ביאור:בראשית לג

פגישת יעקב עם עשיו, פרנססקו הייז, 1844

א וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וַיַּחַץ ושוב פיצל, הפעם חילק גם את המשפחה לקבוצות על פי האימהות אֶת הַיְלָדִים, עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת. ב וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה, וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים אחריהם, וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים. ג וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם, וַיִּשְׁתַּחוּ והשתחווה אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו. ד וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ, וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ, וַיִּבְכּוּ. ה וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְלָדִים וַיֹּאמֶר: "מִי אֵלֶּה לָּךְ?", וַיֹּאמַר: "הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן נתן במתנה אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ". ו וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת, הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ. ז וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וִילָדֶיהָ וַיִּשְׁתַּחֲווּ, וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל, וַיִּשְׁתַּחֲווּ. ח וַיֹּאמֶר: "מִי לְךָ למה שלחת את כל זה? כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי?", וַיֹּאמֶר: "לִמְצֹא חֵן שלחתי כדי למצא חן בעיניך בְּעֵינֵי אֲדֹנִי". ט וַיֹּאמֶר עֵשָׂו: "יֶשׁ לִי רָב הרבה, ואיני זקוק לזה; אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ". י וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: "אַל נָא, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי, כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ בגלל שראיית פניך חשובה לי כמו כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים, וַתִּרְצֵנִי. יא קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי מתנתי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל", וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּח. יב וַיֹּאמֶר: "נִסְעָה וְנֵלֵכָה, וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ מולך, איתך". יג וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת הצעירות עָלָי עליי לטפל בהן, וּדְפָקוּם אם יאיצו בהם הרועים יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן. יד יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ, וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל בגלל הליכת הַמְּלָאכָה הרכוש, הצאן והבקר אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים, עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה". טו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו: "אַצִּיגָה נָּא עִמְּךָ ללוות אותך מִן הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי", וַיֹּאמֶר: "לָמָּה זֶּה כלומר, אין צורך בכך אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי". טז וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה. יז וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת, וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת - עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם 'סֻכּוֹת'. {ס}

יח וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם לעיר ששמה 'שָׁלֵם' עִיר שְׁכֶם של שכם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, וַיִּחַן אֶת פְּנֵי מול, ממזרח הָעִיר. יט וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה סוג של מטבע. כ וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא לוֹ 'אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל'. {ס}