שומשום

שומשום
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	צינוראים
משפחה:	שומשומיים
סוג:	שומשום (סוג)
מין:	שומשום
שם מדעי
Sesamum indicum ‏לינאוס, 1753

שֻׁמְשֹׁם (בשין ימנית^[1], בשפת הדיבור: סוּמְסוּם^[2]; שם מדעי: Sesamum indicum) הוא צמח חד-שנתי ממשפחת השומשומיים. השומשום הוא גידול השמן הראשון בעולם, ותורבת לפני כ-5,500 שנה בתת-היבשת ההודית ממין הבר Sesamum indicum subsp. malabaricum. גרעיני השומשום משמשים כחומר גלם למגוון רחב של מוצרים בתעשיות המזון (כמו שמן, טחינה וציפוי מאפים), הקוסמטיקה והרפואה. השומשום הוא צמח בעל גידול לא מסיים, פרחיו בצבע לבן-ורוד. צמח השומשום עמיד לתנאי יובש וחום ויכול לשגשג בתנאים שלא מאפשרים גידולים אחרים, ומסיבה זו נפוץ גידולו במקומות חמים ויבשים. השומשום אינו עמיד לקור^[3].

קיימים מגוון גוונים טבעיים של גרעיני שומשום: לבן בהיר, חום, אדום ושחור. השומשום השחור נפוץ בעיקר במדינות המזרח הרחוק ומשמש בהכנת סושי וסלטים אסייתים. השומשום הלבן משמש להכנת טחינה גולמית.

מחקר שנערך בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים הביא לפיתוח של זני שומשום חדשים בעלי יבול ואיכות משופרים, המותאמים לקציר ממוכן. הזנים שפותחו פתרו את הבעיה העיקרית של גידול השומשום, שהיא התבקעות הלקט השומשום בעת הבשלתו^[4][5].

השומשום גדל בעיקר בסודאן, מיאנמר, הודו, סין, טנזניה ואתיופיה. לפני מלחמת העולם השנייה הגיע הייצור העולמי לכ-1.75 מיליון טון בשנה^[6]. כיום (2022) ייצור השומשום עומד על כ-6.8 מיליון טון, והייצור עולה מדי שנה.

השומשום גֻּדַּל בארץ ישראל בימי המשנה והתלמוד^[3]. בימי המנדט הבריטי גודל שומשום על שטח של כ-260,000 דונם והיבול הגיע לבין 30–50 קילוגרם לדונם^[6]. בשנים האחרונות בעקבות פיתוח זנים מתקדמים בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, השומשום חוזר לשדות בישראל^[7] ומשולב במחזור גידולי הקיץ, וממנו מופקת טחינה ישראלית בגידול מקומי^[8][9].

ערך מורחב – שמן שומשום

השומשום הוא הגידול החקלאי הראשון לצורכי שמן הידוע לאדם, וישנם ממצאים ארכאולוגיים המעידים על גרעיני שומשום בשימוש האדם כבר לפני כ-5,500 שנים. גרעיני השומשום מכילים אחוזי שמן גבוהים, בחלק מהזנים יותר מ-60%. לשם השוואה, גרעיני סויה מכילים כ-20% בלבד.

השומשום פופולרי מאוד במטבח הישראלי כמרכיב העיקרי בטחינה, המשמשת גם בפני עצמה וגם בחומוס ובחלווה. בנוסף משמש השומשום בצורתו הגולמית כתוספת דקורטיבית למאפים רבים כמו בורקס וכעכים וכתיבול לסלטים. לאחרונה גם פותח שמן שומשום ישראלי מגידול מקומי שמופק בכבישה קרה^[10].

בסדר ליל ראש השנה

אצל חלק מקהילות יהודי צפון אפריקה, נהוג לאכול שומשום בסדר ראש השנה, ולומר: שנפרה ונרבה כשומשומין.

• 
  גרעיני שומשום
• 
  הלקטי שומשום

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: שמשם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שומשום
טקסונומיה בוויקימינים: Sesamum indicum

• שומשום, באתר ITIS (באנגלית)
• שומשום, באתר NCBI (באנגלית)
• שומשום, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• שומשום, באתר Tropicos (באנגלית)
• שומשום, באתר GBIF (באנגלית)
• שומשום, באתר The Plant List (באנגלית)
• שומשום, באתר IPNI (באנגלית)
• שומשום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• חדשות הפקולטה לחקלאות, פותח שומשום עתיר יבול המותאם לקציר ממוכן, האוניברסיטה העברית, 15 ביוני 2015
• הדס יריב‏, קסום, בשום ונפלא: כל היתרונות הבריאותיים של שומשום, באתר וואלה, 28 במרץ 2016
• ענת ברזילי, שומשום ניישן: כך הפכנו למעצמת טחינה, באתר כלכליסט, 19 במאי 2017
• שומשום, באתר המכון למצוות התלויות בארץ