תוספות איוורא

תוספות איוורא הוא קובץ תוספות על התלמוד שנכתב על ידי קבוצת חכמים מהעיר איוורא (כיום אֶוְורֶה - Évreux שבחבל נורמנדי עילית בצפון צרפת), בשלהי המאה ה-13. חכמים אלו היו מאחרוני בעלי התוספות, וחידושיהם שולבו בתוספות הנדפסים עם התלמוד. השם "איוורא" אוית בספרות במגוון של צורות, כגון "אברא", "אוביה", "ייברא" ו"עיברא".

בראש קבוצת חכמי איוורא עמדו שלושה אחים, בניו של רבי שניאור: רבי משה מאיוורא, רבי שמואל מאיוורא ורבי יצחק מאיוורא, המכונים גדולי איוורא. הם למדו במשותף, נשאו ונתנו זה עם זה, ופעמים מוסר האחד את חידושיו של השני. הם כתבו תוספות על מסכתות רבות, אפשר גם שעל כל הש"ס, וחומר רב נשתייר מתורתם על סדר קדשים (חלקו מובא בשיטה מקובצת על סדר זה). תוספותיהם מכונים גם "שיטת איוורא".

זמן פעילותם המדויק אינו ידוע, אך כפי הנראה פעלו בשנים 1224-1295.^[1]

השקפתם של חכמי איוורא על עצמאות התלמיד ביחס לרבו משתקפת במקור הבא:^[2]

הרב רבי משה, רבו של רבינו יונה, ואחיו מר שמואל מאיוורה, כתבו באגרותיהם: מיום שגלו אבותינו וחרב בית מקדשנו ונשתבשו הארצות ונתמעטו התורות והלבבות, אין לנו עוד לומר 'מורא רבך כמורא שמים', וכל הדינין הראויין לעשות תלמיד לרב - נתבטלו, כי הגמרות והפירושים והחידושין והחיבורים - הם המורים האנשים, והכל לפי פקחות הלבבות. ולכך היו רגילים שבעירם יחזיק התלמיד מדרש, ולא אמרינן בהא: כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. וכן יסתור דבריו התלמיד לרב, אם יוכל לפי פלפולו.

• רבי משה מאיוורא
• רבי שמואל מאיוורא
• רבי יצחק מאיוורא

• יעקב הלוי ליפשיץ, מבוא לתוספות איוורא על מסכת סוטה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ח

• "משה מאיברא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• "שמואל מאיברא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• "יצחק מאיברא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• "יהודה בן שניאור מאיברא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שמואל מאיברא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1319, באתר היברובוקס