גבעת אנדרומדה
 | |
| בתי המתחם מכיוון נמל יפו | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
 תל אביב-יפו |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°03′06″N 34°45′07″E / 32.05168056°N 34.75198889°E |
|
(למפת יפו רגילה)   גבעת אנדרומדה  | |
  | |
גבעת אנדרומדה היא שכונת מגורים סגורה ויוקרתית ברחוב לואי פסטר ורחוב יפת ביפו. השכונה נמצאת מעל נמל יפו, והכניסה אליה היא מרחוב יפת. סמוך לשכונה נמצאים כנסיית גאורגיוס הקדוש (יוונית אורתודוקסית), בית כנסת יהודי מהמאה ה-19 ובית קברות יהודי עתיק. מצפון לשכונה נמצאת יפו העתיקה, ומדרומה נמצאת שכונת עג'מי. השם ניתן לפרויקט על שם סלע אנדרומדה ואנדרומדה המיתולוגית.
הקמת הפרויקט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1989 חכר היזם הקנדי מוריי גולדמן את הקרקע שהפרויקט שוכן עליה מהפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית בירושלים. בתמורה קיבלה הפטריארכיה 30 דירות והעמידה אותן בעסקת אחוזים ליזם אודי אילן. זה הציע אותן להשכרה כדירות נופש. בתחרות לתכנון הפרויקט זכו "בר-לב אדריכלים" והאדריכל אלכס כהן.
בשנת 1995, לפני שהחלה בניית הפרויקט, רשות העתיקות חפרה באזור וגילתה עצמות אדם וקברים. בגלל שהפרויקט נמצא סמוך לבית קברות יהודי עתיק עלה חשש שזה המשכו, ולכן אלה עצמות של יהודים. בעקבות כך חרדים התנגדו לבניית הפרויקט. משרד הדתות ואתרא קדישא ניסו למנוע את בנייתו של הפרויקט, אך ללא הצלחה. בתגובה הטילו חרדים קללת פולסא דנורא על הפרויקט ועל האדריכל שלו, איל רגוניס. לקללה זו הם זוקפים את מותם של שלושה מעובדי הפרויקט.[1]
ב-1995 נמכר הפרויקט על ידי חברת "גולדפן הולדינגס", שבשליטת מוריי גולדמן לחברת "מורדות הים", השייכת ליזמים אודי אילן ויואל גת, ובשנת 2003 מכרה זו את הפרויקט לחברת "אינפורמה קפיטל" שבשליטת חיים גייר, תמורת שקל אחד והתחייבות לכסות את חובותיה של "מורדות הים". ראשוני הדיירים בפרויקט השתכנו בו בשנת 2000.
פתיחת השכונה לכלל הציבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתוכנית המקורית השכונה לא הייתה אמורה להיות סגורה, ונדרש לכלול בה ארבע כניסות, ומעברים בין הבניינים לעבר חוף הים ונמל יפו, אך בפועל יש כניסה אחת בלבד ובה מוצב שומר. בתוכנית הראשונית הופיעה גם רחבה ציבורית בגודל 600 מ"ר שתהיה ממנה תצפית לים, אך רחבה זו לא נבנתה.
בשנת 2007 הורה בית משפט השלום בתל אביב לפתוח את השכונה הסגורה לכלל הציבור. הכניסה למתחם פתוחה בין השעות 8:00 בבוקר ל 22:00 בלילה. פסק-הדין מעורר התנגדות מצד דיירי הפרויקט, שמפחדים שהם חשופים בעקבותיו לפריצות ולירידת ערך הדירות. תחילתו של התהליך שלוש שנים קודם לכן (2004), עת עתרו לבית המשפט עמותת יפו לזכויות אדם והאגודה למען ערביי יפו עם כמה מתושבי העיר והקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב. העותרים ביקשו מבית המשפט שיורה על פתיחת המתחם למעבר לכלל הציבור. תוכנית הבנייה שלפיהן הוקמה גבעת אנדרומדה אכן קובעת שעל החברה המנהלת של הפרויקט לאפשר את המעבר בין רחוב יפת לחוף הים לכלל הציבור ולא רק לדיירי הפרויקט. סעיף זה הוכנס בזמנו לפי דרישתה המפורשת של עיריית תל אביב. בתוכנית המתחם שאושרה בשנת 2009 נקבעו זיקות הנאה לציבור הן במעבר דרך המתחם והן בגן הפנימי וכן הקצאת 50 מקומות חניה לציבור בחניון התת-קרקעי.[2]
דיירים נודעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הדיירים נמנים הסופרת שולמית לפיד והעיתונאי פיטר הונאם, איש הקשר של מרדכי ואנונו (גם ואנונו עצמו התגורר במתחם במשך שלושה חודשים, בדירה שנשכרה עבורו על ידי רשת BBC).
בשנת 2004 הותקפה באכזריות המשוררת והמתרגמת הלית ישורון בביתה שבמתחם. משטרת ישראל טרם הצליחה לפענח את הפרשה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דניאל מונטרסקו ורועי פביאן, "כלוב הזהב" - ג'נטריפיקציה וגלובליזציה בפרויקט גבעת אנדרומדה, יפו, תיאוריה וביקורת 23, סתיו 2003, עמ' 141–178
- נרי ליבנה, קללת אנדרומדה, באתר הארץ, 5 במאי 2004
- שני שילה, מלרוז פלייס בישראל, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2006 - ביקורת על תפישת התכנון של הפרויקט
- יגאל חי, ביהמ"ש: הציבור יוכל להיכנס למתחם "אנדרומדה" ביפו, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2007
- גיא נרדי, היוקרה הפכה לשגרה: גבעת אנדרומדה ביפו כבר לא סמל של ניתוק וניכור, באתר גלובס, 31 במאי 2017
- צלי שווגר אנדרומדה של כו - לם, פורסם בידיעות תל אביב.
- פסק-הדין בעניין עמותת יפו לזכויות אדם נגד גבעת אנדרומדה
- נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו, באתר עיריית תל אביב-יפו
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נרי ליבנה, קללת אנדרומדה, באתר הארץ, 5 במאי 2004
- ^ גיא נרדי, היוקרה הפכה לשגרה: גבעת אנדרומדה ביפו כבר לא סמל של ניתוק וניכור, באתר גלובס, 31 במאי 2017
(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מאר מיכאל (4) כנסיית פטרוס הקדוש (5) מנזר ניקולאס הקדוש (6) מסגד הים |
