דן שומרון
 | |||||||||
| לידה |
5 באוגוסט 1937 כ"ח באב תרצ"ז אשדות יעקב, פלשתינה (א"י) | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
26 בפברואר 2008 (בגיל 70) כ' באדר א' ה'תשס"ח תל אביב-יפו, ישראל | ||||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל | ||||||||
| תקופת הפעילות | 1955 – 1959, 1962 – 1991 | ||||||||
| דרגה |
 רב-אלוף | ||||||||
| תפקידים בשירות | |||||||||
| |||||||||
| פעולות ומבצעים | |||||||||
 מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפוריםמבצע יונתן  מבצע שלום הגליל המערכה ברצועת הביטחוןהאינתיפאדה הראשונה | |||||||||
| עיטורים | |||||||||
 עיטור המופת | |||||||||
| תפקידים אזרחיים | |||||||||
| יו"ר התעשייה הצבאית | |||||||||
| הנצחה | |||||||||
| מחנה שומרון | |||||||||
דן שומרון (5 באוגוסט 1937, כ"ח באב ה'תרצ"ז – 26 בפברואר 2008, כ' באדר א' ה'תשס"ח) היה הרמטכ"ל ה-13 של צה"ל, בין השנים 1987–1991.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשם דניאל שימרון, הבכור משלושה ילדים לטובה ואליהו דוזוריץ-שימרון בקיבוץ אשדות יעקב. אביו היה נגר ואמו מחנכת.
בשנת 1955 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בעת גיוסו שובש שם משפחתו לשומרון.[1] בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, ולאחר מכן יצא לקורס מ"כים חי"ר, במהלכו השתתף בפעולות התגמול, בין השאר בפשיטה על משטרת א-רהווה, מבצע גוליבר - פשיטה על תחנת המשטרה הירדנית בע'רנדל, ובמבצע לולב - פשיטה על משטרת חוסאן. במלחמת סיני לחם כמפקד כיתה בצנח��ים. לאחר המלחמה השלים קורס קציני חי"ר ושימש כמפקד מחלקה בגדוד.
בשנת 1959 השתחרר מצה"ל וחזר לעבוד כנהג משאית בקיבוץ עד שנת 1962, בה שב לשירות קבע בצה"ל ושימש כמפקד פלוגה בגדוד הנח"ל המוצנח. בשנת 1964 שימש סגן מפקד גדוד 202[2] ובתפקידו זה השתתף בפעולות התגמול שביצע הגדוד, ובהן מבצע צוק סלע - פשיטה על ג'נין ומבצע "יהלום", או ליל הבארות, בו פוצצו 11 בארות ומשאבות מים ליד קלקיליה. ב-1966 מונה כממלא מקום מפקד הגדוד, לאחר שהמג"ד יואב שחם נהרג בפעולת סמוע. באותה שנה יצא שומרון ללימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם).
במלחמת ששת הימים פיקד על כוח סיור רכוב על ג'יפים, שהיה חלק מאוגדה 84 בפיקוד האלוף ישראל טל, שלחמה בסיני. הכוח השמיד 6 טנקים T-55, והוביל הסתערות של הכוח שלו וכוחות נוספים על מוצב מצרי באזור קנטרה. הוא היה הצנחן הראשון שהגיע לתעלת סואץ. על פועלו באחד מקרבות המלחמה הוענק לו עיטור המופת.[3][4]
לאחר המלחמה, ביולי 1967, מונה למפקד גדוד 890[5] עליו פיקד במהלך מלחמת ההתשה בפשיטות בשטח אויב ובמרדפים רבים בבקעת הירדן[6] ובתעלת סואץ. ואף צוין לשבח על ידי נשיא המדינה, זלמן שזר. שומרון כיהן ב-1969 כראש ענף מבצעים במטכ"ל, וב-1970 החל לימודים לתואר ראשון בגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. במקביל עבר הסבה לשריון ומונה למפקד חטיבה 179.[7]
במלחמת יום הכיפורים פיקד על חטיבה 401 הסדירה[8][9] החטיבה הוצבה בחזית הדרום, כחלק מאוגדה 252 שהייתה בפיקוד אלברט מנדלר. באוגדה היו שתי חטיבות שריון: חטיבה 401 וחטיבה 14. אחת החטיבות הוצבה בקו המוצבים, קו בר-לב, והשנייה הייתה בעורף לאימונים וטיפול בטנקים. שתי החטיבות התחלפו כל שלושה חודשים. עם פרוץ המלחמה הייתה חטיבה 401 בעורף, במחנות רפידים וביר תמדה.
