ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/נובמבר 2022
נובמבר | ||
---|---|---|
1 בנובמבר 2022 |
אמלין פנקהרסט נעצרת על ידי המשטרה לאחר שהפגינה ליד ארמון בקינגהאם שבלונדון, 1914. פנקהרסט הייתה אחת המייסדות של התנועה הסופרג'יסטית בבריטניה ופעילה מרכזית בתנועה זו עד לאחר מלחמת העולם הראשונה. מאבקה של פנקהרסט היה בלתי מתפשר ובהמשך אף לוחמני. היא קראה לנשים שלא להשתתף במפקד האוכלוסין משום שכל עוד אין להן זכות הצבעה, הן אינן נחשבות לאזרחיות.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
2 בנובמבר 2022 |
פסלי יום המתים. יום המתים הינו חג מקסיקני המוקדש לזכרם של אבות המשפחה שהלכו לעולמם. החג נחוג ביום הראשון והשני של חודש נובמבר, באותו מועד בו חלים יום כל הקדושים ויום כל הנשמות של הכנסייה הנוצרית קתולית. בחג זה נהוג לבקר בבתי הקברות ובכנסיות, ולהביא נרות ופרחים לקברי אבות המשפחה. על אף נושא החג, אין זה חג עגום והוא נחוג באווירה של קרנבל, בדומה לליל כל הקדושים האמריקאי.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
3 בנובמבר 2022 |
בתמונה, ביקור בבית קברות בעיר לאון במקסיקו, בזמן חגיגות יום המתים. יום המתים הוא חג מקסיקני המוקדש לזכרם של אבות המשפחה שהלכו לעולמם. החג נחוג ביום הראשון והשני של חודש נובמבר, באותו מועד בו חלים יום כל הקדושים ולאחריו יום כל הנשמות של הכנסייה הנוצרית קתולית. בחג זה נהוג לבקר בבתי הקברות ובכנסיות, ולהביא נרות ופרחים לקברי אבות המשפחה. על אף נושא החג אין הוא עגום, והוא נחוג באווירה של קרנבל, בדומה לליל כל הקדושים האמריקאי.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
4 בנובמבר 2022 |
מדורה היא הדלקת אש מבוקרת בשטח חיצוני מצומצם, למטרות שונות. המדורה משמשת בעיקר לחימום הגוף ליושבים בחוץ בלילות קרים, לבישול מזון, לאיתות ולציון חגים שונים, כגון ל"ג בעומר בישראל או ליל גאי פוקס הנחוג ב-5 בנובמבר בבריטניה. חלק מהווי הפלמ"ח היה הקומזיץ, מפגש חברתי הנערך סביב מדורה, שכלל שירה בציבור, צ'יזבאטים ואכילת קרטושקעס – תפוחי אדמה שנאפים במדורה עצמה. אחר קום מדינת ישראל הפך הקומזיץ לפעילות נפוצה בתנועות הנוער.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
5 בנובמבר 2022 |
אליזבת השנייה (מימין), הנסיכה מרגרט (בחזית) וסבתן מרי מטק (משמאל), בתמונה משנת 1939. המלכה האם מרי הייתה בתם של פרנסיס, דוכס טק והנסיכה מרי אדלייד מקיימברידג' ונישאה למלך ג'ורג' החמישי, להם נולד ג'ורג' השישי, אביה של המלכה העתידית אליזבת השנייה, שהיה מלך בריטניה בעת צילום התמונה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
6 בנובמבר 2022 |
רכב הנחיתה הירחי של אפולו 11 לקראת עגינה חזרה עם מודול הפיקוד, לאחר נחיתה ושהות ראשונה מוצלחת על פני הירח ביולי 1969. התמונה, הכוללת גם את כדור הארץ, מכילה את כל האנושות למעט הצלם, מייקל קולינס.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
