ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת/אתרי מורשת בתל אביב/תחרות 2012
(הופנה מהדף ויקיפדיה:WLM/TA)
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
אתרי מורשת בתל אביב
[עריכת קוד מקור]אתרי מורשת ביפו
[עריכת קוד מקור]| מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | תמונות נוספות
|
|---|---|---|---|---|---|---|
| 3-5000-000 | יפו העתיקה | Old Jaffa | מתחם יפו העתיקה - יפו ההיסטורית, מוגדר כיום כשטח שהיה מוקף חומה במהלך המאה ה-19, מראש גבעת הכורכר של יפו ובמורד מדרונותיה, מרחוב יפת במזרח ובצפון ועד קרפיפי הנמל/הים במערב, ובדרום רחוב לואי פסטר. | תל אביב-יפו 32°03′10″N 34°45′00″E / 32.05289°N 34.749924°E |
 |
|
| 3-5000-001 | נמל יפו | Jaffa Port | נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו, ונחשב לאחד הנמלים העתיקים בעולם. נמל יפו היה הנמל הראשי של ארץ ישראל עד לאמצע תקופת המנדט הבריטי. | נמל יפו, רציף העלייה השנייה, תל אביב-יפו 32°03′10″N 34°44′57″E / 32.052811°N 34.749044°E |
 |
|
| 3-5000-002 | בית המכס הצפוני בנמל יפו | Jaffa Port Customs House | בית המכס הצפוני בנמל יפו הוא בניין שנבנה בסגנון הבינלאומי בראשית שנות ה-30 של המאה העשרים ושכנו בו מנהלת נמל יפו, בית המכס ותחנת קשר לאוניות. | רציף העלייה השנייה, נמל יפו, תל אביב-יפו 32°03′18″N 34°45′04″E / 32.054947°N 34.751118°E |
 |
|
| 3-5000-003 | האנגרים בנמל יפו | Jaffa Port Hangars | 4 האנגרים שבנו הבריטים בשנות ה-30 ושימשו לאחסון תוצרת ליבוא ויצוא. האנגר 1 שופץ בשנים האחרונות. | רציף העלייה השנייה, נמל יפו, תל אביב-יפו 32°03′10″N 34°45′00″E / 32.05289°N 34.749924°E |
 |
|
| 3-5000-004 | הלבנטבונדד בנמל יפו | LevantBonded | הלבנט בונדד בנמל יפו | תל אביב-יפו 32°03′11″N 34°45′02″E / 32.05298°N 34.75050°E |
| |
| 3-5000-005 | בית הסראייה הישן | Old Sarayya House | בית הסארייה הישן ביפו העתיקה הוא מבנה הניצב ברחוב מפרץ שלמה, אשר שימש בעבר כמקום מושבו של המושל הטורקי בעיר. | גן הפסגה, תל אביב-יפו 32°03′18″N 34°45′16″E / 32.055°N 34.754444°E |
 |
|
| 3-5000-006 | סביל סולימאן | בקיר הדרומי של מסגד מחמודיה קבוע "סביל סולימאן" שצורתו כשל קשת גדולה המשלבת אבני שיש לבנות וגרניט ורודה. הסביל מעוטר בקשתות, בעמודים ובכותרות וכן בכתובות ובטורה של הסולטאן העות'מאני. הסביל נבנה בשנת 1809 והוצמד אל קיר המסגד משזה הוקם. הוא קרוי על שמו של סולימאן פאשה, שליט עכו ומפקדו של אבו נבוט, אשר הקים אותו. | רח' מפרץ שלמה, על קיר מסגד מחמודיה, תל אביב-יפו 32°03′18″N 34°45′20″E / 32.055°N 34.755556°E |
 |
| |
| 3-5000-006 | סביל אבו נבוט (הקיוסק) | Sebil Abu Nabut B | סביל אבו נבוט ב' הוא סביל השוכן ממערב למסגד מחמודיה ביפו. הסביל נבנה על-ידי מושל יפו בתחילת המאה ה-19, מחמוד אגא א-שאמי (שכונה "אבו נבוט"), ושכן ליד הכניסה למסגד, אולם עם הרחבת הכביש הוא הוזז כ-20 מטר מערבה והוצב בליבו של מעין כיכר. השם "סביל אבו נבוט ב'" נטבע בידי זאב וילנאי, כדי להבדילו מסביל אבו נבוט הנמצא בדרך בן צבי. בעבר היה זה מבנה מפואר הדומה לסביל בכניסה למסגד אל-ג'זאר בעכו. הסביל עצמו עשוי בצורת משושה מקושט בלוחות שיש וסביבו ששה עמודים הנושאים כותרות חטובות, כנראה בשימוש משני. העמודים תומכים בשש קשתות הנושאות כפה. | סמוך לרח' טיילת מפרץ שלמה, תל אביב-יפו 32°03′20″N 34°45′34″E / 32.05551°N 34.75943°E |
 |
|
| 3-5000-011 | מגדל המים בשכונת עג'מי | Ajami Water Tower | נבנה בשנות ה-30 ע"י הבריטים | חייבי משה 1 / החרוב 30, תל אביב-יפו 32°02′43″N 34°45′05″E / 32.045215°N 34.751289°E |
| |
| 3-5000-020 | כיכר השעון | Clock Square | כיכר השעון (או כיכר הסוכנות) היא כיכר מרכזית ביפו, צפון מזרחית ליפו העתיקה. הכיכר נמצאת בקצה הצפוני של רחוב יפת ובקצהו הדרום-מערבי של רחוב רזיאל, שהיה בעבר חלק מן הדרך הראשית מיפו לפתח תקווה ולשכם. | דוד רזיאל 25, יפו, תל אביב-יפו 32°03′18″N 34°45′23″E / 32.054974°N 34.756252°E |
 |
|
| 3-5000-021 | בית מרכז האמנויות | מרכז האמנויות ברחוב יפת בתל אביב-יפו | רח' יפת 28, תל אביב-יפו 32°03′13″N 34°45′16″E / 32.05370°N 34.75451°E |
| ||
| 3-5000-022 | חאן מנולי | Khan Manuli, Jaffa | חאן מנולי הוא מבנה ברחוב בית אשל ביפו הקרוי על שם בעליו הארמני. המבנה שימש כחאן חשוב לסוחרים שהגיעו לסחור ביפו, וכתחנת מעבר לרבים מראשוני העלייה הראשונה עד העלייה הרביעית. המבנה שימש כמרכז ציבורי ופוליטי של הקהילה היהודית בעיר, ובו המתינו חולים שהובאו ליפו עד שימצא רופא שייבוא לבקר אותם. | רח' בית האשל 11, תל אביב-יפו 32°03′13″N 34°45′23″E / 32.053611°N 34.756389°E |
 |
|
| 3-5000-023 | בית סורסוק | Sursuk House | בית סורסוק הוא מבנה היסטורי גדול ומפואר בן ארבע קומות ברחוב רזיאל ביפו, הקרוי על שם משפחת סורסוק מביירות, מהעשירות שבמשפחות סוריה שבבעלותה היו שטחי קרקע גדולים בגליל, בעמקי הצפון ובמפרץ חיפה ועסקיה חבקו את רוב המזרח התיכון. בשנת 1921 רכשה מבנים אחדים ברחוב בוסטרוס (רחוב רזיאל של היום), שיפצה אותם ובנתה מבנים נוספים. גולת הכותרת של בניית המשפחה ברחוב היא "בית סורסוק" שנחנך בשנת 1925. הבית נחנך על ידי הנציב העליון הבריטי, לורד הרברט פלומר. בבניין שכנו משרדים יוקרתיים של יפו, חברות ספנות, קונסולים זרים וגדולי הסוחרים, ובנוסף משרדיהן של חברות יהודיות ובהן לשכת המסחר של תל אביב וחברתו של מאיר דיזנגוף שעברה אליו מ"בניין הוועד הארץ ישראלי" ששכן באותה העת ברחוב רזיאל 17 ושבו פעלה התנועה הציונית בראשית ימיה. | רח' רזיאל 6, תל אביב-יפו 32°03′24″N 34°45′33″E / 32.056653°N 34.759036°E |
 |
|
