מוצרט-קוגל (מגרמנית: Mozartkugel, כדור מוצרט) הוא ממתק שיוצר לראשונה בשנת 1890 על ידי הקונדיטור הזלצבורגי פאול פירסט (Fürst), אשר קרא לו על שמו של המלחין האוסטרי הנודע וולפגנג אמדאוס מוצרט. במרכזו של המוצרט-קוגל כדור מרציפן-פיסטוק, המצופה בשכבת נוגט ומעליה שכבת שוקולד כהה.

עוגת צפרדע היא קינוח בצורת ראש של צפרדע, המורכב מעוגת שכבות, קרם ובצק סוכר. הקינוח נוצר במאפייה בשם "בלפורס" בשנת 1922, ותוך זמן קצר נהיה לקינוח פופולרי באוסטרליה הדרומית. בהתחלה, היה ניתן לרכוש עוגות צפרדע רק בצבע ירוק, אך בהמשך נוספו גם גרסאות בצבע ורוד וחום. מאז פיתוח העוגה קמו לה גרסאות רבות ושונות דוגמת "אנשי שלג" ו"ארנבי חג הפסחא". העוגה נחשבת לעוגה ייחודית לאוסטרליה הדרומית והיא מסייעת לעידוד התיירות במדינה. הקרן הלאומית של אוסטרליה הדרומית רשמה את עוגת הצפרדע בשנת 2001 כאחדי מסמלי המורשת של המדינה.

המבורגר (באנגלית: Hamburger) הוא שמה של קציצה העשויה לרוב מבשר בקר ושמו של כריך העשוי מאותה קציצה, בדרך כלל בלחמנייה עגולה פרוסה לשניים ועם ירקות ורטבים. ההמבוגר מהווה סמל של המטבח האמריקאי.

צ'יזבורגר הוא הלחם בסיסים באנגלית של גבינה (Cheese) והמבורגר, והמושג מתאר המבורגר בתוספת גבינה. בארצות הברית משתמשים לרוב בגבינה אמריקאית להכנת צ'יזבורגר, שהיא גבינה מעובדת זולה וזמינה המכילה צ'דר.

עוגת היער השחור (בגרמנית: Schwarzwälder Kirschtorte - "עוגת דובדבנים של היער השחור") היא עוגה הנפוצה בכל רחבי העולם המערבי.

עוגת היער השחור היא עוגת שוקולד בת מספר שכבות שביניהן קצפת ודובדבנים. העוגה מעוטרת בקצפת, פתיתי שוקולד ודובדבנים מסוכרים. נהוג להרטיב את שכבות העוגה בקירש או רום.

סוּשִי (ביפנית: 鮨, 鮓 או 寿司) הוא מאכל יפני המורכב מאורז בחומץ המשולב עם מרכיבים שונים כגון דג נא או מעושן, אצות מאכל וירקות.
סוגי סושי:

• נארֶסוּשי (なれ鮨) - אבטיפוס של הסושי של ימינו. זהו דג מאכל אשר מנוקה מאדרתו ומאבריו הפנימיים וממולא במלח. לאחר המילוי מוכנס הדג לחבית עץ ונאטם בחוזקה, זהו למעשה תהליך שימור הנמשך בין עשרה ימים לחודש. לאחר תום הכבישה בחבית, מושרה הדג במים לזמן קצר ולאחר מכן מונח בשכבות יחד עם אורז מאודה לכבישה נוספת האורכת כשישה חודשים נוספים בהם מוחלפים הנוזלים בחביות הכבישה. לאחר תום תקופת הכבישה השנייה מוכן הדג למאכל והוא יישמר כך במשך כחצי שנה.
• מאקיסוּשי ("מאקי") (巻き寿司). זהו הסושי המוכר ביותר. על אצה מיובשת מניחים שכבת אורז ועליו מספר פיסות דג נא וירקות. בעזרת מחצלת מיוחדת מגולגלת האצה לצורת גליל, אותו פורסים לפרוסות ואוכלים בליווי רוטב סויה.
• ניגיריסושי ("ניגירי") (握り寿司). מאכל פשוט המורכב מכמות קטנה של אורז הנדחסת לגודל של שתי אצבעות לערך, ועליה מונחת חתיכת דג נא. לעיתים משתמשים ברצועה דקה של אצת מאכל כדי לקשור את כל המרכיבים יחד.
• טמאקיסושי ("טמאקי", "קונוס") (手巻が寿司). במאכל זה משתמשים באצה מיובשת כדי ליצור מעין קונוס (מכאן כינוייה של המנה), אותו ממלאים באורז ובחתיכות דג. זוהי מנה הנאכלת בעזרת הידיים כיוון שהיא גדולה מכדי שיתאפשר לאחוז בה בעזרת מקלות אכילה.
• אינאריסושי (稲荷寿司). חתיכות טופו מטוגנות המושרות בחומץ אורז ולאחר מכן מבושלות ברוטב סויה וסוכר.
• צ'יראסושי או באראסושי (散らし寿司). מעין סלט המורכב מפיסות דגים, חומץ אורז, ירקות ממותקים, וחתיכות ביצה מטוגנת. זהו המאכל הקל ביותר להכנה מכל משפחת הסושי.
• אושיזושי (押し寿司, מילולית: "סושי לחוץ"). הומצא במקור באוסקה. זהו קציץ בשר המורכב משכבות של חתיכות דג וחומץ אורז, יחד עם מרכיבים מתחלפים שונים, הנכבש לאורך זמן בלחץ. את הקציץ המתקבל חותכים לקוביות קטנות לפני ההגשה.

ברווז בנוסח פקינג, ברווז פקינג או ברווז בייג'ינג (בסינית מסורתית: 北京烤鴨 ובסינית מפושטת: 北京烤鸭) הוא מאכל מפורסם מהמטבח המנדריני שמקורו בבייג'ינג שבסין. מאכל זה הפך עם השנים למאכל המסמל את המטבח הסיני. מקור שמו במערב בעיוות של שם הבירה "בייג'ינג", אשר נקראה שנים רבות "פקינג" על ידי תושבי אירופה.

מאכל זה כולל ברווז צלוי, שעורו הפריך בשל הצלייה מהווה חלק בלתי נפרד מהמנה. הברווז עצמו, המכיל מעט בשר, מוגש עם חביתיות מסורתיות, רטבים וירקות. יתרת חלקי הברווז מוגשים בהמשך הארוחה, לאחר אכילת הברווז, כאיטריות או כ"סון צ'ו באו"- מנה של בשר ברווז בעלה חסה.

מקורו של מאכל זה בתקופת שושלת יואן (1206–1368), ובמהלך המאה ה-15 הפך למאכל פופולרי בחצר הקיסרית של שושלת מינג.

אומלט (בצרפתית: omelette) היא מאכל העשוי מבלילת ביצים מטוגנת. בעת טריפת הביצים ניתן להוסיף לבלילה מלח, פלפל שחור, קמח, חלב, שמנת, גבינות מסוגים שונים, נקניקים וירקות שונים (בצל, פטריות, פלפל ותבלינים נוספים).

לאחר שהחביתה התגבשה מצידה האחד, הופכים אותה כדי לטגן גם את צידה השני. אם לא הוספו תוספות לבלילה, ניתן להוסיפן לקראת גמר טיגון הצד הראשון ולקפל את החביתה מעליהן.