אקזוטיקה

אקזוטיקה היא מנגנון של שיוך ערך אסתטי. בשפה יומיומית 'אקזוטי' מתאר משהו השייך לארץ זרה ורחוקה ומעניין או יפה בזרותו^[1], אולם במקור מושג האקזוטיקה, או האקזוטיזם, עוסק בסוגיה פילוסופית, היסטורית וייצוגית. האקזוטיזם עוסק בתפיסה ובתיאור של "האחר"^[2].

אובייקט הנחשב כשגרתי בתרבותו המקורית הופך לאקזוטי כאשר חורג ממנה ועובר למרחב תרבותי אחר. על מנת להיחשב כאקזוטי, החריגה מההקשר התרבותי המקורי חייבת להיתפס כבלתי מאיימת. האובייקט מועבר ממקומו הזר אל סביבה מוכרת ומבוקרת, שמנטרלת את החשש והאיום של זרות ואחרות^[3].

התגבשות מושג האקזוטיקה

התגבשות ראשונית של המושג

המונח אקזוטיקה נוצר בסוף המאה ה-16, בתקופה בה שגשגה תופעת הקולוניאליזם האירופי, אולם נכנס לשימוש נפוץ רק במאה ה-19. במהלך מאה זו, החלו רבים לשאוב השראה מרעיונות אשר כונו כעת "אקזוטיים", ורעיונות אלו באו לידי ביטוי בתחומים שונים, כמו ציור, ספרות, אדריכלות, לבוש ועוד^[4], כאשר אמנים רבים הציגו מדמיונם דימוי בדוי של תרבויות רחוקות, בהשראת המעט אשר היה ידוע על אותן התרבויות^[5].

לשיח סביב מושג האקזוטיות במאה ה-19, שהתעצב על רקע האימפריאליזם האירופי, היו מספר מאפיינים^[4]:

עצם הרעיון שיש "אקזוטי" מניח מראש הבדלים מהותיים בין תרבויות שונות, אשר הופכים תרבות אחת ל"מקומית" ותרבות אחרת ל"מרוחקת". הנחה זו אינה מובנת מאליה במאה ה-19, בה אסכולות אינטלקטואליות שונות, כמו הנאורות, קידמו רעיונות של גלובליזציה, והחלו לדבר במושגים של טבע האדם המשותף לכולם. גם אסכולות אלו אימצו את רעיון האקזוטיקה, שכמעט תמיד הציג את התרבות האירופאית כעדיפה על "התרבות האקזוטית".
בשיח האקזוטי הייתה הפרדה ברורה בין אלו המספרים על האקזוטי, לבין האנשים האקזוטים אשר עליהם מסופר. הדגש תמיד היה על המספר, והחשיבות הייתה כיצד נראית התרבות האקזוטית דרך עיניו של בן התרבות ה"מקומית". דוגמה לכך ניתן היה לראות במוזיאונים שהציגו תערוכות של אמנים אירופאים ששאבו השראה מרעיונות אקזוטיים ממקומות מרוחקים, אולם לא הציגו את יצירותיהם של האמנים האקזוטיים עצמם. האנשים האקזוטיים הוצגו במאה ה-19 בעיקר כאטרקציה, למשל במופעי קברט או ירידי קרקס.
השיח האקזוטי התייחס רק לתרבות במרחב המערבי, ולא ייחס חשיבות לתרבות כפי שהיא באה לידי ביטוי באופן אותנטי במקומה הטבעי. דוגמה לכך ניתן לראות בכתביו של תאופיל גוטייה, שתיאר את אכזבתו מהריקוד הספרדי בספרד במילים: "ריקוד ספרדי קיים רק בפריז, כשם שצדפות נמצאות רק בבתי ממכר, ואף פעם לא על שפת הים".

