שועל מצוי

השועל המצוי נפוץ באירופה, באסיה, בצפון אפריקה, בכל רחבי אמריקה, והובא לאוסטרליה על ידי האדם.

בישראל, השועל המצוי הוא הנפוץ מבין מיני השועלים. הוא נפוץ בעיקר בחבל הים-תיכוני, אך אוכלוסייתו מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות יישובים ובסיסי צה"ל. בנוסף להיותו טורף הניזון מטרף קטן, ניזון השועל גם מפירות ומשאריות מזון אדם. אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד מהרעלת התנים הגדולה של שנת 1964, ולאחר חיסול אוכלוסיית התנים הגדולה הפך השועל למעביר העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.

השועל חי בשטחים פתוחים, באזורי חולות, ביער, בחורש, במדבר, בנאות מדבר וליד מקווי מים ובערים.

אורך גופו של השועל המצוי 60–70 (עם הראש 80-90) סנטימטרים, אורך זנבו 30–45 סנטימטרים וגובהו 35–50 סנטימטרים. משקלו נע בין 4–15 ק"ג.

הוא ניכר בצבע השחור שעל הצד האחורי של אוזניו. צבע הפרווה בגווני זהוב עד אדום, ומכאן שמו באנגלית. יש לשועל המצוי גם שתי וריאציות גנטיות הנבדלות בצבע הפרווה: האחת מכונה "שועל כסוף" שהוא בעל פרווה בגוונים כסופים-שחורים, והשנייה "שועל הצלב", שעל גבו שני פסים שחורים היוצרים מעין צלב.

השועל נבדל מהכלב בסימנים אחדים: ממדיו קטנים יותר מאלה של רוב הכלבים, חרטומו מחודד והאישון שלו דמוי חריץ צר ומותאם לראיית לילה.

תת-מינים:

השועל הוא אוכל-כול ובתפריטו נכללים מכרסמים, עופות, חרקים, לטאות, ביצים ופירות. בקרבת מקומות יישוב השועל ניזון גם משאריות מזון של האדם. השועל חי בטריטוריות שגודלן תלוי בכמות המזון ובמידת פיזורו בשטח. כשהשועל מכריז על טריטוריה הוא משמיע נביחות.

השועל פעיל בלילה ולעיתים גם בשעות הבוקר המוקדמות, ביום הוא מסתתר במחילות שחפר בעצמו או שנמצאו על ידו בשטח.

השועלים חיים בדרך כלל בזוגות או במשפחות המונות עד שישה פרטים בוגרים, ועל-פי רוב רק נקבה אחת מזדווגת. עונת הייחום היא לרוב בינואר, למרות שיש ביניהן כאלו שמזדווגות מעט מוקדם או מאוחר יותר. הריונה של נקבת השועל נמשך 50–63 יום. לפני ההמלטה מורטת הנקבה פרווה מבטנה ומרפדת בה את מקום ההמלטה שבמחילה שלה. מספר הגורים נע משניים עד שישה גורים. הגורים נולדים עיוורים ומשקלם יכול להגיע עד 150 גרם. לפעמים לא כל הגורים יונקים ביחד, וגור אחד או יותר יושבים או משחקים בצד. ההנקה נמשכת כארבע דקות ולא תמיד היא רצופה. בסביבות גיל שבועיים פוקחים הגורים את עיניהם.

לעיתים נוצר מצב של חוסר נוחות במחילה, למשל כאשר המחילה קטנה יחסית למספר הגורים, או שהיא מתמלאת בפרעושים. במקרה כזה ההורים מעבירים את הגורים מחילה; הם עושים זאת על ידי תפיסת העור החופשי באזור צווארם של הגורים. פעולה זו מתבצעת רק כאשר הגורים עדיין לא הגיעו לגיל 5–6 שבועות. מחקרים טוענים שסיבה נוספת להעברת הגורים ממחילה למחילה היא רצון האם שהגורים יכירו את סביבתם.

כאשר הגורים בני 6–12 שבועות הם מתחילים לצאת מן המחילה. שני ההורים מטפלים בהם ומביאים להם מזון בפיהם, אך ניתן לראות הבדלים מהותיים בין הזכר לנקבה בפעילות זו: הנקבה נמצאת באזור המחילה יותר מהזכר והתנהגות הבאת המזון מפותחת אצלה יותר. היא מניקה ומנקה את הגורים. הזכר קשור פחות לגורים ותוקפני יותר ביחס לנקבה.

בגיל חמישה חודשים נעשים הגורים עצמאיים, ובגיל עשרה חודשים מגיעים לבגרות מינית. תוחלת החיים של שועל בשבי היא 12 שנה, אך בטבע הם חיים בדרך כלל עד שלוש שנים. השועל המצוי לא נמצא בסכנת הכחדה.

•  
•  
•  
•  
•  
•  
•  
•  
•  
  שועל באשל הנשיא, ישראל.

• שועל מצוי, באתר ITIS (באנגלית)
• שועל מצוי, באתר NCBI (באנגלית)
• שועל מצוי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• שועל מצוי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
• שועל מצוי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• שועל מצוי, באתר GBIF (באנגלית)
• שועל מצוי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• שועל מצוי באתר עמותת מן השדה
• עמיר בלבן והחברה להגנת הטבע, השועלים חזרו לשטח מחייתם הטבעי, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2019