| 3-5000-024 | בית המשרד הארצישראלי | Palestine Office | המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ. פעילותיו כללו תכנון ההתיישבות, קניית אדמות, הקצאת כספים, רכישת קרקעות, הקמת יישובים חקלאיים ועירוניים חדשים, ניהול חוות חקלאיות, הקצאת מתיישבים ליישובים השונים, עזרה ליישובים קיימים בהדרכה ועזרה לפועלים. הבניין ההיסטורי של המשרד הארצישראלי שכן ביפו, ברחוב רזיאל מספר 17, ונהרס בשנת 2001 על ידי בעליו, הכנסייה המארונית, על אף שהיה מבנה לשימור. | רח' רזיאל 15 (משרדים נוספים של המשרד שכן הבניין ברח' רזיאל 17 נהרס), תל אביב-יפו 32°03′20″N 34°45′26″E / 32.05561°N 34.75727°E |
| |
| 3-5000-025 | בית הדואר | Jaffa Post Office Building | בניין הדואר המרכזי של יפו הוא מבנה בעל חשיבות אדריכלית שנבנה בתקופת המנדט הבריטי בתכנונו של האדריכל אוסטן סיינט בארב הריסון. המבנה שופץ בשנת 2000. כיום משמש כסניף דואר ונמצאת בו הנהלת "השירות הבולאי". | שדרות ירושלים 12, תל אביב-יפו 32°03′20″N 34°45′34″E / 32.05551°N 34.75943°E |
| |
| 3-5000-026 | בית החלוץ | בית בן שתי קומות ברחוב יפת, שבו התגוררו בראשית המאה העשרים עולים יהודים בימים הראשונים להגיעם ארצה. הבית נקרא "בית העולים" או "בית החלוץ". הבניין התפרסם כאשר הותקף על ידי פורעים ערבים במאורעות תרפ"א. במאורעות נרצחו 14 מתושבי הבית. | רח' יפת, תל אביב-יפו 32°03′10″N 34°45′13″E / 32.05290°N 34.75348°E |
| ||
| 3-5000-030 | המושבה האמריקאית ביפו | Jaffa American Collony | המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו שוכנת בין שכונת פלורנטין לבין יפו, והיא כוללת שני רחובות: רחוב אוארבך ורחוב בר הופמן. המושבה הוקמה באמצע המאה ה-19 על ידי נוצרים מורמונים מארצות הברית, ולאחר מספר שנים עברה לידי הגרמנים הטמפלרים. אלה שיפצו את רוב הבתים והפכו את המקום למושבה גרמנית. בשנת 2009 החל תהליך של שימור ושיקום במושבה. | אוארבך ובר הופמן, יפו, תל אביב-יפו 32°03′24″N 34°45′46″E / 32.056638°N 34.762807°E |
 |
|
| 3-5000-031 | בתי העץ במושבה האמריקאית ביפו | Jaffa American Collony | מבנים מעץ שהוקמו באמצע המאה ה-19 על ידי נוצרים מורמונים מארצות הברית, שבאו להתיישב בארץ ישראל, ולאחר מספר שנים עברה המושבה לידי הגרמנים הטמפלרים. בשנת 2009 עירית תל אביב פתחה בתהליך שיקום אדריכלי של המקום. | רח' בר הופמן 13, 17, תל אביב-יפו 32°03′23″N 34°45′45″E / 32.05641°N 34.76259°E |
 |
|
| 3-5000-032 | טחנת הקמח במושבה האמריקאית ביפו | Jaffa American Collony | המושבה הוקמה באמצע המאה ה-19 על ידי נוצרים מורמונים מארצות הברית, ולאחר מספר שנים עברה לידי הגרמנים הטמפלרים. הטמפלרים פיתחו מאוד את המושבה, והקימו בה מבני ציבור נוספים כמו בית חולים, בית מרקחת, מנסרה, בית בד, וטחנת קמח שעבדה על קיטור. | רח' בר הופמן, תל אביב-יפו 32°03′23″N 34°45′45″E / 32.05641°N 34.76259°E |
| |
| 3-5000-032 | כנסיית עמנואל במושבה האמריקאית ביפו | Emanuel church, Jaffa | לקראת ביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני ורעייתו בעת מסעם בארץ ישראל ב-1898, הונחה אבן הפינה לכנסייה ב-2 בנובמבר 1898 על ידי פרוטסטנטים מבין גולים מגרמניה ומשווייץ שגרו ביפו ועל ידי מומרים מזרמים נוצרים אחרים, רובם מומרים מקרב הטמפלרים. | רח' בר הופמן 15, תל אביב-יפו 32°03′23″N 34°45′46″E / 32.05647°N 34.76268°E |
 |
|
| 3-5000-033 | מלון פארק (כיום אכסניית עימנואל) | Emanuel Inn, Jaffa | בית עמנואל שבמושבה האמריקאית ביפו היה במקור ביתו של כריסטוף הופמן, אחד ממייסדי האגודה הטמפלרית. הברון הרוסי פלטון פון אוסטינוב, שרכש את הבית ב-1878, פתח בו בית מלון בשם "דו פארק". במלון זה התארח קיסר גרמניה, וילהלם השני ובו התקיימה פגישתו עם בנימין זאב הרצל. בית עמנואל משמש היום כאכסניה ומרכז ליהודים המשיחיים. | רח' אוורבוך 6, תל אביב-יפו 32°03′25″N 34°45′45″E / 32.05682°N 34.76258°E |
| |
| 3-5000-034 | מלון ירושלים | Jerusalem Hotel, Jaffa | מלון פאר שהוקם בסוף המאה ב-19 במושבה הגרמנית. החדרים המפוארים במלון, שהיו מעוטרים בעיטורי סטנסיל על הקירות קיבלו שמות של נביאים ושליחים,. בשנות הארבעים עבר המלון לידיה של הבולשת הבריטית. לאחר קום המדינה שימש המבנה את משרד החינוך. לאחר שיקום בשנים האחרונות, הפך המלון לחלק ממתחם בנייה יוקרתי במושבה האמריקאית-גרמנית. | רח' אוורבוך 4, תל אביב-יפו 32°03′25″N 34°45′45″E / 32.05695°N 34.76250°E |
| |
| 3-5000-035 | בית נורטון | Norton House, Jaffa | אחד מבתי העץ של המתיישבים האמריקאים במושבה הגרמנית בתל אביב-יפו והמבנה הראשון שעבר שימור במושבה. בניין זה נרכש על ידי המיסיון הבריטי והיה מרכז לפעילותו. | רח' אוורבוך 2, תל אביב-יפו 32°03′26″N 34°45′45″E / 32.05714°N 34.76237°E |
| |
| 03-5000-036 | בית הבולשת הבריטית | בית הבולשת הבריטית שימש את יחידת החקירות של משטרת המנדט הבריטי (סי.אי.די). בניין הבולשת ניזוק קשה בעת שקבוצה מאנשי מחתרת האצ"ל, המחופשים לחיילים בריטיים, הטמינו בו חומר נפץ שגרם לנזק גדול באחד מאגפיו. | רח' אוורבוך 1, תל אביב-יפו 32°03′26″N 34°45′45″E / 32.05722°N 34.76261°E |
| ||
| 03-5000-037 | בית יאיר שטרן (מוזיאון לח"י) | Lehi Museum, Tel Aviv | מוזיאון לח"י, הנקרא גם בית יאיר על שם מפקד לח"י, אברהם שטרן ("יאיר"), נמצא בבנין שבו נרצח שטרן על ידי קצין בולשת בריטי. | רח' אברהם שטרן 8, תל אביב-יפו 32°03′24″N 34°46′10″E / 32.05663°N 34.76948°E |
| |
| 03-5000-038 | כנסיית פטרוס הקדוש | St. Peter's church | כנסיית פטרוס הקדוש, או הכנסייה הרוסית, היא כנסייה רוסית פרבוסלבית השוכנת באבו כביר בדרומה של תל אביב. הכנסייה נקראת על שמו של השליח פטרוס הקדוש, ולפי המסורת הרוסית-פרבוסלבית, במקום זה ניצב בית שמעון הבורסקאי, בו התארח פטרוס עת שהה ביפו. מסורת זו ממשיכה וגורסת כי בחלקת הקברים הצמודה לכנסייה, נקברה גם טאביתא, אותה הקים פטרוס מן המתים. | רח' הרצל 151, תל אביב-יפו 32°02′52″N 34°46′15″E / 32.04782°N 34.77078°E |
