לדלג לתוכן

ינה ורגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ינה ורגה
Varga Jenő
לידה 6 בנובמבר 1879
Nagytétény, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באוקטובר 1964 (בגיל 84)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Weisz Jenő עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אטווש לוראנד (1907) עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק Institute of World Economy and International Relations, אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד שר האוצר ההונגרי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ינה ורגה (במקור עד 1903 וייס,[1] בהונגרית: Varga Jenő; נאג'טטן (היום בשטח העיר בודפשט), 6 בנובמבר 1879 – מוסקבה, 7 באוקטובר 1964) היה במקצועו אופה, מורה להיסטוריה ולגאוגרפיה, הונגרי-יהודי, פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי – בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית קומיסר העם לענייני כספים (שר האוצר) – אחר כך כלכלן קומוניסטי בעל יוקרה בין-לאומית, המומחה הכלכלי של הקומינטרן, חבר האקדמיה הרוסית למדעים, חבר כבוד של האקדמיה ההונגרית למדעים. כמעט 80 ספריו וכ־500 מאמריו ומחקריו תורגמו לשפות זרות רבות. את רוב ספריו ומחקריו כתב ברוסית לאחר שנת 1919, מחוץ להונגריה, לאחר שנאלץ להגר מהונגריה. שמו ברוסיה מוכר כ"יבגני סמואילוביץ' ורגה" (Евгений Самуилович Варга) ובאנגלית ובגרמנית, מוכר בשם Eugen Varga. כינויו המחתרתי היה: אישטוואן בַּלוֹג. כהוקרה על עבודתו קיבל את עיטור לנין שלוש פעמים מהממשלה הסובייטית.[2][3]

חלק מההיסטוריונים טוענים כי לאחר שנת 1943 ינה ורגה היה מנהל הלשכה הסובייטית לפיצוי מלחמה שהיה שייך לפוליטבירו של ברית המועצות. עם הצעותיו תרם לקיומם של מחנות העבודה הסובייטים בכפייה (גולאג) ולגירוש אזרחים זרים מארצותיהם – את כל הצעותיו אלה העלה כבר בשנת 1922. (נושא עבודת הכפייה של אזרחים הונגרים בברית המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה לא נחקר עד נפילת הקומוניזם ופירוק ברית המועצות. אמנם המספרים המדויקים אינם ידועים, אך מעריכים כי עד 600,000 הונגרים (חיילים ואזרחים) נתפסו בסך הכול, כולל כ־200,000 אזרחים. כ-200,000 מתוכם נספו. זה היה חלק ממערכת גדולה יותר של שימוש בעבודות כפייה של אזרחים זרים בברית המועצות).

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורגה נולד במשפחה יהודית ענייה כבנם של שמואל וייס ושל יוליאנה זינגר. אביו שהיה מורה כפרי איבד את עבודתו כאשר העניש תלמיד עשיר ומאותו הזמן לא יכול היה למצוא עבודה בהוראה. כך הוא לא יכול היה להרשות לעצמו את מימון חינוך ילדיו. ינה ורגה היה הצעיר מבין שמונה אחיו ואחיותיו. מגיל עשר עבד בחוות איכרים, לימים למד את מקצוע האפייה, אחר כך הפך לעובד בתחום המסחר ולמד לצד העבודה. לאחר סיום לימודיו בתיכון בשנת 1902, הוא נרשם לאוניברסיטת בודפשט. הוא למד היסטוריה, כלכלה ופילוסופיה, לימים גם בברלין ובפריז.[2] בשנת 1906 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית. בשנת 1907 הוא כתב את עבודת הדוקטורט שלו על האנטינומיות קנטיאניות. אחד המורים באוניברסיטת בודפשט היה הפילוסוף המפורסם ברנאט אלכסנדר. משנת 1907 הפך לעמית של היומון נפסבה, ולאחר מכן עורך מדור הכלכלה שלו. עבודתו בכלכלה ובסוציולוגיה התפרסמה במדורי היומון הפופולרי "הסוציאליזם" וב-Die Neue Zeit. האחרון, תחת ניהולו של קארל קאוטסקי, היה כתב העת התאורטי החשוב ביותר בנושא המרקסיזם באותה תקופה. בין השנים 1910–1914, בקשר לתורת הילפרדינג על הקפיטליזם הפיננסי,[4] ערך ורגה מחקר עצמאי בנושא הקרטלים בהונגריה ופרסם את המחקר הגדול הראשון שלו בשנת 1912. בנוסף למחקריו, הוא הרצה בחוג גלילאו ובבית הספר החופשי למדעי החברה. הוא סיים את תעודת ההוראה שלו להוראה בתיכון בגאוגרפיה ובהיסטוריה בשנת 1911,[5] ובאותה שנה התחתן עם שרולטה גרין, אף היא יהודייה.[6] הוא לימד ברובע השמיני של בודפשט בבית הספר הגבוה למסחר ברחוב ואש.

