דונצק

במקום שהיום שוכנת העיר שכנו מספר כפרים קוזקיים, שנקראו בשמות: אלכסנדרובקה, אבדוטינו, גריגוריבקה, ליובימובקה, ניקוליבקה ויקטרינובקה עד שנת 1867. הצאר פיוטר הגדול, גילה שהאזור עשיר בפחם וברזל, וניבא שבעתיד "בנינו יפיקו את מירב התועלת מהפחם". בשנת 1867 המהנדס הבריטי ג'ון יוז (John Hughes) קנה קרקע מהנסיך קוצ'וביי, מושל המחוז והקים ליד הכפר אלכסנדרובקה בית חרושת לייצור פלדת מבנים למסילות רכבת. בית החרושת נהיה במהרה מרכזי מסוגו ברוסיה ומסביבו התחילה להתפתח עיר מודרנית, שנקראה על שם יוז יוזובקה ונהפכה לקראת מלחמת העולם השנייה לעיר הרביעית בגודלה באוקראינה. בין 1924 ל-1961 נקראה העיר בשם סטלינו על שם יוסיף סטלין.

בשנת 1978 עלה לראשונה מספר התושבים בדונצק מעל למיליון אך בסוף המאה ה-20 החלה ירידה בגודל האוכלוסייה והיא ירדה מתחת למיליון. בשנת 2010 היו בעיר 980,000 תושבים. בהתאם לתוצאות מפקד אוכלוסין משנת 2001 רוסים מהווים כ-48% מתושבי העיר ואוקראינים כ-47%.

ב-7 באפריל 2014, כחלק ממלחמת האזרחים באוקראינה, הכריזו מפגינים פרו-רוסים על הקמת הרפובליקה העממית העצמאית של דונייצק.^[1]. בשנת 2022 בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה האזור סופח לרוסיה.

מאז שנוסדה הגיעו לעיר יהודים רבים שהועסקו במפעלי פלדה. מ-1903 היהודים קיבלו אישור רשמי להתגורר בעיר. ב-1910 מספרם הגיע ל-25% מהאוכלוסייה הכללית. עד למהפכה הקומוניסטית בעיר פעלו 18 בתי כנסת, תלמוד תורה, ישיבה ושני בתי ספר יהודיים. בשנות ה-20 וה-30 כיהן כרב העיר הרב שמואל קוטקין, שהוגלה בסוף לסיביר ושם נפטר. בשואה הוקם בעיר גטו ובו נרצחו ונספו כ-3,000 יהודים. ליד העיר שכנו שלושה אתרי רצח ובהם נרצחו 92,000 יהודים. לאחר המלחמה סירבו השלטונות לאשר את פתיחת בית הכנסת והמתפללים קיימו מניין בבית פרטי. בסתר המשיכה לפעול חברה קדישא. ב-1989 חודשה הפעילות הקהילתית על ידי פתיחת המרכז התרבותי "אלף". ב-1990 נרשמה מחדש הקהילה היהודית וקיבלה בחזרה את בית הכנסת. בראש הקהילה עומדים כיום נציגי חב"ד. בין המוסדות המשרתים את הקהילה: ועד הכשרות האוקראיני, ישיבת ערב, כולל ערב לזקנים, חברה קדישא, מקהלת ילדים "פרחי דונצק", מרכז קהילתי, בית ספר יהודי, מקווה טהרה ומסעדה כשרה. בין בניה המפורסמים של קהילת היהודים בדונצק נמנים יבגני חאלדיי, זלמן ארן ונתן שרנסקי. בעיר הוקם פסל לכבודו של הזמר הרוסי יהודי הידוע יוסף קובזון שנולד באזור.