 |
|
| 03-5000-039 | סביל אבו נבוט | Abu Nabut Trough | סביל אבו נבוט הוא סביל עות'מאני השוכן בדרך בן צבי בשכונת אבו כביר בדרום תל אביב, בסמוך לבניין מספר 49. סביל אבו נבוט ניצב על אם הדרך המובילה מיפו לרמלה וללוד, והלאה לירושלים. | דרך בן צבי 49, תל אביב-יפו 32°02′51″N 34°45′58″E / 32.04742°N 34.76602°E |
 |
|
| 3-5000-040 | רחוב רזיאל | Raziel Street | רחוב רזיאל הוא היום רחוב בצפונה של יפו, המחבר בין שדרות ירושלים ודרך אילת בקצהו הצפון-מזרחי לבין כיכר השעון בצידו הדרום-מערבי | רח' רזיאל, יפו, תל אביב-יפו 32°03′22″N 34°45′29″E / 32.056225°N 34.758084°E |
Jaffa.JPG) |
|
| 3-5000-051 | בית האשל | Beit HaEshel | רחוב בית אשל הוא רחוב בצפונה של יפו. הוא יוצא מהצומת בו נפגש רחוב יפת עם כיכר השעון, ומוליך לכיוון דרום-מזרח. | רח' בית אשל, יפו, תל אביב-יפו 32°03′13″N 34°45′25″E / 32.053622°N 34.757051°E |
 |
|
| 3-5000-052 | בית קאסר | בית קאסר, או בית אופק, הוא בית באר בשכונת נווה עופר בתל אביב-יפו. הבית נבנה במאה ה-19 בידי סלים קאסר, סוחר ערבי-נוצרי. לאחר מלחמת העצמאות תפס צה"ל את המבנה, והוא שימש מאז ועד שנת 2009 את חיל החינוך. כיום מיועד המבנה לשחזור ולשימור. | צפונית לרחוב גרוסמן 9, תל אביב-יפו 32°02′26″N 34°46′06″E / 32.04042°N 34.76830°E |
| ||
| 03-5000-053 | בית הביל"ויים | Beit HaBiluyim | בית הביל"ויים או בית אנטון איוב הוא בית באר בשכונת נווה עופר בתל אביב, בסמוך לנתיבי איילון. | רח' האירוס 14, תל אביב-יפו 32°02′18″N 34°46′03″E / 32.03844°N 34.76748°E |
 |
|
| 3-5000-060 | מבנים הסטוריים בשוק הפשפשים | Jaffa Flee Market | שוק הפשפשים ביפו הוא שוק פשפשים בו נמכרים חפצים שונים, בגדים ופריטי ריהוט, חדשים ומשומשים. השוק שוכן במתחם הרחובות עמיעד, עולי ציון, יהודה מרגוזה ורחוב בית אשל ביפו. | תל אביב-יפו 32°03′13″N 34°45′22″E / 32.053611°N 34.756111°E |
 |
|
| 3-5000-070 | בית המכס הבריטי ברחוב הרכבת | British Custom's House on HaRakevet Street | מבנה בקצה נמל יפו, שהיה בעבר בית המכס הבריטי, שהוקם על שרידי בית המכס העות'מני. שימש כשער הכניסה הימי לארץ ישראל במשך שנים רבות. כיום זהו בניין בטון גדול, הצופה אל הים, ופעילים בו שבט "צופי הים" ו"המרכז לחינוך ימים". | תל אביב-יפו 32°03′49″N 34°46′37″E / 32.063603°N 34.776856°E |
 |
|
| 3-5000-081 | בית יצחק שדה | Beit Yitzhak Sadeh | אתר הכולל את הבית שבו חי יצחק שדה בשנותיו האחרונות ואת הגן הסובב אותו. הבית בנוי על מצוק כורכר הצופה אל הים בקצה יפו, ומהווה חלק משכונה קטנה וייחודית שנבנתה בסוף שנות המנדט הבריטי (בין 1945 ל-1948). משפחת שדה הגיעה למקום בפברואר 1949 ויצחק שדה חי בו עד מותו באוגוסט 1952. | סוף רח' זכרון קדושים, יפו, תל אביב-יפו 32°02′03″N 34°44′36″E / 32.034249°N 34.743377°E |
 |
|
| 03-5000-082 | חורשת עציון | חורשת עצי אשל שניטעה בשכונת עליה ביפו, המקום בו התגוררו המשפחות שפונו מכפר עציון במלחמת העצמאות. התושבים קיימו אורח חיים קיבוצי עד שחזרו בשנות השישים לקיבוץ שהוקם מחדש. בכניסה לחורשה ניטע עץ אלון, סימלו של גוש עציון, ולידו סוכה המנציחה את סוכת הלימוד המפורסמת של הקיבוץ. | דרום יפו, תל אביב-יפו 32°02′00″N 34°44′48″E / 32.033300°N 34.7466°E |
| ||
| 3-5000-085 | בית אבו חדרא | Jaffa Well Houses | המבנה ניצב על הדרך ההיסטורית המחברת בין יפו ושכם. קומת הקרקע שמשה למסחר והקומה העליונה שמשה כבית מגורים מפואר. בשנת 1933 נרכש שטח הפרדס ע"י שלום וולובלסקי שהקים במקומו מרכז מלאכה ותעשיה, בעוד הבית הבאר והבריכה שבתחומו, שחדלו מלתפקד, נשארו ברשות משפחת אבו חדרא. כיום, המבנה משלב מגורים ומסחר. | רח' אילת 54, תל אביב-יפו 32°03′34″N 34°46′01″E / 32.05931°N 34.76695°E |
| |
| 3-5000-086 | בית הבאר ברח' שלמה (כיום חנות הדרים) | בית הבאר ברח' שלמה ביפו(כיום חנות הדרים) | דרך שלמה 48, תל אביב-יפו 32°03′17″N 34°46′05″E / 32.05480°N 34.76799°E |
| ||
| 3-5000-087 | בית שיח מוראד (הבית האדום) | מבנה בראש גבעה במתחם מוקף חומה. קומת הארמון מתהדרת בקישוטיות רבה, במגוון ריצופים צבעוניים וציורי קיר. עושרם של בעלי הבית ניכר בסביל (רהט) המפואר, הממוקם בחומת הבית על אם הדרך ושימש להשקיית עוברי אורח ובהמות.
כיום, המבנה האדום ניצב בפינת שכונת שפירא. |
רח' ישראל מסלנט 33 - 37, תל אביב-יפו 32°03′04″N 34°46′53″E / 32.05116°N 34.78148°E |
| ||
| 3-5000-088 | בית עלי ביבי (כיום בית הספר הערבי דמוקרטי) | Ali Bibi House | בית עלי ביבי הוא בית באר ברחוב עזה ביפו, המשמש את בית הספר הדמוקרטי "יאפא". הבית נבנה ב-1910 בידי עלי ביבי, אדם אמיד שהיה בעליהם של אדמות, מבנים ופרדסים רבים באזור יפו. המבנה נבנה מכורכר, כמקובל באותה העת, אך התוספות המאוחרות יותר שנבנו בו היו מבטון. בדומה לבתי באר אחרים, ראשיתו של המבנה בבאר. | רח' עזה 13, תל אביב-יפו 32°02′53″N 34°45′35″E / 32.04815°N 34.759597°E |
 |
|
| 3-5000-089 | בית משפחת אל-עזה | הארמון של משפחת אל-עזה, נמצא בקצה הצפוני של שטח פרדסי המשפחה שבתחומם נשתמרו עוד שני מבנים נוספים. אחד מהם שימש כבית הקונסול הצרפתי בתקופה העותומאנית ובית סגן הנציב הרברט סמואל בימי המנדט. עם קום המדינה הפך הארמון למתקן צבאי וחלל המגורים המפואר בעל עמודי השיש והרצפות המצוירות הוסב למטווח ירי לאימון הגדנ"ע.
כיום, הארמון עומד נטוש, מעל קומת נגריה. |
דרך בן צבי 78 - 80, תל אביב-יפו 32°02′35″N 34°46′13″E / 32.04294°N 34.77032°E |
 |
| |
| 3-5000-090 | בית הבאר בדרך בן צבי 68 -70 | בית הבאר עומד על הדרך ההיסטורית לירושלים, והתפתח מבאר ובריכת אגירה למבנה מגורים ומסחר מפואר. הקשתות שבונות את הקומה השנייה בולטות במיוחד מעבר לקו הגג ובכך מייחדות את המבנה מכל שאר בתי הבאר באזורו.