במהלך מלחמת העולם הראשונה עבד בנפסבה, היה חבר בחוג יום ראשון. (חוג יום ראשון (Sonntagskreis) או אגודת יום ראשון היה חוג חברים שנוצר סביב בלה באלאז' וג'רג' לוקאץ' במהלך מלחמת העולם הראשונה וההגירה לווינה. חברי החוג התכנסו ושוחחו בנושאים אסתטיים-פילוסופיים שונים בדירתו של באלאז' בימי ראשון. הפגישות נמשכו עד להגירה לווינה לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. חברי קבוצה זו הקימו את בית הספר החופשי למדעי החברה בתחילת 1917 ולמעט ארווין סבו ואלק בולגאר, המרצים היו כמעט אך ורק חברי חוג יום ראשון. מבחינה פוליטית ורגה היה אחד הנציגים העקביים ביותר של השמאל, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית, ה-MSZDP. לאחר המהפכה הדמוקרטית הבורגנית באוקטובר 1918, הוא נכלל בהנהגת ה-MSZDP. באותה תקופה מונה לפרופסור באוניברסיטת בודפשט. הוא כבר היה כלכלן תאורטי בעל שם, היה סופר פורה מאוד, וכתב מאמרים רבים על אירועים פוליטיים של אותה עת: אבטלה, הלאמה, רפורמת הקרקעות, מיסוי, סוגיות לאום, כולל סדר היום הכלכלי והפוליטי של ה-MSZDP. בתקופת הרפובליקה הסובייטית הוא היה קומיסר העם לענייני כספים (שר האוצר) אחרי זה קומיסר העם לייצור ונשיא המועצה הכלכלית של הרפובליקה. בנוסף לניהול השוטף, עסק גם בתכנון כלכלי ארוך טווח והגיש המלצות רבות.[3][7]

לאחר ההגירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, באוגוסט 1919, הוא נמלט לחו"ל מחשש למעצר ומשפט. תחילה שהה בשבי בקארלשטיין, אוסטריה, שם כתב ספר על המדיניות הכלכלית של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית[8] שלנין מתח עליו בקורת אומנם, אך העריך במידה רבה. בהמשך חזר מספר פעמים להערכת המסקנות הכלכליות של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. הוא התעניין ברצינות גם בשיטה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד. הוא הצטרף לאיגוד הפסיכואנליטי ההונגרי כבר בשנת 1918 ולאחר שחרורו מהכלא נסע לווינה. "הוא כתב לפרויד וביקש פגישה. פרויד הזמין אותו לברגאסה ב־20 בפברואר 1920. ככל הנראה המידע של פרויד על חודשי הרפובליקה הסובייטית ההונגרית לא היה בהכרח חיובי, שכן הוא קיבל את וארגה במילים אלה: >ובכן, אתה לא נראה צמא דם!< במהלך שיחה זו, ורגה ככל הנראה ביקש אישור להשתתף בישיבות האגודה הפסיכואנליטית של וינה. היא קיבל אישור ולדברי בתו השתתף בסמינר פרטי שבועי בדירתו של פרויד. על פי המסמכים, הוא השתתף בשש ישיבות של האיגוד בווינה בין פברואר ליוני 1920."

משנת 1920 התגורר ורגה ברוסיה הסובייטית והפך חבר במפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. בשנת 1920, השתתף בקומינטרן השני, בו ייצג את המפלגת הקומוניסטים בהונגריה, שם הוא פגש את לנין, שאיתו התכתב במהלך השנים הבאות. מכאן ואילך עבד באופן פעיל בקומינטרן. בשנים לאחר מכן היה מרצה קבוע ב"פרופסורה האדומה". על אף הכרכים העבים של חומר שנאסף עליו על ידי הג.פ.או.[2] הצליח ורגה להתחמק ממעצר בגלל התערבותו האישית של סטלין. אשתו של ורגה ונאדז'דה קרופסקאיה, אשתו של סטלין, היו בקשר הדוק.