7 בנובמבר 2022 |
מארי קירי, חלוצה בחקר הרדיואקטיביות, כלת שני פרסי נובל: פרס נובל לפיזיקה לשנת 1903, "בזכות המחקר על תופעת הקרינה", ופרס נובל לכימיה לשנת 1911, "על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום". קירי נולדה בפולין בשנת 1867 שהייתה אז בשליטת האימפריה הרוסית. בגלל מינה ובגלל פעולות תגמול אנטי-פולניות של השלטונות הרוסיים לא הותר לה להיכנס לאוניברסיטה ולכן עבדה במשך מספר שנים כמורה. ב-1891 בהיותה בת 24 עברה לפריז ולמדה כימיה ופיזיקה בסורבון, והייתה האשה הראשונה ללמוד שם. קירי נפטרה ב-1934 מאנמיה אפלסטית, כנראה בעקבות חשיפתה לקרינה רדיואקטיבית ממחקריה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
8 בנובמבר 2022 |
גביש רודוכרוזיט ממכרות קולורדו, אוסף פרטי. הרודוכרוזיט הוא מינרל קרבונטי הבנוי ממנגן (Mn) ופחמה (קרבונט CO3). בצורתו הטהורה (והנדירה) צבעו אדום-ורד, אבל לדגימות הבלתי טהורות והנפוצות יותר יש גוונים מוורוד ועד חום בהיר. האינקה האמינו כי הרודוכרוזיט הוא דמם של שליטיהם הקודמים שהפך לאבן. משום כך האבן קרויה לעיתים "רוסה דל אינקה" ("שושנת האינקה").
|
עריכה - תבנית - שיחה |
9 בנובמבר 2022 |
אנדרטה לבית הכנסת של גטינגן שנשרף בליל הבדולח.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
10 בנובמבר 2022 |
חניון "אגד" בשדרות הרצל בירושלים (לשעבר: מוסך וחניון "המקשר"); מאחוריו: "שיכון המקשר" (במבט ממלון קראון פלזה), 2009. חברת "המקשר" הייתה אגודה שיתופית שהפעילה תחבורה ציבורית בירושלים משנת 1931 עד 1967, אז התמזגה עם "אגד". חלק משכונת קריית משה, בו התגוררו רבים מחברי האגודה, כונה "שיכון המקשר".
|
עריכה - תבנית - שיחה |
11 בנובמבר 2022 |
מרים סידרנסקי רצה לצד בתה במכון וינגייט בשנות ה-60, תצלום מעשה ידי מאמנהּ יוסף אוריון. סידרנסקי נמנית עם הבולטות שבאתלטיות ישראל והחזיקה במשך זמן רב בעת ובעונה אחת בשיאים הלאומיים בריצת 60 מטר, בריצת 100 מטר, בריצת 200 מטר ובריצת 400 מטר. תוצאותיה של סידרנסקי נמצאות עדיין ברשימת התוצאות הטובות ביותר של אצניות ישראל בכל הזמנים – בריצת 100 מטר תוצאתה מזכה אותה במקום השביעי ובריצת 200 מטר ― במקום ה-12.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
12 בנובמבר 2022 |
מרים אשכול רוקדת עם אידי אמין, בעת ביקור לוי אשכול באוגנדה ביוני 1966. מרים אשכול הביאה סגנון חדש לתפקידה הבלתי רשמי, אשת ראש הממשלה, שונה מאשר של פולה בן-גוריון. בתמונה ניתן לראות בבירור את כנפי הצניחה הצה"ליות שאמין נושא מעל כיס המקטורן השמאלי, שאותן קיבל בעקבות השתתפותו בקורס צניחה של צה"ל. יחסי אוגנדה–ישראל ידעו עליות ומורדות בשנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70; בהמשך אמין נקט במדיניות עוינת שהגיעה לשיאה באירוע חטיפת מטוס איירבוס A300.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
13 בנובמבר 2022 |
