כיש
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
כיש הייתה עיר שומרית. חורבותיה נמצאו בתל אל-אוחימיר במסופוטמיה שבעיראק. מיקום העיר הוא 12 ק"מ ממזרח לבבל, ו-80 ק"מ מדרום לבגדאד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת ההתיישבות בכיש נעשתה בתקופת ג'מדת נצר (3200–2900 לפנה"ס). היא הייתה אחת הערים החשובות בתקופת הממלכה הקדומה בשומר. יש מידע מועט לגבי קורותיה של העיר לפני תקופת סרגון מאכד אשר מקורו היה מעיר זו. על פי רשימת המלכים השומרית, כתב יד אשר תיעד את המלכים השומרים ושושלות זרות לאחר המבול, כאשר המלוכה ירדה משמים, השושלת הראשונה התחילה במאה ה-29 לפנה"ס לערך בעיר כיש. הרשימה מכילה שמות של 40 מלכים שמלכו בכיש לאורך תקופה של ארבע שושלות. הממצאים הארכאולוגיים מאשרים את קיומם של המלכים רק מהמלך ה-22 בשושלת הראשונה של כיש, אנמברגשי. רשימת המלכים כוללת שמות מלכים אשר זוהו כשמות שמיים ואשר מעידים על כך שהאוכלוסייה הקדומה של כיש כללה גם אוכלוסייה ממוצא שמי.
על פי רשימת המלכים השומרית, לאחר שכיש הובסה במלחמה במאות ה-27–26 לפנה"ס, עברה שושלת המלוכה לארך. אולם למרות הירידה בכוחה הצבאי והכלכלי של כיש, היא המשיכה להיות עיר חשובה מבחינה פוליטית כמו העיר ניפור בדרום. מלכים רצו לשלוט בכיש כדי לתת לגיטימציה לשלטונם, והם נשאו את התואר "מלך כיש" גם אם מקורם היה מאכד, מאור או מבבל. לאחר נפילת אור 3 בעקבות מהומות האמורים, קיבלו האמורים את ההנהגה הפוליטית על ערים באזור, ובכללן כיש.[1] ההתיישבות בכיש נמשכה גם בתקופה הבבלית הקדומה, האשורית החדשה. בתקופה האכדית האל הפטרון של העיר היה זבבה (או זמאמה), לצד אשתו אִינַנַ.
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר הארכאולוגי של כיש משתרע על שטח אליפטי שאורכו כ-9 ק"מ ורוחבו כ-3.5 ק"מ, המקיף 40 תילים קטנים. הגדולים שבהם הם אוחימיר ואינגרה. תל אוחימיר הוא האתר של העיר כיש; משמעות השם הוא "האדום", על שם הלבנים האדומות של הזיקורת שנמצא בתל. בתל אינגרה נמצא המקדש לאלה איננ.
במאה ה-19, בעקבות חפירות לא חוקיות באתר, החלו להופיע לוחות חרס בשוק. לוחות אלה איפשרו את זיהוי האתר על ידי חוקר צרפתי כעיר כיש. בשנים 1912 ו-1914 ביצע צוות של ארכאולוגים צרפתיים חפירות ארכאולוגיות מסודרות באתר. הממצאים כללו 1,400 לוחות חרס מהתקופה הבבלית הקדומה. לוחות אלה נמצאים היום במוזאון הלובר בפריז ובמוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול. בשנים 1923 עד 1933 חפרה באתר משלחת משותפת של מוזיאון פילד משיקגו ואוניברסיטת אוקספורד בראשות סטיבן לנגדון. בשנים 1988, 2000 ו-2001 חפרה באתר משלחת יפנית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
|
ההיסטוריה | ||
|
ארכאולוגיה של המזרח הקרוב | ||
- כיש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אוסף כיש במוזיאון פילד
סרטון ביוטיוב המציג את אוסף כיש במוזיאון פילד, סרטון באתר יוטיוב- תמונות מהאתר של כיש במכון האוריינטלי בשיקגו
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 37
| מסופוטמיה | ||
|---|---|---|
| ממלכות בתקופת הברונזה | ||
| שומר | אומה • אור • ארידו • ארך • אשנונה • באד-טיבירה • בורסיפה • דיר • לגש • מלגיום • נגירסו • ניפור • סיפר • כיש • שדופום • שורופק | 
|
| עילם | שושן • אנשאן | |
| אכד | אכד • מארי • גותים | |
| אמורים | אמר • תותול • איסין • ארך • לרסה • בבל • כיש • מרי • תרקה • ימחֿד • אכלתום | |
| בבל | התקופה הבבלית הקדומה • כשים • האימפריה הבבלית החדשה • כשדים • דור-כוריגלזו | |
| אשור | אשור • כלח • דור שרוכין • נינוה • חרן • אימגור-אנליל • האימפריה האשורית החדשה | |
| חור | מיתני • אורקש • נוזי • אוררטו | |
| נושאים מרכזיים | ||
| ממשל | מלכי שומר • מלכי אשור • מלכי בבל | |
| מיתולוגיה | מיתולוגיה מסופוטמית • הוראות שורופק • אנומה אליש • עלילות גילגמש • מרדוך • קינת ניפור • הדת הבבלית אשורית | |
| שפה | כתב יתדות • אלפבית ארמי • שומרית • אכדית • אמורית • עילמית • חורית • ארמית | |
| נהרות | פרת • חידקל • חבור • בליח • דיאלא • הזב הגדול • הזב הקטן | |