התפתחות מאוחרת במשמעות המושג

לפני ימי ההתעוררות הלאומית באירופה, מושג האקזוטי לא תיאר רק מקומות מרוחקים, אלא תיאר גם את התרבות הפופולרית של קבוצות אתניות שונות באירופה, אשר נראו לעיתים לקבוצות אחרות כתרבויות פראיות ואפילו פרימיטיביות, ובעיקר, מרוחקות תרבותית, מה שהתחבר אל רעיון האקזוטי. אולם במחצית השנייה של המאה ה-19, השימוש במושג האקזוטיקה קיבל תפנית^[4].

לאורך המאה ה-19, תנועות לאומיות שונות באירופה שאפו ליצור לאנשיהן נראטיב לאומי, שינכס לתרבות המקומית מאפיינים שיבדילו אותה מהתרבויות הסמוכות. במסגרת תופעה זו, התרבות הפופולרית שהייתה נפוצה באזורים שונים במאה ה-19, הפכה לחלק מהזהות הלאומית של מדינות הלאום שהחלו להיווצר. ברגע שמנהגים מסוימים אומצו כחלק מזהות לאומית באזורים מסוימים באירופה, זה הפסיק להיות פוליטיקלי קורקט להחשיב אותם אקזוטיים. כך עבר מושג האקזוטיות שינוי, והפך לכינוי כללי לתופעות תרבותיות שהן מ"שאר העולם", כלומר, בדרך כלל, לא מאירופה. תפיסה זו של המושג נשארה רווחת מאז^[4].

בסוף המאה ה-19, הפך דימוי של אי טרופי לדימוי המזוהה ביותר עם המילה^[5].

בתחילת המאה ה-21 מדינות אשר מכונות "אקזוטיות" רואות לעיתים במושג ביטוי משפיל, ושואפות לא להיות מכונות כך. בדו"ח העולמי של ארגון אונסק"ו לשנת 2009, הגדיר הארגון את תופעת האקזוטיזציה של מנהגים לא-מערביים כמסוכנת לערך הגיוון התרבותי בעולם^[4].

דוגמאות לביטויי האקזוטיקה בתרבות המערבית

ניתן לראות ביטויים של תהליך הפיכת אובייקט לאקזוטי בתחומים שונים של התרבות המערבית:

ספרות - יצירות ספרויות רבות מביאות לידי ביטוי רעיונות אקזוטיים. כבר מראשית דרכו, האקזוטיזם נתן השראה ליצירות מערביות רבות מתוך עולמות התוכן תרבויות רחוקות, כמו סיפורי אלף לילה ולילה, אשר העשירו את יצירותיהם ודימוייהם של יוצרים מערביים ברעיונות מתוך אגדות של תרבויות רחוקות. דוגמה אחת מבין רבות היא ג'יין אייר, בה דמות ג'מייקנית מתוארת בעיניים מערביות כ"גסה, לא טהורה, מושחתת, ובעלת מוח נפשי", ועל אחת הדמויות בספר מתואר כיצד נכשלה בניסיונה "לביית" את הילידים בהודו^[2]. מקרים נוספים הן יצירות הנכתבות על ידי סופרים ממוצא אקזוטי, לקהל יעד מערבי, כגון רודף העפיפונים של חאלד חוסייני, או ארץ הגאות והשפל של אמיטאב גוש.
מוזיקה קלאסית - האופרה מאדאם באטרפליי של ג'אקומו פוצ'יני.
מוזיקה פופולרית - מוזיקת עולם, מוזיקה אתנית.
סגנון אסתטי ותרבותי - ג'פוניזם, אוריינטליזם^[6], הכנענים.
אופנה - אפנת הרחוב היפנית^[7], אופנה אפריקאית^[8].
קולנוע - מלון מריגולד האקזוטי (2011).
יופי - דוגמניות ממוצא שאינו מערבי, למשל, דוגמניות כהות עור, כמייצרות מוקד עניין ותשומת לב^[9].

אקזוטיקה ותיירות

בתעשיית התיירות משתמשים רבות במושג האקזוטיקה, כאשר התייר מחפש חוויה "אקזוטית" שתהייה חדשה עבורו. פעמים רבות האטרקציות התיירותיות במקומות המרוחקים, שאליהם יגיע התייר כדי לספוג תרבות אקזוטית חדשה, הן למעשה בעלות ציביון מערבי לחלוטין, בהן האלמנטים האקזוטיים מוגשים בצורה בה אינם מהווים איום. כך למשל, נערכים במדינות רבות מופעי בידור של פולקלור מקורי המיועדים באופן ספציפי לתיירים^[3].

