מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בעל
הגייה * ba ׳al
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ע־ל
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות נ׳ בַּעֲלַת־; ר׳ בְּעָלִים, בַּעֲלֵי־; נ"ר בַּעֲלוֹת־
אדון , שליט .
”דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי כָל בַּעֲלֵי שְׁכֶם מַה טּוֹב לָכֶם הַמְשֹׁל בָּכֶם שִׁבְעִים אִישׁ כֹּל בְּנֵי יְרֻבַּעַל אִם מְשֹׁל בָּכֶם אִישׁ אֶחָד וּזְכַרְתֶּם כִּי עַצְמְכֶם וּבְשַׂרְכֶם אָנִי“ (שופטים ט , פסוק ג ) מי שהקניין או הרכוש שייך לו.
”וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי“ (שמות כא , פסוק כח ) ”אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ“ (שמות כב , פסוק ז ) ”יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ.“ (קהלת ה , פסוק יב )
גבר נשוי ביחס לאשתו .
”אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה.“ (משלי יב , פסוק ד )
נסמך מי או מה שיש לו דבר, תכונה, מאפין, או ענין (הסומך).
”וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא.“ (בראשית לז , פסוק יט ) ”וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר.“ (שמואל א׳ כח , פסוק ז ) ”הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים.“ (ישעיהו מא , פסוק טו ) ” אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם יהוה נֹקֵם יהוה וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם יהוה לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו.“ (נחום א , פסוק ב ) ”אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן.“ (קהלת י , פסוק יא ) ”וַיָּבֹא עַד הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם אֲשֶׁר רָאִיתִי עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל וַיָּרָץ אֵלָיו בַּחֲמַת כֹּחוֹ.“ (דניאל ח , פסוק ו )
מפרוטו-שמית: -ba'l* . המילה נמצאת בכל השפות השמיות: אכדית bēlu, אוגריתית ופיניקית bʕl, ערבית بَعْل (לאשה).
במקורה אדון (ראה בעל ב להלן), מי שהרכוש שיך לו, וגם במובנים האחרים שלעיל.
טרם המהפיכה היהוואיסטית באיזור, בה היתה רווחת האמונה באלוהויות נקביות בדמות אלות נשגבות , בלשון אוגריתית שימשה המילה - "בעלת" bʕlt בהוראת גבירה. אבלאית: בעלתֻם ba-al-tum . פיניקית,אמורית: בֶּעֲלַה בָּאעֲלתֻם baʕlatum,beʕla. ערבית דרומית-קדם-מוסלמית בעלת bʕlt "סמכותנית", בעלת בית . תיבה זו שימשה בערבית מאוחרת בהוראה המצומצמת של רעיה .
המילה בהגדרה (2) משמשת בעיקר בריבוי, אפילו כשמדובר בפרט יחיד, כפי שמודגם במשפט השלישי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בעל
הגייה * ba ׳al
חלק דיבר שם־עצם פרטי
מין זכר
שורש ב־ע־ל
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ בְּעָלִים
האליל בעל (1) לשון המקרא אל הראשי בארצות הסהר הפורה בעת העתיקה : אל הרעם הברק והגשם .
”וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הָרַע בְּעֵינֵי יהוה וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת־יהוה אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת־הַבְּעָלִים וְאֶת־הָאֲשֵׁרוֹת.“ (שופטים ג , פסוק ז ) ”וַיַּעֲבֹד אֶת־הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וַיַּכְעֵס אֶת־יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה אָבִיו.“ (מלכים א׳ כב , פסוק נד ) ”וּבָנוּ אֶת־בָּמוֹת הַבַּעַל לִשְׂרֹף אֶת־בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלוֹת לַבָּעַל אֲשֶׁר לֹא־צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל־לִבִּי.“ (ירמיהו יט , פסוק ה ) לשון חז"ל חקלאות התלויה בגשמים ללא השקיה ממקורות קרקעיים; המקבל את מימיו אך ורק מן הגשמים.
”וְשֶׁל בַּעַל שֶׁמָּנַע מֵהֶם מַיִם שְׁתֵּי עוֹנוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שָׁלֹש.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ב, משנה ט ) ”רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כְּרוּב שֶׁל שִׁקְיָא עִם כְּרוּב שֶׁל בַּעַל , אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹלֵעַ.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק י, משנה א ) ”עֲרָבָה [...] כְּמוּשָׁה, וְשֶׁנָּשְׁרוּ מִקְצַת עָלֶיהָ, וְשֶׁל בַּעַל , כְּשֵׁרָה.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ג, משנה ג ) ”שְׂדֵה הַבַּעַל חֶזְקָתָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְאֵינָהּ צְרִיכָה מִיּוֹם לְיוֹם.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ג, משנה א )
ראה בעל א לעיל במובן "אדון".
לשון המקרא [לא בשימוש חתם את הנשואים בביאה .
”...וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה.“ (דברים כא , פסוק יג ) ”כִּי־יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה, וּבְעָלָהּ – וְהָיָה אִם־לֹא תִמְצָא־חֵן בְּעֵינָיו, כִּי־מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר; וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת, וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ.“ (דברים כד , פסוק א ) ”כִּי־יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה, יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ; וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל־כַּלָּה, יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ.“ (ישעיהו סב , פסוק ה ) לשון חז"ל בהשאלה: קיים מגע מיני.
מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש, הסעיף
גזרון הוא סעיף מהותי החסר לערך.
מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש, הסעיף גזרון הוא סעיף מהותי החסר לערך.