סדר הלידה במשפחה
סדר הלידה במשפחה הוא מיקומו של כל אדם בתוך המערך המשפחתי שלו יחסית לאחיו או אחיותיו. לפי חלק מהחוקרים, סדר הלידה במשפחה הוא בעל השפעה משמעותית על התפתחותו הפסיכולוגית של האדם. טענה זו נבחנה והוטלה בספק פעמים רבות, אך היא ממשיכה להופיע במחקרים רבים, בפסיכולוגיה פופולרית ובתרבות הפופולרית.
אישיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפסיכולוג אלפרד אדלר היה מהתאורטיקנים הראשונים שהציעו, בתחילת המאה ה-20, שסדר הלידה במשפחה משפיע על אישיות האדם. אדלר טען שסדר הלידה במשפחה עשוי להשאיר רושם בלתי ישכח על סגנון החיים של האדם ועל דרך התמודדותו עם נושאים כמו עבודה, אהבה וחברות. על פי אדלר, בכורים "מודחים" ממעמדם המועדף כאשר הבן השני נולד, והדבר עלול להותיר השפעה ארוכת טווח על אישיותם. בני זקונים וילדים יחידים עלולים להיות מפונקים יתר על המידה, דבר העלול להשפיע גם כן על אישיותם בהמשך החיים. גורמים אחרים שיש לקחת בחשבון לשיטתו של אדלר, הם: הפרש הגילאים בין האחים, מספר הילדים במשפחה, והמצב הכלכלי של הוריהם.
מאז תקופתו של אדלר, השפעת סדר הלידה במשפחה על אישיותו של האדם הפכה לשנויה במחלוקת. בקרב הציבור הרחב רווחת האמונה שסדר הלידה במשפחה משפיע באופן נרחב על אישיותו של האדם, אך פסיכיאטרים ופסיכולוגים רבים מתנגדים לרעיון זה.
אחת התאוריות המודרניות על אישיות, משנות השמונים של המאה ה-20, טוענת שקיימות חמש תכונות אישיות הניתנות למדידה (מוחצנות, נועם הליכות, פתיחות מחשבתית, מצפוניות, ויציבות רגשית); גישות מודרניות לגבי סדר הלידה במשפחה טוענות שהוא מהווה גורם המשפיע על חמש תכונות אלו. כך למשל טוען פרנק סולווי בספרו נולד למרוד, כי ילדים בכורים הם יותר מצפוניים, יותר דומיננטיים מבחינה חברתית, פחות נעימי הליכות ופחות פתוחים לרעיונות בהשוואה לבני זקונים[1]. עם זאת, מבקרים אחדים טוענים שהסברו של סולווי מופרך; כך נטען למשל בספר פוליטיקה ומדעי החיים, שפרסומו נדחה בארבע שנים כתוצאה מאיומים משפטיים מצד סולווי, כיוון שהמהדורה הכילה ביקורת נוקשה על הסבריו.
מנת משכל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקרים משנות השבעים מצאו קשר בין מנת משכל לבין סדר הלידה במשפחה, כך שבכורים השיגו תוצאות טובות יותר מאחים צעירים במבחני אינטליגנציה[2]. חוקרים שונים הציעו הסברים לקשר זה. רוברט זיונץ הציע את תאוריית מודל הזרימה[3], לפיה ילדים בכורים נחשפים לדמויות בוגרות רבות יותר בשנים הראשונות לחייהם יחסית לילדים צעירים יותר, הם מבלים את שנותיהם הראשונות בדרך כלל באינטראקציה בתוך סביבה משפחתית גבוהה מבחינה אינטלקטואלית, ולכן הם נוטים להיות בעלי מנת משכל גבוהה יותר. דבר זה עשוי להשפיע גם על הילד השני במשפחה, וכך אפשר להסביר את הממצאים האובייקטיביים לגבי היתרון במנת המשכל שמקבלים הבכורים והילדים השניים. התאוריה מתייחסת גם לילדים יחידים לעומת ילדים בכורים - לפי התאוריה, ילדים בכורים יהיו בעלי מנת משכל גבוהה יותר מילדים יחידים, משום שיחידים לא השיגו את "האפקט הלימודי", שבו האח הבכור מלמד את אחיו הצעירים יותר ובכך זוכה לעיבוד מעמיק של המידע.