• כדורגל. עד 2014 בעיר פעלו כמה מועדוני כדורגל. הראשון והגדול שבהם, הוא שחטאר דונצק שנחשב לאורך שנים כאחד המועדונים הגדולים, הן בתקופת ברית המועצות והן בתקופת אוקראינה והשתתף כמעט בכל עונה בליגת האלופות או בגביע אופ"א, אך בעקבות משבר אוקראינה מארח את משחקי הבית בחרקוב. מועדון שני הוא אולימפיק דונצק המשחק אף הוא בליגת העל האוקראינית ומארח את משחקיו בעיקר בקייב, בעקבות מלחמת האזרחים בדונצק. מועדון נוסף היה מטאלורג דונצק שהתברג מדי פעם בצמרת הכדורגל האוקראיני ואף זכה לכרטיס לגביע אופ"א אך אינו בעל תואר אליפות, הן בברית המועצות והן באוקראינה. בשנת 2015 פשט את הרגל ופורק. מאז 2014 הרפובליקה העממית של דונצק מפעילה אליפות כדורגל עצמאית ובה מתמודדות הקבוצות פובדה דונצק, קבוצת גווארדייץ (שזכתה פעמיים באליפות הרפובליקה העממית של דונצק) ומועדון שחטיור דונבאס. הקבוצות מארחות בדונבאס ארנה הענק.
• אגרוף. אגרוף הוא תחום ספורט מאוד פופולרי בדונצק, מאז ימי ברית המועצות, ספורטאי העיר זכו באליפויות אגרוף רבות באוקראינה, אלוף ברית המועצות באגרוף ב-1980 ואלוף ברית המועצות באגרוף לנוער היה מתאגרף מדונצק, אלכסנד יגובינקה,^[2] ובעיר פועלים כ-12 מועדוני איגרוף רשמיים וזירת האיגרוף "דונבס" הממוקמת בעיר מאחרת לא פעם כוכבי אגרוף בינלאומיים.
• כדורסל. בעבר פעלה בעיר קבוצת הכדורסל דונצק, שזכתה באליפות אוקראינה בשנת 2012.
• הוקי קרח. בעיר פעל בעבר מועדון ההוקי קרח "דונבאס" שמשחק בליגת ההוקי קרח האוקראינית ושיחק בליגת הוקי קרח הקונטיננטלית שמאורגנת על ידי פדרציית ההוקי קרח הרוסית, המועדון שהוקם ב-2001 זכה בגביע ליגת ההוקי הקונטיננטלית לעונת 2012\2013 ובאליפות אוקראינה מספר פעמים. מאז קיץ 2014 הקבוצה משחקת בעיר דרוז'קובקה, שבגבול המערבי של מחוז דונצק.

בדונצק פועלים עשרה מוסדות להשכלה גבוהה ממשלתיים ו-13 מוסדות השכלה גבוהה פרטיים, האוניברסיטה הלאומית של דונצק, מונה 15,210 תלמידים ו-89 פרופסורים, והאוניברסיטה הלאומית הטכנולוגית של דונצק מונה 29,000 תלמידים ו-1,560 מרצים. האוניברסיטה הלאומית לרפואה בדונצק בה לומדים 5,000 סטודנטים. כמו כן פעילים בעיר, המכון הלאומי לאינטליגנציה מלאכותית, אקדמיה למוזיקה, המכון הלאומי לספורט ותרבות הגוף ועוד.

כמה בתי ספר ללימוד שפות פועלים בעיר, בהם המכון הצרפתי שמופעל על ידי ממשלת צרפת.

בעיר פעל נמל תעופה בינלאומי, ששירת טיסות בעיקר מרוסיה ובלארוס, במהלך קרבות באזור בשנים 2014/2015 הוא נהרס ולא שוקם.

העיר מחוברת לרשת הרכבות האוקראינית, וקווי אוטובוס פועלים בתוך העיר ובינה לבין כל הערים השכנות. בעבר היה מתוכנן להקים הרכבת התחתית של דונצק אך פרויקט לא מומש.

העיר מחולקת לתשעה רבעים:

1. רובע בודניובסק
2. רובע וורושילוב
3. רובע קלינין
4. רובע קייב
5. רובע קירוב
6. רובע קויבישב
7. רובע לנין
8. רובע פטרובסקי
9. רובע הפרולטריון

כל רובע מנוהל על ידי מועצה שאת פעילותה מתאמת העירייה.

בדונצק שורר מזג אוויר יבשתי המקובל לרוב החלק המרכזי של רוסיה ואוקראינה, החודש הקר ביותר הוא פברואר שבו הטמפרטורות יורדות ל-5 והחם ביותר הוא יולי, שבו החום מגיע ל-21 מעלות בממוצע.

•   אתר האינטרנט הרשמי של דונצק

•   דונצק, ברשת החברתית פייסבוק
•   דונצק, ביישום טלגרם
•   דונצק, ברשת החברתית VK
•   דונצק, סרטונים בערוץ היוטיוב
• "דונצק", באתר JewishGen (באנגלית)
• אתר הקהילה היהודית של דונצק (אורכב 31.10.2016 בארכיון Wayback Machine)
• סטלינו (Stalino), (דונצק), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
•   שיריו חליל ומתיו ויקרי, בדונייצק החרבה והריקה, הפסקת האש היא בדיחה קודרת, באתר הארץ, 14 באפריל 2015
• טניה פנטר (גר'), סטלינו (דונצק), אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1775–1777), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
• דונצק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)