20,000 זנים שונים של צמחים מכל רחבי העולם. בפארק ממוקם גן ורדים (רוזאריום) ובו 20,000 צמחי ורדים, וכן יער עצי אלון ובו עצים בני למעלה מ-100 שנים. גודלה של חממת הגן הבוטני עולה על 5,000 מ"ר.

גן החיות של מוסקבה מציג כ-1,000 זנים שונים של בעלי חיים וכ-6,500 בעלי חיים. בגן מבקרים כ-1.2 מיליון מבקרים מדי שנה.

עולם החי של מוסקבה מגוון. לדוגמה, בפארק הלאומי לוסיני אוסטרוב יש לא רק סנאים, קיפודים וארנבות, אלא גם חיות בר גדולות יותר כמו חזיר בר ואיילים, אייל סיקה. יש גם טורפים – שועל, חורפן אירופי והרמין. ברווזי בר ואנפתיים נמצאים בחלק העליון של נהר יאוז בלוסיני אוסטרוב, מצויים פסיונים נדירים וחוגלות אפורות. מאז תקופתו של איבן האיום, לוסיני אוסטרוב נמצא תחת הגנה מיוחדת – תחילה כמקום של ציד מלכותי, ומאז 1983 – כפארק לאומי טבעי.

יער ביטצבסקי הוא גם ביתם של חיות בר רבות: קיפודים, חדף ארך-זנב ואפילו עטלפים, שהם כה נדירים בבירה; ארנבות – ארנבת ההרים וארנבת אירופית, ארוויקוליים, חמוס השלגים, סנאים, מלכישליו חלודי. אייל וחזיר בר מגיעים ממחוז מוסקבה.

חיה נדירה כמו נמנמן זוטי חיה במוסקבה. במוסקבה נמצאו מקלטיה ביער ביטצבסקי, בפארק היער לוסיני אוסטרוב וביער איזמאילובסקי. גם חמוס מבאיש נדיר – הוא חי בעמקי נהרות, שלאורך גדותיהם מתחלפים יער, אחו וסבך שיחים.

הספר האדום של מוסקבה – הוא מפרט מינים נדירים ובסכנת הכחדה של בעלי חיים במוסקבה. הוא מזכיר את הקיפוד המצוי, עטלף היער, הרמין והסמור, הארנבת האירופית וארנבת ההרים, נמנמן זוטי ועכבר הבר, האוגר המצוי.

הטורף הגדול ביותר במוסקבה הוא השועל המצוי, שחי בפארק לוסיני אוסטרוב, פארק היער קוזמינסקי, יער ביטצבסקי ומקומות אחרים.

בין העופות חיים אנפה מסורטטת גדולה, אנפית גמדית, ברווז אפור, עבראש ירוק, זרון סוף, נץ מצוי, בז נודד, בז מצוי, שכווי היערות, אגמייה מצויה, קיווית מצוייצת, חרטומית ביצות, חרטומן יערות, שחף גמדי, שחף אגמים, שחף אפרורי, יונת ענק, תור מצוי, ינשוף עצים, ינשוף שדות, יונת הסלע, דרוריים, תחמס אירופי, שלדג גמדי, נקריים, ואפילו כוכית גדות.

ברחבי העיר מצוין כמה בתי קברות מפורסמים וכמה פנתאונים כגון: בית הקברות של חומת הקרמלין שהיה הפנתיאון הלאומי בתקופת ברית המועצות. בית העלמין נובודוויצ'יה שבו קבורים אישים רוסים מפורסמים רבים, בית העלמין וגנקובסקויה, בית העלמין טרויקורובסקויה, בית העלמין קונצבסקויה, בית העלמין ווסטריאקובסקויה, בית העלמין הארמני, בית העלמין וודנסקויה, בית העלמין דונסקויה החדש, בית העלמין פראובראז'נסקויה, בית העלמין חובנסקויה, בית העלמין דנילובסקויה, בית העלמין ניקולו-ארכנגלסקויה, בית הקברות לחללי מלחמת העולם הראשונה במוסקבה.

