לדלג לתוכן

אלכסנדר מלנטייביץ' וולקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר מלנטייביץ' וולקוב
Александр Мелентьевич Волков
לידה 14 ביוני 1891
אוסקמן, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 ביולי 1977 (בגיל 86)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קונצבסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכון הפדגוגי בטומסק, Yaroslavl State Pedagogical University עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מעשייה, רומן היסטורי עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות סדרת ספרי עוץ עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1916–1977 (כ־61 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עטיפת הספר "הקוסם מעיר האיזמרגד". בהוצאה זו מופיע שמו של וולקוב כמחבר.

אלכסנדר מלנטייביץ' וולקוברוסית: Алекса́ндр Меле́нтьевич Во́лков; ‏ 14 ביוני 1891 - 3 ביולי 1977) היה סופר, מורה, מתרגם ומתמטיקאי רוסי. ידוע במיוחד בשל תרגומו המעובד לספר "הקוסם מארץ עוץ" וסדרת ההמשך שחיבר לספר זה (השונה לגמרי מסדרת ההמשך של מחברו המקורי של הספר ל. פרנק באום).

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באוסקמן שבקזחסטן, במבצר צבאי, למשפחה של סמל בדימוס. בגיל 12, סיים בהצטיינות את בית ספרו באוקסמן, בו מאוחר יותר החל את קריירת ההוראה שלו.

ב-1907 התקבל למכון הפדגוגי בטומסק. לאחר שנתיים, ב-1909 סיים את לימודיו במכון עם דיפלומה הנותנת לו זכות ללמד את כל המקצועות של תוכנית הלימודים מלבד מקצועות הקשורים לדת.

החל לעבוד כמורה בעיר הולדתו. בשנת 1910 עבר למחוז נובוסיבירסק (רוסיה) שם עבד כמורה בעל התמחות במתמטיקה. ��-1920 עבר לירוסלבל שם עבד כמנהל בית ספר בזמן שלמד במכון המתמטי בעיר.

עבר למוסקבה ב-1929, שם עבר כראש החלק החינוכי ברבפק. סיים תוך שבעה חודשים קורס ועבר את המבחנים של המכון הפיזיקלי-מתמטי באוניברסיטת מוסקבה. ב-1931 קיבל משרה של פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת מוסקבה ונותר במשרה זו במשך עשרים שנה.

בגיל 24 נפגש וולקוב בנשף באוקסמן עם קליראה גוביניה, מורה להתעמלות אומנותית וריקוד בגימנסיה. לאחר חודשיים הם נישאו וכעבור שנה נולד בנם הראשון, ויויאן (נפטר בגיל 5 מדיזנטריה). לאחר שלוש שנים נולד בנם השני, רומואלד (נפטר בגיל שנתיים מדלקת גרון, קנה נשימה וסימפונות).

לאחר מספר שנים, נולדו להם עוד שני ילדים, אשר נשאו את שמם של אחיהם הבכורים.

סדרת ספרי עוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1939 תרגם וולקוב את "הקוסם מארץ עוץ" לרוסית בשם "הקוסם מעיר האיזמרגד" (Волшебник Изумрудного города), תוך עיבוד חופשי ושינויים רבים, בכללם הוספת פרקים והשמטת אחרים, שינוי שם הגיבורה מ"דורותי" ל"אלי", מתן קול דובר לכלב טוטו ועוד. מחבר הספר באום לא הוזכר בשמו ובמקום שם המחבר הוזכר "סופר אמריקאי, בעיבוד אלכסנדר וולקוב". הייתה זו שיטה נפוצה ביותר לפרסום ספרים בברית המועצות וכך תורגמו/עובדו לרוסית ספרים זרים רבים. את הספרים אייר ליאוניד ולדימירסקי.

בשנות השישים פרסם וולקוב את סדרת ההמשכים שלו שהייתה שונה לגמרי מסדרת הספרים שפרסם באום. הספר השישי פורסם ב-1982 לאחר מותו של וולקוב. אחד השינויים העיקריים שהכניס וולקוב הוא מימד פוליטי ומוסרי, כאשר ברבות מהעלילות נלחמים הגיבורים בניסיונות השתלטות אריסטוקרטיים או פיאודלים על עוץ. לדברי מתרגמת ספרי עוץ לעברית, גילי בר-הלל, "הסדרה הרוסית יותר דרמטית, משתמשת באלמנטים רבים של פולקלור והרבה יותר פסימית; לרוב אין בה את רוח השטות והתמימות שאפיינו את ספריו של באום". עם זאת משלבים ספרי המשך של ולקוב אלמנטים מתוך ספרי ההמשך של באום. כך למשל בספר השני יש אבקת קסמים שמחייה בובות עץ ויש צבא מרד שמנסה להפיל את הדחליל, שליט עיר האיזמרגד, אבל העלילה שונה לגמרי, צבא המרד הוא צבא של בובות עץ שהוקם על ידי קוסם מרושע.

ספריו של וולקוב תורגמו לשלל שפות[1] והיו מוכרים ופופולריים יותר ברוסיה ובמזרח אירופה מסדרת ספריו של באום. בשנות התשעים תורגמו ספריו גם לאנגלית.

לאחר מותו של וולקוב המשיכו סופרים אחרים בהם יורי קוזנצוב, סרגיי סוחינוב והמאייר ליאוניד ולדימירסקי ליצור ספרי המשך לסדרת עוץ של וולקוב.

בנוסף לסדרת עוץ פרסם וולקוב מספר ספרים נוספים. בהם ספר מדע בדיוני פנטסטי בשם "כדור נפלא" (Чудесный шар (Первый воздухоплаватель)) על הקוסמונאוט הראשון שראה אור ב-1940, לפני עידן הטיסות לחלל.

רשימת ספרי עוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הקוסם מעיר האיזמרגד (Волшебник Изумрудного города, 1939)
  • אורפין ג'וס וחיילי העץ שלו (Урфин Джюс и его деревянные солдаты, 1963)
  • שבעת מלכי המחתרת (Семь подземных королей, 1964)
  • האל הלוהט של המאראנים (Огненный бог марранов, 1968)
  • הערפל הצהוב (Жёлтый туман, 1970)
  • סוד הטירה הנטושה (Тайна заброшенного замка, 1975, פורסם ב-1982)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ארמנית, סינית, צ'כית, גרמנית, קירגיזית, לטבית, ליטאית, סרבו-קרואטית ואוקראינית (לפי לוח זמנים באתר מועדון עוץ הבינלאומי, ר' 1959)