Blowin' in the Wind

"Blowin' in the Wind"

סינגל בביצוע בוב דילן
מתוך האלבום The Freewheelin' Bob Dylan
יצא לאור	13 באוגוסט 1963
תאריך הקלטה	9 ביולי 1962
מקום הקלטה	אולפני CBS 30th Street, ניו יורק
סוגה	שיר מחאה, פולק
שפה	אנגלית
אורך	2:48
חברת תקליטים	קולומביה רקורדס
כתיבה	בוב דילן
לחן	בוב דילן
הפקה	ג'ון האמונד
כרונולוגיית סינגלים של בוב דילן "Mixed-Up Confusion" (1962) "Blowin' in the Wind" (1963) "The Times They Are a-Changin'" (1965)

"Blowin' in the Wind" הוא שיר מהאלבום השני של בוב דילן, The Freewheelin' Bob Dylan, שיצא בשנת 1963. השיר הוא שיר מחאה פילוסופי, שעוסק בשאלות של מלחמה, שלום וחירות האדם. השיר לא מתייחס לאירוע ��פציפי אלא לאירועים כלליים, והוא אחד השירים שתרמו לפרסומו של ד��לן בתחילת הקריירה שלו.

מבחינה הרמונית השיר בנוי כשיר פולק קלאסי, כשהמבנה ההרמוני הוא הפשוט ביותר: טוניקה, סובדומיננטה, דומיננטה וטוניקה. בשורה השנייה של כל בית הטוניקה מורחבת בעזרת הדרגה הרביעית.

השיר, שהוא שיר המחאה הראשון של דילן, אינו מוחה נגד אירוע ספציפי אלא כנגד תופעות כלליות, והוא היה להמנון חצי רשמי של התנועה לזכויות האזרח. עד היום השיר נחשב לאחת הדוגמאות הקלאסיות ביותר לשיר מחאה.

גזענות

השיר נפתח בשורה המדברת על הגזענות כנגד האפרו אמריקאים בארצות הברית. "כמה דרכים צריך אדם ללכת לפני שתקראו לו אדם" (באנגלית: "How many roads must a man walk down before you call him a man") שורה זו היא השורה המצוטטת ביותר של דילן. דילן לא מתכוון רק לזכויות של האפרו-אמריקאים, אלא גם על הדרך בה החברה מתייחסת אליהם, והוא מוחה נגד התפיסה הלבנה בארצות הברית בנוגע לשחורים.

השורה מתייחסת לביטוי הגנאי האמריקאי "ילד" ("boy"). כלומר לכך, שלא מחשיבים אותם לאנשים. דילן סבור שזה שורש הבעיה, ושזכויות פיננסיות הן רק תופעת לוואי של הבעיה.

מלחמה

יותר מכל עוסק השיר בשלום ובמלחמה. ניתן לראות זאת כבר בשורה השנייה: "על פני כמה ימים צריכה היונה הלבנה להפליג לפני שהיא תישן בחול?" (אנגלית: "how many seas must a white dove sail Before she sleeps in the sand?"). כלומר, מתי יבוא השלום, וכמה מלחמות עוד יעברו עד אז. באופן כללי, השיר תוהה מתי בני האדם יבינו שהמלחמה היא לא הדרך.

אדישות

באופן כללי השיר עוסק באדישותם של אנשים. גם המחאה נגד המלחמה היא מחאה נגד אדישותם של אנשים למלחמה. דילן שואל כמה אוזניים צריך אדם לפני שהוא שומע שאנשים בוכים, כש"שמיעת הבכייה" היא מטפורה להבנת כאבם של אחרים. בשיר יש מספר שאלות מסוג זה, דוגמת, "כמה פעמים צריך אדם להביט מעלה לפני שהוא רואה את השמים?".

שורה שעוסקת באדישות באופן מפורש היא השורה "כמה פעמים יכול אדם להסב את ראשו ולהעמיד פנים כאילו הוא פשוט אינו רואה?" (אנגלית: "How many times can a man turn his head and pretend that he just doesn't see?").

מוטיב הרוח

"התשובה, ידידי, נישאת ברוח" היא הפזמון של השיר, וממנו נגזר גם שמו. לפזמון יש חשיבות כפולה: מחד, התשובה היא תשובה שאי אפשר להגיע אליה, ושלא נדע אותה עד שהיא תבוא מרצונה. מאידך, השורה היא שורה פולקית מאוד, מוטיב הרוח הוא מוטיב בולט ביותר בשירת הפולקלור האמריקאי. לרוב מדובר על הטרובדור המתנשב עם הרוח, והרוח מופיעה בשירי פולק רבים ומדגישה את הצד הזה שלהם. לדילן עצמו יש מספר שירים נוספים בהם מופיע המוטיב, דוגמת השיר Subterranean Homesick Blues, בו מופיעה השורה "You don't need a weatherman to know which way the wind blows". ("אינך צריך חזאי כדי לדעת לאן נושבת הרוח").