  ערכים מורחבים – הקרמלין, הכיכר האדומה, מנזר נובודוויצ'י, כנסיית העלייה השמיימה בקולומנסקויה

במוסקבה ממוקמים מספר אתרי מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו ובהם: הקרמלין והכיכר האדומה (המהווים יחד אתר מורשת עולמית). כנסיית העלייה השמיימה בקולומנסקויה נבנתה בשנת 1532 וממוקמת בסמוך לעיר.

בעיר מוסקבה פועלים 1696 בתי ספר תיכונים, 91 מכללות ו-222 מוסדות השכלה גבוהה בהם 60 אוניברסיטאות ומשמשת בתור הבירה האינטלקטואלית של רוסיה כולה. בין האוניברסיטאות הפועלות בעיר ידועה אוניברסיטת מוסקבה אשר נוסדה בשנת 1755. האוניברסיטה ממוקמת בוורוביווי גורי. מבנה האוניברסיטה המרכזי הוא גורד שחקים המתנשא לגובה של 240 מטרים. בעת השלמתו היה הבניין הגבוה בעולם – למעט מבנים בעיר ניו יורק). באוניברסיטה לומדים כ-30,000 תלמידים לתואר ראשון, וכ-7,000 תלמידי תארים מתקדמים ב-29 פקולטות וב-450 מחלקות. בנוסף לסטודנטים, כ-10,000 תלמידי בתי ספר תיכוניים לומדים בקורסים באוניברסיטה, וכ-2,000 חוקרים מבצעים בה מחקרים. ספריית האוניברסיטה מחזיקה למעלה מ-9 מיליון ספרים (והיא אחת הספריות הגדולות ברוסיה).

מוסקבה מהווה מרכז פיננסי של רוסיה ומזרח אירופה והיא ידועה בבתי הספר לעסקים שבה ובהם האוניברסיטה הרוסית לכלכלה ע"ש פלחנוב, בית הספר החדש לעסקים, האוניברסיטה הממלכתית לניהול והאוניברסיטה הלאומית למחקר - בית הספר הגבוה לכלכלה.

האוניברסיטה הטכנית הממלכתית של מוסקבה ע"ש באומן שנוסדה בשנת 1830 ממוקמת במרכז העיר. באוניברסיטה לומדים כ-24,000 תלמידי תואר ראשון וכ-3,000 תלמידי תארים מתקדמים.

11 אוניברסיטאות במוסקבה הן בעלות מעמד של אוניברסיטאות מחקר לאומיות, ביניהן: האוניברסיטה הלאומית למחקר גרעיני, אוניברסיטה רוסית ממלכתית לנפט וגז ע"ש גובקין, אוניברסיטה רוסית לאומית לחקר מדעי הרפואה.

הקונסרבטוריון של מוסקבה נוסד בשנת 1866 ונחשב למוביל בבתי הספר למוזיקה ברוסיה. בקונסרבטוריון למדו סרגיי רחמנינוב, אלכסנדר סקריאבין, אראם חאצ'טוריאן, מסטיסלב רוסטרופוביץ' ואלפרד שניטקה.

במאה ה-20 החלה להיווצר במוסקבה רשת של מוסדות מדעיים ענפים כמו: המכון האווירוהידרודינמי המרכזי (1918), האוניברסיטה הטכנית של מוסקבה לתקשורת ואינפורמטיקה (1921), מכון קורצ'טוב (1943) ואחרים.

המכון הממלכתי ליחסים בינלאומיים של מוסקבה שנוסד בשנת 1944 נחשב לבית הספר המוביל ברוסיה בתחום היחסים הבינלאומיים. באוניברסיטה זו 4,500 תלמידים, ובספרייתה 700,000 ספרים.

המכון האווירי של מוסקבה והמכון להנדסה פיזיקלית של מוסקבה הם בתי ספר מתקדמים מובילים נוספים. במכון לפיזיקה וטכנולוגיה של מוסקבה פעלו זוכי פרס נובל רבים ובהם פיוטר קפיצה, ניקולאי סמיונוב, לב לנדאו ואלכסנדר פרוכורוב.

