ויקיפדיה:ציטוט יומי/המלצות קודמות/פברואר 2015

לֹא שַׁרְתִּי לָךְ, אַרְצִי, וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ
בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה, בִּשְׁלַל קְרָבוֹת;
רַק עֵץ – יָדַי נָטְעוּ – חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים,
רַק שְׁבִיל – כָּבְשׁוּ רַגְלַי עַל פְּנֵי שָׂדוֹת.

— אהבת הארץ, על פי רחל המשוררת, בשירהּ "אל ארצי".

לא עוד הנער הרץ ביערות אנגליים,
לא עוד התהלכות בכרי המרעה ובגבעות הטרשים,
לא עוד התעמקות בפירמידות ובערים,
לא עוד מעקב אחר מחשבות האדם מתקופות קדומות,
לא עוד, לא עוד.

— שיר שכתב פלינדרס פיטרי בערוב ימיו. בשנת 1940 אושפז פיטרי בבית החולים הממשלתי בירושלים בעקבות התקף קשה של מלריה. הוא הבין שחייו המקצועיים הסתיימו ובעקבות כך כתב את השיר.

וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל.

— ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק כ"ג

"אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם.
בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ."

— מסכת ראש השנה א, א

יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ.

— ספר משלי, פרק י"ב, פסוק י'.

שִׁבְעָה דְבָרִים בַּגּוֹלֶם וְשִׁבְעָה בֶחָכָם;

הֶחָכָם:

• אֵינוֹ מְדַבֵּר בִּפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה,
• וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵירוֹ,
• וְאֵינוֹ נִבְהָל לְהָשִׁיב,
• שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה,
• וְאוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן,
• וְעַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר לֹא שָׁמַעְתִּי,
• וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת;

וְחִלּוּפֵיהֶן בַּגּוֹלֶם.

— משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ז'

אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם: הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי, וְשֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ - זוֹ מִדָּה בֵּינוֹנִית; וְיֵשׁ אוֹמְרִין, זוֹ מִדַּת סְדוֹם. שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ, וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי - עַם הָאָרֶץ. שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ, וְשֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ - חָסִיד. שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, וְשֶׁלִּי שֶׁלִּי - רָשָׁע.

— משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה י'

וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.

— נבואה על אחרית הימים המופיעה בספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ו'

מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ.

— מגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק ז'. מְגִלַּת שִׁיר הַשִּׁירִים היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחטיבת הכתובים בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זה. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי, כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה.

לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:
עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ,
עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא, עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת,
עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד,
עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק,
עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד, עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ,
עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר, עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר,
עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.

— מגילת קהלת, פרק ג', פסוקים א'–ח' מְגִלַּ‏ת קֹ‏הֶ‏לֶ‏ת היא ספר מספרי התנ"ך, הכלול בחלק הכתובים, כאחד מחמש מגילות. כתיבתה מיוחסת לשלמה המלך.

בֵּן זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים, קי"ט, צ"ט): מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי.

— משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'

בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: ... אֵי זֶה הוּא גִּבּוֹר? - הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר" (ספר משלי, פרק ט"ז, פסוק ל"ב).

— משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'

בֵּן זוֹמָא אוֹמֵר: ... אֵי זֶה הוּא עָשִׁיר? - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (ספר תהלים, פרק קכ"ח, פסוק ב').

— משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'

בֵּן זוֹמָא אוֹמֵר: ... אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? - הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ" (ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל').

— משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'

כֵּן, יְהוּדִי אֲנִי, וּבִזְמַן שֶׁאֲבוֹת אֲבוֹתָיו שֶׁל הַגֶּ'נְטְלְמֵן הַנִּכְבָּד הָיוּ פְּרָאִים אַכְזָרִיִּים בְּאִי נִדָּח, אֲבוֹתַי הָיוּ כֹּהֲנִים בְּמִקְדַּשׁ שְׁלֹמֹה.

— בנג'מין ד'יזראלי בתשובה לציר אירי שלעג למוצאו היהודי

מִלְּבַד זֹאת אֲנִי סָבוּר שֶׁיֵּשׁ לַהֲרֹס אֶת קַרְתָּגוֹ

במקור בלטינית: Ceterum censeo Carthaginem esse delendam

— קאטו הזקן נהג לסיים כל נאום שלו (גם נאומים שלא עסקו כלל בקרתגו) במשפט זה, על מנת לדרבן את הסנאט הרומאי להכריז מלחמה על קרתגו

רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה.

— ספר משלי, פרק ד', פסוק ז'.

לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ.

— ספר משלי, פרק ו', פסוק ו'.

יְרוּשָׁלַיִם, הַמְּפֻרְסֶמֶת בְּיוֹתֵר בֵּין עָרֵי הַמִּזְרָח

— פליניוס הזקן, תולדות הטבע, 5.70

מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.

— פתגם ממגילת קהלת, פרק א', פסוק ט' שמשמעו - אין שינויים בטבע ועולם כמנהגו נוהג.

אָנוּ פּוֹגְשִׁים אֲנָשִׁים רַבִּים הַמְּדַבְּרִים עַל חֵרוּת, אַךְ אָנוּ רוֹאִים מְעַטִּים שֶׁהִקְדִּישׁוּ חַיֵּיהֶם כְּדֵי לְנַתֵּק אֶת הַכְּבָלִים.

— גוסטב לה בון, פסיכולוג וסוציולוג צרפתי, שחקר את תחום הפסיכולוגיה החברתית, ובמיוחד את השפעות הלאומיות והפסיכולוגיה של ההמון.

לא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד.

— ממאמרי הלל (כנראה הלל נשיאה), משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ו'

במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש.

— ממאמרי הלל, משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ה'

אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד; ואל תאמר קבלו דעתי, שהן רשאין ולא אתה.

— רבי ישמעאל בן רבי יוסי, משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ח'

בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ.

— ספר משלי, פרק י"א, פסוק י"ד

נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם.

— ספר משלי, פרק י"א, פסוק כ"ב

אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר.

— ספר משלי, פרק י"ב, פסוק א'

וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

— ספר דברים, פרק י', פסוק י"ט - מצווה הדנה ביחס לזרים.
אחת מהמצוות המעטות שניתן טעם לקיומן.