משנת 1939 הוא היה כבר חבר באקדמיה הסובייטית למדעים והעורך הראשי של כתב העת World Economy and Politics World. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא נסוג מהפוליטיקה והקדיש למדע את שארית שנות חייו.[2] אחד המאפיינים הבסיסיים באישיותו היה שללא קשר להשפעה הרבה שהייתה לו, הוא ניסה להישאר ברקע. הוא תמיד עקב אחר הנעשה בהונגריה, ואחרי 1945 הוא חזר לבקר בה פעמים רבות.[9] [10][11] כמומחה כלכלי ניתן לו תפקיד משמעותי בשבירת ההיפר-אינפלציה בהונגריה לאחר מלחמת העולם השנייה ובייצוב כלכלתה. בשנת 1955 הוא נבחר לחבר כבוד של האקדמיה ההונגרית למדעים. עבודתו זכתה שלוש פעמים להכרה על ידי ממשלת ברית המועצות בעל ידי הענקת עיטור לנין.[3][7]

כתביו (חלקי)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפת מקור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • A drágaság; Népszava, Bp., 1912
  • A magyar kartellek. Honnan származnak a milliók?; Népszava, Bp., 1912
  • Bulgária (1915)
  • Olaszország (Népszava Könyvkereskedés, 1915)
  • Az imperializmus gazdasági bírálata (Politzer Zsigmond és Fia kiadása, 1916)
  • Hogyan lehet munka nélkül megélni? munkanélküli jövedelem eredete; Népszava, Bp., 1917 (Szocialista agitációs iratok)
  • A tulajdonságok tanáról a Locke-féle felfogás bírálata kapcsán; Csáthy, Debrecen 1917
  • A pénz uralma a békében, bukása a háborúban (Népszava Könyvkereskedés, 1918)
  • A lakásügy mint közgazdasági és szociális probléma; Új Magyarország, Bp., 1918 (A Huszadik Század könyvtára)
  • Földosztás és földreform Magyarországon (Népszava, 1919)
  • A kapitalizmus gazdasági tana. Előadás (1919)
  • Munkásigazgatás termelőbiztos, a munkástanács és a szakszervezet feladatairól; Közoktatási Népbiztosság, Bp., 1919
  • A Magyar Tanácsköztársaság gazdasági szervezete; OKP Magyar Osztályai Központi Irodája, Moszkva 1920 (Forradalmi írások)
  • Koldusvilág; O.K.P. Magyar Osztályai Központi Irodája, Moszkva 1920 (Forradalmi írások)
  • A földkérdés a magyar proletárforradalomban (O.K.P. Magyar Agitációs Osztály Központi Iroda, Jekatyerinburg, 1920)
  • Balog István–Garai János: Világgazdaság mai helyzete Annalist, Börsen-Zeitung stb. adatai alapján; Phönix, Bp., 1934
  • Mit adott Németországnak a ʺtotális mozgósításʺ?; Idegennyelvű Irodalmi Kiadó, Moszkva 1943
  • A földbirtokreform és a közélet demokratizálása (Magyar-Szovjet Közművelődési Társaság, 1945)
  • A háború hatása a tőkés gazdaságra (Magyar-Szovjet Közművelődési Társaság, 1945)
  • A parasztság és az agrárolló; MKP Országos Propaganda Osztálya, Bp., 1946
  • A stabilizáció munkabérpolitikájáról; Atheneum Ny., Bp., 1946
  • A tőkés gazdaság a II. világháború után (Szikra, 1947)
  • A földbirtokreform és a közélet demokratizálása / Varga Jenő.Megjelenés: Budapest : Új M. Könyvkiadó, 1949
  • Az imperializmus gazdaságának és politikájának fő kérdései. A második világháború után (Szikra, 1954)
  • A XX. század kapitalizmusa (Kossuth, 1962)
  • A jelenkori kapitalizmus és a gazdasági válságok. Válogatott művek (Kossuth, 1964)
  • Tanulmányok a kapitalizmus politikai gazdaságtanának problémáiról. (Kossuth, 1965)
  • A proletárdiktatúra gazdaságpolitikája. Válogatott írások (1912–1922) (Kossuth, 1976)
  • A nagy válság. Válogatott írások (1924–1943) (Kossuth, 1978)
  • A tőkés gazdaság a II. világháború után. Válogatott írások (1945–1954) (Kossuth, 1981)
  • Gerhard Duda: Jenö Varga und die Geschichte des Instituts für Weltwirtschaft und Weltpolitik in Moskau 1921–1970: zu den Möglichkeiten und Grenzen wissenschaftlicher Auslandsanalyse in der Sowjetunion. Berlin: Akademie Verlag, 1994. (emlékiratok)