ג'ואקינו רוסיני היה מלחין איטלקי. בסך הכול הותיר אחריו במהלך שני עשורים, 39 אופרות שונות. בפרק זמן זה קנה לעצמו שם של אומן האופרה בופה (האופרה הקומית), אף שכתב גם אופרות רציניות. נפטר ב-13 בנובמבר 1868 ונקבר בפר לשז. ב-1877 הועבר גופו לפירנצה שבאיטליה מולדתו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
14 בנובמבר 2022 |
טיגריס מתת-המין טיגריס הודו-סיני בגן החיות של ברלין. תת-מין זה של הטיגריס מצוי בסכנת הכחדה ונותרו ממנו פחות מ-2,000 פרטים בטבע. הטיגריס הוא אחד מטורפי-העל של אסיה לצד הנמרים, הדובים והתנינים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
15 בנובמבר 2022 |
דלילה חתואל היא סייפת ישראלית המתחרה בענף הרומח, אשר ייצגה את ישראל באולימפיאדת בייג'ינג (2008). חתואל נולדה וגדלה בעכו למשפחה בעלת הישגים רבים בתחום הסיף – בין היתר, דודתה לידיה חטואל-צוקרמן ייצגה את ישראל בשלוש אולימפיאדות בשנות ה-80 ובשנות ה-90. באפריל 2016 השיגה את הקריטריון הבינלאומי למשחקים האולימפיים בריו, אך לא השתתפה במשחקים מאחר שלא עמדה בקריטריון האולימפי הישראלי, המחמיר יותר.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
16 בנובמבר 2022 |
טיגריס מתת-המין טיגריס הודו-סיני בגן החיות של ברלין. תת-מין זה של הטיגריס מצוי בסכנת הכחדה ונותרו ממנו פחות מ-2,000 פרטים בטבע. הטיגריס הוא אחד מטורפי-העל של אסיה לצד הנמרים, הדובים והתנינים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
17 בנובמבר 2022 |
שקיעה בסאלאר דה אויוני, מדבר מלח בדרום-מערב בוליביה. שטחו 10,582 קמ"ר, והוא מדבר המלח הגדול בעולם. סאלאר דה אויוני מהווה חלק מרכס הרי האנדים, וגובהו כ-3,650 מ' מעל פני הים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
18 בנובמבר 2022 |
בתמונה חייל בריטי במהלך הקרב על הסוֹם. הקרב על הסום היה אחד מן הקרבות הגדולים של מלחמת העולם הראשונה, שנערך במחוז סום שבצפון צרפת. בקרב זה ניסו כוחות של מדינות ההסכמה לפרוץ את קווי הגרמנים. בסוף הקרב הצליחו התוקפים להתקדם כעשרה ק"מ, במחיר של יותר ממיליון נפגעים לשני הצדדים. הקרב החל ב-1 ביולי 1916 והסתיים ב-18 בנובמבר 1916, כאשר המפקד הבריטי, דאגלס הייג, הורה על הפסקתו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
19 בנובמבר 2022 |
האגם – אור ירח (באנגלית: The Pond—Moonlight) הוא שמו של תצלום שיצר הצלם אדוארד סטייכן בשנת 1904. בתמונה נראה אגם באמצע יער. הירח מופיע בין העצים המשתקפים באגם. בפברואר 2006 מכר מוזיאון המטרופוליטן לאמנות את אחד מעותקי התמונה בסכום של 2.9 מיליון דולר - הסכום הגבוה ביותר ששולם עבור תצלום במכירה פומבית עד אותה עת.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
20 בנובמבר 2022 |