עם תחילת המלחמה קיבלה החטיבה פקודה לנוע לעבר החלק הדרומי של תעלת סואץ ולחבור למעוזים. החטיבה ביצעה את הפקודה, אך הצעתו של דן שומרון לפנות את המוצבים נדחתה על ידי מפקד האוגדה. שומרון ניסה להציל חלק מן הלוחמים שכותרו במעוזים, אך כשל.[10] החטיבה השתתפה בקרבות הבלימה וסבלה אבדות כבדות: בסוף היום השני למלחמה נותרו בחטיבה פחות ממחצית הטנקים במצב שמיש ועשרות חיילים נהרגו. עם זאת, פעולות החטיבה עיכבו את פריסת הגשרים המצריים בגזרת דרום התעלה.[11] בהמשך הלחימה חצתה החטיבה את התעלה והשתתפה בקרבות לכיתור הארמייה השלישית. לקראת סיום המלחמה השתתפה החטיבה בכיבוש עדביה, מדרום לעיר סואץ, ובכך הושלם כיתור הכוחות המצריים.[12] עם תום המלחמה ולאחר הסכם הפסקת האש עם המצרים הוחזרה החטיבה לצד המזרחי של התעלה והוצבה בצומת טסה. את שומרון החליף אהוד ברק.[4]
בספטמבר 1974 מונה לקצין חי"ר וצנחנים ראשי[13] ופיקד על אוגדת הקחצ"ר. בשל הליקויים שהתגלו בחיל הרגלים הפך שומרון לחבר במטה הכללי, כאשר היה עדיין בדרגת תת-אלוף.[14] במהלך כהונתו תכנן ופיקד על מבצע יונתן ביולי 1976.[15] לאחר מכן, מונה למפקד עוצבת הפלדה בסיני. בפברואר 1978 התמנה שומרון למפקד פיקוד הדרום ומתוקף תפקידו היה אחראי על פינוי חלקו המערבי של סיני, עד לקו אל עריש - ראס מוחמד, פינוי שעליו הוחלט במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים.
בספטמבר 1983 הקים את מפקדת חילות השדה (מפח"ש), שהפכה למז"י, מפקדת זרוע היבשה. שומרון עמד בראשה עד ינואר 1985.[16] בתפקיד זה עסק בגיבוש תורת הלחימה והארגון של חילות השדה ופעולתם בקרב המשולב ביבשה. בהמשך התמנה לסגן הרמטכ"ל ולראש אג"ם.[17]
שירותו כרמטכ"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-19 באפריל 1987 הועלה לדרגת רב-אלוף ומונה לרמטכ"ל ה-13 של צה"ל. הוא החליף בתפקיד את משה לוי,[18] וכיהן בתפקידו עד שנת 1991, בה הוחלף על ידי אהוד ברק. בתקופת כהונתו התמודד צה"ל עם המערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון, ועם האינתיפאדה הראשונה, אשר פרצה בתחילת כהונתו. בין המבצעים אשר התקיימו במהלך כהונתו היו מבצע הצגת תכלית - ההתנקשות בחייו של אבו ג'יהאד,[19] מבצע עלם חמודות שבו נחטף לישראל השיח' עבד אל-כרים עובייד, מבצע כחול וחום, פשיטה על מפקדת ארגונו של אחמד ג'יבריל[20] ומבצע חוק וסדר - פשיטה על בסיסי מחבלים בעיירה מיידון.[21] לקראת סוף כהונתו פרצה מלחמת המפרץ. אף שצה"ל לא התערב בלחימה היה עליו להתמודד עם התקפות טילי הסקאד העיראקיים על העורף האזרחי ועם האיום האפשרי של הפעלת נשק לא קונבנציונלי עיראקי נגד מדינת ישראל.[22] שומרון לא צידד בגישה כי על ישראל להשתתף באופן פעיל במלחמה וגרס כי עליה לגלות איפוק, החלטה שעל פי מחלקת ההיסטוריה של צה"ל התבררה בדיעבד כנכונה.[23]
לאחר שחרורו מצה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שחרורו באפריל 1991 כיהן בין השאר כיו"ר התעשייה הצבאית. שומרון הביע תמיכה במפלגת הדרך השלישית של אביגדור קהלני.