חוקרים שונים מצביעים על כך שגם תיירים אשר מנסים באופן מכוון להימנע מאטרקציות תיירותיות בניסיון לגלות את התרבות המקומית האותנטית, רודפים גם הם אחר מיתוס מערבי על המקומות האקזוטיים, שכביכול נותרו טהורים וללא שינוי. על פי גישה זו, תיירים מערביים מגיעים אל התרבות הרחוקה עם תרבות מערבית, שהוזנה במשך שנים רבות בתפיסות שמגדירות את האחר מזווית ראייה מערבית, ולכן הם למעשה אינם מסוגלים לחוות תרבויות אחרות בצורה 'נקייה' מדימויים מערביים^[10].

אקזוטיקה והגוף

היופי והאסתטיקה של השונה, והמשיכה אל האקזוטיות שהוא מייצג, מהווים ניגוד לתופעה המוכרת של רתיעה וסלידה ממראה שונה או זר. גם בכל הנוגע לתפיסת היופי, הנראות הפיזית של בני תרבות שונה מתקבלת כלגיטימית, ואפילו כיָפה, רק כאשר היא מתאימה עצמה לקנה המידה המערבי ליופי, מה שמבטא באופן סמוי את התפיסה בדבר עליונות ערכי היופי והאסתטיקה הגופניים של התרבות המערבית^[9].

צרכנות

תעשיית הצרכנות משמשת פעמים רבות בדימויים אקזוטיים לצורך שיווק. חברות שונות עשויות, למשל, לנסות ליצור עבור מוצר כלשהו רושם מסתורי וצבעוני על ידי כך שינתקו אותו מסביבתו הטבעית בתרבותו המקורית, בה נחשב למובן מאליו. במקרים אחרים, חברות מציגות לצרכנים חוויה של התקרבות אל תרבויות מרוחקות ואקזוטיות, כביכול טהורות וטבעיות, על ידי רכישת מוצרים מסוימים. במקרים רבים, חברות משתמשות בשמות שנשמעים אקזוטיים כדי למתג את המוצרים שלהן כך שייצרו אצל הלקוח את הרושם הרצוי^[10].

השפעות האקזוטיקה על חברה ופוליטיקה

תפיסות אקזוטיות של המערב על תרבויות שונות השפיעו רבות על התפתחותן של תרבויות אלה^[11]. במקרים אחרים, התפיסות האקזוטיות של המערב על התרבויות המרוחקות השפיעו דווקא על המערב עצמו. כך למשל, הספרות האקזוטית יצרה דימוי אשר מופיע לעיתים במערב, לפיו תרבויות הנחשבות פרימיטיביות מוצגות באידיאליזציה כתרבויות "חופשיות, מאושרות ואורגניות", דבר שעשוי ליצור בקרב אנשים מערביים כמיהה אל אלמנטים מסוימים בתרבות המרוחקת, אף על פי שהיא למעשה מיתוס^[5].

הספרות האקזוטית כמעצבת זהות לאומית

במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 צברה תאוצה ברחבי העולם תופעה של לאומיות, בה קבוצות שונות הגדירו עצמן מבחינה אתנית, לרוב במטרה ליצור לעצמן מדינת לאום בה יחיו.

הספרות האקזוטית של אותה התקופה, שירתה לא פעם את האינטרסים הלאומיים והזהותיים של תרבויות שחיו תחת כיבוש קולוניאליסטי, ושאפו ליצור לעצמן זהות אתנית-לאומית תחתיה יוכלו להתאחד כנגד הכובש החזק. ספרות זו הפיצה פעמים רבות מסרים סביב נושא אי-השוויון הכלכלי, בעיקר בין הכובשים לילידים, הקוראים לפיזור מחדש של הכוח. פעמים רבות כאשר בן לתרבות תחת כיבוש כתב ספר, נתפס הספר כמייצג את הזהות התרבותית כולה, נגד הכובש רב-העוצמה, שמנסה כביכול להגדיר מבחוץ את תרבותו של האחר^[11].

