גמברו רוסו
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים |
סטפנו בונילי  |
| תקופת הפעילות |
1987–הווה (כ־37 שנים) |
| מיקום המטה |
רומא |
| ענפי תעשייה |
הוצאה לאור |
|
www | |
  | |
גמברו רוסו (באיטלקית: Gambero Rosso) הוא כתב עת איטלקי לאוכל ויין והוצאה לאור שנוסדו ב-1986.[1] התרגום המילולי של השם הוא "חסילון אדום" ומקורו בשם הפונדק ב"פינוקיו", שם סועדים השועל והחתול.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גמברו רוסו היה בתחילה מוסף בן שמונה עמודים של il manifesto, אשר נוסד בידי סטפנו בונילי ופורסם ב-16 בדצמבר 1986. הוא לקח חלק מרכזי בהפצת דעותיו של ארסי גולה, Arci Gola, שהיה חלוץ בתנועת המזון האיטי.
ב-1987 הוציא גמברו רוסו לאור מדריך ליינות איטלקיים בשם Vini d’Italia, שתוך זמן קצר הפך למשפיע ביותר מסוגו באיטליה. הוא גם תרגמו לאנגלית והוציאו בשם Italian Wines. החל ממהדורת שנת 2010, פורסם המדריך ללא השתתפותה של תנועות המזון האיטי, בעקבות מחלוקת שעוררה הדחתו של סטפנו בונילי מתפקידו.[2]
החל מפברואר 1990 פורסם מדריך למסעדות איטליה.
ב-1992 החל גמברו רוסו להוציא לאור מגזין מסעדות חודשי.
ב-1999 הושק ערוץ הטלוויזיה Gambero Rosso Channel, בשיתוף עם Rai Sat.
ב-2002 נוסדה ברומא Città del gusto (עיר הטעם), הכוללת אולפני טלוויזיה, בית ספר לבישול, בר יין ומסעדות בסדר גודל של כ-10,000 מטרים רבועים.
משנת 2012 מפורסמת גרסה דיגיטלית וגם פותחה אפליקציה ייעודית.
דירוג יין
[עריכת קוד מקור | עריכה]דירוג היין של גמברו רוסו במדריך Vini d’Italia מסומן באמצעות כוסות המופיעות בסמוך לשמו של היין. הציון הגבוה ביותר הוא שלוש כוסות.[1] מדריך היין כולל רק יינות שהעורכים סבורים שהם "מעל הממוצע". הדירוג ניתן על סמך טעימה עיוורת שמבצעים מומחים.
- שלוש כוסות מציינות "יינות יוצאים מן הכלל".
- שתי כוסות אדומות מציינות יין שנבחר כמועמד לשלוש כוסות (כלומר, טוב יותר מהיינות המסומנים בשתי הכוסות, אבל פחות טוב מהיינות המסומנים בשלוש כוסות).
- שתי כוסות מציינות "יינות טובים מאוד".
- כוס אחת מציינת "יינות טובים".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גמברו רוסו (באיטלקית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]