כיום, הבריכה משמשת כמוסך והארמון כפיצוציה והמתחם כולו מיועד להריסה. |
דרך בן צבי 68 -70, תל אביב-יפו 32°02′38″N 34°46′08″E / 32.04383°N 34.76902°E |
 |
| |
| 3-5000-092 | השנאי ההיסטורי של חברת חשמל - שדרות ח"ן | Historical Electric Transformers | תחנת טרנספורמציה חשמלית שהוקמה בשנות ה-1940 עבור תושבי השכונות רחל, השכנים ב' וקרית מאיר בתל אביב, בקצה שדרות ח"ן. בית החשמל, הבנוי בסגנון הבינלאומי, נותר כעדות צנועה למבנים הקטנים שפעם איכלסו את שדרות העיר. | שדרות ח"ן 38, תל אביב-יפו 32°04′40″N 34°46′48″E / 32.07776°N 34.78000°E |
 |
|
| 3-5000-095 | רחוב אילת | Eilat Street | רחוב אילת ביפו הוא המשכו של דרך יפו עד שדרות ירושלים. הרחוב מהווה גבול בין השכונות: נווה צדק, פלורנטין, המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, ושכונת נוגה. | תל אביב-יפו 32°03′26″N 34°45′43″E / 32.057273°N 34.762065°E |
| |
| 3-5000-095 | רחוב יפת | Yefet Street | רחוב יפת הוא אחד הרחובות הראשיים של יפו. הוא קרוי על שמו של יפת בנו של נח, מייסד העיר על פי אחת האגדות. בעבר נקרא "רחוב עג'מי", על שם איברהים אל-עג'מי, קדוש פרסי. הרחוב עובר מעל רחוב יהודה הימית בגשר שהוקם בזמן המנדט הבריטי. | רח' יפת, יפו, תל אביב-יפו 32°03′05″N 34°45′11″E / 32.051342°N 34.752925°E |
 |
|
| 3-5000-096 | בית העלמין היהודי ביפו | Jaffa Jewish Cemetary | בית העלמין היהודי ביפו הידוע גם בכינוי "בית-הקברות עג'אמי" הוא בית עלמין יהודי, השוכן ליד המפגש בין רחוב יהודה מרגוזה לרחוב יהודה הימית בשכונת עג'מי ביפו, ובצמוד מדרום לשכונת המגורים גבעת אנדרומדה. | תל אביב-יפו 32°03′03″N 34°45′04″E / 32.050944°N 34.751161°E |
 |
|
| 3-5000-097 | בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו | Jaffa Protestant Cemetary | בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו הוא בית קברות קטן ובלתי פעיל ששימש את הקהילה הפרוטסטנטית הקטנה ביפו במאה ה-19. | נמצא בקצה סמטה המסתעפת מרח' יפת, בסמוך לבית מס' 19, תל אביב-יפו 32°03′04″N 34°45′05″E / 32.051111°N 34.751389°E |
 |
|
| 3-5000-099 | תחנת הרכבת יפו | Jaffa Railway Station | תחנת הרכבת יפו (קרויה גם "תחנת הרכבת מנשייה") היא תחנת רכבת היסטורית הנמצאת צפונית ליפו, והיא למעשה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון מחוץ למצרים וטורקיה. | תל אביב-יפו 32°03′33″N 34°45′41″E / 32.059082°N 34.761407°E |
 |
|
תל אביב הקטנה
[עריכת קוד מקור]| מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | תמונות נוספות
|
|---|---|---|---|---|---|---|
| 3-5000-100 | שדרות רוטשילד | Rothschild Boulevard | שדרות רוטשילד היו בין ארבעת הרחובות הראשונים של תל אביב (שנקראה אז "אחוזת בית"), שנחנכו לאחר רחוב הרצל (הרחוב הראשון בעיר), ובניצב אליו. הרחובות נסללו על גבי דיונות חול אשר יושרו ושוטחו, ולאורכם נבנו בתיה הראשונים של העיר. התוואי שהפך להיות השדרה היה ואדי קטן שאותו קשה היה ליישר באמצעים של אז, ואליו גם התנקזו מים רבים בחורף. בשל כך הוחלט למלאו בחול להשאירו כשטח פתוח שעליו לא ייבנו בתים אלא בצדיו, כרחוב עירוני רחב יותר. בט"ו בשבט ה'תר"ע (1910) החלו נטיעות בשטח פתוח זה, במטרה להפוך את הרחוב לשדרה הראשונה של העיר. חודשים אחדים לאחר מכן, בדצמבר 1910, החליט ועד אחוזת בית לקרוא לשדרה על שם הברון רוטשילד, ולמנות את מרדכי בן הלל הכהן ואת מאיר דיזנגוף להודיע על כך באופן רשמי לברון. אנשי אחוזת בית ראו בשדרה את תחילתה של שדרה מפוארת כדוגמת הבולווארים המפוארים של פריז. | תל אביב-יפו 32°03′56″N 34°46′37″E / 32.065519°N 34.777028°E |
 |
|
| 3-5000-101 | היכל העצמאות | Independence Hall (Israel) | היכל העצמאות הוא המקום בו נערך טקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. בית העצמאות, ביתם של צינה ומאיר דיזינגוף, מבתיה הראשונים של תל אביב. הבית שנבנה בשנת 1910 על ידי מאיר דיזנגוף ונבחר לארח את טקס הכרזת המדינה בשנת 1948 וכיום הוא משמש מוזיאון היסטורי לתולדות ההכרזה ההיא, תחת השם בית העצמאות. המסע מתחיל עם הרצל, עובר דרך הקמת תל-אביב ופועלו של דיזנגוף, ומסתיים באולם הכרזת העצמאות, עם שחזור מלא של ההודעה המרגשת בקולו של בן גוריון. | תל אביב-יפו 32°03′47″N 34°46′15″E / 32.062939°N 34.770864°E |
 |
|
| 3-5000-102 | בית אברהם פוגל | אברהם פוגל היה מראשוני 'אחוזת בית' בתל אביב הקטנה. הבית, שנבנה ב 1939, ברחוב רוטשילד, עדיין לא שופץ או שומר והוא מציג מבנה בית מקורי מן הבתים הראשונים בתל אביב. כיום יש במקום פאב. בחזית הבית מופיעה כתובת קיר המציגה גרפיטי של מחתרת האצ"ל, שנכתב בשנות ה-1940. פוגל עצמו נרצח ב 1939 והרצח לא פוענח עד היום. | שדרות רוטשילד 12, תל אביב-יפו 32°03′46″N 34°46′14″E / 32.06275°N 34.77056°E |
| ||
| 3-5000-103 | בית חיים חיסין | ביתם של פאניה ודר' חיים חיסין, שנמנו עם המשפחות המייסדות של "אחוזת- בית" בתל-אביב | שדרות רוטשילד 14, תל אביב-יפו 32°03′46″N 34°46′15″E / 32.06279°N 34.77073°E |
| ||
| 3-5000-104 | בית אליהו גולומב (מוזיאון ההגנה) | Bet Eliyahu | מוזיאון ההגנה הוא המוזיאון המרכזי לתולדות "ההגנה" הנמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב-יפו. המוזיאון מציג את תולדות ההגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל במהלך תקופת המנדט הבריטי. המוזיאון פרוס על פני שלוש קומות בהן גם מיצגים מודרניים אודות היישוב, אודיטוריום ואת ארכיון ההגנה. כמו כן, הוא מציג שני חדרים מהבית ששומרו המתארים את אורח החיים של התקופה בתל אביב הקטנה. הבית נחשב גם לפנינה אדריכלית בעלת מרצפות מצוירות, שטיחי אבן וקירות מעוטרים. | שדרות רוטשילד 23, תל אביב-יפו 32°03′48″N 34°46′20″E / 32.06346°N 34.77210°E |
 |
|
| 3-5000-105 | בית לדרברג | בית בשדרות רוטשילד פינת אלנבי בתל אביב. תוכנן על ידי האדריכל יוסף ברלין בשנת 1922.