האוניברסיטה הרוסית לטכנולוגיה כימית ע"ש מנדלייב הוא מרכז החינוך והמחקר הרוסי הגדול ביותר בתחום הטכנולוגיה הכימית.

האוניברסיטה הממלכתית של מוסקבה לגאודזיה וקרטוגרפיה ובצמוד אליה האוניברסיטה הממלכתית של מוסקבה לניהול קרקע שהוקמו בתור יחידה אקדמית אחת שהתפצלה ל-2 אוניברסיטאות נפרדות.

האקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון, המכון לקולנוע על שם גרסימוב.

במוסקבה פועלת האקדמיה למדעים של רוסיה המפעיל 65 מכוני מחקר. וכן מוסדות מחקר רבים כגון מכון קורצ'טוב המוביל בתחום האנרגיה הגרעינית, ובו נבנה הכור האטומי הראשון באירופה. כמו כן ממוקמים בעיר מכון לאנדו לפיזיקה תאורטית, המכון לפיזיקה תאורטית וניסויית, מכון קפיצה לבעיות פיזיקליות, מכון סטקלוב למתמטיקה והמכון לתכנון כללי, מחקר ופרויקטים של מוסקבה.

בעיר מוסקבה 452 ספריות ציבוריות בהם 168 ספריות לילדים. כמו כן ממוקמת בעיר הספרייה הממלכתית של רוסיה שנוסדה בשנת 1862 והמשמשת כספרייה הלאומית של רוסיה. בספרייה 275 ק"מ של מדפי ספרים עליהם כ-42 מיליון כתבים ב-247 שפות (מהם 17 מיליון ספרים, 13 מיליון כתבי עת, 350,000 דפי תווים ו-15,000 מפות). ספרייה זו היא הספרייה הגדולה ברוסיה ואחת הספריות הגדולות בעולם.

בשנת 2009 הוקם מכון סטרלקה לתקשורת, אדריכלות ועיצוב מטעם הממשלה הרוסית הפועל בתור מוסד ללא כוונת רווח בתור מטרה לעודד סטודנטים להגיע אל רוסיה וליצור רעיונות ושיתוף פעולה בתחומי העיצוב, האומנות, ותכנון ערים.

בשנת 2011 הוקם בית הספר למוסמכים באורבניזם ע"ש ויסוקובסקי בתור מטרה לעודד ולטפח סטודנטים בתחום התכנון העירוני בשיתוף פעולה עם מומחים בתחום ממדינות שונות בעולם.

בשנת 2015 הוקמה MIREA – האוניברסיטה הטכנולוגית הרוסית, כתוצאה ממיזוג שלוש אוניברסיטאות. בעבר מוסד להשכלה גבוהה זה נקרא מכון מוסקבה להנדסת רדיו, אלקטרוניקה ואוטומציה.

הספרייה הממלכתית הציבורית להיסטוריה נוסדה בשנת 1863. ספרייה זו היא הספרייה הגדולה ביותר המתמחה בהיסטוריה של רוסיה. בספרייה 4 מיליון ספרים ב-112 שפות שונות.

  ערך מורחב – המתחם האולימפי לוז'ניקי

בעיר מוסקבה מתקני ספורט רבים – בעיר 63 אצטדיוני ספורט נוסף על 8 מגרשי כדורגל ו-8 אולמות אתלטיקה. בנוסף ממוקמים בעיר 40 מתחמי ספורט ובהם 24 מגרשי החלקה על הקרח ו-7 מסלולי מרוצי סוסים (הגדול שבהם ההיפודרום המרכזי של מוסקבה אשר נוסד בשנת 1834). הגדול שבאצטדיונים הוא אצטדיון לוז'ניקי.

