פאולו קואלו

פאולו קואלו
Paulo Coelho
	פאולו קואלו, 2007
לידה	24 באוגוסט 1947 (בן 77); ריו דה ז'ניירו, ריו דה ז'ניירו, ברזיל
מדינה	ברזיל
מקום לימודים	St. Ignatius College
שפות היצירה	פורטוגזית
סוגה	מוזיקה ברזילאית
יצירות בולטות	האלכימאי, על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי, השטן והעלמה פרים, הזאהיר, המכשפה מפורטובלו, ברידה, ורוניקה מחליטה למות, אחת עשרה דקות, ההר החמישי, The Spy
הושפע מ	ז'ורז' אמאדו, Christina Lamb, ויליאם בלייק, הנרי מילר, חורחה לואיס בורחס
בן או בת זוג	Christina Oiticica (1980–?) ; Christina Oiticica ;
פרסים והוקרה	נוצת הזהב (2005); פרס הספרות של האנס כריסטיאן אנדרסן (2007); מדליית הזהב של גליסיה (1999); אביר מסדר האמנויות והספרות; אביר בלגיון הכבוד; קצין מסדר האמנויות והספרות ;
	paulocoelhoblog.com

פַאוּלוּ קוֹאֶלְיוּ (בפורטוגזית: Paulo Coelho; נולד ב-24 באוגוסט 1947) הוא סופר ברזילאי. פרסם עד כה מספר ספרים שזיכו אותו בפרסים ספרותיים יוקרתיים. המוכר מביניהם הוא "האלכימאי".

ביוגרפיה

פאולו קואלו נולד ב-1947 לאב מהנדס ולאם עקרת בית. בגיל שבע החל את לימודיו בבית ספר ישועי בריו דה ז'ניירו, שם התגלו כישוריו הספרותיים. הוריו התנגדו לרצונו להפוך לסופר, ומאחר שייחסו את התנהגותו החריגה וכמיהתו לכתיבה לקיומה של מחלת נפש, אשפזו אותו בגיל 17 בבית חולים פסיכיאטרי, שם עבר בין השאר גם טיפולים במכות חשמל.
לאחר שחרורו מבית-החולים, חבר קואלו לתיאטרון וכן מצא עיסוק כעיתונאי.

הוריו לא קיבלו את התנהגותו וכפו עליו סדרת טיפולים נוספת, שבסיומה פסיכיאטר שהוזמן על ידי המשפחה קבע כי קואלו יציב בנפשו. שלושים שנה מאוחר יותר כתב קואלו את "ורוניקה מחליטה למות", העוסק באותם הנושאים של תחושת הבדידות והניכור, חיפוש עצמי, מוסד לחולי-נפש והרצון למות. קואלו המשיך לעסוק בתיאטרון ונשאב לסצנת ההיפים שפרחה בשנות השישים והכתה שורשים בברזיל על אף המשטר הצבאי ששלט אז במדינה. קואלו האריך שערו, צרך סמים וסירב לשאת עמו תעודת זהות. באותה תקופה פרסם מגזין משל עצמו ממנו ראו אור רק שני גיליונות, וכן חבר למוזיקאי ראול סיישאס (Raul Seixas) וכתב את המילים לשיריו. אלבומם השני היה הצלחה אדירה ומכר למעלה מ-500,000 עותקים. קואלו וסיישאס עבדו והופיעו יחד עד 1976, תקופה בה כתב קואלו למעלה מ-60 שירים והשפיע רבות על הרוק הברזילאי.

בשנת 1973 קואלו וסיישאס הפיצו את הרעיון של הקמת ארגון אנרכיסטי -"Alternative Society", המבוסס על תורת הקפיטליזם אשר תעניק חופש לאינדיבידואלים ותגן על זכויות יוצרים, ובנוסף עסק ב"מאגיה שחורה". בהמשך תיאר קואלו את התנסותו במאגיה שחורה בספרו "הוולקירים" .
באותה תקופה פרסם הצמד גם סדרת רצועות קומיקס בשם "Kring-Ha" אשר במהותה קוראת לחופש. המשטר הדיקטטורי ראה בפרסום זה חתרנות, והשניים נעצרו ונכלאו. סיישאס שוחרר במהרה אולם קואלו ישב זמן ארוך יותר כיוון שנחשב ל"מוח" שהצפין את החתרנות ברצועות הקומיקס.

יומיים לאחר שחרורו מן הכלא, נעצר שוב, לדבריו - כדי לעבור עינויים במחנה צבאי. קואלו מספר ששוחרר כעבור מספר ימים וניצל מעונש מוות רק לאחר ששכנע את החיילים שהוא חולה-נפש ושכבר טופל במוסד סגור שלוש פעמים. לאחר שחרורו התקבל לעבודה בחברת התקליטים "פוליגרם", שם הכיר את אשתו הראשונה. ב-1977 עברו בני הזוג ללונדון, ולאחר שנה חזרו לברזיל וקואלו קיבל תפקיד ניהולי בחברת תקליטים אחרת, CBS. שגרה זו שרדה רק עוד שלושה חודשים, שאחריהם התפטר קואלו מעבודתו ונפרד מאשתו. ב-1979 פגש חברה ותיקה בשם כריסטינה, לה נישא מאוחר יותר.
קואלו וכריסטינה טיילו באירופה וביקרו במספר מדינות, ובהם גרמניה, במחנה הריכוז דכאו, שם היה לקואלו חיזיון בו אדם נגלה לפניו. חודשיים מאוחר יותר פגש את אותו אדם בבית קפה באמסטרדם, ואותו האדם, שאת זהותו אין קואלו יודע, יעץ לו לחזור ללימודיו הקתוליים וללכת בדרך סנטיאגו, דרך צליינים מימי הביניים המוליכה בין צרפת לספרד. קואלו אכן חזר להעמיק בלימודי הנצרות וסמליה, וצעד בדרך הצליינים. ב-1987 פרסם קואלו את הספר "יומנו של מכשף", אשר עלילתו מספרת את סיפור הליכתו בדרך הצליינים העתיקה, והיא נעה בין דמיון למציאות ומשלבת תרגילים רוחניים אשר גם הקורא יכול לקיים. הספר יצא לאור בהוצאה ברזילאית קטנה וזכה לביקורות מעטות, אולם אט אט זכה להכרה ונמכר בהצלחה רבה.