הסגנון העיצובי אקלקטי. המעקות מעוצבים כחנוכייה, ואת החלונות מעטרים עמודים קורינתיים. על החזיתות משובצים אריחי קרמיקה צבעוניים האריחים מציגים נופים מארץ ישראל וסיפורים מן התנ"ך. בחזית הפונה לאלנבי – ציור העיר ירושלים, וכן ציון שם בעלי הבית. |
שדרות רוטשילד 29, תל אביב-יפו 32°03′49″N 34°46′22″E / 32.06367°N 34.77281°E |
| ||
| 3-5000-106 | מלון בן נחום | שדרות רוטשילד 32, תל אביב-יפו 32°03′48″N 34°46′23″E / 32.06325°N 34.77293°E |
| |||
| 3-5000-107 | בית ועד הקהילה | Tel Aviv Community House | בית ועד הקהילה הממוקם ברחוב יבנה פינת שדרות רוטשילד 42 בתל אביב, הוא אחד ממבני הציבור הראשונים של העיר העברית הראשונה. המבנה שימש כבית ועד הקהילה, ובו הרבנות הראשית, בית הדין הרבני, חברה קדישא ושאר מוסדות הדת. | שדרות רוטשילד 42, תל אביב-יפו 32°03′49″N 34°46′27″E / 32.06358°N 34.77405°E |
 |
|
| 3-5000-108 | בית השגרירות הרוסית | Russian Embassy House | בית השגרירות הרוסית הוא מבנה היסטורי הממוקם בשדרות רוטשילד מספר 46, פינת רחוב שד"ל בתל אביב, והוא אחד מבנייניה הנודעים של העיר. הבניין מתאפיין באדריכלות של הסגנון האקלקטי הייחודי ללב תל אביב. הבית תוכנן ב־1924 על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ', עבור משפחת לוין האמידה. הוא משופע בקישוטים וסמלים ברוח הסגנון הרומנטי, ובחזיתו פגודה. עם השנים החליף הבניין בעלים, ואחרי הקמת המדינה שכנה בו צירות ברית המועצות. ב־9 בפברואר 1953, בשעות הערב, בוצע בו הפיגוע בצירות הסובייטית שבעקבותיה ניתקה ברית המועצות את יחסיה הדיפלומטיים עם מדינת ישראל. היחסים חודשו רק לאחר מות סטלין ביולי 1953. | שדרות רוטשילד 46, תל אביב-יפו 32°03′50″N 34°46′29″E / 32.06376°N 34.77468°E |
 |
|
| 3-5000-109 | שדרות רוטשילד 82 | שדרות רוטשילד 82, תל אביב-יפו 32°03′57″N 34°46′39″E / 32.06571°N 34.77746°E |
| |||
| 3-5000-110 | בית אנג'ל | שדרות רוטשילד 84, תל אביב-יפו 32°03′58″N 34°46′39″E / 32.06602°N 34.77757°E |
| |||
| 3-5000-111 | שדרות רוטשילד 83 | בנין בשדרות רוטשילד 84 בתל אביב | שדרות רוטשילד 83, תל אביב-יפו 32°04′01″N 34°46′39″E / 32.06687°N 34.77737°E |
| ||
| 3-5000-112 | שדרות רוטשילד 87 | שדרות רוטשילד 87, תל אביב-יפו 32°04′02″N 34°46′39″E / 32.06714°N 34.77750°E |
| |||
| 3-5000-113 | בית פרידמן שדרות רוטשילד 96 בתל אביב | בית פרידמן | שדרות רוטשילד 96, תל אביב-יפו 32°04′02″N 34°46′41″E / 32.06729°N 34.77809°E |
| ||
| 3-5000-114 | שדרות רוטשילד 89 | שדרות רוטשילד 89, תל אביב-יפו 32°04′02″N 34°46′39″E / 32.06734°N 34.77754°E |
| |||
| 3-5000-115 | שדרות רוטשילד 91 | שדרות רוטשילד 91, תל אביב-יפו 32°04′03″N 34°46′39″E / 32.06750°N 34.77761°E |
| |||
| 3-5000-116 | בית מגנט | שדרות רוטשילד 93, תל אביב-יפו 32°04′04″N 34°46′40″E / 32.06770°N 34.77764°E |
| |||
| 3-5000-117 | בית רבינסקי | Beit Rabinsky | בית רבינסקי הוא בניין מגורים בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) הנמצא בלב תל אביב ומהווה את אחד המבנים הידועים של העיר הלבנה ואבן דרך חשובה בהתפתחות האדריכלות הישראלית. המבנה הממוקם בפינת הרחובות הגלבוע ושינקין, בסמוך לשדרות רוטשילד בתל אביב. | רח' הגלבוע 1, תל אביב-יפו 32°04′06″N 34°46′43″E / 32.06823°N 34.77861°E |
 |
|
| 3-5000-125 | היכל התרבות | Fredric R. Mann Auditorium | היכל התרבות ע"ש פרדריק ר. מאן הוא אולם הקונצרטים העיקרי של תל אביב, ובנוסף לקונצרטים מוצגים בו לעתים מחזות זמר, מופעים ונערכים בו כנסים. האולם מכיל 2,760 מקומות ישיבה, שהופכים אותו לאחד האולמות הגדולים ביותר בישראל. | תל אביב-יפו 32°04′24″N 34°46′48″E / 32.07340°N 34.78002°E |
 |
|
| 3-5000-126 | בית מני | רח' יהודה הלוי 36, תל אביב-יפו 32°03′42″N 34°46′17″E / 32.06158°N 34.77147°E |
| |||
| 3-5000-150 | מדרחוב נחלת בנימין | Nachlat Binyamin Street | שכונת נחלת בנימין קמה ב-5 בדצמבר 1909 במקביל לאחוזת בית. השכונה כללה רחוב אחד, המקביל לרחוב הרצל. | תל אביב-יפו 32°04′05″N 34°46′12″E / 32.0680742762508°N 34.77005481719971°E |
 |
|
| 3-5000-201 | מוזיאון הרצלילינבלום | Herzlilinblum Museum | הרצלילינבלום - מוזיאון לבנקאות ונוסטלגיה תל אביבית הוא מוזיאון להיסטורית הבנקאות בתל אביב ובארץ ישראל. המוזיאון הוקם בתל אביב על ידי בנק דיסקונט. המוזיאון הוקם ב"בית שיף" בקרן הרחובות הרצל ולילינבלום. הקומה הראשונה של הבית נבנתה בשנת 1909 כבית מגורים פרטי של משפחת פרנק, בחלקה שבה זכתה בהגרלת המגרשים לאחוזת בית. לאחר מכן נמכר הבית למשפחת שיף ובשנת 1924 נוספו לו שתי קומות. | תל אביב-יפו 32°03′44″N 34°46′13″E / 32.06209°N 34.77037°E |
 |
|
| 3-5000-202 | בית עקיבא אריה וייס | Akiva Arie Weiss house | בית וייס הוא מבנה בפינת הרחובות הרצל ואחד העם בתל אביב-יפו, שהיה שייך במקור לעקיבא אריה ויס האב המייסד של תל אביב ויושב ראש הראשון של אחוזת בית. בנייתו החלה בשנת 1909 והסתיימה בשנת 1910. בתחילה היה הבית בן קומה אחת שבה שישה חדרים ועליית גג, ובשנת 1927 נוספה לו קומה נוספת. | רח' הרצל 2, תל אביב-יפו 32°03′49″N 34°46′11″E / 32.06350°N 34.76974°E |
 |
|
| 3-5000-203 | בית יוסף אליהו שלוש | שדרות רוטשילד 9 פינת רח' הרצל 5, תל אביב-יפו 32°03′47″N 34°46′12″E / 32.06318°N 34.77008°E |
 |
| ||
| 3-5000-204 | בית יחיאלי | רח' הרצל 9, תל אביב-יפו 32°03′44″N 34°46′13″E / 32.06235°N 34.77022°E |
| |||
| 3-5000-205 | פסג' פנסק | פסג' פנסק ברחוב הרצל 16 בתל אביב | רח' הרצל 16, תל אביב-יפו 32°03′42″N 34°46′12″E / 32.06161°N 34.77012°E |
| ||
| 3-5000-206 | בית מיכאל פולק | רח' אחד העם 20, תל אביב-יפו 32°03′49″N 34°46′12″E / 32.06359°N 34.77006°E |
| |||
| 3-5000-207 | בית יעקב אלחנן | רח' אחד העם 22, תל אביב-יפו 32°03′49″N 34°46′13″E / 32.06360°N 34.77021°E |
| |||
| 3-5000-208 | מלון פלטין | Palatin Hotel | מלון פלטין הוא בניין בתל אביב, בפינת רחוב אחד העם ורחוב נחלת בנימין. הבניין פעל בעבר כבית מלון וכיום משמש כבניין משרדים. בשנות העשרים של המאה ה-20 הוזמן האדריכל אלכסנדר ברוולד, מחשובי האדריכלים בתקופת היישוב, לתכנן מלון יוקרתי עבור אהרון מאיר מזיא וחתנו, צבי איזקסון, במרכז העיר הצעירה תל אביב. בשנת בנייתו, 1926, תחת ניהולה של משפחת שלוסברג (הוריה של לאה רבין ואביבה יפה, אשתו של אברהם יפה), נחשב למלון המרכזי, החדשני והמפואר בעיר. | רח' אחד העם 28, תל אביב-יפו 32°03′49″N 34°46′17″E / 32.063737381190606°N 34.77140665054321°E |
 |
|
| 3-5000-225 | רחוב אחד העם | Ehad Haam street, Tel Aviv-Yaffo | רחוב אחד העם הוא אחד הרחובות הוותיקים במרכזה ההיסטורי של תל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני אחד העם (שם העט של אשר צבי גינצברג) שגם התגורר ברחוב עד מותו. הרחוב מתחיל בקצה שכונת שבזי במערב ומסתיים במתחם הבימה בצפון מזרח, בפינת שדרות בן ציון, והוא אחד הרחובות החשובים של רובע לב תל אביב. | תל אביב-יפו 32°03′49″N 34°46′14″E / 32.06371°N 34.77069°E |
 |
|
| 3-5000-226 | בית הנביאים | רח' אחד העם 36, תל אביב-יפו 32°03′51″N 34°46′21″E / 32.06406°N 34.77244°E |
 |
| ||
