ביאור:בבלי מגילה דף כה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

המשך המשנה

"יברכוך טובים" - הרי זו דרך המינות ^[1];

"על קן צפור יגיעו רחמיך ^[2]" ו"על טוב יזכר שמך" ^[3], "מודים מודים" ^[4] - משתקין אותו ^[5].

המכנה בעריות משתקין אותו; ^[6]

האומר: "(ויקרא יח כא) וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ [וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה’] = לא תתן לאעברא בארמיותא ^[7]" - משתקין אותו בנזיפה ^[8].

גמרא:

בשלמא "מודים מודים" דמיחזי כשתי רשויות ^[9], ו"על טוב יזכר שמך" נמי, דמשמע על טוב – אִין, ועל רע – לא, ותנן [ברכות פ"ט מ"ה]: 'חייב אדם לברך על הרעה ^[10] כשם שהוא מברך על הטובה ^[11]'; אלא "על קן צפור יגיעו רחמיך" מאי טעמא?

פליגי בה תרי אמוראי במערבא: רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא: חד אמר מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית ^[12], וחד אמר מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים ואינן אלא גזירות ^[13].

ההוא דנחית קמיה דרבה, אמר "אתה חסת על קן צפור, אתה חוס ורחם עלינו, אתה חסת על אותו ואת בנו, אתה חוס ורחם עלינו";

אמר רבה: כמה ידע האי מרבנן לרצויי למריה!

אמר ליה אביי: והא משתקין אותו תנן!?

ורבה - לחדודי לאביי הוא דבעא.

ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא, אמר: "האל הגדול הגבור והנורא האדיר והחזק והאמיץ", אמר ליה: סיימתינהו לשבחיה דמרך? השתא הני תלתא, אי לאו דכתבינהו משה באורייתא ^[14], ואתו כנסת הגדולה ותקנינהו ^[15] - אנן לא אמרינן להו, ואת אמרת כולי האי! משל לאדם שהיו לו אלף אלפי אלפים דינרי זהב, והיו מקלסין אותו באלף דינרי כסף, לא גנאי הוא לו?

אמר רבי חנינא: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ^[16], שנאמר (דברים י יב) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה [אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ].

מכלל דיראה מילתא זוטרתי היא?

אִין, לגבי משה רבינו מילתא זוטרתי היא; משל לאדם שמבקשין הימנו כלי גדול ויש לו - דומה עליו ככלי קטן; קטן ואין לו - דומה עליו ככלי גדול.

אמר רבי זירא: האומר "שמע שמע" כאומר "מודים מודים" דמי.

מיתיבי: הקורא את שמע וכופלה - הרי זה מגונה; מגונה הוא דהוי, שתוקי לא משתקינן ליה!?

לא קשיא: הא דאמר מילתא מילתא ותני לה ^[17], הא דאמר פסוקא פסוקא ותני לה.

אמר ליה רב פפא לרבא: ודלמא מעיקרא לא כיון דעתיה והשתא כיון דעתיה?

אמר ליה: חברותא כלפי שמיא ^[18]? אי לא מכוין דעתיה מחינא ליה בארזפתא דנפחא ^[19] עד דמכוין דעתיה!!

המכנה בעריות משתקין אותו:

תנא רב יוסף ^[20]: קלון אביו וקלון אמו ^[21].

האומר: וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר [לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה' - ויקרא יח,כא] = לא תתן לאעברא בארמיותא - משתקין אותו בנזיפה:

תנא דבי רבי ישמעאל ^[22]: בישראל הבא על הכותית והוליד ממנה בן לעבודה זרה הכתוב מדבר.

משנה:

מעשה ראובן ^[23] – נקרא ^[24] ולא מתרגם ^[25];

מעשה תמר ^[26] - נקרא ומתרגם;

מעשה עגל הראשון - נקרא ומתרגם, והשני נקרא ולא מתרגם ^[27].

ברכת כהנים, מעשה דוד ואמנון - נקראין ולא מתרגמין;

אין מפטירין במרכבה, ורבי יהודה מתיר;

רבי אליעזר אומר: אין מפטירין ב-[בֶּן אָדָם] הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלִַם [אֶת תּוֹעֲבֹתֶיהָ] ^[28].

גמרא:

תנו רבנן: 'יש נקרין ומתרגמין, ויש נקרין ולא מתרגמין, ויש לא נקרין ולא מתרגמין ^[29];

אלו נקרין ומתרגמין:

בל"ת עק"ן נשפ"ה סימן:

מעשה בראשית נקרא ומתרגם;

פשיטא?

מהו דתימא 'אתו לשיולי מה למעלה מה למטה

ומה לפנים ומה לאחור' ^[30] - קא משמע לן;

מעשה לוט ושתי בנותיו נקרא ומתרגם;

פשיטא?

מהו דתימא 'ניחוש לכבודו דאברהם'? - קא משמע לן;

מעשה תמר ויהודה נקרא ומתרגם;

פשיטא?

מהו דתימא 'ליחוש לכבודו דיהודה' - קא משמע לן: שבחיה הוא ^[31] דאודי ^[32];

מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם;

פשיטא?

מהו דתימא 'ליחוש לכבודן של ישראל' - קא משמע לן: כל שכן דניחא להו דהויא להו כפרה!

קללות וברכות נקרין ומתרגמין;

פשיטא?

מהו דתימא 'ניחוש דלמא פייגא דעתייהו דצבורא ^[33]' - קא משמע לן;

אזהרות ועונשין נקרין ומתרגמין;

פשיטא?

מהו דתימא 'ניחוש דלמא אתו למעבד ^[34] מאהבה ^[35] ומיראה ^[36]' - קא משמע לן;

��עשה אמנון ותמר נקרא ומתרגם;

מעשה אבשלום נקרא ומתרגם;

פשיטא?