מבקריה של תאוריית מודל הזרימה של רוברט זיונץ טענו שהתאוריה לא מבחינה בין גודל המשפחה לבין סדר הלידה במשפחה. כך למשל נמצא במחקר מטה-אנליזה משנות השמונים, כי ילדים יחידים, בכורים, או בעלי אח אחד בלבד, משיגים תוצאות טובות יותר במבחני אינטליגנציה יחסית לאחים צעירים ולילדים במשפחות מרובות ילדים[4]. ממצאים אלו ואחרים סותרים את הטענה בנוגע לקשר בין מנת משכל לבין סדר הלידה במשפחה, ומעלים כי קיימים גורמים משפיעים נוספים על האינטליגנציה בהקשר זה, כגון גודל המשפחה ויחסי הורה-ילד.
ב-2007 נערך מחקר ועלה שלאחים הבוגרים יש יתרון במנת המשכל על האחים הצעירים יותר[5]. ממצא זה הוסבר על ידי ההנחה שהוריהם של הילדים נוטים לבלות יותר זמן עם האחים הבוגרים יותר מאשר עם אחיהם הצעירים.
נטייה מינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקרים הציעו כי לבן שני במשפחה, שיש לו אח בכור, קיים סיכוי הגבוה ב-33% להיות הומוסקסואל מזה של אחיו, והסיכוי עולה עם כל לידה של בן נוסף במשפחה[6][7], בעוד שמספר הבנות במשפחה אינו משפיע. הוצעו לתופעה הסברים ביולוגיים וסוציולגיים. ההסבר הביולוגי גורס כי בזמן ההיריון, בעוברים הזכריים קיים חלבון בשם HY המעורב בתהליכים הראשוניים של הפיכת המוח לזכרי יותר. כיוון שהחלבון נמצא רק בזכרים, המערכת החיסונית של האם מזהה אותו כגוף זר ומנסה לתקוף אותו. ככל שהמערכת החיסונית של האם נחשפת יותר לחלבון, כלומר - ככל שההריונות כוללים יותר עוברים זכרים, כך המערכת החיסונית תוקפת את החלבון בצורה יעילה יותר; כתוצאה מכך עשויה להתרחש פגיעה בתהליך הפי��ת מוחו של העובר לזכרי, מה שעשוי לגרום להומוסקסואליות. ההסבר הסוציולוגי גורס כי על אחים בכורים מופעל לחץ גדול יותר לקיים תפקידים מגדריים מסורתיים בהשוואה לאחיהם הצעירים, ולכן שיעור האחים הבכורים היוצאים מהארון נמוך יותר מאשר שיעור האחים הצעירים היוצאים מהארון.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיל גרינגרוז, חשיבות סדר הלידה במשפחה, באתר "הומו סאפיינס"
- הומוסקסואליות וסדר הלידה, באתר "דיסוננס קוגניטיבי"
- סדר הלידה במשפחה, באתר Child Development Institute (באנגלית)
- יורם שורק, כיצד משפיע סדר הלידה על האישיות, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
- יורם שורק, סדר הלידה והעדפה הורית, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
- קרן צוריאל הררי, אח, איזו מכה, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2011
- דניאל דריי, אני הבכור, את בת זקונים. נעשה סנדוויץ'?, באתר ynet, 4 באוגוסט 2013
- רוני לנגרמן-זיו, כיצד משפיע סדר הלידה על אופי הילדים, באתר ynet, 5 בפברואר 2014
- מרינה קיגל, מחקר מגלה: מיקום הילד במשפחה משפיע על חוכמתו, באתר ynet, 30 באוקטובר 2015
דני בר-און, אז בגלל זה אתה לא שוטף את הכלים בבית?, באתר הארץ, 6 בינואר 2018- בן זקונים ובני נעורים באתר האקדמיה ללשון העברית, ספטמבר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Frank J. Sulloway, Birth order, sibling competition and human behavior
- ^ Belmont, M., & Marolla, F.A. (1973), Birth order, family size, and intelligence
- ^ Zajonc, R. B., & Markus, G. B .(1975). Birth Order and Intellectual Development. Psychological Review, 82, 74-88.
- ^ Polit, D. F. & Falbo, T. (1988), The Intellectual Achievement of Only Children
- ^ Petter Kristensen & Tor Bjerkedal, Explaining the Relation Between Birth Order and Intelligence, Science, 316 ( 5832), 22 June 2007
- ^ הומוסקסואליות וסדר הלידה, באתר "דיסוננס קוגניטיבי"
- ^ Blanchard, R. (2001), "Fraternal birth order and the maternal immune hypothesis of male homosexuality." Hormones and Behavior, 40:105-114