בתרגום לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • היוקר (עיתון המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית – נפסבה, 1912)
  • הקרטלים ההונגריים. מאיפה המיליונים מגיעים? (נפסבה, 1912)
  • בולגריה (1915)
  • איטליה (חנות הספרים העממית, 1915)
  • הביקורת הכלכלית על האימפריאליזם (בעריכת פוליצר ז'יגמונד ובנו, 1916)
  • איך אפשר להתקיים בלי עבודה? מקור הכנסת דמי האבטלה (נפסבה, 1917) (מאמרים על התרגשות סוציאליסטית)
  • על תורת המאפיינים בביקורת השקפתו של לוק (Csáthy, דברצן, 1917)
  • שלטון הכסף בשלום, נפילתו אחרי המלחמה (חנות הספרים נפסבה, 1918)
  • דיור כסוגיה כלכלית וחברתית (הונגריה החדשה, בודפשט, 1918) (הספרייה של המאה העשרים)
  • חלוקת אדמות ורפורמת קרקעות בהונגריה (נפסבה, 1919)
  • תורת הכלכלה הקפיטליסטית. (הרצאה, 1919)
  • ניהול על ידי העובדים, על אחריות פרודוקטיבית, תפקידי מועצות העובדים והאיגודים (נציבות העמותה לחינוך ציבורי, בודפשט, 1919)
  • הארגון הכלכלי של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית (המשרד המרכזי של המחלקות ההונגריות של OKP, מוסקבה, 1920) (כתבים מהפכניים)
  • עולם הקבצנים (המשרד המרכזי של המחלקות ההונגריות של OKP, מוסקבה, 1920) (כתבים מהפכניים)
  • שאלת הקרקע במהפכה הפרולטרית ההונגרית (המשרד המרכזי של OKP במחלקת התסיסה ההונגרית, יקטרינבורג, 1920)
  • אישטוואן בלוג ויאנוש גראי: המצב הנוכחי של הכלכלה העולמית אנליסט, בורסן-צייטונג וכו '. מבוסס על הנתונים שלך; Phönix, Bp., 1934
  • מה נתנה לגרמניה "ההתגייסות המוחלטת"? (מוציא לאור ספרות בשפה זרה, מוסקבה, 1943)
  • רפורמת קרקעות ודמוקרטיזציה של החיים הציבוריים (איגוד התרבות ההונגרית-סובייטית, 1945)
  • השפעת המלחמה על הכלכלה הקפיטליסטית (איגוד התרבות ההונגרית-סובייטית, 1945)
  • האיכרים והמספריים החקלאיים (מחלקת התעמולה הלאומית של ח.כ.פ, ב ', 1946)
  • מדיניות השכר של יהיצוב (Atheneum Ny., Bp., 1946)
  • הכלכלה הקפיטליסטית אחרי מלחמת העולם השנייה (Szikra, 1947)
  • רפורמת הקרקעות ודמוקרטיזציה של החיים הציבוריים (בודפשט, Új M. מפרסם ספרים, 1949)
  • הנושאים העיקריים של הכלכלה והפוליטיקה של האימפריאליזם. לאחר מלחמת העולם השנייה (Szikra, 1954)
  • הקפיטליזם של המאה ה-20 (Kossuth, 1962)
  • קפיטליזם עכשווי ומשברים כלכליים. יצירות נבחרות (Kossuth, 1964)
  • מחקרים על הכלכלה הפוליטית של הקפיטליזם. (Kossuth, 1965)
  • המדיניות הכלכלית של הדיקטטורה של הפרולטריון. כתבים נבחרים (1912–1922) (Kossuth, 1976)
  • המשבר העולמי הגדול. כתבים נבחרים (1924–1943) (Kossuth, 1978)
  • הכלכלה הקפיטליסטית לאחר מלחמת העולם השנייה. כתבים נבחרים (1945–1954) (Kossuth, 1981)
  • Gerhard Duda: Jenö Varga ו־Die Geschichte des Institut für Weltwirtschaft und Weltpolitik in Moskau 1921-1970: zu den Möglichkeiten und Grenzen Wissenschaftlicher Auslandsanalyse in der Sowjetunion. ברלין: Akademie Verlag, 1994. (זיכרונות)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • V. I. Lenin: Levél Varga Jenőhöz. In: Lenin összes művei, 54. köt. Moszkva 1965. (oroszul)
  • Bakó Ágnes (szerk.) A szocialista forradalomért. A magyar forradalmi munkásmozgalom kiemelkedő harcosai. Kossuth Könyvkiadó 1975. 737–739. old.
  • Munkásmozgalom-történeti Lexikon. Kossuth Könyvkiadó 1976. 684. old.
