מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אישה
הגייה * isha
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־נ־שׁ
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ נָשִׁים; אֵשֶׁת־, ר׳ נְשֵׁי־ 'או ׳ נְשׁוֹת־; כ׳ אִשְׁתוֹ
מבחר דיוקנאות של נשים. נקבת המין האנושי בבגרותה.
”וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל־פַּרְעֹה, כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת; כִּי-חָיוֹת הֵנָּה...“ (שמות א , פסוק יט ) ”לֹא־יִהְיֶה כְלִי־גֶבֶר עַל־אִשָּׁה , וְלֹא־יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה ; כִּי תוֹעֲבַת יהוה אֱלֹהֶיךָ, כָּל־עֹשֵׂה אֵלֶּה.“ (דברים כב , פסוק ה ) ”תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל, אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי; מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ.“ (שופטים ה , פסוק כד ) ”אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל־הַמֶּלֶךְ; וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחַת, בִּי אֲדֹנִי; אֲנִי וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת ישְׁבֹת בְּבַיִת אֶחָד, וָאֵלֵד עִמָּהּ בַּבָּיִת.“ (מלכים א׳ ג , פסוקים טז – יז ) ”וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכָל־הָאָרֶץ; וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם.“ (איוב מב , פסוק טו ) מישהי נשואה .
”וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתָּךְ, וּבָאתָ אֶל־הַתֵּבָה; אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ, וּנְשֵׁי ־בָנֶיךָ אִתָּךְ.“ (בראשית ו , פסוק יח ) ”וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִשְׁבַּע בַּמִּצְפָּה לֵאמֹר; אִישׁ מִמֶּנּוּ לֹא־יִתֵּן בִּתּוֹ לְבִנְיָמִן לְאִשָּׁה .“ (שופטים כא , פסוק א ) ”וַיְהִי־לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת, וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת; וַיַטּוּ נָשָׁיו אֶת־לִבּוֹ.“ (מלכים א׳ יא , פסוק ג ) ”וַאֲמַרְתֶּם עַל־מָה, עַל כִּי־יהוה הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ; אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ, וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ?“ (מלאכי ב , פסוק יד ) ”וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת־רוּת, וַתְּהִי־לוֹ לְאִשָּׁה ; וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, וַיִּתֵּן יהוה לָהּ הֵרָיוֹן – וַתֵּלֶד בֵּן.“ (רות ד , פסוק יג ) שורש המילה אִשָּׁה הוא א־נ־שׁ (הדגש בשי"ן הוא בשל הנו"ן שנבלעה). לכאורה, נראה שהוא זהה עם א־נ־שׁ שבמילים אנוש ואנשים, אבל מבחינה היסטורית אלו שני שורשים שונים ולא ברור אם יש ביניהם קשר. הדעה הרווחת במחקר היא שאין קשר גם למילה איש , בניגוד למדרש השם שמופיע בתנ"ך: ”וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת“ (בראשית ב , פסוק כג ) . וראה בערך איש .
המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ארמית: אִתְּתָא, ערבית: أُنْثَى (אֻנְתָ'א), אכדית: issu . אך בריבוי באותן שפות; ארמית: נשייא, ערבית: نِسَاء (נִסָאא), אכדית: nišū ; מה שמעיד כי המילים אִשָּׁה ונָשִׁים הן משורשים שונים. ערך בוויקיפדיה:
אשה תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
נשים
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אישה
הגייה * ishe
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־שׁ־שׁ
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות
לשון המקרא קרבן שנשרף באש.
”וְהִקְטַרְתָּ אֶת כָּל הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא לַיהוָה רֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה הוּא.“ (שמות כט , פסוק יח ) ”וְקִרְבּוֹ וּכְרָעָיו יִרְחַץ בַּמָּיִם וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַיהוָה.“ (ויקרא א , פסוק ט ) ”וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי יְהוָה.“ (ויקרא ב , פסוק ג ) ”רַק לְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן נַחֲלָה אִשֵּׁי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ.“ (יהושע יג , פסוק יד ) מן אש .[ 1]
סיווג קונקורדנציוני: S 801 TWOT 172a GK 852
.jpg)
ערך בוויקיפדיה: אשה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשים