ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/ספטמבר 2021

תלמוד תורה (מוסד חינוך יסודי יהודי מסורתי) בסמרקנד בתחילת המאה ה-20, תצלום מאת סרגיי פרוקודין-גורסקי. גורסקי, מחלוצי הצילום בצבע, השתמש בהמצאותיו בתחום טכנולוגיית הצילום לשם תיעוד שיטתי של האימפריה הרוסית במטרה להשכיל את התלמידים הרוסים באמצעות "ההשתקפויות האופטיות הצבעוניות" שלו.

הספרן, ציור מעשה ידי ג'וזפה ארצ'ימבולדו. ארצ'ימבולדו נודע בדיוקנאותיו שהורכבו מאלמנטים שונים הכוללים פירות, ירקות, פרחים, דגים וספרים. בשנת 1562 מונה ארצ'ימבולדו לתפקיד צייר החצר של קיסר האימפריה הרומית הקדושה מקסימיליאן השני. סגנונו באותה תקופה היה יוצא דופן, ולמעשה כיום ניתן לאפיין את ציוריו כשייכים לסגנון הסוריאליזם, אף שקדמו בכ-350 שנה להולדתו של סגנון זה.

"המרכז הרפואי הדסה בהר הצופים" (1936–1939) מאת אלפרד ברנהיים; ברנהיים היה מבכירי הצלמים בארץ ישראל של תקופת היישוב. בייחוד ידועים תצלומיו המתעדים את יצירותיו של האדריכל אריך מנדלסון. אלו, אפשרו לו להתמקד בקומפוזיציה בסגנון "הצילום החדש".

עמירם טראובר מישראל ודון פרייזר מאוסטרליה בתמונה מאולימפיאדת רומא (1960). טראובר היה השחיין הישראלי הראשון ששחה 100 מטר חופשי בפחות מדקה (1960) ופרייזר הייתה האישה הראשונה בהיסטוריה אשר ירדה מגבול הדקה במשחה זה (1962). השחיין הראשון בעולם ששחה משחה זה מתחת לדקה היה ג'וני וייסמילר מארצות הברית (1922).

רימון מצוי הוא עץ תרבותי נשיר. פרי הרימון, המכיל מאות גרעינים עסיסיים, נאכל ונסחר באופן נרחב מאז העת העתיקה, הודות לחיי המדף הארוכים שלו, לטעמו ולסגולות הרפואיות שיוחסו לו. הרימון נמנה עם שבעת המינים, ומסמל בתרבויות שונות שפע ופריון, יופי וחוכמה. בשל יפי הפרי וערכיו הסמליים, נפוץ השימוש בצורתו לעיטור מבנים, מטבעות, לבוש ועוד, ומקומות רבים קרויים על שמו. בסעודת ליל ראש השנה, נהוג לאכול רימון ולאחל "ירבו זכויותינו כרימון".

פרט מפסיפס בן המאה ה-5 לספירה בבית הכנסת העתיק בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש, וכן את ארבע התקופות.

יהודי-תימני תוקע בשופר, שנות השלושים של המאה ה-20. השופר הוא תשמיש מצווה המשמש לקיום מצוות תקיעת שופר בראש השנה.

ציור של יהודים עורכים תשליך בראש השנה, מעשה ידי הצייר אלכסנדר גיירימסקי. מנהג התשליך מתקיים על גדות נהר או ים שבהם יש דגים והוא מתבסס על הפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם". מנהג זה התפתח בקהילות יהדות אשכנז בתחילת המאה ה-15. עד המאה ה-17 התקבל מנהג זה כמעט בכל הקהילות הספרדיות בהשפעתו של ר' חיים ויטאל, ששיבח מנהג זה.

תחריט העץ פלאמאריון הוא תחריט עץ שנתגלה בספר צרפתי מהמאה ה-19 ומתאר אדם המשרבב את ראשו אל מאחורי הקלעים של השמיים.

רמטכ"ל צבא הגנה לישראל דוד אלעזר (עו��ד מימין וידיו על השולחן) בפגישת התייעצות צבאית במפקדת פיקוד הצפון, במהלך מלחמת יום הכיפורים, 10 באוקטובר 1973. יושב באמצע התמונה ומצביע על המפה אלוף פיקוד הצפון יצחק חופי, ולצידו יושב האלוף מרדכי הוד. עוד בתמונה: האלוף רחבעם זאבי, יועץ מיוחד לרמטכ"ל (עומד מעל הוד), האלוף אלי זעירא, ראש אמ"ן (עומד בין זאבי לאלעזר) ותת-אלוף יקותיאל אדם, סגן אלוף פיקוד צפון (עומד בימין התמונה, חבוש כומתה).

שתי אלומות אור מסמנות את המקום שבו עמדו מגדלי התאומים, ביום השנה לפיגועי 11 בספטמבר.

אירן ז'וליו-קירי (צילום משנת 1921) הייתה כימאית צרפתית זוכת פרס נובל לכימיה על יצירת יסודות רדיואקטיביים חדשים, בתם של מארי ופייר קירי, ואשתו של פרדריק ז'וליו-קירי.

אפרים חמיאל, קצין דת במילואים בחטיבה 274, חטיבת הטירנים הראשונה של צה"ל, שהיה אחראי על פינוי גופות חללי החטיבה וגופות החללים המצרים מתחנת האיסוף הגדודית (תאג"ד) הקדמית למפקדת החטיבה באזור מחנה טסה ומשם למתקן איסוף החללים ברפידים במהלך מלחמת יום הכיפורים. בתמונה, שצולמה על ידי צלם עיתון "במחנה" אבי שמחוני ללא ידיעתו של חמיאל, מתועד חמיאל כשהוא מתפלל תפילת שחרית בסיני.

דיים אָגָאתָה מרי קלאריסה כְּרִיסְטִי בהולנד בתמונה מ-17 בנובמבר 1964. אגאתה כריסטי הייתה סופרת ומחזאית בריטית, שהתפרסמה בעיקר בשל עשרות סיפורי הבלשים שכתבה במהלך המאה ה-20.

יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים הוא ציור מאת הצייר היהודי-פולני מאוריצי גוטליב, הנחשב לאחד מן הייצוגים הבולטים של האמנות היהודית במאה ה-20. גוטליב צייר בתמונה שלושה דיוקנאות עצמיים שלו: כילד, כנער וכאדם בוגר. על ספר התורה המופיע בציור כתובה הקדשה לזכרו של גוטליב, וכך הוא מופיע בתמונה פעם רביעית כאדם שמאוזכר לאחר פטירתו.

רוכבי אופניים בנתיבי איילון ביום כיפור. צביון החיים בישראל משתנה בצורה משמעותית ביום הכיפורים. מאפיינים בולטים של מועד זה, אשר אינם ניכרים ברוב יישובי הארץ בחגים אחרים, הם הפסקה כמעט מוחלטת של תנועת כלי הרכב בערים. עובדה זו מנוצלת על ידי רוכבי אופניים וגלגיליות רבים לנסיעה בכבישים הפנויים.

שעיר לעזאזל ששולח למדבר ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש, בציור "שעיר לעזאזל" מאת ויליאם הולמן האנט (1854).

יעל נובי בשמורת עין גדי, מדבר יהודה. יעלי מדבר יהודה היו מטרה לציד משך שנים רבות, ואוכלוסייתן הלכה והידלדלה. לאחר חקיקת חוק הגנת חיות הבר ב-1955, התאוששה אוכלוסיית היעלים וההצלחה הביאה את רשות שמורות הטבע (כיום רשות הטבע והגנים) לאמץ את היעל כסמלה.

פיי דאנאוויי בתפקידה כבוני פארקר בסרט "בוני וקלייד" משנת 1967. דאנווויי – זוכת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, פרס אמי ושלושה פרסי גלובוס הזהב – ידועה בשל תפקידיה בסרטיהם של במאים מובילים בפריחתו של הקולנוע האמריקאי בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, כארתור פן ("בוני וקלייד") ורומן פולנסקי ("צ'יינהטאון"). בשנות ה-80 הועם כוכבה, אך היא המשיכה לשחק בתפקידי משנה.

רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע (י"ט בתשרי ה'תרנ"א, 20 בספטמבר 1890 – כ"ט בניסן ה'תרצ"א, 16 באפריל 1931), המוכרת בשם העט שלהּ, "רחל" (ולעיתים רחל המשוררת), הייתה מן המשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת.

עץ ערבה. הערבה היא אחד מארבעת המינים שמצווה ליטול בחג הסוכות. חכמי ישראל לקחו את ארבעת המינים כמשל לארבע קבוצות בתוך העם. הערבה – חסרת טעם וחסרת ריח – מסמלת אנשים שאינם לומדים תורה ואינם עוסקים במעשים טובים.

עמק יוסמיטי הוא עמק קרחוני בפארק הלאומי יוסמיטי, פארק לאומי השוכן בחלק המזרחי-מרכזי של מדינת קליפורניה שבארצות הברית. הפארק משתרע על פני שטח של 3,081 קמ"ר, הכולל גם את האזור שמעבר למורדות המערביים של רכס הסיירה נבדה. בכל שנה מבקרים בפארק כ-3.5 מיליון תיירים, ורובם מגיעים לעמק יוסמיטי ששטחו 18 קמ"ר. הפארק התפרסם ברחבי העולם בשל צוקי הגרניט, בשל מפלי המים, בשל נחליו הצלולים, בשל חורשות הסקוויה הענקית ובשל המגוון הביולוגי שלו.

סוס הבית הוא בעל חיים מבוית ממשפחת הסוסיים. הסוס הוא בהמה גדולה בעלת ארבע רגליים המסוגלת לשאת משאות כבדים ולפתח מהירויות ריצה גבוהות.

קניון אנטילופ העליון. אנטילופ הוא קניון חריץ בתחומי שמורת האינדיאנים אומת נאוואחו בצפון-מזרח אריזונה שבארצות הברית. הקניון ידוע בשל תצורות הסלע הייחודיות שבו, שמהוות מקור משיכה לתיירים ולצלמים. הוא נוצר כתוצאה מסחיפה של אבני החול המצויות בו, בעיקר כתוצאה משיטפונות.

חיתוך העץ "מַתְמִיד" נוצר בשנת 1921 על ידי יוסף בּוּדְקוֹ, מן האמנים היהודים הבולטים באירופה באותה עת. הוא מציג אדם לומד בבית מדרש, דמות המתייחסת לפואמה הידועה של חיים נחמן ביאליק המתמיד (1894/95–1901). על ההדפס הוסיף האמן כתובת הקדשה לאביו. בשנת 1923 יצאה מהדורה של כתבי המשורר, המלווה בהדפסים של בודקו, שאף עיצב את הספר. עבור מהדורה זו יצר בודקו הדפס נוסף באותו נושא.

כתר ארם צובא נחשב לנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, בגלל ההתאמה הפנימית המדויקת בין הנוסח עצמו לבין הערות המסורה הנמצאות בו. משערים כי הכתר נכתב סביב שנת 920. רוב דפיו שרדו עד ימינו, והוא מוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל.

הקפות של הושענא רבה בבית הכנסת החורבה שברובע היהודי בירושלים. הושענא רבה (בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי של סוכות והיום השישי של חול המועד, שחל בכ"א בתשרי. ביום זה נהוג לומר "פיוטי הושענות" רבים יותר מבשאר ששת ימי החג, ומכאן שמו. הושענא רבה הוא היום האחרון של חג הסוכות, וביום שאחריו מתקיים חג שמיני עצרת.

ספר תורה פתוח עליו מונחת יד המשמשת לסימון מקום הקריאה בו. ספר תורה נחשב לתשמיש הקדושה המקודש ביותר ביהדות, ונוהגים בו בכבוד ובהידור. על פי המסורת היהודית בחג השבועות ניתנה התורה לעם ישראל.

חבל הַסוּדֶטִים בצ'כוסלובקיה סופח לגרמניה הנאצית בעקבות הסכמה שהושגה ב־29 בספטמבר 1938 בהסכם מינכן, שבו נכנעו בריטניה וצרפת לדרישותיו של היטלר. בצילום תעמולה גרמני זה (פורסם במקור בביטאון "פֶלקישֶר בֶּאוֹבַּכטר") נראות שלוש נשים גרמניות-אתניות הלומות רגש בעיירה אֶגֶר שבסודטים (כיום חֶבּ, בצ'כיה) המצדיעות במועל יד בעת ביקור היטלר בעירן ב-3 באוקטובר 1938.

אברהם טוקזייר ממכבי הלסינקי, ניצח בריצת 100 מטר בתחרות חנוכת האצטדיון האולימפי של הלסינקי, שנערכה ב-1938, אך התברר שהציבו אותו במקום הרביעי. התמונה מוכיחה בבירור כי טוקזייר, הקרוב ביותר למצלמה, היה הראשון שחצה את קו הסיום. בין אורחי התחרות הייתה משלחת רשמית מגרמניה הנאצית, והמארגנים, בלחץ של אורהו קקונן (לימים נשיא פינלנד), הוציאו אותו מטקס קבלת המדליות.