| 3-5000-227 | בית הספר אחד העם | Ehad Haam School | "בית הספר אחד העם" הוא מבנה בית ספר השוכן ברחוב אחד העם בתל אביב. בית הספר נבנה בשנת 1924 בתכנונו של האדריכל ד. הרשקוביץ כ"בית הספר העירוני", אולם לאחר שהוענק לאחד העם תואר אזרח כבוד של העיר, בשנת 1924, הוסב שמו של המבנה ל"בית הספר אחד העם". | רח' אחד העם 37, תל אביב-יפו 32°03′54″N 34°46′30″E / 32.06506°N 34.77500°E |
 |
|
| 3-5000-228 | בית אופלטקה | רח' אחד העם 66, תל אביב-יפו 32°03′54″N 34°46′32″E / 32.06493°N 34.77544°E |
| |||
| 3-5000-229 | בית הפגודה | Pagoda House | בית הפגודה הוא בניין בלב תל אביב אשר נבנה בשנת 1924 ומאופיין בסגנון אקלקטי. הוא מעורר עניין כחלק מההערכה הציבורית הגוברת לאדריכלות התל אביבית של שנות ה-20 של המאה ה-20, ונחשב כיום לאחד מהבניינים המרשימים שנבנו בתקופה זו. | רח' נחמני 43, תל אביב-יפו 32°03′58″N 34°46′28″E / 32.066°N 34.774361°E |
 |
|
| 3-5000-230 | בית שפרן | רח' מלצ'ט 2, תל אביב-יפו 32°03′58″N 34°46′30″E / 32.06604°N 34.77496°E |
| |||
| 3-5000-231 | אולם אוהל שם | Ohel Shem hall | רח' בלפור 30, תל אביב-יפו 32°04′02″N 34°46′33″E / 32.06709°N 34.77575°E |
 |
| |
| 3-5000-232 | בית ברלין פסובסקי | Berlin House | בית ברלין פסובסקי או בית התאומים הוא מבנה ידוע בתל אביב הבנוי בסגנון האקלקטי. הקמת הבניין הושלמה בשנת 1922 כמבנה חד-קומתי. בשנת 1925 נוספו לבניין שתי קומות נוספות, וכן חדרים על הגג, והוא קיבל את צורתו הנוכחית כבית תאומים סימטרי שקשת מונומנטלית מחברת בין שני אגפיו. | רח' מזא"ה 7, 9, תל אביב-יפו 32°04′02″N 34°46′21″E / 32.06731°N 34.77247°E |
 |
|
| 3-5000-233 | מלון ישמעילוף | רח' מונטיפיורי 32, תל אביב-יפו 32°03′56″N 34°46′23″E / 32.06548°N 34.77302°E |
| |||
| 3-5000-250 | בתים אקלקטים ברחוב אלנבי | תל אביב-יפו 32°03′58″N 34°46′19″E / 32.06603°N 34.77191°E |
| |||
| 3-5000-251 | בית אוסישקין | Ussishkin house | בית אוסישקין שימש את מנחם אוסישקין ומשפחתו, ונקרא על שמו. הבניין הוא דוגמה בולטת לסגנון האקלקטי. | הירקון 52, תל אביב-יפו 32°04′25″N 34°45′59″E / 32.07353°N 34.76629°E |
 |
|
| 3-5000-297 | בית האנייה | בית שמעון לוי הידוע יותר כבית האונייה הוא שמו של בניין מגורים בתל אביב הנמצא ברחוב לבנדה 56 בפינת הרחובות המסגר והרכבת. המבנה הוא אחד מבנייניה הידועים ביותר של העיר הלבנה של תל אביב, הן בשל מאפייניו והן בשל מיקומו יוצא הדופן. הבניין נבנה בשנים 1934 - 1935 על ידי האדריכל שמעון חמדי-לוי בסגנון הבינלאומי. | רח' לבנדה 56, תל אביב-יפו 32°03′32″N 34°47′01″E / 32.05884°N 34.78368°E |
 |
| |
| 3-5000-298 | בית הדר | Hadar House | בית הדר הוא בניין המשרדים הראשון שנבנה בתל אביב. הבניין תוכנן ב-1934 על ידי האדריכל קרל רובין והוקם בין השנים 1936 ו-1938. מבנה זה הוא גם הבניין הראשון שנבנה כשלד פלדה, סוג בנייה נדיר יחסית בארץ. | דרך מנחם בגין 19, תל אביב-יפו 32°03′47″N 34°46′43″E / 32.06303°N 34.77861°E |
 |
|
| 3-5000-299 | המתחם ההיסטורי של חברת החשמל | תחנת-הכוח הראשונה בתל אביב-יפו, בניין הדירקטוריון ��מגדל המים | רחוב החשמל, תל אביב-יפו 32°03′41″N 34°46′35″E / 32.06149°N 34.77633°E |
|
לב העיר
[עריכת קוד מקור]| מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | תמונות נוספות
|
|---|---|---|---|---|---|---|
| 3-5000-300 | מתחם ביאליק (בית העיר, בית ראובן, מוזיאון הבאוהאוס) | מתחם ביאליק (בית העיר, בית ראובן, מוזיאון הבאוהאוס) | תל אביב-יפו 32°04′24″N 34°46′15″E / 32.07320°N 34.77091°E |
| ||
| 3-5000-301 | בית העיר (מתחם ביאליק) | בית העיר - מתחם ביאליק - בתל אביב | תל אביב-יפו 32°04′24″N 34°46′16″E / 32.07339°N 34.77098°E |
| ||
| 3-5000-302 | בית ראובן | Rubin Museum | "בית ראובן" (אנגלית Rubin Museum) הוא מוזיאון לאמנות המוקדש ליצירותיו של הצייר ראובן רובין, מחלוצי האמנות בארץ ישראל. | רח' ביאליק 14, תל אביב-יפו 32°04′21″N 34°46′15″E / 32.0725°N 34.770833°E |
 |
|
| 3-5000-303 | בית ביאליק | בית ביאליק הוא ביתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, בסמוך לבית העירייה הישן. הבית נבנה על מגרש שמימן ביאליק באמצעות הכנסות ממהדורה מיוחדת של כתביו. הבית שנחנך בשנת 1925, נבנה בסגנון האקלקטי בתכנון האדריכל יוסף מינור. | רח' ביאליק 22, תל אביב-יפו 32°04′22″N 34°46′16″E / 32.0729°N 34.7710°E |
 |
| |
| 3-5000-310 | בית הקברות טרומפלדור | Trumpeldor Cemetery | בית הקברות טרומפלדור הוא בית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור. בית הקברות נוסד בשנת תרס"ג (1902), כשש שנים לפני ייסוד אחוזת בית, ועם השנים נקברו בו מייסדי תל אביב, סופרים ואנשי תרבות רבים, ודמויות מפורסמות בתולדות העיר והיישוב, ובהם ראש הממשלה השני של מדינת ישראל משה שרת. | רחוב טרומפלדור, תל אביב-יפו 32°04′32″N 34°46′11″E / 32.075556°N 34.769722°E |
 |
|
| 3-5000-311 | מגדל המים ברחוב מאז"ה | שם אתר (אנגלית) | מגדל המים ברחוב מאז"ה בתל אביב | רחוב מאז"ה 36, תל אביב-יפו 32°03′58″N 34°46′33″E / 32.06615°N 34.77588°E |
| |
| 3-5000-312 | מגדל המים בשכונת מונטיפיורי | מגדל המים בשכונת מונטיפיורי בתל אביב | תל אביב-יפו 32°04′11″N 34°47′19″E / 32.06975°N 34.78873°E |
| ||
| 3-5000-313 | בית ד"ר קורסקאל | בית ד"ר קורסקאל ברח' הס בתל אביב | רח' הס 21, תל אביב-יפו 32°04′24″N 34°46′12″E / 32.07340°N 34.77010°E |
| ||
| 3-5000-350 | כיכר דיזנגוף | Dizengoff Square | כיכר צינה דיזנגוף קרויה על שם צינה דיזנגוף, רעייתו של ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף. הכיכר נחשבה במשך שנים רבות כאחד מסמליה של תל אביב. הכיכר הייתה חלק מתוכנית גדס, תוכנית מתאר לעיר תל אביב שהכין פטריק גדס, מתכנן ערים סקוטי. עיצוב הכיכר נעשה על ידי האדריכלית ג'ניה אוורבוך, שזכתה בתחרות העיצוב של הכיכר בשנ�� 1934. התכנון היה על פי קריטריונים של הסגנון הבינלאומי, שהיה הסגנון האדריכלי המרכזי בתל אביב בתקופה זו. | רחוב דיזנגוף במפגשו עם הרחובות ריינס, פינסקר, בן עמי וזמנהוף, תל אביב-יפו 32°04′40″N 34°46′26″E / 32.07777472041461°N 34.77396011352539°E |
 |
|
| 3-5000-351 | קולנוע אסתר (מלון סינמה) | Cinema Hotel | בניין קולנוע אסתר שבתל אביב נבנה בכיכר דיזנגוף בשנים 1938-1939. יזמי הבניין ובעליו היו הזוג אסתר ומשה נתנאל מראשוני יהודי עדן, שעלו לארץ ישראל מהעיר עדן בשנת 1924 והם ומשפחתם (מנחם משה) בנו בעיר כ 25 בניינים שרובם הוכרזו כבתים לשימור. | כיכר דיזנגוף, תל אביב-יפו 32°04′41″N 34°46′29″E / 32.07816562583157°N 34.77476°E |
 |
|
| 3-5000-352 | מרכז קופת חולים | מרכז קופת חולים, הוא מבנה ייחודי מבין מבני הסגנון הבינלאומי שנבנו בתל אביב. המבנה, המצוי ברחוב בילינסון 8, פינת רחוב בן עמי 14, תוכנן בשנת 1937 על ידי האדריכל יוסף נויפלד עבור קופת חולים כללית. מבנה זה, בדומה למבני כיכר דיזנגוף (בהם מבנה קולנוע אסתר), הוא מבנה ציבורי שנבנה בסגנון הבינלאומי. | רח' בילינסון 8 פינת בן עמי 14, תל אביב-יפו 32°04′42″N 34°46′24″E / 32.07824744303287°N 34.77320909500122°E |
 |
| |