תמונתו המפורסמת של ניקולה טסלה יושב וקורא לצד הציוד שלו, תוך כדי פעולת גרסה מתקדמת של סליל טסלה היוצר מתח חשמלי גבוה. זוהי תמונת יחסי ציבור משנת 1899 לערך. התמונה היא למעשה צירוף של שתי תמונות: בראשונה הסליל היה בפעולה וטסלה לא שהה בחדר, ובשנייה הסליל היה כבוי וטסלה ישב בחדר וקרא. ניקולה טסלה היה פיזיקאי, מהנדס חשמל וממציא אמריקאי ממוצא סרבי. טסלה נחשב בעיני רבים כאחד מגדולי הממציאים בכל הזמנים וגדול מהנדסי החשמל.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
21 בנובמבר 2022 |
זוהר הקוטב באסטוניה - תופעת טבע המאופיינת בהופעה של אורות בצבעים שונים בשמי הלילה. התופעה מתרחשת כאשר נוצר בחגורת ואן אלן "עומס יתר" של חלקיקים שזורמים מטה בשדה המגנטי של כדור הארץ ומתנגשים במולקולות שבאוויר, בעיקר בחנקן ובחמצן שבאטמוספירה - באזור היונוספירה, וגורמים להם לשחרר אנרגיה בצורה של פליטת אור. התופעה מתרחשת בעת פעילות מוגברת של השמש.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
22 בנובמבר 2022 |
לוח גזר (העתק המוצג במוזיאון ישראל) הוא לוח אבן גיר (מידותיו 11.1x7.2 ס"מ), שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הבריטי רוברט מקאליסטר. לאחר גילויו לקחוהו הטורקים למוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול. על הלוח חרוטה בניב שמי צפוני-מערבי כלשהו כתובת בת תשע שורות, הנראית כלוח שנה חקלאי. הכתובת מתוארכת למאה העשירית לפני הספירה, ועד לגילויה של הכתובת בתל זית, נחשבה לכתובת העברית העתיקה ביותר.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
23 בנובמבר 2022 |
חייל מארינס במלחמת וייטנאם. חייל הוא אדם שגויס לשורותיו של צבא של מדינה ריבונית, ועבר אימונים והכשרה על מנת להגן על אותה מדינה ולשרת את האינטרסים שלה. חיילים הם חלק ממבנה היררכי וקפדני, במסגרתו הם מחולקים ליחידות שונות, ומובחנים זה מזה באמצעות דרגה המסמלת את מיקומם בהיררכיה הצבאית. לא כל החיילים הם לוחמים, על אף שרובם המכריע עובר במהלך שירותו הכשרה קרבית ברמה זו או אחרת.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
24 בנובמבר 2022 |
אנגלוס נובוס ("מלאך חדש") הוא ציור מאת הצייר פאול קלה. הציור נוצר בשנת 1920 בטכניקה מעורבת הכוללת צבעי שמן בהעברה וצבעי מים על נייר. הציור נרכש על ידי פילוסוף התרבות היהודי-גרמני ולטר בנימין. בשנת 1940 פרסם בנימין תזה נודעת בשם "תזות על מושג ההיסטוריה", בהשראת תמונתו של ה"אנגלוס נובוס", בו ראה מעין "מלאך ההיסטוריה". ה"אנגלוס נובוס" השפיע ועדיין משפיע על אמנים וציירים, פילוסופים והוגי דעות, אוצרים והיסטוריונים של האמנות, הרבה בגלל המסה של בנימין. כיום מוחזק הציור במוזיאון ישראל בירושלים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
25 בנובמבר 2022 |
התחריט על דיסקית פָּיוֹנִיר – לוח אלומיניום שצורף לחלליות פיוניר 10 ופיוניר 11. הדיסקית נועדה להעביר מסר מהאנושות לחוצנים תבוניים שאליהם עשויות החלליות להגיע. על הלוח מצוירות דמויות עירומות של גבר ואישה, וכן מספר סמלים שנועדו לתאר את מיקומו של כדור הארץ. על האיור שעל גבי הדיסקית נמתחה ביקורת שהוא נוצר מנקודת מבט אנתרופוצנטרית, כלומר, שזהו מסר שנכתב כאילו הוא מיועד לבני אדם; החלק שמובן לאדם באופן האינטואיטיבי ביותר – סימן החץ המשמש לשרטוט מסלול החללית – הוא סמל מלאכותי אנושי, שהתפתח בחברת ציידים-לקטים שבה נהוג שימוש בכלי זה, והוא עלול לא להיות מובן לתרבות חייזרית. לחלליות הבאות שנועדו לצאת ממערכת השמש, וויאג'ר 1 וויאג'ר 2, צורף מסר מסובך יותר ומפורט יותר על גבי תקליט זהב.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