  • Gerhard Duda: Jenö Varga und die Geschichte des Instituts für Weltwirtschaft und Weltpolitik in Moskau 1921–1970: zu den Möglichkeiten und Grenzen wissenschaftlicher Auslandsanalyse in der Sowjetunion. Berlin: Akademie Verlag, 1994.
  • Konok Péter: Válság és válságértelmezések. Varga Jenő és Anton Pannekoek. Évkönyv. A nemzetközi munkásmozgalom történetéből. 2006. 148–155. old.
  • André Mommen: Stalin's Economist. The Economic Contributions of Jenő Varga (Routledge, London és New York, 2011) Routledge Studies in the History of Economics-sorozat. ISBN 978-0415575164
  • לקסיקון יהודי הונגרי Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar zsidó lexikon. 1929
  • Raya Dunayevskaya (2012-03-12). "The Case of Eugene Varga (1949)" (באנגלית). Marxists Internet Archive.
  • Politikatörténeti és Szakszervezeti Levéltár, PIL 783. f. (2012-03-22). "Varga Jenő iratainak jegyzéke". Politikatörténeti és Szakszervezeti Levéltár.
  • Konok Péter (2012-03-22). "Egy lezárhatatlan vita margójára" (בהונגרית). [Eszmélet folyóirat, 64. szám (2004. tél. אורכב מ-המקור ב-2014-03-07.
  • Christfried Tögel (2012-03-22). "Varga Jenő, a pszichoanalízis, a Tanácsköztársaság és a sztálinizmus" (בהונגרית). Thalassa, 2000/2–3. szám.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ינה ורגה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ A Belügyminisztérium 1903. évi 27400. sz. rendelete. MNL-OL 30808. mikrofilm 1128. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1903. év 55. oldal 26. sor. illetve https://www.familysearch.org/ark:/61903/3:1:3Q9M-CS87-Q3M3-8?i=136&cat=270223
  2. ^ 1 2 3 4 Christfried Tögel (2012-03-22). "Varga Jenő, a pszichoanalízis, a Tanácsköztársaság és a sztálinizmus". Thalassa, 2000/2–3. szám.
  3. ^ 1 2 3 Bakó Ágnes (szerk.) A szocialista forradalomért. A magyar forradalmi munkásmozgalom kiemelkedő harcosai. Kossuth Könyvkiadó, 1975, 737–739. old.
  4. ^ v. ö. Hilferding: A finánctőke című paradigmatikus marxista műve 1910-ben, Bécsben jelent meg.
  5. ^ Bakó Ágnes (szerk.) A szocialista forradalomért. A magyar forradalmi munkásmozgalom kiemelkedő harcosai. Kossuth Könyvkiadó 1975. 737. old.
  6. ^ Grün Sarolta szülei: Grün Manó és Glasner Hermin. Házasságkötésük időpontja: 1911. március 13. Az esemény bejegyezve a Budapest VIII. ker. polgári házassági akv. 299/1911. folyószáma alatt.
  7. ^ 1 2 Munkásmozgalom-történeti Lexikon. Kossuth Könyvkiadó, 1976, 684. old.
  8. ^ Die Wirtschaftspolitischen Probleme der proletarischen Diktatur. Wien 1920.
  9. ^ Baráth Magdolna (2014). A Kreml árnyékában - Tanulmányok Magyarország és a Szovjetunió kapcsolatainak történetéhez, 1944 - 1990. Gondolat Kiadói Kör Kft. ISBN 978-963-69352-6-9.
  10. ^ Stark Tamás (2006). Magyar foglyok a Szovjetunióban. Lucidus Kiadó. ISBN 978-963-94653-4-3.
  11. ^ Szegő Iván Miklós: Magyar találhatta ki a gyilkos málenkij robotot – hvg.hu, 2014. július 13.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ינה_ורגה&oldid=39457908"