ב-17 באוקטובר 2006 נענה דן שומרון לבקשת הרמטכ"ל, רב-אלוף דני חלוץ, לחקור את התנהלות המטה הכללי בימי מלחמת לבנון השנייה. כשהציג את ממצאיו בוועדת החוץ והביטחון בכנסת אמר בין היתר כי "המלחמה נוהלה ללא מטרה" ו"ראש הממשלה נתן הנחיה להפסיק את ירי הרקטות על ישראל, אך הצבא לא תרגם זאת למטרה צבאית."[24]
שומרון נפטר ב-26 בפברואר 2008 בבית החולים איכילוב בתל אביב, כתוצאה משבץ מוחי בו לקה שלושה שבועות קודם לכן.[25] שומרון נטמן בבית העלמין הצבאי קריית שאול והותיר אחריו את רעייתו השנייה דליה שומרון, אחות, בת ושני נכדים.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-2011 נחנך בכוכב הירדן מצפור על שמו.[26]
- על שמו נקרא "מכון כנרת למחקר קשרי חברה, ביטחון ושלום" במכללה האקדמית כנרת.[27]
- ב-20 ביוני 2011 נחנך מיצב לזכר דן שומרון בפארק עוצבות השריון בלטרון.
- ב-13 ביולי 2011 הוחלט בצה"ל על שינוי שמו של המרכז הלאומי לאימונים ביבשה ל"מחנה שומרון" על שם רא"ל דן שומרון.[28]
- באוקטובר 2013 נקרא על שמו רחוב בעיר חולון (סמוך לשד' משה דיין וקריית בן-גוריון). כמו כן נקראו על שמו רחובות בערים נתניה (מסתעף מרחוב רפאל איתן) והרצליה (מדרום לרחוב הבריגדה היהודית) וכן גם בקריית קריניצי שברמת גן.
- בפתח תקווה יש גן גדול על שמו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אביגדור שחן, מבצע כדור הרעם הוא מבצע אנטבה, ראשון לציון, 1993. (הספר בקטלוג ULI)
- אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות!, הוצאת מודן, 2011, פרק חמישי: מהירות בהבנת שדה הקרב, חטיבת שריון 401 בקרבות הגנה בסיני 6–7 באוקטובר 1973, עמודים 85–102. (הספר בקטלוג ULI)
- יוסי פלד, איש צבא (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: "ספרית מעריב", תשנ"ג-1993.
- רון פונדק, ציר סקרנות, צומת ודאות, כנרת-זב"ם-דביר, 2013. (הספר בקטלוג ULI)
- זאב דרורי, מנהיגות שקטה - דן שומרון, הוצאת ידיעות אחרונות, 2016. (הספר בקטלוג ULI)
- שמעון גולן, טילים על ישראל, הוצאת צה"ל/ המחלקה להיסטוריה, משרד הביטחון ומודן, 2020.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עיטור המופת שהוענק לדן שומרון, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל.