בימי המרוץ לאפריקה תיארו לעיתים הכובשים האירופאים ובעלי העבדים האמריקאים את האפריקאים תחת המונח האקזוטי "התרבות האפריקאית", אולם מונח זה נתפס בקרב האפריקאים עצמם כמבטל את זהותם, מכיוון שאפריקה מורכבת ממגוון עשיר של תרבויות רבות השונות זו מזו. הרישום האירופאי של המנהגים האפריקאים שימר את תרבותם בה בעת שהוא עיוות אותה, ורישומים שיפוטיים מגוונים הפכו בהדרגה לספרות מונומנטלית, שהגדירה מחדש תרבויות אפריקאיות. מנהיגים וקבוצות שצמחו תחת הזהות התרבותית החדשה, הפכו בעיני המקומיים לאופוזיציה אותנטית לשלטון הזר, כאשר קראו לאנשיהם לשוב וליצור לעצמם את אותה התרבות הנוסטלגית שהם מכירים מהספרות^[11]. הספרות האקזוטית לקחה חלק בתופעה בה הזהויות התרבותיות והלאומיות של האפריקאים, לכשקיבלו את עצמאותם מהאימפריות באמצע המאה ה-20, היו שונות במקרים רבים מהזהויות התרבותיות והלאומיות שנכבשו כמאה שנים קודם לכן^[11].

מחקרים שונים מראים שבאמריקה הלטינית לספרות היה תפקיד מכריע בעיצוב הזהות הלאומית, בתקופה בה החלו להתגבש ביבשת אמריקה הלאומים שונים. המחקרים ממחישים, למשל, כיצד ספרות אירופאית אקזוטית שעסקה בברזיל, השפיעה על הנראטיבים הלאומיים של ברזיל^[12].

במקרים אחרים, זהות תרבותית עשויה להיווצר גם כתגובת דחייה לתופעות תרבותיות אשר עוברות דמוניזציה, כך שהתרבות המתהווה מגדירה את עצמה בראש ובראשונה על פי מה שהיא איננה. זוהי דרך נוספת בה ספרות אקזוטית עשויה להשפיע על היווצרות זהות תרבותית^[11].

אקזוטיקה ותאוריות פוסטקולוניאליות

חוקרים שונים טוענים כי לימודי הפוסטקולוניאליזם, המהווים בעשורים האחרונים תחום אינטלקטואלי ואקדמי, אינם שונים ממוצרי צריכה חומריים שמקורם מתרבויות אחרות. על פי טענות אלו, גורמים שונים המעוניינים לייצר ביקורת כנגד תרבות המערבית, משתמשים בחומרי הגלם מתרבויות פוסטקולוניאליות, והופכים אותם לתוצר מוגמר של ספרים והרצאות, המשווק על ידי גורמים במערב אל קהל מערבי^[13]. לדוגמה, רבי מכר המבוססים על סיפורי חיים אוטוביוגרפיים וסמי-ביוגרפיים, שנכתבים בתרבויות לא-מערביות עבור קהל מערבי, מנותחים באמצעות תאוריות פוסטקולוניאליות מערביות, המנסות להבין את מושג האחרות התרבותית. תהליך זה ממחיש את הפרקטיקה האקזוטית - הוא מפקיע את הטקסטים מההקשר התרבותי המקורי שלהם, אל ההקשר התאורטי המערבי, ומתגמל את קוראיו בחוויה המדומיינת של הכרת האחרות.