26 בנובמבר 2022 |
בתמונה הידועה בכינוי "האיש מאחורי הידיים השלובות" נראה כינוס גדול של עובדים במספנת Blohm & Voss בהמבורג ב-13 בינואר 1936. כמעט כולם נראים בתמונה כשהם מצדיעים במועל היד הנאצי לאדולף היטלר, למעט אדם אחד המסרב להצדיע בהפגנתיות, ועומד בהתרסה כשידיו שלובות על חזהו. אדם זה זוהה כאוגוסט לנדמסר, שהיה נשוי לאישה יהודיה בניגוד לחוקי נירנברג. תמונה זו משמשת רבים כסמל להתנהגות מוסרית אמיצה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
27 בנובמבר 2022 |
ניצולי השואה ממחנה בוכנוואלד מגיעים לנמל חיפה. צולם על ידי זולטן קלוגר בשנת 1945.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
28 בנובמבר 2022 |
נשיא מדינת ישראל פרופ' חיים ויצמן בשנת 1949. ויצמן היה נשיאה הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות ומנהיג גישת הציונות הסינתטית וכן נשיאה הרביעי של ההסתדרות הציונית. עבודתו במעבדות המחקר הכימיות של הצי הבריטי, שבעקבותיה פיתח קשרים במסדרונות השלטון הבריטי, נחשבת כבעלת תרומה מכרעת לפרסום הצהרת בלפור ב-1917. לאחר פרסומה ויצמן עזב את עבודתו המדעית כמעט לחלוטין, והתמסר לפעילות המדינית הציונית. בשנת 1931 החל לעבוד במעבדה ב"מכון דניאל זיו", ששמה שונה ב-1949 למכון ויצמן למדע. אחיינו, עזר ויצמן, היה לנשיא השביעי של מדינת ישראל.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
29 בנובמבר 2022 |
תמונתו המפורסמת של ניקולה טסלה יושב וקורא לצד הציוד שלו, תוך כדי פעולת גרסה מתקדמת של סליל טסלה היוצר מתח חשמלי גבוה. זוהי תמונת יחסי ציבור משנת 1899 לערך. התמונה היא למעשה צירוף של שתי תמונות: בראשונה הסליל היה בפעולה וטסלה לא שהה בחדר, ובשנייה הסליל היה כבוי וטסלה ישב בחדר וקרא. ניקולה טסלה היה פיזיקאי, מהנדס חשמל וממציא אמריקאי ממוצא סרבי. טסלה נחשב בעיני רבים כאחד מגדולי הממציאים בכל הזמנים וגדול מהנדסי החשמל.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
30 בנובמבר 2022 |
שירלי צ'יזהולם בשנת 1972. צ'יזהולם הייתה פוליטיקאית, מחנכת וסופרת אמריקאית. היא נבחרה להיות חברת הקונגרס של ארצות הברית בשנת 1968, ובכך הייתה לאישה האפרו-אמריקנית הראשונה המכהנת בתפקיד זה. בשנת 1972 החליטה להתמודד לנשיאות ארצות הברית ובכך הייתה למועמד/ת האפרו-אמריקנית הראשונה לנשיאות, וכן האישה הראשונה מטעם המפלגה הדמוקרטית שרצה לנשיאות.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
תמונות מומלצות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|