- דן שומרון, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- עדות אל"ם שומרון דן - מח"ט 401, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
- תמונות וקורות חייו של דן שומרון באתר הצנחנים בעשור הראשון 1948–1958
- הלך לעולמו הרמטכ"ל ה-13 דן שומרון, באתר ynet, 26 בפברואר 2008
- נעמי לויצקי, הקרב על שומרון, כותרת ראשית, 27 באוגוסט 1986
- אמיר אורן, רפול ו"משה וחצי" ניסו להעליל: דן שומרון הומו, באתר הארץ, 28 בפברואר 2008
- ליאור שליין ונועם אופיר, צניחה לשום מקום, ביטאון חיל האוויר, אפריל 1999.
- אמיר אורן, צה"ל אחר, ישראל שונה, באתר הארץ, 20 ביוני 2011
- אל"ם (במיל') שאול נגר, חנוכת מיצב ע"ש הרמטכ"ל דן שומרון ז"ל ביד לשריון, ביטאון חיל השריון, 30 ביוני 2011
- אחיקם משה דוד, מוקי בצר: דן שומרון היה גיבור מבצע אנטבה, באתר nrg, 4 ביולי 2011
- 16 ביוני 2011: נחנך מצפור ע"ש רא"ל דן שומרון ז"ל בגן הלאומי כוכב הירדן, מתוך האתר יד לשריון
- יובל אזולאי, הקלטות הקשר שטרם פורסמו ממבצע אנטבה, באתר הארץ, 5 במאי 2008
- סיכום מבצע אנטבה, ארכיון צה"ל
- חנוכת מיצב ע"ש רא"ל דן שומרון בפארק עוצבות השריון בלטרון
- 14 באוגוסט 2011: רב-אלוף דן שומרון, האיש שעל שמו נקרא בסיס מל"י בצאלים, מתוך אתר "עמותת חיל השריון"
- שומרון: דברי פרס על חלקו של ברק במבצע אנטבה - עיוות היסטורי; הוא בכלל לא היה שם, באתר גלובס, 17 בינואר 2001
- טלי ליפקין-שחק, "השחקן הראשי", מעריב, 16 ביוני 2006, כפי שהועלה באתר פרש
- אמנון סטרשנוב, בין שני רמטכ"לים: דן שומרון ומשה לוי, ישראלים מזן אחר, באתר הארץ, 27 בפברואר 2008
- אמיר אורן, הרמטכ"ל המתון: דרש איפוק באינתיפאדה והבלגה מול עיראק, באתר הארץ, 26 בפברואר 2008
- יובל אזולאי, דן שומרון, הרמטכ"ל ה-13 של צה"ל, מת לאחר אירוע מוחי, באתר הארץ, 26 בפברואר 2008
- עמוס הראל, גדעון אלון, שומרון: מלחמת לבנון השנייה נוהלה ללא מטרה, באתר הארץ, 16 בינואר 2007
- קובי פינקלר, "חברים מספרים על דן שומרון", באתר ערוץ 7, 16 בנובמבר 2014
- אייל לוי, סיכול ממוקד: האמת מאחורי מסע ההכפשה של הרמטכ"ל דן שומרון, באתר מעריב אונליין, 27 באוגוסט 2016
- אמירה לם, מבצע דן, באתר ynet, 28 בספטמבר 2016
- נעמי לויצקי, הקרב על שומרון, כותרת ראשית, 27 באוגוסט 1986
- דן שומרון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כתבתה של ענת מידן, המוסף לשבת, ידיעת אחרונות, 1 ביולי 2011, עמ' 14-15
- ^ אמיר אורן, "צרות של מפסידים", באתר הארץ, 5 באוקטובר 2006.
- ^ אלישיב שמשי, "ממני תראו וכן תעשו", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2016, עמודים 131-142.
- ^ 1 2 דן שומרון באתר חטיבת הצנחנים.
- ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011.
- ^ הירושה שמשאירה קונדוליזה רייס לברק אובמה ולהילרי קלינטון במזרח התיכון, באתר וואלה, 16 בינואר 2009.
- ^ חטיבה 179 באתר "יד לשריון".
- ^ רון פונדק, ציר סקרנות, צומת ודאות, כנרת-זב"ם-דביר, 2013, עמוד 32.