ב-1988 כתב קואלו את יצירת המופת שלו "האלכימאי". הספר היה "שונה" ומטעה בחזות ראשונה בפשטות הסגנון ובקוצר היריעה. מהמהדורה הראשונה נמכרו רק 900 עותקים, והמוציא לאור החליט אז שלא להדפיס אותו עוד. קואלו לא נכנע והמשיך להיאבק על חלומו להוציא את הספר לאור, ומצא מוציא לאור גדול יותר שהתעניין ביצירה. "האלכימאי" שבר את כל שיאי המכירות של סופרים ברזילאים ושל ספרות שמקורה בשפה הפורטוגזית, ונכנס לספר השיאים של גינס. ב-1993 פרסמה ההוצאה האמריקאית HarperCollins מהדורה ראשונה של הספר, ו-Warner Brothers רכשה עליו את זכויות על הסרט.

ב-1990 הוא פרסם את "Brida" (ברידה), אשר מדבר על בחורה צעירה, בשם ברידה, הרוצה להיות מכשפה. הספר עסק בנושאים המגוונים של החיים: אהבה, תשוקה, מיניות, חיפוש, ובדומה לספרים רבים שכתב, בברידה מוצגים חיי מאגיה ורוחניות, לצד חיים עירוניים רגילים. הספר זכה להד תקשורתי נרחב, שבעקבותיו הפכו שני ספריו הקודמים "האלכימאי" ו"יומנו של מכשף" לפופולריים - ואילו "Brida" נשכח. בספטמבר 1999 ביקר קואלו בישראל, ובמאי 2000 ביקר באיראן והיה לסופר הלא-מוסלמי הראשון שערך במדינה זו ביקור רשמי מאז 1979. טרם הגעתו למדינה, נמכרו באיראן למעלה ממיליון עותקים פיראטיים של הספר "האלכימאי".

ב-1996 חנך מוסד על שמו בעיר מגוריו ריו דה ז'ניירו, שייעודו תמיכה ומתן הזדמנות למוזנחי החברה הברזילאית, ובעיקר לזקנים וילדים.

עם פרסום ספריו ושיווקם בממדים אדירים הפך קואלו לידוען בכל העולם וזכה לקבלת פנים נלהבות בכל אחת מהמדינות הרבות בהן ביקר. הוא משקיע רבות מזמנו בהשתתפות באירועים תרבותיים, ספרותיים ושיווקיים, מתן אלפי ראיונות לכלי תקשורת וחתימה על אלפים רבים של ספרים, ובין השאר נכח בארץ בחגיגת יום הולדתו השמונים של שמעון פרס^[1].

קואלו פרסם באינטרנט סדרה של 365 קטעים קצרים אשר ראו אור על בסיס יומי. ניתן למצוא אותם בעברית ב-ynet^[2].

דעותיו

בריאיון לעיתון ברזילאי, העביר קואלו ביקורת חריפה על הרומן "יוליסס" של ג'יימס ג'ויס, ואמר: "היום סופרים רוצים להרשים סופרים אחרים. אחד הספרים שגרמו לנזק רב הוא 'יוליסס' של ג'יימס ג'ויס, שהוא רק סגנון. אין שם כלום. כשמפשיטים אותו, יוליסס הוא טיפש". לשאלה מדוע הוא עצמו זוכה לפופולריות רבה, השיב שהוא "סופר מודרני, למרות מה שאומרים המבקרים... אני מודרני משום שאני גורם לקשה להיראות קל, כך אני יכול לתקשר עם העולם כולו"^[3].

בפברואר 2012 הביע תמיכה באתר שיתוף הקבצים ThePirateBay, ויצא נגד יוזמות החקיקה האנטי פיראטית בארצות הברית^[4].

ביקורת

אף כי זכה להצלחה בינלאומית, מבקרי ספרות רבים טוענים כי ספריו פשטניים ודומים לספרי "שיפור עצמי". ישנה גם טענה כי חלק מיצירותיו שואבות השראה, ואולי אף יותר מכך, מסיפורי עם קדומים. כך, למשל, הוא "האלכימאי", המבוסס על רעיון זהה לסיפור העם הידוע האוצר מתחת לגשר. ביקורת נוספת היא כי עבודותיו מכילות שגיאות דקדוקיות ואי-דיוקים שונים. עם זאת, שגיאות אלה תוקנו במהדורות מאוחרות יותר ובגרסאות המתורגמות. ביקורות מסוג זה עלו גם בקרב מבקרים ברזילאים, כאשר נבחר קואלו כחבר מן המניין באקדמיה הברזילאית לספרות בשנת 2001.