השיר סייע במידה רבה לפריצתו ולפרסומו של דילן. אלבומו הראשון של דילן (Bob Dylan) לא מכר די עותקים, ודילן נאלץ לשכנע את חברת התקליטים להקליט את השיר. רק ביצוע השיר שכנע את המפיק ג'ון האמונד, והוא הסכים להקליט תקליט נוסף של דילן. כדי לפרסם את דילן, הפיצה החברה את השיר לנגני הפולק באזור כדי שיבצעו את גרסתם לשיר, מה שהביא לכך שהשיר יצא לאור בגרסה אחרת עוד טרם יציאת גרסתו של דילן.

השיר תפס תאוצה במהירות, והפך להמנונם של פעילי זכויות האזרח, והוא הושר בכל ההפגנות של השמאל הניו יורקי. עד היום (2011) השיר נחשב לאחד ההמנונים של השמאל ברחבי העולם.

הופעתו הראשונה של דילן בטלוויזיה הייתה בחודש מרס שנת 1963 עם השיר Blowin' in the wind, אותו שר בסולם סול מז'ור. כנער צעיר עמד דילן עם גיטרה ומפוחית על רסן ושר את השיר, יחד עם סולני המפוחית. דילן המשיך לנגן לעיני הצופים גם כשהלך לכיוון היציאה עד שנעלם. דילן נראה מאז בעשרות תוכניות טלוויזיה ובמהרה הוא פיתח שנאה כלפי הטלוויזיה והתקשורת.

יש המאמינים עד היום לאגדה שדילן גנב את השיר מתלמיד תיכון בשם לור וויט. האגדה הופצה על ידי עיתון ניוזוויק ב-1963, בכתבה שלוותה בעדויות של מספר אנשים, שלטענתם שמעו אותו מופיע עם השיר, לפני שדילן יצא עמו. הכתבה עסקה בספקולציות בלתי מבוססות, ולשאלת מורהו מדוע אינו מופיע יותר עם השיר, ענה וויט שהוא מכר את הזכויות באלף דולר אותם תרם לצדקה. בסופו של דבר הודה וויט שהוא הופיע עם השיר טרם פרסומו בניו ג'רזי אך לאחר שהוא הוקלט, והוא הסביר ששיקר לשם שיפור תדמיתו בלהקה מקומית.

השיר זכה במקום ה-14 ברשימת 500 השירים הגדולים של מגזין הרולינג סטון. השיר הגיע למקום השני במצעד הפופ של בילבורד וגרסה אחרת, של פיטר, פול ומרי הגיעה למקום הראשון במצעד למבוגרים של בילבורד ובמקום השני במצעד בילבורד הוט 100.

השיר זכה למאות גרסאות כיסוי של אמני פולק ואחרים. שלישיית הפולק פיטר, פול ומרי אף הפיצו את גרסתם המוקלטת לפני שהשיר בביצועו של דילן הופיע על תקליט. ביצועים מאוחרים ויותר מפורסמים של השיר הם של ניל יאנג, של אלביס פרסלי, של סטיבי וונדר, של אודטה, של מארי לאפורה ושל ג'ואן באאז, שהביצוע שלה הוקלט לסרט פורסט גאמפ.

גם בעברית השיר זכה למספר גרסאות כיסוי. בשנת 1974 שר דני ליטני את השיר "נישא ברוח" על פי תרגומו של יהונתן גפן במופעם המשותף "זה הכל בינתיים, בינתיים זה הכל". באותה שנה ביצע צוות המחזמר "טוב לאהוב" את השיר "התשובה נישאת ברוח" על פי תרגומו של דן אלמגור. ב-1982 יצא אלבומה של נעמי שמר, "אל בורות המים", בו היא מבצעת את השיר "קולך מן הסופה" על פי תרגומה שלה עצמה.

המילים הפותחות את הפזמון החוזר, "The answer, my friend, is blowin’ in the wind" ("התשובה, ידידי, נישאת ברוח") נשמעות דומות במקצת ל-"The ants are my friends, they're blowing in the wind" ("הנמלים הן ידידוֹתַי, הן נסחפות ברוח"). טעות שמיעה זו הפכה לסמל של טעויות בשמיעת שירים, והמשפט "The ants are my friends" ("הנמלים הן ידידותיי") משמש ככינוי כללי לטעויות בשמיעת שירים^[1].

• Knockin' on Heaven's Door
• It's Alright, Ma (I'm Only Bleeding)

• מידע על היצירה "Blowin' in the Wind" באתר מיוזיק בריינז
• מידע על הקומפוזיציה "Blowin' in the Wind" באתר AllMusic
• גרסאות נוספות ל"Blowin' in the Wind" באתר SecondHandSongs
• מילות השיר באנגלית
• מילות השיר המתורגם