ג'ניה אוורבוך

ג'ניה אוורבוך
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	19 במאי 1909; סמילה שברוסיה (אוקראינה)
פטירה	1977 (בגיל 67 בערך); ישראל
מקום לימודים	הגימנסיה העברית "הרצליה"
תקופת הפעילות	1930–1977 (כ־47 שנים)
תחום יצירה	אדריכלות
יצירות ידועות	כיכר דיזנגוף

גֶ'נְיָה (ז'ניה) אָוֶורְבּוּך (19 במאי 1909, כ"ח באייר תרס"ט – 1977) הייתה אדריכלית ישראלית שפעלה בעיקר בתקופת היישוב ובעיר תל אביב. התמחתה בבנייני מוסדות ציבור ובתכנון עירוני. ידועה בעיקר בזכות תכנון כיכר דיזנגוף.

ביוגרפיה

יבגניה אוורבוך נולדה בסמילה שבאימפריה הרוסית (אוקראינה), לצביה (ציניה) לבית ברניסקין, פסלת, וזאב אורבוך, רוקח.^[1] בגיל שנתיים עלתה לארץ ישראל עם משפחתה וגדלה בתל אביב. בארץ הקים אביה את בית המרקחת הראשון בתל אביב "קרינקין" ברחוב הרצל 10^[2], ולאחר מכן היה ממקימי ההסתדרות הרפואית וממקימי המפעל "מעדן" לגזוז ולקרח.^[3] עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 גורשה המשפחה למצרים, כנתינים רוסים; אביה התגייס לגדוד נהגי הפרדות, ובשנת 1919 שבה המשפחה ארצה. ב-1926, בגיל 17, אחרי שסיימה את לימודיה בגימנסיה הרצליה, במחזור ט"ו, למדה אדריכלות שנה באקדמיה לאמנות ברומא (אנ') ולאחר מכן ארבע שנים באקדמיה המלכותית לאמנויות היפות של בריסל וב-1930 הוסמכה כאדריכלית. לאחר תום לימודיה שבה לארץ והחלה לעבוד במחלקה הטכנית של הסוכנות היהודית שבהנהלת האדריכל ריכרד קאופמן.

שותפותה הראשונה הייתה עם האדריכל שלמה (גרישה) גינזבורג, לו גם הייתה נשואה, אולם יחסי העבודה והנישואין ה��תיימו אחרי תקופה קצרה.

בשנת 1932 פתחה בתל אביב משרד לאדריכלות ובניין ערים בשותפות עם המהנדס זלמן ברון^[2]. עיקר תכנוניה התאפיינו בסגנון הבינלאומי, ורבים מבנייניה, ובראשם כיכר דיזנגוף, מוכרים כיום כמבנים לשימור המהווים חלק מן העיר הלבנה של תל אביב.

ב-1934 נישאה בשנית לחיים אלפרין (1899–1967), איש הגדודים העבריים ומייסד המשטרה העברית הראשונה.^[4] בתקופת מלחמת העולם השנייה ניהלה במשך שלוש שנים את המחלקה לבניין ערים בעיריית תל אביב, ולאחר המלחמה וכן בהמשך הקריירה שלה אחרי קום המדינה תכננה פרויקטים ציבוריים גדולים יותר.

במהלך שנות ה-30 עסקה בעיקר בתכנון בנייני מגורים בתל אביב. בשנת 1934 כשהייתה בת 25 בלבד, זכתה בתחרות לתכנון הכיכר על שם צינה דיזנגוף, אשר זיכתה אותה בתהילה רבה. התכנון כלל את שטח הכיכר עצמה ואת הקו המנחה לעיצוב האדריכלי של כל הבניינים הסובבים את הכיכר, שהם בעלי קווים נקיים ופשוטים המתעגלים בקצה. אחד הבניינים שסביב הכיכר תוכנן על ידי אוורבוך עצמה (במפגש הרחובות בן עמי ודיזנגוף). את שאר הבניינים תכננו אדריכלים שונים, בהתאם לחזיתות ולקווי המתאר שקבעה אוורבוך.

אלפרין ואוורבוך היו הורים לדניאל (דני) אלפרין, עורך דין (1936–2015).^[5]

ג'ניה אוורבוך נפטרה ב-1977, בגיל 68. בשנת 2014 נקראה על שמה כיכר בתל אביב ברחוב בני דן.^[6]