מהו דתימא 'ליחוש ליקריה דדוד' - קא משמע לן;

מעשה פילגש בגבעה נקרא ומתרגם;

פשיטא?

מהו דתימא 'ליחוש לכבודו דבנימין' - קא משמע לן.

הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלִַם [אֶת תּוֹעֲבֹתֶיהָ] נקרא ומתרגם;

פשיטא?

לאפוקי מדרבי אליעזר, דתניא: 'מעשה באדם אחד שהיה קורא למעלה מרבי אליעזר הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלִַם אֶת תּוֹעֲבֹתֶיהָ ...

אמר לו: עד שאתה בודק בתועבות ירושלים - צא ובדוק בתועבות אמך!

בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול.'

ואלו נקרין ולא מתרגמין:

<רעבד"ן סימן>

מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם; ומעשה ברבי חנינא בן גמליאל שהלך לכבול והיה קורא חזן הכנסת (בראשית לה כב) וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל [בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל פ וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר], ואמר לו למתורגמן: אל תתרגם אלא אחרון ^[37] - ושיבחוהו חכמים;

מעשה עגל השני נקרא ולא מתרגם;

איזה 'מעשה עגל השני'? מן (שמות לב כא) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה [אֶל אַהֲרֹן מֶה עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה כִּי הֵבֵאתָ עָלָיו חֲטָאָה גְדֹלָה] עד וַיַּרְא מֹשֶׁה [אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם] (שמות לב כה);

תניא: 'רבי שמעון בן אלעזר אומר: לעולם יהא אדם זהיר בתשובותיו, שמתוך תשובה שהשיבו אהרן למשה - פקרו המינים ^[38], שנאמר (שמות לב כד) [וָאֹמַר לָהֶם לְמִי זָהָב הִתְפָּרָקוּ וַיִּתְּנוּ לִי] וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה;

ברכת כהנים נקרין ולא מתרגמין;

מאי טעמא?

משום דכתיב (במדבר ו כו) יִשָּׂא [ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם] ^[39]!

מעשה דוד ואמנון לא נקרין ולא מתרגמין;

והא אמרת מעשה אמנון ותמר נקרא ומתרגם?

לא קשיא: הא דכתיב 'אמנון בן דוד', הא דכתיב 'אמנון' סתמא.

תנו רבנן: 'כל המקראות הכתובין בתורה לגנאי קורין אותן לשבח, כגון:

(דברים כח ל) [אִשָּׁה תְאָרֵשׂ וְאִישׁ אַחֵר] ישגלנה - יִשְׁכָּבֶנָּה [בַּיִת תִּבְנֶה וְלֹא תֵשֵׁב בּוֹ כֶּרֶם תִּטַּע וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ] ^[40];

(דברים כח כז) [יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין מִצְרַיִם] ובעפלים - וּבַטְּחֹרִים [וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא] ^[41];

(מלכים ב ו כה) [וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב] חרייונים – דִּבְיוֹנִים [בַּחֲמִשָּׁה כָסֶף] ^[42];

(מלכים ב יח כז) [וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַב שָׁקֵה הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה] לֶאֱכֹל אֶת חריהם צוֹאָתָם וְלִשְׁתּוֹת אֶת שיניהם מֵימֵי רַגְלֵיהֶם עִמָּכֶם] לֶאֱכֹל אֶת חריהם ^[43] וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי שיניהם ^[44] - לֶאֱכֹל אֶת צוֹאָתָם וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי רַגְלֵיהֶם;

(מלכים ב י כז) [וַיִּתְּצוּ אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל וַיִּתְּצוּ אֶת בֵּית הַבַּעַל וַיְשִׂמֻהוּ] למחראות - לְמוֹצָאוֹת [עַד הַיּוֹם] ^[45];

רבי יהושע בן קרחה אומר: למחראות כשמן ^[46], מפני שהוא גנאי לעבודה זרה.

אמר רב נחמן: כל ליצנותא אסירא, בר מליצנותא דעבודה זרה, דשריא, דכתיב (ישעיהו מו א) כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ [הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת מַשָּׂא לַעֲיֵפָה], וכתיב (ישעיהו מו ב) קָרְסוּ כָרְעוּ יַחְדָּו לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא וְנַפְשָׁם בַּשְּׁבִי הָלָכָה;

רבי ינאי אמר מהכא: (הושע י ה) לְעֶגְלוֹת בֵּית אָוֶן יָגוּרוּ שְׁכַן שֹׁמְרוֹן כִּי אָבַל עָלָיו עַמּוֹ וּכְמָרָיו עָלָיו יָגִילוּ עַל כְּבוֹדוֹ כִּי גָלָה מִמֶּנּוּ ^[47]; אל תקרי כְּבוֹדוֹ אלא 'כבידו' ^[48].

אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא: שרי ליה לבר ישראל למימר ליה לעובד כוכבים "שקליה לעבודת כוכבים ואנחיה בשין תיו ^[49] שלו".

אמר רב אשי: האי מאן דסנאי שומעניה ^[50] - שרי ליה לבזוייה בגימ"ל ושי"ן ^[51];

האי מאן דשפיר שומעניה - שרי לשבוחיה;

ומאן דשבחיה - ינוחו לו ברכות על ראשו.

הדרן עלך הקורא את המגילה עומד

מגילה פרק רביעי בני העיר

משנה:

בני העיר שמכרו רחובה של עיר ^[52] - לוקחין בדמיו בית הכנסת;

בית הכנסת - לוקחין תיבה;

תיבה - לוקחין מטפחות;

מטפחות -