ראו גם

אוריינטליזם

לקריאה נוספת

Oshinsky, Sara J. “Exoticism in the Decorative Arts.” In Heilbrunn Timeline of Art History. New York: The Metropolitan Museum of Art, 2000

Kuehn, Julia. Exoticism in 19th-century literature. In: Discovering Literature: Romantics & Victorians. London, The British Library, 2014

Sheppard, W. Anthony. "Exoticism". Oxford Bibliographies, 2016

הערות שוליים

^ מילון עברי-עברי, באתר מילוג - המילון העברי החופשי ברשת
^ ¹ ² Exoticism in 19th-century literature, British Library
^ ¹ ² עמרי הרצוג ודביר צור, סוגיות במעברים ובמגעים בין תרבויות - מדריך למידה, האוניברסיטה הפתוחה, 2009, עמ' 125-127 ,111-123
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ From exoticism to diversity: the production of difference in a globalized and fragmented world, Scielo
^ ¹ ² ³ Japanese-German Relations, 1895-1945: War, Diplomacy and Public Opinion (עמ' 101-100)
^ מערכת אתר בנין ודיור, בתים בעיצובים אוריינטלים, באתר בנין ודיור
^ יעל רגב, הרג'וקו סטייל: אופנת הרחוב הצבעונית בעולם, באתר Xnet‏, 2 ביוני 2014
^ דנה פרימן, טל אלבלנסי פרבר, היבשת שכובשת: איך האופנה האפריקאית משתלטת על העולם, באתר Xnet‏, 3 באוגוסט 2017
^ ¹ ² Gilman Sander, Making the Body Beautiful, New York: Princeton University Press, 1999, עמ' 85-111
^ ¹ ² Huggan, Graham. "Transformations of the Tourist Gaze". in: The Post Colonial Exotic., London: Routledge, 2001. 177-193.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Exotic Nations: Literature and Cultural Identity in the United States and Brazil, 1830-1930 (עמ' 245-244)
^ Mestizo Nations: Culture, Race, and Conformity in Latin American Literature (עמ' Introduction XII)
^ Huggan, Graham. "Writing at the Margins: Postcolonialism and the Politics of Cultural Value". in: The Post Colonial Exotic., London: Routledge, 2001. 1-33.

[1] מילון עברי-עברי, באתר מילוג - המילון העברי החופשי ברשת

[הערה_מספר_24757267:2-2] ¹ ² Exoticism in 19th-century literature, British Library

[מדריך-3] ¹ ² עמרי הרצוג ודביר צור, סוגיות במעברים ובמגעים בין תרבויות - מדריך למידה, האוניברסיטה הפתוחה, 2009, עמ' 125-127 ,111-123

[הערה_מספר_24757267:1-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ From exoticism to diversity: the production of difference in a globalized and fragmented world, Scielo

[הערה_מספר_24757267:3-5] ¹ ² ³ Japanese-German Relations, 1895-1945: War, Diplomacy and Public Opinion (עמ' 101-100)

[6] מערכת אתר בנין ודיור, בתים בעיצובים אוריינטלים, באתר בנין ודיור

[7] יעל רגב, הרג'וקו סטייל: אופנת הרחוב הצבעונית בעולם, באתר Xnet‏, 2 ביוני 2014

[8] דנה פרימן, טל אלבלנסי פרבר, היבשת שכובשת: איך האופנה האפריקאית משתלטת על העולם, באתר Xnet‏, 3 באוגוסט 2017

[sander-9] ¹ ² Gilman Sander, Making the Body Beautiful, New York: Princeton University Press, 1999, עמ' 85-111

[Huggan,_Graham._"Transformations_of_the_Tourist_Gaze"._in:_'''The_Post_Colonial_Exotic'''.,_London:_Routledge,_2001._177-193.-10] ¹ ² Huggan, Graham. "Transformations of the Tourist Gaze". in: The Post Colonial Exotic., London: Routledge, 2001. 177-193.

[הערה_מספר_24757267:0-11] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Exotic Nations: Literature and Cultural Identity in the United States and Brazil, 1830-1930 (עמ' 245-244)

[12] Mestizo Nations: Culture, Race, and Conformity in Latin American Literature (עמ' Introduction XII)

[13] Huggan, Graham. "Writing at the Margins: Postcolonialism and the Politics of Cultural Value". in: The Post Colonial Exotic., London: Routledge, 2001. 1-33.

[1]