| 3-5000-353 | מוזיאון הבאוהאוס | Bauhaus Foundation Museum | מוזיאון הבאוהאוס ברח' ביאליק בתל אביב | ביאליק 21,, תל אביב-יפו 32°04′23″N 34°46′15″E / 32.07308°N 34.77072°E |
| |
| 3-5000-354 | בית התרמומטר | Thermometter House | בית התרמומטר הוא בית מגורים בתל אביב הבנוי בסגנון הבינלאומי (המכונה גם סגנון הבאוהאוס). | רח' פרוד 5, תל אביב-יפו 32°04′45″N 34°46′23″E / 32.07917°N 34.77302°E |
 |
|
| 3-5000-355 | בית תיאטרון אהל | בית תיאטרון אהל ברח' בילינסון בתל אביב | רח' בילינסון 6, תל אביב-יפו 32°04′40″N 34°46′23″E / 32.07784°N 34.77312°E |
| ||
| 3-5000-360 | מעונות העובדים א' | מ��ונות העובדים א' ברח' מזא"ה בתל אביב | מזא"ה 63-65, תל אביב-יפו 32°03′55″N 34°46′50″E / 32.06519°N 34.78057°E |
| ||
| 3-5000-361 | מעונות העובדים ב' | מעונות העובדים ב' ברח' מזא"ה בתל אביב | מזא"ה 60-62, תל אביב-יפו 32°03′55″N 34°46′48″E / 32.06522°N 34.78013°E |
| ||
| 3-5000-362 | מעונות העובדים ג' | מעונות העובדים ג' ברח' מזא"ה בתל אביב | מזא"ה 64, תל אביב-יפו 32°03′54″N 34°46′49″E / 32.06513°N 34.78031°E |
| ||
| 3-5000-363 | מעונות העובדים ד' - ו' | מעונות העובדים ד' - ו' (מעונות הו"ד) בתל אביב | פרוג 17, דב הוז 16-18, תל אביב-יפו 32°04′50″N 34°46′22″E / 32.08063°N 34.77269°E |
| ||
| 3-5000-365 | בית בן גוריון | David Ben Gurion's House at Tel Aviv-Yaffo | בית בן-גוריון שימש למגוריהם של ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון, ומשפחתו, בין השנים 1931 ל-1968, בנוסף לצריף בשדה בוקר ולבית ראש הממשלה בירושלים. הבית שוכן בשדרות בן-גוריון 17 בתל אביב. הבית מתופעל על ידי המכון למורשת בן-גוריון. | תל אביב-יפו 32°05′07″N 34°46′18″E / 32.08522890779651°N 34.771599769592285°E |
 |
|
נווה צדק
[עריכת קוד מקור]| מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | תמונות נוספות
|
|---|---|---|---|---|---|---|
| 3-5000-401 | שערי תורה | שערי תורה היה תלמוד תורה בעיר יפו, ששימש מוסד תורני מרכזי משנת ייסודו בתר"ן (1890) עד סגירתו בזמן מלחמת העצמאות. בחודש נובמבר 1896, מבשר עיתון "החבצלת" על חנוכת הבניין רחב הידיים של התלמוד תורה. הבניין נבנה על מגרש בשכונת נווה שלום הסמוכה לנוה צדק ושם הוא עומד עד היום הזה. | רח' אלעזר רוקח 6, נווה שלום, תל אביב-יפו 32°03′42″N 34°45′46″E / 32.061753°N 34.762703°E |
 |
| |
| 03-5000-402 | בית המדרש החב"די | בית המדרש החב"די ברח' עין יעקב בתל אביב | רח' עין יעקב 13, תל אביב-יפו 32°03′44″N 34°45′49″E / 32.06230°N 34.76355°E |
| ||
| 03-5000-403 | בית האוטונומיה הרוסי | בית האוטונומיה הרוסי ברח' עין יעקב בתל אביב | רח' עין יעקב 14, תל אביב-יפו 32°03′43″N 34°45′50″E / 32.06208°N 34.76381°E |
| ||
| 03-5000-404 | בית הכנסת אורחים | ית הכנסת אורחים ברח' שבזי בתל אביב | רח' שבזי 22, תל אביב-יפו 32°03′43″N 34°45′52″E / 32.06182°N 34.76457°E |
| ||
| 03-5000-405 | בית הדין ובית הרב קוק | בית הדין ובית הרב קוק ברחוב אחווה פינת רחוב אלרועי בתל אביב | רחוב אחווה פינת רחוב אלרועי, תל אביב-יפו 32°03′41″N 34°45′55″E / 32.06152°N 34.76514°E |
| ||
| 03-5000-406 | הבתים התאומים | הבתים התאומים ברח' פינס בתל אביב | רח' פינס 30, 32, תל אביב-יפו 32°03′42″N 34°46′01″E / 32.06177°N 34.76686°E |
 |
| |
| 3-5000-451 | בית שמעון רוקח (בית הש"ר) | בית שמעון רוקח (בית הש"ר) ברח' רוקח בתל אביב | רחוב רוקח, נווה צדק, תל אביב-יפו 32°03′39″N 34°46′01″E / 32.06083°N 34.76685°E |
 |
| |
| 3-5000-452 | מוזיאון נחום גוטמן | מוזיאון נחום גוטמן בתל אביב | תל אביב-יפו 32°03′39″N 34°46′00″E / 32.060947°N 34.76655°E |
| ||
| 3-5000-453 | בית שלוש | בית שלוש ברח' שלוש בתל אביב | רח' שלוש 30, 32, תל אביב-יפו 32°03′38″N 34°45′55″E / 32.06044°N 34.76518°E |
 |
| |
| 3-5000-454 | בית אבולעפיה | בית אבולעפיה ברח' רוקח בתל אביב | רח' שמעון רוקח 2, תל אביב-יפו 32°03′38″N 34°45′57″E / 32.06048°N 34.76585°E |
 |
| |
| 3-5000-455 | בית אמזלג | בית אמזלג ברח' אמזלג בתל אביב | רח' אמזלג 22, תל אביב-יפו 32°03′37″N 34°45′57″E / 32.06025°N 34.76597°E |
| ||
| 3-5000-456 | בית הכנסת הגר"א | בית הכנסת הגר"א ברח' רוקח בתל אביב | רח' שמעון רוקח 18, תל אביב-יפו 32°03′39″N 34°45′59″E / 32.06075°N 34.76646°E |
| ||
| 03-5000-457 | קולנוע עדן | Eden cinema | קולנוע עדן (בעבר: ראינוע עדן) הוא הראינוע הראשון של תל אביב, שבסוף שנות העשרים, עם התפתחות הטכנולוגיה, הפך לקולנוע. זהו אחד ממוסדות התרבות החשובים של תל אביב הקטנה. בניין הקולנוע מצוי בתחילת רחוב לילינבלום בנווה צדק, ועיצובו הייחודי אופייני לשכונה זו. הקולנוע כלל שני אולמות: תחילה נבנה אולם עם גג (אולם החורף) וכעבור שנים אחדות נוסף אולם הקיץ (חסר גג, שבו הוקרנו הסרטים תחת כיפת השמים). בכל אולם היו 800 מקומות ישיבה. | רח' פינס פינת לילנבלום, תל אביב-יפו 32°03′42″N 34°46′02″E / 32.06165°N 34.76717°E |
 |
|
| 03-5000-458 | בית מזרחי | בית מזרחי ברח' יהודה הלוי בתל אביב | רח' יהודה הלוי 9, תל אביב-יפו 32°03′41″N 34°46′07″E / 32.06143°N 34.76853°E |
| ||
| 3-5000-461 | בית החרושת וגנר | בית החרושת וגנר ברח' אילת בתל אביב-יפו | רח' אילת 61, תל אביב-יפו 32°03′35″N 34°46′02″E / 32.05966°N 34.76735°E |
| ||
| 3-5000-462 | הקונסוליה הגרמנית | הקונסוליה הגרמנית ברחוב אילת בתל אביב | רח' אילת 59, תל אביב-יפו 32°03′34″N 34°46′01″E / 32.05946°N 34.76684°E |
|
שרונה
[עריכת קוד מקור]| מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | תמונות נוספות
|
|---|---|---|---|---|---|---|
| 3-5000-500 | שרונה (מושבה) | Sarona (colony) | שׂרונה היא המושבה הרביעית שהקימו הגרמנים הטמפלרים בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19. המושבה הוקמה ארבעה קילומטרים צפונית ליפו, ואחרוני בתיה שוכנים כיום בתל אביב בין שדרות שאול המלך מצפון, דרך בגין במזרח, רחוב הארבעה מדרום, ומגרשי החנייה של אחוזות החוף ממערב. מקצתם נמצאים היום בתוך בסיס הקריה. | תל אביב-יפו 32°04′21″N 34°47′13″E / 32.07249°N 34.78707°E |
 |
|
נמל תל אביב
[עריכת קוד מקור]| מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | תמונות נוספות
|
|---|---|---|---|---|---|---|
| 3-5000-600 | יריד המזרח | שם באנגלית | "יריד המזרח" הוא שמו של יריד מסחרי בינלאומי שנערך בתל אביב בשנות ה-30, וכינויו של המתחם בו נבנו מבני הקבע של היריד. | חצי האי הירקוני, שפך הירקון, תל אביב-יפו 32°05′54″N 34°46′33″E / 32.09823°N 34.77572°E |
 |
|
| 3-5000-601 | מתחם רדינג | Reading Power Station | רדינג היא תחנת כוח לייצור חשמל הממוקמת בצפון תל אביב, בצמוד לשפך הירקון. התחנה נקראת על שמו של הלורד רופוס דניאל אייזקס, המרקיז מרדינג. תחנת הכוח רדינג החלה להיבנות בסוף שנת 1937 והושלמה בספטמבר 1938. | שפך הירקון, תל אביב-יפו 32°06′16″N 34°46′42″E / 32.104525°N 34.77838°E |
 |
|
| 3-5000-602 | מגדלור תל אביב | Tel Aviv Lighthouse | המגדלור בנמל תל אביב (או "מגדלור רידינג") הוא מגדלור הממוקם בחוף שעל יד תחנת הכוח רדינג בצמוד לתל כודאדי שעל שפך הירקון בתל אביב, המגדלור שימש בעבר את נמל תל אביב וכיום אינו פעיל.