בשנת 1980 אירחה העיר מוסקבה את המשחקים האולימפיים. העיר הגישה מועמדות לארח בשנית את האולימפיאדה בשנת 2012 אולם הצעתה נדחתה. בשנת 2018 התקיימו במוסקבה חלק ממשחקי גביע העולם בכדורגל בשלושה אצטדיונים ומשחק הגמר נערך באצטדיון לוז'ניקי.

  ערך מורחב – הדרבי של מוסקבה

קבוצת הכדורגל ספרטק מוסקבה זכתה 12 פעמים באליפות ברית המועצות, ומובילה באליפויות רוסיה. כמו כן פועלת בעיר צסק"א מוסקבה אשר זכתה באליפות ברית המועצות 7 פעמים, בגביע ברית המועצות 5 פעמים ובגביע אופ"א.

להלן רשימה של מועדוני הכדורגל הבולטים והמגרש הביתי שלהם:

בעיר פועל מועדון הכדורסל צסק"א מוסקבה – אחת הקבוצות המובילות והמצליחות באירופה בכל הזמנים, עם 8 זכיות ביורוליג, וכן מועדון דינמו מוסקבה שזכה בגביע יול"ב.

בעיר פועלות קבוצות הוקי קרח רבות ובהן צסק"א מוסקבה, HC דינמו מוסקבה, קריליה סובטוב מוסקבה וHC ספרטק מוסקבה.

בתחום הכדוריד פועלת בעיר הקבוצה צסק"א מוסקבה. העיר מארחת מדי שנה את גביע הקרמלין בטניס.

במוסקבה ישנם 1,857 מוסדות רפואיים ומרפאות חוץ. מתוכם פועלים בעיר למעלה מ-250 בתי חולים קליניים ורפואת חירום. כמו כן בעיר פועלות 64 מרפאות שיניים, 19 בתי חולים ליולדות, כ-20 בתי יתומים. יש רשת של יותר מ-1,700 מרפאות חוץ במוסקבה, כולל 256 לילדים.

בתי חולים קליניים מובילים במוסקבה הם: בית החולים הצבאי הראשי על שם בורדנקו, בית החולים הקליני המרכזי, בית החולים הקליני על שם בוטקין, בית החולים הקליני העירוני מס' 1 על שם פירוגוב, בית החולים העירוני לילדים טושינו.

מכון המחקר העירוני ע"ש סקליפוסובסקי הוא המרכז הרפואי המוביל במוסקבה לרפואת חירום, המרכז הלאומי למחקר רפואי לאונקולוגיה ע"ש בלוחין היא המרפאה האונקולוגית הגדולה ביותר ברוסיה ובאירופה, מרכז המחקר הרפואי הלאומי לקרדיולוגיה הוא אחד המוסדות הרפואיים המתקדמים והוותיקים ביותר ברוסיה לאבחון, טיפול ומניעה של מחלות לב וכלי דם, המרכז הלאומי למחקר רפואי לניתוחי לב וכלי דם ע"ש בקולב הוא המוסד המוביל במדינה בבעיית ניתוחי לב וכלי דם, והמרכז הלאומי למחקר רפואי למיילדות, גינקולוגיה ופרינטולוגיה ע"ש קולקוב הוא המוסד המוביל ברוסיה העוסק בנושאי מיילדות, גינקולוגיה ופרינטולוגיה.

על פי נתונים רשמיים, תוחלת החיים הממוצעת בשנת 2015 הייתה 76.8 שנים. בשנת 2016, הנתון גדל ��-77 שנים, ההנחה היא כי בשנת 2020 היא תהיה 78.7 שנים^[7]

  ערכים מורחבים – מגדל אוסטנקינו, מרכז הטלוויזיה אוסטנקינו

מוסקבה היא ביתם של כמעט כל רשתות הטלוויזיה הארציות של רוסיה, תחנות הרדיו, העיתונים והמגזינים.

שידורי הטלוויזיה הרגילים בעיר החלו בשנת 1939. העיר משדרת 24 ערוצי טלוויזיה – פדרליים ומספר אזוריים. כל הערוצים הפדרליים, למעט ערוץ 5, משודרים ממוסקבה.

