בית העולים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית מגורים, אתר מורשת  |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| מידות | |
| קומות |
2 |
| קואורדינטות | 32°03′10″N 34°45′12″E / 32.052833333333°N 34.753416666667°E |
|
(למפת יפו רגילה)   בית העולים  | |
  | |
בית העולים או בית החלוץ הוא בית דו-קומתי ברחוב יפת 34 ביפו (לשעבר רחוב עג'מי), ששימש לשיכון עולים חדשים בימים הראשונים לאחר עלייתם לארץ ישראל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה נשכר על ידי ועד הצירים, ונחנך בראשית ספטמבר 1920 ('הצפירה', 6.9.1920). הוא נוהל בידי יהודה ודֻובה צ'רקסקי. מיקומו, בין עג'מי ליפו העתיקה, נבחר בשל קרבתו לנמל יפו, ממנו הגיעו העולים.
ב-1 במאי 1921 תקפו ערבים עוברי אורח ובתי עסק של יהודים ביפו, התקפה שסימנה את פרוץ פרעות תרפ"א. הפורעים הגיעו לבית העולים שסימל עבורם את העלייה היהודית, וניסו לפרוץ אליו. באותה העת שהו בבית עשרות עולים חדשים שלא היו חמושים. הניסיון הראשון לחדור לבית נכשל לאחר שהעולים הדפו את הפורעים באמצעות מוטות ברזל שהוצאו מהגדר הפנימית. הדיירים ציפו לסיוע המשטרה, אך הקצינים והשוטרים הערבים שהגיעו ירו לעבר השער ופרצו אותו. ההמון שפרץ פנימה החל במסע הרג וביזה, במהלכו נרצחו 14 מיושבי הבית, ביניהם בני הזוג צ'רקסקי שסירבו להצעתו של קצין משטרה נוצרי להתפנות מהבית מבעוד מועד. 26 דיירים נוספים נפצעו. דיירים שהתבצרו בקומה השנייה ניצלו, משום שהפורעים לא הספיקו להגיע אליהם. כעבור כארבעים דקות הגיע למקום הקצין הבריטי מייג'ור ליונל ג'ון שפיזר את המתפרעים ביריית אקדח. הביא אותו לבית פקיד משרד העלייה בנמל, ניסל רוזנברג, שחשש לגורל העולים.
שלט להנצחתו של מייג'ור ג'ון נמצא בנמל יפו.
אירועי בית העולים מתוארים בספרים "עד הסוף" מאת משה שמיר ו"הנדר" מאת משה גרנות, חתנו של משה צ'רקסקי, שכנער בן 13 היה בבית בעת הפרעות.
לאחר המאורעות ננטש בית העולים, ובית חדש הוקם בקצהו הדרומי של רחוב אלנבי. מהבית החדש נגזר שמו של רחוב העלייה, המשכו של רחוב אלנבי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה גרנות, מאורעות תרפ"א ב"בית החלוץ" (בית העולים) ביפו, כ"ג בניסן תרפ"א, 1 במאי 1921, "חדשות בן עזר" 340, 5 במאי 2008
- המבנה באתרו של צור שיזף (אורכב 14.05.2009 בארכיון Wayback Machine)
- דליה קרפל, סיכול לא ממוקד, באתר הארץ, 5 ביוני 2009: על פרשת רצח הקצין תופיק ביי
- שמואל גילר, "סיפורו של יום אחד במאי" https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=sites&srcid=dGx2MTAwLm5ldHx0bHYxMDB8Z3g6NzIyM2U0ZGE4ZjE5MGFhYw
- שמואל גילר, "קצין וג'נטלמן", 'עתמול' גיליון 234.
(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מאר מיכאל (4) כנסיית פטרוס הקדוש (5) מנזר ניקולאס הקדוש (6) מסגד הים |