- ^ עדות דן שומרון, מפקד חטיבה 401 בזמן המלחמה בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- ^ אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות! על מהירות בשדה הקרב, הוצאת מערכות, 2011, עמ' 94 - 97
- ^ גל פרל פינקל, הטנקים נראו "כמו אחרי מלחמה", אך האנשים – פלדה, באתר זמן ישראל, 27 באוגוסט 2020.
- ^ גל פרל פינקל, היוזמה, הדבֵקות במשימה, חדות המחשבה הן שיביאו את הניצחון, הבלוג על הכוונת, 23 במאי 2022.
- ^ יעקב ארז, תת־אלוף דן שומרון נתמנה קצין צנחנים וחי"ר ראשי, מעריב, 2 בספטמבר 1974
- ^ אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, באתר הארץ, 22 ביולי 2011.
- ^ טלי ליפקין-שחק, "השחקן הראשי", מעריב, 16 ביוני 2006, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ שחר הלווינג ולי-טל תייר, "קיצור תולדות הזרוע", ביטאון ביבשה, גיליון 5, אפריל 2008, באתר זרוע היבשה.
- ^ חיים רביה, עכשיו מתחיל הפיניש, חדשות, 2 במאי 1986
- ^ אנשיל פפר, "מתן וילנאי, הציבור עדיין מאמין להנהגה הביטחונית?", באתר הארץ, 15 באוגוסט 2010.
- ^ עמיר רפפורט, "אבו ג'יהאד, הסיפור שלא סופר", ישראל דיפנס, 01.11.2012.
- ^ מבצע "כחול וחום" באתר גדס"ר גולני.
- ^ עמיר רפפורט, "מחקו את הכפר, מחקו את רון ארד", באתר nrg, 19 ביולי 2008/
- ^ אורי שגיא, אורות בערפל. תל אביב, ידיעות אחרונות, 1998, עמוד 105.
- ^ אמנון ברזילי, "חוקרי צה"ל: האיפוק במלחמת המפרץ היה נכון", באתר הארץ, 24 בספטמבר 2002.
- ^ מירי חסון, דן שומרון: המלחמה נוהלה ללא מטרה, באתר ynet, 16 בינואר 2007
- ^ הרמטכ"ל ה-13, דן שומרון, נפטר בבית החולים איכילוב, באתר ynet, 26 בפברואר 2008
- ^ עלי קדם, " נחנך מצפור כוכב הירדן ע"ש רא"ל דן שומרון", הדף הירוק, 16 ביוני 2011
- ^ מכון כנרת למחקר קשרי חברה ביטחון ושלום ע"ש רא"ל דן שומרון
- ^ דניאלה בוקור, כבר לא צאלים: בסיס מל"י נקרא ע"ש דן שומרון ז"ל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 28 ביולי 2011
.svg){kind=small}
- מעוטרי עיטור המופת במלחמת ששת הימים
- קציני חיל רגלים וצנחנים ראשיים
- מפקדי זרוע היבשה
- מפקדי עוצבת ראם
- מפקדי פיקוד הדרום
- ראשי אג"ם
- סגני רמטכ"ל
- ראשי המטה הכללי
- מפקדי עוצבת הפלדה
- מפקדי חטיבה 401
- סגל התעשייה הצבאית
- מפקדי חטיבות במלחמת יום הכיפורים
- חיילי חיל הרגלים במלחמת סיני
- חברי הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית
- אישים הקבורים בבית הקברות הצבאי קריית שאול
- מפקדי עוצבת האש
- מפקדי גדודים בחטיבת הצנחנים
- אישים שהונצחו על מדליות ישראל
- אישים שעל שמם בסיסי צה"ל
- אשדות יעקב איחוד: אישים
- רמת אביב: אישים
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- אנשי השנה של העולם הזה
- נפטרים מאירוע מוחי
- ישראלים שנולדו ב-1937
- ישראלים שנפטרו ב-2008
- חיילי חיל הרגלים במלחמת ששת הימים
- חברי המטה הכללי במלחמת לבנון הראשונה