המגדלור הוקם על ידי הבריטים בשנת 1935 במטרה להזהיר אוניות המתקרבות לחוף מפני שרטונים. |
שפך הירקון, תל אביב-יפו 32°06′13″N 34°46′37″E / 32.103572°N 34.776975°E |
 |
|
| 3-5000-610 | נמל תל אביב | Tel Aviv Port | נמל תל אביב, הנמל העברי הראשון ב"עיר העברית הראשונה", ממוקם בצפון מערב העיר תל אביב. הנמל נפתח רשמית ב-23 בפברואר 1938, האוניה האחרונה הגיעה לנמל תל אביב ביום 25 באוקטובר 1965 עבודות הפריקה והטעינה הופסקו ב-3 בנובמבר 1965, בעקבות פתיחתו של נמל אשדוד. אזור המעגן הישן משמש כיום כמרכז בילויים. | שפך הירקון, תל אביב-יפו 32°05′52″N 34°46′23″E / 32.097778°N 34.773056°E |
 |
|
אתרי מורשת ברמת גן
[עריכת קוד מקור]| מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | תמונות נוספות
|
|---|---|---|---|---|---|---|
| 3-8600-001 | מוזיאון בית אברהם קריניצי | Avraham Krinitzi Museum | מוזיאון בית אברהם קריניצי ברמת גן | רח' אברהם קריניצי 64, רמת גן 32°04′59″N 34°49′10″E / 32.083193°N 34.819509°E |
 |
|
| 3-8600-100 | תל בנימין | Tel Binyamin | תל בנימין ברמת גן | רמת גן 32°05′06″N 34°48′28″E / 32.08493°N 34.80785°E |
| |
| 3-8600-200 | בתי באוהאוס ברחוב שרת | Sharett Street Bauhaus buildings | תי באוהאוס ברחוב שרת ברמת גן | רמת גן |
| |
| 3-8600-300 | בתי באוהאוס ברחוב הרצל | Herzl Street Bauhaus buildings | תי באוהאוס ברחוב הרצל ברמת גן | רמת גן |
| |
| 3-8600-400 | בתי באוהאוס ברחוב ביאליק | Bialik Street Bauhaus buildings | בתי באוהאוס ברחוב ביאליק ברמת גן | רמת גן |
| |
| 3-8600-500 | תל ליטווינסקי | Tel Litvinsky | תל ליטווינסקי ברמת גן | רמת גן 32°03′17″N 34°51′04″E / 32.05459°N 34.85101°E |
|
אתרי מורשת בגבעתיים
[עריכת קוד מקור]| מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | תמונות נוספות
|
|---|---|---|---|---|---|---|
| 3-6300-001 | שכונת בורוכוב | שכונת בורוכוב בגבעתיים | רחובות אלדמע, ממלוק, שנידרמן, גבעתיים |
| ||
| 3-6300-002 | מתחם לביא - מעונות הפועלים | מתחם לביא - מעונות הפועלים בגבעתיים | גבעתיים 32°04′43″N 34°49′12″E / 32.078502°N 34.820062°E |
 |
|
אתרי מורשת בחולון
[עריכת קוד מקור]| מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | תמונות נוספות
|
|---|---|---|---|---|---|---|
| 3-6600-001 | חוסמסה | Hussamssa | חוסמסה הוא מבנה בסגנון הבינלאומי השוכן בליבם של חורש וגן על גבעה קטנה בעיר חולון. המצודה קרויה ככל הנראה על-שמה של אדמת חוסמס, שמה הערבי של שכבת קרקע באדמות מישור החוף. המבנה בן שתי הקומות בצורת מצודה שלה מגדל. המבנה שימש כבית באר ומהקמתו ועד שנת 1948 שימש כמקום לאתר אימונים של ההגנה. | רח' דוד אלעזר 53, חולון 32°00′27″N 34°47′07″E / 32.0075°N 34.785278°E |
 |
|
| 3-6600-002 | דרך הביטחון בחולון | דרך הביטחון בחולון | חולון 32°00′02″N 34°47′32″E / 32.000652°N 34.792328°E |
| ||
| 3-6600-003 | הפילבוקס בחולון | Holon Pillbox | הפילבוקס בחולון | חולון 32°02′00″N 34°46′07″E / 32.033364°N 34.76851°E |
 |
|
| 3-6600-004 | מגדל המים של חולון | מגדל המים של חולון | חולון 32°00′05″N 34°47′41″E / 32.00138°N 34.79472°E |
| ||
| 3-6600-005 | כיכר סטרומה | כיכר סטרומה בחולון | חולון 32°01′24″N 34°46′11″E / 32.023432°N 34.769819°E |
| ||
| 3-0022-000 | מקווה ישראל | Mikveh Israel | מקוה ישראל הוא בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל. בית הספר הוקם על ידי קרל נטר בשנת 1870, ממזרח ליפו, דרומית לדרך יפו-ירושלים. | מקווה ישראל, חולון 32°01′47″N 34°46′57″E / 32.029861°N 34.782589°E |
 |
|
| 3-0022-001 | בית הכנסת במקווה ישראל | Mikveh Israel Synagogue | בית הכנסת במקווה ישראל | מקווה ישראל, חולון 32°01′47″N 34°46′57″E / 32.029861°N 34.782589°E |
 |
|
| 3-0022-002 | מרכז המבקרים מקווה ישראל | Mikveh Israel Visitor Center | מרכז המבקרים מקווה ישראל | מקווה ישראל, חולון 32°01′47″N 34°46′57″E / 32.029861°N 34.782589°E |
|
אתרי מורשת בהרצליה
[עריכת קוד מקור]| מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | תמונות נוספות
|
|---|---|---|---|---|---|---|
| 3-6400-001 | מגדל המים של הרצליה | מגדל המים של הרצליה מתקופת המנדט הבריטי | דרומית למרכז הדרכה - מחנה רשף, הרצליה 32°11′10″N 34°48′18″E / 32.185996°N 34.80495°E |
| ||
| 3-6400-002 | בתי המייסדים ברחוב בני בנימין | Bnei Binyamin Street | בתי המייסדים ברחוב בני בנימין בהרצליה | רח' בני בניימין 4, הרצליה 32°10′12″N 34°50′22″E / 32.16998°N 34.83946°E |
| |
| 3-6400-003 | בית הראשונים - מוזיאון לתולדות הרצליה | בית הראשונים - מוזיאון לתולדות הרצליה | רח' הנדיב 8, הרצליה 32°10′07″N 34°50′26″E / 32.16867°N 34.84056°E |
|