לתיירות במוסקבה תפקיד משמעותי בכלכלת מוסקבה. עסקי התיירות הקשורים בקבלת אורחים מרוסיה וממדינות זרות, כמו גם הפעילות הכלכלית הקשורה במגזר השירותים, הם ענף חשוב בכלכלת העיר, והוא קשור גם קשר הדוק למגזר התיירות של כלכלת מחוז מוסקבה, שבשטחו נמצאים שדות תעופה ואטרקציות רבות של טבעת הזהב של רוסיה.

העיר היא אובייקט חשוב של תיירות פנים ובינלאומית, העולה על האוכלוסייה הקבועה של העיר. התעניינות במראות של מוסקבה ניכרת גם על ידי תושבי העיר, שחלק ניכר מהם מעורב במישרין או בעקיפין בתעשיית התיירות שלה: בשנת 2009, מדד המכפיל של מגזר התיירות במוסקבה הסתכם פי 5.39, כלומר כל רובל של הוצאות תיירות יצר 5.39 רובל במגזרים אחרים של כלכלת העיר. תעשיית התיירות במוסקבה מבטיחה את הפיתוח של 53 מגזרים אחרים בכלכלה. והתרומה הכוללת של התיירות לתוצר אזורי גולמי של מוסקבה ב-2019 הסתכמה ב-5.4 מיליארד דולר.

• מלון אוקראינה – גורד שחקים בסגנון סטליניסטי שידועה כאחד משבע האחיות של מוסקבה, המלון הגבוה באירופה.
• מלון ארבע העונות – הממוקם בכיכר מנז', הכי קרוב לכיכר האדומה.
• מלון נשיונל – מלון יוקרה היסטורי במרכז מוסקבה.
• מלון ריץ קרלטון – ממוקם ברחוב טברסקאיה, והוא אחד מבתי המלון היקרים ביותר בעולם.
• מלון מטרופול – מלון יוקרה היסטורי והבניין הציבורי הגדול ביותר של עידן האדריכלות המודרנית שמוכר כאחד המונומנטים ההיסטוריים והאדריכליים המשמעותיים ביותר של מוסקבה בסגנון זה.
• מלון בלצ'וג קמפינסקי – מלון יוקרתי הממוקם במרכז היסטורי של מוסקבה, מול הקרמלין, הכיכר האדומה, וכנסיית וסילי הקדוש.
• מלון לוטה – מלון חמישה כוכבים יוקרתי שנפתח ב-2010.
• מלון קוסמוס – הכי גדול במוסקבה.
• מלון לנינגרדסקאיה – אחד משבעת גורדי השחקים הסטליניסטיים.
• מלון פקין – הבניין מוכר כאנדרטה היסטורית לאדריכלות הקלסיציזם הסטליניסטי.

  ערך מורחב – האקלים של מוסקבה

נכון לפברואר 2017 יש למוסקבה 72 ערים תאומות:

• שעון מוסקבה
• מטרופולין מוסקבה
• MIFF הפסטיבל הבינלאומי לסרטים של מוסקבה
• אזרח כבוד של מוסקבה
• כלבי הרחוב של מוסקבה

•   אתר האינטרנט הרשמי של מוסקבה (ברוסית ובאנגלית)
•   מוסקבה, ברשת החברתית פייסבוק
•   מוסקבה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   מוסקבה, ביישום טלגרם
•   מוסקבה, ברשת החברתית אינסטגרם
•   מוסקבה, ברשת החברתית VK
•   מוסקבה, סרטונים בערוץ היוטיוב
• "מַאסְקוֹי (מָאסְקְוַוא)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 83, באתר היברובוקס
•   רותם מימון, לא רק במונדיאל: מדריך לתייר הישראלי במוסקבה, באתר הארץ, 11 ביוני 2018
• ארווין פלר‏, עיר הבירה הכי מסתורית ומפתיעה באירופה, באתר וואלה, 13 ביוני 2019
• מוסקבה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   מוסקבה (רוסיה), דף שער בספרייה הלאומית